מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה לביטול פיטורי עובד עירייה: התובע, שימש כמנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית עיר הכרמל (להלן - העירייה וגם הנתבעת), ביום 18/6/2008 פוטר מעבודתו. בתביעתו לפנינו מבקש התובע לבטל את פיטוריו, להשיבו לעבודה ולפסוק לו פיצוי הולם בגין פיטוריו שנעשו, לטענתו, מסיבות פוליטיות ומבלי שניתנה לו זכות שימוע כדין. מנגד טוענת העירייה כי התובע פוטר כדין ומסיבות ענייניות. בד בבד עם הגשת תביעתו הגיש התובע בקשה לצו מניעה זמני לביטול מכתב הפיטורים מיום 18/6/2008 ולהשיבו לתפקידו כאחראי רישוי עסקים בעירייה (ר' תיק בש"א 4876/08). בהחלטתנו מיום 13/7/2008 פסקנו כי אין מקום להיענות לבקשתו של התובע, משלא שוכנענו, בשלב הדיון בבקשה לצו המניעה הזמני, כי נפל פגם בפיטורי התובע. הרקע העובדתי התובע החל את עבודתו במועצה המקומית דלית אל כרמל (להלן - המועצה) בשנת 1997 כמנהל מחלקת תיירות. התובע התקבל לתפקיד זה ללא מכרז. בשנת 2000 מונה התובע על ידי ראש המועצה דאז של דלית אל כרמל, ד"ר רמזי חלבי, למנהל מחלקת פיקוח ורישוי עסקים, גם מינוי זה היה ללא מכרז וללא אישור נחיצות משרה ממשרד הפנים. בחודש אוקטובר 2002 נערכה ביקורת של משרד הפנים במועצה בהשתתפות אנשי המועצה. ביום 21/10/2002 כתב משרד הפנים לראש המועצה בעניין הליקויים שנתגלו בביקורת; באשר לתובע הורה משרד הפנים לערוך מכרז לאלתר לתפקיד מנהל מחלקת רישוי עסקים, זאת הואיל והתובע מונה לתפקיד מנהל מחלקת רישוי עסקים ללא אישור נחיצות משרה וללא מכרז, כמו כן הורה משרד הפנים לדרג את התובע בדרגה 9 ולא בדרגה 12 כפי שהוא מדורג, ולשלם לו את שכרו לפי דרגה 9 (ר' מכתבה של גב' רווית קלפנר ממשרד הפנים מיום 21/10/2002, נספח כ"ח לתצהירו של מר נג'יב נאסראלדין - מוצג נ/4). בשנת 2003 אוחדו המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא לעירייה אחת - היא עיר הכרמל (הנתבעת). לאחר האיחוד המשיך התובע בתפקידו במחלקת רישוי עסקים. בעקבות איחוד הרשויות נדרשה העירייה על ידי משרד הפנים לקיים את הוראות הדין ולאייש את המשרות בה באמצעות מכרזים. כמו כן לאחר האיחוד פעלה העירייה על פי תכנית הבראה מאושרת על ידי משרד הפנים. בהתאם לכך, בשלהי 2004 פרסמה העירייה מכרז פנימי לתפקיד "פקיד רישוי עסקים". התובע ועוד שני עובדים הגישו מועמדות לתפקיד. ביום 7/2/2005 התכנסה ועדת הבחינה והחליטה כי איש מהמועמדים אינו מתאים וכי יש לצאת למכרז חיצוני למציאת מועמד הולם. באשר לתובע ציינה הועדה: "לידיעת הועדה הובאו נתוני פעולתו בתחום המקצועי המצביעים על אי הצלחה לקדם את התחום עליו היה מופקד. כמו כן ראתה הועדה בחומרה רבה את הנתונים שהוצגו בתיקו האישי המצביעים על בעייתיות במיומנות ואמינות המועמד." (ר' פרוטוקול ועדת הבחינה מיום 7/2/2005, נספח ב' למוצג נ/4). על אף שלא נבחר במכרז, התובע המשיך בעבודתו בעירייה בתפקידו. ביום 12/7/2006 ביקרה הועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים במחוז חיפה בעירייה וקבעה בין היתר כי מצב רישוי עסקים בעירייה אינו תקין; יש לפעול לאיחוד המחלקות ולהכפיף את מחלקת רישוי העסקים להנדסה ולהקים מחלקת פיקוח רישוי עסקים ומערכת איכפת החוק (ר' נספח ג' למוצג נ/4). בשים לב לממצאי ומסקנות הועדה הבינמשרדית, הודיעה העירייה לתובע כי עד לעריכת מכרז חדש לתפקיד ולפונקציה שיוחלט עליהם, הסמכות לטפל בנושאי רישוי עסקים בעיר הכרמל היא בידי התובע, ברם המהלך והמינוי הינם זנמניים עד לעריכת המכרז וקביעת בעלי התפקידים לפונקציות (ר' נספח ד' למוצג נ/4). לאור מסקנות הועדה החליטה העירייה על ביטול המכרז החיצוני לתפקיד "פקיד רישוי עסקים" ועל פרסום מכרז חדש פנימי לתפקיד "מנהל המחלקה לפיקוח ורישוי עסקים". באוגוסט 2007 פרסמה העירייה מכרז פנימי לתפקיד "מנהל המחלקה לפיקוח ורישוי עסקים" (מכרז 5/07). דרישות הסף במכרז נקבעו בהתאם להגדרת תפקידים ברישוי עסקים, שפורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 3/2004 (ר' פרסום המכרז הפנימי מס' 5/07, והגדרת התפקידים, נספחים ה ו- ו' למוצג נ/4). התובע היה מועמד יחיד במכרז. ברם הואיל והתובע לא ענה על הקריטריונים הדרושים (השכלה אקדמאית וניסיון ניהולי) נפסלה מועמדותו על הסף. ביום 9/1/2008 קיבל התובע הזמנה לשימוע לפני ועדת הפיטורים של העירייה. נימוקי הפיטורים היו: אי עמידה במכרז שהתמודד עליו ברישוי עסקים; אי עמידה בתנאי הסף למכרז מנהל רישוי עסקים; תפקוד לקוי בנושא רישוי עסקים, מול התושבים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. ביום 23/1/2008 נערך לתובע שימוע לפני ועדת הפיטורים. לאור טענות התובע בעניין הליך השימוע (שיפורטו בהמשך), זומן התובע לישיבת המשך שימוע ליום 6/5/2008. ביום 5/5/2008 שיגר ב"כ התובע מכתב לב"כ העירייה בו הודיע כי אין בכוונת מרשו להתייצב לישיבת השימוע, עם זאת העלה ב"כ התובע את כל טענות התובע במכתב זה בעניין כוונת העירייה לפטרו (ר' נספחים ט"ו עד כ"ג למוצג נ/4 ונספח י"ב לכתב התביעה). ביום 18/6/2008 הודיעה העירייה לתובע על הפסקת עבודתו. לאחר פיטורי התובע מונה מר חמוד קונטאר, מנהל מחלקת תברואה בעירייה לטפל בנושא רישוי עסקים עד לפרסום מכרז לתפקיד. בדצמבר 2008 מונה מר ג'מיל חסון לטפל בנושא רישוי עסקים באופן זמני. ביום 5/11/2008 התקבל בכנסת חוק המורה על פירוק העירייה וכינון המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא, כפי שהיו בטרם האיחוד. דיון והכרעה לתובע טענות רבות כנגד העירייה והתנהלותה כלפיו, ברם עתירתו לביטול פיטוריו נשענת בעיקרה על שני אדנים. האחד - השיקולים הזרים שעמדו בבסיס ההחלטה לפטרו והשני פיטוריו נעשו תוך פגיעה בזכות השימוע. נבחן תחילה מהי העילה לפיטורי התובע ולאחר מכן נבחן את טענת התובע באשר להליך הפיטורים והפגמים שנפלו בו, לטענתו. עילת הפיטורים התובע טוען כי הוא מבניה של משפחת חלבי בישוב דלית אל כרמל, משפחה שהייתה מפוצלת ומפולגת משך שנים. בשנת 2007 נערכה "סולחה" במשפחה, אשר התובע היה מיוזמיה וממארגניה. לטענת התובע, איחודה של משפחת חלבי שהייתה מעוניינת להציג מועמד מטעמה לראשות העיר, היווה איום על ראש העירייה (דאז) ד"ר אכרם חסון ולכן החליט לפטרו (ר' סעיף 19-17 לכתב התביעה). התובע טוען עוד, כי בארבע השנים האחרונות לעבודתו סבל מהתנכלותו של מר נג'יב נאסראלדין, ראש אגף מינהל בעירייה, אשר חפץ בפיטוריו ללא כל סיבה (ר' סעיף 20 לכתב התביעה). מנגד טוענת העירייה, כי התובע פוטר בשל כך שהתקבל לעבודה במועצה ללא מכרז, לא זכה בשני המכרזים להם הגיש מועמדותו ובשל תפקודו הלקוי. לאחר שעיינו בכל החומר שהובא לפנינו ובטענות הצדדים, שוכנענו כי השיקולים שהביאו לפיטורי התובע היו שיקולים ענייניים, וכי התובע פוטר בשל כך שהתקבל לעבודה במועצה וכמנהל מחלקת רישוי עסקים ללא מכרז, בשל כך שלא זכה בשני המכרזים להם הגיש מועמדותו ובשל תפקודו הלקוי, ולא עקב שיקולים זרים, פוליטיים או אחרים. להלן טעמינו. במסגרת תפקידו כמנהל רישוי עסקים היה התובע החוליה המקשרת בין בעלי העסקים בדלית אל כרמל, אשר ביקשו לקבל רישיון עסק, לבין משרדי הממשלה הרלוונטיים. נציין כי עד לאיחוד המועצות התובע היה העובד היחיד שטיפל בנושא רישוי העסקים במועצה המקומית דלית אל כרמל, לאחר האיחוד הופקד התובע על רישוי העסקים בעירייה עבור בעלי העסקים בדלית אל כרמל ובעוספיא. העירייה הציגה לפנינו שורה ארוכה של מסמכים המתארים אי שביעות רצון רבה מאופן ביצוע עבודתו של התובע, מתחילת עבודתו של התובע ועד לפיטוריו. ביום 16/11/2000 כתב ראש המועצה המקומית דאז, ד"ר רמזי חלבי, מכתב חריף לתובע בעניין ליקויים מהותיים וחמורים בעבודת המחלקה שלו לרישוי עסקים, וכך נאמר במכתב: "בהמשך לשיחתנו והישיבה שקיימנו במשרד הבריאות בחיפה, הסתבר לצערי שקיימים ליקויים מהותיים וחמורים בעבודת המחלקה בכל הקשור לרישוי עסקים. לאור האמור לעיל עליך לשנות את שיטות העבודה בהקדם כדלהלן: להפעיל את התוכנה העוסקת ברישוי עסקים, עפ"י דרישות משרד הבריאות והרשויות הרלוונטיות, בתיאום עם רמזי חסון, שריף אבו חמד ונציגי החברה לאוטומציה. לערוך מיפוי דחוף של כל העסקים בישוב, בחלוקה לפי ענפים ולהכין רשימת עסקים שיש לדרבן אותם להתחיל בתהליך רישוי עסק. להכין תוכנית עבודה שבועית וחודשית לטיפול בעסקים, עפ"י סדרי עדיפויות ורשימות שמיות פרטניות כדי לאפשר תכנון ובקרה על ביצוע העבודה, ולא בשיטה מקרית או שיטת 'שלוף'. לשפר את התקשורת והקשר בינך לבין אנשי המשרדים השונים בייחוד מר ראובן קימור - נציג משרד הבריאות (מחוז חיפה), המצב מחייב תיאום עם הגורם הנ"ל ופעולה בהתאם להנחיותיו המקצועיות. שילוב היעדים והמטרות בתוכנית העבודה המתוקצבת לשנת 2001, כדי להבטיח קיום הנחיות והוראות ראש המועצה. לסיום, הגורמים המקצועיים במועצה יגישו לך הסיוע הנדרש, אך אין לי אפשרות לעבור לסדר היום על רמת הביצוע הנמוכה בתחום זה. אי ביצוע הפעולות הנ"ל כלשונן יאלץ אותי לקבל החלטות המתחייבות ממצב אבסורדי וקריטי העולה מתוך הנתונים. לטיפולך הדחוף!" (ר' נספח ט'6 למוצג-נ/4. יוטעם כי חלק מהמוצגים שצורפו לתצהירו של מר נג'יב נאסראלדין, מוצג נ/4, אינם קריאים, בנסיבות אלה הגישה ב"כ העירייה ביום 28/6/2009 קובץ מסמכים ובו הובאו המסמכים שצורפו לתצהירו של מר נג'יב נאסראלדין כשהם קריאים; להלן - "קובץ המסמכים"). כפי שנראה בהמשך לא רק שהתובע לא תיקן את התנהלותו ותקפקודו, אלא שהתנהלותו ותפקודו הלכו מדחי אל דחי. במהלך השנים 2006-2004 דרש התובע שיכנוהו "מנהל" וסירב לקבל את מרותו של מנהל מחלקת התברואה, אליה הוכפף. כך גם היו לתובע יחסי עבודה עכורים וסכסוכים עם עובדים אחרים בעירייה, ואלה התלוננו עליו ועל התנהגותו כלפיהם. כמו כן התובע נמנע מכל עבודת צוות, לא קיבל מרות ולא נשמע להוראות (ר' נספחים ח'1 - ח'14 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). בחודש מרץ 2006 הוציא התובע רשיונות עסק לשני עסקים (עסק חלבי קמר ועסק אבו חמד פארס) ללא אישור משרד הבריאות ויתר המשרדים (ר' נספחים ז'2, ז'3, ז'4, ז'5 ו-ז'7 למוצג נ/4 בקובץ המסמכים). משרד הבריאות ראה בחומרה רבה את מתן הרשיונות בניגוד לחוק וביום 30/3/2006 כתב מר אילן דהן, מפקח מחוזי לבריאות הסביבה ממשרד הבריאות מכתב חריף בעניין זה לראש העירייה, וכך ציין במכתבו: "במשרדינו התקבלו שני מכתבים של מח' רישוי עסקים מעיר הכרמל כי מנפיקה רישיונות עסק לשני בתי עסק בניגוד לחוות דעתינו. יש לציין שבעת הביקורות שנערכו ב- 2 בתי עסק נוכח נציג העירייה והיה ידוע שאיננו יכולים להסכים למתן אישורינו לרישיון העסק לרוכלות לבתי עסק אשר עוסקים בייצור מזון. אנו רואים בחומרה רבה מתן רישיון עסק בניגוד לחוק. להלן פרטי התיקים: חלבי קמר מס' בקשה: 100335 אבו חמד פארס מס' בקשה 100329. יש לצייין שמחלקת רישוי עסקים-מר חלבי עלי מעביר את בקשותיו עם חומר חסר, כולל חוסר בכתובות, ללא חוות דעת מקדימה בטפסים שאינם ממולאים בצורה נכונה, תוכניות חסרות ועוד. נא טיפולך הדחוף." (ר' נספח ז'8 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים; ההדגשות שלנו - מ.א.ח.) מכתב נוסף בעניין כתב מר אילן דהן למר גידי פרידמן, קצין מחוז משרד פנים בחיפה, בו ציין כי משרד הבריאות קיבל לתדהמתו את הודעתו של מר עלי חלבי (התובע) שהוא אישר לעסקים קבלת רישיון עסק בניגוד לחוות דעתם ומשכך ביקש מר דהן ממשרד הפנים לפעול לאי רישוי שני העסקים (ר' מכתבו של מר אילן דהן מיום 2/4/2006 - נספח ז'10 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). ביום 25/5/2006 כתב ראש אגף מינהל בעירייה, מר נג'יב נאסראלדין מכתב חריף לתובע בעניין התנהגותו והתנהלותו, וכך ציין: "1. מאשר בזה קבלת מכתבך בשנידון, ודוחה את טענותיך בשאט נפש. 2. מזה שנתיים וחצי, ובאופן קבוע הנך משחק משחקי סמנטיקה זולים ותרומתך למערכת ולתפקידך שואפת לאפס. 3. במבנה הארגוני של עיריית כרמל קיים תפקיד אחד ויחיד לטיפול ברישוי עסקים והוא פקיד רשוי עסקים בעבר התמודדת על תפקיד זה וועדת הבחינה לא בחרה במועמדותך, ובימים אלה מתנהל מכרז חיצוני לבחירת מועמד לתפקיד זה. 4. במקום להתרכז בעיקר והוא ביצוע תפקידך לקדם נושא רשוי עסקים בחרת באסטרטגיה זולה של ניהול מאבקים מיותרים עם כל אנשי המקצוע שאמורים לתת שירותים לתושבים, ממשרדי הבריאות, איגוד ערים, משטרה, תברואה ועוד שכולם יחד הביעו הסתייגות מדרך עבודתך ומחוסר מקצועיותך וכן על כשל מקצועי וניהולי בתחום רישוי העסקים, והביעו חששם הרב מהתנהלות זו הגובלת בהפרות חוק רישוי העסקים ושימוש לא חוקי בסמכויותיך ומתן הודעות שלא בתחום סמכותך ללא בדיקה בשטח ומרביתן לא נכונות. 5. אני רואה חובה בנוסף לצטט מתיקך האישי את מה שכתב לך דאז דר' רמזי חלבי ראש המועצה הקודם עת שבדק את תפקודך בתחום רישוי העסקים ונוכח התנהלותך הלא מקצועית וחו"ד נציגי רשויות החוק במשרד הבריאות ובמשרדים אחרים שלא יהיה מנוס מלקבל החלטות מרחיקות לכת לגביך באם תמשיך בהתנהלות זו. 6. ומאחר ודבר לא השתנה ותפקודך, נוכחותך, והתחמקויותיך מלבצע את המינימום הנדרש מבעל תפקיד מובילים למסקנה אחת ויחידה שאינך מסוגל לקיים תפקיד זה. 7. ועל כן ועד לסיום מכרז לאיוש משרת פקיד לרשוי עסקים, הנך מסמך לכל היותר לחתום תחת התפקיד "פקיד רישוי עסקים", כל שימוש אחר יהווה עבירה חמורה. 8. על כן אני מציע לך לשקול את צעדיך באשר להמשך עבודתך, ולא נצטרך לנקוט בהליכים משמעתיים וחוקיים המתבקשים ממצב אבסורדי זה." (ר' נספח ח'13 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים; ההדגשה במקור- מ.א.ח.) נוכח התנהלות התובע ומחלקת רישוי העסקים פנה מר אילן דהן אל ראש העירייה וביקש לקבוע פגישה על מנת לדון בכל הסוגיות שהתעוררו (ר' מכתבו של מר אילן דהן מחודש אפריל 2006 - נספח ז'9 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). יוטעם כי מר אילן דהן, מפקח מחוזי לבריאות הסביבה ממשרד הבריאות ומר גדעון פרידמן, ממונה רשויות במשרד הפנים במחוז חיפה, העידו לפנינו מטעם העירייה (ר' עמ' 58-51 ועמ' 66-60 לפרוטוקול). בעדותו לפנינו ציין מר דהן את הדברים הבאים: "ש. מה היתה ההתרשמות שלך מהעבודה עם התובע? ת. זו לא היתה עבודה ברמה מקצועית מול משרד הבריאות. זה אומר בקשות שמגיעות הרבה פעמים בלי תוכניות. כל הדברים האלה מעכבים את הטיפול מול האזרח. אזרח שמגיש בקשה לרישיון מצפה שיטופל מה יותר מהר. כאשר בקשה מגיעה עם פרטים חסרים או תוכניות חסרות או בלי תוכניות או תוכניות שלא מתאימות או עסק שמגיע למקום שהוא רוכלות ובסוף מתברר שזה עסק מסוג אחר, אין סינון ראשוני, כל העסק לא התנהל ברמה מקצועית טובה מבחינתנו גם לא היה המשך טיפול בבקשות שכבר ניתנו חוות דעת. במכתבים לא קיבלנו פיד-בק על המשך טיפול. " (ר' עמ' 53 לפרוטוקול ש' 8-1). ובהמשך העיד מר דהן: "ש. אני מפנה אותך גם לנספח ז'7 שאתה מחזיר בקשות. ת. אלה הבקשות דיברתי קודם, בקשות שלא מגיעות בצורה מסודרת או בלי תוכניות, עם פרטים חסרים. כל זה היה מעכב את כל הטיפול ומסרבל אותו. ש. בענין הרשיונות שניתנו בטענה שלא היתה תשובה אני מפנה אותך לז'8, ז'10 . ת. זה מה שנקרא השיא השלילי מבחינת צורת העבודה שלנו מול הרשות והוצאתי מכתב לראש העיר ד"ר חסון, והודעתי על מתן רישיונות עסק לעסקים בניגוד לחוק רישוי עסקים בעיר הכרמל. זה מפורט ב ז'8 מ- 30.3.06. ש. כתב מכתב באותו ענין גם לגידי פרידמן. אני מפנה ז'10. ת. גידי פרידמן הוא ממונה על רישוי עסקים במשרד הפנים, קצין המחוז. שם מפורטת כל התנהלות העבודה. ש. אני מפנה אותך ל-ז'9 שבו אתה מבקש פגישה וכותב שקיימת בעיית עבודה עם מחלקת רישוי עסקים. ת. רציתי לקבוע פגישה בעקבות כל האירועים האלה, כדי לראות איך אפשר לשפר ולייעל את צורת העבודה. פגישה כזאת לא התקיימה, התחלפו שם בעלי תפקידים. ש. אני מפנה אותך לנספח ג' לתצהיר מר נג'יב שם היה ביקור של הועדה הבין משרדית. מי יזם את הביקור ולמה? ת. ביקור ועדה בין משרדית, מי שיזם זה משרד הפנים. הם רצו לבחון את כל הנושא של רישוי עסקים בעיר הכרמל, איך זה מתנהל. יכול להיות שהועדה התכנסה גם בעוד מקומות אבל כן ידעו על בעייתיות בעיר הכרמל מקצין המחוז גידי פרידמן. ש. אתה נוכחת בביקור הועדה, אתה יכול לספר על ההתרשמות? ת. הועדה עשתה ביקורת מדגמית על תיקים של רישוי. היו שם אי התאמות בתיקים, חומרים חסרים בתיקים נראה כי היה חוסר סדר, או מחשוב לא מסודר. אלה הדברים העיקרים. זו ועדה שבדקה בכל ההקשרים של רישוי העסקים. ש. והתובע נכח גם הוא בביקור הזה? ת. כן. (ר' עמ' 54 לפרוטוקול ש' 30-6). כפי שהעיד מר דהן, ביום 12/7/2006 התקיים ביקור של הועדה הבינמשרדית מחוז חיפה לרישוי עסקים בעיר הכרמל והתובע נכח בביקור זה. ממצאי הועדה מצביעים על ליקויים רבים במחלקת רישוי העסקים של העירייה (ר' דו"ח הועדה מיום 18/7/2006, נספח ג' למוצג נ/4). ביום 28/6/2007, בחלוף כאחד עשר חודשים מביקור הועדה הבינמשרדית, התקיימה פגישת עבודה בעניין חירום וביטחון ורישוי עסקים בעיר הכרמל. מהדו"ח עולה כי הליקויים עליהם הצביעה הועדה הבינמשרדית, במכתבה מיום 18/7/2006, לא תוקנו (ר' מכתבו של מר יונה יצחק מיום 28/6/2007 נספח י' למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). ביום 29/11/2007 כתב מר אילן דהן מכתב אל התובע בו הלין על חוסר שיתוף פעולה מקצועי ומתן תשובות לא מקצועיות ולא ענייניות, וכך ציין: "ראשית בהמשך למכתבך אשר בסימוכין חבל שאינך נותן תשובות מקצועיות וענייניות לנושא ומתעסק בנושאים אישיים של בעל העסק. לידיעתך במכתבנו אשר בסימוכין פרטנו את המשך התהליך על מנת שנוכל לתת אישורינו לבריכה. במידה ואינך מבין מכתב זה הנך מוזמן ללשכתנו לקבל הסבר מפורט. בהזדמנות זו רציתי להביע את צערי על חוסר שיתוף הפעולה המקצועי בנושא רישוי עסקים, ופיקוח של הרשות על עסקי המזון בעיר הכרמל ולמען בריאות התושבים במקום." (ר' מכתבו של מר אילן דהן מיום 29/11/2997, נספח י"א1 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). נוכח מכתבו של מר אילן דהן, כתב ראש אגף מינהל בעירייה, מר נג'יב נאסראלדין ביום 13/12/2007 למהנדס העיר את הדברים הבאים בעניין התובע: "מצ"ב מכתבו של מר אילן דהן - מפקח מחוזי לבריאות הסביבה שמדבר בעד עצמו. על מנת לעמוד מקרוב על התנהלותו של מר עלי חלבי בתחום הרישוי עסקים, שנמצא באחריותך אני מבקש לקיים דיון מהיר בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים בעירייה ובמשרדי הממשלה כדי לעשות סדר בתחום זה." (ר' נספח י"א2 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). ביום 3/1/2008 ערך משרד הפנים כנס רישוי עסקים והתובע לא התייצב לכנס. מר יגאל שחר הממונה על מחוז חיפה פנה אל ראש העירייה בדרישה לברר מדוע נציג הרשות לא הגיע, וכך ציין: "העדרות נציג הרשות, הממונה על רישוי עסקים מכנס רישוי עסקים שהתקיים ביום 3.1.2008 במלון חוף התמרים בעכו, מעורר שאלות בהקשר ליחסכם לנושא רישוי עסקים. אני מבקש לברר מדוע לא היגיע נציג הרשות." (ר' מכתבו של הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים מיום 7/1/2008, נספח י"א3 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). לאחר שהתובע זומן לשימוע ביקשה העירייה ממשרדי הממשלה שהיו בקשר עם התובע ליתן את הערותיהם לתפקוד התובע ומחלקת רישוי העסקים. מר גדעון פרידמן, ממונה רשויות במשרד הפנים ציין במכתבו מיום 21/1/2008 כי תמונת המצב העולה מתפקודו של התובע היא עגומה, ואלה הדברים שציין: "הנתונים שהועברו אלי מממונה ארצי על רישוי עסקים והגורמים המאשרים, מצביעים על תמונת מצב עגומה של תפקודו של מר עלי חלבי כאחראי על רישוי העסקים בעיר. מהדוחות עולים מספר ליקויים מהותיים- א. מספר העסקים בעיר כרמל שהינם ללא רישיון עסק עולה על מחצית מהעסקים. חמור במיוחד המצב מול עסקים העוסקים בתחום המזון. מצ"ב מספר גדול של תלונות ממשרד הבריאות בנושא. ב. מר חלבי פועל בניגוד לחוק בהוציאו רשיונות עסק ללא אישור הגורמים המאשרים - גם כאלה שנענו בלוח הזמנים שנקבע. ג. אין מערכת אכיפה ברשות. ד. אין פיקוח על עסקים מסוכנים. ה. אין תיעוד לפעולות הפיקוח. ו. אין מיפוי עסקים לעיר. חשוב להדגיש שהליקויים הר"מ הם בתחום אחריותו של מר עלי חלבי." (ר' נספח י"א4 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). גם מר נימרוד קליף, מרכז תעשיות ורישוי עסקים במשרד להגנת הסביבה, ציין במכתבו מיום 22/1/2008 כי התובע אינו עושה את תפקידו נאמנה, מספר העסקים שטופלו על ידו הוא מועט מאוד, קשה ביותר ליצור עמו קשר ואין כל פיקוח על בעלי העסקים בעירייה, ואלה דבריו: "עלי חלבי עובד כמנהל מחלקת פיקוח ורישוי בעיר הכרמל, לכן עליו להיות בקשר עם המשרד להגנת הסביבה בנושא רישוי ופיקוח על עסקים בעיר הכרמל. מספר העסקים שטופלו: 18 חודשים האחרונים, הגיעו למשרדי מספר מועט מאוד של בקשות לרישוי עסק, זאת למרות שבעיר הכרמל ישנם מאות עסקים ללא רישיון עסק. זמינות: יצירת קשר עם מר חלבי בנושאי הרישוי הוכחה כקשה ביותר. גם עשרות ניסיונות להשיג את מר חלבי בטלפון הן ישירות והן על ידי השארת הודעות חוזרות ונשנות, כולל המזכירות, לא בהכרח הועילו. פיקוח: פיקוח על עסקים בעלי פוטנציאל לזיהום סביבתי ברור איננו מבוצע, לדוגמא: לאחרונה פתח המשרד להגנת הסביבה בהליכי אכיפה כנגד מפעל ביטון חדש המופעל ע"י כרמי חלבי, (לא ידוע אם קיימת קירבת משפחה) השוכן בדרך לאתר הפסולת של דלית אל כרמל. מפעל זה הוקם ללא היתרי בניה וללא רישיון עסק. בשיחה טלפונית טען מר חלבי כי הוא איננו מכיר את המפעל וגם אישר כי המפעל לא פנה בבקשה לרישוי. קשה לי להאמין כי מר חלבי איננו מכיר המפעל ועל פי ידיעתי הוא מעולם לא פעל על מנת לרשות מפעל זה או לפעול כנגדו בכל צורה שהיא. לסיכום: המשרה בה נושא מר חלבי הינה בעלת חשיבות גבוהה לקידום ושיפור נושא הגנת הסביבה באזור עיר הכרמל, בייחוד לאור התפתחותה הנמרצת בשנים האחרונות. מבחינתנו, חשיבות המשרה מתבטאת בפעילות רישוי ערה כנגד העסקים באזור, הכוללת התניית תנאים להגנת הסביבה, פיקוח, ואכיפת התנאים באופן נמרץ ועקבי. לצערי, עד היום התרשמתי כי מר חלבי איננו עושה את תפקידו נאמנה, באופן נמרץ או עקבי דבר שמקשה עלינו ביותר להשתית ולאכוף את תנאי המשרד על העסקים השונים בעיר הכרמל וכך בעקיפין גורם לפגיעה סביבתית (מים, אויר קרקעות ועוד) בעיר הכרמל ובאזורים סמוכים." (ר' נספח י"א5 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). התובע טוען מנגד כי ביצע את תפקידו במקצועיות ובנאמנות. מטעם התובע העידו ד"ר רמזי חלבי ומר פהמי חלבי, שכיהנו כראשי המועצה ובעדויותיהם לפנינו טענו כי התובע ביצע את עבודתו לשביעות רצונם המלאה. אין בידנו לקבל את גרסת התובע ועדיו ואנו מעדיפים את גרסת העירייה בעניין זה. מר דהן ומר פרידמן, שהעידו מטעם העירייה, עשו עלינו רושם מהימן ועדויותיהם, שהינן אובייקטיביות ונתמכות בראיות רבות, מקובלות עלינו. מאידך גיסא לא שוכנענו כי עדויותיהם של ד"ר רמזי חלבי ומר פהמי חלבי היו אובייקטיביות. מר פהמי חלבי סיים את כהונתו בשנת 1998, זמן קצר לאחר שהתובע החל את עבודתו במועצה ומשום כך אינו יכול להעיד על תפקודו של התובע, בוודאי לא בתקופה שלאחר כהונתו. עדותו של ד"ר רמזי חלבי לפיה התובע ביצע את תפקידו לשביעות רצונו, אינה מתיישבת לחלוטין עם המכתב שהוא עצמו כתב אל התובע, עוד בחודש נובמבר 2000 ואשר צוטט לעיל, ממנו עולה כי קיימים ליקויים חמורים ומהותיים בעבודת התובע במחלקה לרישוי עסקים (ר' נספח ט'6 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). זאת ועוד, בגרסתו של התובע ניתן למצוא תימוכין לטענות העירייה: התובע העיד לפנינו כי כאשר לא קיבל תשובה ממשרד הבריאות לבקשה לחידוש רישיון עסק, הוא החליט על דעת עצמו לחדש את הרישיון (ר' עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 19-17 וש' 29-27). התובע טוען לעניין זה כי קיבל אישור גורף להענקת רישיונות עסק ללא אישור משרד הבריאות, אולם מהראיות אשר לפנינו עולה כי משרד הבריאות אישר לתת אישור זמני לעסקי הרוכלות מזון ביום 27/3/2007 (מוצג ת/4) בעוד התובע הודיע למר דהן כי הוא החליט לחדש את רישיון העסק עוד ביום 12/3/2007 (ר' נספחים ז'3 וז'4 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים). התובע אמנם צירף לתצהירו מכתבי תודה רבים מתושבי העיר, אשר לגישתו יש בהם להעיד על תפקודו המקצועי והמסור, ברם רבים ממכתבים אלו הוכנו לקראת ההליך המשפטי ורובם נכתבו על ידי התובע עצמו והתושבים חתמו עליהם, כאשר חלקם אף אינם יודעים קרוא וכתוב (ר' עמ' 11 לפרוטוקול ש' 29-20; עמ' 20 ש' 14-11). עוד טוען התובע, כי לא ניתן לפטרו בשל אי זכייה במכרזים, זאת משום שביום 31/12/2006 פג תוקפו של ההסכם הקיבוצי המיוחד, שנחתם ביום 22/8/2006, אשר קובע כי עובדים שלא ייבחרו לתפקידם במסגרת מכרזים יפוטרו. אין אנו תמימי דעים עם התובע. סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 קובע: "הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת שתמה תקופת תקפו, ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תקפו, יוסיף להיות בר-תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת; המועד להודעת גמר הוא כקבוע בהסכם ובאין קביעה בהסכם - שני חודשים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם." בענייננו לא הוכח כי אחד מבעלי ההסכם הודיע לצד השני בכתב, על גמר תקפו של ההסכם מיום 22/8/2006, משכך ההסכם המשיך להיות בר-תוקף . שנית, לתמיכה בטענתו לפקיעת תוקפו של ההסכם הקיבוצי, צירף התובע לתצהירו טיוטת הסכם קיבוצי חדש אשר היתה אמורה להחתם, דא עקא שטיוטה זו לא נחתמה על ידי כל הגורמים המוסמכים ומשכך לא נשתכללה הטיוטה לכדי הסכם קיבוצי חדש. טענה נוספת בפי התובע, לפיה לא ניתן לפטרו בשל אי זכייה במכרזים, הואיל והליך פיטוריו החל זמן רב לאחר שנסתיימו הליכי המכרזים, הוא מעולם לא קיבל הודעה בדבר אי זכייתו במכרזים ואף המשיך לבצע את תפקידו כאחראי רישוי ועסקים בהוראת העירייה. טענה זו אין בידינו לקבל. ראשית יוטעם כי הוצגה לפנינו החלטת ועדת הבחינה מיום 5/2/2005 הקובעת כי התובע (והמועמדים הנוספים) לא זכו במכרז. כן הוצג לפנינו מכתבו של מר נאסראלדין אל התובע מיום 8/8/2006 לפיו התובע ימשיך בתפקידו באופן זמני עד לעריכת מכרז (ר' נספח ד' למוצג נ/4). בנוסף התובע ידע כי מועמדותו לתפקיד מנהל מחלקת פיקוח ורישוי עסקים נפסלה עקב אי עמידה בתנאי הסף. מכאן אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי התובע לא זכה במכרזים אלה. מכל האמור לעיל עולה תמונה עגומה לפיה התובע כשל בביצוע תפקידו כישלון חרוץ ואף לא זכה באף אחד מהמכרזים, עקב כך היה על העירייה לפטרו לאחר סיום הליכי המכרז בשנת 2005. משלא עשתה כן העירייה, זכה התובע מן ההפקר, ברם אין בכך כדי לפגום מטענות העירייה באשר לתפקודו הכושל של התובע או לקבל את גרסתו. בשים לב לכל שנאמר והובא לעיל, שוכנענו כי המניעים לפיטורי התובע הם: קבלתו לשירות המועצה ומינויו למנהל מחלקת רישוי עסקים שלא כדין, משנעשו ללא קיום מכרזים; אי עמידתו במכרזים אליהם הגיש מועמדות ותפקודו הלקוי ביותר. עם זאת מוצאים אנו לנכון להתייחס בקצרה לטענת התובע, לפיה פוטר משיקולים זרים. התובע טוען כי המועד בו זומן לשימוע (9/1/2008) מספר ימים לאחר הסולחה שארגן, מלמד על כך שמדובר בפיטורים פוליטיים. ברם, הוכח כי הכשלים בתפקודו של התובע היו קיימים פרק זמן ניכר קודם לכן וכי העירייה החלה לשקול פיטורי התובע עוד בחודש מאי 2006 ובחודש אפריל 2007, הן בשל תפקודו הלקוי, הן בשל מערכת יחסים עכורה של התובע עם הגורמים הרלוונטיים בעירייה ומחוצה לה והן בשל בעיות משמעת (ר' מכתבו של מר נג'יב נסראלדין לתובע מיום 25/5/2006, נספח ח'13 למוצג נ/4 - בקובץ המסמכים ומכתבו של מר נג'יב נסראלדין לחברי ועדת הפיטורים מיום 15/4/2007, שצורף לנספח ט"ו למוצג נ/4). זאת ועוד, גרסתו של התובע באשר למניעים הזרים לפיטוריו הינה בלתי ברורה ורצופת סתירות. התובע טען מחד כי ראש העיר ביקש לפטרו ממניעים פסולים ומאידך גיסא טען כי מר נאסראלדין הוא זה המבקש לפטרו ממניעים פסולים. בדיון במסגרת הבקשה הזמנית בתיק בש"א 4876/08 ציין התובע לפנינו כי משפחת חלבי היא היריבה הפוליטית של העומדים בראש העירייה ולאחר הסולחה ביקשה להעמיד מועמד אחר לראשות העירייה וזאת הסיבה לפיטוריו (ר' עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 13/7/2008 בתיק בש"א 4876/08, ש' 19-18), ברם באותה נשימה העיד התובע כי ראש העיר הוא חבר שלו (ר' עמ' 9 לפרוטוקול מיום 9/3/2009, ש' 11), וכי ראש העיר שיבח אותו על עבודתו מספר פעמים (ר' עמ' 8 לפרוטוקול מיום 9/3/2009, ש' 18 - 25); כמו כן ציין התובע כי ראש העיר מאוד מעריך את עבודתו (ר' עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 13/7/2008 בתיק בש"א 4876/08 ש' 8-7). ד"ר רמזי חלבי, מי שהיה ראש המועצה עד שנת 2004, טען לפנינו כי התובע פוטר משום שפעל לאיחודה של משפחת חלבי. שכן, הסיכוי היחידי של ראש העיר המכהן (אז ד"ר אכרם חסון) להישאר בתפקידו זה רק כל עוד משפחת חלבי מפולגת (ר' עמ' 15 לפרוטוקול ש' 5-2). יוטעם כי טענה זו לא הוכחה כלל, במיוחד נוכח הראיות הרבות שהובאו לעיל בעניין התנהלותו ותפקודו הלקויים של התובע. התובע גם טען כי הגורם העיקרי לפיטוריו הינו מר נג'יב נאסראלדין, ראש אגף מינהל בעירייה, שמ"סיבה כלשהי אשר נמצאת בליבו ונגועה בשיקולים זרים" ביקש לפטרו (ר' סעיף 48 לסיכומי התובע). טענה זו עומדת בסתירה לטענת התובע, שד"ר אכרם חסון, כראש העיר החושש למעמדו, ביקש לפטרו. בנוסף, התובע אף לא פירט מהי הסיבה בשלה ביקש מר נאסראלדין לפטרו והאם יש בה משום שיקולים זרים. לא הובאה לפנינו כל ראיה אשר יש בה כדי להצביע על יריבות כלשהי, מכל סיבה שהיא, בין התובע למר נאסראלדין. טענה של פיטורים משיקולים זרים יש לפרט ולא ניתן להפריחה בחלל סתם כך. הנה כי כן, מכל הראיות והעדויות שלפנינו שוכנענו כי בבסיס החלטת העירייה לפטר את התובע עמדו רק שיקולים ענייניים, אמיתיים, נכונים וצודקים ולא עמדו שיקולים זרים. . הליך הפיטורים התובע טוען כי נפלו פגמים רבים בהליך הפיטורים שיש בהם כדי לבטל את פיטוריו. נבחן את טענותיו. הליך השימוע התובע טוען כי הליך השימוע שקויים בעניינו עובר לפיטוריו לא היה תקין. ביום 9/1/2008 זומן התובע לשימוע שיתקיים ביום 24/1/2008 (ר' נספח י"ב למוצג נ/4). התובע טוען, כי ניתוקו ממערכת האוטומציה ביום 2/1/2008, עוד בטרם זומן לשימוע ובטרם נערך לו שימוע, מהווה למעשה "פיטורים", שנעשו שלא כדין עקב היעדר שימוע. לשיטתו ניתוקו מהמערכת, בטרם עריכת השימוע, מצביע על כך שההחלטה בעניין פיטוריו כבר התקבלה והשימוע נועד למראית עין בלבד. העירייה טענה לעניין זה, כי משהגיעה למסקנה שהתובע גורם נזק לעירייה ולעסקים בעיר החליטה להביא עניינו לפני ועדת הפיטורים ובד בבד החליטה על נתוק חיבור מחשב התובע למערכת האוטומציה, זאת על מנת למנוע ממנו להמשיך ולעשות כרצונו בכל הנוגע למתן רשיונות עסק בעיר הכרמל ולמנוע את המשך הפגיעה בתפקוד העירייה בתחום רישוי העסקים אל מול הרשיות המוסמכות בתחום זה. לאחר בחינת הראיות שהובאו לפנינו הן במסגרת הסעד הזמני והן בתיק העיקרי, שוכנענו כי לתובע נערך שימוע כדין. אכן בטרם קיבל התובע הזמנה לשימוע, נותק התובע ממערכת האוטומציה. מערכת זו מנפיקה את רישיונות העסקים ובלעדיה אין התובע יכול להנפיק רישיון עסק ולמעשה אינו יכול לבצע חלק מעבודתו. לטעמנו יש בהתנהלות זו של העירייה טעם לפגם, אמנם נוכח מעשיו החמורים של התובע היה מקום לפעול בהקדם האפשרי כדי להקטין את נזקה ולמנוע נזקים עתידיים אפשריים, אך משהחליטה העירייה לפנות לועדת הפיטורים, היה עליה להזדרז ולזמן את התובע לשימוע בטרם נקיטת הצעדים בפועל. עם זאת לא מצאנו כי בניתוק התובע ממערכת האוטומציה נפל פגם מהותי בשלו יש לבטל את הפיטורים, או שיש בפעולה זו כדי להעיד שלא נעשה לתובע שימוע כדין. התובע זומן לשימוע זמן קצר לאחר מכן, ובמסגרת השימוע ניתנה לתובע הזדמנות להשמיע את טענותיו, והפסקת עבודתו בפועל התבצעה חמישה חודשים לאחר מכן. במהלך השימוע שהתקיים ביום 23/1/2008 הוצגו לפני התובע מסמכים שונים המתעדים את תפקודו הלקוי. ב"כ התובע טען כי מסמכים אלה לא הומצאו למרשו טרם קיום השימוע, כך גם טען נציג הועד. בנסיבות אלה החליטה ועדת הפיטורים להעביר לידי התובע את המסמכים ולאפשר לתובע להעביר את התייחוסתו לועדה; מכתב בעניין נשלח לב"כ התובע ביום 30/1/2008. ביום 19/3/2008 כתב ב"כ התובע למר נג'יב נאסראלדין כי קיבל את המכתב מיום 30/1/2008 בפקס רק ביום 19/3/2008 וכי המסמכים שנשלחו בפקס אינם קריאים. נוכח מכתבו של ב"כ התובע קיבל התובע לידיו ביום 25.3.2008 את כל המסמכים שביקש. ביום 1/4/2008 כתבה ב"כ העירייה לב"כ התובע כי נוכח טענת התובע, שהמסמכים שהוצגו בפני ועדת הפיטורים אינם מוכרים למרשו, החליטה ועדת הפיטורים על זימון ישיבת שימוע נוספת, על מנת לאפשר לתובע למצות את זכותו להשמיע את טיעוניו וזאת לאחר שתינתן לו האפשרות לעיין במסמכים. בהמשך הודיע מר נג'יב נאסראלדין לב"כ התובע, כי התובע ובא כוחו מוזמנים לישיבת המשך שימוע שתתקיים ביום 6/5/2008 ובישיבה זו יוכל התובע להגיב למסמכים, וככל שיבחר שלא להתייצב לפני ועדת הפיטורים, תהא הועדה רשאית לדון בנושא שלא בנוכחות התובע. ביום 5/5/2008 שיגר ב"כ התובע מכתב לב"כ העירייה בו הודיע כי אין בכוונת מרשו להתייצב לישיבת השימוע ביום 6/5/2008, עם זאת העלה ב"כ התובע במכתב זה (מיום 5/5/2008) את כל טענות התובע כנגד כוונת העירייה לפטרו. רק לאחר קבלת המכתב התכנסה ועדת הפיטורים ביום 15/5/2008, עיינה בכל החומר שהונח לפניה והחליטה על פיטורי התובע (ר' נספחים ט"ו עד כ"ג למוצג נ/4 ונספח י"ב לכתב התביעה). בנסיבות אלה שוכנענו כי אין מדובר בשימוע למראית עין בלבד. לתובע ולב"כ ניתנו מספר הזדמנויות להשמיע את טענותיהם והם השמיעו את הטענות בישיבת השימוע ביום 23/1/2008, ולאחר שקיבלו את המסמכים השלימו את טענותיהם במכתב ב"כ התובע מיום 5/5/2008 ובכך מימש התובע את זכות הטיעון שלו. משכך לא מצאנו כי נפל פגם בשימוע שנערך לתובע. עמדת הועד לטענת התובע, הועד התנגד לפיטוריו וגם בכך נפל פגם בהליך הפיטורים. העירייה טוענת מאידך כי לפי סעיף 5.10 להסכם הקיבוצי המיוחד מיום 22/8/2006 החל על העירייה, קיימת הסכמת הועד לפיטורי עובדים שלא נבחרו במכרזים. הועד אכן התנגד לפיטורי התובע, מן הטעם שיש לאפשר לתובע לגשת למכרז של "אחראי רישוי עסקים" דא עקא שנוכח מסקנות הועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים שקבעה במסקנותיה שיש לעשות רה-ארגון ולהקים מחלקת פיקוח רישוי עסקים ומערכת לאכיפת החוק, החליטה העירייה על ביטול המכרז החיצוני לתפקיד "פקיד רישוי עסקים" ועל פרסום מכרז חדש פנימי לתפקיד "מנהל המחלקה לפיקוח ורישוי עסקים" ודרישות הסף במכרז זה נקבעו בהתאם להגדרת התפקידים ברישוי עסקים, שפורסמה בחוזר מנכ"ל משרד הפנים (ר' נספח ו' למוצג נ/4). התובע הגיש את מועמדותו למכרז זה ברם לא עמד בתנאי הסף, בנסיבות אלה לא היה מקום להענות לדרישות הועד ולאפשר לתובע לגשת למכרז כלשהו, לא כל שכן למכרז של "אחראי רישוי עסקים". לא למותר להוסיף שהועד כלל לא היה ער להתנהלותו ולתפקודו הכושלים של התובע כמנהל מחלקת רישוי עסקים בעירייה. בנוסף לכך בסעיף 5.10 להסכם הקיבוצי המיוחד, נקבע כי עובדים אשר לא ייבחרו לתפקידם במסגרת מכרז, יפוטרו בכפוף לשימוע. לפיכך מקובל עלינו כי סעיף זה אינו דורש את הסכמת הועד לפיטורי עובדים אלה, ובכללם התובע. בנסיבות אלה לא מצאנו כי נפל פגם בפיטורי התובע עקב אי הסכמת הועד לפיטוריו. הימשכות הליכי הפיטורים התובע טוען כי נותק ממערכת האוטומציה עוד ביום 2/1/2008 אך העירייה משכה את הליך הפיטורים עד ליום 18/6/2008. לא מצאנו כי הימשכות הליך הפיטורים נבע מפגם בהתנהלות העירייה. הליך הפיטורים נמשך בשל בקשת התובע לקבלת מסמכים והמתנת ועדת הפיטורים לתגובת התובע על מסמכים אלה והשלמת טיעוניו. על כן לא מצאנו פגם בהליך הפיטורים. הסעדים הכספיים התובע עתר לתשלום פיצויים כספיים בגין פיטורים שלא כדין וכן לתשלום פיצויים עונשיים. משמצאנו כי התובע פוטר משיקולים ענייניים ונכונים ומשלא מצאנו כי נפלו פגמים מהותיים בהליך פיטוריו - נדחות תביעותיו לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ולפסיקת פיצויים עונשיים. התובע עתר בנוסף לתשלום פיצויים בגין נזקים ממשיים שנגרמו לו בשל אי תשלום שכר. התובע טוען כי מיום הזימון לשימוע ועד ליום פיטוריו בפועל התייצב בעבודתו וחיכה להוראות הממונים עליו, אך לא קיבל כל שכר. יוטעם כי תביעת התובע היא לתשלום פיצויים בגין נזקים אך אינה תביעה לתשלום שכר עבודה. העירייה טוענת כי לתובע לא שולם שכר בגין ימי היעדרותו מעבודתו וכי בוצעו תיקוני שכר בהתאם להוראות הממונה על השכר. יוטעם כי תביעתו של התובע לתשלום פיצויים בגין נזקים איננה מכומתת, איננה מפורטת, אינה ברורה ולא הוכחה ולפיכך תביעתו ברכיב זה נדחית. סוף דבר: משלא מצאנו כי נפלו פגמים מהותיים בהליך פיטורי התובע ומשהתובע לא השכיל להוכיח תביעה כספית - התביעה נדחית על כל רבדיה. התובע ישלם לעירייה הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 4,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום תשלום המלא בפועל. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. עובדי עירייהביטול פיטוריםפיטוריםעירייה