תובענה למתן חשבונות

תובענה למתן חשבונות מתבררת בדרך כלל בשני שלבים, כאשר נטל ההוכחה רובץ על כתפי המבקש לזכות בסעד: 'תובענה למתן חשבונות מתנהלת בדרך כלל בשני שלבים: בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. אם בית המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו נאותים. רק אחר כך יקבע אם הוא מחויב בתשלום על פי החשבונות. ראו ע"א 127/83 בר לב ואח' נ' לוינזון ואח' [1], בעמ' 255. בענייננו ביקשה מהדרין וקיבלה היתר לפיצול סעדים, ולכן הסעד המבוקש היה רק מתן החשבונות, תוך שמהדרין שומרת לעצמה את הזכות לתבוע על פי החשבונות בתביעה נפרדת. לפיכך בית המשפט צריך היה לדון רק בשני השלבים של התביעה למתן חשבונות, בלא לדון בחיוב הכספי. בשלב הראשון היה עליו לבחון אם מהדרין זכאית לחשבונות - ואם כן להורות לה למסור את החשבונות :בשלב השני היה עליו לבחון את החשבונות שיימסרו על פי הצו ולקבוע אם הם מספקים ואמינים.' ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושווק נ' מהדרין בע"מ ואח' וערעור שכנגד, פ"ד נא(4) 337 בעמוד 344 [31.8.97]. בשלב הראשון על התובע נטל השכנוע כי הוא זכאי לחשבונות מן הנתבע שממנו נתבקשו החשבונות, ובסיומו נותן בית משפט צו למתן חשבונות. בשלב השני, הבא רק לאחר מתן צו למתן חשבונות, על הנתבע נטל השכנוע כי החשבונות שמסר נאותים. רק לאחר מכן יבוא שלב החיוב הכספי של הנתבע שחויב ליתן חשבונות (אלא אם נתבקש פיצול סעדים). מסמכיםמתן חשבונות