האם הנתבעים עמדו בנטל הראיה במשפט אזרחי והוכיחו כי התערובת מסוג "פיטום -1" שסיפקה אסם הגליל לא.ח במהלך חודש מרץ 2003, ואשר שימשה להזנת הלהקה, הייתה פגומה? מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פגם בתערובת מזון לבעלי חיים: בפני תביעה כספית בעילה שטרית על סך 213,777 ₪. עפ"י העובדות שאינן שנויות במחלוקת, התובעת - "אסם הגליל אגודה שיתופית חקלאית בע"מ" (להלן - "אסם הגליל") הינה אגודה שיתופית, המייצרת תערובת מזון לעופות ובעלי חיים במכון תערובת המופעל על ידה במושב גורן. הנתבע מס' 1 והנתבעת מס' 2 - חמו שמעון ועמר מלכה, (להלן - "חמו" ו - "עמר", בהתאמה), הינם בעלי מניותיה ומנהליה של חברת "א.ח שיווק עופות בע"מ" (להלן - "א.ח"), אשר עסקה, במועדים הרלבנטיים לתביעה, בגידול אפרוחי פיטום. בשנת 2000 החלה א.ח להזמין תערובות מזון מאסם הגליל להזנת לולי עופות אשר הופעלו על ידה, במושב שומרה. ביום 5.1.2002 חתמה א.ח על שטר חוב בסך 150,000 ₪ (לא כולל הפרשי הצמדה וריבית) לטובת אסם הגליל, להבטחת תשלומים שיגיעו ממנה לאסם הגליל בגין אספקת תערובת, כאשר חמו ועמר חתומים על שטר החוב כערבים בערבות אוול, ביחד ולחוד, לחובות א.ח כלפי אסם הגליל. א.ח הזמינה, החל משנת הקמתה (שנת 2000), באופן שוטף תערובות מאסם הגליל עד למועד הפסקת פעילותה בשנת 2004, ונותרה חייבת לאסם הגליל כספים. בגין חובות אלה, הגישה אסם הגליל ביום 15.6.05 את שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצל"פ בצפת (תיק הוצל"פ שמספרו 06-02010-05-2). ביום 5.9.05 הוגשה התנגדות לביצוע השטר מטעם חמו ועמר. במסגרת אותה התנגדות נטען כי במהלך אחד ממחזורי הגידול של להקת אפרוחים, סיפקה אסם הגליל לא.ח במהלך חודש מרץ 2003 תערובת פגומה, ועקב כך נגרמו לא.ח הפסדים המסתכמים בסך 466,832 ₪, עפ"י חוות דעת שמאית שנערכה ע"י השמאי יצחק אנגל (ז"ל), ואשר צורפה להתנגדות, ועל כן הם רשאים לקזז סכום זה מהתביעה השטרית. אעיר כי עקב טענת חוסר סמכות מקומית, הועבר התיק מבימ"ש השלום בצפת אל בימ"ש השלום בעכו וקיבל את המספר 4074/06. כעולה מתצהירי חמו ועמר שצורפו להתנגדות לביצוע השטר, סיפקה אסם הגליל לא.ח, בין השנים 2000 - 2004 שלושה סוגי תערובות לאפרוחים, לפי הפירוט הבא: תערובת מסוג "פיטום 1" - לאפרוחים בגילאים 19-21 יום, תערובת מסוג "פיטום 2" - לאפרוחים בגילאים 21-30 יום, ותערובת מסוג "פיטום 3" - לאפרוחים בגילאים 30 - 45 יום או עד גמר השיווק. בשנת 2002 חתמו עמר וחמו על גבי שטר חוב בגובה 150,000 ש"ח, (הוא שטר החוב נשוא התביעה השטרית שבפניי), לטובת אסם הגליל, כערבים לחובות א.ח כלפי אסם הגליל. הנתבעים טענו כי החל משנת 2000 ואילך, נגרמו מדי פעם נזקים לא.ח, עקב אספקת תערובות פגומות ע"י אסם הגליל, שגרמו להתפתחות לא תקינה של האפרוחים ולמכירתם ע"י א.ח במחיר מופחת. נטען כי עם קרות הנזקים, נהגה אסם הגליל לזכות את א.ח בסכומי כסף כאלה ואחרים, באופן חד צדדי ומבלי להמתין לקבלת חוות דעת שמאי להערכת הנזקים שנגרמו לא.ח בפועל בגין ירידת ערך האפרוחים. עוד נטען על ידי הנתבעים כי בשלושה מועדים בחודש מרץ 2003 (מחזור גידול מרץ -אפריל 2003), רכשה א.ח להקות אפרוחים לגידול, אשר מנתה במצטבר כ - 58,500 פרטים, אשר שווים 800,000 ₪, כשהם בריאים לחלוטין (להלן: "הלהקה"); עם קבלת האפרוחים, פנתה א.ח לאסם הגליל והזמינה תערובת אכילה ללהקה. לאחר מספר ימים התברר כי אפרוחי הלהקה אינם מתפתחים כראוי ומסרבים לאכול. בחינת התערובת ע"י חמו העלתה כי התערובת בה הוזנה הלהקה הייתה קמחית מדי; עם גילוי העובדה כי התערובת לא הייתה תקינה פנה חמו לאסם הגליל אשר שלחה תזונאי מטעמה, והלה הודיע מיד עם הגעתו כי התערובת "נגרסה חזק מדי", ואינה מיועדת לאפרוחים בגיל כזה. ביום 31.3.03 שלחה אסם הגליל צוות מטעמה אשר לקח את התערובת שנותרה במיכלי א.ח. בנוסף, פנתה א.ח באמצעות חמו למעבדות מיג"ל לבדיקת דגימת תערובת שנמסרה לחמו ע"י אסם הגליל. המעבדה העבירה את התערובת למר דני לשם, מנהל אבטחת איכות בחברת "מילובר". לאחר בדיקתו התברר כי אכן התערובת לא הייתה תקינה ותוצאותיה היו "סירוב לאכילה וחוסר התפתחות" של אפרוחי הלהקה. א.ח פנתה לשמאי יצחק אנגל (ז"ל) והזמינה חוות דעת שמאית לכימות הנזק שנגרם לה עקב אספקת התערובת הפגומה, והלה העריך, בחוות דעתו מיום 9.8.05, את הפסדי א.ח בסך של 466,832 ₪. נטען כי אסם הגליל שלחה אף היא שמאי מטעמה, לבדיקת הנזק שנגרם לא.ח, אולם מטעמים השמורים עימה (ואשר בנקל ניתן לשערם), מסרבת אסם הגליל עד עצם היום הזה למסור לא.ח העתק מדו"ח השמאי. עוד נטען כי הבקשה לביצוע שטר שהגישה אסם הגליל באה לעולם על מנת להלך אימים על הנתבעים, ואך ורק מחמת שנודע לה שבכוונת א.ח להגיש תובענה כספית בגין הנזקים האדירים שנגרמו לה כתוצאה ממעשיה ומחדליה של אסם הגליל (נעיר כאן כי תביעה שכזו לא הוגשה עד היום). עוד נטען, כי האירוע הנ"ל אינו המקרה היחיד בו פעלה אסם הגליל ברשלנות ואשר בגינו הפסידה א.ח כספים. ישנו מקרה נוסף אשר בדעת א.ח לתבוע את אסם הגליל בגינו המסתכם בנזק של כ- 150,000 ₪. לטענת חמו ועמר, בידי א.ח ראיות מוצקות וטובות כי על אסם הגליל לשלם לה כספים העולים על סך של 600,000 ₪ וכי לא א.ח ולא הנתבעים חבים לאסם הגליל כל סכום כסף. יובהר כי במסגרת סיכומי התביעה העלתה אסם הגליל לראשונה טענה לפיה טענות ההגנה, בין אם מתבססות על טענת קיזוז ובין אם על טענת כישלון תמורה חלקי, אינן מהוות טענות הגנה כנגד תביעה שטרית, בהיותן בלתי קצובות, ו/או אינן נובעות מעסקה אחת, ועל כן היה על א.ח ו/או הנתבעים להגיש תביעה נפרדת נגד אסם הגליל בגין נזקיהם (המוכחשים). עוד נטען על ידה לראשונה בסיכומיה, כי גם אם נקבל, לצורך הדיון, את מלוא טענות ההגנה, היינו גם אם נקזז את מלוא הנזק הנטען (לאחר תיקון תחשיב הנזק כעולה מחקירתו הנגדית של השמאי יוסף מילוא, ראו: פרוטוקול עמ' 43 שורות 27-30), מסך חובה של א.ח, בהתאם ליתרת החוב בסך 574,187.64 ₪ המופיעה בכרטסת הנה"ח ממוחשבת נכון לתאריך 31.8.04 שצורפה כנספח ב' לתצהיר עדות ראשית חשב אסם הגליל (להלן- "כרטסת הנה"ח"), עדיין תהיה א.ח חייבת לאסם הגליל חוב כספי בשיעור העולה על הסכום הנקוב בשטר החוב ולפיכך, כערבים לשטר, חייבים חמו ועמר לפרוע את יתרת החוב של א.ח לאסם הגליל, זו שתיוותר לאחר קיזוז מלוא הנזק (המוכחש). גם הנתבעים העלו במסגרת סיכומיהם טענות חדשות, ובין היתר: כי פועל יוצא מכך שאסם הגליל נמנעה מהגשת תביעה כספית נגד א.ח ואף לא שלחה לא.ח ו/או לנתבעים מכתב התראה, בנוגע לחוב הנטען, מופטרים הנתבעים מערבותם לפי סעיף 8 לחוק הערבות, תשכ"ז -1967 (סעיפים 6-10); טענת "העדר יריבות" לאור השוני בין שם התובעת (אסם הגליל) כפי שמצוין בכתב התביעה לבין השם המופיע על כרטסת הנה"ח, שהוגשה כראיה מטעם אסם הגליל להוכחת החוב הנטען (סע' 40 לסיכומים); עוד נטען כי יש לדחות את התביעה נגד הנתבעים מאחר ואסם הגליל לא הוכיחה את שיעור החוב הנטען של א.ח כלפיה וכי אין די בהגשת אותו דף מכרטסת הנה"ח כראיה להוכחת החוב הנטען, והיה על אסם הגליל להציג עותק מתעודות המשלוח, חשבוניות, ודרישות תשלום שנמסרו לא.ח וכן עותק מהתשלומים ששילמה בפועל א.ח לאסם הגליל (סע' 41 לסיכומים). כבר עתה אציין כי אין בידי לקבל את הטענות הנ"ל, שהועלו ע"י הצדדים לראשונה במסגרת סיכומיהם, מאחר והן מהוות שינוי/הרחבת חזית אסורה. יובהר כי אסם הגליל, בחרה מלכתחילה שלא להגיש תביעה כספית על מלוא יתרת החוב הנטענת כנגד א.ח, עפ"י "עסקת היסוד" שבינה לבין א.ח, ובחרה לנקוט בהליך של בקשה לביצוע שטר החוב שנועד להבטיח את התשלומים שיגיעו לאסם הגליל מא.ח עפ"י "עסקת היסוד" (אספקה שוטפת של תערובת) עליו חתומים גם שני הנתבעים כערבים, וזאת תוך שהגבילה בכך את סכום תביעתה לגובה הסכום הנקוב בשטר. מנגד הנתבעים, חמו ועמר, העלו במסגרת התנגדותם לביצוע השטר טענת קיזוז נגד החוב הנטען (שווי השטר בצירוף ריבית והפרשי הצמדה) המתבססת על "עסקת היסוד" שבין אסם הגליל לא.ח, בגין נזקים שנגרמו, עפ"י הנטען לא.ח, עקב אספקת תערובת פגומה ע"י אסם הגליל, וזאת יש להדגיש, בהיקף העולה לכאורה בהרבה על הסכום הנקוב בשטר, אך ללא שכפרו בפועל בעצם קיומו של החוב הנטען של א.ח כלפי אסם הגליל (היינו קיומו של חוב כספי בגין אספקת תערובת לא.ח לכל הפחות בשווי הסכום הנקוב בשטר), ללא שהעלו טענת העדר יריבות, וללא שהעלו כל טענה לעניין תוקפו של שטר החוב. מנגד אסם הגליל בחרה שלא להגיש תשובה להתנגדות לביצוע שטר שהגישו הנתבעים ולא העלתה כל טענה לעניין "מניעות" בדבר העלאת טענת הקיזוז נגד התביעה השטרית. יתרה מכך, גם לאחר שההתנגדות התקבלה בלשכת ההוצל"פ וההליך בין הצדדים הועבר לפסים של תביעה רגילה לא הגישו הצדדים בקשה לתקן את כתב תביעתם, לרבות אי הגשת בקשה מצד הנתבעים לצירוף א.ח כצד להליך ורשות להגיש תביעה נגדית מצד א.ח ו/או הנתבעים נגד אסם הגליל בגין מלוא נזקיהם הנטענים. בנסיבות הנ"ל התביעה שבפני תוכרע עפ"י הפלוגתאות כפי שגובשו עפ"י כתבי הטענות המקוריים (הבקשה לביצוע שטר והתצהירים שצורפו להתנגדות לביצוע השטר, המהווים עם קבלת ההתנגדות את כתבי הטענות של הצדדים). למעלה מן הצורך אציין כי עיון בשטר החוב, נשוא התביעה, מלמד כי שטר החוב עליו חתמה א.ח במסגרת "עסקת היסוד" הינו לפקודת "אסם הגליל מכון תערובת של מושבי הגליל אגודה שיתופית חקלאית בע"מ". שטר חוב זה הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ צפת כאשר במסגרת נימוקי ההתנגדות שהגישו הנתבעים וגם במסגרת הדיון בהתנגדות גופא לא העלו הנתבעים כל טענה בדבר העדר יריבות, על אף שעל הבקשה לביצוע שטר ופרוטוקול הדיון בהתנגדות מיום 31.1.06 צוינה המשיבה (אסם הגליל) בשם "אסם הגליל בע"מ" ולא בשמה המלא. יתרה מכך, אם סברו הנתבעים, כי א.ח אינה חבה לאסם הגליל כספים בגין אספקת התערובת בתקופה הרלבנטית, ניתן היה לצפות, כבעלי מניותיה ומנהליה של א.ח, כי יטענו זאת באופן מפורש בהתנגדות וכן יצרפו להתנגדות מסמכים אשר תומכים בטענה זו כגון העתק מכרטסת הנה"ח של א.ח לתקופה הרלבנטית או כל אסמכתא מתאימה אחרת שיש בה כדי לתמוך לכאורה בטענתם בדבר העדר חוב מצד א.ח כלפי אסם הגליל, או לכל הפחות לקיומה של יתרת חוב הנמוכה מהשווי הנקוב בשטר. שכן, אם נכונה הייתה טענת הנתבעים כי לכאורה לא קיים חוב של א.ח כלפי אסם הגליל ממילא היו מופטרים מערבותם מבלי הצורך להוכיח כלל את טענת הקיזוז. מטעמים אלה, לא מצאתי גם ממש בטענת הנתבעים כי לצורך הוכחת החוב הנטען (שלאור נימוקי ההתנגדות כאמור לא היה שנוי כלל במחלוקת) היה על אסם הגליל להוכיח באמצעות ראיות "כל תנועה ותנועה" בכרטסת הנה"ח שצורפה לתצהיר עדות ראשית של נועם. ועוד אוסיף ואציין כי לאחר שהוגשו סיכומי הנתבעים, הגישה אסם הגליל בקשה להתיר לה להגיש סיכומי תשובה בטענה כי במסגרת סיכומי הנתבעים הועלו טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות אשר מרביתן מהוות הרחבת חזית. מהטעמים שפורטו לעיל הבקשה נדחתה על ידי, תוך ציון העובדה כי האמור בבקשה זו יילקח בחשבון. בתיק נשמעו ראיות הצדדים עד תום. מטעם התביעה העידו ארבעה עדים: מר אמציה איל, תזונאי אסם הגליל, עורך חוות הדעת מיום 30.7.07 (להלן: "אמציה"); מר נועם ברטל, חשב אסם הגליל (להלן: "נועם"); מר אלכס דרור, מנהל ייצור של אסם הגליל (להלן: "דרור"); וכן ד"ר יהושע שחר, וטרינר, עורך חוות הדעת מיום 29.4.07 (להלן: "ד"ר שחר"). מטעם ההגנה העידו שלושה עדים: מר דניאל לשם, מנהל אבטחת איכות במכון התערובת "מילובר", עורך חוות הדעת מיום 3.4.03 אשר סומנה כמוצג נ/2 (להלן: "דניאל"); הנתבע מס' 1 חמו בעצמו; והשמאי, מר יוסף מילוא, אשר ערך חוות דעת שמאית חלופית מיום 8.7.11, במקום חוות הדעת של השמאי יצחק אנגל ז"ל, אשר נפטר במהלך ההליך המשפטי, בטרם נשמעו ראיות ההגנה (להלן: "השמאי מילוא"). הסוגיות הטעונות הכרעה האם הנתבעים עמדו בנטל הראיה במשפט אזרחי והוכיחו כי התערובת מסוג "פיטום -1" שסיפקה אסם הגליל לא.ח במהלך חודש מרץ 2003, ואשר שימשה להזנת הלהקה, הייתה פגומה? אם התשובה לשאלה הנ"ל הנה חיובית, כי אז האם הוכח ע"י הנתבעים כי התערובת פגומה הייתה הגורם, או אחד הגורמים, לסירוב האכילה של הלהקה ולהתדרדרות מצבם הבריאותי של אפרוחי הלהקה ופיגור בהתפתחותם, אשר הביאו לתמותה מוגברת ומשקל ירוד של הלהקה בתום תקופת הגידול (בשלב השיווק)? אם התשובה לשאלה הקודמת הנה חיובית, עולה השאלה מהו שיעור הפיצוי (הקיזוז) לו זכאית א.ח (וכפועל יוצא מכך הנתבעים) בגין הנזק שנגרם עקב הזנת הלהקה בתערובת הפגומה? להלן נדון בשאלות הנ"ל לפי סדרן. כאמור, טענת הקיזוז מתייחסת לתערובת פגומה, אשר עפ"י הנטען, סופקה ע"י אסם הגליל לא.ח במהלך חודש מרץ 2003. מחומר הראיות עולה כי א.ח הייתה לקוחתה של אסם הגליל בין השנים 2000- 2004 ובמהלך אותם שנים היא צרכה מאסם הגליל באופן שוטף תערובות ללהקות עופות שגידלה בלולים שהופעלו על ידה בשומרה. יש לציין כי אומנם נטען בתצהיר עדות ראשית חמו (סע' 7) כי במועדים שקדמו למועדים הרלבנטיים לתביעה שבפניי, סופקו לא.ח ע"י אסם הגליל, מדי פעם, תערובות מאיכות ירודה אשר גרמו להתפתחות בלתי תקינה של האפרוחים ולהפסדים כבדים, ועקב כך נהגה אסם הגליל לזכות באופן חד צדדי את חשבונה של א.ח בסכומי כסף שונים, אך לא מצאתי לדון בטענה זו בין מאחר ומדובר בטענה בעלמא שהועלתה ע"י הנתבעים ללא שגובתה בראיה כלשהי מטעמם, ובין מאחר והמחלוקת שבפניי (הנוגעת לטענת הקיזוז) מתייחסת, עפ"י הנטען, לתערובת פגומה אשר סופקה לא.ח בחודש מרץ 2003 בלבד (אם כי ניתן לתהות מדוע לכאורה המשיכה א.ח להזמין תערובת אכילה מאסם הגליל, אם סופקו לה על ידה בעבר מעת לעת תערובות מאיכות ירודה אשר פגעו בהתפתחות התקינה של האפרוחים והביאו להפסדים כספיים כבדים). זאת ועוד, אציין גם כי טענת הנתבעים לפיה הגשת שטר החוב נועדה להלך אימים על הנתבעים לאחר שנודע לאסם הגליל על כוונת א.ח להגיש תביעה כספית נגדה בגין הנזקים האדירים שנגרמו אינה מקובלת עלי. עולה מחומר הראיות כי א.ח הפסיקה את פעילותה בשנת 2004 כשהיא מותירה חוב כספי של מאות אלפי ₪ כלפי אסם הגליל. על אף טענת א.ח כי אספקת התערובת הפגומה ע"י אסם הגליל גרמה לה נזקים כבדים המסתכמים בסכום לא מבוטל של מאות אלפי שקלים, לא מצאה א.ח לנכון להגיש תביעה כספית נגד אסם הגליל ממועד סיום מחזור גידול הלהקה (אפריל 2003) ועד מועד הגשת הבקשה לביצוע שטר (חודש יוני 2005). יותר מכך, גם לאחר שהתקבלה התנגדות הנתבעים והתיק הועבר לפסים של תביעה רגילה לא מצאה א.ח לנכון להגיש בקשה להצטרף להליך שבפניי ולבקש להתיר לה להגיש תביעה נגדית נגד אסם הגליל על מלוא נזקיה הנטענים. לא שוכנעתי כי הבקשה לביצוע שטר נועדה להלך אימים על הנתבעים, שכן חומר הראיות מלמד כי עד היום לא הוגשה כאמור תביעה כספית ע"י א.ח. כמו כן, עיון בחוות הדעת של השמאי אנגל (ז"ל) מעלה כי היא נערכה על ידו ביום 9.8.05, דהיינו מעל שנתיים לאחר סיום מחזור הגידול של הלהקה, וזאת לצורך תמיכה בטענת הקיזוז של הנתבעים שהוגשה במסגרת ההתנגדות. מכך ניתן ללמוד כי חוות הדעת הוכנה לצרכי התגוננות בפני התביעה השטרית, ולא כחלק מהכנת ראיות לפתיחת הליך המשפטי נגד אסם הגליל (דבר שלא ננקט בסופו של דבר). כעולה מחומר הראיות, במחזור הגידול שהחל בחודש מרץ 2003, רכשה א.ח ממדגרות "שרייבר" ו-"גן שומרון", כמות כוללת של 58,600 אפרוחים מגזע קוב אשר אוחסנו ב- 3 לולים שהפעילה א.ח בשומרה. אפרוחים אלה נרכשו במועדים הבאים: ביום 9.3.03 - המשלוח הראשון של אפרוחים (סה"כ 10,000 יח'). ביום 10.3.03 - המשלוח השני של אפרוחים (סה"כ 30,000 יח'). ביום 17.3.03 - המשלוח השלישי של אפרוחים (סה"כ 18,600 יח'). הנתבעים טוענים כי הלהקה הגיעה לידי א.ח כאשר האפרוחים במצב בריאותי תקין לחלוטין, ומיד עם קליטתם בלולים פנתה א.ח לאסם הגליל לצורך הזמנת תערובת להזנתם, וזאת ללא שפורטו על ידם מועדי הזמנת התערובת, הכמות המוזמנת בכל הזמנה, וסוגה ובעיקר שמדובר בלהקה שנקלטה בשלושה מחזורי רכישה שונים (ס' 11-12 לתצהיר עדות ראשית חמו). הנתבעים אף לא צירפו תעודות משלוח או חשבוניות מס לתקופה שבין תאריך 9.3.03 (מועד תחילת מחזור הגידול נשוא התביעה) לבין מועד סיום מחזור הגידול, בין התאריכים 25.4.03 - 3.5.03 (בהתאם לאמור בחוות הדעת של השמאי אנגל לפיה נטען כי מחזור גידול תקין נמשך בד"כ 46 יום), כך שלא ברור מהי הכמות מכל סוג של תערובת, שנרכשה מאסם הגליל ונדרשה לא.ח לצורך הזנת הלהקה במשך כל מחזור הגידול, ובעיקר מהי הכמות הכוללת של תערובת מסוג "פיטום-1", שרכשה א.ח מאסם הגליל במהלך מחזור חייה של הלהקה (סוג התערובת לגביה נטען כי סופקה פגומה ואליה מתייחס דניאל, בחוות דעתו מיום 3.4.03, מוצג נ/2). כן לא ברור האם טענת "הפגם" מתייחסת לכל כמות התערובת מסוג פיטום 1 שסופקה ע"י אסם הגליל במהלך חודש מרץ 2003 או לגבי משלוח ספציפי, ומהי אותה כמות. עוד יש לציין כי על אף שאין חולק כי הלהקה כללה אפרוחים בגילאים שונים (מועדי בקיעה שונים בהפרש של ימים), הנתבעים התייחסו לכך כאילו כל אפרוחי הלהקה בקעו באותו יום. כמו כן, לא ברור מגרסת הנתבעים באיזה סוג תערובת הוזנו אפרוחי הלהקה בעת היותם בגיל 1 -18 ימים וממי רכשה א.ח את התערובת המתאימה לטווח גיל זה וזאת בהתחשב באמור בסעיף 5 לתצהיר עדות ראשית חמו, לפיו כל סוגי התערובת שיוצרו וסופקו ע"י אסם הגליל לא.ח מיועדים לכאורה לאפרוחים בגילאי 19 יום ומעלה. עיון בעמוד הראשון לחוות דעתו של תזונאי אסם הגליל אמציה, מלמד כי לדעתו עדותו של חמו בכל הקשור לטווח הגילאים של סוגי התערובת שסיפקה אסם הגליל לא.ח, אינה נכונה. עפ"י האמור בחוות דעתו, תערובת "פיטום-1" מיועדת להזנת אפרוחים מגיל יום ועד 21 יום (ולא כפי שהוצהר בס' 5 לתצהיר עדות ראשית חמו - מגיל 19- 21 יום), תערובת "פיטום -2" מיועדת להזנת אפרוחים מגיל 22 יום ועד 35 יום, ותערובת מסוג "פיטום -3", מיועדת להזנת אפרוחים מגיל 35 יום ועד 45 יום, או עד מועד השיווק, לפי המוקדם. במהלך חקירתו הנגדית אישר התזונאי אמציה (אשר החליף בתפקיד את התזונאי הקודם של אסם הגליל, מר בן שושן) את טענת הנתבעים כי במועדים הרלבנטיים לתביעה שימש בן שושן תזונאי אצל אסם הגליל (פרוטוקול עמ' 17-20). כמו כן, הבהיר העד הנ"ל כי עד מועד תחילת העסקתו סיפקה אסם הגליל שלושה סוגי תערובת, ובסמוך לכניסתו לתפקיד התחילה אסם הגליל לספק ארבעה סוגי תערובת (פרוטוקול עמ' 3 שורות 24-28). כאשר נשאל אמציה האם יש לאסם הגליל אסמכתא לגבי סוגי תערובת הפיטום במועדים הרלבנטיים השיב כי הוא "מניח שניתן לקבל את זה" (פרוטוקול עמ' 4 שורות 3-4). הנתבעים לא הגישו אסמכתא מספקת לטענתם לגבי טווח גיל האפרוחים שלו מיועד כל סוג תערובת שסיפקה אסם הגליל לא.ח ובעיקר לגבי טווח הגיל המותאם לתערובת האכילה מסוג "פיטום - 1", לגביה נטען ע"י הנתבעים כי סופקה פגומה. נתונים אלה עשויים להיות רלבנטיים מאחר ועולה מחומר הראיות כי סוגי התערובת מותאמים להזנת האפרוחים לפי גילם בימים, וסביר להניח שאם הוזנו בתערובת שאינה מותאמת לגילם עלול הדבר היה לפגוע בהתפתחותם גם אם התערובת הייתה תקינה אך מיועדת לשלב התפתחותי אחר. הנתבעים כאמור לא פירטו בתצהיריהם, ולא במסמכים נלווים אליהם, את מועדי הרכישה ואת כמות התערובת בכלל ואת כמות התערובת מסוג "פיטום -1" בפרט שנרכשה ע"י א.ח מאסם הגליל לצורך הזנת אפרוחי הלהקה, בשלבים המוקדמים של הגידול. כמו כן לא צירפו העתקים מתעודות משלוח או אסמכתאות מתאימות אחרות מהן ניתן להסיק את האמור לעיל, כך שעל פניו לא ברור לאיזה משלוח של אספקת תערובת במהלך חודש מרץ 2003 ולאיזו כמות תערובת מתייחסת טענת "התערובת הפגומה". עיון ב"יומן תנועות" ממוחשב שצורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית של דרור, מלמד כי אסם הגליל סיפקה לא.ח בתאריך 24.3.03 כמות של 12.430 טון תערובת מסוג פיטום -1 (קוד 3130), וביום 28.3.03 סופקה כמות נוספת של אותו סוג תערובת במשקל 4.82 טון. (ניתן לראות שמספר הספק בנספח א' זהה למספר הספק של א.ח, כפי שמופיע בכרטסת הנה"ח). מעיון במסמך שכותרתו "ריכוז משלוחי תערובת לא.ח שיווק עופות בע"מ", חתום ע"י יוחי, צורף כנספח 5 לחוות דעת ד"ר שחר, עולה כי במהלך התקופה שבין 5.3.03 - 4.4.03 סיפקה אסם הגליל לא.ח תערובת מקוד 3130 בכמות כוללת של 38.1 טון (בניכוי 4.520 טון תערובת שהוחזרה למפעל ביום 31.3.03). במהלך חקירתו הנגדית העיד חמו כי בתחילת הגידול של הלהקה רכשה א.ח מאסם הגליל כמות תערובת בסדר גודל של 20-30 טון אותה אחסנה א.ח ב- 3 מיכלים חיצוניים ללולים, ואחרי שבועיים הגיע פיזית התזונאי הקודם של אסם הגליל, בן שושן לחוות הלולים של א.ח בשומרה (לאחר ששב מחו"ל) ואישר לרוקן את כל המיכלים ולהחזיר את תכולתם חזרה לאסם הגליל. כך נרשמו הדברים בפרוטוקול עמ' 32 שורות 22- 32 ועמ' 33 שורות 1-8: "ש. לקחו לך את התערובת 4.5 טון. ת. מתוך 20-30 טון שהיו במיכלים.שמנו בכל אחד משלושת הלולים, משהו כמו 8 טון, שזה בערך 20-24 טון. זה מה שלקחנו בתחילת הגידול. אסם הגליל הגיעה אחרי שכבר צעקתי. הלהקה לא אכלה. אחרי שבועיים הגיע בן שושן התזונאי.... ואמר שאראה מה קרה, שהתערובת גרסו אותה יותר מדי ושיש בעיה ואמר שיש להרטיב את התערובת....בגלל זה באותו יום עד 18:00 בערב הוא עבד בשביל לפנות את התערובת...לגבי המיכלים, הוא אמר שהוא יפנה אותם. הוא הביא צוות באותו יום ופינו בפועל את המיכלים. הם עבדו עד מאוחר באותו ערב. הם פתחו את הקונוס הגדול והביאו צוות גדול עם משאית ופתחו ושמו את התערובת בשקים. הם לקחו כ- 4.5 טון..... ש. אתה טוען שהתלוננת ורק אחרי שבועיים בן שושן הגיע ? ת. נכון. זה מה שהיה בפועל. התקשרתי לאסם, דיברתי גם עם נהג התערובת. בן שושן לא היה אז בארץ. איך שהוא הגיע ארצה הוא הגיע ישר ללולים והוא אמר לי שיש "פאק" ושעשו לי בעיה. בן שושן אמר שהתערובת לא טובה ולכן פינה אותה...". (ההדגשות אינן במקור, ג'.נ) יש לציין כי במסגרת ההליך שבפניי, לא הובאה כל ראיה מצד הנתבעים לפיה חמו ו/או א.ח או מי מטעמה פנו במהלך חודש מרץ 2003 בבכתב או בע"פ לאסם הגליל והתלוננו בקשר לתערובת שסופקה להם וכי אסם הגליל התעלמה או נקטה "שיהוי" בטיפול בתלונתם, וגם לא הובאו ראיות בדבר מספר ביקורים של התזונאי בשומרה בעקבות אותן תלונות (למעט פניה אחת של א.ח באמצעות חמו בחודש מרץ 2003 אשר אסם הגליל מודים בה, וטוענים כי טיפלו בה באופן מיידי באמצעות התזונאי בן שושן וצוות עובדים שנלווה אליו ללולי א.ח). עיון בסעיף 5 לתצהיר חמו שצורף לבקשת התנגדות בהוצל"פ וכן בסעיף 15 לתצהיר עדות ראשית חמו, מלמד לכאורה כי מיד כאשר נודע לחמו כי התערובת שסופקה ע"י אסם הגליל "לא תקינה" הוא פנה לאסם הגליל, וזו מצידה שיגרה את התזונאי בן שושן אשר אישר להחזיר בו ביום את כל תכולת המיכלים למפעל (ס' 15 לתצהיר עדות ראשית חמו): "מיד כשגיליתי את העובדה כי התערובת לא הייתה תקינה, פניתי לתובעת, אשר שלחה תזונאי מטעמה, שהודיע לי מיד עם הגעתו כי התערובת נגרסה חזק מדי ואינה מיועדת לאפרוחים בגיל כזה. ביום 31.3.03, שלחה התובעת צוות מטעמה, אשר לקח את התערובת שנותרה במיכלי החברה". תימוכין לאמור לעיל הוא נספח "ג' 2" שצורף לתצהיר חמו (בבקשת ההתנגדות) לפיו החזרת תכולת המיכלים מחוות הלולים של א.ח למפעל אסם הגליל, שהסתכמה בכמות של 4.520 טון תערובת מסוג "פיטום-1", נעשתה ביום 31.3.03 בשעה 18:00 בערב. יש לציין כי עדות חמו במהלך חקירתו הנגדית בביהמ"ש כאמור, בדבר "שיהוי" של שבועיים מצד אסם הגליל בטיפול בתלונותיו עקב שהות בן שושן בחו"ל (עמ' 33 לפרוטוקול שורות 4-8) במצורף עם טענתו כי אפרוחי הלהקה סירבו לאכול ופיגרו בהתפתחותם כיוון שהתערובת שבה הוזנו נגרסה "חזק מדי" והייתה קמחית ("אבקתית"), עדות זו אינה מתיישבת עם עדותו של חמו עצמו אשר לפיה בתחילת גידול הלהקה (לכל המוקדם השבוע השני של חודש מרץ 2003) הזמין מאסם הגליל משלוחי תערובת בהיקף של כ- 20-30 טון, כאשר אין חולק שביום 31.3.03 רוקנו 3 מיכלי החברה וכמות של כ- 4.5 טון תערובת מסוג "פיטום -1" הוחזרה לאסם הגליל. נשאלת השאלה: היכן "נעלמו" כ- 15-25 טון תערובת, אם לטענת חמו הוא נתקל בתופעה של סירוב אכילה של התערובת שסופקה כבר מהימים הראשונים של גידול הלהקה? לכך מצטרפת סתירה נוספת בין גרסתו של חמו בביהמ"ש במסגרתה העיד חמו כי כמות התערובת של 20-30 טון (שנטען לגביה כי סופקה פגומה) נרכשה ע"י א.ח מאסם הגליל "בתחילת הגידול" (דהיינו בשבועיים הראשונים של חודש מרץ 2003) לבין גרסתו של חמו במהלך חקירתו הנגדית בלשכת ההוצל"פ, במסגרת הדיון בהתנגדות לביצוע שטר מיום 31.1.06 (פרוטוקול הדיון עמ' 1 שורות 1- 14), שם העיד כי כמות התערובת של 20-30 טון (הפגומה) סופקה (לפי חישוב פשוט) ע"י אסם הגליל לא.ח בסוף חודש מרץ 2003, דבר התומך דווקא בגרסת אסם הגליל, אם כי עפ"י גרסת אסם הגליל טענת "תערובת פגומה" של הנתבעים (המוכחשת על ידה) מתייחסת למשלוח תערובת מסוג "פיטום -1" מיום 28.3.03 בכמות של כ- 5 טון בלבד, אשר טופלה על ידה ביום 31.3.03 באמצעות התזונאי בן שושן: "שאלה: כמה טון תערובת הייתה התערובת שאתה טוען שהיא פגומה. תשובה: אני לא זוכר במדויק, אבל בערך 20 טון או 30 טון. שאלה: כמה ימים לפני לקחת אותה. תשובה: חלק מהלהקה היו 13 יום וחלק 21 יום. שאלה: לאחר כמה ימים גילית שיש בעיה. תשובה: התרעתי מהימים הראשונים שהתערובת פגומה. כאשר התרעתי בפניהם הרבה פעמים, הם שלחו תזונאי, ואז הוא אמר שגרסו את התערובת יותר מידי, הוא הציע לי לקחת מרסס מים ולהרטיב את התערובת. ההתכתבות איתם הייתה בע"פ. כשהוא ראה שיש בעיה, הוא פינה את התערובת". (ההדגשות אינן במקור ג'.נ). לצורך הוכחת טענת הנתבעים כי תערובת מסוג "פיטום -1" שסופקה ע"י אסם הגליל בחודש מרץ 2003 ואשר שימשה להזנת הלהקה, הייתה פגומה, הגישו הנתבעים את חוות דעתו של מנהל אבטחת איכות במכון תערובת "מילובר", דניאל (סומנה כמוצג נ/2), ותעודת בדיקה מס' 12584 של מעבדת "מיג"ל" מיום 8.4.03 (צורפה כנספח ז' לתצהיר עדות ראשית חמו). כעולה מחקירתו הנגדית של חמו, נטל התזונאי בן שושן דגימות מהתערובת שהוחזרה למפעל לצורך משלוח לבדיקת מעבדה, וכך עשה גם חמו (פרוטוקול עמ' 34 שורות 22-23). עיון בתעודת הבדיקה של מיג"ל מלמד כי ביום 2.4.03 בוצעה בדיקה ע"י המעבדה של רכיבי התערובת מסוג "פיטום- 1" מתוצרת אסם הגליל, עפ"י הזמנתו של חמו. לא אתעכב על תוצאות הבדיקות של מעבדת מיג"ל ולא של מעבדת "קופולק", שצורפה כנספח 3 לחוות דעת ד"ר שחר, מאחר ולא הועלתה ע"י הנתבעים (וממילא שאלה זו אינה חלק מההתדיינות בין הצדדים), טענה לגבי פגם באיכות התערובת מסוג "פיטום-1" שסופקה לא.ח, אם כי הועלתה טענת פגם (אי התקינות) לגבי "המראה הפיסי" של התערובת ("גרוסה מדי"). עוד יש לציין כי בתעודת הבדיקה של מיג"ל, מתחת לטבלה המפרטת את מרכיבי התערובת צוינה ההערה: "בדיקת גודל פירור ואיכות תערובת בחוות דעת מצורפת, של דני לשם - מנהל אבטחת איכות מכון מרכזי לתערובות מילובר". עיון ב- נ/2 מלמד כי מסמך זה נערך ע"י דניאל ביום 3.4.03 על סמך דגימת תערובת שהעבירה לו גב' עדנה הדר ממעבדת מיג"ל לצורך קבלת חוות דעתו. מפאת חשיבותה ומאחר וטענת הקיזוז של הנתבעים (תערובת פגומה) וכימות הנזק שנגרם, עפ"י הנטען, לא.ח עקב השימוש בה להזנת עופות הלהקה, עפ"י חוות דעת שמאיות שהוגשו, מתבססת כולה על ממצאי חוות דעתו של דניאל, מצאתי לנכון לצטט אותה בשלמותה: 3.4.03 "לכב' מיג"ל - מעבדת שירות לידי עדנה הדר פקס: 6953529 להלן חוות דעתי על התערובת שהועברה אלי על ידכם היום. בהנחה שהתערובת היא תערובת פיטום 1, שאותה מזינים אחרי תערובת הסטרטר, נראה שע"פ התכולות שנמצאו - התערובת תקינה (למרות עודף חלבון של כ- 1%). המראה הפיסי של התערובת אינו תקין". ע"פ הדגימה שהגיעה אלי אפשר לראות שהכיפתות בוצע על תבנית עם קדח 4 מ"מ. כופתיות בקוטר 4 מ"מ אלה, הועברו למפורר שאמור היה לשבור אותן לגודל הפירור הנדרש. ע"פ המראה הפיסי של התערובת נראה שחוזק הכופתית נמוך מאד, דבר שגרם לפירוק כמעט מלא של הכופתית בזמן העברתה במפורר. בבדיקת גודל החלקיקים (ראה תוצאות) נראה: ? או שהמפורר לא היה מכוון כיאות, ופורר הכופתיות לגדלים קטנים בהרבה מהנדרש. ? או שגריסת חומרי הגלם במקרה זה בוצעה עם קדחי רשת גריסה קטנים מ- 3 מ"מ, ובגלל חוזק הכופתיות הנמוך, התפרקה הכופתית במפורר לחלוטין, כשהתוצאה היא תערובת עם הרבה מאד חלקיקים קטנים מ- 0.5 מ"מ ("אבקה"). חלוקת גודל הפירור הנדרש בתערובת פיטום 1 היא: כ- 80% חלקיקים גדולים מ- 2 מ"מ. כ- 10% חלקיקים שבין 2 מ"מ ל- 0.5 מ"מ. כ- 10% חלקיקים קטנים מ- 0.5 מ"מ. גודל פירור כזה, מאפשר לעוף (בגילאים המתאימים) ניקור של פירורי תערובת גדולים יחסית (אך לא כופתית שלמה). הזנת עופות בתערובת כפי שהוצגה בפני ("אבקתית"), גורמת לעוף לחפש במזון פירורים ולא לאכול. כשהתוצאות הן: סירוב אכילה וחוסר התפתחות. בברכה דני לשם מנהל אבטחת איכות" (ההדגשות אינן במקור, ג'.נ) לאחר שעיינתי היטב בחוות הדעת של דניאל, ובשים לב לחומר הראיות בכללותו, לא שוכנעתי ברמה הנדרשת במשפט אזרחי כי עלה בידי הנתבעים להוכיח כי תערובת מסוג "פיטום -1" שסופקה במהלך חודש מרץ 2003 לא.ח ע"י אסם הגליל הייתה פגומה (בלתי תקינה מבחינת "מראה הפיסי"), בין היתר מהנימוקים הבאים: אין חולק כי דניאל מנהל אבטחת איכות במכון תערובת "מילובר", היה מועסק בעת עריכת חוות דעתו במכון תערובת מתחרה של "אסם הגליל" בצפון הארץ, המייצר אף הוא, בין היתר, תערובות מזון לעופות. במהלך חקירתו הנגדית העיד דניאל (פרוטוקול עמ' 24 שורות 1-3) כי: "אין לי שום קשר עם מעבד מיגל. קיבלתי בקשה מעדנה להביע חוות דעתי על דגימה של תערובת שהיא שולחת לי. לא ידעתי של מי התערובת. ההסכם היה שאני אתן חוות דעת על תערובות שאינן ייצור של מילובר" (ההדגשה אינה במקור ג.נ) אולם עדות זו אינה מתיישבת עם העובדה כי היה ידוע לו שסוג התערובת המכונה "פיטום- 1" מיוצר אצל אסם הגליל, ובעיקר שהדבר אף צוין במפורש בפרטי הדוגמא בטופס תוצאות הבדיקה של מיג"ל ("תיאור: תערובת פיטום 1 אסם הגליל") אשר הועבר אליו ביחד עם דגימת התערובת, אליה הוא מתייחס בחוות דעתו. לכך יש לצרף את העובדה כי במהלך חקירתו הנגדית אישר דניאל כי לא קיבל שכ"ט ממעבדת מיג"ל בגין עריכת חוות הדעת (פרוטוקול עמ' 24 שורה 4), ובעיקר לאור דבריו כי עריכת חוות הדעת (נ/2) לא נעשתה על ידו למיג"ל באופן חד פעמי אלא היה הסכם שהוא ייתן מעת לעת חוות דעת למיג"ל על תערובות שאינן ייצור של "מילובר". מאחר וטענת הקיזוז של הנתבעים מתבססת על טענה של אספקת תערובת פגומה מצד אסם הגליל והשפעת אותה הזנה בתערובת פגומה על בריאות והתפתחות הלהקה וכפועל יוצא מכך על "נתוני שיווק" הסופיים של הלהקה (שאלת הקשר הסיבתי רלבנטית לסוגיה השנייה שהוצגה לעיל) שהן טענות שבמומחיות - היה על הנתבעים לצרף חוות דעת ערוכות כדין, של מומחים בתחומים הרלבנטיים, לפי הכללים שנקבעו בפקודת הראיות, על כל המשתמע מכך, דבר שלא נעשה בהליך דנן. במהלך חקירתו הנגדית נשאל דניאל לגבי השכלתו והידע שלו בתחום הזנת עופות ו/או וטרינריה, ומתשובתו עולה כי הוא נעדר השכלה פורמאלית ומומחיות בתחום של תזונת עופות או רפואת עופות: "אין לי השכלה בתחום הזנת עופות. אין לי השכלה אקדמית בתחום רפואה וטרינרית. אין לי ניסיון בעבודה וטרינרית. לא עבדתי אף פעם במעבדת עופות. חוץ מניסיון של 20 שנה בביקורים אצל לקוחות וההתעסקות 20 שנה ותלונות לקוחות בנושאים אלה, זה ההכשרה המקצועית שלי. אין לי השכלה לא פורמאלית ברפואת חיות". (עמ' 25 לפרוטוקול שורות 13 -18). ובהמשך עדותו הוא הודה כי תפקידו של התזונאי הוא גם לקבוע את ה"מראה הפיסי" של התערובת ולא רק לקבוע את מרכיביה ("המתכון"): "תזונאי הוא אדם שבעצם בונה את המתכון שאותו מזינים לעוף. ז"א הוא עובד עם חומרי הגלם שיש למכון התערובת, מול הדרישה של בעל החיים הספציפי, מה הוא צריך לקבל בתקופה מסוימת בחייו ובונה לו את המזון המתאים. לגבי המראה הפיזי של המזון, האם זה צריך להיות כופתית או פירור או קמחי, זה תפקיד של התזונאי. הדברים האלה משתנים עם הזמן. לאחר שהם נקבעו, התפקיד שלי כמנהל איכות הוא לדאוג שהמכון ייצר את המזון בהתאם למה שהוגדר. הנוסחה נקבעת על ידי התזונאי ואני דואג שזה אכן יבוצע הלכה למעשה, כולל המראה הפיזי" (פרוטוקול עמ' 25 שורות 26 - 31, ההדגשות אינן במקור ג.נ). יוצא אפוא, כי לצורך הוכחת הטענה בדבר תערובת פגומה בצורתה עקב גריסת יתר, היה על הנתבעים להצטייד בחוות דעת מומחה בתחום תזונת עופות שבה ייקבע שם וסוג התערובת ממנה נלקחה דגימת התערובת שנבדקה, שיטת הייצור של אותה התערובת: כופתית/פירורים או קמחית, ובהתחשב בסוג ובשיטת הייצור של התערובת, האם התערובת, לאור השיטה שבה יוצרה, עומדת בדרישות המפעל/המגדל מבחינת "המראה הפיסי" שלה, דהיינו האם גודל החלקיקים נגרס במהלך הייצור באופן האופטימאלי הרצוי להזנת אפרוחים בטווח הגיל שלו יועדה אותה תערובת מזון. היה וייקבע ע"י תזונאי העופות כי התערובת שנדגמה על ידו פגומה בצורתה, אזי יש לצרף בנוסף את חוות דעת של מומחה ברפואת עופות אשר יחווה דעתו בשאלה מהו הנזק שנגרם/עלול להיגרם להתפתחות ובריאות עופות עקב הזנתם בתערובת שאינה עומדת בדרישות הצורה של תערובות מזון לעופות מסוגה, וזאת לא נעשה. כפי שצוין ע"י דניאל בחוות דעתו, בדיקת גודל החלקיקים בדגימת התערובת שנמסרה לו ע"י מעבדת מיג"ל ומסקנתו כי התערובת אינה תקינה, נעשתה "בהנחה שדגימת התערובת היא מסוג פיטום 1 שאותה מזינים אחרי תערובת הסטרטר" (שורה 2 לחוות דעתו). כפי שפורט לעיל, כעולה מסע' 5 לתצהיר עדות ראשית חמו, א.ח רכשה מאסם הגליל 3 סוגי תערובת שאינם כוללים תערובת מסוג "סטרטר" (שהינה, עפ"י המצוין בחוות דעתו של ד"ר שחר, כינוי לתערובת המיוצרת דווקא במכון "מילובר"). עוד עולה מחוות דעתו של ד"ר שחר, כי תערובת "פיטום -1" שמייצרת אסם הגליל מיועדת להזנת אפרוחים מגיל יום ועד 21 יום, כך שלא ברור לפי איזה סטנדרטים של גודל פירור נבחנה דגימת התערובת, אליה מתייחס דניאל בחוות דעתו. לכאורה לפי הטבלה המפורטת בסעיף 2.6 לחוות דעתו של ד"ר שחר תערובת מסוג "סטרטר" מיוצרת במכון "מילובר" (ומיועדת להזנת אפרוחים בגיל 1-15 ימים) המקבילה, לפחות בשבועיים הראשונים של חיי האפרוח, לתערובת "פיטום- 1" המיוצרת באסם הגליל, המיועדת לאפרוחים בגיל 1- 21 ימים, כך שלא ברורה "הנחת" דניאל, כי התערובת הנבדקת היא תערובת מסוג פיטום 1 אותה מזינים לאחר תערובת "הסטרטר". דניאל נחקר על כך בחקירתו הנגדית והשיב (פרוטוקול עמ' 24 שורות 22-24): "לשאלתך אם איני יודע שמכנים תערובות בשמות שונים, אני עונה שכתבתי בהערכה שלי במפורש, בהנחה שהתערובת היא תערובת מס' 1. אני מתכוון לתערובת השניה. בערך מגיל 21 עד 35. זאת ההנחה שלי". תשובה זו היא תמוהה שכן התערובת השנייה המיוצרת באסם הגליל מכונה "פיטום -2" (לטווח גיל 22-34 יום) ואילו דניאל נקב מספר פעמים בחוות דעתו במפורש בסוג התערובת "פיטום -1" (וסוג התערובת אף צוין בטופס הבדיקה של מיג"ל כאמור) ואילו התכוון דניאל לתערובת השנייה המיוצרת במפעל "מילובר" הרי שמדובר בתערובת המכונה "אפרוחים" ומיועדת לטווח גיל 16- 32 יום ולא 21-35 יום כפי שעולה מסעיף 2.6 לחוות דעת ד"ר שחר. יש לציין כי ההבדל בגודל החלקיקים בסוגי התערובת השונים הובהר בחוות דעתו של ד"ר שחר, ודעתו בעניין זה מקובלת עלי, אשר ציין כי ככל שגיל העוף מתקדם, כך פירור התערובת אמור להיות גדול יותר וזה מסביר את "אי התקינות" לכאורה שנמצאה ע"י דני לשם (סע' 2.7 לחוות דעת ד"ר שחר). דהיינו ככל שבדיקת גודל החלקיקים של התערובת, שנעשתה ע"י דניאל, כמפורט בחוות דעתו, הייתה בהשוואה לגודל החלקיקים, כפי שאמורה להיות בתערובת פיטום המיועדת לגיל 21 - 35 יום (תערובת "פיטום-2"), הרי שניתן לצפות כי גודל החלקיקים שנצפה יהיה קטן יותר מהנדרש, ואין הדבר מעיד בהכרח על אי תקינות "מראה הפיסי" של התערובת שנדגמה בפועל ("פיטום-1"). בהמשך חקירתו הנגדית נשאל דניאל לגבי אחוז הגרגרים שצריך להיות בתערובת ראשונה והשיב (עמ' 25 לפרוטוקול שורות 1-4): "לשאלתך, כמה אחוז גרגרים צריך לתערובת ראשונה, אני עונה שגודל הפירור צריך לנוע סביב 2 מ"מ ואחוז האבקה בחלקיקים קטנים מחצי מ"מ, לא צריך לעלות על 30%. לשאלתך, אם אני יודע כמה חלקיקים של פחות מחצי מ"מ היו בתערובת הזאת, אני עונה שאיני יודע". תשובה זו של דניאל אינה מובנת שכן צוין בחוות דעתו "בבדיקת גודל החלקיקים (ראה תוצאות) נראה..." (ההדגשה אינה במקור ג'.נ). ונשאלת השאלה, מדוע לא צורפו לחוות הדעת תוצאות הבדיקה שערך דניאל לגבי אחוז החלקיקים בכל גודל בדגימת התערובת שנבדקה על ידו, ואף לא צוינו בחוות דעתו תוצאות הבדיקה של גודל הפירורים שנמצאו בדגימת התערובת שהועברה לבדיקתו בחלוקה לפי אחוזים? ועוד, כיצד יש להתייחס לממצאי הבדיקה, כשלא ברור מחוות הדעת מהות הבדיקה הפיסית שנערכה לדגימת התערובת (ככל שנערכה בדיקה מקצועית שהיא מעבר לבדיקה ויזואלית, ראו בעניין זה גם את הסבריו של דניאל לגבי "מתקן הנפות" אשר באמצעותו נקבעת החלוקה של הגדלים של הפרור לפי אחוזים, עמ' 24 לפרוטוקול שורות 8-11)? עוד יש להוסיף, כי לא ניתנה התייחסות בחוות הדעת לשאלת מקום נטילת דגימת התערובת (האם מהמאביס או מהמיכל, כפי שעולה מעמ' 2 לחוות דעתו של אמציה, למרות שאף דניאל אישר בחקירתו הנגדית כי נטילת דגימת תערובת מן המיכל החיצוני צפויה להיות אבקתית יותר מזו שנלקחה ישירות מהאביס או מהשרשרת (פרוטוקול עמ' 24 שורות 17-20). יתרה מכך, יש לציין כי מחקירתו הנגדית של אמציה (פרוטוקול עמ' 7 שורות 18-19) לעניין קביעת המבנה הפיסי של התערובת כי ישנם שני אופנים לגידול פטמים, הראשון ע"י תערובת קמחית והשני הוא בעזרת פירורים וקופתיות, כאשר הבחירה בין סוגי התערובת נתונה לידי החקלאי (פרוטוקול עמ' 7 שורה 29), כאשר גם דניאל העיד בחקירתו הנגדית (פרוטוקול עמ' 27 שורות 6-7) לעניין קיומו של "סטנדרט מחייב" לגודל פירור כי "אינו מכיר חוק/תקנה שמחייב בעניין גודל הבירור (צ.ל "הפירור", ג.נ). אין דבר כזה. כל מכון קובע לעצמו נכון שיש שוני בין המכונים", ולפיכך כל מכון תערובת קובע את מראה התערובת שהוא מייצר לפי "תקן איכות איזו". יצוין כי דניאל לא ציין בחוות דעתו לפי איזה "תקן איכות" בחן את דגימת התערובת שהועברה אליו ממעבדת "מיגל" אשר באמצעותו קבע כי המראה הפיסי של התערובת שבדק נמצא לא תקין (אבקתי מדי), ובעיקר כשלטענתו, לא ידע כלל מיהו מכון התערובת שייצר את דגימת התערובת שנבדקה על ידו. אוסיף ואציין כי לא נעלמה מעיניי טענתם של הנתבעים (ס' 3 לסיכומיהם) לגבי אי זימונו של אברהם בן שושן לעדות בביהמ"ש, אשר שימש כתזונאי באסם הגליל במועדים הרלבנטיים לתביעה, וטיפל אישית במהלך חודש מרץ 2003 בתלונת חמו בעניין התערובת שסופקה, והורה, לאחר ביקור בלולי א.ח, על החלפת כמות של כ-4.5 טון תערובת מסוג "פיטום-1" שרוקנה ממיכלי החברה והחזרתה למפעלה של התובעת. אכן, מדובר בעד מהותי שעדותו רלבנטית לסוגיות שבמחלוקת ובעיקר לעניין הטיפול בתלונת חמו ונסיבות ריקון מיכלי א.ח מתערובת "פיטום-1" ביום 31.3.03 והחזרתם למפעלי היצרן (קרי, האם עקב אספקת תערובת אבקתית מדי כטענת הנתבעים או על מנת לרצות את הלקוח וכחלק מהשירות, כטענת אסם הגליל). אסם הגליל לא נתנה כל הסבר מניח את הדעת לפשר אי העדתו של בן שושן, וברי כי עצם עזיבתו של בן שושן את תפקידו באסם הגליל, כשלעצמה, אינה יכולה להוות הסבר סביר למחדל זה. ידועה ההלכה לפיה מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר- ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת לחובתו (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נגד טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4), 595). מנגד, גם הנתבעים נמנעו אף הם מהמצאת נתונים רלבנטיים לאסם הגליל לגבי נתוני שיווק של להקות עופות שגודלו ע"י א.ח בין השנים 2000-2004 במסגרת שלב ההליכים המקדמיים שהתקיימו בתיק, אשר היה ניתן באמצעותם להשוות את ביצועי הלהקה נשוא התביעה מול ביצועי מחזורי גידול של להקות אפרוחים שגודלו במועדים מוקדמים או מאוחרים יותר, למועדים הרלבנטיים לתביעה. כעולה ממוצגים שסומנו ת/2, ת/3, ת/4 הפניה הראשונה של אסם הגליל לנתבעים בדרישה לגלות מסמכים ולהשיב לשאלון בתצהיר נעשתה ביום 21.2.06, כשלוש שנים לאחר האירוע נשוא התביעה (ראו: מוצג ת/2). לאחר משלוח שלוש תזכורות בעניין אי קיום הדרישה הנ"ל (ראו: ת/3 ות/4) ולאחר שניתן צו ע"י ביהמ"ש מיום 24.1.07 התקבל אצל ב"כ אסם הגליל תצהיר חמו לעניין דרישת אסם הגליל לעיין במסמכים שעניינים "נתוני שיווק" של עופות בין השנים 2000-2004 אשר אומת ע"י ב"כ הנתבעים ביום 5.3.07 במסגרתו הוצהר בסעיף 3 כי יתר המסמכים המבוקשים ע"י אסם הגליל נגנבו במהלך פריצה לביתו של חמו אשר עפ"י המוצהר על ידו אירעה ביום 22.6.06 (ראו: מוצג נ/4). במהלך חקירתו הנגדית חזר חמו על גרסתו עליה הצהיר בתצהיר הנ"ל לפיו אין בידיו הנתונים המבוקשים מאחר ונגנבו מביתו מסמכים באירוע פריצה שאירע, עפ"י הנטען, ביום 22.2.06, בחלוף יממה בלבד לאחר פניית אסם הגליל לקבלת נתוני השיווק כאמור (ראו העתק מטופס "אישור בדבר הגשת תלונה" מיום 22.2.06, (ראו: מוצג ת/5). מבלי להיכנס לשאלת "צירוף המקרים" הנדיר, שבין מועד שיגור הדרישה הראשונה של אסם הגליל למועד הפריצה הנטען, ולכך שדווקא העתקים מחשבוניות מס ותעודות משלוח המתייחסים לנתוני השיווק של הלהקה, נשוא כתב התביעה, אשר הוגשו ביום 31.1.08 כצרופות לתצהיר עדותו הראשית של חמו, לא "נעלמו" ביחד עם אותם מסמכים שנגנבו עפ"י הנטען מביתו של חמו, הרי שעולה מחקירתו הנגדית של חמו בביהמ"ש שאת אותם "נתוני שיווק" ומסמכים מאמתים היה באפשרותו "לשחזר" באמצעות פניה למועצת הלול בדרך של פניה להמצאת תעודות משלוח הרלבנטיים למחזורי הגידול המבוקשים, דבר שלא נעשה על ידו, על אף שלו הוכיחו הנתבעים כי נתוני השיווק של מחזורי גידול של אפרוחים שגודלו ע"י א.ח בין השנים 2000-2004 ושהוזנו באמצעות תערובת "פיטום-1" מתוצרת אסם הגליל היו טובים ומקובלים בענף גידול פטמים (מבחינת נתוני תמותה ואחוזי תחלואה, קצב התפתחות, ומשקל עוף ממוצע בעת השיווק), היה בכך כדי לחזק את טענתם בעניין הקשר הסיבתי שבין התערובת הפגומה שסופקה להם ע"י אסם הגליל אשר שימשה להזנת הלהקה בשלב הגידול המוקדם לבין נתוני השיווק הירודים בסופו של אותו מחזור הגידול, כנטען על ידם. סיכומו של דבר, ולאור הנימוקים שפורטו לעיל, לא שוכנעתי ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי הוכח שאסם הגליל סיפקה לא.ח בחודש מרץ 2003 תערובת "פיטום -1" בלתי תקינה מבחינת מראה הפיסי ("אבקתית" יתר על המידה), ולפיכך מתייתר הדיון בשתי הסוגיות הנוספות שפורטו בסעיף 10 לעיל. בשולי הדברים, ובבחינת למעלה מן הדרוש, אומר כי לטעמי גם לו הוכיחו הנתבעים את טענתם כי התערובת מסוג "פיטום -1" שסופקה להם ע"י א.ח ואשר שימשה לצורך הזנת הלהקה הייתה פגומה (קמחית מדי), עדיין היו נתקלים בקושי לעבור את המשוכה הבאה של הוכחת הקשר הסיבתי שבין אי תקינות התערובת שסופקה לבין סירוב אכילה, פיגור בהתפתחות ואחוזי תחלואה ותמותה מוגברים אשר הביאו, עפ"י הנטען לפגיעה ב"ביצועי השיווק" של הלהקה. יוער כי לצורך הוכחת טענה זו אין די בהגשת טופס "היסטורית להקה" (צורף כנספח ד' לתצהיר עדות ראשית חמו), המתייחס רק לשני מחזורי בקיעה 10.3.03 ו- 17.3.03 (לא מתעד את היסטורית הלהקה של 10,000 אפרוחים ממועד בקיעה 9.3.03), שכן ד"ר קדם ממעבדות למחלות עופות עכו (משרד החקלאות) בדק במסגרת ביקוריו בלולי א.ח את קצב התפתחות הלהקה, מצבה הבריאותי ואת הטיפול הרפואי או החיסונים הנדרשים ולא את הקשר האפשרי שבין תזונת אפרוחי הלהקה לבין התופעות של פיגור בהתפתחות/חוסר משקל/ניקור/חוסר אחידות/אפרוחים קטנים וכו', כפי שתועדו בדף היסטורית להקה. ככל שטענת הנתבעים בעניין זה מתבססת על ממצאי חוות דעתו של דניאל, הרי שדניאל העיד במהלך חקירתו הנגדית שאין לו השכלה רלבנטית או מומחיות בתחום של הזנת עופות או וטרינריה ולפיכך לא ברור כיצד יוכל עד מומחה זה לקשור בין התופעות הנטענות שנתגלו, עפ"י הנטען, במהלך מחזור חייה של הלהקה, שהתבטאו בסירוב אכילה, תמותה מוגברת, פיגור בהתפתחות, ומשקל ירוד לבין אכילת תערובת בלתי תקינה (ראו: בין היתר, תשובותיו של דניאל במהלך חקירתו הנגדית, פרוטוקול עמ' 28 שורה 4-5 : "לשאלתך האם תופעה של ניקור בעופות יכולה להיגרם מסיבות של ממשק לא תקין , טמפ' גבוהה, אני עונה שצריך לשאול את התזונאי. איני יודע ממה נגרמות מחלות של בעלי חיים". ובהמשך חקירתו הנגדית בעמ' 28 שורות 16-19: "אתה מקריא לי מהיסטוריית הלהקה שממנה נלקחה התערובת שבדקתי ושואל אם מה שהקראת לי כעת, בדיקה לאחר יומיים שהגיעו העופות, האם זה יכול להיגרם מתערובת בלתי תקינה, אני עונה שאיני וטרינר. לשאלתך אם כאשר מקבלים עופות עם כאלה בעיות האם חוסר משקל נובע מתופעות אלה, אני עונה שזה לא בתחום מומחיותי (ההדגשות אינן במקור ג'.נ). יתרה מכך, גם דניאל עצמו אישר בחקירתו הנגדית שישנן הרבה סיבות לא ידועות לתופעת סירוב אכילה של עופות שאינן קשורות בהכרח להיות התערובת תקינה או בלתי תקינה (פרוטוקול עמ' 18 שורות 1-2): "נכון יהיה לומר שקיימים הרבה מאד גורמים לסירוב אכילה. מהידע שלי יש סיבות לא ידועות לנו שעופות מסרבים לאכול, שזה לא קשור לתערובת, אפילו תערובת תקינה ואיננו יודעים מדוע" (ההדגשה אינה במקור ,ג'.נ). לא הוכח ע"י הנתבעים כי טענת תערובת פגומה מתייחסת לכלל כמות התערובת מסוג "פיטום -1" שסופקה ע"י אסם הגליל לא.ח במהלך חודש מרץ 2003 ולכל היותר ניתן להסיק מחומר הראיות כי תלונת חמו קשורה לאספקת משלוח תערובת של כ- 5 טון ממועד 28.3.03 אשר כ- 4.5 טון ממנה נאספה חזרה ממיכלי א.ח ביום 31.3.03, כ- 4 ימים לאחר אספקתו, מה שמחליש את הטענה בדבר קשר סיבתי בין ההזנה בתערובת פגומה לבין הנזק הנטען (ראו גם עדותו של דניאל במהלך חקירתו הנגדית בעניין אספקת תערובת אבקתית ע"י כל מכוני התערובת במהלך שבעת ימי חג הפסח עקב אילוצים דתיים (חמץ) (פרוטוקול עמ' 27 שורות 24-29). אם לא די באמור לעיל, עולה מחקירתו הנגדית של חמו במסגרת הדיון בהתנגדות בהוצל"פ כי עליה בתמותה ובתחלואה וכן תופעה של משקל ירוד אינם קשורים דווקא למחזור הגידול הספציפי של הלהקה ולהזנת האפרוחים בתערובת מזון שיוצרה ע"י אסם הגליל, אשר עפ"י הנטען הייתה פגומה, אלא אירעו גם במחזורי גידול של מדגרים נוספים שטופלו על ידו (פרוטוקול עמ' 4 שורות 6-12): "שאלה: אתה מגדל בכל שנה כ- 6 מדגרים. תשובה: לפעמים גם חמישה. שאלה: אם אני מסתכל על המדגרים הקודמים שלך, אני אראה עליה בתמותה ובמשקלים. תשובה: לא רק זה, אתה תראה שיש חוסר משקל בכל עוף בצורה אסטרונומית. שאלה: אתה מבחינתך נתת את כל הטיפול הדרוש לעופות. חיסונים וכו' תשובה: כן נתתי את כל הטיפול שצריך" (ההדגשות אינן במקור ג'.נ). סיכום מכל האמור לעיל נחה דעתי לקבל את התביעה במלואה, לדחות את הגנת הנתבעים ולהתיר לתובעת להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצל"פ נשוא הדיון לגביית החוב במלואו. כמו כן אני מחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובעת החזר אגרות משפט בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כמו כן אני מחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובעת החזר הוצואת משפט בסך 3,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כמו כן אני מחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ + מע"מ. בעלי חיים