להלן סקירה משפטית בסוגיית שמירת רציפות בעבודה: סעיף 2 לחוק פיצוי פיטורים מונה את ההפסקות בעבודה שאינן פוגעות ברציפות, כאשר סעיף 2 (9) לחוק פיצויי פיטורים קובע "הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים" באשר לנטל ההוכחה בעניין הרציפות בעבודה נקבע בפסיקה כי על העובד להביא ראשית ראיה של מועד תחילת העבודה וסיומה, מה שמראה לכאורה כי עבד ברצף בין שני מועדים אלה. אולם משהתובע לא הצליח להוכיח את מועד תחילת העבודה לו הוא טוען, ומעסיקו הביא ראיה למועד תחילת העסקתו, נטל ההוכחה עובר לתובע, לעניין הרציפות בעבודה.(דב"ענא/3-7 מרים עדאוי נ' פ.א.ב שירותים בע"מ, פד"עכב 325; דב"ענא/3-158 תחנת דלק בת ים בע"מ נ' רפי מגלאשווילי, לא פורסם). על פי הוראות סעיף 1 (א) לחוק פיצוי פיטורים, והכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", הטוען לרציפות בעבודה, על מנת שתקום לו הזכות לפיצויי פיטורים , עליו מוטל נטל הראיה והשכנוע (דב"ע לג / 58-3 האוניברסיטה העברית נ' בתיה מינטל, פד"ע ה ,65 ; דב"ע נו / 69-3 ד"ר איסר מזר ; דב"ע לה/3-61 זיסו יוזיפוף נ' יעקב חנוני פד"ע ז 3 ; עע 1264/04 אלעביד פאיז נ חובב חקלאות בע"מ-לא פורסם). נטל ההוכחה בעניין שמירת רציפות בעבודה הינו על התובע, כאשר על התובע להוכיח מהי תקופת ההעסקה בה עבד. (דב"ענד/2-23 פרינץ-גפן ואח', פד"עכו 551). רציפות בעבודה