פגיעה בכבוד בית המשפט אתיקה מקצועית

שמירת כבוד בית המשפט הוא חלק משמירת הייחס אל כלל המערכת המשפטית, כפי שהסביר השופט, כתוארו אז, מנחם אלון (שלדבריו הצטרפו, השופט, כתוארו אז, שלמה לוין, והשופט גבריאל בך) בעל"ע 6/82 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לז(3) 164, בעמ' 168, בין האותיות ב-ג, בפיסקה 7 (1983): "אכן, חובתו של עורך-דין לשמור בעמידתו לפני בית המשפט על יחס כבוד לבית המשפט (כלל 1 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)) אין בה כדי למנוע הימנו לטעון טענות, שיש בהן משום דברי ביקורת ענייניים על בית המשפט ולגופו של דבר, אך תנאי-בל-יעבור הוא, שלשונו תהא מנומסת, ושסגנונו יהא מאופק (ראה:בעל"ע 7/70, בעמ' 732), ועל לשון פרקליטים מנומסת ומאופקת חייב הפרקליט להקפיד גם אם נדמה לו, כי מקום יש לקזז התנהגותו של בית המשפט כנגד התנהגותו שלו (על"ע 3/66 , בעמ' 39). כבודו של שופט היושב על מדין כבודו של בית המשפט הוא, וכבודו של בית המשפט לב לבה של כלל המערכת המשפטית הוא, על כל ענפיה ושלוחותיה, לרבות מעמדם של פרקליטים וכבודם של עורכי הדין". הערך המוגן של פגיעה בכבוד בתי המשפט חלה על כל הערכאות ועל כל סוגי בתי המשפט, החל מבית המשפט העליון (ההתבטאויות בעל"ע 6/82 הנ"ל, היו במסגרת בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון ; וכן ראה את העובדות וצורת ההתבטאות בעל"ע 4743/02 עו"ד שמחה ניר נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו (2005),בפיסקה 21 ביחס לעתירה לבג"ץ ובפיסקה 38, ביחס לדיון שהתקיים בפני השופט, כתוארו אז, מישאל חשין בבית משפט העליון),עבור לבית המשפט המחוזי (ראה פיסקה 20 בפרשת ניר הנ"ל), ואף ראש ההוצאה לפועל (ראה: על"ע 3954/03 עו"ד שמחה ניר נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו, פ"ד נז (5) 844 (2003), וגם בערכאות המשמעתיות של לשכת עורכי הדין (ראה: על"ע 7892/04 הועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' עו"ד יהונתן בוטח (2005). עוצמת הפגיעה בערך האמור (בלשון סעיף 30ג(א) לחוק "מידת הפגיעה בו"), היא גבוהה, הן בשל הלשון הפוגענית (שצוטטה לעיל בפיסקאות 9-13, וכן בפיסקאות 19-22), והן בשל העובדה כי אין מדובר "רק" בפגיעה בשופטת של בית משפט השלום, אלא מדובר בכתב ערעור שנשלח לשלושה שופטים של בית המשפט המחוזי, וכן לפרקליטות. אתיקה מקצועית (עורכי דין)אתיקה