מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה בגין קניית שמן לרכב: 1. התובעות, חברות המנהלות רשת של מוסכים באזור חיפה, הגישו כנגד הנתבעת, שהינה חברה פרטית המייבאת ומשווקת מסננים, חלפים ושמנים לרכב, תביעה בעילות חוזיות ונזיקיות על סך של 1,117,133 ₪. 2. לטענתן, הן הזמינו מהנתבעת במהלך השנים 2005 ו - 2006 שמנים לרכב וכן, מוצרי תעבורה וחלקי חילוף אחרים. בדיעבד, התברר לתובעות, כי השמן שסופק היה פגום וגרם לנזקים בלתי הפיכים ללקוחותיהן. לטענתן, לא ידעו תחילה מהו המקור לתקלות שהופיעו ברכבי הלקוחות וכי החליטו, בהמלצת שמאי רכב, לבדוק את השמן במעבדה מוסמכת רק לאור טענה שהועלתה על ידי אחד מהלקוחות. התובעות טענו, כי על פי בדיקה שנערכה במכון מאטריקס הנדסה בע"מ, התברר כי השמן מסוג 40W15 פגום ואף הומלץ לתובעות לזמן את כל לקוחותיהן לטיפול מונע וליידע את היבואן. התובעות אכן מסרו לנתבעת את ממצאי הבדיקה אולם, במקום לטפל בבעיה שנוצרה, דרשה הנתבעת מהתובעות לשלם את יתרת חובן כלפיה. משסירבו התובעות לשלם את החוב, הגישה כנגדן הנתבעת תביעה. בדיקה שנערכה על ידי הנתבעת הראתה כי השמן תקין ולכן, הומצאו ממצאי שתי הבדיקות למהנדס דוד נמרי, אשר קבע במפורש, כי השמן באיכות ירודה מאוד וכי התוספים המצוינים בתווית על גבי גלון השמן אינם מתאימים לריכוז התוספים שנמצא בפועל בשמן. עוד נטען, כי מהבדיקות שנערכו, התברר כי הנזקים שנגרמו לרכבי לקוחות התובעות, נגרמו כתוצאה מהשמן שסופק על ידי הנתבעת. התובעות טענו, כי נאלצו לשפץ מנועי חלק מרכבי לקוחותיהן וכן, להחליף לחלק מהלקוחות את המנוע בשלמותו. עוד נטען, כי התובעות נאלצו להזמין את כל הלקוחות אשר ברכבם בוצע טיפול בשמן לצורך טיפול מונע. התובעות טענו, כי עלות תיקון הנזקים ברכבים של לקוחותיהם הגיעה כדי סך של 109,533 ₪ ואילו עלות ביצוע הטיפול המונע הסתכמה בסך של 31,400 ₪ לא כולל מע"מ. עוד טענו התובעות, כי הפרשה גרמה לפגיעה קשה בהכנסותיהן ולאבדן לקוחות, כמו גם הפגיעה במוניטין שלהן וכי הכנסותיהן בשנים 2006 - 2007 ירדו באופן משמעותי. נזקים אלה הוערכו על ידי התובעות בסך של 956,000 ₪. התובעות טענו, כי הנתבעת התרשלה באספקת השמן הפגום שלא היה ראוי לשימוש וכי היא הפרה חובות חקוקות. התובעות צרפו לכתב התביעה את טופס הבדיקה שנערכה על ידי חברת מאטריקס הנדסה בע"מ וכן, את חוות דעתם של מהנדס הרכב דוד נמרי והשמאי דני גורביץ'. 3. הנתבעת התגוננה מפני התביעה וטענה, כי טענות התובעות הועלו לראשונה רק לאחר שהנתבעת התריעה בפניהן כי במידה ולא ישולמו הכספים בעד הסחורה שסופקה, תאלץ לפנות לערכאות. לטענתה, עובר לדרישת התשלום ולאורך כל התקופה בה סיפקה הנתבעת שמנים לתובעות, הן לא העלו טענה כלשהי כלפיה והמשיכו לעבוד ולקבל ממנה סחורה. נטען, כי התביעה הוגשה כמשקל נגד לתביעה שהוגשה על ידי הנתבעת בבית משפט השלום בתל - אביב, אשר סולקה בפשרה כנגד תשלום בסך של 40,000 ₪. לגופו של עניין, אישרה הנתבעת כי סיפקה לתובעות שמנים וכי התובעות החלו לעלות טענות שונות לעניין איכות השמן שנמכר להן בתחילת שנת 2006, חודשים רבים לאחר הרכישה. לפיכך, ביקשה הנתבעת לקבל דוגמית של השמן שהוצאה מאחד מרכבי לקוחות התובעות וכן, מיכל שמן אטום שנמכר להן, לצורך בדיקתו. תוצאות הבדיקה מטעם הנתבעת העלו, כי במיכל השמן האטום אין כל פגם והוא תקין. מאידך, בדוגמית השמן אשר הוצאה מאחד הרכבים, נמצא כי לא ניתן לקבוע מהו הריכוז של יסודות התוספים האופייניים המצויים בשמן, מאחר והוא הצטמק במהלך התקופה שבין הוצאתו מהמנוע לבין מועד הבדיקה. מאחר ובממצאי דוגמית השמן נוצרה התחמצנות חריפה, חלה עליה משמעותית בצמיגות השמן עד כדי אי יכולת לזרום. עוד נמצא, כי הדוגמית מכילה ריכוז גבוה של צורן, המצביע על אבק וחול במערכת השמן וכן, ריכוזים גבוהים של ברזל, אלומיניום ובדיל, המצביעים על בלאי של בוכנות ושסתומים במנוע. בהמשך, הבהירה המעבדה לבקשת הנתבעת, כי השמן עלול להפוך לסמיך עקב מספר רב של גורמים כגון: התחמצנות עקב שימוש יתר ואי החלפת השמן בזמן, התחממות יתר של המנוע, הצטברות פיח עקב סתימה, שימוש בשמן אחר ועוד. הנתבעת טענה, כי מאחר והתובעות סרבו לשלם לה בעד השמנים שהוזמנו, נאלצה להגיש תביעה והצדדים הגיעו לידי פשרה לפיה, התובעות תשלמנה סך של 40,000 ₪ בגין הסחורה. הנתבעת כפרה בחוות דעת המומחים שהוגשו על ידי התובעות. היא טענה, כי טרם אספקת הסחורה, הציגו לתובעות דו"חות מעבדה בדבר בדיקות מדגמיות של השמנים, על רכיביהם, ולא הסתפקה בהצגת דף מאתר האינטרנט של היצרן. עוד הפנתה הנתבעת לדו"ח מעבדה של חברת פז, אשר נערך לבדיקת שמן של חברת DEW ורכיביו, שמן אשר סופק גם לתובעות. בדיקת המעבדה הצביעה על ערכים תקינים של הרכיבים. עוד נטען על ידי הנתבעת, כי הרכבים שניזוקו לכאורה, הינם רכבים המשמשים לצורכי עבודה, הם בעלי בלאי גבוה מהרגיל והטיפול בהם אמור להיות שונה. עוד ציינה הנתבעת, כי חוות דעתו של השמאי דני גורביץ' חסרה את נספחיה והתמונות של הרכבים. בהמשך, כפרה הנתבעת בנזקיהן של התובעות ולחילופין, בקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין האירועים הנטענים על ידי התובעות והרשלנות המיוחסת לנתבעת. ראיות הצדדים 4. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעות העידו העדים הבאים: א. לקוחות של התובעות - העדים מר רוזליו יצחק (אחראי על הרכבים בעיריית מגדל העמק), מר חלבי כרמי ומר הדר יחיאל. ב. נציגי התובעות ומנהליהן - העדים מר טוני דאו (מנהל מוסך בחברת טכנו פיא צפון בע"מ), מר נח כבירי (מנהל מוסך טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ) ומר שבת ברכה (מנהל טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ וט.ט. טכנו חשמל טכנולוגיה מתקדמת לרכב (1996) בע"מ). בנוסף, העידה מטעם התובעות גב' נירה שמי, אשר שימשה כמחסנאית חלקי חילוף ברשת החברות התובעות החל משנת 1984. נטען, כי במסגרת עבודתה כמחסנאית ואחראית על קניות ברשת כולה, היא זו שקיימה מגע ישיר עם הנתבעת והזמינה את הסחורה כולה. ג. מומחים - מר דוד נמרי (מהנדס רכב), מר דני גורביץ' (שמאי) ורו"ח רפי רופולוביץ'. בנוסף, הגישו התובעות דו"ח בדיקת מעבדה של שמני רכב מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW (שתי דוגמאות שמן שהוצאו משני רכבים שנפגעו לטענת התובעות ובדיקת גלון סגור), שנערכה על ידי מאטריקס הנדסה בע"מ (להלן "חברת מאטריקס"). 5. מנגד, מטעם הנתבעת העידו העדים הבאים: א. נציגי הנתבעת ומנהליה - מר שמעון אבו חצירה (בעל המניות והדירקטור היחיד של הנתבעת ומי שמייבא את מוצרי חברת DEW) ומר משה אבו חצירה (עובד שכיר אצל הנתבעת ומשמש אחראי על החברה באזור הצפון, אשר כחלק מתפקידו היה בקשר עם התובעות ובקר במוסכיהן). בנוסף, הוגש תצהירו של עובד החברה לשעבר, בשם שרון יגר אולם, העד לא התייצב להיחקר על תצהירו ולכן, התצהיר אינו משמש כראיה בתיק זה. ב. מומחה - מר דוד אפלבוים (שמאי). בנוסף, הגישה הנתבעת דו"חות בדיקת מעבדה של שמני רכב מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW, מתאריכים שונים, החל מיום 4.6.2006 ועד ליום 10.4.2008, שנערכו על ידי איי. סי. טי. מעבדות שמנים 1995 בע"מ (להלן "איי סי. טי"). כן, הוגש דו"ח בדיקת שמן שנלקח מאחד הרכבים שנפגעו לטענת התובעות, אשר נערך אף הוא על ידי איי. סי. טי.. דיון והכרעה האם הוכח כי הנתבעות עשו שמוש בשמנים שנרכשו אצל הנתבעת בלבד? 6. הטענה העומדת בבסיס התביעה הינה, כי הנתבעת ספקה לתובעות שמן פגום מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW, שאין חולק כי הוא מיועד למנועי דיזל וכי התובעות עשו שימוש בשמן זה ברכבים נשוא התביעה, דבר שהביא לנזקים בלתי הפיכים לרכבים של לקוחותיהן. 7. על מנת להוכיח כי התובעות רכשו שמנים לרכבים מהנתבעת בלבד, הוגש תצהירה של גב' נירה שמי, אשר שימשה כאמור כמחסנאית חלקי חילוף של רשת התובעות החל משנת 1984. תצהיר זה הוגש לאחר הגשת ראיותיה של הנתבעת, מאחר ובא כוחה עמד על כך שיוצגו בפניו דו"חות המלאי של השמנים בעסקיהן של התובעות. גב' שמי טענה בתצהירה, כי בשנים 2005 - 2006 רכשה שמן מנוע, מסנני שמן ומסנני אוויר עבור המוסכים ברשת אך ורק מהנתבעת, שמספרה בהנהלת החשבונות הינו 5000, וכי לא נרכשו שמנים מספקים אחרים. לטענתה, נמסר לה על ידי שמעון ומשה אבו חצירה, כי השמן מסוג 40W15 תוצרת DEW מתאים לכל סוגי הרכבים בעלי מנוע דיזל וכך גם מודפס על גבי אריזת הקרטון של גלוני השמן ועל המיכל עצמו. נטען על ידה, כי לא הוצג בפניה דו"ח בדיקת איכות השמן טרם ההזמנות. עוד טענה הנ"ל, כי טכנו אקספרס וטכנו חשמל רכשו שמן באופן בלעדי מהנתבעת ואילו פ.י.א. צפון שהייתה מוסך מורשה של פיאט, רכשה שמנים מחברת פז לרכבי פ.י.א. שבאחריות ועבור יתר הרכבים נעשה שימוש אך ורק בשמנים של הנתבעת. בחקירתה הנגדית העידה גב' שמי כי רכישות השמן נעשו באופן מרוכז והסחורה שוגרה לסניפים בהתאם לצורכיהם (עמ' 11, שורות 12 - 13 לפרוטוקול). עוד אישרה הנ"ל, כי לעיתים ייתכן שעברו שמנים ממוסך למוסך (עמ' 11, שורות 20 - 22 לפרוטוקול). ניתן להבין מעדות זו, כי שלושת המוסכים העבירו האחד לשני שמנים ולא מן הנמנע, כי נעשה שימוש בשמנים שלא נרכשו מהנתבעת, אלא מחברת פז, למשל, גם על ידי טכנו אקספרס וטכנו חשמל. בעניין זה, ראוי להבהיר כי על פי עדותה, אשר אושרה גם בחקירותיהם הנגדיות של מר טוני דאו, מר שבת ברכה ומר נח כביר, הרי שפ.י.א. צפון שהינו המוסך המורשה של רכבי פיאט, שם נעשה שימוש רק בשמן מחברת פז, ממוקם במתחם אחד עם מוסך טכנו אקספרס בו מטופלים רכבים שונים שאינם באחריות. אין חולק, כי במוסך זה טופלו רכבים מסוגים ודגמים שונים (עמ' 12, שורות 20 - 30 לפרוטוקול). בנוסף, אישרה גב' שמי כי רכשה מהנתבעת שמני מנוע של חברות אחרות מלבד DEW (עמ' 13, שורות 6 - 7 לפרוטוקול). 8. העד טוני דאו, אשר מנהל את מוסך פ.י.א. צפון אישר גם הוא, כי היה מעבר של שמנים מתוצרת פז למוסכים שונים ברשת (עמ' 25, שורות 1 - 4 לפרוטוקול). 9. יתירה מזאת, עיון מעמיק בדו"חות המלאי של השמנים החל משנת 2005, אשר צורפו לתצהירה של גב' שמי, מעלה כי הגם שרוב סוגי השמנים ובפרט שמן מסוג 40W15 הוזמנו מהנתבעת, הרי שקיימות הזמנות גם מספקים אחרים, שמספריהם בכרטסת שונים משל הנתבעת. 10. נראה, אפוא, כי הבסיס לטענתן הקטגורית של התובעות בדבר שימוש בלעדי בשמן מנוע מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW, שסופק על ידי הנתבעת התערער באופן ממשי. בסופו של דבר, הודו התובעות בעצמן, אם כי בחצי פה, בסיכומיהן, כי אכן התובעות עשו שימוש גם בשמנים מתוצרת חברות אחרות. לטענתן, מדובר ב - 46 גלונים לעומת 366 גלונים שסיפקה הנתבעת. בניגוד לטענת התובעות, מדובר בשיעור של 10% מכלל השמנים בהם נעשה שימוש, ולא מדובר בשיעור מבוטל כלל וכלל. 11. סיכומה של נקודה זו, הוכח כי התובעות עשו שימוש בשמני מנוע מתוצרת חברות אחרות, מלבד חברת DEW וכי הן ניידו שמנים בין המוסכים. בהינתן שאחת מתוך שלוש התובעות (פ.י.א. צפון) עשתה שימוש, לשיטת התובעות עצמן בשמן של פז, הרי שלא מן הנמנע כי ברכבים שנפגעו אכן נעשה שימוש בשמנים אלה ולא בשמן של חברת DEW. כפי שנראה להלן, התייחסות פרטנית לרכבים נשוא התביעה מעלה כי אכן התובעות לא הוכיחו שנעשה ברכבים שניזוקו כביכול, שימוש בשמן מנוע מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. האם הוכח כי ברכבים נשוא התביעה נעשה שימוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW? 12. התובעות ביקשו לבסס את תביעתן על תוצאות בדיקת מעבדה שנערכה על ידי חברת מאטריקס ביום 27.8.2006. לטענתן, וכפי שעולה לכאורה מתוצאות הבדיקה, הרי שמאטריקס ערכה 3 בדיקות. בדיקה לשמן חדש מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW ובדיקה לשמנים שהוצאו משני רכבים. האחד, רכב שכונה "מגדל העמק" והשני, רכב שכונה "אקספרס". טופס הבדיקה אינו מציין את מספר הרכבים ואם נעיין בתצהיריהם של נציגי התובעות, נמצא כי אף אחד מהם לא הצהיר באופן מפורש מאיזה רכבים נלקחו השמנים. עם זאת, מטיעוני התובעות ונספחי התצהירים, ניתן להסיק כי רכב "מגדל העמק" הינו רכב מסוג מיצובישי מגנום (להלן "המגנום") מס' רישוי 6386550 הנזכר בסעיף 2.1 לחוות דעתו של השמאי גורביץ' ואילו רכב "אקספרס", הינו רכב מסוג סיטרואן ברלינגו מס' רישוי 3789716 (להלן "הברלינגו") השייך לתובעות ונזכר בסעיף 2.6 לחוות דעתו של השמאי גורביץ'. ראוי להדגיש כי מעבר לבדיקות שנערכו לשמנים שהוצאו כביכול משני רכבים אלו, לא נערכו בדיקות מעבדה לרכבים אחרים הנזכרים בכתב התביעה ובחוות הדעת. 13. השאלה היא, האם התובעות הוכיחו כי מלכתחילה, עובר לגילוי הנזקים בשני רכבים אלו, הם טופלו באחד ממוסכיהן וכי במהלך הטיפולים נעשה שימוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW, אשר סופק על ידי הנתבעת. התשובה לכך שלילית. התובעות הגישו אסופה של חשבוניות מס וכרטסות עבודה הנוגעות לרכבים השונים ובכלל זה, גם לרכב המגנום ולרכב הברלינגו. 14. בכל הנוגע לרכב המגנום, נטען על ידי העד רוזליו יצחק, האחראי על הרכבים בעיריית מגדל העמק, כי רכב זה טופל במוסך טכנו אקספרס. לטענתו, בחודש מאי 2006 הוכנס הרכב לטיפול שגרתי של החלפת דיסקיות וטיפול עשרת אלפים במוסך ולאחר כחודשיים, נעצר הרכב ונשמעו נקישות במנוע. נטען, כי הרכב נגרר למוסך בעפולה, שם פורק אגן השמן, מאחר ולא נמצאו סימני שמן במדיד ונמצא גוש באגן השמן. לפיכך, הוחלט לגרור את הרכב למוסך טכנו אקספרס, שטיפל ברכב, פירק את המנוע, שיפץ אותו והחליף את הטורבו. בחקירתו הנגדית, חזר וטען כי הטיפול השוטף הראשון, כאמור, נעשה במוסך טכנו אקספרס (עמ' 7, שורה 20 לפרוטוקול). משנשאל האם יש בידיו מסמך המאשר כי הטיפול אכן נעשה במוסך טכנו אקספרס, השיב שיש בידו אולם, לא הביא אותו עמו ומסמך כזה גם לא צורף לתצהיר. עיון במסמכים הנוגעים לרכב מסוג מגנום (החשבוניות וכרטיסי העבודה) מעלה, כי לא נמצא בהם מסמך כלשהו שיעיד על כך שרכב המגנום טופל במוסך טכנו אקספרס, אם בחודש מאי 2006 ואם בכל מועד אחר עד ליום 26.9.2006. אם לא די בכך, עיון בדו"ח מלאי השמנים מעלה כי מסיבה לא ברורה ומטעמים השמורים עמה, בחרו התובעות להשמיט מהדו"ח את כל הנתונים הנוגעים למועדים שהחל מיום 19.3.2006 ועד ליום 30.7.2006 (דף מס' 2 חסר), בקשר למלאי שמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. נמצא, אפוא, כי לא קיימת ראיה כלשהי לכך שרכב המגנום טופל באחד ממוסכיהן של התובעות עובר לתקלה שהתגלתה בחודש ספטמבר 2006 ובפרט, לא הוכח כי סופק לרכב זה שמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW בחודש מאי 2006, כפי שנטען בתצהירו של מר רוזליו. כאמור, מדובר באחד משני הרכבים שניטל מהם כביכול שמן לצורך עריכת הבדיקה על ידי חברת מאטריקס ומשלא הוכח כי השמן הוכנס מלכתחילה למנוע בטיפול שנערך על ידי מי מהתובעות, הרי שדי בכך כדי לשמוט את הבסיס לטיעוניהן של התובעות. 15. בכל הנוגע לרכב הברלינגו, עיון בחשבוניות וכרטיסי העבודה הנוגעים לרכב זה, מעלה תהיות קשות. לכאורה, על פי כרטיס העבודה מיום 6.3.2006, נעשה שימוש בשם מנוע 40W15. אם נשווה נתון זה לדו"ח מלאי השמנים, נמצא כי אכן לכאורה, ביום 6.3.2006 נופק לרכב זה שמן מנוע 40W15. אלא, שאספקת שמן מסוג זה למוסך נערכה ביום 1.3.2006 וביום זה סופק גלון אחד בלבד של שמן מסוג זה. עד ליום 6.3.2006 נופקו על פי דו"ח מלאי השמנים 5 גלונים של השמן לרכבי לקוחותיהן של התובעות (ניתן לראות על פי הדו"ח כי אספקת השמן נעשית מעת לעת על פי צורכי החברות וכי בין אספקה לאספקה, נעשה שימוש ברוב המוחלט של השמנים שסופקו. עניין זה עולה גם מעדויותיהם של נציגי התובעות שאישרו כי האספקה אכן נעשית על פי צורך פרטני של המוסכים). אם לא די בכך, על פי כרטיסי העבודה הנוגעים לרכב הברלינגו, ביום 8.3.2006 נפתח כרטיס עבודה נוסף לפיו, נעשו לרכב פעולות טיפול נוספות על אלו שנערכו ביום 6.3.2006 ובין היתר, הוחלף פעם נוספת השמן. דא עקא, שעיון בדו"ח מלאי השמנים מעלה, כי לא נזכרת בו אספקת שמן לרכב הברלינגו ביום 8.3.2006. הפעם האחרונה בה הוחלף השמן ברכב הברלינגו, טרם התגלה הנזק הנטען וטרם עריכת בדיקת מעבדת מאטריקס, הייתה ביום 8.3.2006 אולם, לא הוכח כי מדובר בשמן מסוג 40W15 שסופק על ידי הנתבעת ולא קיים תיעוד אמיתי בקשר לכך. מעבר לאמור לעיל וכפי שיפורט גם בהמשך, לא ניתן לסמוך על הנתונים בחשבוניות ובכרטיסי העבודה שהוגשו על ידי התובעות. כך למשל, על פי שני כרטיסי העבודה של רכב הברלינגו מחודש מרץ 2006, נרשם כי "ביקור קודם" נעשה ביום 22.12.2006, תאריך מאוחר לביצוע העבודות ועריכת החשבוניות וכרטיסי העבודה. לא ניתן לכך הסבר כלשהו על ידי נציגי התובעות. 16. התובעות הביאו לעדות שני לקוחות נוספים שלהן, אשר על פי הנטען רכביהם ניזוקו כתוצאה משימוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW שסופק על ידי הנתבעת. הרכב הראשון הינו רכבה של חברת איזו טקס בע"מ (רכב מס' רישוי 10-710-51). מר חלבי כרמי, בעליה של החברה, טען כי הרכב הוכנס למוסך טכנו אקספרס ביום 24.5.2006 לצורך שיפוץ מנוע וכי ביום 20.12.2006 הוכנס הרכב בשנית למוסך, עקב נקישות במנוע ונמצא כי יש צורך לשפץ את המנוע מחדש והתברר שהשמן לא תקין והפך לג'לי. טענות אלו של מר חלבי אינן עולות בקנה אחד עם החשבוניות וכרטסות העבודה שהוגשו על ידי התובעות. על פי מסמכים אלו, הרכב הוכנס למוסך ביום 16.4.2006 לצורך טיפול. בדו"ח מלאי השמנים חסרים נתונים לגבי חודש אפריל 2006 ולא הוכח כי באותו טיפול סופק לרכב שמן מנוע מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. על פי כרטיס העבודה, הרכב הוכנס לצורך שיפוץ מנוע ביום 24.5.2006 ופעם נוספת ביום 22.12.2006. מאחר והתובעת נמנעה מלהציג את דו"ח מלאי השמנים גם לחודש מאי 2006, לא הוכח כי במועד זה נעשה שימוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. 17. רכב נוסף הינו רכב מסוג רנו קנגו, מס' רישוי 49-218-57, של חברת הדר תעשיות דפוס. מר הדר יחיאל, מנהלה של החברה, טען בתצהירו כי הכניס את הרכב למוסך טכנו אקספרס ביום 29.5.2006 לצורך טיפול 15,000 וכי ביום 14.9.2006 הרכב נתקע, נגרר למוסך והתברר כי נגרם נזק למנוע והשמן התמצק. כמו ברכבים האחרים, גם בנוגע לרכב זה, נמנעו התובעות מלהציג את דו"ח מלאי השמנים לחודש מאי 2006, ממנו ניתן אולי היה להסיק האם אכן נעשה שימוש בשמן מסוג 40W15 בעת הטיפול. 18. אם לא די בכך, באה עדותו של מר כבירי, שהגדיר עצמו בתצהירו כמנהל מוסך טכנו אקספרס, ושמטה באופן סופי את הבסיס לטענה כאילו נעשה ברכבים הנ"ל שמוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. כאמור, טענת התובעות לאורך כל הדרך הייתה כי שמן מסוים מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW, אשר סופק על ידי הנתבעת היה פגום והוא שגרם לנזקים לכל הרכבים. בחקירתו הנגדית, טען מר כבירי כי הוא אישית זה שטיפל לפחות בחלק מהרכבים בעת הטיפולים שנערכו להם, טרם גילוי הנזקים (עמ' 31, שורות 1 - 4 לפרוטוקול). מר כבירי שלל באופן מפורש את הטענה כי ברכבים שנפגעו כביכול, נעשה שימוש בשמן מנוע מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. משנשאל מהו השמן שהוכנס לרכבים, טען כי מדובר בשמן מתוצרת חברת פרסטון ועמד על כך גם בהמשך החקירה (עמ' 27, שורות 19 - 21 ושורות 28 - 32 לפרוטוקול). יתירה מזאת, כשהונח בפניו גלון השמן מתוצרת DEW, השיב כי לא נעשה שימוש בשמן זה, אלא בשמן מסוג פרסטון, אשר מגיע בגלון שחור. מהלך החקירה היה כדלקמן: "ש. שניר סיפקו לכם שמנים של דיו, של איי.סי, של דלק, פרסטון ואני שואל - איזו מהחברות האלה הוא השמן שהוכנס? ת. הפרסטון. ובהמשך: ש. אתה יודע מאיזו תוצרת שמן הכונס לרכב של אדר תעשיות, חשבונית 2565? ת. אותו סוג שמן עליו אנו מדברים, פרסטון הגלון השחור. ש. ולרכב בורה חשבונית 1068? ת. לא זכור לי מספר רכב, זכורים לי כל המקרים וכולם השתמשו באותו סוג שמן, וכולם קיבלנו תוצאה של מדוזה וכולם היו פרסטון" (ההדגשות שלי - א.ר.). בחקירתו החוזרת, ניתנה למר כבירי הזדמנות לחזור בו מטענתו לפיה, נעשה בכלי הרכב שמוש בשמן מסוג פרסטון אולם, הוא עמד על דעתו בעניין זה. ש. אתה אמרת שלפי הגלון אתה יודע איזה שמן הוכנס לרכב של איזיטקס? ת. נכון. ש. אני מציג בפניך גלון - האם זה השמן שנכנס לאיזיטקס? גלון אפור? ת. לא. הערה: הונח בפני העד גלון של דיו, דיזל 40W15 והוא אישר שזה לא השמן שהוכנס לרכב. המשך חקירה חוזרת: ש. אני מציג בפניך גלון - גלון שחור עם פקק אדום - איזה שמן זה? ת. זה שמן של ממסרת אוטומטית. זה שמן של גיר אוטומט. ש. את השמן הזה שמת ברכב של איזיטקס? ת. לא". (ראה עמ' 27 - 31 לפרוטוקול). לאור ההתפתחות בחקירת העד, ועל מנת לוודא כי לא טעה, הוא נשאל על ידי בית המשפט, האם הוא עצמו טפל ברכב. מר כבירי המשיך לעמוד על גרסתו והשיב כדלקמן: "כל הרכבים הניזוקים הגיעו אלי ואני טיפלתי ברכבים. חלק מהמכוניות גם אני בעצמי שמתי שמן. זה בזמן שהרכב הגיע לטיפול. בהחלפה לפני הנזק. והוא יצא עם הרכב" (ההדגשות שלי - א.ר.). 19. מר כבירי המשמש עד מרכזי מטעם התובעות, בעל עניין בתביעה זו, בעל מקצוע, ומי שטיפל באופן אישי ברכבים הנזכרים בתביעה, שלל באופן שאינו משתמע לשתי פנים, את הטענה לפיה, נעשה ברכבים שימוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW ועמד על טענתו זו לאורך כל הדרך. אין לקבל את טענות התובעות כאילו העד טעה או הוטעה, שהרי ניתנו לו מספר הזדמנויות על מנת לתקן את עצמו ובית המשפט עצמו עמד על כך בשאלות שהפנה לעד. מר כבירי לא חזר בו מעדותו, אשר שמטה את הבסיס לטענה בדבר שמוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW, אשר סופק על ידי הנתבעת ולמעשה, את הבסיס לתביעה כולה. 20. התובעות לא הוכיחו, אפוא, כי ברכבים שניזוקו נעשה שמוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW, אשר נחשד כפגום. 21. למעלה מן הצורך, אדון גם ביתר הראיות שהובאו בפני בית המשפט, לרבות בדיקות המעבדה וחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים. תוצאות בדיקת מאטריקס ומשמעותן 22. התובעות הגישו, כאמור, דו"ח בדיקת שמן שנערך על ידי חברת מאטריקס. כפי שפורט לעיל, נבדקו דגימות שמן שהוצאו ממנוע רכב המגנום ומנוע רכב הברלינגו וכן, דגימה שנלקחה ממיכל חדש של שמן מנוע מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. בסעיף 5 לדו"ח, נקבע כי השמן החדש מאופיין בתכולה נמוכה יחסית של תוספים, ובכלל זה זרחן, אבץ וסידן וכן, חומציות השמן ובסיסיותו נמוכים מהמקובל. הדו"ח אינו מציין מהו אותו פרמטר מקובל ומהו פרט הייחוס אליו השוותה המעבדה את רמת התוספים. אני מקבל בעניין זה את טענת הנתבעת לפיה, ברור כי מחיר שמן המכיל תוספים רבים והוא בעל עמידות רבה, יהיה גבוה ממחיר שמן באיכות ממוצעת. 23. בסעיף 6 לדו"ח הבדיקה המתייחס לרכב הברלינגו, נקבע כי רמת התוספים נמוכה בדומה לשמן הייחוס וכי "ניתן להבחין כי רמת התוספים התדרדרה, כנראה במהלך השימוש, עוד יותר". בנוסף, נרשם כי "מבחנים בפגיעה בתכונות הפיזיקליות של השמן עד כדי התחמצנות מואצת ועליה בצמיגות באופן קיצוני המלווים בהתפלמרות השמן". בסעיף 7 לדו"ח הבדיקה, המתייחס לרכב המגנום נקבע, כי הדוגמא מאופיינת ברמת תוספים נמוכה, אם כי גבוהה בחלק מהיסודות משמן הייחוס וכי ייתכן שמקור השמן אחר או שזהו ערבוב שמנים" (הדגשה שלי - א.ר.). עוד העלו ממצאי הבדיקה כי "מובחן בלאי של ברזל ועקבות לחדירת חול. תכלות העופרת הגבוהה מרמז אולי על שימוש בדלק עתיר עופרת". ממצאי דו"ח מעבדת מאטריקס מעידים אולי, כי דגימות השמן שהובאו לבדיקה הינן באיכות נמוכה יחסית. עם זאת, היא אינה מציינת קשר בין איכות השמן לבין התוצאה הסופית של התמצקותו. יתירה מזאת, דו"ח המעבדה אינו מתייחס למהלך השימוש בשמנים, פרק הזמן בו נעשה השימוש בשמנים והמרחק שגמעו הרכבים מאז שהוכנס השמן למנועים. זאת ועוד, דו"ח הבדיקה עצמו מכוון לכך שברכב המגנום הוכנס שמן אחר, ולא שמן הייחוס מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. בנוסף, נמצא בלאי של ברזל ועקבות לחדירת חול, אשר על פי דו"ח המעבדה מרמז על שימוש בדלק עתיר עופרת, דבר שאינו קשור באופן כלשהו לשימוש בשמן או לאי תקינותו. דו"ח המעבדה אינו מוכיח גם כי מקור דגימות השמן שהוצאו מהרכבים הינו שמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. אין, אפוא, בדו"ח הבדיקה שנערך על ידי מאטריקס כדי להועיל לתובעות בתביעתן. 24. סיכום ביניים, התובעות טענו כי עקב פגם בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW, אשר סופק על ידי הנתבעת, ניזוקו 10 כלי רכב של לקוחותיה וכן, בוצע טיפול מונע ב - 26 רכבים נוספים של לקוחותיהן. מתוך 10 הרכבים שניזוקו לטענתן, רק משני רכבים נלקחה דגימה (מהמגנום והברלינגו), אלא, כפי שפורט לעיל, התובעת כלל לא הוכיחה כי עובר לנזקים שנתגלו במנועי הרכבים הנ"ל, נעשה במנועים שימוש בשמן מן הסוג האמור. כפי שיפורט בהמשך, התובעות הודו באופן מפורש כי באחד מתוך שמונת הרכבים הנותרים (רכב רנו מגאן, מס' רישוי 33-366-29) כלל לא נעשה שימוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW (ראה חקירתו של השמאי גורביץ' בעמ' 18, שורות 22 - 27 לפרוטוקול). נותרו, אפוא, 7 רכבים שלטענת התובעות ניזוקו כתוצאה מהשימוש בשמן אולם, אף אחד מהרכבים הנ"ל לא נבדק על ידי מי מהמומחים מטעם הצדדים, לא נטלו דגימות שמן מאותם רכבים והם לא נבדקו במעבדות. בנוסף, התובעות גם לא הוכיחו, כי עובר לנזקים שנתגלו ברכבים אלו נעשה שימוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. דו"ח מלאי השמנים אינו מאזכר אספקה של שמן מסוג זה לרכבים הנ"ל במועדים הנזכרים בחשבוניות (לגבי חלק מהרכבים, כלל לא הוגשה חשבונית טיפול שתעיד על שימוש בשמן טרם גילוי הנזקים ועריכת טיפול שיפוץ המנוע, כביכול). יתירה מכך, התובעות מטפלות מדי חודש במאות כלי רכב, מתוכם מספר בלתי מבוטל של רכבי דיזל (ראה עדותו של מר כבירי). אם אכן השמן היה פגום, סביר היה להניח כי כל הרכבים בהם נעשה שימוש באותו שמן במוסכיהן, יינזקו באותו אופן או באופן דומה. אלא, שמתוך כל הרכבים המטופלים על ידי המוסכים, שבעה רכבים, לכל היותר, ניזוקו (וגם נתון זה לא הוכח). יש בכל אלה, בנוסף לקביעות הנוספות שלעיל, כדי לשמוט את הבסיס תחת התביעה. חוות דעת המומחים חוות דעת נמרי 25. התובעות הגישו את חוות דעתו של דוד נמרי, מהנדס רכב, מיום 5.11.2007. כפי שנרשם בחוות הדעת, הרי שהשאלה עליה נתבקש לענות היא האם שמן המנוע מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW הוא שגרם לכשל במנועים. חוות דעתו של נמרי נשענה על דו"ח בדיקת מעבדת מאטריקס, דו"ח בדיקת מעבדת איי.סי.טי., חוות דעת השמאי גורביץ' ו"ריכוז מספרי רישוי ומועדי החלפת השמן וכשל השמן". ראוי להדגיש כבר כעת, כפי שפורט לעיל, שלא ניתן להסתמך על חשבוניות הטיפול של הרכבים שצורפו לתצהירי התובעת ובכלל זה, מועדי החלפת השמן, עליהם ביסס נמרי, בין היתר, את חוות דעתו. מר נמרי השווה את נתוני השמן שפורסמו על ידי חברת DEW באינטרנט לרישום על גבי האריזה ומצא כי הכיתוב זהה. בסעיף 7 לחוות דעתו נרשם, כי רמת הביצועים בדף הנתונים מצביעה על שמן ברמה גבוהה שאמור להאריך ימים אולם, במבחן התוצאה השמן כשל במספר קילומטרים נמוך מאוד. נמרי נשאל בחקירתו הנגדית על אותו "מבחן תוצאה" ואישר כי הוא עצמו לא ערך מבחנים כלשהם לשמן וכי הוא נשען על מה שסופר לו. דא עקא, כפי שפורט לעיל, הנתונים שנמסרו למומחה אשר חלקם נלקח מהחשבוניות, לא הוכחו. 26. נמרי לא קשר בפועל בין איכות השמן הנמוכה שנמצאה על ידו לבין מצב השמן, כפי שתואר על ידי התובעות, והנזקים שנגרמו, כביכול, לרכבים. לא די בקביעה לפיה "השמן אינו איכותי", כדי להוכיח את הקשר בין השימוש באותו שמן לבין הנזקים שנגרמו לרכבים בסופו של דבר ולא הוכח כי איכות השמן היא שגרמה להתמצקותו. מאידך, אישר נמרי בעדותו, כי חדירה של מים עלולה לגרום לבעיית התמצקות וכי סיכוי לתקלה הוא פונקציה של מספר קילומטרים אותם עבר הרכב. משנשאל האם התמצקות השמן נוצרת כשהמנוע חם, השיב כי "התמצקות זה תהליך שהרבה מתחבטים למה הוא נוצר ויש גורמים רבים. לעיתים בגלל חום יתר, לפעמים בגלל שהמנוע נוסע נסיעות קצרות ולא מתחמם כלל". במסגרת תשובה זו, אישר למעשה נמרי, כי ישנו מגוון רב של סיבות להתמצקות השמן ומאידך, הוא לא הזכיר כי איכות השמן היא אחד הגורמים לכך (עמ' 40 - 41 לפרוטוקול). חוות דעתו של מר נמרי אינה קושרת, אפוא, את איכות השמן לתוצאה של התמצקותו. חוות דעת השמאי גורביץ' 27. התובעות הגישו את חוות דעתו של השמאי גורביץ' מיום 30.8.2007, לצורך שומת הנזקים שנגרמו לכלי הרכב וכן, עלויות "הטיפול המונע" שנערך ל - 26 רכבים נוספים. חוות הדעת של השמאי גורביץ' נושאת 3 עמודים, לא מצוין בה מתי בדק את עשרת הרכבים שניזוקו כביכול ולא צורפו אליה מסמכים כלשהן, תרשומות או תמונות שיעידו על כך שראה בעיניו את הרכבים ואת הנזקים, לרבות השמן שנקרש, לטענתו. 28. בחקירתו הנגדית, נשאל באילו מועדים בדק כל רכב והשיב כי אין לו תרשומות וכי נתגלתה בעיה במחשבו, אליו נסרק החומר. השמאי גם לא נתן הסבר מניח את הדעת לכך שאין בידיו תמונות של הנזקים, אותם צילם כביכול. למעשה, לא קיימת, אם בידי המומחה, אם בידי התובעות ואם בתיק בית המשפט, חוות דעת עם כל הנספחים והתמונות. בנוסף, חוות הדעת כללית ובלתי מפורטת, המומחה לא התייחס ספציפית לכל אחד מהרכבים והסתפק בציון מס' הרישוי של הרכב ובאמירה כללית וגורפת, כי מצא נזקים משמעותיים במנועיהם האופייניים לחוסר סיכת מנועים. הא ותו לא. בחקירתו הנגדית, לא ידע אפילו לומר באיזה סוג שמן נעשה כביכול שימוש במנועים. בהמשך חוות דעתו הקצרה, קבע מספרית את שומת הנזק לכל אחד מכלי הרכב ורשם כי "תחשיבי הנזק המפורטים שמורים במשרדי". תחשיבים אלו לא הוגשו מעולם לתיק בית המשפט ולא ברור מהו הבסיס לסכומים בהם נקב המומחה בחוות דעתו. בנוסף, אישר השמאי גורביץ' בחקירתו הנגדית כי ברכב רנו מגאן, מס' רישוי 33-366-29 (רכב מס' 2.8 בחוות דעתו) כלל לא נעשה טיפול בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW ולכן, לא היה מקום להתייחס אליו כלל בחוות הדעת (עמ' 18, שורות 22 - 27 לפרוטוקול). 29. בכל הנוגע לרכב המגנום, העריך השמאי גורביץ' את הנזק שנגרם לרכב, בסך של 29,419 ₪. עיון במסמכים הנוגעים לרכב זה, מעלה כי ביום 26.9.2006 נערך לרכב שיפוץ ראש מנוע. במועד זה הושם במנוע שמן 40W15. יש להדגיש, כי על פי דו"ח מלאי השמנים, החל מחודש אוגוסט 2006 לא סופקו לתובעות שמנים על ידי הנתבעות והדבר עולה גם בקנה אחד עם עדותו של מר שמעון אבו חסירה, מנהל הנתבעת. לפיכך, במועד זה לא נעשה שמוש בשמן שסופק על ידי הנתבעת. ביום 10.10.2006 טופל הרכב פעם נוספת במוסך התובעות לצורך החלפת טורבו. ביום 11.12.2006 בוצע ברכב טיפול נוסף שכלל "חילוץ בורג", החלפת יוניט לחץ שמן, מסנן שמן, שמן מנוע 10*40 סינטטי וחומר שטיפה פנימי. הרכב הועבר למוסך נעמן, שם התגלה כי רצועת הזימון של הרכב ישנה, רצועת האיזון הורכבה הפוך, חיישן זווית הארכובה שבור ופחית קריאת חיישן עקומה. ליקויים אלה תוקנו במוסך נעמן ולאחר מכן, הוחזר הרכב למוסך התובעות. התובעות לא הוכיחו כי התיקונים הנ"ל, לרבות תיקונים שנערכו במוסך נעמן, שעל פי הגיון הדברים קשורים לליקויים בעבודתן של התובעות עצמן, נבעו מפגם כלשהו בשמן ברכב (ראוי להזכיר, כי לא הוכח שמלכתחילה הרכב טופל קודם לכן על ידי התובעות וכי נשעה בו שמוש בשמן 40W15 תוצרת חברת DEW). חוות דעתו של השמאי גורביץ' מתעלמת מכל אלה. השמאי אפלבוים, מאידך, הבהיר כי התיקונים ברכב זה נדרשו עקב הרכבת מנוע לא נכונה, והדבר בא לידי ביטוי גם במסמך שהוצא על ידי מוסך נעמן. 30. השמאי גורביץ' טען בחוות דעתו, כי על מנת להקטין את נזקיהן של התובעות וחבותן האפשרית כלפי לקוחותיהן, בוצעה על פי הוראותיו סריקה בכל יומני העבודה במוסכי הרשת ואותרו כל הרכבים בהם נעשה שימוש בשמן הפגום. הוא ציין, כי הוזמנו 26 רכבים, אשר הגיעו למוסכי התובעות לביצוע פעולות המנע הנדרשות. השמאי גורביץ' העריך את העלויות הכרוכות באותה פעולות מנע בסך של 31,400 ₪. בחקירתו הנגדית אישר, כי כלל לא בדק את 26 הרכבים שהוזמנו לטיפול המונע ולא ראה אותם (עמ' 18, שורה 30 לפרוטוקול). יתירה מזאת, כפי שיפורט להלן, כל 26 הרכבים הנוספים הגיעו למוסך על פי הנטען, ביום 15.12.2006, חודשים ארוכים לאחר שטופלו כביכול בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW אולם, לא נמצא בהם פגם כלשהו. באותו שלב, ממילא, הגיע המועד לביצוע החלפת שמן בכל אחד מהרכבים ולכן, אין בסיס לקביעה כי החלפת השמנים באותם רכבים על ידי התובעות קשורה לשמן "הפגום" וכי הטיפול המונע באותם רכבים מהווה נזק שנגרם לתובעות. לאור האמור לעיל, מובן כי לא ניתן לסמוך על האמור בחוות דעתו של השמאי גורביץ, אם לעניין הקשר הסיבתי בין השימוש בשמן לבין הנזקים, ואם לעניין שומת הנזקים עצמם. 31. מר שבת ברכה, מנהל טכנו אקספרס טען בתצהירו כי התובעות נאלצנו להזמין את הלקוחות שבוצעו ברכבן טיפול בשמן שסופק על ידי הנתבעת, לצורך "טיפול מונע". הנ"ל לא ציין בתצהירו כי מדובר ב - 26 רכבים, לא פורטו מספרי הרישוי של הרכבים והעד הסתפק בצירוף אסופה של חשבוניות טיפול, אשר סומנו בתצהירו כנספח ו'. במהלך חקירתו הנגדית של מר כבירי, אשר הציג את עצמו כמי שטיפל ברכבים, הוצגו בפני העד העתקים מהחשבוניות הנוגעות לאותם 26 רכבים (נ/3 - נ/21). חשבוניות אלו הוגשה מלכתחילה על ידי התובעות על מנת להראות כי בכל אחד מהם נעשה שימוש בעת הטיפול השוטף שקדם לגילוי הנזקים בשמן מנוע מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW וכי רכבים אלו הוזמנו לאחר מכן לצורך "טיפול מונע". 32. עיון באותן חשבוניות (נ/3 - נ/21) אשר צורפו גם כאסופה על ידי התובעות, מעלה את הנתונים הבאים: א. ברכב מסוג ספייס וואגן מס' רישוי 69-971-10 (נ/17), כלל לא נעשה בעת הטיפול השוטף בחודש מרץ 2006, שימוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW, אלא, נעשה בו שימוש בשמן מסוג 40W10, שלגביו לא הועלתה טענה כלשהי על ידי התובעות. לפיכך, לא היה מקום כלל לערוך "טיפול" מונע לרכב זה. בנוסף, אם נעיין בחשבונית הטיפול השוטף מיום 1.3.2006, נמצא כי עד לאותו מועד עבר הרכב 289,000 ק"מ בעוד שבעת "הטיפול" המונע בחודש דצמבר 2006, 9 חודשים לאחר מכן, נרשם כי הרכב עבר 250,000 ק"מ בלבד. ברור שלא ניתן לסמוך על חשבונית זו. ב. העד כבירי העיד בחקירתו הנגדית, כי תהליך הטיפול כולו ארך כשעה לכל רכב. במידה והרכב הגיע בנסיעה, יש להמתין 5-10 דקות טרם תחילת הטיפול. הפעולה כוללת גם הרמה של הרכב על ליפט או חנייתו מעל בור טיפולים. החלפת השמן אורכת כ 20 דקות (בשלב מסוים טען העד, כי החלפת השמן עצמה אורכת 40 דקות). תהליך שטיפת המנוע אורך כ - 20 דקות נוספות (עמ' 28, שורה 32 ועמ' 30, שורות 1-6 לפרוטוקול). בדומה, השמאי גורביץ' טען בחוות דעתו כי הטיפול המונע ברכבים היה טיפול ממושך וכלל החלפת שמנים, מסנני שמן ושטיפה של המנוע. עיון בכלל החשבוניות שהוגשו על ידי התובעות מעלה, כי כל "הטיפולים המונעים" (26 רכבים) נערכו ביום 15.12.2006 והם כללו החלפת השמן, החלפת מסנן שמן, ניכוי מנוע משאריות ושטיפת מנוע פנימי. טיפולים אלו לכל הרכבים נערכו על פי החשבוניות במהלך שעתיים וחצי בלבד, החל מהשעה 11:30 ועד השעה 14:00, בהפרשים של מספר דקות. תוכן החשבוניות אינו עולה בקנה אחד עם הנתונים שמסר העד כבירי בדבר הזמן שיש להקדיש לטיפול בכל אחד מהרכבים. לא ייתכן כי 26 רכבים יטופלו באופן הנטען במשך כשעתיים וחצי. משעומת העד עם נתון זה, השיב העד כבירי כי הוא לא זה שפותח וסוגר את הכרטיס ובהמשך, טען כי לא זכור לו שכל הרכבים הוזמנו לאותו תאריך (עמ' 29, שורה 5 ושורות 29 - 30 לפרוטוקול). בהמשך, סתר עצמו וטען כי הדבר ניתן להיעשות, לאור העובדה שנמצאים במוסך 5 ליפטים. מיד לאחר מכן, טען כי היו ימים שהמוסך לא עבד וימים בהם נשאר מאוחר על מנת לטפל ברכבים (עמ' 30, שורה 9 - 14 לפרוטוקול). דברים אלו סותרים את האמור בחשבוניות לפיהן, עברו כל 26 הרכבים את הטיפולים ביום אחד בתוך שעתיים וחצי. נתונים אלו מצטרפים לתהיות נוספות שהועלו לגבי המסמכים שהוגשו על ידי התובעות ולא ניתן לבסס ממצאים כלשהם על חשבוניות אלו. חוות דעתו של השמאי אפלבוים 33. הנתבעת הגישה כחלק מראיותיה את חוות דעתו של השמאי אפלבוים מיום 20.7.2008. במסגרת חוות הדעת, התייחס השמאי אפלבוים לחוות הדעת מטעם התובעות ובפרט, לחוות דעתו של השמאי גורביץ'. השמאי אפלבוים הסביר בחוות דעתו על תפקידיה של סיכת מנועי הרכב והבהיר כי החלפת שמן שלא במועד תגרום ליצירת בוצה באגן השמן, סתימת מעברי השמן במנוע ובלימת נזק. השמאי אפלבוים הדגיש כי לא נמצאה ראיה לכך, שאכן התגלתה בוצה במנועי הרכבים שהובאו לטיפול (הכוונה לטיפול מונע - א.ר.) ולא ברור הצורך בשטיפת מנועי אותם רכבים. עוד הדגיש המומחה, כי מדובר ברכבים שעברו מספר רב של קילומטרים "וזמנם הגיע". כפי שפורט לעיל, כל 26 הרכבים הנוספים הגיעו למוסך על פי הנטען, ביום 15.12.2006, חודשים ארוכים לאחר שטופלו כביכול בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW אולם, לא נמצא בהם פגם כלשהו. באותו שלב, ממילא, הגיע המועד לביצוע החלפת שמן בכל אחד מהרכבים. 34. השמאי אפלבוים הדגיש בחוות דעתו, כי התובעות לא הציגו ולא בדקו את מסנני השמנים. בחקירתו בבית המשפט הבהיר, כי מסנן השמן מלמד על סוג השמן, במידה וייבדק במעבדה ועל שחיקת המנוע, מאחר והוא צובר בתוכו את שבבי המנוע שנשחקים. במידה והמסנן נמצא סתום בזמן הבדיקה, זה מוכיח שהטיפול ברכב היה רשלני או שלא נעשה במועד, דבר העשוי לגרום לנזק. עוד הבהיר השמאי אפלבוים בשאלה נוספת שהוצגה לו על ידי בית המשפט, כי במידה והצמיגות בשמן לא נכונה הוא עלול לסתום את מסנן השמן (עמ' 49 ש' 1-9 לפרו'). 35. השמאי אפלבוים התייחס בחוות דעתו ל - 30 רכבים שחשבוניות טיפול בגינן הונחו בפניו. הוא פרט לגבי כל אחד מהרכבים את הנתונים העולים מהחשבוניות. על פי הנתונים שהציג מתברר, כי מדובר ברכבים בעלי קילומטרז' גבוה והסיבה לעריכת הטיפולים יכולה לנבוע מסיבות אחרות לחלוטין, מאשר השימוש בשמן. עוד הצביע המומחה על כך שבחלק לא מבוטל מהרכבים נערכו טיפולים ותיקונים, שכלל אינם נוגעים לתקלה הקשורה באופן כלשהו לפגם בשמן. 36. תוכן חוות דעתו של המומחה אפלבוים, עולה בקנה אחד עם יתר הראיות שהוגשו בתיק וחוות דעתו לא נסתרה. הנזקים הנטענים 37. התובעות ביקשו, כאמור, לבסס את הנזקים הישירים שנגרמו להן בגין הטיפולים שערכו לרכבי לקוחותיהן על חוות דעתו של השמאי גורביץ'. כפי שפורט לעיל, חוות דעתו של השמאי גורביץ חסרה נתונים בסיסיים, לרבות המועדים בהם בדק את הרכבים שניזוקו, לא צורפו אליה מסמכים כלשהם, תרשומות או תמונות שיעידו על הנזקים הנטענים, אשר בנסיבות העניין, אמורים להיות גלויים לעין, וכי השמאי אכן בדק את הרכבים וחזה בנזקים בעיניו. חוות הדעת חסרה גם את חישובי הנזק, היא בלתי מפורטת, חסרה בה התייחסות ספציפית לכל רכב שנבדק, כביכול, היא אינה מבססת קשר בין הנזקים הנטענים לבין השמוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW ולא ניתן לסמוך עליה או לבסס עליה ממצא כלשהו. 38. מעבר לעובדה שהוטל ספק בתוכן החשבוניות שהוצאו על ידי התובעת ובכרטיסי הטיפולים, כמו גם בדו"ח מלאי השמנים שצורף לתצהירה של גב' שמי, הרי שאין במסמכים אלו כשלעצמם, כדי לבסס את שיעור הנזק הישיר שנגרם לתובעות, עקב הנזקים שנגרמו לרכבי לקוחותיהם. 39. יתירה מזאת, לא הוכח כי התובעות אכן בצעו טיפול מונע ב - 26 הרכבים הנותרים וממילא, לא הוכח הצורך בטיפולים, כנובע מהשמוש בשמן מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW. ככל שרכבים אלו אכן טופלו במוסכיהן של התובעות, הרי שלא הוכח קשר בין טיפולים אלו לבין השמוש הקודם בשמן וממילא, הרכבים טופלו חדשים ארוכים לאחר שהוכנס השמן למנועיהם. באותה עת, ממילא הגיע המועד להחלפת השמנים וגם מסיבה זו, אין קשר בין "הטיפול המונע" לבין השמוש בשמן האמור. 40. התובעות טענו, כי הפרשה גרמה לפגיעה קשה בהכנסותיהן ולאבדן לקוחות, כמו גם לפגיעה במוניטין שלהן, וכי הכנסותיהן בשנים 2006 - 2007 ירדו באופן משמעותי. נזקים אלה הוערכו על ידי התובעות בסך של 956,000 ₪. 41. לצורך הוכחת נזקיהן העקיפים במישור זה, הגישו התובעות את חוות דעתו של רו"ח רפי רופולוביץ. על פי חוות הדעת, בדק רו"ח רופולוביץ את נתוני המכירות החדשיות שנמסרו לו לגבי שלושת המוסכים. רו"ח רופולוביץ ציין, כי החל מחודש ינואר 2006 חלה ירידה במכירות של כל המוסכים. הוא פרט כי מבחינה סטטיסטית עולה, כי רק ב - 3% מהתקופה (2006 - 2007) היה גידול משמעותי לעומת שנת 2005 ואילו ב - 72% מהזמן, נראית ירידה משמעותית. הנ"ל קבע, כי החל משנת 2006 חלה ירידה משמעותית בעסקי המוסכים, שהלכה והחריפה בשנת 2007. לפי חישוביו, הירידה במכירות הגיעה במשך השנים 2006 - 2007 לכדי סך של 1,838,000 ש"ח ובהנחה של רווח גולמי בשיעור של 52%, מצא כי הנזק בירידה העסקית הגיעה כדי סך של 956,000 ₪. 42. ההנחה שבבסיס חוות הדעת היתה, כי השמן הפגום היה בשמוש בחדשים האחרונים של שנת 2005 וכי בחודש דצמבר 2005 החלו להגיע תלונות רבות מלקוחות על בעיות שנגרמו למנועי הרכבים. רו"ח רופולוביץ השווה את נתוני המכירות של החברות בין השנים 2005 - 2007, כאשר שנת הייחוס היתה 2005. דא עקא, שעל פי אסופות החשבוניות שהוצגו על ידי התובעות, הרי שלשיטתן, השמוש בשמן ברכבים שניזוקו נעשה במהלך החדשים מרץ 2006 - יולי 2006 ואילו "גילוי הנזקים" נעשה חדשים לאחר מכן. לפיכך, ולו רק מטעם זה, ברור כי ההתדרדרות בנתוני המכירות של התובעות, אשר החלו לשיטתן של התובעות מחודש ינואר 2006, אינה קשורה כלל לשמוש בשמן נשוא התביעה ולתלונות הלקוחות. 43. יתירה מזאת, אם נעיין היטב בנתוני המכירות של כל אחת משלוש החברות, נראה כי ההתדרדרות במכירות כל אחת מהחברות לא החלה בשנת 2006, אלא, החל מינואר 2005 ואילך. התובעות בחרו שלא להציג את נתוני מכירות 2004, אף שבחירת שנת 2005 כשנת הייחוס, מחייבת הגשת נתונים אלה, ויתכן שהירידה במכירות החלה אף לפני שנת 2005. כך, מכירות טכנו חשמל עמדו בחודש ינואר 2005 על 188 אש"ח. לאורך שנת 2005 ישנה ירידה הדרגתית במכירות. בחודש נובמבר 2005 עמדו המכירות על 128 אש"ח בלבד והן ירדו בחודש דצמבר 2005 לכדי 121 אש"ח בלבד (ירידה בשיעור של 36% לעומת תחילת אותה שנה). מגמה זו המשיכה לאורך שנת 2006 ושנת 2007, כפי שאכן צויין בחוות הדעת. מכירות טכנו אקספרס מ. העמק עמדו בחודש ינואר 2005 עמדו על 66 אש"ח. לאורך שנת 2005 ישנה ירידה הדרגתית במכירות (למעט החדשים מרץ ואוגוסט). בחודש נובמבר 2005 עמדו המכירות על 42 אש"ח בלבד והן עלו בחודש דצמבר 2005 לכדי 48 אש"ח (ירידה בשיעור של 28% לעומת תחילת אותה שנה). מגמה זו המשיכה לאורך שנת 2006 ושנת 2007, כפי אכן צויין בחוות הדעת. בדומה, מכירות טכנו אקספרס חיפה עמדו בחודש ינואר 2005 עמדו על 151 אש"ח. לאורך שנת 2005 ישנה ירידה הדרגתית במכירות. בחודש נובמבר 2005 עמדו המכירות על 129 אש"ח בלבד והן ירדו בחודש דצמבר 2005 לכדי 123 אש"ח (ירידה בשיעור של 19% לעומת תחילת אותה שנה). מגמה זו המשיכה לאורך שנת 2006 ושנת 2007, כפי שאכן צויין בחוות הדעת. 44. רו"ח רופולביץ לא צרף, כאמור, נתונים לשנת 2004 (ושנים שלפני כן), אף שנתונים אלו נחוצים, על מנת לוודא כי היה מקום לקבוע את שנת 2005 כשנת הייחוס. כפי שפורט לעיל, בהחלט יתכן, לאור נתוני שנת 2005, כי הירידה במכירות החלה כבר בשלב מוקדם יותר. לא צורפו גם מאזנים ודו"חות כספיים אחרים, מהם ניתן היה ללמוד על התנהלותן הכלכלית והפיננסית של החברות ומצבן לאורך השנים. 45. השוני במחזורי המכירות אינו מהווה מדד אמיתי לבחינת נזקיהן של החברות. לא הובאה על ידי הנתבעים חוות דעת מומחה (כלכלן, למשל) אשר תפרט את הקשר האפשרי הסביר בין השמוש בשמן "הפגום" לבין הירידה בהכנסות וברווחים, תוך ניתוח הנתונים הכספיים שבדו"חות הכספיים של החברות והתייחסות לכלל הגורמים שהשפיעו על ההתדרדרות במצבן. רו"ח רופולביץ לא הצביע בחוות דעתו על הקשר הסיבתי בין הנתונים אותם הציג, לבין הירידה בהכנסות החברות וכפי שפורט לעיל, חוות דעתו גם איננה מבססת קשר כזה. בחקירתו הנגדית, אשר בסופו של דבר במפורש, כי אין לו מומחיות לקבוע ממה נובעת הירידה בהכנסות וכי הוא אינו יודע הלכה למעשה ממנה היא נבעה (עמ' 15, שורה 30 ועמ' 16, שורות 1 - 7 לפרוטוקול). נזכיר גם, כי התובעות אמנם הביאו לעדות שלושה לקוחות שרכביהם ניזוקו אולם, אפילו לקוחות אלו, שרכביהם היו חלק מאותם עשרה רכבים שניזוקו לטענת התובעות, לא טענו בתצהיריהם כי חדלו מלטפל ברכביהם במוסכי התובעות. מעבר לשלושה עדים אלו, לא הביאו התובעות לקוחות נוספים שלהן, שהפסיקו לטפל ברכבים אצלן ואף לא הציגו רשימה של לקוחות כאלה. 46. התובעות לא הניחו, אפוא, תשתית ראייתית שתאפשר קביעת הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מהשמוש בשמן הפגום, שסופק להן, כביכול. בפרט, לא הוכיחן התובעות כי קיים קשר סיבתי בין הנזקים העסקיים הנטענים על ידן, לבין השמוש הנטען בשמן הפגום. סיכום 47. התובעות לא עמדו בנטל להוכיח כי הנתבעת ספקה להם שמן מנוע פגום וכי נעשה שמוש באותו שמן ברכבים שטופלו במוסכיהן. הן גם לא הוכיחו כי מקור התקלות ברכבים הנזכרים בכתב התביעה הינו פגם בשמן הספציפי או פגם בשמן בכלל. בנוסף, לא עלה בידי התובעות להוכיח את הנזקים שנגרמו להן, לטענתן, עקב הרשלנות המיוחסת לנתבעת. 48. משלא הוכחו יסודות התביעה, הרי שהיא נדחית. 49. התובעות, ביחד ולחוד, תשלמנה לנתבעת את הוצאות המשפט, לרבות שכ"ט המומחה מטעמה וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪. הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל. חלקי חילוףרכב