מה דינה של ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות ? סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי: "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר...". פגיעה בפרטיות, בהתייחס להאזנות סתר, מוגדרת בסעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א_1981, כ: "האזנה האסורה על פי חוק". פשיטא, שהאזנה אשר הותרה על פי חוק איננה מהווה פגיעה בפרטיות. פרק ג' לחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק האזנת סתר" או "החוק"), עוסק בהתרת האזנות סתר לשם מניעת עבירות וגילוי עבריינים. נקודת המוצא לדיון זה הם סעיפים 6 ו- 13(ג1) לחוק. סעיף 6 לחוק קובע את גדר סמכות ביהמ"ש ליתן היתר להאזנת סתר וזו לשונו: "6. (א) נשיא בית משפט מחוזי, או סגן הנשיא שהסמיכו הנשיא לענין זה, רשאי, לפי בקשת קצין משטרה מוסמך, להתיר בצו האזנת סתר אם שוכנע, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות, שהדבר דרוש לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור, או לחקירה לצרכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע. . . . . . . . . . . (ד) בהיתר לפי סעיף זה יתוארו זהות האדם אשר האזנה לשיחותיו הותרה, או זהות הקו או המיתקן המשמשים או המיועדים לשמש לקליטה, להעברה או לשידור של בזק, ואשר האזנה אליהם הותרה ומקום השיחות או סוגן, הכל אם הם ידועים מראש; כן יפורטו דרכי ההאזנה שהותרו. (ההדגשות, כאן ובהמשך, אינן במקור). סעיף 13 לחוק עוסק בקבילות, כראיה בהליך פלילי, של תוצרי האזנת סתר שניתן לגביה היתר, כדלקמן: "13(ג1) דברים שנקלטו כדין בדרך האזנת סתר יהיו קבילים כראיה בהליך פלילי להוכחת כל עבירה; לענין סעיף קטן זה, "הליך פלילי" - לרבות הליך אחר לחילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע." הזכות להגנת הפרטיות, הינה זכות יסוד, הקבועה בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. אולם, זכות זו, כשאר אחיותיה, אינה זכות מוחלטת ויש שראוי שהיא תיסוג מפני זכויות יסוד אחרות או ערכים מוגנים אחרים. הגנת הפרטיות / פגיעה בפרטיות