שעות עבודה משרת אמון

נטל ההוכחה, על מעביד הטוען כי החריג לחוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובדו, מוטל עליו (ע"ע (ארצי) 2-7/מט מישל רבות נ' הורמון שירותי אחזקה (אילת) בע"מ (1989) , כא (1) 117). כאשר הפסיקה כנ"ל נוהגת להחיל את החריג הנ"ל בצורה מדודה וזהירה: "סעיף 30(א) (5) לחוק שעות עבודה ומנוחה מתייחס למידה מיוחדת של אמון אישי"; ו) המערער לא היה שותף לסודות המפעל. תפקידו היה לבצע את עבודת האחזקה לפי מדיניות קבועה וגלויה. הוא לא עשה פעולות שיש להגדירן ,confidential ולא היה איש-סודה של הנהלת המפעל; ז) יש לפרש את סעיף 30(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה לאור מטרותיו, שהן להגן על העובד שלא יועסק שעות רבות בצורה שתמנע ממנו לקיים חיים סדירים". וכן: "מנהל הוא מי שקובע את מדיניות הנהלה המפעל, מיישם את החלטות ההנהלה ומביאן לכלל ביצוע, ויש לו שיקול דעת עצמאי בביצוע מדיניות ההנהלה ובהתאמתה למציאות המשתנה. מובן, שהגדרת "תפקיד ניהול" תלויה בתפקיד שהעובד מבצע, בסמכויותיו בפועל, וביחסיו עם הנהלת המפעל, ולא בתוארו הרשמי או התקני. "תפקיד ניהול" אינו כולל עובד המבצע את מדיניות הנהלת המפעל תוך קבלת החלטות וביצוע פעולות הנובעות מאותה מדיניות, אם אלה אינן מחייבות שיקול דעת עצמאי, ואינן נעשות מחוץ למסגרת המדיניות הקבועה". משרת אמוןשעות עבודה ומנוחה