מה הדין במקרה של סירוב המעביד לבקשת העובד לשנות את תנאי העבודה ? הפסיקה קבעה כי: "כאשר עובד מגיש תביעה אולטימטיבית למעביד, לפיה תנאי להמשך עבודתו אצל המעביד הוא מילוי דרישותיו של העובד ממעבידו והמעביד דוחה דרישות אלה, יכול העובד לוותר על דרישותיו אלה ולהמשיך לעבוד באותם תנאים שעבד ויכול הוא להמשיך ולדבוק באותו אולטימטום, תוך לקיחת הסיכון שהמעביד יסכים שהעובד יממש את אותו אולטימטום. אין העובד יכול להלין על המעביד במקרה זה, כאשר המעביד מקבל את האיום האולטימטיבי כפשוטו אינו מתנגד לכך שהעובד אכן יממש את "איומו" ויפרוש. (תב"ע מא/1874-3 נעמי גליק נ' דוד מרגלית. כלומר, סיטואציה בה המעביד מסרב לבקשת עובד לשנות באורח משמעותי את תנאי עבודתו כך שהם אינם עונים על צרכי העבודה של המעביד, כשעל רקע זה נפסקים קשרי העבודה בין הצדדים, איננה פיטורים, אלא התפטרות של העובד ממקום העבודה. משמעות בקשתו של העובד בנסיבות אלה היא שהעובד שם קץ לחוזה העבודה המקורי, ומציע למעביד חוזה עבודה חדש, שכן כאשר אחד מהצדדים לחוזה מבקש להפר תנאי מתנאיו באופן חד צדדי אין בכך כדי לשנות את אותו התנאי, אלא הודעת הצד המשנה את התנאי מביאה את החוזה לידי סיום, כפי שקבעה הפסיקה. הרעת תנאים