סעיף 13 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם

סעיף 13 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם: בסעיף 13 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם נקבע כך: (א) תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי - הוראות ההסכם הקיבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי הענין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולותק בעבודה אצל המעסיק בפועל. (ב) חלים על העובד של קבלן כוח אדם יותר מהסכם קיבוצי אחד, ינהגו לפי ההוראה שהיא לטובת העובד; לענין סעיף קטן זה, "הסכם קיבוצי" - לרבות הסכם קיבוצי החל על עובדים מכוח סעיף קטן (א) או הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה אצל קבלן כוח האדם. (ג) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי עובד שתנאי עבודתו אצל קבלן כוח האדם מוסדרים בהסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, ובלבד שהסכם כאמור הורחב בצו הרחבה, וההגדרה "הסכם קיבוצי" שבסעיף 1 לא תחול לענין זה. בפסק הדין השני שניתן בעניין גולדברג [ע"ע (ארצי) 14274-10-10 גלעד גולדברג - אורטל שירותי כוח אדם בע"מ, מיום 14.11.2011) עמד בית הדין הארצי על תכלית סעיף 13 הנ"ל באומרו: "סעיף 13 לחוק נועד אם כך להבטיח לעובדי קבלן כוח האדם זכויות שהן מעבר לזכויות המינימום המובטחות בחקיקה, ככל שזכויות כאמור משולמות לעובדי המעסיק בפועל, וזאת לצורך הגשמת מספר תכליות: ראשית, דאגה לרווחת העובדים, מתוך הנחה כי מדובר בקבוצת עובדים מוחלשת... שנית, מניעת אי שוויון חברתי וכלכלי ויצירת מעמדות בין קבוצות עובדים, רק בשל זהות מעסיקם והגם שהינם עובדים זה לצד זה באותו מקום עבודה ... שלישית, השמטת התמריץ הכלכלי להעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, על מנת לעודד העסקתם רק לתקופות קצרות ולצורך גמישות ניהולית, ולא כדרך לצמצום עלויות.. " קבלןחברות כוח אדםעובדי קבלן