אישור תביעה נגזרת בשם חברה הנמצאת בכינוס נכסים: לפי סעיף 205 לחוק החברות: "לא תוגש תביעה נגזרת או הגנה בשמה של חברה שמונה לה מפרק לפי פרק י"ב לפקודת החברות". בהתייחס לסעיף 205 לחוק החברות קבע בית המשפט העליון שאין להגיש תביעה נגזרת במצב של פירוק גם כן במצב פיננסי של חדלות פירעון, וקבע כי: "שיקולים אלו עשויים להתקיים, במידה זו או אחרת, לא רק כאשר חברה נמצאת בהליכי פירוק ואינה מתפקדת עוד כ'עסק חי', אלא גם כאשר חברה נמצאת במצב פיננסי של חדלות פירעון. כך, למשל, ככל שחברה מתקרבת למצב של חדלות פירעון, כך גובר החשש שכלל נכסיה יועברו לנושים ולא לבעלי המניות. מצב עניינים זה עשוי להחליש את התמריץ של בעל מניות לתבוע בשם החברה תביעה נגזרת, משום שמחיר מניותיו לא יעלה גם אם תביעתו תצלח" (ע"א 9014/03 גרינפלד נ' לסר (פורסם במאגרים המשפטיים, 14.12.2006)). הדין הישראלי הרחיב את הסייג גם לחברות בהקפאת הליכים ובחדלות פירעון, לעניין זה התייחסה השופטת ורדה אלשיך בדחותה את הבקשה לאישור תביעה נגזרת בפש"ר (מחוזי-ת"א) 1734/02 בדיאן נ' גיורא טל בתפקידו כנאמן של חברת מיאב חברה קבלנית לבנין בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 12.2.2003)), מאחר והחברה נמצאת בהקפאת הליכים וקבעה כך (בעמ' 1): "עומדת פסיקה של בית המשפט העליון ושל בית משפט לפיה דין הקפאת הליכים דומה לדין פירוק; זאת, באשר עסקינן בכניסת החברה לתחום ספרת הליכי חדלות הפרעון, המביאים ל"קולקטיביזציה" של כל ההליכים תחת קורת גג אחת, הכל למען ניהול מהיר ויעיל של ההקפאה והחתירה לקראת הסדר. כך או כך, בין אם יכשל ההסדר והחברה תקלע לפירוק, ובין אם יצלח, והחברה תמכר למשקיע כשהיא נקיה מחבויות עבר, בתמורה לסכום שיחולק בין הנושים, הרי הקפאת ההליכים פותחת "פרק חדש" בחיי החברה, השונה לחלוטין מן הפרק הרגיל, של הפעילות הסולבנטית, בו היתה מצויה קודם לכן (לעניין זה ראו, בין היתר החלטותי בפש"ר 1802/02, בש"א 16127/02 חיון נ' הכח רמת-גן, וכן בפש"ר 1448/02 בעניין רונדולפסט נ' אמרפורד)". כינוס נכסיםתביעה נגזרת