השאלה אליה נדרשים אנו בהליך זה ,המשליכה על מרבית הסעדים הנתבעים הינה האם נכרת בין הצדדים הסכם עבודה נוסף ומאוחר אשר יש בו כדי לשנות את תנאי שכרו של התובע כפי שהתגבשו בהסכם העבודה אשר נחתם ביום 9.1.07. בתמצית ייאמר כי בעוד התובע טוען כי בין הצדדים נכרת הסכם נוסף בחודש 9/09 לשיטת הנתבעת, לא השתכלל הסכם נוסף בין הצדדים. להלן טענות הצדדים ביתר פירוט. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא שינוי תנאי שכר בהסכם עבודה נוסף מאוחר: 1. בפנינו תביעתו של התובע (להלן- התובע) לקבלת זכויות שונות ממעבידתו - חברת רוסלר ישראל בע"מ (להלן- הנתבעת) בגין תקופת עבודתו וסיומה. רקע עובדתי אשר אינו שנוי במחלוקת כעולה מתצהירי הצדדים והעדויות שנשמעו בפנינו: 2. התובע החל עבודתו בנתבעת ביום 1.8.03. 3. הנתבעת הינה חברה אשר עיקר עיסוקה במתן שירותי שיווק, מכירות ופיתוח לחברת רוסלר העולמית העוסקת בין היתר במערכת אבטחה ובקרות כניסה. 4. התובע החל עבודתו כאיש מכירות. מחודש ינואר 2007 שימש התובע כמנהל מכירות אירופה. בשנת 2009 קודם התובע לתפקיד (AVP) ברחבי העולם - דרום אמריקה, אירופה אפריקה ואסיה (למעט סין וארה"ב) 5. ביום 9.1.2007 נחתם בין הצדדים הסכם עבודה - נספח ב' לתצהיר התובע (להלן- הסכם 2007). 6. ביום 6.3.09 הודיעה הנתבעת כי החל מרבעון ראשון לשנת 2009 , שיעור עמלות המכירה להן זכאי התובע יהיה בשיעור 1% מכספים שהתקבלו ממכירות שבוצעו ע"י התובע ו 0.25% ממכירות שבוצעו על ידי אנשי מכירות אחרים במדינות בניהול התובע (נספחים ד' ו- ה' לתצהיר יובל עוזר). 7. ביום 30.11.09 פוטר התובע מעבודתו. העדים : 8. מטעם התובע העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבעת העיד מר יובל עוזר - מנהל כללי בנתבעת (להלן - יובל עוזר). גדר המחלוקת: 9. השאלה אליה נדרשים אנו בהליך זה ,המשליכה על מרבית הסעדים הנתבעים הינה האם נכרת בין הצדדים הסכם עבודה נוסף ומאוחר אשר יש בו כדי לשנות את תנאי שכרו של התובע כפי שהתגבשו בהסכם העבודה אשר נחתם ביום 9.1.07. בתמצית ייאמר כי בעוד התובע טוען כי בין הצדדים נכרת הסכם נוסף בחודש 9/09 לשיטת הנתבעת, לא השתכלל הסכם נוסף בין הצדדים. להלן טענות הצדדים ביתר פירוט- 10. לטענת התובע ביום 22.9.09 לאחר תקופת ניסיון כ AVP מכירות עולמי, הוסכם בין הצדדים על שינוי בתנאי העסקתו. כתימוכין צירף התובע לתצהירו התכתבות דואר אלקטרוני בין הצדדים (נספח ג' לתצהיר התובע). לשיטתו לאחר מו"מ ובדיקת עניינית של תנאי העסקתו ורמת ביצועיו ותפקידו כ AVP למעלה משישה חודשים - סוכמו תנאי העסקה חדשים כמפורט בנספח ג' המעיד על הסכמה מלאה וברורה בין הצדדים. לשיטת הנתבעת נספח ג' הינו הודעת דואר אלקטרוני בעניין אפשרות עדכון תנאי העסקתו של התובע כאשר הובהר כי הדבר מותנה בהתחייבותו להעלאת המכירות לבניית תחזית לשנה הבאה. התובע לא הציג תחזית כלשהי ואף לא היה מוכן להתחייב להעלאת המכירות. בנסיבות אלה לא בוצעה כל העלאה בשכר והמשא ומתן בין הצדדים לא השתכלל לכדי הסכם מחייב. 11. לאור חשיבות נספח ג' נביאו להלן ככתבו וכלשונו: Dear Yaakov" New Condition Eli Zenouda: Basic Salary from September 2009: 28k Shekel Q2+Q3 = 16KUS$ Q4-0.5% Global Sales. Max Year Salary - 150 k $ included commission for 2010 Please your approval Best regards Eli zenouda AVP Global sales". בתשובתו מיום 22.9.09 השיב מר יעקב עוזר כדלקמן: Eli," It is agreeable for the second and third quarter your commission will be us 16 k per quarter. For the forth quarter you get 0.5% on global sell excluding USA and china. Salary as from October first will be NIS 28,000. Benefits according to 80% of the basic salary. New contract fpr 2010 as global sells manger (will choose the title) your salary will be NIS 30 K Per month the benefit will be on 80% of the basic. Your commission wick be 1/3% (one third%) you maximum cost to the company will be us $150k per year. Yaacov". 12. לטענת התובע התכתבות זו מהווה חוזה חדש אשר נכרת בין הצדדים ובו תנאים שונים וחדשים מהסכם 2007 על פיו נדרשת הנתבעת לפעול. לשיטת הנתבעת התכתבות זו הינה חלק ממשא ומתן אשר התנהל בין הצדדים ולא השתכלל לכדי חוזה. 13. נקדים ונציין כי סבורים אנו כי המשא ומתן אשר התנהל בין התובע לבין הנהלת הנתבעת בשלהי שנת 2009 לא השתכלל לכדי הסכם חדש ונוסף המשנה את תנאי ההעסקה לרבות בעניין תשלומי העמלות והבונוסים. להלן הטעמים העיקריים לקביעתנו- 14. חוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג-1973 ( להלן- החוק ) קובע כי חוזה נוצר בדרך של הצעה וקיבול (סעיף 1 לחוק). סעיף 2 לחוק אשר מגדיר "הצעה" קובע כדלקמן: "פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה..." סעיפים 5-6 לחוק דנים בקיבול וקובעים את הדברים הבאים - "5. הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה. 6. (א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה..." 15. הנה כי כן עלינו לבחון האם התקיימו בנסיבות מקרה זה דרישות דיני החוזים להתגבשות הסכם בין הצדדים דהיינו, גמירות דעת של הצדדים להתקשר בהסכם; מסוימות המתבטאת בכך שההסכם יכלול בחובו את הפרטים המהותיים החיוניים לעסקה וקיבול מטעם הניצע. ככל שניתן היה להתייחס להצעת התובע מיום 22.9.09 כהצעה העומדת בדרישות החוק דהיינו המלמדת על גמירות דעת ומסוימות, לא שוכנענו כי הוכח "קיבול" מצד הנתבעת ודי בכך כדי לקבוע כי בין הצדדים לא השתכלל חוזה. על מהות הקיבול עמדו פרופ' דניאל פרידמן ופרופ' נילי כהן, בספרם חוזים, כרך א', עמ' 196-197 וכך נקבע: "יסוד חיוני לקיבול הוא היותו תואם את ההצעה. הקיבול צריך להיות 'לפי ההצעה' (סעיף 5 לחוק החוזים). חוזה מהווה ביטוי לרצונם המשותף של הצדדים. אם סוטה הקיבול מההצעה, אין החוזה מעיד על גמירת דעתם המשותפת והתואמת של הצדדים לכרות חוזה. סטייה מההצעה, אפילו בפרט, אינה מהווה קיבול. ... אין לעשות הפרדה בין חלקי הקיבול, ולהתייחס למה שהצדדים הסכימו עליו כאל קיבול, ואל מה שלא הסכימו כאל הצעה חדשה הטעונה קיבול נפרד. הקיבול מהווה חטיבה אחת, ואם אין הוא תואם כולו את תנאי ההצעה, אין הוא קיבול. בקצרה, הקיבול צריך להיות בלתי מסויג כדי שייחשב לתקף". (ההדגשות הוספו- ר.צ) 16. עיון בהתכתבות בין התובע לבין יעקב עוזר מיום 22.9.09 מלמד כי קיימים שינויים בין הצעת התובע מחד לבין קיבול הנתבעת ו/או מי מטעמה מאידך. לכל היותר מדובר בקיבול מסויג אשר אין ליתן לו תוקף בנסיבות מקרה זה. ונבהיר- בעוד התובע מציין כי משכורתו הבסיסית החל מחודש ספטמבר 2009 תעמוד על 28,000 ₪ מציין יעקב עוזר בתשובתו כי משכורת התובע החל מהראשון לאוקטובר 2009 תהא בשיעור זה. התובע מציין כי העמלות בגין הרבעון הרביעי יהיו בשיעור 0.5% מסך המכירות ומנגד מציין מר יעקב עוזר בתשובתו כי בגין הרבעון הרביעי יקבל התובע 0.5% מסך המכירות למעט ארה"ב וסין. כמו כן בעוד התובע רושם ביחס לשנת 2010 כי משכורתו המקסימלית השנתית תעמוד על 150,000 $ כולל עמלות בלבד, מציין יעקב עוזר כי משכורת התובע החל משנת 2010 תהא בשיעור 30,000$ לחודש כאשר ההטבות יחושבו לפי 80% מהבסיס. כן נרשם כי העמלות יהיו בשיעור 1/3% וכי העלות המקסימלית של התובע לחברה תהא בשיעור 150,000$ לשנה. 17. מהאמור עולה כי יעקב עוזר הוסיף ושינה מהצעת התובע ומכל מקום מהתכתבות זו למדים אנו כי אין התאמה וזהות בין ההצעה לבין התשובה על כן לא ינתן לראות בתשובה "קיבול" כהגדרתו בחוק. זאת ועוד; לא נטען וממילא לא הוכח כי היתה התכתבות נוספת ומאוחרת בין הצדדים בה התובע מקבל את האמור בהודעת יעקב עוזר. כאשר נשאל התובע בחקירתו הנגדית, האם יש מייל תשובה ליעקב בעניין נספח ג' השיב בשלילה והוסיף- "כי אני דיברתי, כי זה היה סיכום של מו"מ שעשיתי עם עזרא והוא הסכים ובסופו של דבר אני ביקשתי ממנו להוציא מייל מסודר של סיכום דברים". ומשנשאל "ולא שלחת מייל אפילו "תודה רבה ?" השיב התובע בשלילה (עמ' 3 לפר' שורות 10-14). בהמשך העיד התובע - "לצערי אני ביקשתי מספר פעמים לעשות הסכם חדש וגם יובל יודע את זה אבל לצערי הרב הדברים לא הגיעו עד כדי מימוש..אני אמרתי לעזרא שאני עכשו ימונה לסמנכ"ל אבל מה עם התנאים החדשים? והסיכום היה שאני יעבוד כסמנכ"ל מכירות ואני יוכיח את עצמי ואז יצ'פרו אותי , ושאני יראה להם חצי שנה שאני עובד כמו שצריך ואז הוא ייתן לי תנאים חדשים ואפשרות גם כן"... (עמ' 4 לפר' שורות 29-22). 18. על יסוד כל האמור לרבות עדות התובע באנו לכלל מסקנה כי לא היה קיבול פורמלי וממילא לא השתכלל חוזה חדש בין הצדדים. גם אם ניתן לגרוס כי בהודעת הדואר האלקטרוני מיום 25.10.09 (ת/1) מאשר התובע את התנאים, אין לראות בכך קיבול לאור העובדה כי ההודעה לא נשלחה מיעקב עוזר אלא מעו"ד ליז כפרי - מנהלת אדמינסטרטיבית בנתבעת, ביחס אליה נטען ולא נסתר כי לא היתה מוסמכת לחתום או לשנות את תנאי ההעסקה וממילא אין חולק כי לא עמה נוהל משא ומתן. עוד נציין כי הנתבעת לא קיבלה בהתנהגותה את התנאים החדשים שצויינו בהצעת התובע. לתובע לא שולמו זכויות מכח התכתבות בין הצדדים. כמו כן כאשר נשאל יובל עוזר האם הוא מאשר שלא העלה את שכרו של התובע החל מאוקטובר 2009 השיב בחיוב (עמ' 17 לפר' שורות 20-19). 19. בנסיבות האמורות ובהקשר הכללי של הדברים מצאנו לקבל את עמדת הנתבעת על פיה יש ליתן למילה "Agreeable" בפתח מכתבו של יעקב עוזר מיום 22.9.09, משמעות של "ניתן להסכים" ולא של הסכמה (קבלה) (Agree) ממש. בנוסף , בחקירתו העיד יובל עוזר באופן עקבי וברור כי נספח ג' הינו חלק ממשא ומתן אשר לא השתכלל לידי חוזה.. תימוכין לגרסתו מצאנו בנספח א' לתצהירו- העתק הודעת יו"ר דירקטוריון הנתבעת מיום 28.10.09. במכתב זה מלין יעקב עוזר על עזיבת התובע טרם סיום השתלמות בנושא ה- CRM. בתחתית ההודעה נרשם כדלקמן - Yuval/liz" Please hold mr. zenouda contract not to be signed until further clarification if he really mean to manage the sales according to my policy so far he didn't Yaacov” ממסמך זה למדים אנו כי למעלה מחודש מיום שנכתב נספח ג' כותב יו"ר דירקטוריון הנתבעת ,כי אין להתקדם עם החוזה אשר לטענת התובע השתכלל לתנאי העסקה חדשים. 20. זאת ועוד . לטענת הנתבעת מקפידה היא על חתימת הסכמי עבודה עם עובדיה. בעדותו העיד מר יובל עוזר בעניין זה כי - "כשאלי הצטרף לחברה ב- 2003 היה לו חוזה חתום, כשהיו שינויים בעמלות החתמנו אותו על מסמך חדש וב 2004 , ב- 2005 , ב- 2006 וב- 2007 וזו הדרך שהחברה ניהלה את ההסכמים שלה", (עמ' 16 לפר' שורות 1-3). גרסת הנתבעת לא נסתרה ואף הוצג הסכם 2007 (נספח ב' לתצהיר התובע) התומך בגרסתה . נוכח העובדה כי לא מדובר במועד תחילת עבודתו של התובע, אלא מועד שינוי תפקיד ובהעדר טענה סותרת מקבלים אנו את עמדת הנתבעת על פיה בגין כל שינוי בתנאי העבודה או התפקיד נוהגת היא לחתום חוזה חדש עם עובדיה, בשונה מהתכתבות בדואר אלקטרוני. 21. התובע מבסס טענתו כי השתכלל חוזה בין הצדדים בהסתמך על דואר אלקטרוני שהינו התכתובת בין עו"ד ליז כפרי לבין מר עזרא עוזר ובין התובע לבין מר עזרא עוזר (להלן ת/1). לטענת התובע במסמך זה מאשרת היועצת המשפטית של הנתבעת את תנאי ההסכם החדש העולים מנספח ג' והתובע מאשר תנאים אלו בהודעת דואר אלקטרוני שנשלחה לעזרא עוזר ביום 25.10.09. מנגד טענה הנתבעת כי ת/1 הינו תכתובת בין גב' ליז כפרי , עו"ד בהכשרתה אשר שימשה כעוזרת אישית למר יובל עוזר. במסגרת תפקידה הייתה אחראית אדמיניסטרטיבית להכנת המשכורות ומודעת למו"מ שהתנהל בין הצדדים. לטענת הנתבעת, תכתובות זו אין בה כדי להעיד על תנאים חדשים אלא מלמדת היא על תכתובות עובר להכנת משכורת המשקף דיון בחברה להבדיל מהסכמת החברה (ראה עדותו של יובל עוזר עמ' 16 לפר' שורות 23-26,עמ' 19 לפר' שורות 17-21). וכך נרשם : Ezra ," In order for me to proceed with preparing the salaries (we prepare the salaries on the 20th of the month) please approve by reply the new employments terms of eli zenouda which take effect as of 1st October 2009. Eli, NOT you Should Comment on the below specified changes than I will assume these are the agreed terms. Best regards, Liz. New employment Terms …. Please approve Best regards, "liz מר עזרא עוזר השיב לגב' ליז כפרי באותו היום ,כדלקמן: Liz," I spoke with yaacov and he said that his proposal to eli z was indeed 80% /20% split between base and nilvim . yaacov had sent an email to eli with 80/20 in it, mentioned twice. He is firm on it. So your email below is the correct terms. Regarding the maximum annual compensation of us $ 150,000 your understanding is not correct below. This sum represents the maximum of salary and commissions cap. It is a ceiling agreed with eli for the maximum compensation us$ 150,000k including salary and any commissions. Regards, Ezra ozer” ביום 25.10.09 השיב התובע להודעת הגב' ליז כפרי והודעת מר עזרא עוזר מיום 20.9.09 באופן הבא: Dear ezra," According to our last meeting - I approve the following : As of 1st October 2009 - new gross salary nis 28,000+nis 3000(commission in advance) gross salary will be divided 80% base salary for social benefits and 20% nilvim. As of 1st January 2010 - new gross salary Nis 30,000 + Nis 3,000 (commission in advance) Again, gross salary will remain divided between base salary and nilvim according to the arrangement above of base - 80% and nilvim - 20% . New commission terms : Q2+Q3 of 2009- payment of total commission will be us$16k per each quarter. Q4 2009 - payment of 0.5% on global sales excluding USA and china. Best regards. Eli zenouda”. 22. מר יובל עוזר העיד בעניין זה כי :"אני מציג לך מייל שכותבת ליז כפרי שמופנה לעזרא עוזר שבו היא מאשרת שהמשכורת של התובע תהיה 28,000 ₪ מ 1.10 . איך זה יכול להיות שגב' כפרי כותבת את המייל הזה אם אכן טוען שהדבר לא הוסכם?" וכך השיב - "גב' כפרי היתה מודעת למה שקרה בחברה, היא היתה מודעת לשיחות שנוהלו והיא ניסתה למלא מטלה" ובהמשך - "היא ביקשה אישור מאבי", (עמ' 16 לפר' שורות 18-26). בהמשך אשר מר יובל עוזר כי הגב' כפרי הינה עו"ד אולם לא עסקה בדיני עבודה (עמ' 19 לפר' שורות 9-10). בחקירתו החוזרת נשאל יובל מה היה תפקידה בחברה והשיב כי היתה עוזרת אדמיניסטרטיבית (עמ' 21 לפר' שורות 22-23). כאשר נתבקש לאשר שהגב' כפרי אישרה את התנאים שסוכמו השיב יובל עוזר כדלקמן: "היא לא בעמדה או סמכות לאשר את זה". משנשאל מדוע רשמה את המייל השיב- "זה דבר שונה מחתימת חוזה. לשאלת בית הדין אני לא מאמין שזה משקף את הסכמת החברה ...אני לא רוצה לומר שזה לא משקף כלום, זה משקף מצב של דיון בחברה"(עמ' 19לפר' שורות 13-21). כאשר היקשה ב"כ התובע ושאל "אבל אם זה דיון היא לא היתה כותבת לו אלה תנאי העסקה" השיב העד- " ליז היתה מודעת לדיון והיא עשתה את עבודתה, אבל היא עדיין המתינה לאישור האמיתי שבא מיעקב , האיש שהכתיב את התנאים. ליז היתה אמורה לעשות את העבודה האדמניסטרטיבית ולשלם את המשכורת לקראת סוף החודש. לשאלה האם ליז שלחה מסמך בדבר תנאים חדשים לפני שקיבלה את הסכמתו של יעקב השיב "לחלוטין" ובהמשך העיד - "במייל הראשון היא כותבת שהיא מבקשת את האישור שלו גם בהתחלה וגם בסוף . היא מאד אקטיבית היא עושה את עבודתה אבל היא עדיין מחכה לאישור ולחתימת ההסכם" (עמ' 19 לפר' שורות 22-30). כאשר הופנה מר יובל עוזר למייל מיום 25.10.09 השיב- "זה דיון מנהלי, זה לגמרי מנהלי טהור וליז מודעת למו"מ והיא רק עושה את עבודת הרקע לעבודה שלה, והיא יודעת שיש לה עותקים של ההסכמים מ 2003 ומ- 2007 שהיא בעצמה היתה אחראית להכנות לחתימה ולהסכם פורמלי כמו שתמיד נעשה" (עמ' 20 לפר' שורות 1-3). 23. גרסתו של מר יובל עוזר באשר לת/1 הינה עקבית הגיונית ומתיישבת היטב עם הרשום במסמך. ההבהרות בתשובות מר עזרא עוזר לגב' כפרי מלמדות ומבהירות כי לא נכרת כל הסכם חדש בין הצדדים וכי תנאיו החדשים של התובע גם במועד זה (28.10.09) טרם השתכללו לכדי הסכם על פי המשמעות המשפטית הנובעת מחוק החוזים דהיינו, הצעה וקיבול - הכוללים גמרות דעת ומסוימות. כמו כן מנוסח ההודעות לא עולה כי הגב' כפרי הודיעה ליעקב עוזר אודות התנאים אלא ביקשה את אישורו, וברי כי ככל שמדובר היה בהסכם אשר כבר השתכלל בין הצדדים לא הייתה נדרשת הגב' כפרי לאישור ולהבהרות מצד עזרא,(Please approve, ). כן יש לתן את הדעת לסיום ההודעה מאת הגב' ליז כפרי המופנית לתובע, ממנה ניתן ללמד כי טרם נחתם הסכם בין התובע לבין הנהלת הנתבעת בדבר תנאי העסקה חדשים. להשלמת התמונה נציין כי בהודעת התובע מיום 25.10.09 מסתייג הוא מהבהרות עזרא עוזר ומוסיף עליהם תנאים אשר לא נרשמו בהודעת עזרא עוזר (לדוגמא מקדמות בשיעור 3,000 ₪; שיעורי עמלות). באמור יש כדי לתמוך בעמדת הנתבעת, על פיה המשא ומתן בין הצדדים בדבר תנאי העסקתו החדשים של התובע טרם השתכללו לכדי הסכם. לפיכך , באנו לכלל מסקנה כי אין לראות בת/1 כמסמך המבטא את אישור "היועצת המשפטית" לתנאים החדשים העולים מנספח ג'. הסעדים הנתבעים: הפרשי שכר עבור חודשים 10-11/09 והפרשות סוציאליות בגין הפרשי השכר: 24. לטענת התובע בהתאם לנספח ג' אמור היה להשתכר בחודשים 10-11/09 סך של 28,000 ₪. בפועל שולם בחודשים אלה סך של 20,632 ₪ על כן זכאי הוא להפרש של 7,368 ₪ בצירוף פיצוי הלנת שכר כדין. נוכח האמור לעיל ביחס לנספח ג' ומשקבענו כי אין לראותו כהסכם חדש אשר השתכלל בין הצדדים, התוצאה היא כי אין בסיס לפסיקת סעדים מכח "הסכם" זה, כפי שתבע התובע. דהיינו ,אין לתן בידי התובע הפרשי שכר הנובעים לכאורה מנספח ג' וממילא אין לפסוק לזכות התובע פיצוי בגין הפרשות סוציאליות עבור הפרשים אלה . הפרשי עמלות בגין הרבעון הראשון לשנת 2009 : 25. לטענת התובע על הרבעון הראשון בשנת 2009 חלות הוראות הסכם 2007 לפיכך זכאי הוא לעמלה בגובה 2% כמפורט בסעיף 7 להסכם, ועמלה בגובה 1% כמפורט בסעיף 9 להסכם. לטענתו, הנתבעת החליטה באופן חד צדדי להפר את הוראות הסכם העבודה ולשנות את העמלות הקבועות בהסכם, שינוי אשר לא היה על דעתו. כן טען כי בנסיבות אלה זכאי הוא להפרש העמלות בגין הרבעון הראשון של שנת 2009 בסך של 37,039 ₪. לטענת הנתבעת ביום 6.3.09 הודיעה כי החל מהרבעון הראשון לשנת 2009 שיעור עמלות המכירה להן יהא זכאי התובע יעמוד על 1% מכספים שהתקבלו ממכירות שבוצעו ע"י התובע ו - 0.25% ממכירות שבוצעו על ידי אנשי מכירות אחרים בניהול התובע, (נספחים ד' ו- ה' לתצהיר יובל עוזר). התובע הסכים לשינוי בשיעור העמלות ובהתאם לשיעורים אלה הנחה לחשב את עמלות הכפופים לו. כן נטען כי השינוי בשיעורי העמלות חל לגבי כלל אנשי המכירות משנערך שינוי ארגוני מערכתי וקבוע ביחס לכולם. כמו כן התובע קיבל לידיו את דוח חישוב העמלות בגין הרבעון הראשון לשנת 2009, בו חושבו העמלות לפי נספחים ד' וה'. התובע אישר את הדו"ח וקיבל על פיו סך של 26,060 ₪ (נספח ח' לתצהיר מר יובל עוזר). 26. שיעור העמלות נקבע בסעיף 7 להסכם 2007 באופן הבא: “The north Europe territories managed by a north EU RSM ,and which are under your management and the territories are as follows : Germany, Austria, Switzerland, Norway, Sweden , Finland , Denmark, Iceland, Netherlands , Belgium, Czech, and Slovkia. You will receive 2% commission on the above for the three monthes beginning jan 1 2007, thereafter you will receive 1% commission and these countries to be handled by the north EU RSM. You are responsible to manage the increase and development of sales in these territories.” סעיף 9 להסכם קובע כדלקמן : “You are assined to develop a EU sales office /showroom in Hoolland and to develop the business pan and the budget for such an operation and the strategic development to the "holland" operation. You will get 1% commissions from the sales to the accounts / territories amounting from that operation.” 27. לטענת התובע לאור המדינות המפורטות בסעיף 7 לעיל, זכאי הוא לעמלה בשיעור 2% ולאור האמור בס' 9 לעיל, זכאי הוא לעמלה בשיעור 1%. יוער כי מסעיף 7 עולה כי רק בגין שלושת החודשים הראשונים לשנת 2007 מגיעה עמלה בשיעור 2% אך למעלה מהדרוש ועל אף שנתון זה לא בא לידי ביטוי בחישובי התובע מצאנו לדון בטענות התובע בעניין זה. הנתבעת אינה מכחישה כי שיעורי העמלות הופחתו, אולם לטענתה מהלך זה נבע מההרעה במצב המשק כאשר ההחלטה התקבלה ויושמה באופן גורף ביחס לכלל אנשי המכירות לרבות התובע אשר הסכים להפחתה. לפיכך, יש לבחון האם הנתבעת הייתה מוסמכת בנסיבות אלה לשנות את התנאים בחוזה העבודה ולכלול הוראה המפחיתה את שיעור העמלות להן היה זכאי התובע. 28. ביום 6.3.09 שלח יו"ר הנתבעת יעקב עוזר הודעת דואר אלקטרוני בנושא - Reduce commission כאשר התובע היה בין יתר המכותבים וכך נרשם: "As from the first quarter 2009 commission on sales will be reduced from 2% to 1%. Planning to come with a new system of sales benefits that is being practice elsewhere around the world. Yaacov". באותו יום שלח יעקב עוזר לתובע הודעה נוספת בנושא commission עם העתק לעובדים נוספים בה נרשם כדלקמן: Eli," Management commission will be reduce from 0.5% to 0.25% affect first quarter 2009.” 29. בדיון אשר התקיים בפנינו הגישה ב"כ הנתבעת תכתובת דואר אלקטרוני בין התובע לבין יובל עוזר מחודש אפריל 2009 שתחילתה ביום 20.4.09 במסגרתה הגב' קוני פוק מבקשת מיובל עוזר במסמך שכותרתו "Eli Z - Comm Q 1- 09" לבדוק ולאשר את העמלות המפורטות והאמורות להשתלם לתובע בגין הרבעון הראשון של שנת 2009. כן מבקשת היא מיובל להעביר עותק לתובע . באותו יום העביר יובל עוזר לתובע את ההודעה כאשר בגוף ההודעה נרשמו הדברים הבאים: Eli " Please check and approved. Best regards, "Yuval במענה להודעה זו השיב התובע ליובל עוזר כדלקמן: Dear Yuval, " The changes on the commission is not according to our contract - please update the table for my approval . Ps : just to remind you that I am expecting to receive the bonus according to our existing agreements for 2008 sales year. Best regards Eli z” בתשובה מיום 23.4.09 כתב יובל עוזר לתובע את הדברים הבאים: Eli," I see that you did not respond to yaacov's e-mail of 6 mar 2009 . I have previously informed you that there will be no bonus. There is no language anywhere that compels the company to pay you any bonus. It is terrible that you are demanding a bonus when I already informed you in person that the company is in dire financial condition. Commission for Q1 - 2009 will remain at 1% and I am expecting you to agree to that per yaacov's e- mail. Please inform me if this precludes you form continuing your employment at rosslare Israel. Best regards , Yuval.” בהודעת דואר אלקטרוני מיום 29.6.09 (נספח ו' לתצהיר יובל עוזר) כתב התובע למר עזרא עוזר כי טרם קיבל את העמלות בגין הרבעון הראשון לשנת 2009 וביקש להסדיר את העניין במהרה , להודעה זו היה מכותב מר אילן עוזר. ביום 10.7.09 השיב אילן עוזר לתובע כדלקמן - Eli," You have asked my help to check on the status of your Q1 commission. I have checked the Q1 management commission is in fact 1/4% you have been informed of this change by yaacov e- mail on 6 march 2009, there is no mistake , see attached. As for your request for Q1sales Commission to remain at 2% , we can'nt do this . your Q1 sales Commission will remain at 1% as per yaacov instruction. Please review the attached commission report for Q1 - 09 and let us know if there are any further issues. I will ensure that you get prompt payment of your Q1 Commission as it ia in quite long delay already. Best regards , ".Ilan ביום 12.7.09 השיב התובע לאילן עוזר בזו הלשון - Dear Ilan," I am aware about yaacov email but as I told you all the other guys get from managements Commission got 0.5% as ivan & as Maurice was informed by yuval last month I wish can close this issue on the right way- Best regards , Eli z”. 30. בתשובה נוספת מיום 13.7.09 הבהיר אילן עוזר לתובע כי בדק את העמלה של איבן לרבעון הראשון של שנת 2009 ועמלת המנהלים שולמה לו לפי 0.25 % ולא כפי שטען התובע בהודעתו. ביחס למוריס נכתב בהודעה כי יובל מסר שההפחתה ל 0.25 % הינה בתהליך. כן נכתב כי באשר לעמלת מכירות בשיעור 1% העניין הינו סופי ולא ישתנה ואיחור נוסף בתשלום העמלות בגין רבעון זה הינו בידי התובע. בתשובת מיום 13.7.09 הודה התובע לאילן על תשובתו המהירה. הא ותו לא. ביום 29.7.07 שולמו לתובע עמלות בגין הרבעון הראשון של שנת 2009 בסך של 26,060 ש"ח (נספח ח' לתצהיר יובל עוזר) על גבי המסמך כדלקמן: "Checked & Recevied by eli zanouda saleaman" להשלמת התמונה מצאנו להפנות לנספח ז' לתצהיר יובל עוזר ממנו עולה כי ביום 1.10.09 התובע שלח לגב' קוני פוק הודעה בה ביקש להכין לכפופים לו טבלת עמלות, עבור הרבעון השלישי , בהתאם לשיעורים בהודעות הדואר האלקטרוני של יעקב עוזר מיום 6.3.09. 31. סיכומם של דברים עד כה - עוד בחודש אפריל 09' נאמר לתובע כי היה וההפחתה בשיעור העמלות מונעת המשך עבודתו אצל הנתבעת עליו להודיע על כך. לאחר הודעה זו לא נטען וממילא לא הוכח כי התובע מסר הודעה כלשהיא בעניין המשך עבודתו. בסוף חודש יוני הלין התובע כי טרם שולמו לו עמלות בגין הרבעון הראשון לשנת 2009 ובתשובה נשלח פירוט העמלות. במועד זה הלין התובע שוב על שיעורי העמלות , ובתשובה מיום 10.7.09 השיב אילן עוזר כי שיעורי העמלות הן כפי שנקבע בהודעת יעקב עוזר מיום 6.3.09. בתשובתו התובע אינו טוען עניינית כי מתנגד הוא להפחתה, אלא מציין כי הוא מודע למייל של יעקב עוזר אולם מלין על כך שמנהלי מכירות אחרים קיבלו עמלה בסך %0.5. ודוק, במסמך זה התובע מלין ביחס לעמלת מנהלי המכירות בסך 0.25% ולא בגין העמלה הכללית של עובדי החברה בסך 1%. בתשובה השיב אילן עוזר כי בבדיקתו מצא כי הנתונים אינם נכונים וביחס למנהל השני ההפחתה הינה בתהליך. בשלב זה התובע הודה לאילן עוזר על תשובתו המהירה וכעבור כשבועיים (בתאריך 29.7.09) קיבל התובע לידיו עמלות בגין הרבעון הראשון של שנת 2009 כאשר הוא חותם בשמו ליד הכיתוב " Checked & Recevied by eli zanouda saleaman". 32. טענות התובע על פיהן מעביד אינו רשאי לשנות באופן חד צדדי את חוזה העבודה עם העובד נכונות ומוצדקות הן (ראו:בג"צ 239/83 מילפלדר נ' בית הדין הארצי פ"ד מא (2) , 210 ). יחד עם זאת סבורים אנו כי בנסיבות מקרה זה ,הוכח עובדתית כי התובע הסכים לשינוי תנאי החוזה בעניין תשלום העמלות. לתובע נתנה אפשרות שלא להסכים להפחתה ולפעול על פי הדין כפי שנאמר מספר פעמים (ראה הודעת יובל עוזר מיום 23.4.09 וכן הודעת אילן עוזר מיום 13.7.09), אולם התובע בחר שלא לעשות כן והעדיף להמשיך ולעבוד אצל הנתבעת עד לפיטוריו בחודש 11/09 . 33. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי במקרה בו עובד ממשיך בעבודתו משך פרק זמן ארוך בשכר המופחת, מבלי שיימחה על כך, יש לראות בכך ראיה להסכמתו להפחתה (ראו:ע"ע 1347/02 שושנה קורקוס - "שנאב" חברה לשמירה וניקיון [פורסם במאגרים האלקטרוניים] ניתן ביום 1.6.2004; ע"ע 772/07 תמר אסתר- קיבוץ כנרת [פורסם במאגרים האלקטרוניים] ניתן ביום 1.12.08). 34. בענייננו התובע לא מחה אלא הנחה את הנהלת החשבונות בנתבעת לשלם עמלת מכירות מופחתת גם לכפופים לו (נספח ז' לתצהיר יובל עוזר). אשר לטענה כי התובע לא עבד תקופה ארוכה בשכר מופחת וממילא העמלות אינן משתלמות מידי חודש בחודשו, סבורים אנו כי נוכח העובדה כי התובע פוטר ולא התפטר טענה זו אין בה כדי להועיל לתובע בפרט שעה שהתובע העיד כי ככל שלא היו מפטרים אותו היה ממשיך לעבוד בחברה. (עמ' 6 לפר' שורות 5-6). 35. אשר לטענת התובע על פיה אין לקבל הסכמה שבשתיקה כקיבול, סבורים אנו כי יפים לענייננו הדברים אשר נקבעו בבג"צ מילפלדר לעיל: "ראינו, כי צד לחוזה עבודה אישי אינו רשאי ואינו יכול, על-ידי מעשה חד-צדדי, להביא לשינוי בתניה (מפורשת או משתמעת), בלא להביא את החוזה עצמו לידי סיום. לעמדה עקרונית ישנם מספר "חריגים" - שאינם למעשה חריגים אלא מצבים שאינם נופלים מראש למסגרת הכלל ראשית ... שנית, יש שהצדדים לחוזה העבודה האישי כורתים ביניהם חוזה חדש, לפיו יחול שינוי בתניה פלונית בחוזה הישן תוך שמירת שאר הוראותיו בעינן. כפי שראינו, זה אינו "חריג" כלל, שכן השינוי בתניה נובע מהסכמת הצדדים עצמם, אם כי הסכמה זו היא מאוחרת לחוזה הישן, וחיצונית לו. הסכמה חדשה זו של הצדדים יכול שתהא מפורשת ויכול שתהא משתמעת (ראה דב"ע לח /3-4 בעמ' 329). לעתים, מעצם התנהגותם של הצדדים על-פי ההסדר החדש ניתן להסיק הסכמה לשינוי בתניה הישנה (ראה דב"ע לז /26-2 בעמ' 107). כמובן, לא יהא מקום להסיק הסכמה במשתמע, מקום שאחד הצדדים מודיע במפורש, כי אין הוא מסכים לשינוי המוצע בתניה"... (ההדגשה הוספה- ר.צ) לאור כל האמור לעיל באנו לכלל מסקנה כי התובע בהתנהלותו הביע הסכמה לשינוי בחוזה לפיכך לא מצאנו לקבל את טענתו כי על הנתבעת לשלם עמלות בגין הרבעון הראשון בהתאם להוראות הסכם 2007. 36. לאמור לעיל נוסיף, אם כי מעבר לדרוש כי טענות התובע בעניין זה בכלל והסכום הנתבע בפרט, נטענו באופן סתמי וללא כל פירוט ואף מטעם זה אין להידרש להן. התובע לא הוכיח את המכירות אשר ביצע והעמלה הנגזרת מהם כאשר הנטל בעניין זה מוטל על כתפיו. ודוק; מדובר בערכים משתנים המותנים בהישגי העובדים אותם יש להוכיח באמצעות נתונים מפורטים. תשלומים בגין הרבעון השני השלישי והרביעי לשנת 2009 : 37. ביחס לתשלומים בגין הרבעון השני והשלישי מבקש התובע להסתמך על נספח ג' הקובע את שיעור העמלות בסך 16,000$ (Q2+Q3 = 16KUS$). התובע מאשר כי קיבל 18,000 ₪ בגין כל אחד מהחודשים. לטענתו זכאי הוא להפרשים בסך של 42,128 ₪. בגין הרבעון הרביעי (עד 30.11.09) זכאי הוא לטענתו על פי נספח ג' ל- 0.5% מסך המכירות( Q4-0.5% Global Sales). הואיל והבהיר כי העמלות להן היה זכאי היו בשיעור 20,802 ₪ בניכוי 12,000 ₪ סך של 8,802 ₪. כן נטען כי הנתבעת לא חקרה בעניין זה ולא הציגה כל נתון אחר. לטענת הנתבעת משנספח ג' לא השתכלל לכדי הסכם מחייב ומשהתובע לא עמד בנטל להוכיח את סך העמלות להן זכאי הוא בגין שנת 2009 ,והחישוב היחיד שהוצג בפני בית הדין הינו חישוב הנתבעת, יש לקבל את חישוב הנתבעת על פיו בגין העמלות נותר התובע חב לנתבעת סך של 25,325 ₪ 38. משקבענו כי נספח ג' לא השתכלל לכדי חוזה הנתבעת אינה חברה בתשלומים מכוחו באופן שעל תשלום העמלות בגין הרבעון השני והשלישי והרביעי לשנת 2009 חלות הוראות הסכם 2007. בניגוד לנספח ג' בו ננקב סכום קבוע בגין עמלות בגין הרבעון השני והשלישי, מהסכם 2007 עולה כי יש לחשב את העמלות להם זכאי התובע כאחוז מהמכירות . התובע, עליו הנטל בעניין הוכחת שיעורי העמלות אשר חבה הנתבעת, לא הציג ולו ראשית ראיה בעניין זה ומטעם זה בלבד יש לדחות תביעתו. עוד ראוי לציין כי בחקירתו הנגדית אישר התובע כי היו בידיו כל נתוני המכירות הרלוונטיים למעט ביחס לחודשים אוקטובר - נובמבר 2009 (ראו עמ' 6 לפר' שורות 33-32). לפיכך, אי הצגת פירוט כלשהו שעה שהיו בידי התובע נתונים, תמוהה בעינינו. ודוק; הדברים נכונים ביתר שאת ביחס לעמלות בגין הרבעון הרביעי בגינו, גם כעולה מנספח ג' ככל שהיה חל, היה מקום להציג את סך המכירות ואת העמלות הנגזרות ממנו. התובע הצהיר לעניין זה בתצהירו (סעיף 11.4) "עפ"י הנתונים שבידי" אולם, לא הוצגו ו/או צורפו כל נתונים התומכים או על מלמדים על מקור הסכום הנטען. 39. לאור כל האמור הננו קובעים כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הדרוש להוכחת העמלות להן היה זכאי בגין הרבעון השני השלישי והרביעי לשנת 2009 על כן דין תביעותיו ברכיב זה להידחות. בנוסף נציין כי לא ברורה טענת התובע על פיה הנתבעת לא טענה לסכומים אחרים ולא הגישה כל חישוב אחר, משהנתבעת הציגה תחשיבים מטעמה לעניין שיעורי העמלות (ראו נספח ט' לתצהיר יובל עוזר). התביעה לבונוסים: 40. לטענת התובע בהתאם לסעיף 11 להסכם 2007 זכאי הוא לבונוס על פי הנוסחה הקבועה בסעיף זה החל מתאריך 1.10.07. לטענתו, הנתבעת לא שילמה את הבונוסים ולאחר פניות חוזרות ונשנות הואילה לשלם בתלוש 6/08 ע"ח הבונוסים סכום של 23,036 ₪. לפיכך, הנתבעת חברה לתובע בגין רכיב זה סכום של 441,608 ₪ (התובע צירף לתצהיריו טבלה - נספח ה'). מנגד טענה הנתבעת כי התובע אינו זכאי לבונוסים. כעולה מסעיף 11 להסכם 2004 - תשלום הבונוסים מותנה במצבה הכספי של הנתבעת. כן נטען כי החל משנת 2008 התובע לא עמד ביעדי המכירות. הבונוס ששולם לו בחודש 6/08 ניתן בגין שנת 2007 בהתאם לשיקול דעת הנתבעת. לאורך השנים פנה התובע מספר פעמים לקבלת בונוס וקיבל תשובה חד משמעית כי על פי הנתונים הפיננסים והיקפי המכירות אין באפשרות הנתבעת להעניק בונוסים. כן נטען כי החל משנת 2008 לא ניתן בונוס לאנשי המכירות והנתבעת נאלצה להפחית משכורות ו עמלות מכירה על מנת להמשיך לפעול (נספחים יב' ו יג' לתצהיר יובל עוזר) . 41. סעיף 11 להסכם 2007 כדלקמן - "The company would like to extend a "Bonus scheme "which it will offer depending on the financial status and depending on monthly sales performance the company reserves the right to withdraw this bonus scheme for other reasons". הנה כי כן, בהסכם בין הצדדים נרשם ב"רחל ביתך הקטנה" כי הבונוס מותנה במצב הכלכלי ומכירות חודשיות כמו כן נקבע כי לנתבעת שמורה הזכות לסגת מהחלטה זו בשל נסיבות אחרות. 42. ידוע כי רכיב שכר המכונה "בונוס" הינו רכיב אשר עצם תשלומו נתון לשיקול דעתו הבלעדי של המעסיק, בדרך כלל כתמורה להישג או מאמץ יוצא דופן. מקור הזכות לתשלום בונוס הינו חוזי כך שהצדדים רשאים לקבוע את תנאי הזכאות ואת היקפה - מדובר במחויבות חוזית הנשאבת מהסכמה שהינה פרי יחסים ואשר "עוצבה" ע"י הצדדים. בעניינו הסכמת הצדדים בעניין הבונוס כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם 2007 הינה בשיקול דעתה בלעדי של הנתבעת לא נטען וממילא לא הוכח כי הנתבעת הפעילה שיקול דעת שאינו ענייני בנושא זה. המצב הכלכלי "הבעייתי" אליו נקלעה החברה ובעטיו נאלצה להפחית מהשכר לרבות מהבונוסים ומשיעורי העמלות עולה מהמסמכים שהוצגו בפנינו (נספחים יב' יג'). התובע אף אישר בעדותו כי מצבה הכלכלי של הנתבעת לא היה טוב ובשל כך נדרשו הפחתות שכר ועמלות (עמ' 8 לפר' שורות 32-25). כמו כן משנשאל בעניין לסוגיית ההפחתה השכר העיד "...אז אם בבונוס קצת יורדים - לא נורא" (עמ' 5 לפר' שורות 13-12). כאשר נתבקש לאשר כי קיבל בונוס פעם אחת תחילה השיב בשלילה ובהמשך אשר כי לא שולם בונוס נוסף מעבר ל- 6,500$ (עמ' 6 לפר' שורות 2-4) 43. אשר לטענת התובע כי נספח יב' לתצהיר יובל עוזר עניינו בהפחתת שכר ולא בהפחתת בונוס, סבורים אנו כי משהנתבעת נאלצה להפחית את שכר עובדיה (דבר שאיננו מוכחש) קיימת סבירות גבוהה כי מצבה הכלכלי לא אפשר תשלום בונוסים וכתוצאה מכך אין לראותה כמחויבת להעניק בונוס לעובדיה כעולה מנוסח סעיף 11 להסכם 2007. יצוין כי התובע אמנם לא חתם על הסכמה להפחתת שכר אך בהודעת דוא"ל מיום 1.6.09 (נספח יג' לתצהיר יובל עוזר) שכותרתה RE- RIL - Salary Reduction -sales Departrment" "נרשם כדלקמן: About myself if it was not clear my answer was yes"". בנסיבות אלה ועל יסוד כל האמור , דין תביעת התובע בגין רכיב זה להידחות. פיצויי פיטורים : 44. לטענת התובע שכרו הבסיסי כעולה מנספח ג' עמד על סך 28,000 ₪. ממוצע העמלות כעולה מתצהירו עמד על סך 17,250 ₪ וממוצע הבונוסים עמד על 13,019 ₪ על כן משכורתו הקובעת לצורך תשלום פיצויי פיטורים עמדה על סך של 58,269 ₪. כן נטען כי עפ"י הדין הן העמלות והן הבונוסים הינם חלק מהשכר אשר להביא בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים. לטענתו זכאי הוא ליתרת פיצויי פיטורים בסך 185,700 ₪ וכן להלנת פיצויי פיטורים בגין הסכום ששולם לו בסך 199,441 ₪ מיום 1.12.09 עד ליום 1.8.10. (יצוין כי בסיכומיו העמיד התובע מסיבה לא ברורה את הסכום ששולם לו על סך של 183,337 ₪). מנגד טענה הנתבעת כי בנסיבות סיום העסקתו, התובע לא היה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. לפנים משורת הדין שולמו לתובע פיצויי פיטורים בסך 199,441 ₪ וזאת בהתייחס להפחתת השכר בחברה מחודש יוני 2009. לשיטתה, משכורתו הקובעת של התובע עם סיום עבודתו עמדה על סך של 20,632 ₪ וטרם ההפחתה בחודש יוני 2009 עמדה היא על סך של 24,307 ₪. כמו כן העמלה הממוצעת אשר שולמה לתובע ב- 12 החודשים אשר קדמו לסיום העסקתו עמדה על סך 4,061 ₪ (נספח ט' לתצהיר מר יובל עוזר).בתקופה זו התובע לא קיבל בונוס אשר מכל מקום אינו מהווה בסיס לפיצויי פיטורים. עוד נטען כי התובע נשאר חב לנתבעת סך של 21,593 ₪ בגין תשלום פיצויי פיטורים בעודף לפי החישוב הבא - 8/2003- 5/2009 - שכר קובע 24,307 ₪ *5.8333 שנים = 141,782.73 ₪. 6/2009 - 11/2009 - שכר קובע 20,632 ₪ * 0.5 שנה = 10,316 ₪ ממוצע עמלות ל- 12 חודשים אחרונים * 6.34 = 4,061.28 * 6.34 = 25,749 ₪ סה"כ - 177,848 ₪. משלתובע שולם סך של 199,441 ₪ חב הוא לנתבעת סך של 21,593 ₪. 45. נקדים ונאמר כי הואיל והנתבעת שילמה לתובע פיצויי פיטורים לא מצאנו מקום לדון בעצם הזכאות לפיצויי פיטורים והנסיבות אשר הובילו לפיטוריו לרבות טענות הנתבעת בעניינים אלה . 46. אשר לרכיב העמלות - כפי שנקבע לעיל ,התובע לא הרים את הנטל ולא הוכח על יסוד איזה חישוב ביסס הוא את רכיב העמלות הנתבע על ידו. התובע טען באופן סתמי וכללי ללא כל ביסוס כי ממוצע עמלותיו עמד על סכום של 17,250 ₪ (סעיף 13.2 לתצהיר התובע). מנגד הנתבעת צרפה לתצהיר יובל עוזר טבלה המפרטת את חישוב העמלות לשנת 2009- (נספח ט') .הרישום בטבלה לא נסתר והתובע העיד כי לא בדק את הטבלה על אף שראה אותה מבעוד מועד וטרם הדיון (עמ' 11 לפר' שורות 14-17). לפיכך, מצאנו לקבל את תחשיבי הנתבעת בעניין העמלות . עוד נציין כי התובע לא מצא להפריד בין העמלות המגיעות ממכירותיו הוא לבין העמלות המגיעות ממכירות הכפופים לו. הלכה פסוקה היא כי בונוס או פרמיה אשר אינם ניתנים על בסיס של תפוקה אישית, אלא על בסיס תפוקת קבוצת עובדים, אינם מהווים רכיב שכר אשר יש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים. (ראו: ע"ע 300327/98 אטקה בע"מ נ.דוד רטר ,פד"ע לט 49 ). 47. אשר לבונוס הנתבע כחלק מרכיב פיצויי פיטורים - נוכח קביעתנו לעיל, על פיה תביעת התובע לבונוס נדחית בהעדר זכאות, ממילא יש לדחות את תביעת התובע המבקשת להכליל רכיב זה בחישוב פיצויי הפיטורים. למעלה מהדרוש ובהתייחס לבונוס ששולם לתובע בחודש 6/08 נקבע בע"ע 76/06 מרדכי גימלשטיין נ. יזמקו בע"מ ( ניתן ביום 6.5.2008), כי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד 1964 , חלה על תשלומים ששיעורם נגזר מהפדיון. כאשר מדובר בבונוס אישי המשולם בעד ביצוע יעד מכירה אישי וכן כאשר מדובר בבונוס רווחיות המותנה ברווחי המעביד - רכיבי שכר אלה אינם מהווים חלק מהשכר אשר יש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים. 48. אשר לחישוב המשכורת בחסר בגין חודשים 6/2009 - 11/2009 -לא נטען וממילא לא הוכח כי התובע התנגד להפחתה בשכרו. מצאנו להביא בעניין זה פעם נוספת את תשובת התובע כפי שצוינה בנספח יג' לתצהיר יובל עוזר- "About myself if it was not clear my answer was yes"  על יסוד כל האמור, באנו לכלל מסקנה כי יש לקבל את תחשיבי הנתבעת לצורך תשלום פיצויי פיטורים על כן תביעת התובע לתשלום יתרת פיצויי פיטורים ,נדחית. 49. כפועל יוצא מקביעתנו לעיל יש לדחות את תביעות התובע להפרשות סוציאליות בגין עמלות ובונוסים. מכל מקום מדובר בטענות אשר נזנחו ע"י התובע הן בתצהיריו והן בסיכומיו על כן איננו נדרשים להן . 50. אשר לתביעה להלנת פיצויי פיטורים- לטענת התובע פיצויי פיטורים בסך 199,441 ₪ שולמו באיחור של תשעה חודשים (מיום 1.12.09 עד 1.8.10) בהעדר כל הגנה ,לפיכך על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. מנגד טענה הנתבעת כי בניגוד לנטען ע"י התובע, סך של 164,943 ₪ שולם ביום 30.11.09 וסך נוסף של 34,498 ₪ בלבד שולם ביום 1.8.2010 , בשל טעות כנה. עיון בנספח ה' 1 לתצהיר התובע (טופס 161) מעלה כי בתאריך 30.11.09 שולם לתובע סכום של 164,943 ₪ וביום 26.7.10 שולם לתובע סכום נוסף בסך 34,498 ₪ (ראו : סעיף ח' פירוט תשלומים בגין פרישה / זכויות שנצברו לעובד בגין תקופת עבודה וכן נספח לטופס 161) לפיכך, ביחס לסכום של 164,943 ₪ כלל לא נהירה טענת התובע בדבר הלנת פיצויי פיטורים. אשר ליתרה בסך 34,498של ₪ אשר שולמה לתובע ביום 26.7.10 טענה הנתבעת כי האיחור בתשלום זה נבע מטעות כנה .עוד נטען כי התובע לא מצא להפריד בין הסכומים וממילא לא טען דבר לעניין סכום זה באופן פרטני וטען בכלליות כי לנתבעת אין כל הגנה כנגד האיחור. 51. התובע צירף לתצהיריו מסמכים מאוחרים ליום 30.11.09 (במסגרת מו"מ לפשרה - ראה דיון להלן) מבלי להיכנס לגופם של המסמכים עצם קיומם מלמד על מחלוקות של ממש בין הצדדים אשר כתוצאה ממנה יתרת פיצויי הפיטורים לא שולמה במועד עקב טעות כנה. לפיכך בנסיבות אלה לא מצאנו לחייב הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים אלא בהפרשי ריבית והצמדה בלבד. עם זאת משמקובלים עלינו תחשיבי הנתבעת לעניין סכום פיצוי הפיטורים ושעה שהאחרונה עומדת על טענת הקיזוז בגין פיצוי פיטורים אשר שולמו ביתר , לא נותרה יתרה לתשלום בגין רכיב זה. נספחים ז' וח' לתצהיר התובע: 52. לטענת התובע יש לראות בנספחים ז' וח' לתצהירו כ"הודאת בעל דין" בדבר תשלום עמלות וסכום נוסף בסך 125,000 ₪ אשר חבה הנתבעת לתובע. מנגד טענה הנתבעת כי מסמכים אלה הינם חלק ממשא ומתן לקראת פשרה אשר נוהל בין הצדדים אשר לגביהם צוין במפורש כי נועדו לצרכי מו"מ בלבד ואין בהם כדי לפגוע בזכויות או לשמש בבית משפט. כמו כן טענה הנתבעת כי התובע נמנע מלהציג מכתב מקדים שצורף כנספח ח' לתצהירו ואשר צורף כנספח יד' לתצהיר יובל עוזר בו שבה הנתבעת וציינה כי המסמך הינו מבלי לפגוע בזכויות ולצרכי מו"מ בלבד וכן מכתבו של התובע עצמו נספח טו' לתצהיר יובל עוזר- הדוחה את הצעת הנתבעת ודורש סכום אחר על כן אף לשיטת התובע אין המדובר בסכומים מוסכמים. בהתאם להלכה הפסוקה, הגם שדברים הנאמרים במסגרת מו"מ לפשרה - קבילים, ביחס למשקלם הראיתי, אין בהכרח זהות בין עמדת צד במו"מ לפשרה לבין האמת המשפטית. משכך , העלאת הצעה לפשרה כספית אין בה לכשעצמה כדי להוות הודאה כלשהי של הצד המציע בטענות הצד שכנגד. ראו לעניין זה פסק דינו של כב' השופט ע. רבינוביץ בע"ע 381/03 אינטרפייס פרטנרס אינטרנשיונל לימיטד - משה חננאל (ניתן ביום 1.3.06) שם נקבעו הדברים הבאים: "במסגרת מו"מ אפשר שצד יגלה נדיבות ,רוחב לב וינהג לפנים משורת הדין , משיקולים שונים של קיצור הליכים, עלות הדיון וסיבות אחרות לרוב. עמדת צד במו"מ אינה בבחינת אמת משפטית...". מכאן, אין לראות בנספחים ז' וח' כ"הודאת בעל דין" במסגרת ההליך שבפנינו . יצוין כי על גבי נספחים אלה הודגש מספר פעמים כי מדובר בהצעות הניתנות במסגרת מו"מ לפשרה , אשר אין בהם כדי לפגוע בזכויות הצדדים אשר לא נועדו להצגה בהליכים משפטיים (ראה עדות התובע המאשר את האמור עמ' 10 לפר' שורות 10-16) . 53. סוף דבר - התביעה על כל רכיביה נדחית. 54. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין ,החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.חוזה עבודהחוזההרעת תנאים