נאמנות משתמעת יכולה להילמד מקום שעולה מהתנהגות הצדדים כי הם התכוונו ליצור יחסי נאמנות, אך מסיבה כלשהי כוונתם זו לא הובעה במפורש. על כך נאמר מפי כבוד הנשיא מ' שמגר: Implied Trust" נוצר במשפט האנגלי כדי לענות על מקרים שבהם עולה מהתנהגות הצדדים ומפעולותיהם כי הייתה כוונה ליצור נאמנות, אך מסיבה זו או אחרת כוונה זו לא הובעה במפורש... כך למשל, כאשר נכס מועבר לגורם כלשהו לצורך מטרה שלא יצאה אל הפועל, או כאשר הנכס מועבר לנאמן ללא ציון מטרת ההעברה, או כאשר א' רוכש נכס בעבור ב' אך רושם אותו, כפתרון זמני או קבוע, על שמו. בכל המקרים האלה, אף שכוונת הצדדים לא הובעה במפורש, משתמע ממערכת היחסים שביניהם ומהתנהגותם, כי למרות זאת שהנכס רשום על שם אדם אחד, 'הזכויות שביושר' בו שייכות לאדם אחר". [עניין וואלס, סעיף 9; ראו גם: ע"א 4351/01 עו"ד איתן ארז מפרקן של חברת ח.א. מזון בע"מ ו-5 אח' נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ פ"ד ס(1) 467, 475 (20.6.05)]. ובאשר לנאמנות קונסטרוקטיבית, נאמר: "נאמנות קונסטרוקטיבית - היינו, נאמנות המוטלת על-ידי בית המשפט, והמשמשת כלי בידיו להגיע לתוצאות צודקות." (עניין וואלס, סעיף 8). ועוד בענין זה: "הנאמנות הקונסטרוקטיבית מהווה טכניקה משפטית המאפשרת לשאוב הלכות מדיני הנאמנות אל עבר מצבים שההלכה רואה בהם מצבים דמויי-נאמנות, ואופיה הוא אופי קנייני." [ע"א 5964/03 עיזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה, סעיף 27 לפסק הדין של המשנה לנשיא מ' חשין (16/2/06)]. נאמנות