פיצוי בגין אובדן רווחים לאחר סיום שותפות

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פיצוי בגין אובדן רווחים לאחר סיום שותפות / השתלטות על נכסי שותפות: מבוא 1. בתובענה דנן עותרת התובעת, כחול מקבוצת הפרדס בע"מ (להלן: "כחול"), להשיב לה את חלקה ברווחים שהשיאה שותפות שעל פי הנטען ניהלה עם הנתבעת, מרחבים ירוקים בע"מ (להלן: "מרחבים"), בשנים 1997 עד 2002. עוד עותרת כחול לפיצוי בגין אובדן רווחים בתקופה שלאחר סיומה של השותפות - כאשר על פי הנטען מרחבים השתלטה שלא כדין על נכסי השותפות. הדיון בתובענה נערך בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון נדונה בעיקר זכאותה של כחול לסעדים המבוקשים כמפורט לעיל. שלב זה הסתיים בהחלטה מנומקת מיום 28/6/11 - שבמסגרתה נתקבלה גרסת כחול שלפיה היא ומרחבים היו שותפות בשותפות לניהול והפעלה של חניונים, וכי מרחבים ניצלה את מעמדה בשותפות לרעה על מנת להשתלט על נכסי השותפות, ואף הביאה את השותפות לקיצה שלא כדין (להלן: "ההחלטה מחודש יוני 2011"). בשלב השני של הדיון מונה חוקר, שבדק את ספרי החשבונות של החניונים וקבע ממצאים שיסייעו לבית המשפט לאמוד את גובה הפיצוי לו זכאית כחול בגין התנהלותה של מרחבים כאמור (להלן: "שלב החשבונות"). ההחלטה מחודש יוני 2011 2. בהחלטה מחודש יוני 2011 נקבע כי השותפות בין הצדדים קמה עם זכייתן של כחול ומרחבים במכרז, לפי הצעה משותפת שהגישו להפעלת חניון בחוף תל-ברוך בתל אביב לתקופה של שלוש שנים (החל מיום 1/10/97) (להלן: "השותפות" ו- "חניון תל-ברוך", בהתאמה). בהמשך לכך ובמסגרת פעילותה העסקית, בשלהי שנת 1999 או ראשית שנת 2000 התמודדה השותפות וזכתה גם במכרז להפעלת חניון בסמוך לכיכר המדינה בתל אביב, במשכנו הקודם של תיאטרון בית-ליסין (להלן: "חניון בית-ליסין"). כספיה של השותפות נוהלו בחשבון בנק שניתן היה לחייב או לזכות אותו רק בצירוף של שתי חתימות יחדיו - האחת מטעם כחול, והשנייה מטעם מרחבים. לפי תנאי השותפות, כל אחת משתי השותפות היתה זכאית לשליש מרווחיה - שנבעו כאמור בתחילה מפעילות חניון תל-ברוך, ובהמשך גם מחניון בית-ליסין; שליש נוסף מהרווחים היה צריך להשתלם למר חגי רגב - ששימש כמנהל בפועל של חניון תל-ברוך ובהמשך מונה גם למנהל של חניון בית-ליסין (להלן: "רגב"). אלא שבסמוך לאחר הזכייה במכרז להפעלת חניון בית-ליסין, העבירה מרחבים באופן חד צדדי וללא הסכמתה של כחול את הזיכיון להפעלת חניון זה מן השותפות עם כחול אל שותפות אחרת שהקימה עם צד שלישי - חברת גאון רשויות בע"מ (להלן: "שותפות מרחבים גאון"). בהחלטה מחודש יוני 2011 נקבע כי בעוד ששותפים בשותפות חבים בחובת אמון אחד כלפי השני וכלפי השותפות עצמה - העברת הזיכיון נעשתה בחוסר תום לב, פגעה בעסקי השותפות ואף הפכה את מרחבים למתחרה של השותפות, ועל כן היא מהווה הפרה של חובת האמון כאמור. אם לא די בכך, גם את הזיכיון להפעלת חניון תל-ברוך נטלה לעצמה מרחבים שלא כדין מן השותפות עם כחול. למן שלהי שנת 2000 הציגה מרחבים מצג שווא כלפי כחול שלפיו היא פועלת לחידוש ללא מכרז של הזיכיון שניתן לשותפות - תוך הסתרת העובדה שלמעשה באותה עת כבר פורסם מכרז חדש להפעלתו של החניון (להלן: "מכרז 2000"); ושמרחבים אף הגישה הצעה למכרז זה אך ורק מטעם עצמה. רק בעקבות קשיים שונים שבהם נתקלו הבעלים בחניון תל-ברוך בהוצאתו לפועל של מכרז 2000, בלית ברירה הוארך הזיכיון שניתן לשותפות בשנתיים נוספות (להלן: "הארכה הראשונה"); ואולם מתן הארכה כאמור הוצג על ידי מרחבים בפני כחול כהישג אישי של מנהלה של מרחבים למען השותפות. ואז, בסמוך לפני תום תקופת הארכה הראשונה (חודש אוגוסט 2002), פנתה מרחבים לבעלים בחניון והציעה להם כי היא לבדה, ללא כחול, תמשיך בהפעלת החניון עד שניתן יהיה להוציא לפועל את מכרז 2000. ביום 11/10/02 נחתם בין הבעלים בחניון לבין מרחבים בלבד הסכם למתן זיכיון להפעלת חניון תל-ברוך, מיום 15/10/02 ועד ליום 14/10/03 (להלן: "הארכה השנייה"); משנודע הדבר לכחול היא ניסתה למנוע את הדרתה מן הזיכיון, אך ללא הועיל. 3. בתום הארכה הראשונה ועם פקיעתו של הזיכיון שניתן לשותפות להפעלת חניון תל-ברוך ביום 11/10/02, למעשה הגיעה השותפות בין הצדדים אל קיצה - שכן לא נותרה עוד פעילות עסקית משותפת. וכך נאמר בהחלטה מחודש יוני 2011 בנוגע לנסיבות סיום השותפות: "בסיכומו של עניין עובדה היא שלאחר חמש שנים של פעילות משותפת ובלא כל סיבה נראית לעין, קשר השותפות הסתיים כאשר מרחבים היא בעלים הן בזיכיון להפעלת חניון תל-ברוך והן בזיכיון להפעלת חניון בית-ליסין. מאידך גיסא, כחול נותרה בלא זכויות כלשהן בנכסים אלה, הגם שהיא זאת שיזמה את הפעילות בתחום החניונים. הרושם הבלתי נמנע במצב דברים זה הוא שמרחבים ניצלה לרעה את קשרי השותפות עם כחול על מנת להעביר לידיה שלה את הזיכיונות בחניונים [ראו והשוו: ת.א. (חי') 985/06 אפולו אדקס בע"מ נ' סיטבון, טרם פורסם (2011)]. מכל מקום, מרחבים הפרה כאמור חובות אמון ותום לב בהן היא חבה כלפי כחול כאשר ביכרה שלא לגלות לכחול מבעוד מועד על כוונתה להתמודד לבד במכרז 2000." (ההדגשות אינן במקור- ע.ב.) (בסעיף 19 להחלטה). יצוין כי תקופה קצרה לאחר שמרחבים העבירה את הזיכיון להפעלת חניון בית-ליסין מן השותפות שלה עם כחול לשותפות מרחבים גאון שלא כדין, הוחלף רגב בתפקיד מנהל חניון בית-ליסין על ידי איש מטעמה של השותפה החדשה. בשלב זה המשיך רגב לשמש כמנהל של חניון תל-ברוך, עד שעזב את הארץ בשנת 2002 (ראו עדותו בעמ' 69 לפרוטוקול 7/9/09 ש' 15 ובעמ' 88 ש' 21-19). ועוד יצוין כבר כעת, כי בשלב החשבונות התברר שבתום תקופת הארכה השנייה בסופו של דבר יצא מכרז 2000 לפועל - ומכוח זכייתה בו קיבלה מרחבים את זיכיון ההפעלה של חניון תל-ברוך לתקופה נוספת: מיום 15/10/03 עד יום 14/11/04 (להלן: "תקופת מכרז 2000"). 4. לאחר שהוברר כי בין הצדדים נתכוננה שותפות, וכי מרחבים הביאה לסיומם של יחסי השותפות שלא כדין תוך שנטלה לעצמה את נכסי השותפות - תוצאת ההחלטה מחודש יוני 2011 היתה כי כחול זכאית לסעדים המבוקשים על ידה בתובענה. משכך, ראשית דבר קבעתי כי יש לערוך התחשבנות בין הצדדים בנוגע לרווחים שהצטברו בקופת השותפות בתקופת פעילותה - על מנת לחלקם בין הצדדים. כאמור לעיל, פעילות השותפות החלה בחודש אוקטובר 1997 עם קבלת הזיכיון להפעלת חניון תל-ברוך, והסתיימה בחודש אוקטובר 2002 לאחר שמרחבים נטלה זיכיון זה לעצמה - כאשר בין לבין נושלה השותפות על ידי מרחבים גם מהזיכיון להפעלת חניון בית-ליסין (להלן: "תקופת השותפות"). לצורך ביצוע ההתחשבנות הגיש כל אחד מהצדדים כבר בשלב הראשון של הדיון, תצהיר מאת רואה חשבון שערך דוחות רווח והפסד לשותפות מטעמו; ורואי החשבון נחקרו על התצהירים ועל הדוחות. כפי שעולה מן ההחלטה מחודש יוני 2011, רואי החשבון מטעם הצדדים אמדו את הכנסות השותפות מנכסיה באופן דומה, בסך של 12,242,024₪. בכל הנוגע להוצאות השותפות - בין הצדדים התגלעה מחלוקת ביחס למספר סעיפי הוצאות שונים (בסכום כולל של 529,418₪), שלטענת מרחבים היה מקום לכלול בדוח רווח והפסד ואילו כחול מצידה התנגדה לכך. לאחר שדנתי בכל אחד מן הסעיפים הללו לגופם, מצאתי כי יש להעדיף את עמדתו בנדון של רואה החשבון מטעם כחול ולאמץ את דוח הרווח והפסד שערך לשותפות (להלן: "דוח דותן"). בנוסף קבעתי כדלקמן: "רו"ח דותן (מטעם כחול- ע.ב.) הבהיר במהלך חקירתו כי הוא קבע את שיעור הוצאות השותפות בהתאם לאסמכתאות שהועברו לו מאת מרחבים - כגון חשבוניות מס, תלושי שכר ומאזן בוחן (ראו עדותו בעמ' 59 לפרוטוקול ש' 27 עד עמ' 60 ש' 14); ואף הביא עימו לחקירה את כל אותן אסמכתאות שעליהן נסמך בעת הכנת הדוח (ראו בעמ' 62 לפרוטוקול ש' 19-13). הנתבעים מצידם לא הציגו אסמכתא כלשהי בנוגע להוצאות שבהן נטען כי השותפות נשאה כמפורט לעיל - לא לתיק בית המשפט, ואף לא במהלך חקירתו של רו"ח דותן על מנת לברר עימו את הטענה כי הוצאות אלה הושמטו מן הדוח שלא כדין. יודגש בהקשר זה כי מאחר שמרחבים היא שביצעה את הנהלת החשבונות עבור השותפות הרי שאסמכתאות אלה הן בגדר ידיעתה המיוחדת, ועל כן הנטל רובץ לפתחם של הנתבעים לשכנע בדבר מהימנותו של דוח רווח והפסד שהוגש מטעמם [ראו: ע"א 1842/90 בר לב נ' רפפורט, פ"ד מח(5) 221 (1994)]; אלא שבנסיבות המתוארות לא עלה בידם של הנתבעים להרים את הנטל כנדרש." (ההדגשה אינה במקור- ע.ב.) (בסעיף 22 להחלטה). יצוין כי אחת הטענות של מרחבים שנדחתה במסגרת זאת, היא שיש להוסיף להוצאות השותפות דמי ניהול בשיעור 6% מן ההכנסות - שכר שעל פי הנטען היה על השותפות לשלם עבור שירותים מקצועיים שונים שניתנו לה על ידי מרחבים. הגם שלא הוכחה זכאותה כאמור לדמי ניהול, התברר כי אין מחלוקת בין הצדדים שמרחבים סיפקה לשותפות שירותי הנהלת חשבונות וכי היא זכאית לתשלום בגינם. אלא שהצדדים לא התייחסו בטיעונים מטעמם לשיעורו של השכר האמור - ועל כן הוריתי בהחלטה מחודש יוני 2011 כי השכר הראוי בגין שירותי הנהלת חשבונות שניתנו לשותפות ייקבע בשלב הבא של הדיון בתובענה, הוא שלב החשבונות. משכך, לא ניתן היה להשלים את ההתחשבנות בין הצדדים בנוגע לרווחי השותפות במסגרת אותה החלטה. 5. נוסף על התחשבנות בין הצדדים בנוגע לרווחי השותפות, קבעתי כי כחול זכאית גם לפיצוי בגין אובדן רווחים שנגרם לה כתוצאה מריקון השותפות מנכסיה. בהקשר זה התגלעה בין הצדדים מחלוקת בנושא משך התקופה שבגינה זכאית כחול לפיצוי - שאז קבעתי כי הזכאות לפיצוי קמה ביחס לתקופה שבה היתה קיימת ציפייה לגיטימית של כחול ליהנות מנכסי השותפות; כדלקמן: "בכל הנוגע לחניון תל-ברוך, ציפייה זו מתקיימת רק ביחס לתקופת המכרז הראשונה שלאחר פקיעת הזיכיון שניתן לשותפות (ובכלל זה השנה שבה מרחבים הפעילה את החניון ללא כחול); בכל הנוגע לחניון בית-ליסין, ציפייה זו מתקיימת רק ביחס לאותה תקופת מכרז שכבר בראשיתה הועבר הזיכיון מן השותפות עם כחול לשותפות מרחבים גאון. משכן של תקופות אלה, ושיעור הרווחים שהפיקה מרחבים מנכסי השותפות במהלכן, ייקבעו בשלב השני של הדיון בתובענה - הוא שלב מתן החשבונות." (ההדגשה שלי- ע.ב.) (בסעיף 20 להחלטה מחודש יוני 2011). לבקשתה של כחול, הוספתי וקבעתי כי יש מקום למנות חוקר כאמור בתקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "החוקר"). תפקידו של החוקר לסייע לבית המשפט להשלים את ההתחשבנות בין הצדדים בנוגע לרווחי השותפות בתקופת השותפות - על ידי שיקבע את השכר הראוי המגיע למרחבים מן השותפות עבור שירותי הנהלת חשבונות. בנוסף יסייע החוקר לאמוד את הפיצוי המגיע לכחול בגין אובדן רווחים מנכסי השותפות לאחר שהופקעו ממנה - על ידי שיאמוד את הרווחים שהשיאו הנכסים הללו בתקופות הרלוונטיות. בהתאם לכך הוגדר תפקידו של החוקר באופן הבא: "החוקר יקבע ממצאים בשלוש סוגיות כדלקמן: א. שיעור השכר הראוי המגיע למרחבים בגין שירותי הנהלת חשבונות שביצעה עבור השותפות. ב. שיעור הרווחים שהופקו מחניון תל-ברוך בתקופת המכרז הראשונה שלאחר פקיעת הזיכיון שניתן לשותפות מאת מנהלי הגוש הגדול, ובכלל זה השנה שבה מרחבים הפעילה את החניון ללא כחול. ג. שיעור הרווחים שהופקו מחניון בית-ליסין בתקופה שלמן חודש אוקטובר 2002 ועד תום תקופת הזיכיון על פי ההסכם שעליו חתמה מרחבים בשם השותפות עם כחול עוד בשלהי שנת 1999 או ראשית שנת 2000." (בסעיף 25 להחלטה מחודש יוני 2011). כאמור לעיל, הוריתי לחוקר לאמוד את רווחי חניון בית ליסין רק למן מועד סיומם של יחסי השותפות (חודש אוקטובר 2002) - וזאת אף על פי שהזיכיון להפעלתו הועבר לשותפות מרחבים גאון עוד קודם לכן. כך היה, לנוכח הסכמת הצדדים כי שיעור הרווחים שהשיא חניון בית-ליסין ממועד העברת הזיכיון ועד לתום תקופת השותפות היה בסך של 335,746₪ (קרן). לבסוף יצוין, כי במסגרת התובענה ביקשה כחול לחייב בנזקיה באופן אישי גם את הנתבע מס' 2, מר משה סתיו - מי ששימש כמנהלה של מרחבים בתקופה הרלוונטית. אלא שלא הוכח כי יש מקום לעשות כן בנסיבות המקרה, ולכן במסגרת ההחלטה מחודש יוני 2011 ניתן גם פסק דין חלקי המורה על דחיית התביעה נגדו. מינוי החוקר וממצאיו 6. בשלב השני של הדיון בתובענה, הוא שלב החשבונות, הוריתי על מינויו של רו"ח אברהם נחמיאס לתפקיד החוקר (ראו החלטה מיום 19/7/11). דוח החוקר הוגש על ידו לתיק בית המשפט ביום 13/3/12 (להלן: "דוח החוקר" או "הדוח") - לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לעיין בו ולהעיר לחוקר את הערותיהם, וכך עשו. בשאלת השכר הראוי עבור שירותי הנהלת חשבונות שניתנו לשותפות - החוקר קבע כי בפועל ניהלה מרחבים רק את חשבונות חניון תל-ברוך, ולא את חשבונות חניון בית-ליסין. משכך העריך החוקר את השכר הראוי ביחס לחניון תל-ברוך בלבד, בסך של 18,000₪ לשנה (קרן) - וזאת לדבריו בהתאם להיקף הפעילות הכספית בחניון. אינדיקציה נוספת ששימשה את החוקר בקביעת השכר הראוי, היא גובה השכר ששילמה שותפות מרחבים גאון עבור הנהלת חשבונות של מספר חניונים שהופעלו על ידה, ובהם גם חניון בית-ליסין (ראו נספח ג לדוח החוקר, וכן סעיף ד.2. לנספח ד לדוח). עוד נקבע על ידי החוקר כי התקופה שבגינה זכאית מרחבים לשכר עבור הנהלת החשבונות של חניון תל-ברוך היא למן מועד הקמת השותפות (יום 1/10/97), ועד למועד תום תקופת מכרז 2000 שבה הפעילה מרחבים את החניון ללא כחול. עם זאת, החוקר הבהיר כי הוא אמד את השכר ביחס לכל שנה בנפרד, על מנת שבית משפט יוכל לפסוק שכר בגין תקופה קצרה יותר אם ימצא לנכון לעשות כן. 7. סוגיה נוספת שאליה התייחס החוקר, היא אומדן הרווחים שהשיאו החניונים לאחר שהזיכיונות להפעלתם הוברחו מן השותפות על ידי מרחבים. בהקשר זה היה על החוקר לקבוע תחילה את התקופה הרלוונטית לאומדן, בהמשך לבחון את ההכנסות וההוצאות בכל אחד מהחניונים באותה תקופה, ולבסוף לקבוע את הרווחים שהשיא כל חניון. מן הדוח עולה כי מדובר בעבודה מורכבת למדי: "יצוין כי לא נוהלו ספרי חשבונות נפרדים לשני החניונים הנדונים, וכ"א מהם נוהל במסגרת חברה שהיו לה חניונים ופעילויות נוספים בחלק או בכל התקופה שנבדקה. לפיכך נדרשתי לבודד את הנתונים הרלוונטיים לכ"א מהחניונים ו'לחלצם' מתוך מערכת ספרי החשבונות והדוחות הכספיים של החברות שניהלו אותם". (בסעיף א לנספח ד לדוח החוקר). בנוגע לחניון תל-ברוך קבע החוקר כי התקופה הרלוונטית לפיצוי מתחילה ביום 15/10/02, עם ראשית הארכה השנייה - שאז הועבר זיכיון ההפעלה מן השותפות למרחבים בלבד. סיומה של התקופה נקבע ביום 14/11/04 - שאז תמה תקופת הזיכיון שניתן למרחבים מכוח מכרז 2000. הרווח שהופק מחניון תל-ברוך בתקופה זאת הוערך על ידי החוקר בסך של 1,502,359₪ (קרן). באשר לחניון בית-ליסין - על פי דוח החוקר ראשיתה של התקופה הרלוונטית היא ביום 15/10/02, כפי שהוריתי בהחלטה מחודש יוני 2011 לנוכח הסכמת הצדדים בנוגע לרווחים שהפיקה שותפות מרחבים גאון מן החניון עד למועד זה. תום התקופה נקבע ביום 28/2/05 - בהתאם למידע שנמסר לחוקר לדבריו מאת הצדדים, ואומת על ידו בספרי החשבונות של שותפות מרחבים גאון. הרווח שהופק מחניון בית-ליסין בתקופה זאת הוערך על ידי החוקר בסך של 129,086₪ (סכום נומינלי). במסגרת הערות לתחשיב רווח והפסד שערך, ציין החוקר את הדברים הבאים: "רו"ח מירי שדה (מנהלת החשבונות ואח"כ רו"ח של חברת מרחבים גאון), הפנתה תשומת ליבי להכנסות והוצאות תפעול בתקופה מחודש 05.2004 ואילך, הנובעות ומתייחסות לחניון קטן נוסף - הצמוד לחניון בית-ליסין, ואשר את ההכנסות נטו ממנו יש לדעתה להפריד מכיוון שהוא איננו מהווה חלק מהשותפות עם כחול. שקלתי את הנושא והחלטתי להותיר את כלל ההכנסות וההוצאות משני החניונים במאוחד בתחשיב, כפי שהופיעו גם בהנהלת חשבונות ובדוח הכספי. זאת הואיל וההחלטה לצרף את החניון הקטן הצמוד, מהווה להערכתי חלק מניהול החניון עבור השותפות." (ההדגשות שלי- ע.ב.) (בסעיף ג.4. לנספח ד לדוח החוקר) (להלן: "החניון הקטן"). המחלוקת בין הצדדים 8. באשר להוצאות השותפות בגין הנהלת חשבונות - כחול מצידה מסכימה עם קביעתו של החוקר שלפיה השכר הראוי עבור הנהלת החשבונות של חניון תל-ברוך בתקופת השותפות הוא בסך של 18,000₪ לשנה; ואולם מרחבים סבורה כי השכר הראוי הוא לכל הפחות בגובה 52,000₪ לשנה. את עמדתה בנדון מבקשת מרחבים לסמוך בעיקר על מכתבים שנכתבו בנושא לחוקר על ידי שני רואי חשבון מטעמה וצורפו להערות מרחבים לדוח החוקר מיום 5/3/12 (להלן: "הערות מרחבים לחוקר") - כאשר ממסמכים אלה עולה לכאורה כי השכר הראוי הוא בשיעור גבוה באופן ניכר מזה שנקבע על ידי החוקר. כפי שהוברר באריכות לעיל, על פי ההחלטה מחודש יוני 2011 כל שנדרש על מנת להשלים את ההתחשבנות בין הצדדים בנוגע לרווחי השותפות מנכסיה, הוא אך ורק לקבוע את השכר הראוי המגיע למרחבים עבור שירותי הנהלת חשבונות שסיפקה לשותפות; ומשימה זאת הוטלה על החוקר. אלא שמרחבים סבורה כי יש להרחיב את הדיון בנקודה זאת, ולדון גם בהוצאות אחרות שבהן נשאה השותפות לטענתה: ראשית טוענת מרחבים כי בדוח דותן נפלה טעות, שבגינה לא נכללו בהוצאות השותפות דמי ניהול ששולמו לרגב עבור השנים 2001 עד 2002 - בסך של 294,923₪. על מנת לתקן את הטעות נטען כי יש להפחית סכום זה מהכנסות השותפות מנכסיה. שנית טוענת מרחבים כי דוח דותן לא נתן ביטוי ראוי לכך שכחול משכה לעצמה סכומים שונים מקופת השותפות, ועל כן יש להפחית מחלקה ברווחים סכום של 165,000₪ (וזאת מבלי לציין את תאריך המשיכה הנטענת ופישרה). אף על פי כן, בתחשיב שצורף על ידי מרחבים לסיכומים (נספח א) הופחת הסכום של 165,000₪ מרווחי השותפות לפני חלוקתם (ולא רק מחלקה של כחול כנטען). כחול מצידה מתנגדת לדון מחדש בנושא הוצאות השותפות, נושא שלגישתה הוכרע זה מכבר בשלב הקודם של הדיון בתובענה ועל כן אין לשוב ולהידרש לו. תשובת מרחבים לכך היא שמכיוון שההחלטה מחודש יוני 2011 אינה מהווה פסק דין היא אינה יוצרת מעשה בית-דין - ולכן שומה על בית המשפט לתקן בשלב זה של הדיון טעויות שנפלו בדוח דותן ובאותה החלטה שאימצה את ממצאיו. 9. בנושא הפיצוי המגיע לכחול בגין אובדן רווחים מן החניונים - כחול מצידה מסכימה עם ממצאי החוקר הן בנוגע לתקופות הרלוונטית לפיצוי, והן באשר לשיעור הרווחים שהופקו במהלכן. למרחבים, לעומת זאת, מספר השגות על עבודתו של החוקר וממצאיו, כמפורט להלן. מרחבים טוענת כי שגה החוקר כאשר התעלם מכך שהיא לא נהנתה לבדה מרווחי חניון בית-ליסין, ובחלק מהתקופה גם לא מרווחי חניון תל-ברוך, לאחר שהחניונים ניטלו על ידה מן השותפות עם כחול. כפי שהוברר עוד בהחלטה מחודש יוני 2011, הזיכיון להפעלת חניון בית-ליסין הועבר לשותפות מרחבים גאון - ולכן מרחבים היתה זכאית רק למחצית הרווחים מהחניון בכל התקופה הרלוונטית. עוד נטען על ידי מרחבים, לראשונה בשלב הסיכומים בשלב החשבונות, כי היא התקשרה בשותפות עם צד שלישי גם לצורך הפעלת חניון תל-ברוך - חברה בשם רם חן חניונים בע"מ (להלן: "רם חן"). על פי תנאי השותפות הנטענת עם רם חן, מרחבים היתה זכאית רק ל- 55% מהרווחים בחניון תל-ברוך בתקופת מכרז 2000 (15/10/03 עד 14/11/04). לגישתה של מרחבים, בנסיבות אלה ככל שכחול זכאית לחלק כלשהו מרווחי החניונים בתקופה שלאחר קץ השותפות, הרי שמדובר אך ורק במחצית מחלקה של מרחבים ברווחי החניונים - ולא במחצית מן הרווח כולו. 10. עוד מלינה מרחבים על החוקר, על כך שלא תיקן טעויות שנפלו לגישתה בדוח דותן בנוגע להכנסות והוצאות השותפות. לטענתה מדובר בטעויות שהביאו לכך שבמסגרת דוח דותן לא חויבה השותפות בכל ההוצאות שבהן היא נשאה בפועל, ואף יוחסו לה הכנסות שבפועל הופקו מן החניונים רק בתקופה מאוחרת יותר. כתוצאה מכך, דוח דותן הגדיל באופן פיקטיבי את רווחי השותפות והביא לפיצוי יתר של כחול, שאותו יש לקזז במסגרת דוח החוקר - אף על פי שדוח דותן מתייחס לרווחי החניונים בתקופה אחרת מזאת שנבדקה על ידי החוקר. אחת הטענות של מרחבים בהקשר זה היא שבשנת 2002 (טרם סיום יחסי השותפות), שולם סך של 10,694₪ לעובד בשם רג'יאנו כשכר עבודה - אך תשלום זה לא בא לידי ביטוי בדוח דותן. משכך, לגישת מרחבים יש להפחית סכום זה מרווחי חניון תל-ברוך לשנת 2003 (לאחר סיום יחסי השותפות). עוד נטען כי בשנת 2003 שולמה אגרת כבאות ביחס לחניון תל-ברוך באופן רטרואקטיבי לשנים קודמות. הוצאה זאת לא באה לידי ביטוי בדוח דותן, ומשכך לגישת מרחבים גם סכום זה יש להפחית מרווחי חניון תל-ברוך בתקופה שלאחר פקיעת יחסי השותפות. טעות נוספת שנפלה בדוח דותן לטענתה של מרחבים, היא שנכללו בו הכנסות מחניון בית-ליסין בסכום של 12,411₪, שהופקו מיד לאחר העברת זיכיון ההפעלה לשותפות מרחבים גאון - בתקופה שמיום 15/10/02 ועד יום 31/12/02. לגישת מרחבים, על מנת לתקן את הטעות היה על החוקר להפחית את ההכנסות האמורות מדוח הרווח והפסד שערך בגין התקופה שלאחר סיום השותפות. בנוסף, לגישת מרחבים יש להמשיך ולייחס לתקופה זאת (15/10/02 עד 31/12/02) הוצאות שלא נכללו בדוח דותן: "פחת ציוד חניון" ו- "הוצאות הנהלה וכלליות" בסכום כולל של 6,501₪. 11. מרחבים מתנגדת גם לקביעותיו של החוקר בכל הנוגע לתקופות הרלוונטיות לפיצוי בגין אובדן רווחים. בקשר עם חניון תל ברוך, מרחבים טוענת כי השותפות שקמה בין הצדדים מלכתחילה לא הוגבלה לתקופה מסוימת, ועל כן כל צד היה רשאי להביאה לידי סיום באופן חד צדדי ובהודעה לצד השני. בנסיבות אלה מרחבים היתה זכאית לדבריה לסיים את השותפות לכל המאוחר כבר בתום תקופת הארכה השנייה של הזיכיון בחניון תל-ברוך - והמסקנה היא שאין יסוד לייחס לכחול ציפייה לגיטימית להפיק רווחים מחניון זה גם במשך שנה נוספת, בתקופת מכרז 2000 (קרי: עד ליום 14/11/04). בסיכומי הטיעונים מטעמה מבקשת מרחבים כי אם בסופו של דבר ייקבע כי יש לאמץ את גישתו של החוקר בנושא התקופה הרלוונטית לפיצוי - כי אז יורה בית המשפט להחזיר לבדיקת החוקר את נושא רווחי חניון תל-ברוך באותה תקופה, על מנת שתינתן למרחבים הזדמנות להציג בפניו את מלוא הנתונים באשר להוצאות והכנסות החניון. מרחבים משיגה גם על התקופה הרלוונטית לפיצוי כפי שנקבעה על ידי החוקר בנוגע לחניון בית-ליסין. לגישתה, בעוד שבית המשפט קבע כבר בהחלטה מחודש יוני 2011 כי מדובר רק בתקופת המכרז שבראשיתה הועבר זיכיון ההפעלה לשותפות מרחבים גאון - החוקר קבע כי התקופה נמשכת כל עוד שהיו לשותפות מרחבים גאון רווחים מן החניון. לטענת מרחבים מדובר בקביעה שרירותית, המעידה על כך שהחוקר כלל לא ביצע את התפקיד שהוטל עליו כאמור; וגם כחול מצידה לא הרימה את הנטל המוטל עליה, בהיותה התובעת בתיק, להוכיח את המועד הקובע. בנסיבות אלה, מרחבים טוענת כי כחול אינה זכאית לפיצוי כלשהו בגין אובדן רווחים מחניון בית-ליסין לאחר שהסתיימו יחסי השותפות בין הצדדים. לבסוף נטען על ידי מרחבים כי לא היה מקום לכלול את הרווחים שהפיקה שותפות מרחבים גאון מן החניון הקטן כהגדרתו לעיל, ברווחי חניון בית-ליסין. לטענתה של מרחבים החניון הקטן הוא נכס נפרד מחניון בית-ליסין, הנתון בבעלות שונה, ומופעל על ידי שותפות מרחבים גאון מכוח זיכיון נפרד ושונה - ועל כן אין יסוד לקבוע כי כחול זכאית להשתתף ברווחיו של החניון הקטן. דיון 12. בד בבד עם הגשת דוח החוקר לתיק בית המשפט, הגישו הצדדים לתיק גם את הערות מרחבים לחוקר ואת תגובת כחול להערות אלה - שנמסרו על ידי הצדדים לעיונו של החוקר עוד קודם לכן (הערות מרחבים לחוקר מיום 5/3/12, ותגובת כחול מיום 8/3/12). לבקשת מרחבים, החוקר אף נחקר על הדוח (ראו פרוטוקול הדיון מיום 28/3/12); והצדדים הגישו סיכומי טיעונים בנושא ההתחשבנות ביניהם ביחס לרווחי השותפות, ובנושא גובה הפיצוי המגיע לכחול בגין אובדן רווחים מנכסי השותפות. ההתחשבנות בנוגע לרווחי השותפות מנכסיה 13. כמפורט באריכות לעיל, בהחלטה מחודש יוני 2011 קבעתי את שיעור הכנסות והוצאות השותפות בהתאם לממצאיו של דוח דותן; ואולם הבהרתי כי יש להוסיף להוצאות את עלותם של שירותי הנהלת חשבונות שסופקו לשותפות מאת מרחבים - בשיעור שייקבע על ידי החוקר. בדוח החוקר נקבע השכר הראוי בסך של 18,000₪ לשנה בתוספת מע"מ - ומרחבים מצידה אינה משלימה עם קביעה זאת. אומר מיד כי התרשמתי עד מאוד ממקצועיותו ומניסיונו של החוקר, ולא מצאתי סיבה לסטות מקביעתו בנדון; ואבאר. ראשית דבר, הערכתו של החוקר מבוססת על תשתית עובדתית מתאימה. בעדותו הסביר החוקר כי על מנת לקבוע את השכר הראוי עבור הנהלת החשבונות של חניון תל-ברוך, הוא בחן את הפעילות הכספית שנעשתה בחניון בתקופה הרלוונטית - ובכלל זה את ספרי החשבונות של החניון, את מספר העובדים בו ותלושי השכר שלהם, ואופן הניהול של דוח המע"מ (ראו בעמ' 24 לפרוטוקול יום 28/3/12 ש' 22-4). שנית, החוקר מצא תימוכין להערכתו גם במידע רלוונטי שקיבל ממרחבים. ודוק: על פי מידע שהוצג לחוקר, בשנים 2004 ו- 2005 הפעילה שותפות מרחבים גאון, שמרחבים עצמה היא צד לה, שבעה חניונים שונים; מי שביצעה את הנהלת החשבונות לכל החניונים הללו היתה רואת חשבון בשם מירי שדה (להלן: "רו"ח שדה"), בתמורה לסך חודשי של 5,000₪ בתוספת מע"מ. לדבריו של החוקר, היקף העבודה שנדרשה מרו"ח שדה לצורך ביצוע הנהלת חשבונות לכל החניונים של שותפות מרחבים גאון, עולה פי 4 ואולי פי 5 על היקף העבודה שנדרשה לצורך הנהלת החשבונות של חניון תל-ברוך. בהתאם לכך, ובשים לב להבדל בהיקף העבודה הנדרשת כאמור, בעוד ששותפות מרחבים גאון שילמה שכר חודשי של 5,000₪ עבור הנהלת חשבונות של שבעה חניונים - החוקר קבע כי מרחבים זכאית לשכר חודשי של 1,500₪ עבור הנהלת חשבונות של חניון תל-ברוך (ראו גם עדותו בעמ' 27 לפרוטוקול 28/3/12 ש' 13-5, ומש' 25 עד עמ' 28 ש' 2). זאת ועוד. קביעתו של החוקר בנוגע לשכר הראוי נסמכת גם על הידע המקצועי והניסיון האישי שלו בתחום - שבמסגרת תפקידו כרואה חשבון ערך לדבריו ביקורת פנים לעשרות חניונים, וכן ביקר ספרי חשבונות של מספר חניונים (ראו עדותו בעמ' 25 לפרוטוקול יום 28/3/12 ש' 7-1). 14. ואולם מרחבים סבורה כי השכר שקבע החוקר נמוך באופן ניכר מן השכר הראוי עבור השירותים שניתנו על ידה לשותפות. בהקשר זה מבקשת מרחבים להסתמך על מכתב מיום 29/2/12 שנמסר לה מאת רו"ח שדה, אותה רואת חשבון שכאמור ניהלה את חשבונות החניונים של שותפות מרחבים גאון (צורף כנספח ג להערות מרחבים לחוקר). באותו מכתב קובעת רו"ח שדה כי על פי נתונים שהועברו לה מאת מרחבים בנוגע להיקף הפעילות בחניון תל-ברוך, היא מעריכה שיש להעסיק אדם במשרה מלאה לביצוע הנהלת החשבונות של החניון - בעלות של 9,100₪ לחודש (השכר הממוצע במשק). כן מבקשת מרחבים להסתמך על מכתב מיום 4/3/12 שנחתם על ידי "הלחמי-קופרשטיין רואי חשבון", ונראה כי מדובר במשרדו של רואה החשבון שתצהירו הוגש לתיק מטעם מרחבים בשלב הקודם של הדיון בתובענה. במכתב זה נקבע כי על פי הצהרתה של מרחבים בנוגע להיקף העבודה, נראה כי עלות הנהלת החשבונות של חניון תל-ברוך היא 7,030₪ לחודש (ראו נספח ד' להערות מרחבים לחוקר). בסיכומי הטיעונים מטעם מרחבים נטען עוד כי "לפי בירורים שעשה החתום מטה עם רו"ח אריה חנן", השכר הראוי הוא בגובה 52,000₪ לשנה; קרי: כ- 4,300₪ לחודש. כך, מבלי לציין מיהו אותו רואה חשבון ועל מה נסמכת קביעתו. יחד עם זאת, במסגרת אותם סיכומים טוענת מרחבים כי יש להפחית מרווחי השותפות סך של 576,000₪ בגין שירותי הנהלת חשבונות, לפי חישוב של 8,000₪ לחודש; ולחלופין להפחית סך של 347,976₪, לפי חישוב של 4,833₪ לחודש. כלל לא ברור מה בין הערכותיהם השונות של כל אחד מרואי החשבון השונים הנזכרות על ידי מרחבים בסיכומים, לבין הסכום שבסופו של דבר נטען על ידה כי יש להפחית מהכנסות השותפות בגין הוצאות הנהלת חשבונות. הרושם הבלתי נמנע הוא שגם בעניין זה הופרחו על ידה לחלל האוויר סכומים ומספרים שונים שאין להם על מה לסמוך - כפי שעשתה מרחבים גם בשלב הקודם של הדיון בתובענה, בסוגיית הוצאות השותפות (ראו בסעיף 22 להחלטה מחודש יוני 2011). מעבר לכך, גם אילו ניתן היה להצביע על קשר כלשהו בין הערכותיהם של רואי החשבון מטעמה לבין התייחסותה של מרחבים לשכר הראוי - בכל מקרה אין מקום להמיר את שיקול דעתו המקצועי והמלומד של החוקר בנוגע לגובה השכר הראוי, בשיקול דעתם של אותם מי שסבורים מטעמה של מרחבים כי השכר הראוי צריך להיות גבוה יותר באופן משמעותי. כפי שכבר הוברר, קביעתו של החוקר בנדון נעשתה כראוי על סמך נתונים שאסף ובדק לגבי הפעילות הכספית שהתנהלה בחניון תל-ברוך, והיא מבוססת בין היתר על ניסיונו המקצועי העשיר בכלל ובתחום החניונים בפרט. החוקר אף נחקר בנושא בבית המשפט, שאז הרחיב ופירט את ממצאיו באופן בהיר ומושכל. לעומת זאת, מרחבים מבקשת להסתמך על הערכות שהגיעו לידיה מאת רואי חשבון שונים מטעמה, שאינן מבוססות על בדיקות שערכו אותם רואי חשבון בעצמם אלא רק על מידע שנמסר להם מאת מרחבים. ניסיונם המקצועי של אותם רואי חשבון לא צוין; וחשוב מכך, עסקינן בהערכות שהובאו על ידי מרחבים מפי השמועה ותוך התנגדות מצידה של כחול, וכבר מטעם זה אין לשעות לדברים המיוחסים לאותם רואי חשבון. 15. יש לדחות אף את ניסיונה של מרחבים לפתוח מחדש את הדיון בנושא הוצאות אחרות שבהן נשאה השותפות בתקופת פעילותה - סוגיה שנדונה והוכרעה בהחלטה מחודש יוני 2011. כפי שכבר צוין לעיל, בשלב הקודם של הדיון בתובענה ניתנה לצדדים הזדמנות לטעון טענות ולהביא ראיות בנוגע להכנסות והוצאות השותפות בתקופת פעילותה, ובמסגרת זאת הגישו הצדדים תצהירים ודוחות כספיים מאת רואי חשבון מטעמם אשר גם נחקרו על ממצאיהם. חרף זאת, רק בשלב מאוחר של הדיון העלתה מרחבים לראשונה טענות חדשות בנוגע להוצאות השותפות, ובהן שתי טענות שעליהן היא חוזרת גם כעת - ועניינן תשלום דמי ניהול לרגב ומשיכות של כספים שביצעה כחול מקופת השותפות. אלא שהוצאות נטענות אלה לא קיבלו כל ביטוי בדוח שערך רואה החשבון מטעם מרחבים, ולא נתמכו בראיות כדבעי. בהעדר אסמכתאות כאמור, בהחלטה מחודש יוני 2011 קבעתי כי מרחבים לא הרימה את הנטל להוכיח את עמדתה בנדון - כך במיוחד שעה שהוברר כי מרחבים היא שביצעה את הנהלת החשבונות עבור השותפות, ועל כן היא נהנית מידיעה מיוחדת בנושא. אם לא די בכך, דחיתי את טענותיה של מרחבים גם לגופן - "בכל הנוגע לתשלום דמי ניהול לרגב - אין כל אזכור בדוח מאת רו"ח קופרשטיין (מטעם מרחבים- ע.ב.) לסכום שנטען על ידי הנתבעים לראשונה בסיכומים כי הושמט מן הדוח של רו"ח דותן, וסכום כזה אף לא צוין על ידי רו"ח קופרשטיין כאשר התייחס בחקירתו להבדלים שבין הדוחות (ראו עדותו בעמ' 96 לפרוטוקול ש' 14-3). ודוק: שני רואי החשבון אמדו בדוחותיהם את השכר ששולם לרגב באופן די דומה - רו"ח דותן בסכום כולל של 460,211₪, ורו"ח קופרשטיין בסכום כולל של 464,840₪ (ראו עדותו של האחרון בעמ' 95 לפרוטוקול ש' 19-15); ונראה כי באופן מפתיע בשלב הסיכומים מבקשים הנתבעים לשנות מן האמור בדוחות אלה ולהיאחז בנתון מספרי שהופרח על ידם לחלל האוויר ללא כל אחיזה בחומר החשבונאי שבתיק." ובהמשך - "באשר לסכומים שעל פי הנטען שילמה השותפות לכחול - רו"ח קופרשטיין ציין בחקירתו כי יש בידו חשבוניות המעידות על הוצאה זאת (ראו בעמ' 97 לפרוטוקול ש' 13-12, ובעמ' 99 ש' 19-16), ואולם כפי שכבר נזכר החשבוניות המדוברות לא צורפו למוצגי הנתבעים וגם לא הוצגו בפני רו"ח דותן. יצוין כי ב"כ הנתבעים ביקש להציג את אחת החשבוניות הנטענות לתיק בית המשפט במהלך חקירתו של טפר (מנהלה של כחול- ע.ב.) - אך לנוכח התנגדות הצד שכנגד, ומשלא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע המסמך הנטען לא גולה במסגרת גילוי המסמכים שערכו הצדדים ואף לא צורף במועד לתיק מוצגי הנתבעים, דחיתי את הבקשה (ראו החלטה בעמ' 50 לפרוטוקול ש' 25-15)." (בסעיף 22 להחלטה מחודש יוני 2011). 16. אלא שמרחבים אינה משלימה עם האמור בהחלטה מחודש יוני 2011, והיא טוענת כי מכיוון שמדובר בהחלטת ביניים שאינה יוצרת מעשה בית-דין - לבית משפט הסמכות לשנות מן הקבוע בה, אפילו בשלב זה של הדיון. אכן הכלל הוא שהחלטת ביניים אינה מקימה מעשה בית-דין ועל כן בית המשפט שנתן אותה רשאי גם לשנותה - למשל במקרה של שינוי נסיבות. ואולם אין משמעות הדברים כי בענייננו זכאית מרחבים לערוך "מקצה שיפורים" בטענותיה, בנושאים שכאמור נדונו ונדחו זה מכבר: "פשיטא, שנסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה על ידי הערכאה שנתנה אותה (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך) 774 1995). אולם, אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית (ע"א 37/68 הנ"ל; ע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' זנגי, פ"ד נה (3) 537). כמובן, שקיים חשש כי בעל דין יעשה שימוש בלתי נאות באפשרות הנתונה לו לבקש שינויה של החלטת ביניים. במקרים מתאימים רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה, מן הטעם שיש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט, במיוחד אם מדובר בבקשות חוזרות (ראו, רע"א 8420/96 מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא (3) 796,789)." (ההדגשות שלי- ע.ב.) [ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508-509 (2002)]. מרחבים לא הצביעה על טעם כלשהו המצדיק לסטות מן הדברים הברורים שנקבעו בהחלטה מחודש יוני 2011, ואין זאת אלא שהיא מבקשת לעשות שימוש בשלב החשבונות כפלטפורמה לדיון מחודש בטענותיה שנדחו בשלב הקודם של הדיון - ניסיון שאין להסכין עימו. 17. בסיכומו של פרק זה, על מנת לקבוע את רווחי השותפות מנכסיה יש להחסיר מהכנסות השותפות הן את ההוצאות כפי שנקבעו בדוח דותן, והן את השכר הראוי עבור הנהלת החשבונות של חניון תל-ברוך בתקופת השותפות (חודש אוקטובר 1997 עד חודש אוקטובר 2002) - סך של 90,000₪ (לפי 18,000₪ לשנה). ודוק: תשלום עבור הנהלת חשבונות מהווה הוצאה של השותפות - ולפיכך נקבע עוד בהחלטה מחודש יוני 2011 כי יש להפחית את השכר הראוי מרווחי השותפות כולה, ולא רק מחלקה של כחול ברווחים (ראו בפסקה האחרונה בסעיף 24 להחלטה). יצוין כי נפלה טעות חישובית בעניין זה בתחשיבים שערכו הצדדים בנוגע לחלוקת רווחי השותפות - טעות שיש לתקנה לנוכח הדברים הברורים שנאמרו בעניין זה בהחלטה מחודש יוני 2011 כאמור. כך, הגם שיצוין שהמשמעות הכספית של טעות חישובית זאת היא על פניו זניחה ביחס לתוצאה הסופית של פסק הדין. עוד עולה מן התחשיבים שצורפו מטעם הצדדים לסיכומים, כי למעשה הם מסכימים שלמען פשטות החישוב יש להוסיף הן להכנסות השותפות והן להוצאות לפי דוח דותן, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/1/02 ועד למועד פסק הדין; ואילו להוצאות הנהלת החשבונות יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/1/00 ועד למועד פסק הדין. ההסכמה כאמור אמנם מייעלת את החישוב, אך עם זאת יש להחסיר את הוצאות הנהלת החשבונות מן ההכנסות כשאלה וגם אלה משוערכים לאותה נקודת זמן. על כן, יש להוסיף להוצאות הנהלת החשבונות הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/1/00 ועד ליום 1/1/02. התוצאה היא שעלות הנהלת החשבונות לשותפות היא 98,821₪ ליום 1/1/02. לאחר החסרת הוצאות השותפות מהכנסותיה, מתקבל סך רווחי השותפות מנכסיה. אין ולא יכול להיות חולק כי חלקה של כחול ברווחי השותפות הוא שליש - כאשר מרחבים ורגב הם שזכאים כל אחד לשליש נוסף מהרווחים. הצדדים מסכימים עוד כי יש להפחית מחלקה של כחול ברווחים סכום כסף שניתן לה מתוך קופת השותפות, כפי הנראה עוד בשנת 2002 - כאשר לטענתה של כחול מדובר בסכום של 100,000₪. מרחבים, לעומת זאת, טוענת כי הסכום הוא 128,205₪ בתוספת מע"מ, ואף כי קבלת הכספים נעשתה כנגד חשבונית שהוציאה כחול לשותפות. גם בעניין זה מצאתי כי יש להעדיף את עמדתה של כחול: כפי שכבר הוברר, מרחבים היא שהיתה אמונה על ניהול החשבונות של השותפות ובמסגרת זאת החזיקה באסמכתאות הרלוונטיות לחיוב וזיכוי קופת השותפות. בנסיבות אלה, העובדה שלא הציגה את החשבונית הנטענת פועלת לחובת גרסתה של מרחבים - והיא נדחית. 18. להלן התחשיב: הכנסות השותפות: 12,242,024₪ - הוצאות השותפות לפי דוח דותן: 9,430,416₪ - הוצאות הנהלת חשבונות ליום 1/1/02: 98,821₪ רווחי השותפות ליום 1/1/02: 2,712,787₪ שליש מרווחי השותפות: 904,262₪ - תשלום ששולם לכחול על חשבון רווחיה בשותפות: 100,000₪ חלקה של כחול ברווחי השותפות ליום 1/1/02: 804,262₪ חלקה של כחול ברווחי השותפות למועד פסק הדין (לאחר הוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/1/02) - 1,471,551₪. פיצוי כחול בגין אובדן רווחים מנכסי השותפות 19. על פי ההחלטה מחודש יוני 2011, כחול זכאית כאמור לפיצוי בגין אובדן רווחים שנגרמו לה כאשר מרחבים נישלה את כחול שלא כדין מנכסי השותפות. בהקשר זה יש להבהיר כי בניגוד לנטען על ידי מרחבים בנדון, זכאותה של כחול היא לשליש מן הרווחים שהניבו נכסים אלה - וזאת בהתאם לחלקה ברווחי השותפות; ובכל מקרה אין משמעות בהקשר זה לגובה הרווחים שהפיקה מרחבים מנכסים אלה בתקופה הרלוונטית לפיצוי. ודוק: הזכאות לפיצוי נקבעה בהחלטה מחודש יוני 2011 על יסוד ההנחה כי אלמלא הבריחה מרחבים את הזיכיונות להפעלת החניונים מן השותפות- אזי כחול היתה נהנית משליש הרווחים שהיו מופקים מן החניונים על ידי השותפות. מרחבים נהגה כאמור שלא כדין כאשר מנעה מכחול רווחים אלה, ולכן עליה לפצות את כחול בגין אובדן רווחים מהחניונים בשיעור חלקה של כחול ברווחי השותפות. לא בכדי אפוא הוריתי לחוקר, במסגרת ההחלטה מחודש יוני 2011, לקבוע את שיעור הרווחים שהופקו מחניון תל-ברוך ומחניון בית-ליסין בתקופות הרלוונטיות - ולא את חלקה של מרחבים ברווחים אלה. ולא נפלה שגגה תחת ידיו של החוקר שעה שמילא אחר הנחיה זאת, ולא נדרש לסוגיות אם וכיצד חילקה מרחבים את הרווחים מן החניונים עם שותפות אחרות (ראו עדותו בעמ' 20 לפרוטוקול יום 28/3/12 ש' 17 עד עמ' 21 ש' 1). 20. זאת ועוד. בהחלטה מחודש יוני 2011 הוריתי לחוקר לאמוד את הרווחים שהופקו מן החניונים בתקופה שראשיתה במועד פקיעת יחסי השותפות; ואילו הרווחים שהופקו בתקופה הקודמת, היא תקופת פעילות השותפות, נקבעו כאמור על ידי בית המשפט כבר באותה החלטה ובהתאם לראיות שהביאו הצדדים לעניין זה (פרט להוצאות הנהלת החשבונות). כמפורט בסעיף 10 לעיל, מרחבים מלינה על החוקר על כי לא תיקן במסגרת אומדן רווחי החניונים כאמור, שורה של טעויות שנפלו לטענתה בדוח דותן ובהחלטת בית המשפט ביחס לתקופה הקודמת. יובהר כי בהקשר זה טוענת מרחבים לראשונה טענות חדשות בנוגע לדוח דותן, שזכרן לא בא בשלב הקודם של הדיון - שאז נדון והוכרע נושא רווחי השותפות בתקופת פעילותה. כפי שהבהיר החוקר נכונה בעדותו - המינוי שקיבל מבית המשפט לא כלל את בדיקת דוח דותן או את רווחי השותפות בתקופת פעילותה (ראו עדותו בעמ' 10 לפרוטוקול 28/3/12 ש' 17 עד עמ' 11 ש' 7); ובוודאי שלא היה עליו לבדוק אם נפלו טעויות כלשהן בהחלטה מחודש יוני 2011 בהקשר זה. אין לי אלא לחזור ולציין את שנאמר כבר באופן שאינו משתמע לשני פנים, והוא - כי הדיון בנושא רווחי השותפות בתקופת פעילותה מוצה במסגרת ההחלטה מחודש יוני 2011, ואין מקום לשוב ולהידרש לו. אין אפוא לדון לגופן באותן טענות חדשות שמעלה מרחבים בנוגע לטעויות שנפלו לגישתה בדוח דותן ובהחלטה מחודש יוני 2011 בנוגע לרווחי השותפות; מה גם שעל פניו נראה כי אף אין ממש בגרסת מרחבים בנדון, ומכל מקום היא נטענה בעלמא וללא כל תשתית עובדתית או ראייתית מתאימה. הנה כי כן, בפנינו ניסיון נוסף מצידה של מרחבים לשפר עמדות בעניין הכנסות והוצאות השותפות - נושא שהדיון בו הסתיים בהחלטה מחודש יוני 2011. אין לשעות לניסיון זה, ואין לאפשר למרחבים לעשות שימוש לרעה בהליכים בתובענה על מנת להעלות לראשונה בשלב החשבונות וללא כל צידוק טענות חדשות בנושא רווחי השותפות שנדון והוכרע זה מכבר. 21. אך בכך לא סגי. מרחבים משתמשת בדוח החוקר כהזדמנות לפתוח מחדש את הדיון גם בנושא משך התקופה הרלוונטית לפיצוי בגין אובדן רווחים - אלא שגם נושא זה מוצה במסגרת ההחלטה מחודש יוני 2011. באותה החלטה נקבעה התקופה הרלוונטית לפיצוי בהתאם למשך הציפייה הלגיטימית של כחול ליהנות מנכסי השותפות: ביחס לחניון תל-ברוך - בתקופת המכרז הראשונה שלאחר פקיעת הזיכיון שניתן לשותפות, ובכלל זה תקופת הארכה השנייה; ביחס לחניון בית-ליסין - בתקופת המכרז שכבר בראשיתה הועבר הזיכיון לשותפות מרחבים גאון (ראו בסעיף 20 להחלטה מחודש יוני 2011, שגם צוטט בחלקו לעיל). חרף הדברים המפורשים הללו, כעת טוענת מרחבים כי היה על החוקר לקבוע שהתקופה הרלוונטית לפיצוי בגין אובדן רווחים מחניון תל-ברוך היא רק תקופת הארכה השנייה, ללא תקופת מכרז 2000, קרי: עד ליום 14/10/03 בלבד. על פי תנאי השותפות היתה מרחבים זכאית לטענתה להביא לסיום היחסים עם כחול בכל עת בדרך של מתן הודעה מראש - ובנסיבות אלה אין לחייבה בפיצוי כחול בגין אובדן רווחים למשך יותר משנה אחת מעת סיומה של השותפות. כפי שכבר הוברר, אין לאפשר למרחבים לעשות שימוש בשלב החשבונות כמקצה שיפורים לעניינים שהוכרעו זה מכבר בהחלטה מחודש יוני 2011 - ודי בכך על מנת לדחות את טענתה בנוגע לתקופת הפיצוי בגין אובדן רווחים מחניון תל-ברוך. למעלה מן הצורך יצוין, כי גם אם יש ממש בטענה שלפיה השותפות בין הצדדים לא הוגבלה לתקופה מסוימת ועל כן ניתן היה לכאורה להביא לסיומה בכל עת בהודעה מתאימה לצד השני - אין בכך משום הכשר למרחבים להביא לסיום השותפות שלא כדין על ידי הברחת נכסיה של השותפות, כפי שהוברר שעשתה. מטעם זה יש לדחות את טענת מרחבים בנדון גם לגופה. עוד בהקשר זה, יש לדחות את בקשתה החלופית של מרחבים - להחזיר לבדיקתו של החוקר את נושא שיעור הרווחים שהשיא חניון תל-ברוך בתקופת מכרז 2000. מדבריה עולה כי מרחבים ביכרה שלא להציג בפני החוקר את כל המידע והאסמכתאות הרלוונטיות שהיו באמתחתה בנוגע להוצאות החניון - ואם אמנם כך, אין לה להלין אלא על עצמה. במסגרת עבודתו של החוקר הוא שוחח עם ב"כ הצדדים, נפגש עם רואי החשבון מטעמם, ונתן להם הזדמנות להציג בפניו כל חומר רלוונטי לנושאים שנתבקש לבדוק. רק לאחר שאסף את החומר החשבונאי מן הצדדים, ניתח אותו החוקר וקבע ממצאים בשלוש סוגיות כפי שהתבקש על ידי בית המשפט. בשלב זה העביר החוקר לצדדים טיוטא של הדוח שחיבר לשם קבלת הערותיהם, ולאחר שאלה התקבלו ונבחנו על ידו הגיש החוקר דוח סופי לבית המשפט. בכך סיים החוקר את עבודתו, והשלים את המינוי שהוטל עליו על ידי בית המשפט. ברי כי אין לאפשר למרחבים להביא כעת טענות או ראיות חדשות שאותן בחרה שלא להביא בפני החוקר כאשר ניתנה לה הזדמנות לעשות כן; מה גם שמרחבים כלל אינה מעלה כל צידוק או טעם להתנהלות זאת. 22. לגישתה של מרחבים, היה על החוקר לקבוע את התקופה הרלוונטית לפיצוי בגין אובדן רווחים מחניון בית-ליסין על סמך מסמכי המכרז וזיכיון ההפעלה שניתן מלכתחילה לשותפות (כהגדרתה לעיל) ואז הועבר לשותפות מרחבים גאון. ואולם לעמדתה של מרחבים, החוקר קבע כי התקופה הרלוונטית לפיצוי היא כל משך התקופה שהחניון הופעל על ידי שותפות מרחבים גאון - קביעה העומדת בניגוד להחלטת בית המשפט, שלפיה כחול זכאית לפיצוי בגין אובדן רווחים רק בתקופת המכרז הראשונה להפעלתו. עוד לגישתה של מרחבים, הנטל הוטל לפתחה של כחול להוכיח בפני החוקר את תקופת המכרז, בהיותה התובעת בתובענה, ואולם נטל זה לא הורם על ידה. מרחבים סבורה כי בנסיבות אלה לא הובררה התקופה הרלוונטית, והתוצאה היא שיש לקבוע כי כחול אינה זכאית לפיצוי כלל בגין אובדן רווחים מחניון זה. אומר מיד כי מוטב היה אלמלא העלתה מרחבים טענות אלה. כפי שהוברר בהחלטה מחודש יוני 2011, מרחבים נטלה את הזיכיון להפעלת חניון בית-ליסין מן השותפות שלא כדין, והעבירה אותו על דעת עצמה וללא רשותה של כחול לשותפות מרחבים גאון. אין ולא יכול להיות חולק כי המידע הרלוונטי בנוגע להתקשרות עם הבעלים בחניון בית-ליסין והתנאים של זיכיון ההפעלה, נמצא ברשותה של מרחבים. מטעמים השמורים עימה בחרה מרחבים שלא להביא מידע זה בפני החוקר, הגם שניתנה לה הזדמנות לעשות כן - והדבר פועל לחובתה בנוגע לקביעת משך התקופה הרלוונטית לפיצוי. לא זו אף זו. מרחבים כלל אינה טוענת כי תקופת המכרז הראשונה להפעלת חניון בית-ליסין הסתיימה במועד אחר מהמועד שנקבע על ידי החוקר; ולמעשה היא אינה מציגה כל גרסה מטעמה למשך התקופה, הגם שברור כאמור כי המידע מצוי באמתחתה. מרחבים אף בחרה שלא לשאול את החוקר בנושא במהלך חקירתו, או לעמת אותו עם מסמכים רלוונטיים לקביעת התקופה. גם מטעמים אלה אין לשעות לטענות מרחבים בנוגע למשך התקופה הרלוונטית לפיצוי כחול בגין אובדן רווחים מחניון בית ליסין. 23. לא נותר עוד אלא להתייחס לטענתה של מרחבים שלפיה טעה החוקר כאשר הביא בחשבון את רווחי החניון הקטן כהגדרתו לעיל בעת שאמד את הרווחים שהשיא חניון בית-ליסין. בתמצית, מרחבים טוענת כי מדובר בחניונים נפרדים, שאין ביניהם כל קשר פרט לקרבה פיזית, ועל כן אין מקום לשתף את כחול ברווחיו של החניון הקטן - שהוא נכס של שותפות מרחבים גאון. יובהר כי נושא החניון הקטן לא הוזכר על ידי הצדדים במהלך השלב הקודם של הדיון בתובענה, ועל כן גם לא נדון במסגרת ההחלטה מחודש יוני 2011. עמדות הצדדים בעניין זה הובאו לראשונה רק בפני החוקר - אשר לאחר ששקל את טיעוניהם, קבע כי כחול זכאית לפיצוי גם בגין רווחי החניון הקטן בהיותו חלק בלתי נפרד מחניון בית-ליסין. משנשאל בנושא בעדותו, הבהיר החוקר את הבסיס להחלטתו בנושא החניון הקטן. ראשית, לדברי החוקר בעוד ששותפות מרחבים גאון נוהגת לייחד כרטיס נפרד בספרי החשבונות שלה לכל חניון שהיא מפעילה - לא נמצאה הפרדה כזאת בין חניון בית-ליסין לבין החניון הקטן, וההוצאות וההכנסות של השניים נוהלו במאוחד (ראו עדות החוקר בעמ' 34 לפרוטוקול 28/3/12 ש' 9-5). שנית, על פי התרשמותו של החוקר החניון הקטן מהווה הרחבה של חניון בית-ליסין, או תוספת של מקומות חנייה, שהרווחים ממנה נובעים במישרין מזיכיון ההפעלה של חניון בית-ליסין (ראו עדותו בעמ' 34 לפרוטוקול ש' 21 עד עמ' 35 ש' 9, ובעמ' 35 ש' 24-18). לבסוף, החוקר ציין כי החלטתו בנדון הושפעה גם מן היחס שמצא בין רווחי החניון הקטן לרווחי חניון בית-ליסין, שלפיו רווחי החניון הקטן הם שוליים ביחס לרווחי חניון בית-ליסין (ראו עדותו בעמ' 36 ש' 22-17). הנה כי כן, החלטתו של החוקר בנוגע לרווחי החניון הקטן היא החלטה מושכלת ומלומדת, ולא מצאתי סיבה לשנות מקביעתו בעניין זה. 24. נמצאנו למדים כי יש לאמץ את ממצאיו של החוקר הן בנוגע למשך התקופות הרלוונטיות לפיצוי בגין אובדן רווחים, והן באשר לשיעור הרווחים שהשיאו החניונים בתקופות אלה. על פי דוח החוקר, רווחי חניון תל-ברוך מיום 15/10/02 עד יום 14/11/04 הם בסך נומינלי של 1,502,359₪. מסכום זה יש לנכות הוצאות הנהלת חשבונות בגין אותה תקופה - בסך 38,250₪. כפי שכבר צוין, הצדדים הסכימו כי למען נוחות החישוב הוצאות הנהלת החשבונות ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/1/02; ועוד הוסכם בתחשיבים מטעמם כי הפיצוי בגין אובדן רווחים ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/7/04. לנוכח הסכמות אלה, ועל מנת שניתן יהיה להחסיר את הוצאות הנהלת החשבונות מרווחי חניון תל-ברוך נכון לאותה נקודת זמן - יש להוסיף להוצאות הנהלת החשבונות הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/1/00 ועד ליום 1/7/04. התוצאה היא שעלות הנהלת החשבונות לחניון תל-ברוך היא 49,849₪ ליום 1/7/04, ועל כן רווחי חניון תל-ברוך הם בסכום כולל של 1,452,510₪. בהתאם להסכמת הצדדים כאמור בהחלטה מחודש יוני 2011, רווחי חניון בית-ליסין ממועד העברת הזיכיון לשותפות מרחבים גאון ועד יום 14/10/02 הם בסך של 335,746₪; על פי דוח החוקר רווחי חניון זה מיום 15/10/02 עד ליום 28/2/05 הם בסך של 129,086₪. רווחי חניון בית-ליסין לשתי התקופות הם בסכום כולל של 464,832₪. סך הרווחים משני החניונים הוא 1,917,342₪. כחול זכאית לפיצוי בשיעור שליש מן הרווחים הללו, קרי: 639,114₪; ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/7/04 ועד למועד פסק הדין: 985,551₪. ניכויים 25. בחודש דצמבר 2009 חילקו ביניהם הצדדים כספים שנותרו בחשבון הבנק של השותפות מתקופת פעילותה. אין מחלוקת כי במסגרת זאת קיבלה כחול סך של 278,316₪ שאותו יש להפחית מן הפיצוי המגיע לה בתובענה - ואולם הצדדים חלוקים בנוגע למועד הקובע להוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכום זה. לטענת כחול המועד הקובע הוא מועד החלוקה בפועל - יום 1/12/09; ואולם מרחבים סבורה כי המועד הקובע צריך להיות 1/1/02 - אותו מועד שכאמור נבחר על ידי הצדדים לביצוע ההתחשבנות ביניהם ברווחי השותפות. לטענתה של מרחבים, במשך שנים רבות כחול סירבה לשתף עימה פעולה ולאשר את חלוקת הכספים שהצטברו בחשבון השותפות, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד מרחבים לכחול בעניין זה. בחודש דצמבר 2009 שינתה לפתע כחול את טעמיה בנדון, ומבלי ליתן הסבר כלשהו למרחבים, שאז חולקו ביניהם הכספים כאמור. בנסיבות אלה, לגישתה של מרחבים כחול היא זאת שצריכה לשאת בהפסדי ההצמדה והריבית שהצטברו עד למועד החלוקה. אלא שגם בהקשר זה, לגרסתה של מרחבים בנוגע להתנהלותה של כחול לא הובאו כל תימוכין והיא נטענה בעלמא. מעבר לכך, ככל שאמנם נתקלה מרחבים בהתנגדות שלא כדין מצידה של כחול לחלוקת הכספים - היה בידיה לפנות בעניין זה לבית המשפט, לשם מתן הוראות; ואולם היא לא עשתה כן. המועד הקובע להוספת הפרשי הצמדה וריבית הוא אפוא מועד חלוקת הכספים בפועל, ולפיכך הסכום לניכוי הוא 312,554₪. נוסף על כן, לאחר שניתנה ההחלטה מחודש יוני 2011 שילמה מרחבים לכחול סך של 90,000₪ - סכום שלפי דעתה משקף את הפיצוי המגיע לכחול מכוח אותה החלטה. הצדדים תמימי דעים כי יש לנכות סכום זה מהפיצוי שייפסק לזכות כחול בפסק הדין, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום (יום 15/7/11) ועד למועד פסק הדין - ובסך הכל 93,801₪. סך כל הניכויים הוא 406,355₪ למועד פסק הדין. סוף דבר 26. על מרחבים להשיב לכחול את חלקה ברווחי השותפות בסך של 1,471,551₪, וכן לפצותה בגין אובדן רווחים מנכסי השותפות בסך של 985,551₪. מן הסכומים הללו יש לנכות סך של 406,355₪. התוצאה היא שאני מחייבת את מרחבים לשלם לכחול פיצוי בסך של 2,050,747₪. ככל שסכום זה יחויב במע"מ, מרחבים תישא גם בתשלומו. כן אני מחייבת את מרחבים בתשלום הוצאות בסך 40,000₪ (המתווספות להוצאות שנפסקו בהחלטה מחודש יוני 2011). בעת קביעת ההוצאות הבאתי בחשבון הן את שיעור ההוצאות שכבר נפסקו לטובת כחול בהחלטה מחודש יוני 2011, מצד אחד; והן את העובדה שמרבית טענותיה של מרחבים במסגרת שלב החשבונות התבררו כניסיון שאין לו מקום לשוב ולפתוח את הדיון בנושאים שמוצו זה מכבר בהחלטה מחודש יוני 2011, מצד שני. דיני חברותפיצוייםאובדן רווחיםשותפות