פיטורי סמנכ''ל

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פיטורי סמנכ''ל:

1. הנתבעת היא סוכנות ביטוח. התובע שמש כסמנכ"ל הנתבעת וכמנהל לקוחות מיום 15.5.07 במשך כשנה, עד לפיטוריו.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא בשאלת נסיבות פיטורי התובע, מהו תאריך מתן הודעת הפיטורים ותאריך הפסקת העבודה ובמיוחד השאלה מהו אורך ההודעה המוקדמת לה התובע זכאי. בנוסף, נתבעו מענקים, החזר ניכויים מהשכר, וכן פיצוי בגין הפרת התחייבות להענקת אופציות ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

2. רקע עובדתי
א. התובע שמש כסמנכ"ל הנתבעת וכמנהל לקוחות החל מיום 15.5.07. עבודתו נמשכה עד חודש יוני 2008. עובר לסיום עבודתו, שהה התובע בחופשת מחלה.
ב. ביום 14.5.07 חתמו הצדדים על חוזה עבודה, אשר הסדיר את תנאי עבודתו של התובע (להלן – חוזה העבודה; נספח ת/1 לתצהיר התובע).
ג. בהתאם לחוזה העבודה, התובע היה זכאי לשכר יסוד של 17,500 ₪ (סעיף 4 א' לחוזה העבודה) וכן למענקים בגין מכירות (סעיף 4 ב' לחוזה העבודה). בנוסף, בתשעת החודשים הראשונים לעבודה, הנתבעת התחייבה להשלים שכרו של התובע עד לסכום של 27,000 ₪, כמקדמה על חשבון מענקים (סעיף 4 ג' לחוזה העבודה ההעסקה).
ד. בחוזה העבודה נקבעה ההוראה הבאה, בנושא הודעה מוקדמת (סעיף ה לחוזה העבודה)–
"1. הודעת פיטורים או התפטרות יימסרו בכתב, בהתראה מוקדמת.
מהשנה השנייה ואילך תהיה תקופת ההודעה המוקדמת 3 חודשים."

3. בדיון שהתקיים לפנינו העיד התובע ומר ששון מנה, מנהל הנתבעת (להלן - ששון).

נסיבות פיטורי התובע
4. לטענת התובע, הוא פוטר מעבודתו במהלך חודש מאי 2008, אולם הנתבעת חזרה בה מהודעת הפיטורים ורק ביום 10.6.08 הודיעה לו על פיטוריו, על אתר. לפיכך, נתבעה תמורת הודעה מוקדמת של 3 חודשים, בהתאם לסעיף ה' לחוזה העבודה. עוד נטען, כי התובע פוטר מבלי שנערך לו שימוע, באופן שאינו הגון וממניעים פסולים. על יסוד טענות אלה, נתבעו פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

5. לטענת הנתבעת, היא פיטרה את התובע ביום 15.5.08, מאחר שלא היתה מרוצה מתפקודו המקצועי. לטענתה, הועברו לתובע הערות בנושא תפקודו המקצועי במהלך תקופת העבודה, הן באמצעות ששון והן באמצעות המנהלת הנוספת של הנתבעת – יעל (סעיפים 8-11 לתצהיר ששון).

6. בישיבת ההוכחות הנתבעת ביקשה להציג תכתובות דוא"ל שיתמכו בגרסה זו, אולם מאחר שהתכתובות לא גולו במסגרת הליך גילוי מסמכים, בקשתה נדחתה.

התובע טען כי הימנעות הנתבעת מהגשת המסמכים פועלת לחובתה ועל כן יש לדחות את טענותיה בנושא תפקודו. מאחר שקביעותינו העובדתיות מבוססות על התרשמותנו מהעדים ששמענו ומכלל הראיות בתיק ולא רק על קיומן או העדרן של תכתובות דוא"ל מסויימות, איננו מקבלים טענה זו.

7. בפתח הדברים נציין כי בהערכת עדות התובע לעומת עדות מנהל הנתבעת, ששון, אנו מעדיפים את עדותו של ששון. עדות התובע היתה מתחמקת, הוא לא השיב לשאלות רבות שהוצגו בפניו בתשובה שאינו זוכר, למרות שמדובר בתקופת עבודה לא ארוכה והוא נשא בתפקיד בכיר בחברה. התרשמנו כי התובע השיב שאינו זוכר במקומות בהם נשאל שאלות שהתשובות להן לא היו נוחות לו.

כך, למשל, בשאלה אם הנתבעת היתה שבעת רצון מתפקודו ואם הדברים נאמרו לו ב"זמן אמת", בתחילת חקירתו הנגדית, התובע הכחיש את הטענה בדבר חוסר שביעות רצון מתפקודו המקצועי (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 25-26), וכדבריו "מעולם לא נאמר לי שאני עובד לא טוב, לא הגעתי למצב שאמרו לי שיש בעיות איתי ושאני עובד לא טוב." (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 16-17). בהמשך התובע חזר בו מההכחשה הכללית ובין השיטין ניתן להבין כי הוא מאשר, גם אם בלשון רפה, את הטענות כלפיו -
"ש. אתה אומר לא היתה להם הצדקה לתלונות שלהם כלפייך?
ת.        לחברה הזו היו טענות כלפי משגב. לא שאני יודע. אני כל שבוע הייתי מגיע לשם ויושב שם והיו מקבלים אותי בכבוד של מלכים שם. אני לא טלית שכולה תכלת, אני לא חושב את זה. בהתנהלות של עובדים יש תלונה פה ושם, אני טיפלתי בחברה הזו כאילו זה היה הבייבי שלי, במסירות, חשבתי שמשם אני יוצא לפנסיה, זו היתה הכוונה שלי. אני מציע לך להרים טלפון לכל מנהלי המכירות שעבדו אותי במגדל וכו', ותשאל עליי. השם שלי זה הדבר הכי חשוב. יכול להיות שהם היו לא מרוצים, אבל הדברים לא הוצגו לי בצורה חריפה כמו שאתה מציג אותם עכשיו."
(ההדגשה הוספה - ד.ו.; עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 26-32)
התובע נחקר ארוכות ובחקירתו הנגדית הוצגו בפניו טענות שונות בנוגע לאירועים נקודתיים שהתרחשו במהלך עבודתו, במסגרתם הביעה הנתבעת מורת רוח מתפקודו. התובע העיד שאינו זוכר שקיבל הערות כלשהן במהלך עבודתו (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 12-13):
"ש. חשוב לי לדעת האם אתה מאשר לי את הביקורת שבאה כלפייך.
ת. לא זוכר."
ובמקום אחר (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 10-13):
"ש. האם יכול להיות שב-12.12.07 שבעניין שני בקהילה – טיפול כושל מאת בני שני, הוא כותב נא לטיפולכם הדחוף בטרם אחליף סוכן" וששון כותב 'איציק יש שוב פער בין תחושותייך לתחושת הלקוח'? זה מייל שאתה זוכר שהיה? יכול להיות שהוא היה?
ת. הכל יכול להיות, אני לא יכול לדעת."
בחקירתו הנגדית התובע חזר על הטענה לפיה הוא אינו זוכר שהושמעה כנגדו ביקורת (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 22-30; עמוד 5 לפרוטוקול שורות 1-7), למעט מקרים בודדים בהם הכחיש מפורשות הטענה בדבר חוסר שביעות רצון מתפקודו האישי ובדבר אחריותו לתקלות שאירעו (אורמת - עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 8-11; טאקט - עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 22-26; קיבוץ אייל - עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 23-32 ועמוד 7 לפרוטוקול, שורות 1-4; סיוורג' - עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 14-25).
8. עסקינן בתובע ששמש בתפקיד בכיר - סמנכ"ל הנתבעת, ומדובר בעובד בעל ניסיון רב שנים בתחום הביטוח, כך שגרסתו הגורפת לפיה אינו זוכר כי הנתבעת העבירה ביקורת על התנהלותו המקצועית במהלך עבודתו, בשעה שלא הכחיש מרבית הטענות לגופן, נראית בעיננו מיתממת ומתחמקת ותומכת למעשה, בטענת הנתבעת בעניין.
לאור האמור אנו מקבלים את טענת הנתבעת לפיה לא היתה מרוצה מתפקודו של התובע ואף שבה והעירה לו על חוסר שביעות רצונה במהלך עבודתו.
9. מכאן, לשאלה אם הנתבעת קיימה את חובת השימוע לפני פיטורים.
אין חולק כי ביום 15.5.08 התקיימה פגישה בין התובע ובין מנכ"ל הנתבעת - ששון. הצדדים חלוקים לגבי תוכנה של השיחה, אולם אף על פי עדות התובע, בשיחה זו ששון אמר לו שהוא שוקל לפטרו.
לטענת התובע, שיחה זו לא היתה שיחת פיטורים, אלא שששון הודיע לו כי הוא שוקל להעבירו לתפקיד אחר בנתבעת, בתחום יחסי הציבור (סעיף 7 לתצהיר התובע).
גרסת הנתבעת היא שביום 15.5.08 נמסרה לתובע הודעת פיטורים. עוד נטען, כי כבר במהלך חודש אפריל 2008 קיימו מנהליה, יעל וששון, שיחת בירור עם התובע, שיחה שהיתה למעשה שיחת "שימוע" והבהירו לו כי אינם מרוצים מתפקודו וכי ככל שלא ישנה דרכיו, יסיים עבודתו בנתבעת בתום תקופת הניסיון - השנה הראשונה לעבודתו. ששון העיד בתצהירו שבמהלך שיחת השימוע הוצגו בפני התובע מלוא טענות הנתבעת, התובע ביקש שהות להגיב, אולם לא עשה כן בסופו של דבר (סעיפים 12 ו-22 לתצהיר ששון).

10. לאחר ששקלנו את העדויות ששמענו, אנו מעדיפים את גרסת הנתבעת להשתלשלות הדברים, גרסה אשר לא נסתרה והיא עולה מעדות עקבית ומהימנה של מנהל הנתבעת, ששון, עליה חזר גם בחקירתו הנגדית (עמוד 18 לפרוטוקול שורות 14-21)-
"היו שתי שיחות מאוד משמעותיות ב-10 וב-17 באפריל למיטב זכרוני. אין ספק שחטאנו פה בתיעוד הדברים, מה שנכון נכון, אבל לא היה ספק ושמץ קל של ספק בכך שהתקיימו השיחות האלה, לא היה ספק לאיציק, התקיימו השיחה הראשונה עם יעל שהנושא שלה היה "עבודתנו המשותפת" ולמחרת הוצאנו מייל שזימנו אותו לשיחה נוספת הפעם גם איתי, בעקבות השיחה שאיציק פנה אליי אחרי השיחה עם יעל וביקש לדעת אם זה רציני. ביום חמישי בערב בשיחה השנייה בערב אנחנו סקרנו את כל הפעילות שלו במהלך השנה הזו, דיברנו על התרומה שלו שלא הביאה לנו תועלת, ההתנהלות הלא מקצועית, חוסר שביעות הרצון, התייחסנו לדו"ח שהוא הגיש לנו כביכול על תוצאות מדהימות."
כעולה מעדות זו, התובע לא קיבל זימון לשימוע עם זאת, הובהר לו כי הוא מוזמן לפגישה וכן פורטו הנושאים שיידונו בפגישה. כלומר, גרסת הנתבעת היא שהתובע ידע כי מטרת הפגישה היא דיון בהמשך דרכו בנתבעת (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 22-32).
לעומת עדות זו, עדות התובע היתה מתחמקת ולא הותירה רושם מהימן. התובע העיד בעניין (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 6-10):
"ש. אני טוען שבאפריל 08 זומנת לשיחה שתכליתה היתה שימוע לפני פיטורין.
ת. חד משמעית לא.
ש. לא בכדי הכותרת שלה היתה "עבודתנו המשותפת" לא לכוונה היומיומית אלא דיון על המשך עבודתכם המשותפת. אתה זוכר את ההזמנה הזו?
ת. יכול להיות. היו עשרות פגישות."
בהמשך העיד התובע (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 22-28):
"ש. האם אתה זוכר שבמהלך אפריל היתה פגישה שלך יזומה ע"י ששון ויעל, שיחה שבה שניהם ישבו איתך בחדר והציפו את כל הביקורת שלהם כלפייך?
ת. כלפיי באופן אישי? כלפי החברה? אמרו לי אתה לא טוב? אתה לא בסדר? אתה גרוע? לא לא נאמר דבר כזה. היתה תקופה אני לא זוכר מתי שהיו פגישות משוב שבהם דנו במשוב של כל העובדים, יכול להית שזו אחת הפגישות שעשינו משוב לאחד העובדים.
ש. זו היתה פגישה מאוד דרמטית שאמרו לך בסופה לחשוב אם יש לך תגובה?
ת. אני לא זוכר."
התובע העיד שאינו זוכר שקיים פגישה משמעותית עם מנהלי הנתבעת במהלך חודש אפריל 2008 שעה שפרט בעדותו אירועים שהתרחשו כחודש לאחר מכן. עדות זו מעוררת תמיהות. בנסיבות העניין נוכח מכלול עדותו, אנו סבורים כי תשובותיו של התובע מתחמקות וכי יש לקבל את גרסת הנתבעת לגבי הפגישות שהתקיימו עם התובע בנושא המשך דרכו המקצועית בנתבעת.
11. על פי ההלכה הפסוקה, "על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסויימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא. לא דומה מקרה בו התשתית העובדתית או האחרת לפיטורים רחבת היקף למקרה פשוט. זאת ועוד, לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי – כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו ע"ע (ארצי) 93/07 גיורא ארבל – נ.א.ס.ס. נוירומסקולר אלקטריקל סטימיולשין סיסטם בע"מ ואח', (2008)." (ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ – שמיר, (13.1.11)).
עוד נפסק (ע"ע (ארצי) 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ – תורג'מן, (3.3.09)) -
"אי מתן זכות שימוע לעובד לפני פיטוריו הינו פגם במעשה הפיטורים עצמו. עם זאת, פגם זה אינו מוחלט ואינו חייב להביא בהכרח לביטול הפיטורים או להענקת פיצוי כספי לעובד. סוג הסעד ושיעורו תלוי במידה רבה בנסיבות כל עניין, בטיבה של ההעסקה, בציפיותיו של העובד להתקשרות לאורך זמן, בצידוק מעשה הפיטורים, בהסדרים המיוחדים לכל מעסיק ובשיקולים אחרים כיוצאים באלה ובכל מקרה עניין זה נתון לשקול דעתה של הערכאה השיפוטית."

12. כאמור לעיל, התקבלה גרסתה העובדתית של הנתבעת, לפיה עובר לפיטורי התובע נערכו עימו מספר שיחות באשר לתפקודו ובאשר להמשך עבודתו בנתבעת, במסגרתן נטענו מלוא הטענות שעמדו כנגדו וכי התובע נדרש להשיב לטענות אלו, אולם לא עשה כן בפועל. בנסיבות אלו, אנו מקבלים טענת הנתבעת לפיה מבחינה מהותית, ניתנה לתובע הזדמנות להשיב לטענות שהועלו כנגדו ולתקן את דרכיו.
הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעסקינן בעובד בכיר, שעבד פרק זמן קצר יחסית, שנה בלבד. לאור האמור, העובדה כי הליך השימוע לא הוגדר ככזה באופן רשמי אין פירושה כי לא התקיים בפועל.
מועד פיטוריו של התובע
13. הנתבעת טענה שפיטרה את התובע מעבודתו ביום 14.5.08 או לכל המאוחר ביום 15.5.08, בפגישה שהתקיימה עם ששון, לאחר מספר דחיות מצידו של התובע. עוד נטען כי יום קודם לכן, 14.5.08, הושארה הודעת פיטורים בתיבת הדואר האישית שלו (סעיף 14 לתצהיר ששון; נספח ד' לכתב התביעה). כפי שציינו לעיל, התובע אישר טענת הנתבעת לפיה ביום 15.5.08 הודיעה לו על כוונתה לסיים עבודתו אולם סייג טענתו בכך שההודעה לא היתה סופית והוצעה לו הצעה חלופית של העברה מתפקיד.
ביום 19.5.08 העביר ששון הודעת דואר אלקטרוני לתובע, נושא ההודעה- "משימותיך לתקופה הקרובה" וזו לשונה (ת/3 לתצהיר התובע):

"הי איציק,
למרות שההודעה בע"פ משבוע שעבר מספקת אני שם לך בתא את ההודעה הכתובה.
למען הסדר הטוב.
בנוסף אכין לך מכתב המלצה בהקדם האפשרי.
להלן משימות עד תום העבודה:
...
להלן הנושאים שעליך להכין לפגישת החפיפה ביום חמישי 17:00-19:00
...
נחליט יחדיו בכל תחום עד היכן אתה מטפל ומה מעביר לי."

לטענת התובע רק לאחר קבלת הודעה זו, מצא בתאו האישי את מכתב פיטורים הנושא תאריך 14.5.05 וזו לשונו (נספח ד' לכתב התביעה):
"הנדון: סיום עבודה
הריני להודיעך על סיום עבודתך.
סיום העבודה יכנס לתוקפו בעוד חודש בתום תקופת ההודעה המוקדמת.
אעביר לך מחר הנחיות לגבי משימותיך בתקופת ההודעה המוקדמת.
ששון מנה"

14. ששון העיד בהרחבה בעניין פיטוריו של התובע וטען כי הניח את מכתב הפיטורים בתאו האישי של התובע עוד ביום 14.5.08. עדותו היתה סדורה ומתיישבת עם האמור בתצהירו:
"ת.        ב-14 למאי אחרי שאיציק לא הגיע לפגישה שנקבעה ב-8.5.08 , ולא הגיע ביום שאחרי, אנחנו ידענו אחרי שיחת השימוע שהיתה שהפיטורים הם על הפרק, אשתו התקשרה ליעל באותו יום ודיברה אל יעל כאישה לאישה, איציק נעדר לאחר שלא ביקש ולא תיאם מראש. ב-13 הוא היה בפגישות בסיוורג' באותו עסק רגיש, ב-14 בלית ברירה היתה לנו שיחה עם יעל והתלבטנו אם נשלח מכתב רשום או שזה לא מכבודנו לעשות זאת, היום אני מצטער על זה אבל זה לא משנה, ב-14 שמנו את המכתב בתא. למחרת בבוקר איציק נכנס אליי למשרד עם המכתב הזה, הפגישה שלנו היתה קבועה בערב והוא נכנס אליי בבוקר, שאל מה זה, היה נרעש ואמרתי לו שהחלטנו סופית לסיים עבודתו והוא ניסה מכאן ומכאן להניע אותי מהחלטה זו, הוא אמר שהוא מסרב לקחת את המכתב. דיברנו על אפשרות מה יכול להיות בהמשך, אמרתי לו שאני אכתוב לו מכתב המלצה, אמרתי לו שאם הוא הולך לעבודות הבאות שלא יקח על עצמו את התפקיד הזה. הוא הניח את המכתב על שולחני ואמר אני מסרב לקבל אותו, אמרתי לו מבחינתי אני הודעתי לך שאתה מפוטר. זה שאתה מסרב לקחת את המכתב זה לא בעיה שלי. ההודעה מבחינתי תקפה, אתה קיבלת מכתב. הוא ניסה ואני באריכות ובסבלנות הבנתי את סערת הרגשות שהיה נמצא בו ואמרתי לו באופן נחרץ שהודעת הפיטורים תקפה ושזה שהוא מחליט לזרוק את המכתב זה לא בעיה שלי.
ש.        מכתב הפיטורים הושם לו בתא ב-14.5?
ת.        בוודאות."
(עמוד 17 לפרוטוקול, שורה 24 עד עמוד 18, שורה 6).

15. לשונה של הודעת הדואר מיום 19.5.08 יכולה להצביע על כך שמכתב הפיטורים טרם נמסר לתובע במועד שליחתה. כלומר, לכאורה מכתב הפסקת העבודה נמסר לתובע לאחר יום 15.5.08. עם זאת, מצאנו לקבל גרסת הנתבעת לפיה מכתב הפיטורים הונח בתאו האישי של התובע ביום 14.5.08 וכי הגיע לידיו ביום 15.5.08 - היום בו התקיימה שיחת הפיטורים, זאת נוכח עדויות הצדדים.

ראשית, מבחינת לשון הודעת הדוא"ל, נזכרת בה "ההודעה הכתובה", היינו הודעה מסויימת שלכאורה כבר קיימת או כבר נמסרה במועד כתיבת הדוא"ל ולא הודעה שתכתב בעתיד.

שנית, עדותו של ששון היתה עקבית וסדורה בעוד שגרסתו של התובע היתה מתחמקת ומיתממת. כך, לכל אורך עדותו התחמק התובע ממתן תשובות ישירות לשאלות שנשאל ונמנע מלפרט את המסכת העובדתית הנוגעת לפיטוריו.
התובע טען שבעקבות הודעת הדואר האלקטרוני מיום 19.5.08 נפגש עם ששון וכי האחרון הודיע לו שהודעת הפיטורים מבוטלת ואף קרע את מכתב הפיטורים לעיניו (סעיף 9 לתצהיר התובע ועדותו בעמוד 10 לפרוטוקול, שורות 8-9). על פי עדותו, עד יום 10.6.08, מועד בו הודיע לו ששון כי עבודתו עומדת בפני סיום, סבר כי הודעת הפיטורים אינה בתוקף. לתמיכה בטענתו צרף התובע הודעת דואר אלקטרוני ששלח לששון ביום 10.6.08 וזו לשונה (ת/4 לתצהיר התובע):
"הנדון: פנייתך מהיום בנושא המשך/סיום עבודה


קיבלתי בתדהמה וצער את פנייתך שבנדון.
במסגרת פגישתנו השבועית שהתקיימה ביום 15/5/08 ולאור חילוקי דעות כספיים, הודעת לי שאתה שוקל להפסיק את העסקתי בתפקיד סמנכ"ל מנהל תחום לקוחות ו/או להפסיק את העסקתי בכלל ואמרת שנשוב ונידרש לנושא.
במסגרת השיחה הנ"ל לא הבהרת כי נתקבלה אצלך החלטה אופרטיבית להפסיק את עבודתי ולא ציינת מועד להפסקת תפקידי ו/או עבודתי כאמור. למעשה עד היום לא נתת לי הודעה מוקדמת על סיום תפקידי ו/או עבודתי..."

בהודעה זו אין כל איזכור לטענת התובע בדבר האירוע הדרמטי מיום 20.5.08, במהלכו קרע ששון את מכתב הפיטורים והודיע כי חוזר בו מהודעת הפיטורים. התובע נשאל בחקירה נגדית על הנושא, אולם לא הציג טעם המניח את הדעת להשמטת הנושא ממכתבו (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 21-27).
לעומת זאת, ששון הכחיש טענת התובע לפיה חזר בו מהודעת הפיטורים (סעיפים 18-19 לתצהיר ששון ועדותו בעמוד 19 לפרוטוקול שורות 6-12). לתמיכה בגרסתו צרפה הנתבעת במהלך הדיון שתי תכתובות דואר אלקטרוני המצביעות על כוונתה הברורה לסיים את העסקתו של התובע.
בהודעת דואר שהעביר ששון לתובע ביום 1.6.08 (מסומנת נ/1) נכתב:
"יש לנו כמה משימות לימים הקרובים בטרם אתה מסיים ובטרם אני נשאב למילואים (מהיום):

  1. יעדים למנהלי מכירות...
  2. פגישת החפיפה שלנו נדחתה שוב, אנחנו צריכים לקיים אותה בכל מחיר בהקדם האפשרי, היום בערב, מחר בבוקר מוקדם/בערב, והחפיפה לא נגמרת בפגישה אחת אז כדאי שנתחיל." (ההדגשה הוספה - ד.ו.)

בהודעה מיום 2.6.08 שעניינה התחשבנות בעניין מענקים "גמ"ח בונוסים עד היום" (נ/2) כתב ששון: "למתי אני אמור לדחות את ההתחשבנות? כבר דחיתי אותה בעבר לבקשתך במרץ עכשיו הגיע סיום עבודה וצריך להתחשבן סוף סוף."
כלומר, מתכתובות אלה עולה כי ביום 1.6.08 הודעת הפיטורים כבר ניתנה והתובע היה בתקופת ההודעה המוקדמת.
התובע הכחיש כי הביטוי "סיום עבודה" משמעותו הפסקת עבודתו בנתבעת וכפי שהעיד: "סיום עבודה של מה? של רבעון? של פרוייקט? של עבודה? של מה?" (עמוד 11 לפרוטוקול, שורה 17). טענת התובע בעניין היא קלושה ואינה מתיישבת עם האמור בהודעות שנשלחו.
16. בנוסף, מעדותו של התובע עולה כי במהלך חודש מאי 2008 חיפש מקום עבודה חלופי באמצעות חברת "דובי" (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 27-31):
"ת. דובי היא חברה ואני בקשר איתה מאז ומעולם.
ש. באיזה תאריך העברת אליה קורות חיים שלך?
ת. גם לפני…
ש. יכול להיות שבמאי 08 העברת אליה קורות חיים?
ת. לא זוכר. הכל יכול להיות."
כפי שכבר צויין לעיל, התרשמנו כי במקומות בהם התובע נשאל שאלות שלא היו נוחות לו, הוא לא זכר את הדברים והשיב כי אינו זוכר. כך אף התרשמנו בנוגע למועד חיפוש עבודה על ידו.

לאור כל האמור, אנו דוחים טענת התובע לפיה הנתבעת חזרה בה מהודעת הפיטורים וכי פיטרה אותו במפתיע ביום 10.6.08. אנו מקבלים את גרסת הנתבעת לפיה פיטרה את התובע ביום 15.5.08 נוכח חוסר שביעות רצון מתפקודו, לאחר שהודיעה לו על כוונתה בעניין ולאחר שקיימה עימו מספר שיחות בנושא במהלכן הבהירה כי שוקלת לסיים העסקתו.

הסיבות לפיטורים
17. לטענת התובע, הוא פוטר ממניעים פסולים, על מנת להתחמק ממחויבויותיה הכספיות של הנתבעת כלפיו, וכדבריו הוא "פנה אל הנתבעת בבקשה לגיטימית לקבל את הבונוסים בגין מכירותיו. אולם הנתבעת בתגובה, החליטה באופן שרירותי ובדרך מניפולטיבית לפטר את התובע בבחינת - 'שתי ציפורים במכה אחת' - גם לא לשלם לתובע שכר בגין מכירותיו וגם להתחמק ממחויבויותיה הקבועות בהסכם ההעסקה." (סעיף 33.2 לכתב התביעה; סעיף 86.3 לסיכומי התובע). טענה זו אינה מתיישבת עם עדות התובע, אשר בחקירתו הנגדית חזר בו ממנה (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 1-2):
"ש.        מה התאוריה שלך בדיוק, שלמרות שהם היו מרוצים ממך הם פיטרו אותך, למה?
ת.        אין לי שמץ של מושג."
בנוסף וכפי שציינו לעיל, מצאנו לקבל גרסת הנתבעת לפיה לא היתה מרוצה מעבודתו של התובע וזו הסיבה לפיטורי התובע ולא רצון לחמוק ממחויבויותיה הכספיות כלפיו. כפי שיפורט בהמשך, בין הצדדים היתה מחלוקת בנוגע לסכומים המגיעים לתובע (מענקים) והם באו בדברים בנושא זה – עובדה שאינה מתיישבת עם טענה של התחמקות מסכומים המגיעים לתובע.

18. עוד טען התובע כי פיטוריו נעשו "בערמומיות ובמניפולציות של הנתבעת", שניסתה לערוך "שינויים" במועד הפיטורים על מנת להתחמק מהתחייבויותיה הכספיות כלפיו, בכל הנוגע לתשלום דמי הודעה מוקדמת (סעיף 86.5 לסיכומי התובע; סעיף 33.4 לכתב התביעה). כאמור, גרסת התובע לגבי מועד פיטוריו נדחתה ומשכך יש לדחות טענותיו בעניין זה.

תאריך סיום העבודה ותמורת הודעה מוקדמת
19. לטענת התובע, עבודתו הגיעה לסיומה ביום 15.6.08, כעולה מטופס סיום עבודה שעניינו החזרת ציוד שהוקצה לו במסגרת עבודתו, אשר נחתם באותו יום (ת/6 לתצהיר התובע).

לטענת הנתבעת, עבודתו של התובע הגיעה לסיומה ביום 11.6.08, וזאת כתגובה למכתבו מיום 10.6.08 (ת/4 לתצהיר התובע), לפיו לא פוטר מעבודתו (סעיף 36 לתצהיר ששון).

20. מן הראיות עולה כי ביום 11.6.08, יום רביעי בשבוע, שלח ששון הודעת דואר אלקטרוני לתובע, וזו לשונה (נספח ו' לתצהיר התובע):
"נושא: סיום עבודה
שלום איציק,
אני מתכוון מייד להודיע לכולם על סיום עבודתך, לידיעתך
עד היום לא עשיתי זאת על מנת לא לפגוע בעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת
לאור ההתפתחות האחרונה אני מקדים את ההודעה מיום א' להיום.
אני מבקש שתפסיק לעבוד לאלתר
אינך מורשה ליצג את משגב או לפעול בשמה מרגע זה
אבקשך להשאיר כאן לאלתר את המחשב, הטלפונים הניידים
זה לא נעשה כדי לפגוע בך אלא כדי למנוע נזקים פוטנציאליים או יצוג לא מתאים של משגב

אבקשך להשאיר כאן את הרכב לאלתר, כאמור בהסכם הוא לצרכי עבודה, ואנו זקוקים לו
הפרידה מבחינתנו היא ברוח טובה, תקבל כל אשר מגיע לך ע"פ ההסכם וע"פ החוק
אנו נשמור מול העולם החיצון על כבודך ואני מצפה שזה יהיה הדדי"

ביום 12.6.08, יום חמישי בשבוע, הגיע התובע למשרדי הנתבעת והשיב הציוד שהיה ברשותו למעט הרכב, אותו החזיר ביום א' - 15.6.08 (סעיף 37 לתצהיר ששון; סעיף 14 לתצהיר התובע).

21. לטענת התובע הוא התבקש לבצע חפיפה עד ליום 15.6.08 ולמעשה עבד עד למועד זה. טענת התובע בעניין אינה מתיישבת עם הודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה אליו ביום 11.6.08. אף כעולה מתצהירו, ביום 15.6.08 בבואו למשרד, ששון היה בישיבת צוות וביקש מהמזכירה ללוותו החוצה. מעבר לכך נזכיר, כי על פי עדות התובע, הוא שהה בחופשת מחלה עובר לסיום עבודתו אצל הנתבעת. משכך אנו קובעים כי עבודתו של התובע הסתיימה ביום 11.6.08.

22. בגין חודש יוני 2008 שולמה לתובע תמורה בגין מחצית משכר העבודה החודשי, קרי בגין עבודה עד תום תקופת ההודעה המוקדמת - יום 15.6.08. בסעיף ה' לחוזה העבודה נקבע:
"הודעת פיטורים או התפטרות יימסרו בכתב, בהתראה מוקדמת.
מהשנה השנייה ואילך תהיה תקופת ההודעה המוקדמת 3 חודשים."
23. לטענת התובע, הוא פוטר מעבודתו ביום 15.6.08, בחלוף שנה להעסקתו ומשכך הוא זכאי לשלושה חודשי הודעה מוקדמת (סעיפים 16.5 ו-19 לתצהיר התובע). כפי שציינו לעיל, מצאנו כי התובע פוטר ביום 15.5.08, יום לאחר שהשלים שנת עבודה אחת. על כן מתעוררת השאלה, האם כאשר התובע השלים שנת עבודה אחת בדיוק, ולכל היותר שנת עבדוה ויום אחד, הוא זכאי לתמורת הודעה מוקדמת של שלושה חודשים על פי החוזה (שנת העבודה השניה) או של חודש אחד, על פי החוק.
כבר ציינו כי עדותו של ששון היתה מהימנה בעיננו. בנושא מועד מתן הודעת הפיטורים, ששון העיד:
"ש.        למה בעצם אתה טוען שאתה לא חייב לו 3 חודשי הודעה מוקדמת על פי ההסכם?
ת.        כל הסיבה שאנו עומדים פה היום זה כי נעשה פה מעשה של תרמית, מעשה לא יאה לחברות שהיתה בין איציק ביני, זה לא עניין כספי. איציק גרר אותנו לתוך השנה השנייה מהימנעות מלהגיע לימים האחרונים של העבודה, הוא ידע בדיוק את תחושותינו ביחס לסיום העבודה ונמנע לעשות סיום בזמן. הגרירה הזו לבוקר של היום הראשון של השנה השנייה היא באמת לא מכובדת. הוא לא זומן ל-15 לחודש. השיחה השוטפת היתה ב-5 אחר הצהריים ואיציק נכנס אליי ביום למחרת בבוקר.
(ההדגשה הוספה - ד.ו.; עמוד 19 לפרוטוקול שורות 13-19)

ששון טען בתצהירו כי קבע להיפגש עם התובע ביום 8.5.08 וכי האחרון, שידע כי הפגישה עניינה סיום עבודתו בנתבעת, לא הגיע לפגישה ובכך הביא לדחייתה (סעיף 14 לתצהיר ששון). התובע טען כי יום 5.8.08 היה יום שבתון- יום העצמאות ומשכך אין בסיס לטענה לפיה גרם לדחיית הפגישה שנקבעה למועד זה (סעיף 50.4 לסיכומי התובע). עם זאת, מעדותו עולה כי יש ממש בטענת הנתבעת בעניין:
"ש.        ב-5.5 ששון ביקש לקבוע איתך פגישה, לטענתי אתה כבר ידעת שזו פגישה שבה הוא מתכוון למסור לך מכתב פיטורים, ביקשת לדחות את הפגישה, ששון אפילו כתב במייל "אל תזיז את הפגישה, חשוב". אתה זוכר?
ת.        כל שבוע באופן קבוע היתה לי ולששון פגישה. אין מה להזיז או לדחות. ישבנו משרד ליד משרד אחד ליד השני. כל הזמן היתה אינטראקציה.
ש.        אם הוא הזמין אותך לפגישה אז זה היה משהו רשמי.
ת.        מעבר לפגישות השוטפות היו פגישות נקודתיות. זה משרד, כל העבודה שלנו זה פגישות.
ש.        דחית את הפגישה ל-8.5 וגם אז לא הגעת.
ת.        יכול להיות."
(ההדגשה הוספה -ד.ו.; עמוד 9 לפרוטוקול שורות 1-9)

כאמור, התרשמנו מעדות התובע כי במקום בו התשובות לא היו נוחות לגרסתו, השיב שאינו זוכר. הדברים שהובאו לעיל הם דוגמה נוספת לכך.

24. לאור האמור, ונוכח מסקנתנו שלעיל לפיה התובע ידע כי הנתבעת אינה מרוצה מתפקודו והיא מעוניינת לפטרו, מקובלת עלינו טענת הנתבעת לפיה התובע ביקש לדחות את הפגישות שנקבעו עימו ביודעו כי פגישות אלו נועדו להביא לסיום עבודתו כך שמועד הפיטורים "נגרר" ליום 15.5.08 - יום לאחר שהשלים התובע שנת עבודה אחת בנתבעת.

בנסיבות אלו, אנו סבורים כי התובע אינו זכאי לתשלום דמי הודעה מוקדמת כטענתו.
25. אף אם נקבל טענת התובע לפיה הגיע לפגישה שנקבעה מראש ליום 15.5.08, הרי שבמועד זה מלאו שנים עשר חודשים ויום אחד לעבודתו. הלכה היא כי "בקיום חיוב הנובע מחוזה ובשימוש בזכות הנובעת מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב" (בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר- שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד לה(1) 828,833 (1980)). עמידה דווקנית "על קוצו של יוד" על קיום ההסכם יכולה, בנסיבות מסוימות להיחשב כחוסר תום לב (רע"א 1233/91 ג'רבי נ' בן דוד פ"ד מה(5), 661, 667 (1991)). בנסיבות שלפנינו, מאחר שהנתבעת התריעה בפני התובע כי בכוונתה לפטרו ובשים לב לכך שחלף יום אחד בלבד מהמועד בו השלים שנת עבודה מלאה איננו סבורים כי התובע זכאי להודעה מוקדמת של שלושה חודשים.
מענקים וניכויים מהשכר
26. התובע תבע יתרת תשלומי בונוסים והחזר ניכויים משכרו. בסעיף 4 לחוזה העבודה נקבע:
"שכר ובונוסים:
תמורת ביצוע העבודה של העובד תשלם החברה לעובד שכר חודשי כדלקמן:


שכר בסיס: 17,500 ₪ ברוטו

...


בונוסים על מכירות הסוכנות:

חיים פרט: 0% מתפוקה חדשה
מנהלים ופנסיה 0% מתפוקה חדשה
פיננסי: 0 פרומיל מהעברות חדשות
אלמנטרי: תגמול מפרמי חדשה (להבדיל מחידוש)- פרט 0% עסק 0% עסק מכל 200,000 ₪ 0%. תיבדק האפשרות לתגמל גם עבור חידוש עסקים חדשים שנרכשו.
מענק שנתי בהתאם לסיכום בין הצדדים ובכפוף לתוכנית העבודה
כל הבונוסים ח"פ וכפופים לביטולים בהתאמה להסכמי החברה
הבונוסים מגלמים בתוכם תגמולים ופיצויים


הבטחת שכר מינימלי

אם השכר ברוטו כולל הבונוסים לא יגיע ל 27,000 ₪, תבוצע השלמה לשכר זה כמקדמה ע"ח בונוסים.
הבטחה זו תינתן למשך 9 חודשים."

27. לטענת התובע, הוא זכאי להפרשי שכר לחודשים מאי-יוני 2008 שכן במהלכם שולם לו שכר בסיס הנופל מהשכר המוסכם - 27,000 ₪ (17.3-17.4 לתצהיר התובע).

הנתבעת טענה שהתחייבה לשלם לתובע שכר חודשי בסך 27,000 ₪ בתשעת החודשים הראשונים לעבודתו בלבד (סעיף 23 לתצהיר ששון). טענת הנתבעת מתיישבת עם האמור בסעיף 4 ג' לחוזה והתובע לא הוכיח שהוא זכאי להשלמת שכר עד לסכום של 27,000 ₪ בחודשים אלו (חודשים 12-13 לעבודתו בנתבעת).

28. לטענת התובע, הוא זכאי למענקים בסך 44,000 ₪, בהתאם לחישוב שערך במהלך עבודתו בנתבעת (סעיף 17.1 לתצהיר התובע). באופן חלופי נתבע סעד של מתן חשבונות.

עתירת התובע למתן חשבונות אינה נזכרת בסיכומי התובע (ר' סעיפים 81-87 לסיכומים) ומשכך נראה כי חזר בו מתביעתו ברכיב זה. מעבר לכך נציין כי מדובר בתביעה כללית וגורפת לגילוי מסמכים: התובע עתר לגילוי תדפיסי חשבונות בנק, הסכמים עם לקוחות, חשבוניות מס ו"כל מסמך רלוונטי, על מנת שהתובע יוכל לממש את הסכם העבודה" (סעיף 31.4 לכתב התביעה). בנוסף, במהלך עבודתו של התובע היו בידיו מלוא הנתונים הנדרשים לשם חישוב המענק (עדות התובע בעמוד 12 לפרוטוקול, שורות 26-29) והמחלוקת בינו ובין ששון בעניין נגעה לאופן חישוב המענק (עדות התובע בעמוד 13 לפרוטוקול שורות 17-27). מכאן שעצם גילוי מסמכי הנתבעת לא יפתור את המחלוקת בנושא גובה המענקים.

29. הנתבעת טענה כי תחשיב התובע בעניין המענקים המגיעים לו משולל בסיס ובהתאם להסכמת התובע עצמו, ערך ששון תחשיב (24-26 לתצהיר ששון) ומצא כי לתובע יתרת חובה (סעיף 27 לתצהיר ששון), שכן שולמו לו סכומים ביתר ומשכך נוכה משכרו סך של 15,750 ₪ בחודשים מאי-יוני 2008. התובע טען כי בתחשיבו של ששון נפלו טעויות ועל כן הניכויים משכרו נעשו שלא כדין ויש להשיב את הסכומים שנוכו (סעיף 18 לתצהיר התובע).

30. אנו סבורים כי דין התביעה ברכיב זה להידחות. ראשית, טענת התובע בדבר זכאותו למענק בסך 44,000 ₪ נטענה בעלמא מבלי שהובאה כל אסמכתא לתמיכה בה. שנית, מצאנו כי התובע הסכים לתחשיב שערך ששון בעניין המענקים.

התובע אישר בחקירתו הנגדית שהוא הסכים שששון יערוך תחשיב בנוגע לרכיב המענקים וכי תוצאותיו יהיו מקובלות עליו:
"ת.        לא זוכר בדיוק. היה דין ודברים ארוך ביני לבין ששון, שבו ששון פנה בפניות רבות וביקש לקבל התחשבנות.
ש.        אחרי שכבר היה מיילים כועסים הדדית ב-30.3 שלחת משהו.
ת.        נכון, שלחתי משהו.
ש.        ואז ששון אמר לך 'תשמע, החישוב הזה לא קשור לכלום, לא לנתונים ולא לדרך החישוב' ואתה אמרת לו שאתה מתקשה לעשות זאת ואמרת לו 'תעשה אתה ומה שתחשב מבחינתי מקובל עליי יש לי אמון בך'.
ת.        נכון. יש לי אמון בו."
(עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 1-8)

הודעת התובע לפיה התחשיב שיערוך ששון מקובל עליו, מהווה למעשה, הודאה בנכונותו ובנסיבות אלו, התובע מושתק מלטעון כנגד תחשיב זה.

31. על פי החישוב שערך ששון, לתובע שולמו סכומים ביתר, ובהתאם בוצעו ניכויים משכרו בחודשיים האחרונים להעסקתו. ששון העיד בעניין (עמוד 21 לפרוטוקול שורות 16-24):
"ת.        קיבלתי פירוט למספר הזה אלא שהוא לא היה רלוונטי. בעקבותיו אמרתי לו שהחשבון לא רלוונטי והתחילו דין ודברים ואמרתי לו שאני יעשה את החשבון.
ש.        אתה ערכת חשבון אחר והגעת לסכום של 15,700 ₪ וניכית לו את זה מהשכר. האם קיבלת אישור ממנו לעשות את זה?
ת.        האישור נמצא בהסכם העבודה שמקדמה היא ל-9 חודשים, תמו 9 חודשים ויש לעשות חשבון על המקדמה שהוא קיבל. הלכנו לקראתו בהסכם העבודה ואפשרו לנו תקופה של 9 חודשים.
ש.        האם קיבלת ממנו אישור לנכות את הסכום?
ת.        קיבלתי ממנו אישור, יש התכתבות ביננו ושאלתי האם מקובל עליו שאני יעשה את ההסכם והוא אמר שכן."

בהקשר זה נוסיף כי הסכמת הצדדים עולה גם מתכתובת דואר אלקטרוני שהוחלפה בין הצדדים (נ/2), הגם שמדובר במסמך קטוע שהוצג בהקשר אחר:

מייל מיום 30.5.08, מהתובע אל ששון:
"ששון הי.
אני שב ומבקש אותך לא לבצע כל ניכוי או קיזוז ממשכורתי הנובעות מהתחשבנות בגין המקדמה שקיבלתי.
היות ויש בינינו, בנושא זה, אי הסכמות אני מבקש שנסכים, תחילה, על הגמ"ח בנושא המקדמה (כאמור אני טוען שמגיעים לי הפרשים, בהתאם למייל ששלחתי לך ב-30.3 וב-31.3)."

ביום 1.6.12 השיב ששון:
"שלום איציק,
אני מרגיש שלא בנוח עם פנייתך
סיכמנו שאני אערוך חשבון והוא יהיה מקובל עליך, אז למה עכשיו את משיג עליו? כי במקרה יצא לחובתך. אם היה יוצא הפוך לא היית בא בטענות.
ערכתי את החשבון בהגינות מירבית וזו התוצאה.

למתי אני אמור לדחות את ההתחשבנות? כבר דחיתי אותה בעבר לבקשתך במרץ, עכשיו הגיע סיום עבודה וצריך להתחשבן סוף סוף.
כדי להתחשב בך, ולמרות שאני זקוק לכסף לא פחות ממך, ביקשתי מרוזה עוד לפני פנייתך לא לקזז את מלוא החוב כרגע ולחלק אותו גם לחוד שהבא, כדי שלא תתאפס לך המשכורת. אני לא יודע איך אפשר להיות יותר הוגן.
מאחל לך מכל הלב החלמה מהירה
ששון מנה"

תשובת התובע-
"ששון תודה על איחולי ההחלמה אני יודע שזה מכל הלב.
לגופו של עניין, אני הגשתי לך חשבון שהראה שמגיעים לי כספים רבים אתה ביקשת לערות את ההתחשבנות ואכן ביצעת אותה על דעתך:
חישבת פרמיה נטו ולא פרמיה."

32. לאור האמור, הסכמת התובע לתחשיב שערך ששון מהווה הסכמה לניכוי סכומים משכרו, ככל שיתברר כי חייב כספים לנתבעת. בנסיבות אלו, נדחית הטענה כי הניכוי נעשה שלא כדין וכי יש להשיב את הסכומים שנוכו משכרו.

33. מענק שנתי
התביעה למענק שנתי מבוססת על הוראת סעיף 4(ב) לחוזה העבודה, בו נקבע כי מענק שנתי ישולם "בהתאם לסיכום בין הצדדים ובכפוף לתוכנית העבודה". התובע לא הציג אסמכתא לסיכום בינו ובין הנתבעת או תוכנית עבודה המזכה בתשלום מענק, מה גם שתביעתו ברכיב זה אינה מכומתת. בנסיבות אלו התביעה ברכיב זה נדחית.





34. אופציות
בסעיף ו' לחוזה העבודה נקבע -
"הסדר מיוחד- אופציות למניות


לאחר השלמת 13 חודשי עבודה יוקצו לעבוד אופציות הניתנות למימוש למניות החברה.

תקופת ההבשלה של האופציות תהיה 5 שנים, ושער המימוש יהיה 1 ₪ לכל מניה.
כמות האופציות תהיה כזו שבמימוש מלא יוקצו לעובד 3% ממניות החברה.


לאחר עוד 5 שנים יוקצו לעובד אופציות נוספות הניתנות למימוש למניות החברה.

תקופת ההבשלה של האופציות תהיה 5 שנים, ושער המימוש יהיה 1 ₪ לכל מניה.
כמות האופציות תהיה כזו שבמימוש מלא יוקצו לעובד 2% ממניות החברה.
3. אם אכן ימומשו כל האופציות מסעיפים 1,2 יחזיק העובד במניות בשיעור 5% ממניות החברה נכון להיום..."

לטענת התובע, מאחר שהשלים 13 חודשי עבודה, הוא זכאי להקצאת 3% מהון המניות של הנתבעת, ששוויין המוערך הוא 500,000 ₪. על כן, נתבעו 300,000 ₪ בגין רכיב זה (סעיף 20 לתצהיר תובע).

35. התובע העיד בעניין האופציות:
"ש.        אתה כותב בתצהירך בסעיף 20.4, מצטט, תראה לי איפה זה כתוב בהסכם שהאופציות שהבשילו יעברו אחרי 13 חודשים לחזקתך?
ת.        אני הבנתי את ההסכם כך, שאחרי 13 חודשים אני אקבל מניות של החברה בשווי 3 אחוז. זו הסיבה המרכזית הבלעדית כמעט, מעבר לזה שרציתי להתקדם..."
(ההדגשה הוספה - ד.ו.; עמוד 14 שורות 20-21; עמוד 15 לפרוטוקול שורות 1-2)
36. הנתבעת טענה כי עובר לתחילת עבודתו של התובע, ביקש להצטרף כשותף בנתבעת אולם ששון סרב לכך והסכים לבחון אפשרות זו בהתאם למתווה הבא, אשר יאפשר לנתבעת לבחון את תפקודו ותרומתו לחברה. הנתבעת התחייבה להעניק לתובע אופציות לרכישת מניותיה, בחלוף 13 חודשים לעבודתו, אשר הבשלתן תהא בחלוף חמש שנות עבודה נוספות (סעיפים 30-35 לתצהיר ששון; עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 6-9; עמוד 20 לפרוטוקול שורות 12-20). לטענת הנתבעת, לאור תקופת עבודתו של התובע, לא התקיימו התנאים המזכים לקבלת כתבי האופציה ולהבשלתן.

37. עבודתו של התובע החלה ביום 15.5.07 והסתיימה ביום 11.6.08. כלומר, במועד סיום עבודתו טרם השלים 13 חודשי עבודה. לאור הוראות הסכם ההעסקה ונוכח ההיגיון העסקי - ניהולי הטמון בהקצאת אופציות לעובדים (ר' ע"ע (ארצי) 182/07 מיקרוסופט ישראל בע"מ- גרושקה, (21.8.07), התביעה ברכיב זה נדחית.
בנוסף יש לציין כי התובע אינו עותר להקצאת אופציות או מניות בפועל ותביעתו היא כספית, המבוססת על הערכה בלבד, ואף מן הטעם הזה אין להידרש אליה.
הלנת פיצויי פיטורים
38. עבודתו של התובע הגיעה לסיומה ביום 11.6.08 ופיצויי הפיטורים שולמו לו ביום 13.11.08. התובע תבע פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בגין האחור בתשלום פיצויי הפיטורים.

התביעה שלפנינו הוגשה ביום 5.4.09, בחלוף למעלה מ-60 יום ממועד תשלום פיצויי הפיטורים, ומשכך, לאור הוראות סעיפים 20(ד) ו-17 א(א) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, התביעה ברכיב זה התיישנה.

39. אף לגופו של עניין, יש לדחות התביעה בנדון.

הנתבעת טענה כי העיכוב בשחרור כספי הפיצויים נבע מהתנהלותו של התובע, מאחר שלא העביר לידיה פירוט של הקופות בהן הופקדו כספי הפיצויים (סעיף 39 לתצהיר ששון). תימוכין לכך ניתן למצוא בתכתובות דואר אלקטרוני שהוחלפו בין התובע לבין גב' רוזה בריימן, מנהלת המחלקה הכלכלית בנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה), כמו גם בעדות התובע (עמוד 14 לפרוטוקול שורות 20-29):
"ש.        היו לך טענות לגבי פיצויי פיטורים, אבל אני מבין שכתב השחרור לקופה נשלח כבר ב-יולי 08 ורק טופס 161 יצא בנובמבר 08 נכון?
ת.        יכול להיות, אני לא זוכר בדיוק.
ש.        הנתבעת טוענת שהסיבה שהיא לא שיחרר את טופס 161 היתה כדי לחסוך לך במס. לא היה לה שום אינטרס אחר ויש שרשרת התכתבויות שהם מפצירים לך לטפל בזה ואתה דוחה זאת.
ת.        לא. הנכון הוא שהיו בלאגן בפוליסות של פניקס בפיצול הכספים.
ש.        תסכים איתי שגם אם טופס 161 יצא באיחור זה לא נעשה מתוך כוונת זדון אלא להפך לשתף איתך פעולה?
ת.        אני מקבל את החלק הראשון. אני לא מעלה על הדעת שזה יכול...אני אין לי סיי אצל החברה."




40. סוף דבר - התביעה נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 10,000 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיטורי סמנכ''ל

  2. פיטורי מנהל סניף

  3. פיטורי אחות קבועה

  4. פיטורי עובדת צהרון

  5. פיטורי משגיח כשרות

  6. פיטורי צמצום בגיל 50

  7. פיטורי סייעת בגין מחלה

  8. פיטורי עובד בעסק משפחתי

  9. פיצוי פיטורין לבעל שליטה

  10. חובת הנימוק בפיטורי צמצום

  11. פיטורי עובד לאחר 5 חודשים

  12. מועד תשלומי פיצויי פיטורין

  13. פיטורי צמצום ללא קושי כלכלי

  14. פיטורי מטפלת בגלל גיל מתקדם

  15. פיטורי עובד שלא הגיע לעבודה

  16. פיטורי עובדים בדרך של הגרלה

  17. פיטורי עובד בכיר בחברה פרטית

  18. נוסח מכתב פיטורין עקב צמצומים

  19. מתי ניתן לשלול פיצויי פיטורין

  20. פיטורי עובד מכירות ללא פיצויים

  21. פיטורי עובד בניגוד לצווי הרחבה

  22. פיטורי מבקר פנים במפלגת העבודה

  23. פיטורי עובד מחמת הרשעה בפלילים

  24. פיטורי עובד נשא איידס עקב המחלה

  25. חזרה לעבודה לאחר פיטורי התייעלות

  26. חישוב פיצויי פיטורין לאיש מכירות

  27. איסור פיטורי עובד עד למתן פסק דין

  28. פיטורי עו''ד לאחר דיון בבית משפט

  29. פיטורי עובדים במסגרת תוכנית הבראה

  30. איסור פיטורי עובדת בטיפולי פוריות

  31. פיטורי עובד אחד בלבד בפיטורי צמצום

  32. פיטורי עובד בשל ביצוע עבירה פלילית

  33. פיטורי עובד לאחר 10 שנים בחברת החשמל

  34. היתר פיטורי עובדת שעברה טיפולי פוריות

  35. פיטורי עובד שהתחיל לעבוד בעבודה נוספת

  36. במסגרת פיטורי העובדים שולמו דמי הסתגלות

  37. תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורין שלא כדין

  38. פיטורי עובד כדי למנוע ממנו לקבל קביעות

  39. פיטורי עורך דין שכיר במשרד אחרי חודשיים

  40. פיטורי עובד בגלל התרעות על ניהול לא תקין

  41. תביעה בגין פיטורי מציל בבריכה עקב הפרות משמעת

  42. תביעה לתשלום פיצויי פיטורין - עבודה במכירות

  43. האם פיטורי התובע נבעו מחמת פנייתו בתביעה נגד בזק ?

  44. תביעה בבית משפט השלום לפיצוי כספי בשל פיטורין לא חוקיים

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון