מאגרי מידע מגבירים את הסכנה לפרטיות. הן רשויות השלטון, הן גופים פרטיים מקימים מאגרי מידע לצרכים שונים. בעידן הדיגיטלי, בו לרבות מפעילויות היום יום יש "שובל מידע דיגיטלי", מידע רב נכלל במאגרים מסוג זה. במקרים רבים אין לאדם ברירה אלא לספק את אותו מידע אם ברצונו לקבל מוצר או שירות, פרטי או ציבורי. פעמים אחרות, כפי שקרה במקרה שלפניי, הוא אינו כלל המקור למידע זה. בשונה מפגיעה חד פעמית בפרטיות (צילום, מעקב), מאגרי מידע בעצם קיומם מסכנים את הפרטיות. הכמות הופכת בעניין זה לאיכות. היינו, כמות המידע האגור במאגרי המידע השונים, והעובדה שמדובר במידע דיגיטלי הופך את הסכנה לפרטיות לחמורה יותר. יש לקחת שיקול זה בחשבון שבוחנים מידע הנמצא במאגר מידע. הסכנה במאגרי המידע קיימת מעצם מסירת המידע, ומחריפה בשל אפשרות לקיומן של טעויות או ניצול לרעה של הגישה למידע. בירנהק, הזכות לפרטיות, עמד על הסכנות (עמ' 181): "בתמצית, מאגרי המידע טומנים בחובם את החשש שהמדינה והשוק יתייחסו לבני אדם על פי פרט בודד או לפי אפיון מלאכותי שלאדם כמעט אין שליטה עליו... כאשר אנו מאופיינים על פי פעילות כלשהי, ובייחוד כאשר המידע נצבר ונשמר ומתקבלות החלטות על סמך המידע הזה שמשפיעות על זכויות וחובות שלנו, מופקעת בפועל שליטתנו שלנו בעצמנו. מישהו אחר מושך בחוטים שלנו. נוסף על כך הנסיון מעלה כי מאגרי המידע אינם חסינים..." בעש"ם 6843/01 בן דוד נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נ"ו (2) 918 (2002) נדון עניינו של מפקח בכיר באגף מס הכנסה שהורשע בשימש במאגרי המידע באגף לסיפוק סקרנותו. הנשיאה ביניש התייחסה לסכנה לפרטיות במאגרי המידע (בעמ' 923 לפסק הדין): "ההישגים הטכנולוגיים של העידן המודרני הביאו עימם כתוצאת לוואי אפשרויות נרחבות לפגיעה בפרטיות...חזונו האפוקליפטי של ג'ורג' אורוול בדבר "האח הגדול" עלול על נקלה להפוך למציאות חיים אם לא יישומו הגבולות לנגישות למאגרים ולשימוש בהם מעבר למטרה המוגבלת שלשמה ניתנה הסמכות למופקדים על מאגר המידע". יש לדאוג כי מאגרי המידע הדיגיטליים לא יביאו לאבדן הפרטיות. מאגרי מידעהגנת הפרטיות / פגיעה בפרטיות