מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא קבלן שלא קיבל את מלוא התשלום: 1. התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום כספי התמורה בגין ביצוע עבודות על ידו כקבלן אינסטלציה וביוב בפרויקט של בנין מגורים בן 13 קומות ברחוב יהושוע בן גמלא, הוד השרון (להלן: "הפרויקט"). הנתבעת הכחישה קיומו של חוב ותבעה בתביעה שכנגד השבת תשלומי יתר, ופיצוי בגין ליקויים ועיכובים בביצוע העבודות הנ"ל. רקע עובדתי 2. התובע הוא קבלן לעבודות אינסטלציה שהתקשר עם הנתבעת בשלהי שנת 2004 בהסכם באמצעות מנהלה ובעל מחצית ממניותיה, מר דוד קאלש (להלן: "מר קאלש"). בהתאם למוסכם ישמש התובע קבלן משנה של הנתבעת בפרויקט כנגד תשלום תמורה בסך של 4,000 דולר לדירה ובסה"כ 156,000 דולר עבור 39 דירות (להלן: "ההסכם"). 3. לטענת התובע במהלך ההתקשרות התבקש ע"י הנתבעת לבצע עבודות נוספות שלא היו כלולות בתמורה הנ"ל כנגד התחייבותה לשלם עבורן. לא זו אף זו ,במסגרת ההסכם נקבע מפורשות שהתמורה אינה כוללת התקנת צינורות מי גשם (להלן: "צמ"ג"), הכנה עבור חדרי משאבות, התקנת ספרינקלרים והכנה עבור מיכלים על הגג. בחודש דצמבר 05' נערך נספח להסכם שכלל הסכמות נוספות, בין היתר, נקבעו תעריפים לצמ"ג וספרינקלרים ונכתב שעבודות אלו אינן כלולות במחיר התמורה (להלן: "הנספח"). הנתבעת מכחישה תוקפו של נספח כנ"ל ולטענתה מדובר במסמך חד צדדי של התובע שאינו חתום כלל ע"י הצדדים ושהיווה הצעה ראשונית ששונתה בהסכמה ע"י הצדדים. 4. התובע טוען להשקעה מרובה בביצוע העבודות הנוספות ורכישת חומרים על חשבונו וכי הן בוצעו באופן מקצועי ולשביעות רצון הנתבעת. לטענתו, נוכח מחדלה של הנתבעת נקלע לקושי תזרימי שמנע ממנו לבצע פרויקטים נוספים להם התחייב ולשם הקטנת נזקיו לקח הלוואה. 5. לטענת הנתבעת הגיש התובע במהלך תקופת ביצוע העבודות חשבונות שונים שנבחנו על ידה וכולם התגבשו בסופו של יום לחשבון מיום 5.9.07 עת הסתיימה עבודת התובע בפרויקט - למעט עבודות הספרינקלרים והתקנת מספר כלים סניטריים. הנתבעת הכחישה כי בקשה מהתובע לבצע עבודות נוספות למעט ביצוע קווי סניקה במרתף (2-) אשר הצורך בהם התעורר בשלב מאוחר יותר. למעשה לא העלה התובע טענה ביחס לתשלומים שקבל ומנגד הנתבעת שטחה בפניו את תלונותיה בגין נזקים ועיכובים שגרם. 6. אין חולק כי התקיימה ביום 5.9.07 פגישה בין הצדדים ולטענת הנתבעת העלתה במסגרת זו טענותיה בדבר עיכובים וליקויים ובמהלכה ישבו הצדדים ועברו על פרטי החשבון מיום 5.9.07 ותקנו בהתאמה כמויות ומחירים אשר היו בערכים גבוהים ומוגזמים. לבסוף הוסכם על סכום כולל לתשלום של 106,610 ₪, שאותו שילמה הנתבעת והנפיקה חשבונית. בשלב זה כאמור היה על התובע להשלים את עבודות הספרינקלרים ולהתקין כלים סניטאריים במספר דירות, אך עבודות אלו הושלמו רק בחודש נובמבר 2007 ובשלב זה חלקו הצדדים על סכום של 60,000 ₪ בלבד שדרש התובע לסילוק סופי ומוחלט של כל טענותיו לרבות בגין עבודות הספרינקלרים. התובע הצהיר מפורשות כי אם סכום זה ישולם לו לא יהיו לו דרישות נוספות. על פי תחשבי הנתבעת קיבל התובע תשלום ביתר בסך 41,052 ₪ ועליו להשיב סכום זה. 7. עוד טענה הנתבעת כי ניסתה לסיים את ההתקשרות בדרכי שלום ואולם משהוגשה התביעה העיקרית החליטה אף היא לתבוע את נזקיה הימנו בתביעה שכנגד. המחלוקות 8. הצדדים חלוקים בנוגע למערך ההסכמי בהתייחס לעבודות הכלולות, היקפן ופירעון התמורה בגינן. בעוד שלטענת התובעת רוב העבודות נשוא התביעה חורגות להסכם, טענה הנתבעת כי העבודות כלולות בהסכם בהתאם לתמחור שננקב בו. התובע טען לביצוע עבודות נוספות אשר כאמור אינן כלולות בתמורה המוסכמת ואלו הן: א) הספקה והתקנה של צינורות מי גשם (צמ"ג); ב) הספקה והתקנה של מערכות כיבוי אש וספרינקלרים; ג) ביצוע בורות וצינורות ניקוז למאגרי מי גשם בקומות מרתף 1-2; ד) ביצוע תיקונים, שינויים ותוספות ביחידות הדיור ובחלקו הציבורי של הבניין; ה) ביצוע צנרת בחדר המשאבות (הכנה למאגרי מים במרתף) וצנרת למאגרי מים בגג בניין. צינורות מי גשם (צמ"ג) 9. לטענת התובע, התבקש באופן מיוחד לבצע את עבודות התקנת הצמ"ג שלא נכללו בהסכם ושכללו בין היתר התקנה של 1,000 מ' צמ"ג לכל אורך הבניין. הבקשה היתה אמנם חריגה, אולם הוא הסכים לבצעה ובלבד שישולם לו עפ"י המפורט בנספח. לגרסתו כללה העבודה התקנת צמ"ג בקומת הקרקע, חפירה והכנה של בורות ניקוז והתקנת צמ"ג לכל אורך הבניין. הנספח הנ"ל כולל הפרדה בין כ"א מהרכיבים הנ"ל לפי תמחור שונה. התובע הודה כי הנתבעת ביצעה תשלומים בגין חלק מהעבודות הנ"ל כך ששולם על ידה בעבור עבודות בורות ניקוז, קווי ניקוז והתקנת צמ"ג בקומת הקרקע. לעומת זאת טען כי בעבור התקנת צמ"ג לכל אורך הבניין שלא הופיעו בתוכנית ההגשה עליה ביסס את הצעת המחיר לא שולם, ולכן הוא זכאי לסך של 52,800 $ בתוספת מע"מ, והן בעבור חפירה והכנה של בורות ניקוז בסך של 19,589 ₪ כולל מע"מ. את הדרישה לתשלום בגין אלו שלח לאחר שערך גמר חשבון מטעמו מיום 10.2.08. מנגד טענה הנתבעת, כי עבודות אלו היו כלולות בהסכם ואין לתובע זכאות לתוספת תשלום. לטענת הנתבעת, התוכנית המחייבת שנחתמה על ידי הצדדים היא הגשה סניטרית להיתר בניה מיום 14.12.04 שנערכה על ידי המהנדסת וממנה עלה כי בכל קומה היו 6 צמ"ג ולכן התמחור של התובע בכל מקרה חורג מאומדן אמיתי, שכן סך צמ"ג שהיו בכל הבניין היו באורך של 198 מטר ולפי חישוב של 35$ העבודה שוות ערך ל 26,000 ₪ בלבד (6,930 דולר) ולא כפי שטוען התובע. באשר לצמ"ג שבקומת הקרקע נטען כי מדובר בעבודות נוספות והתובע הגיש בגינן חשבון נפרד ששולם במלואו. הדבר נכון גם לגבי בורות ניקוז וצמ"ג בקומת מרתף אשר בגינם שולם סך של 46,800 ₪ לאחר שסוגיה זו נדונה בישיבה משותפת, שאז התובע קבל את הסכום ולא טען כנגדו. 10. הצדדים חלוקים ביחס למסמך ההסכמות הראשון המחייב ביניהם. התובע טען כי נספח ג' המצורף לתביעתו הוא ההסכם המחייב ואילו הנתבעת טענה כי נספח א' לתצהיר מר קאלש הוא המסמך המחייב. למעשה מדובר באותו נוסח של המסמך כאשר קיימת מחלוקת לגבי תוכנו הנכון של סעיף ב' בו אשר לשונו כדלקמן: "המחיר אינו כולל צינור מי גשם (צמ"ג) V.C.P". 11. התובע טוען כי ההסכם האמיתי הוא זה שכולל את המילה "אינו" ואילו ההסכם שצרפה הנתבעת לכתב התביעה שכנגד זויף, משנמחקה בו המילה "אינו" לגבי הכללת צמ"ג בתמורה וזאת כמו שזייפה את נספח ג' לכתב התביעה שכנגד. לטענת הנתבעת ההסכם המחייב בין הצדדים הוא נספח א לתצהירו של מר קאלש אשר נערך על ידי התובע שהביאו לישיבה משותפת במהלכה עברו הצדדים על פרטיו והגיעו למוסכם ואילו ה"הסכם" שהציג התובע הוא טיוטה בלבד. 12. ב"כ התובע בסיכומיו מצא תנא דמסייע למסקנתו הנ"ל במספר עובדות מוכחות לטענתו: ראשית, המסמך המקורי היה בידי קאלש, ועל כן יכולה היתה המחיקה להעשות רק על ידו בלבד. שנית, אין ליד המחיקה חתימות הצדדים, לרבות חתימתו של התובע. שלישית, מעולם לא נטען ע"י הנתבעת כי המילה "אינו" מחוקה. רביעית, הואיל והיקף עבודות הצמ"ג הוא עצום ומדובר בעשרות אלפי דולר, מובן שהתובע לא היה מסכים להכלילן בתמורה שנקבעה בהסכם. חמישית, גם הסכמים אחרים שערך התובע עם אחרים, לרבות בן משפחתו של קאלש, לא כללו תמורה בעבור צמ"ג. שישית, הנתבעת שילמה בעבור התקנת צמ"ג באופן חלקי, ורק בגין קומות המרתף והקרקע אולם סירבה לשלם בעבור התקנתם בקומות הבניין. 13. על פי עדות התובע, הגיש הצעה לנתבעת הנושאת את שם הפירמה שלו כשהיא כתובה בכתב יד אשתו עפ"י הוראותיו. ההצעה נמסרה במשרדי הנתבעת, ומר קאלש קיבל אותה לידיו לאחר סיכום בדבר מחיר של 4,000 $ ליחידה. ההצעה כללה מספר רכיבים ואילו המחיקה בסעיף ב' של המילים "אינו כולל" לא נעשתה בהסכמתו. אולם בחקירתו אישר כי ההסכם הנ"ל היווה למעשה הצעה ראשונית בלבד, הואיל ובאותו השלב התבססו הצדדים על תכניות לעיון שטרם היו מוכנות. כדבריו (עמ' 20 שורה 3 לפר'): "ת: על מה שנדרש הוא קיבל מחירים על כל דבר ודבר שנדרש, הוא קיבל. זה דברים שלא ידענו אם יהיה או לא....כך תמחרתי פחות או יותר. בגלל שעבדנו על תוכניות לעיון בלבד, ולאחר מכן יצא למכרז, אז לפני שהתחלנו עוד לא היה היתר, עוד לא היו תוכניות מוכנות". לכשנשאל כיצד הגיע לסיכום מלא בינו לבין הנתבעת, העיד כי מרבית ההסכמות היו בעל פה ותוך כדי ההתקדמות בעבודה (עמ' 20 שורה 7 לפר'): "ש: דווקא בגלל מה שאתה אומר, אם אתה מתחיל לעבוד, והדברים לא מסוכמים, לא כמויות ולא מחירים, איפה אתה כבעל מקצוע שצריך להבטיח את מה שאמורים לשלם לך בסוף, מכין הסכם כלשהו? מכין הצעת מחיר? השלמה להצעת מחיר? תסכים איתי שלא הגשת אף פעם הצעת מחיר משלימה לנספח א' הזה. ת: היתה בינינו מערכת יחסים, שגם את הבית הפרטי שלו לפני 15 שנה, גם אני עשיתי. הסכמנו הרבה דברים בינינו, והתקדמנו בעבודה. יש דברים שהוא כן שילם. ש: אין שום דברים מסוכמים שאתה טוען היום שמישהו הבטיח לך תשלום כספי כזה או אחר. ת: יש. במהלך שלבים מסוימים הצלחנו לזהות כל מיני דברים, למדוד בורות, למדוד צינורות מי גשם, מתוך תוכניות שקיבלנו בהמשך. יש לי בנספח ד' שלי, שבשלב מסוים ב-8.12.05 כבר היה לנו יותר אינדיקציה לגבי הבניין, מה מכיל הבניין, ונרשם בפרוטרוט תוכן העבודה שאמור לבצע בפועל. והתחלנו לתמחר כל דבר מהו. יש עדיין חלק מהדברים שלא יכולנו לתמחר בגלל חוסר תוכניות." התובע הסתמך כאמור על הצעת מחיר עדכנית מיום 8.12.05 לרבות תמחור חלקי, שאותו ראה כנספח מוסכם, ואולם בחינת מסמך זה מעלה כי מדובר בהצעת מחיר שנערכה אמנם על ידו אך אין עליה ראיה להסכמת הנתבעת לגביה. בחקירתו נשאל לגבי מסמך זה (עמ' 20 שורה 21 לפר'): "ש. אמרת שלא סיכמת דברים בכתב כי העבודה הכתיבה. ת. נכון. ש. אז אולי דרשת אותם, והוא הסכים לשלם את מה שדרשת ללא קשר למסמך הזה. אם כן היה לו או לא היה לו. הוא גם לא חתום על ידך, נכון? ת. המסמך לא חתום על ידי. ש. יש לך אישור שקאלש קיבל אותו? ת. לא יודע. ש. יש לך אישור ששלחת אותו? ת. את רוב המסמכים שנתתי לו, זה אליו במשרד. ש. יש לך מסמך שאומר שקאלש קיבלו את מסמך מסוים? ת. לא. יש דברים שכן הוא מוסכם, וכן הוא שילם על פיהם לפי אותו הסכם..." עוד עפ"י עדותו הייתה העבודה דינמית, והצדדים לא עבדו רק בהתאם להסכם שנחתם על ידם (עמ' 21 שורה 19 לפר'): "ת. ...היו דברים שדרשתי ואמרו לי להשאיר זאת לסוף... ... ת. היו דברים שלא היו מסוכמים ומתומחרים, ביצענו עבודות והתחשבנו על זה בסוף. ש. אם אני מסתכלת בחשבונות, אני רואה כל פעם התפתחות במערכת החשבונות. ת. כי זה דינאמי. ש. אם עשית עבודה מסוימת, ביקשת תשלום באופן מיידי, נכון? ת. מה שהיה מסוכם, דרשתי. כי כך יותר קל לדרוש בחשבון השוטף. כל חודש היה חשבון שוטף". לגרסתו גם במהלך העבודה לא הגיעו לכלל סיכום שכן (בעמ' 21 ש' 22): "היו דברים שלא היו מסוכמים ומתומחרים, ביצענו עבודות והתחשבנו על זה בסוף." 14. גרסתו של מר קאלש היתה אחרת. מר קלאש תיאר את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בהסכם הנ"ל כמו שהצנרת בסעיף א תהיה מסוג SP;לגבי סעיף ב הבהיר מר קאלש לתובע שההצעה חייבת לכלול את מרכיב הצמ"ג ללא תוספת מחיר מצדו והתובע הסכים ובנוכחותו נמחקה המילה "אינו" ולראיה שהתובע חתם על ההסכם בסוף הפגישה ובפועל הצדדים פעלו על פי המוסכם; כמו כן סעיפים ג-ד הוסכמו ואושרו על ידי הנתבעת וסומנו ב"וי", ואילו סעיף ה הוסכם בנוסח הרשום וכן סיכמו שגם את ההכנה להתקנת דודי שמש יבצע התובע והוספה המילה "הכנה" והכל נחתם על ידו. 15. הצדדים הציגו גם גרסאות נוגדות לגבי אופן עריכת ההתחשבנות והמסמך שנערך בעקבותיה. לטענת התובע כאמור, גם החשבון מיום 5.9.07 זויף עת שבו נמחקו המילים "נשאר לסוף" לגבי עבודת חיבור מונה מים ראשי וזאת כדי להציג חשבון זה כסופי. לדבריו בפועל לא נערך חשבון סופי כלל ולראיה, חשבון זה הוכתר בכותרת "חשבון מצטבר" וקיימים חשבונות מאוחרים לחשבון זה. התובע הודה בחקירתו כי חשבון זה הוגש לקראת השלמת העבודות ורוב הדירות כבר היו מוכנות וכי בשלב זה מרבית צמ"ג כבר הותקנו למעט צמ"ג שבגג למרות זאת לא דרש את התשלום עבור התקנת הצמ"ג בקומות אלא רק בגמר חשבון שהוא ערך מטעמו והגישו לנתבעת. בהמשך גם הודה כי טעה בחישוב בדרישתו הכספית. 16. גם מר קאלש התבקש להתייחס לאמור והעיד כי הרישום בכתב היד על דרישות התשלום של התובע הינו כתב ידו והסביר כי מערך ההתחשבנות בין הצדדים היה כך שהתובע היה מגיש דרישת תשלום והצדדים היו עוברים סעיף סעיף ומסכמים כמויות ומחירים. הסכום שהיה מתקבל ומוסכם על שניהם היה משולם. בהקשר זה התייחס מר קאלש לחשבון מיום 5.9.07 והסביר כי מדובר בדרישת תשלום של התובע וכי הכיתוב בכתב יד "נשאר לסוף" המתייחס לעבודת חיבור מונה מים ראשי וקו 6'' עבור כיבוי אש נמחק בהסכמת שני הצדדים בהיות חשבון זה חשבון סופי ולמעשה העותק הנכון של מסמך זה הוא נספח ג' לתצהירו הוא. מר קאלש עמד על גרסתו בתצהירו כי מדובר בחשבון סופי (עמ' 44 שורה 31 לפר'): "...אתה יכול לראות במכתב שמופנה לחגי שאנו כתבנו, מיום 24.2.08, נספח יז' לתצהיר. בסעיף 3 כתוב עפ"י הידוע לך היטב שולמו לכם כל התשלומים ביחס לעבודת אינסטלציה עבור הפרויקט. למעט הספרינקלרים, והסכומים שולמו לך במועד. זה אומר הכל. שילמנו הכל. לא היה חסר מאומה". 17. הצדדים חולקים הן לגבי כמות הצמ"ג בפרויקט. בסוגיה זו נחקרה המהנדסת אשר העידה כי הגרסה המתקבלת יותר לגבי כמות הצמ"ג היא גרסת התובע - 1,000 מטר צמ"ג - ולא 198 מטר כטענת הנתבעת (עמ' 11 שורה 21 לפר'): "ש. הגיוני לך 198 מטר או 1,000 מטר? ת. אני לא יודעת מאיפה המספר - 198 מטר. 1,000 מטר הרבה יותר הגיוני. יש לנו שלושת המערכות של מי גשם, מערכת של מי גשם שמשרתת את הגגות, שזה 5-6 צינורות..יש מערכת נפרדת, מערכת מרפסות...שנתנו שם 3-4 ניקוזים נפרדים...יש מערכת שלישית, ניקוז של מסתורי כביסה...". ואולם עלה ספק לגבי עדות זו משהובהר כי היה קושי להבחין בין צמ"ג ובין צינורות ניקוז. התובע בקש לקבל השלמת תמורה ל 1,000 מטר ולפי 38 דולר ליחידה ואולם לאחר מכן הודה כי לאחר לחצים מצד הנתבעת ניאות להפחית את המחיר ל 35 דולר בלבד. התובע העיד כי באשר לכמות עבד בהתאם לתוכניות ואולם התברר כי לא מדובר בתוכניות מאושרות לביצוע העבודה כי אם תכניות לעיון בלבד מתחילת הפרויקט. בסופו של דבר העיד התובע כי אין בידו מסמך המתעד הסכמה בינו ובין הנתבעת לגבי הכמויות והמחירים להם טען (עמ' 23 שורה 9 לפר'): "ת. לא ראיתי שום בעיה עם מר קאלש. לא החתמתי אותו, ולא ראיתי שום בעיה בסכום זה של 300 אלף ₪ שהוא יאשר זאת". בהקשר זה אזכיר כי התובע טען לזכאותו לסך של 300,987 ₪ בגין רכיב זה ולדידו הסכום שנקב במסמך מיום 10.2.08 לפיו החוב בגין עבודות אלו עומד על 145,050 ₪ הינו טעות חישובית.הוא הסביר בחקירתו כי החשבון מיום 5.9.07 כלל תשלום בגין צמ"ג רק בקומת הקרקע ולא בגין יתר הקומות אשר לגביהן בקש מר קאלש להשאיר את החשבון לסוף הפרויקט ,כדבריו (עמ' 24 שורה 17 לפר'): "ש. תסתכל מספטמבר 07', אתה דורש ואתה כותב במפורש, צינורות מי גשם קומת קרקע. מפנה לסעיף 2. תראה לי איפה פה אתה דורש צינורות מי גשם קומות? ת. לא דרשתי כאן. רק בגמר חשבון דרשתי. ... ת. מר דוד קאלש בקש ממני להשאיר את זה לסוף. ... ת. בסוף הוא לא נתן לסוף הזה לקרות...". מנגד טען מר קאלש בחקירתו כי כמות הצמ"ג הסתכמה ב- 198 מטר בלבד ובכל מקרה בהתאם לנספח א לכתב התביעה שכנגד המהווה מסמך ההתקשרות הראשון בין הצדדים הרי שהצמ"ג נכלל במחיר התמורה עבור כל יחידה משנמחקה המילה "אינו" בסעיף ב. לדבריו, הכוונה הייתה שלא להחריג מהצעת המחיר את הצמ"ג בקומת הקרקע ולכן רכיב זה כן מופיע בחשבון מיום 5.9.07. עיון בחשבון מיום 5.9.07 מעלה כי הוא אכן כולל צמ"ג בגין קומת קרקע - 138.5 מטר בלבד. 18. במבחן טענות הצדדים מצאתי להעדיף לעניין זה את גרסת הנתבעת. עיון בשני נוסחי ההסכם מלמד כי נספח א לכתב התביעה שכנגד הינו מסמך החתום על ידי שני הצדדים בעוד שנספח ג' לכתב התביעה אינו חתום כלל. בנוסף, עיון במסמך המקורי שהוגש כמוצג "נ/1" מלמד כי מחיקת המילה "אינו" בסעיף ב נעשתה באותה העט בה נכתב פרק ה"הערות" דבר המחזק את המסקנה כי המחיקה נעשתה במעמד הצדדים. נוכח האמור, ובהתחשב בעובדה כי טענת התובע מבקשת לסתור מסמך חתום בכתב, אני סבורה כי יש לקבל את גרסת הנתבעת לפיה המסמך המחייב הוא נספח א' לכתב התביעה שכנגד לפיו לא סוכם על תוספת מחיר בגין ביצוע עבודות צמ"ג. זאת ועוד, בהתאם לעדות התובע עצמו ההתחשבנות בין הצדדים נערכה בהתאם להתקדמות העבודה והדרישות שעלו "מהשטח" ולא על דרך תשלום מסודר לפי יחידת דיור כפי שתומחר לכתחילה. הוא הודה כי על כל סיכום אליו הגיע דרש את התמורה בגינו, וזו שולמה לו. דווקא לנוכח סכום התמורה הגבוה בגין הצמ"ג נדרש התובע פעם נוספת להשיב מדוע לא החתים את הנתבעת על התחייבות מתאימה. לדבריו לא ראה צורך בכך ולא ציפה לסירוב לתשלום. בהמשך חקירתו כבר היה יותר מסויג והסביר (בעמ' 23 ש' 13): "... בסכום כזה גדול 52 אלף דולר, לטענתך שאני אוריד לו מהסכום של 52 אלף דולר. לא זכור לי שמחקנו את המילה "אינו". למה הוא כן שילם לי על צינורות מי הגשם? מה שהיה נח הוא שילם." בפועל הוגשו חשבונות חלקיים לאורך תקופת הביצוע כאשר הם שולמו אם באופן חלקי ואם באופן מלא. החשבון מיום 5.9.07 נושא כותרת "חשבון מצטבר עבור בניין מרום גמלא" וזאת להבדיל מחשבונות מצטברים אחרים אשר הוגשו בגין מספר דירות מסוימות בפרויקט. אשר על כן אני סבורה כי יש לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר בחשבון סופי (למעט עבודות הספרינקלרים והתקנת מספר כלים סניטריים בדירות בודדות, כפי שטען מר קאלש) אשר מעגן את מערך ההתחשבנות בין הצדדים עד לשלב זה ומהווה סיכום לכל דרישות התובע אף בגין חשבונות חלקיים שהגיש קודם לכן ולא שולמו. חשבון זה הוגש בשלהי ביצוע העבודות ולא אוזכרה בדרישתו המאושרת של התובע. הרושם שהותיר התובע בעדותו בעניין זה היא שדרישתו הכספית המאוחרת מבוססת על ניסיון חד צדדי בדיעבד להרחיב הסכמות מוכחות. ספרינקלרים 19. לטענת התובע, דרישת הנתבעת לביצוע עבודה זו עלתה בשלב מאוחר יחסית של ביצוע הפרויקט והוסכם כי התובע יקבל תמורה ללא הגשת כתב כמויות אלא באופן פאושלי. העבודות בוצעו החל מחודש יוני 2007 לשביעות רצונה של הנתבעת. לקראת סיום השלב הראשון שלמה הנתבעת לתובע סך של 100,000 ₪ ולאחר ביצוע עבודות אלו במרתף שולם סך נוסף של 100,000 ₪ כולל מע"מ. בסיום עבודות אלו בקומות מרתף 1-2 לרבות ביצוע קווי דחיסה הגיש התובע למר קאלש חשבון ביום 24.10.07 בסך של 153,949 ₪ כולל מע"מ ולפני ניכוי מס. החשבון התבסס על 15 דולר למטר בהתאם לאמור בנספח ד' לתצהיר התובע. הנתבעת סרבה לשלם. מר קאלש בקש להשוות את המחיר להצעה שקבל בעבר מחברת "מיסטר ספרינקלר" וטען כי דרישת התובע אינה ריאלית, על כן דרש כתב כמויות בניגוד למוסכם. בשלב זה דרישתו לא היתה ישימה שכן התקנת המערכות הסתיימה ואולם חרף קושי זה הגיש התובע למר קאלש כתב כמויות ללא תמחור. מר קאלש סרב לשלם ובקש מהתובע בדיקה חוזרת. התובע מדד שוב ומילא את כתב הכמויות ואף הזמין מודד מוסמך, מר ואדים, אשר ביצע מדידות בשטח תוך בדיקת התאמה לתוכנית הביצוע. כתב הכמויות של מר ואדים היה כמעט זהה לכתב הכמויות שהכין התובע ושיעורו היה 312,790 ₪ לא כולל מע"מ בהתאם לתמחור התובע (נספח ט' לתצהיר התובע). מר קאלש עמד בסירובו לשלם את התמורה ובקש להעביר את כתב הכמויות לבדיקת מהנדסת הפרויקט, גב' לריסה קיז'נר (להלן: "המהנדסת") והבטיח כי אם תאשרו ישולם החוב לתובע לפי דרישתו. לאחר שהמהנדסת עיינה בחומר ובדקה אותו מול תכניות הפרויקט הסיקה כי כתב הכמויות של התובע ריאלי ומהימן. בשלב זה בקש מר קאלש מהתובע לתמחר את כתב הכמויות וביום 26.11.07 העביר התובע את התמחור בסך של 385,857 ₪. מר קאלש סרב לקבל זאת שוב בטענה כי ההצעה שקבל בעבר מ"מיסטר ספרינקלר" נמוכה יותר ולכן ערך מספר שינויים על גבי הצעה זו והגיע לסך של 250,000 ₪. הנתבעת שילמה לתובע, חרף מחאת האחרון, תמורה נוספת בסך של 50,000 ₪ בלבד כולל מע"מ וכן סך של 18,596 ₪ בגין דרישת תשלום מיום 5.9.07 (להלן: "החשבון מיום 5.9.07"). כך שסה"כ עבור ביצוע עבודות הספרינקלרים שולם 268,596 ₪ כולל מע"מ. 20. נוכח האמור פנו שוב הצדדים למהנדסת ולטענת התובע מינו אותה כבוררת בשאלת התמחור. במקביל שלח התובע את כתב הכמויות לשתי חברות בתחום והן "מיסטר ספרינקלר" אשר תמחרה את כתב הכמויות בסך של 297,111 ₪ לא כולל מע"מ לא כולל אגרה למכון התקנים, הזנת מים ועבודות ביצוע מתקן "אל חזור" וכן לחברת "אבי לביא מערכות ספרינקלרים" אשר תמחרה את כתב הכמויות בסך של 361,985 ₪ לא כולל מע"מ. 21. ביום 9.1.08 נערכה פגישה אצל המהנדסת ולמחרת קבעה האחרונה כי בהתאם לכתב הכמויות של התובע יש לשלם לו 366,635 ₪ לא כולל מע"מ. בסיפא חוות דעתה ציינה כי היא ממליצה על הנחה בשיעור של 20%. התובע מציין כי הצדדים לא הסכימו להנחה זו. גם לאחר הכרעת המהנדסת נמנעה הנתבעת מתשלום לתובע והמהנדסת, מסיבה שאינה ברורה, חזרה בה מקבלת סמכותה כבוררת במסמך מיום 18.2.08. סיכומו של דבר, התובע טוען לחוב בסך של 117,261 ₪ בגין ביצוע עבודות אלו ומדגיש כי היה אמון על התקנת הספרינקלרים בלבד. התובע תומך טענתו להשלמת עבודה זו באישור מכון "איזוטסט" מיום 11.11.07 המאשר את ההתקנה ואישור המכון מיום 22.11.07 על התאמה לתקן. בשולי הדברים מבקש התובע לתת את הדעת לכך שהצעת המחיר של "מיסטר ספרינקלר" ניתנה ביום 26.10.06 והיתה תקפה ל - 30 יום בלבד בעוד שמועד ביצוע העבודות החל ב 10.6.07. ועל כן בכל מקרה לא ניתן לראות בהצעה זו כמחייבת כפי שהיא. 22. הנתבעת הודתה כי עבודות אלו לא היו חלק מההסכם המקורי. לטענתה, בתחילה סירב התובע לבצען ולכן פנה מר קאלש לחברת "מיסטר ספרינקלר" וקבל הצעת מחיר. ערב תחילת ביצוע העבודות הודיע התובע כי בכל זאת הוא מוכן לבצען והוסכם שההצעה של "מיסטר ספרינקלר" תהיה הבסיס להתקשרות. לאחר מכן החל התובע לדרוש דרישות כספיות שאינן תואמות את המוסכם. מר קאלש בקש להתחשב בתובע וניהל עמו מספר פגישות והוסכם על הגדלת הכמויות כדרישת התובע לפנים משורת הדין. מר קאלש הבהיר לתובע כי יש לתמחר את הכמויות בהתאם למחירון בהצעה של "מיסטר ספרינקלר" ואולם התובע סטה מהאמור ודרש סכומים מופרזים. 23. הנתבעת אישרה כי שילמה לתובע סך של 268,596 ₪ בגין עבודות אלו וזאת לאחר בדיקת המהנדסת ונכונות הנתבעת להגדיל את הכמויות בכפוף למחירון של "מיסטר ספרינקלר". התובע סירב לקבל את התמחור דנן וביום 24.2.08 שגרה הנתבעת מכתב לתובע בו פרטה את נימוקיה הנ"ל לדחיית דרישותיו ומנגד תביעותיה הימנו בגין תשלום ביתר . הנתבעת טרחה להבהיר כי המהנדסת לא היתה מודעת לסיכום בין הצדדים בדבר מנגנון התמחור של הכמויות ובכל מקרה לטענתה היא שמשה כבודקת בלבד ולא כגורם מכריע. 24. שני הצדדים הסכימו כי עבודות הספרינקלרים היו בגדר עבודות נוספות אשר חובת הנתבעת לשלם עליהם בנפרד. בעניין זה הבהירו הצדדים ואף המהנדסת כי המחלוקת סביב עבודות אלו לא היתה בשאלת הביצוע עצמו אשר אין חולק כי נעשה - בהתאם לאישור המהנדסת מיום 25.11.07 המצורף כנספח ב2 לתצהיר התביעה - כי אם לגבי הכמויות והתמחור. בסוגיה זו העידה המהנדסת והבהירה כי כתב הבוררות שהכינה ביום 10.1.08 בוטל לאחר מכן במכתב מיום 18.2.08 עקב פניית מר קאלש אליה והבהרה כי לא מונתה כגורם מכריע אלא כגורם בודק בלבד. לגופו של עניין טענה כי היה צורך לבצע מדידת כמויות שהותקנו בפועל ולאחר שהדבר נעשה היא הפנתה את הצדדים למחירון "דקל" שהינו המחירון המקובל בשוק וזאת בהעדר ידיעתה על מנגנון תמחור מוסכם אחר וכן המליצה על הפחתת 20% בהתאם לדרישה שעלתה לטענתה באותה פגישה. התובע מבקש לאמץ מחירון זה ומבקש להשלים את התמורה לסך כולל של 366,635 ₪ שכן קיבל בפועל רק 268,596 ₪ כולל מע"מ. המהנדסת הסבירה כי הציעה להפחית מהמחיר 20% היות ואפשרות זו עלתה במהלך הפגישה אך לא מדובר בהמלצה שלה בהכרח. הנתבעת דבקה בגרסתה כי יש לתמחר לפי הצעת "מיסטר ספרינקלר" בסך של 211,055 ₪. 25. אין חולק, כי לגבי עבודות הספרינקלרים לא נערכה הזמנה או הסכמה מסודרת בכתב. התובע הודה כי קבל מהנתבעת חלק מהתמורה בלבד ולמעשה שורש המחלוקת בין הצדדים היתה האם יש לתמחר את הכמויות שאשרה המהנדסת בהתאם להצעת המחיר של "מיסטר ספרינקלר" אליבא דגרסת הנתבעת או שמא בהתאם לתמחור שהציעה המהנדסת בנספח יג' לתצהיר התביעה, אליבא דתובע המתכחש להסכמתו לכאורה לתמחור לפי הצעת "מיסטר ספרינקלר". מר קאלש העיד בעניין זה כי "מיסטר ספרינקלר" נתנו הצעת מחיר על בסיס תכניות לעיון בלבד ולא על בסיס כמויות. באשר להליך מול המהנדסת חזר על גרסתו והסביר כי המחלוקת שלו עם התובע אינה על הכמויות שהרי ניאות לקבל את גרסת התובע לכך, לפנים משורת הדין, ואולם טוען כי הסיכום ביניהם היה שהתמחור ייעשה לפי הצעת המחיר של "מיסטר ספרינקלר". עוד טען, כי בהעדר אסמכתא על הסיכום בין הצדדים לביצוע עבודת הספרינקלרים ותמחורה, כשל התובע בהוכחת תביעתו. לאחר שהנתבעת תמחרה את הכמויות עפ"י הצעת מיסטר ספרינקלר שילמה לתובע את מלוא התמורה, ואין הוא זכאי לתמורה נוספת. 26. בחנתי את טענות הצדדים בסוגיה זו, והואיל ולא באה בפני ראיה ישירה אודות המנגנון המוסכם ביניהם לתמחור הכמויות שאשרה המהנדסת פניתי לבחון ראיות נסיבתיות אשר יתמכו בגרסה זו או אחרת. בנספח ד' לתצהיר התובע גלומה הצעת מחיר מטעמו מיום 8.12.05 המפרטת בין היתר פירוט מערכת ספרינקלרים ומחירם במרתף עליון ובקומת מרתף תחתון. לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, לאחר שסיים קלאש את המאבק בעניין הכמויות, פתח במערכה חדשה לעניין תמחורם. ברם, לאור העובדה שאישר את נספח ד' הנ"ל, והצדדים פעלו על פיו, הרי עליו נטל ההוכחה שהסיכום לגבי מחיר עבודות הספרינקלרים צריך להיות בהתאם להצעת מיסטר ספרינקלר. יתר על כן, הדרישה לתמחור על פי ההצעה הנ"ל נעדרת כל בסיס משהיא תחומה בזמן, לא ניתנה על בסיס מדידות בשטח ולא הובאה בפני התובע כך שלא יכול היה להסכים לה. וממילא שעה שאף לפי עדות המהנדסת מחיריה הנמוכים לא יכלו להתאים לתובע שהוא קבלן אינסטלציה קטן לעומת החברה הנ"ל. 27. אינני סבורה כי הצדק עם התובע. ראשית, הנטל עליו להוכחת הסיכום ונטל זה לא עבר בשום שלב לנתבעת. כאן יאמר כי מר קאלש לא אישר את נספח ד', הוא הוכחש בתצהירו עת טען כי המסמך הנ"ל נערך ע"י התובעת ולא הוצג לנתבעת, ועל גרסה זו חזר גם בחקירתו. זאת ועוד, אין חולק, כי שולם לתובע סך של 268,596 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה אינו תואם לכאורה את הסיכום בנספח ד' או את רכיבי התמחור הנקובים בו. 28. הצעת המחיר של "מיסטר ספרינקלר" אשר עליה מבקשת הנתבעת לבסס את התמחור ניתנה ביום 26.10.06 - דהיינו, בעיצומו של ביצוע הפרויקט. יש בכך לחזק את גרסת הנתבעת לפיה התובע לא היה אמור לבצע עבודה זו מלכתחילה שכן איני רואה סיבה אחרת מדוע תבקש הנתבעת בשלב זה הצעת מחיר מחברה שאינה פעילה בפרויקט אלא אם התובע לא היה אמור לבצע זאת. בנוסף, התובע אישר בחקירתו את גרסת הנתבעת על פיה לא היה מעונין לבצע תחילה את עבודות הספרינקלרים והעיד כי הוא שהפנה אותה לקבל הצעה ממיסטר ספרינקלר. הוא גם הודה כי בסמוך ליוני 07' שאל את מר קאלש אודות העבודה הנ"ל והסכים לבצעה לבקשתו. באופן מפורש הודה התובע כי לא טרח לערוך מסמך בכתב בנוגע לאופן תמחור העבודה ובחר לסמוך על נציג הנתבעת (כדבריו בעמ' 27 ש' 3 לפר'): "סמכתי על חברי שיש לו ניסיון כזה עשיר שיכין, יבוא מטעמו, הוא נותן הכסף." בנוסף העידה המהנדסת כי חברת "מיסטר ספרינקלר" מבצעת עבודה איכותית במחיר נמוך יחסית בגלל שיטת עבודתה היעילה ויש בכך אף להסביר מדוע פנתה אליהם הנתבעת ומדוע הצעת המחיר שניתנה לה היתה נמוכה ומכאן יש היגיון כלכלי רב בדרישת הנתבעת לתמחר את העבודות שיבצע התובע בהתאם להצעת המחיר האטרקטיבית של "מיסטר ספרינקלר". יחד עם זאת, גם הנתבעת הודתה כי לאחר מעורבותה של המהנדסת, ולאור בדיקתה הסכימה לפנים משורת הדין לשלם עבור כמויות גדולות יותר מכפי שהופיעו בהצעת מיסטר ספרינקלר, ובלבד שמחירן יהיה בהתאם למחיר שצוין בהצעה. אמנם לטענתה התובע סירב לכך, ואילו לטענת האחרון היתה זו הנתבעת שחזרה בה. במכתב הנתבעת מיום 24.2.08 ציינה הנתבעת, כי יש לתמחר את הכמויות העדכניות עפ"י הצעת מיסטר ספרינקלר. בהסכמה זו היא נתפסת, ולשיטתה כמפורט בתצהירו של קאלש, שולמה כל התמורה על פי הצעה זו. התובע הצהיר כאמור כי לנוכח המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, ולאחר מעורבות המהנדסת לריסה, אך בטרם פגישה עמה, העביר את כתב הכמויות שערך לבקשת הנתבעת לשתי חברות המבצעות עבודות ספרינקלרים לצורך תמחור. התובע ביקש אמנם לאמץ את קביעת המהנדסת בדבר תמחור העבודה בסך של 366,635 ₪, כך שיפסק לטובתו ההפרש בסך של 117,261 ₪ בניכוי התשלום שבוצע. אני סבורה, בניגוד לטענת הנתבעת, כי התובע הוכיח את הפרש המחיר מעבר לזה ששולם. מר קאלש גם הודה כי לא טרח לקבל הערכה עדכנית של מיסטר ספרינקלר לפי כתב הכמויות שאושר, וזאת בניגוד לתובע שהציג הערכה של החברה הנ"ל ע"ס של 297,111 ₪ בצירוף מע"מ. לפיכך הגרסה כי מגיע לו סך של 28,115 ₪ בתוספת מע"מ לא נסתרה, ועל פיה הוא זכאי להפרש זה. תוספות, תיקונים ושינויים 29. באשר לרכיבי תביעה אלו טען התובע כי בהוראת הנתבעת בצע עשרות תוספות ושינויים בדירות כגון הוספת ברזים, נקודות מים וכד' אשר חרגו מהתוכנית המקורית וצירף חשבון עבור שינויים אלו במסגרת נספח טו' לתצהירו. הנתבעת לא שילמה עבור עבודות אלו חרף שגבתה כסף מהדיירים ועל כן תבע סך של 25,629 ₪ כולל מע"מ בגין תוספות ובגין תיקונים ושינויים בסך של 115,103 ₪ (כולל מע"מ). מנגד טענה הנתבעת כי התובע לא השלים ביצוע העבודות להן טען שכן לאחר שהתקין מספר נקודות גרם נזק לקירות החוץ והנתבעת עצרה את עבודתו. התוצאה היתה כי ב-29 דירות לא השלים התובע את העבודה, ולמעשה עליו להשיב לה סך של 15,072 ₪. בכל מקרה טענה הנתבעת כי עבודות אלו כלולות בתמורה המקורית שהוסכמה לגבי כל דירה. 30. המקור ההסכמי להתחייבויות לתשלום נעוץ לטענת התובע בנספח להסכם. התובע העיד בעניין זה (עמ' 28 שורה 26 לפר'): "ש. איפה יש סיכום לגבי שינויים. ת. יש בנספח להצעת המחיר רשום למטה בבירור "יצורף לחוזה מחירון שינויים...החורגים מהסטנדרט". ש. יש חוזה? ת. לא היה. ש. אתה יכול להראות מחירון של שינויים שהעברת? ת. לא. ... ש. אם יש לך איזושהי אסמכתא למחירון תיקונים, שינויים, מוסכם ע"י קאלש? ת. לא. ש. אתה יכול להראות לי שקאלש בכלל אמרה לך, כתבה לך, הודיעה לך, שאתה צריך לבצע תיקונים או שינויים בתשלום נוסף? ת. לא. הכל היה בע"פ. הוא ביקש ממני, ואני ביצעתי. גם מהפועלים שלי הוא ביקש...". עוד העיד התובע, כי הגיע לדירות לביצוע עבודות נוספות לפי דרישת הנתבעת בע"פ, וכן ביצע רשימת תיקונים לדירות לבקשתה עפ"י רשימה שהגיש. ב"כ הנתבעת טען כי בהעדר כל ראיה להתחייבותה של הנתבעת לתשלום, ממילא דין התביעה ברכיב זה להדחות. עיקר טענת הנתבעת בעניין זה היתה כי התובע אינו זכאי לתוספת תמורה בגין ביצוע תיקונים, שינויים ותוספות -כדברי מר קאלש( עמ' 41 שורה 25 לפר'): "ש. אתה רוצה לומר לנו שהמחיר בהסכם כולל כל תיקון, כל שינוי, כל תוספת? ת. בהחלט. ש. הכל? ת. הכל. ש. יש לך מסמך כזה שכולל את הכל? ת. ההסכם מדבר בעד עצמו. ש. ביקשת מהתובע לעשות תיקונים או שינויים או תוספות? ת. ישנם תיקונים שהם במסגרת אחריות שלו...אמור וחייב להגיע לכל תיקון שנדרש בבניין, ללא יוצא מן הכלל. אם זה לא באשמתו אז הוא אומר שזה לא באשמתו ומוציא מכתב שזה לא באשמתו, והוא מבקש לקבל X שכר, מקובל עליי, אני מאשר את זה, לא מקובל עליי, אני לא מאשר את זה". מר קאלש הכחיש כי המסמכים שהציג התובע להוכחת השינויים, התוספות והתיקונים שתיקן נערכו בזמן אמת וממילא לטענתו לא נתן להם הסכמתו. 31. עיינתי בהסכם (נספח א' לכתב התביעה שכנגד), ואני סבורה כי יש לקבל את עמדת הנתבעת בחלקה. עיון בהסכם אכן מלמד כי הצדדים לא הסכימו על תוספת תמורה בגין תיקונים, שינויים ותוספות. התובע לא עמד בנטל ההוכחה כי הינו זכאי לתוספת תמורה בגין ביצוע עבודות אלו מעבר לתמורה המוסכמת בהסכם. וממילא, וכפי שקבעתי, הנספח אליו הפנה התובע מיום 8.12.05 לא נחתם על ידי הצדדים ולא הוכח כי היה מקובל על הנתבעת. אני מצאתי כי עלה בידי התובע להוכיח רק רכיב אחד מאלו שתבע. במסגרת החקירות נשאלה המהנדסת על תוספת ברזי גן והסבירה כי בתוכניות הראשוניות כמות ברזי הגן בפרויקט היתה 4 ברזים בשטח המשותף ולא תוכננו ברזי גן בכל יחידת דיור. רק לאחר מכן סוכם להוסיף ברז גן לכל יחידה (עמ' 12 שורה 1 לפר'): "ש. זאת אומרת לא מופיע כאן הצורך בברזי גן במרפסות של 39 הדירות? ת. נכון. מהתחלה זה לא היה מתוכנן. זה התווסף אח"כ, בתוכניות יותר מתקדמות במהלך הביצוע. כתב הכמויות לא היה רלבנטי להם". באשר לביצוע עבודה זו על ידי התובע העידה (עמ' 14 שורה 29 לפר'): "ת. בתאריך 15.3.05 אנו הוספנו ברזי גן בכל המרפסות. 39 דירות קיבלו, כל מרפסת ברז גן. ש. זו עבודה שקייסי היה צריך לעשות אותה? ת. בוודאי. הבנתי שהוא העביר את זה לקייסי. ש. את יודעת אם הוא עשה אותם? ת. אני לא יודעת. יש בפועל ברזי גן במרפסות". עולה מעדויות אלו כי אכן תוספת ברזי גן למרפסות יחידות הדיור היה בגדר עבודה נוספת שלא תוכננה מראש בעת חתימת ההסכם ולכן זכאי התובע לתוספת בגין התקנת ברזי הגן ביחידות הדיור להבדיל מהתקנת ברזי הגן ברכוש המשותף. מר קאלש העיד כי לא גבה מהדיירים תשלום עבור ברזי הגן ביחידות הדיור אלא מדייר אחד בלבד ובסך של 1,040 ₪ עבור ברז גן . עיון בנספח טו לתצהיר התובע מעלה כי התובע טוען להתקנת 7 ברזי גן במחיר של 450 ₪ כ"א. גרסת התובע לא נסתרה אלא נתמכה ע"י עדות המהנדסת, לפיכך הוכחה זכאותו לתשלום סך של 3,150 ₪. חדרי משאבות 32. בעניין זה טען תובע כי בצע הכנות עבור מאגרי מים במרתף כאשר הוסכם מפורשות שהתמורה אינה כוללת חדרי משאבות. התובע טוען לחוב בסך של 8,900 ₪ ובתוספת מע"מ סך של 10,280 ₪ בהתאם לדרישתו מיום 10.2.08. הנתבעת טענה מנגד כי את העבודות בחדר המשאבות לרבות ביצוע הצנרת ועבודות חיבור המשאבות ביצעה חברת ח.ג.י.י. שיווק מוצרי בניה בע"מ ושולמו תמורתם לחברה זו. מר קאלש בחקירתו הודה כי מחיר התמורה לא כלל הכנה עבור חדרי משאבות וכי התובע דרש הימנו 8,900 ₪ עבור רכיב זה אשר לא שולם. במסגרת חקירתו הנגדית לא נתן מר קאלש תשובה עניינית לאי התשלום ומעיון בנספחי תצהירו לא מצאתי נימוק לכך. נוכח האמור, אני סבורה כי התובע הוכיח זכאותו לקבלת סכום זה בסך כולל של 10,280 ₪. התביעה שכנגד 33. לטענת הנתבעת התובע התחייב להשלים את ביצוע העבודות בפרויקט עד ליום 30.6.07. כמו כן התחייב להשלים את עבודות הספרינקלרים תוך 10 ימים מיום 9.8.07. התובע לא עמד בזמנים למרות התראות הנתבעת על נזקים שייגרמו לה . כתוצאה מהתנהלות התובע אחרה הנתבעת במסירת הדירות ושילמה פיצויים בסך של 434,902 ₪ וכן עמלות עבור הארכת הערבויות הבנקאיות שניתנו לדיירים לתקופה של 5 חודשים בסך של 110,167 ₪. מר קאלש מבהיר כי הפרויקט היה מושלם למעט מערכות הספרינקלרים שאחריות התובע היתה להשלימם ולא ניתן היה לקבל טופס 4 עד לביצועם. לבסוף ניתן אישור לכיבוי האש רק ביום 9.12.07 ובו ביום הוציאה הנתבעת טופס 4. 34. הנתבעת אף טוענת להחזר הוצאותיה בגין שכירת שירותי קבלן חלופי לביצוע תיקונים והשלמות באינסטלציה שנמנע התובע מלבצע וזאת בסך של 12,668 ₪ וכן נאלצה לבצע תיקונים בגין נזקים שאירעו עקב רשלנות התובע בסך של 74,382 ₪. הנתבעת הגישה חוות דעת שהזמין וועד הבית מחברת "הדס ביקורת מבנים בע"מ" המתייחסת לעבודות האינסטלציה והניקוז להוכחת הצורך באמור. 35. התובע הכחיש את טענותיה הנגדיות של הנתבעת, ולטענתו מעולם לא טענה כלפיו טענה מקצועית אלא לאחר הגשת התביעה העיקרית. טענותיה לדבריו, מבוססות על דוחות שהוכנו לצורך ההליך המשפטי בלבד. כמו כן, מר קאלש נהג להתחמק מתשלום וערך שינויים ומחיקות בחשבונות שהוגשו לו ללא הסכמתו, והוא קבל את התשלומים החלקיים בלית ברירה והבהיר כי אם לא תשולם לו יתרת התמורה יגיש תביעה (לדוג', במסגרת נספח כב' לתצהירו צירף דרישת תשלום מיום 4.10.06 אשר הסכים לקבל תמורתה תשלום חלקי חלף אי תשלום כלל והוסיף "ת.ל." - דהיינו, "תחת לחץ". לטענתו מר קאלש מחק את האמור). התובע הכחיש כי גרם לעיכובים בקבלת טופס 4 וטען כי לא נקבעו מועדים קצובים לביצוע העבודות. מרבית עבודות האינסטלציה הושלמו עד חודש יוני 2007. העיכובים שחלו אירעו עקב התנהלות הנתבעת ומר קאלש. כך לדוג' עוכב התובע בהתקנת כלים סניטרים משאלו לא סופקו במועד; נאלץ לוותר על כוח אדם שעבד בדירות לטובת עבודות הספרינקלרים שנדרש לבצע באופן לא צפוי, ואותן החל לבצע ביולי 07'. בעניין זה הדגיש כי התריע באזני הנתבעת על שניתב עובדים לטובת עבודות אלו וכי ייתכנו עיכובים ומר קאלש נתן הסכמתו. כמו כן נגרם עיכוב כתוצאה מאיחור בביצוע תשלומים מצד הנתבעת. כך, העבודה במרתף החלה רק לאחר ששולם לתובע סך של 100,000 ₪ על החשבון ולאחר שהתובע הוציא מראש כספים בגין חומרים לעבודות אלו. עם קבלת התשלומים אשר התובע ביום 9.8.07 שהעבודות במרתף יחלו ביום 12.8.07. העיכוב בקבלת טופס 4 נבע ככל הנראה מאי השלמת עבודות חשמל ותקשורת אשר אין לתובע זיקה אליהן וכן מהעובדה כי בתחילת הפרויקט הופסקו העבודות לשבעה חודשים נוכח מחדל הנתבעת שלא הזמינה תבניות ברזל לקומת הקרקע. 36. התובע מכחיש גם את הטענה כי התגלו ליקויים בעבודותיו וכי היה צורך בהעסקת קבלן חלופי לצורך השלמות ותיקונים שלא בצע. בהקשר זה מציין כי בשתי דירות לא התקין ברזים חרף דרישה כיון שהנתבעת לא ספקה את הברזים והתנאים בדירות לא אפשרו התקנה (המטבח לא היה גמור). כשהברזים סופקו הנתבעת קראה לבעל מקצוע אחר מסיבה שאינה ידועה לתובע. בכל מקרה שווי ביצוע התקנה זו אינו עולה על 1,680 ₪. נספחים ו-ז לכתב התביעה שכנגד אינם מעידים על הוצאות ששלמה הנתבעת אלא הצעת מחיר וחשבונית לתשלום שאינה מעידה על מהות התיקונים. בכל מקרה טוען כי הסכומים מופרזים. התובע הכחיש עוד את זכאות הנתבעת להשבת כספים בגין עבודות ביוב שלטענתה לא ביצע. לדידו, עבודות אלו לא נכללו בהסכם המקורי. באשר לעבודות ביוב חוץ הכחיש את טענת הנתבעת כי קיבל כספים ביתר וטען כי לא היה מחויב על פי ההסכם לבצע עבודות ביוב מחוץ לבניין, שכן מדובר בעבודה הטעונה תיאום מול גורמים רבים כגון בזק, חברות הכבלים ועוד. במהלך פגישה שנערכה בין מר קאלש, התובע ונציגי עיריית הוד השרון התבקש התובע לבצע עבודה זו תוך תיאום עם הגורמים השונים והעירייה אישרה ונתנה הנחיות. הנתבעת קבלה טופס ירוק לצורך חפירת ביוב חיצוני. התובע הסכים ובלבד שיקבל תמורה בנפרד. עם העברת החשבונית למר קאלש שלם לו האחרון תשלום חלקי בלבד. בפגישה בין התובע ומתכננת הבניין נאמר לו שסוכם בין העירייה ומר קאלש שיוחזרו לנתבעת הוצאות עבודה זו ולכן דרישת הנתבעת כיום להשבת כספים אלו היא ניסיון פסול להתעשרות שלא כדין. 37. הנתבעת הכחישה כי היה עיכוב בפרויקט של שבעה חודשים וטענה כי היה עיכוב קצר כיון שחלק מהתבניות לא הגיעו. לטענתה התובע התחיל את העבודות בפרויקט בחודש מרץ 2005 ולכל היותר היה עיכוב של חודש ימים בגלל התבניות. עוד נטען כי העיכוב בקבלת טופס 4 נבע מעיכובים בעבודות שביצע התובע ולראיה טופס 4 התקבל ביום 7.12.11 כאשר עבודות הספרינקלרים הסתיימו בסוף חודש נובמבר. סמיכות זמנים זו מלמדת לדידה על הקשר הסיבתי בין השניים. מר קאלש התבקש להסביר מדוע לא הגיש תביעה נגד התובע אלא לאחר הגשת התביעה העיקרית ולאור העובדה שהעבודות הושלמו כבר בחודש נובמבר 2007, ולדבריו גיבוש תביעה הוא תהליך שאורך זמן. 38. הנטל להוכיח את העיכובים בביצוע ומסירת העבודות ע"י התובע מוטל על הנתבעת. ואולם עליה להוכיח לא רק קיומו של עיכוב באכלוס הדיירים כי אם את תקופת העיכוב המדויקת שנגרמה בעטיו של התובע תוך הוכחת הקשר הסיבתי המובהק בין מחדליו הנטענים של התובע ובין הנזק שנגרם לה. הנתבעת הגישה לעיוני מסמכים בהם סוכמו, בין היתר, סכומי הפיצוי לדיירים. חלק ממסמכים אלו אינם חתומים על ידי שני הצדדים ובכל מקרה אינם יכולים לשמש ראיה בהעדר עדות תומכת של מקבל התשלום לביצוע התשלומים בפועל. בנוסף, אף אם היו מוכחים סכומים אלו כנזק הנתבעת הרי שלא מצאתי כי הוכיחה הנתבעת, בנטל ההוכחה הנדרש במשפט האזרחי, כי נזק זה נגרם לה בעקבות מחדליו של התובע בלבד. ברי, כי במסגרת ביצוע פרויקט בניה שותפים לא מעט קבלני משנה וגורמים מקצועיים אשר עלולים - כדבר שבשגרה - לגרום לעיכובים באכלוס הדירות. הנתבעת לא הוכיחה את האמור ועל כן אני דוחה את טענתה בדבר זכאותה לקבלת פיצוי במסגרת התביעה שכנגד ברכיב זה, או לקיזוז כנגד חוב לתובע. 39. במסגרת התביעה שכנגד בקשה הנתבעת עוד לחייב את התובע בפיצוי בגין תשלום ששלמה לקבלן חלופי עקב מחדל התובע באי ביצוע תיקונים שנדרש לבצעם. הנתבעת צרפה את נספח ח לתצהיר מר קאלש שהינו חשבונית לקבלן "מ.ר. אינסטלציה בע"מ ואולם נכתב על גביה "הוד השרון, רח' בית הבד 6". על כן חשבונית זו אינה מעידה על קשר לפרויקט נשוא התביעה ואיני יכולה לקבל אותה כראיה. עוד הגישה הנתבעת בנספח ט' לתצהיר מר קאלש חשבון בסך 6,692 ₪. מעבר לכך הגישה הנתבעת טבלה המפרטת את הנזקים והעלויות אך ללא אסמכתא לביצועם ותשלום בגינם. הנתבעת נמנעה מהעדת מבצע התיקונים והמנעות זו נזקפת לחובתה על פי ההלכה. כמו כן בהעדר הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין תשלומים אלו לנזק שנגרם ע"י התובע, אין היא זכאית לתשלום. 40. עוד טענה הנתבעת במסגרת התביעה שכנגד כי היא זכאית להשבת תשלומים ששולמו לתובע ביתר. באשר לסכום שתובעת בגין אי התקנת ברזי הגן - סך של 15,072 ₪ - הרי שנוכח החלטתי הנ"ל כי התובע היה זכאי לקבלת תמורה נוספת בגין עבודה זו אין מקום להורות על השבה כי אם ההיפך. 41. בנוגע לטענת הנתבעת להשבת סך של 25,410 ₪ בגין אי ביצוע עבודות הביוב, איני סבורה כי יש לקבל את טענת הנתבעת. מר קאלש העיד - וקבלתי את עמדתו - כי החשבון מיום 5.9.07 הינו סופי ומסכם את ההתחשבנות בגין הפרויקט. לאחר חשבון זה בוצעו עבודות הספרינקלרים והשלמת התקנה של כלים סניטריים בלבד. לפיכך, אליבא דגרסתו הוא, מן הסתם, היה מקזז סכומים אלו בעת עריכת ההתחשבנות. לסיכום 42. לאור האמור, אני קובעת כדלקמן: א. הנתבעת תשלם לתובע סך של 40,565 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל אשר ייעשה תוך 30 יום מהיום. אני פוסקת לתובע הוצאות בגין אגרה ושכ"ט עו"ד (כולל) בסך של 15,000 ₪. ב. התביעה שכנגד תדחה ובנסיבות שתוארו ללא צו להוצאות.קבלן