מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא משכורת גננות על יום לימודים ארוך: בפנינו תביעותיהן המאוחדות של התובעות (להלן - התובעות) כנגד מעסיקתן המעוצה המקומית ירכא (להלן - הנתבעת או המועצה לפי העניין) לתשלום גמול עבור עבודה במסגרת יום לימודים ארוך (להלן - יוח"א) לתקופה של שתי שנות לימוד 2006-2007 ו- 2007-2008 וכן לתשלום הפרשי דרגות לפי דירוג מנהלי לאותה תקופה. העובדות: ואלו העובדות שביסוד תביעות אלה: 1. התובעות כולן מועסקות על ידי הנתבעת כסייעות לגננות, כאשר בתקופה נשוא המחלוקת הועסקו בגני חובה בתחום שיפוטה של הנתבעת. 2. אין חולק כי לאחר התקופה הרלוונטית נשוא התביעה שלמה הנתבעת לתובעות תוספת יוח"א מס' חודשים, כאשר תשלום זה הופסק בחלוף מס' חודשים. 3. לשיטת התובעות בתקופה נשוא התביעה קופחה זכותן לתשלום תוספת יוח"א ודרגת שכר לפי דירוג מנהלי התואם וותקה של כל אחת מהתובעות ומכאן תביעתן כמפורט בכותרת. מנגד טוענת הנתבעת כי לא התקיימו בתובעות הקריטריונים שנקבעו בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך על פיהן ניתן לשלם לכל אחת מהתובעות תוספת יוח"א שכן התובעות סיימו עבודתן לפני השעה 16:00 כשהזכאות לתוספת הינה ככל שהשלימו העובדות עבודתן עד לפחות השעה 16:00. באשר לתביעה לתשלום הפרשי דרגות טענה הנתבעת כי תוספת השכר המשולמת לכל אחת מהתובעות הינה בהתאם לדרגה המגיעה לה התואמת דרגתן של כל אחת מהתובעות בהתאם לוותקה בנתבעת. דיון והכרעה 4. מטעם התובעות הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעות ושל הגננות בגני החובה בהן מוצבות התובעות וכן נחקר בחקירה ראשית ונגדית מנהל בית הספר בו מוצבים שניים מגני הילדים בהם עבדו התובעות. מטעם המועצה הוגש תצהיר של גזבר המועצה - מר זיאד תקתוק. התובעות, הגננות בגן בו הוצבו התובעות בתקופה הרלבנטית ומנהל בית הספר במתחם בו עבדו חלק מהתובעות (למעט - תובעת מס' 9, והגננת בגן בו הוצבה תובעת זו בתקופה הרלבנטית לתביעה וכן הגננת בגן בו הוצבה התובעת מס' 7) וגזבר המועצה נחקרו בפניי בחקירה נגדית על תצהיריהם ולאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בכתב. כבר עתה ייאמר, כי עדותם של מרבית התובעות למעט התובעות 1 ו-6 הותירה בי רושם מהימן, כאשר שאר עדויות התובעות לא הותירו בי רושם מהימן ואף לא היו סבירות בעיניי. לא הוצגו נתונים מדוייקים הסותרים את דוחות הנוכחות שהוצגו בפנינו מהם עולה כי מרבית התובעות (למעט התובעות 1 ו-6 סיימו לעבוד בסמוך לשעה 15:30 אם בכלל) ועל כן ייחסנו משקל לגרסתה של הנתבעת. נפנה להלן לדון ברכיבי תביעת התובעות. התביעה לתשלום תוספת יוח"א 5. להלן תובא המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית להכרעה ברכיב זה ואת ההסכמים החלים במערכת היחסים שבין הצדדים. (א) הודעה בענייני עובדים מס' 521/91 (מיום 27.8.91), אשר נחתמה בין מרכז השלטון המקומי לבין מרכז הסתדרות הפקידים (כמו גם שאר ההודעות בענייני עובדים שיוזכרו להלן) בשל מעבר הסייעות לגננות לשבוע עבודה בן חמישה ימים, והוסדרו בה שעות העבודה של הסייעות לגננות בגני הילדים, כדלקמן: "1. בימים א, ב, ד, ה מ- 07:30. 2. בימים ביום ג' מ- 15:30 - 07:30. 3. ברשויות המקומיות בהן עובדי המינהל מועסקים פחות מ- 42.5 שעות שבועיות, תעבודנה העוזרות לגננות בהתאם לאותן שעות הנהוגות ברשות המקומית. 4. בגני ילדים שהעוזרת לגננת קונה כל יום את המצרכים לארוחת הבוקר - גמר העבודה הוא חצי שעה לפני שעת הסיום שנקבעו בסעיף א1-2 בחוזר זה. 5. עוזרת אם עובדת תעבוד כל יום מ- 7:30 - 15:30. אם עוזרת כנ"ל הקונה מצרכים לארוחת בוקר - תסיים עבודתה בשעה 15:00". (ב) הודעה זו עוגנה כלשונה בסעיפים 104.311, 104.312 ו- 104.313 לחוקת העבודה החלה על יחסי העבודה בין הצדדים. (ג) הודעה בענייני עובדים מס' 661/95, בה נאמר כי על הסייעות לגננות במגזר הערבי והדרוזי חלות ההוראות של הודעה מס' 521/91, והובהר כי אחוז המשרה של סייעת לגננת הינו 100% משרה (משרה מלאה). (ד) ביום 3.3.99 נחתם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה והסתדרות הפקידים לבין המעסיקים וביניהם מרכז השלטון המקומי הסכם קיבוצי הקרוי "הסכם קיבוצי לאישרור ולמניעת חריגות שכר ובדבר תוספת אחוזית - שיקלית" (להלן גם הסכם חריגות השכר). (ה) הודעה בענייני עובדים מס' 868/99 (מיום 1.7.99) אשר פורסמה לאחר מתן ההחלטה בדבר הפעלת יום חינוך ארוך (להלן גם יוח"א) החל משנת הלימודים תשנ"ט במספר רשויות מקומיות, ועוגנו בה הסכמות בדבר מתכונת העבודה של סייעות לגננות בגני הילדים בהם מופעל יוח"א. בהודעה מופיעה הגדרת יוח"א בזו הלשון: "יום חינוך ארוך - משמעותו הארכת יום העבודה לסייעות לגננות מעבר לנהוג ערב החתימה על הסכם זה, ב- 4 ימים בשבוע (ימים ראשון, שני רביעי וחמישי) ולא יותר מאשר עד 2 שעות בכל יום ולא יאוחר מאשר השעה 15:30". כן נקבע בהודעה כי סייעת לגננת שבגנה יופעל יוח"א תועסק במסגרת זו בימי הארכת הלימודים במסגרת יוח"א ותקבל תוספת שכר שקלית קבועה בשל כך. (ו) "יום חינוך ארוך" בהודעה מס' 868/99, יצוין כי הכוונה בהגדרה היא כי "עבודת הכנת הגן למחרת באותם גני הילדים בהם מופעל יום חינוך ארוך תחל בשעה 15:30 או עם סיום הלימודים, המועד המוקדם מבין השניים". [ההדגשה הוספה ש.ד]. כן צוין בהודעה כך: "האמור בהבהרה זו אין בו כדי להשפיע, להשליך או לשנות את מתכונת עבודת הסייעות לגננות בגני הילדים בהם לא מופעל יום חינוך ארוך, וסיום העבודה בהם יהא כמתכונת שהיתה נהוגה עד היום. (ז) הודעה בענייני עובדים מס' 959/01 מיום 10.10.01, שפורסמה לאחר ניהול משא ומתן בין הסתדרות הפקידים ומרכז השלטון המקומי ועקב חילוקי דעות שנתגלעו בנוגע ליישום הודעה מס' 868/99 ושיבושים ומחלוקות בנוגע להפעלת יוח"א במספר רשויות מקומיות, וסוכם בה כי על הסייעות חלה החובה לעבוד את מלוא שעות העבודה הנדרשות על ידי הרשות המקומית המפעילה את יום החינוך הארוך, כן סוכם בהודעה, בין היתר כך: "למען הסר ספק מובהר בזאת שעל הרשויות המקומיות להתאים את סידור העבודה לסייעות המועסקות ביוח"א כך שסך כל שעות העבודה השבועיות בפועל לא יעלו על משרה מלאה, סך כל שעות העבודה היומית לא יעלו בכל מקרה על שמונה וחצי, כאשר קיצור השעות הנהוגות לגבי "אם עובדת" ו"אם מניקה" יילקחו בחשבון". (ח) הודעה בענייני עובדים מס' 1026/03 מיום 24.9.03, בה הגיעו הצדדים להסכמות באשר להפעלת הסייעות לגננות בגני הילדים בהם מופעל יוח"א, ונקבע בה בין היתר כך: "3. עובדת שהתקבלה לעבודה ברשות מקומית כסייעת לגננת מחודשים אוגוסט 1998 ואילך וכן עובדת שתתקבל לעבודה ברשות מקומית כסייעת לגננת, תהיה חייבת לעבוד כסייעת על פי הקבוע בהודעות בענייני עובדים (הודעות מס' 868/99 ו- 959/01 - ו.ו.ל). 4. א. עובדת שהתחילה לעבוד ברשות המקומית כסייעת לגננת לפי חודש אוגוסט 1998 תהיה זכאית שלא לעבוד במתכונת הקבועה בהודעות בענייני עובדים ובמקרה שתחליט כך, עליה למסור הודעה בכתב לרשות המקומית לא יאוחר מה- 30 ביוני כל שנה... 5. הודיעה העובדת כי היא לא מעוניינת לעבוד במתכונת הקבועה בהודעות בענייני עובדים, תהא פטורה מביצוע עבודות הניקיון והכנת הגן ליום המחרת ויהיה עליה לעבוד כסייעת לילדים עד לשעה 14:30 ותהיה זכאית לקבלת שכר ותנאי עבודה כפי שהיתה זכאית להם ערב הסכם זה. 6. עובדת שלא תעבוד במתכונת הקבועה בהודעה בענייני עובדים לא תהיה זכאית לתוספת השקלית הקבועה בהודעות בענייני עובדים (תוספת יוח"א) ולדרגה הקבועה בהודעה". [ההדגשה הוספה ש.ד] יום חינוך ארוך פירושו הארכת יום הלימודים של הילדים בגן, במשך 4 ימים בשבוע, שתי שעות לימוד ועד לא יאוחר מהשעה 15:30, כאשר מבחינת עבודת הסייעת זו מתחילה משימותיה להכנת הגן ליום המחרת לאחר שעה זו במקום לאחר השעה 13:30 במתכונת הרגילה. עבודת ההכנה בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך תחל בשעה 15:30 ותסתיים לא לפני השעה 16:00. הנטל להוכחת זכאותן של התובעות לתוספת שכר זו, מוטל על התובעות ומשכפרה הנתבעת בכך כי התובעות עבדו מידי יום בתקופה הרלבנטית לתביעה עד השעה 16:00 הועבר הנטל לכתפי התובעות להוכיח כי עבדו לפחות עד שעה זו. 6. ברכיב זה לכתב התביעה ובתצהירי התובעות טענו כל התובעות כי הן עבדו במתכונת יוח"א משעה 07:30 ועד 16:00, למעט ימי ג' שאז על פי הנחיות משרד החינוך סיום יום העבודה חל בשעה 14:00 או בסמוך לכך. סיום עבודתן של הגננות וסיום יום הלימודים של הילדים חל בשעה 15:30 שאז מתפנות התובעות בתפקידן כסייעות להכנת כיתת הגן ליום למחרת וזאת עד השעה 16:00. 7. במסגרת התצהירים שהוגשו על ידי התובעות שהינם זהים בתוכנם, טענו התובעות כי הן זכאיות בנוסף לתשלום השכר החודשי לתוספת שכר בגין הפעלת יום חינוך ארוך בגני החובה בהן מועסקות הן, שכן הן חויבו לעבוד במתכונת יוח"א, כאשר במסגרת האמור מלאו הן תפקידן על הצד הטוב ביותר ולשביעות רצונם של האמונים עליהם. לציין, כי גם התצהירים שניתנו על ידי הגננות העובדות בגנים בהן הועסקו התובעות היו אף הם זהים בתוכנם, כאשר במסגרתם נטען כי התובעות היו מתייצבות 15 דקות לפני השעה בה התייצבה הגננת קרי: בשעה 07:15 ומסיימות עבודתן רק לאחר סידור הכיתה ונקיונה שהחל רק לאחר ששוחררו הילדים והגננת בשעה 15:30 וזאת עד לשעה 16:00. 8. על אף גרסה אחידה זו שהובאה במסגרת תצהירי התובעות והגננות הגרסה העובדתית האמיתית של התובעות לרבות שעות סיום עבודתן שצוינו בכרטיסי הנוכחות אותה לא השכילו התובעות לסתור, אותם המציאה הנתבעת (לרבות כרטיסי הנוכחות הידניים והאלקטרוניים) ושלא עלתה במסגרת תצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעמן, נחשפה במסגרת חקירותיהן הנגדיות של התובעות כפי שיפורט להלן. במסגרת חקירתן הנגדית (ובניגוד לאמור בתצהיריהן) התקשו התובעות להציג גרסה אחת אחידה ועקבית בקשר לשעות עבודתן בתקופה זו ולא ידעו ליישב תשובות עם טענות קודמות. תשובות מתחמקות וסותרות של התובעות בסוגיה זו, לא עוררו בי אמון ביחס לעדותן של מרבית התובעות למעט התובעות 1 ו-6. בנסיבות אלו, מצאתי קושי וזאת בלשון המעטה, לקבוע ממצא לפיו התובעות הועסקו במהלך התקופה הרלוונטית לתביעה במתכונת יוח"א קרי: בין השעה 07:30 ועד 16:00 לכל הפחות. להלן תובאנה תמצית העובדות כפי שאלה עלו במסגרת חקירתן של התובעות. התובעת מס' 1 - חמוד דינה (ס"ע 5037/08): 9. התובעת מס' 1 מלאה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה דוחות נוכחות לעיתים באמצעות כרטיס מגנטי ולעיתים באמצעות כרטיס ידני. עולה מחקירתה הנגדית של התובעת 1 כי הכרטיס הידני נחתם על ידי הגננת בסוף החודש (עמ' 18 לפרוטוקול מיום 19/9/10, ש' 16). בחלק מהכרטיסים שמולאו ידנית צוין כי התובעת סיימה לעבוד בשעה 15:30 ובחלקם צוין כי התובעת 1 סיימה לעבוד בשעה 16:00. במסגרת חקירתה הנגדית טענה תובעת זו, כי תחילה התבקשה על ידי גורמים בנתבעת לרשום את שעת הסיום בשעה 15:30 וכי לאחר שנועצה עם ההסתדרות נאמר לה שעל מנת להיות זכאית לתשלום תוספת יוח"א עליה לעבוד עד השעה 16:00 ולהחתים כרטיס לא לפני השעה 16:00 (עמ' 12, ש' 17-18), בהמשך עדותה כאשר אומתה שוב עם דוחות הנוכחות והתבקשה ליתן הסבר מדוע חלק מכרטיסי הנוכחות מציינים שעת סיום בשעה 16:00 וחלקם בשעה 15:30, השיבה: "ככה" (עמ' 14, ש' 14). לבסוף כאשר שוב נחקרה לעניין שעת סיום ההעסקה השיבה כי אף פעם לא הלכה לפני השעה 15:30 (עמ' 15, ש' 11). בסיומה של החקירה הנגדית כאשר נשאלה התובעת באם היום מסיימת היא בשעה 16:00 השיבה בחיוב וציינה כי היא מחתימה כרטיס בבניין המועצה (עמ' 17, ש' 13, 16). עוד טענה התובעת 1 במסגרת חקירתה הנגדית כי את הכרטיס המגנטי הייתה מחתימה בבית ספר המרוחק מהגן, כאשר בית הספר היה נסגר בשעה 16:00 ועל כן הייתה יוצאת להחתים הכרטיס המגנטי ושבה לנקות את הגן עד השעה 16:00 (עמ' 12, 13 ו- 15). מחקירתה הנגדית של התובעת מס' 1 עלה שעל מנת להחתים את כרטיס הנוכחות לעיתים הייתה משאירה את הילדים בהשגחת הורי הילדים או בהשגחת הסייעת של הגן הצמוד. מכרטיסי הנוכחות של התובעת מס' 1 אותם צירפה הנתבעת עולה הן מהדוחות הידניים והן מהדוחות המגנטיים שעד לחודש 1/08 סיימה התובעת סמוך לשעה 15:30, כאשר החל מהחודש העוקב 2/08 בכל הדוחות הידניים שצורפו נרשם שהתובעת מס' 1 סיימה יום עבודתה בשעה 16:00. 10. הגב' מעדי נאילה הגננת בגן בו הוצבה התובעת מס' 1, העידה כי התובעת מס' 1 החתימה כרטיס סמוך לשעה 15:30 והייתה יוצאת מהגן קודם לשעה זו כשהגננת ואחד מההורים היו נשארים לפקח על הילדים וזאת עד למועד שובה של התובעת שאז הייתה נשארת בגן עד השעה 16:00 לסיום מטלותיה, לרבות שטיפת הגן נקיון כלים מארוחת הצהרים וסידור הגן. לציין כי גננת זו לא ידעה להבהיר מדוע בחלק מדוחות הנוכחות צוינה שעת סיום 15:30 ובאחרים 16:00. 11. מעדותה של התובעת מס' 1 והגננת בגן בו עבדה עולה כי לא הובא לידיעת תובעת זו עת הופעלה תוכנית יוח"א כי עליה לעבוד עד השעה 16:00 וזאת על מנת להיות זכאית לתשלום תוספת בגין עבודתה במסגרת יוח"א וכי החל ממועד מסוים לאחר שנועצה עם ההסתדרות והדבר הובא לידיעתה החלה לעבוד עד השעה 16:00. בגין התקופה בה הומצאו דוחות ידניים של התובעת מס' 1 מהם עולה כי תובעת זו סיימה עבודתה בשעה 16:00, קרי: לתקופה שבין 2/08 ועד 8/08 מצאתי כי יש לשלם לתובעת זו תשלום תוספת יוח"א. התובעת מס' 2 - אמאל קויקס (דמ"ש 5038/08): 12. התובעת מס' 2 העידה תחילה כי בתקופה הרלוונטית לתביעה הייתה נשארת בגן על מנת להכינו ליום למחרת לאחר השעה 15:30 שעה שבה הגננת והילדים היו יוצאים מהגן. התובעת חזרה על עדותה זו מס' פעמים (פרוטוקול מיום 19.9.10 עמ' 21 שורות 17-18). תחילה העידה התובעת מס' 2 שלאחר ניקיון הגן והכנתו ליום למחרת הייתה יוצאת בשעה 15:50 מהגן על מנת להחתים את הכרטיס המגנטי בבית הספר הסמוך לגן (עמ' 20 לפרוטוקול מיום 19/9/10, ש' 13 עד 15). גם התובעת מס' 2 העידה כי חלק מדוחות הנוכחות מולאו באמצעות הכרטיס המגנטי וחלקם באופן ידני. בהמשך עדותה שינתה התובעת 2 מגרסתה וטענה שקודם לשנת 2006 נהגה להחתים את הכרטיס המגנטי סמוך לסוף יום הלימודים, קרי בשעה 15:30, כאשר השומר בבית הספר נהג לסגור את בית הספר קודם לשעה 16:00 שאז לאחר החתמת הכרטיס שבה לגן על מנת להכינו ליום למחרת וזאת עד השעה 16:00. פועל יוצא מדברי התובעת מס' 2 הוא שלאחר שנת 2006 הוחתם כרטיס הנוכחות סמוך לשעה 15:30 בשל כאמור סגירת ביה"ס סמוך לשעה זו. 13. הגב' מולא הנא, הגננת בגן בו הוצבה התובעת מס' 2, העידה שהפעילות בגן הייתה מסתיימת 15:30 והילדים ואף הגננת עצמה היו הולכים סמוך לשעה זו וכי התובעת מס' 2 הייתה נשארת ומסדרת את הגן ליום למחרת וזאת עד השעה 16:00. במסגרת זו נעשו נקיונות בגן שטיפת הרצפה, שואב לשטיחים, בשנה הראשונה מאחר והארוחה היתה מוגשת בצלחות, נקיון הצלחות. לאחר השנה הראשונה הוגשו הארוחות בחמגשיות. (פרוטוקול מיום 31.3.11 עמ' 59 שורות 5-7). הגב' הנא לא טענה שהתובעת מס' 2 יצאה בסמוך לסיום יום הלימודים על מנת להחתים את כרטיס הנוכחות ושבה להכין את הגן ליום המחרת לאחר מכן. 14. לציין כי בנוסף לגב' מולא העידה הגב' זיאן נואל הגננת בגן בו עבדה התובעת מס' 2 בשנה"ל 2008-2009. מאחר והתביעה מתייחסת לשתי שנות הלימודים הקודמות לשנה"ל האמורה לגביה העידה הגב' נואל הרי שלא מצאתי כי יש מקום להתייחס לעדותה של הגב' זיאן. נוכח הסתירות בגרסת התובעת מס' 2 לפיה בחלק מהתקופה הרלבנטית לתביעה החתימה את דו"ח הנוכחות סמוך לשעה 15:30 ולאחר מכן שבה להמשך וסיום עבודות בגן ובחלק אחר מהתקופה החתימה את דוחות הנוכחות סמוך לשעה 16:00 לאחר סיום העבודות לא מצאתי כי יש ליתן אמון בגרסת התובעת לפיה על אף הרישום בדוחות האלקטרוניים לא סיימה עבודתה לפני השעה 16:00. גרסת התובעת מס' 2 לפיה בית הספר נסגר לפני השעה 16:00 דבר שהצריך החתמת דו"ח הנוכחות לאחר סיום יום הלימודים בשעה 15:30 כלשאחר מכן שבה לגן לשם סיום ההכנות ליום המחרת לא היתה סבירה בעיניי כשהתובעת לא ידעה ליתן הסבר מניח את הדעת מדוע בחלק מהתקופה בית הספר בו הוחתם הכרטיס נסגר מוקדם ובחלק אחר מהתקופה לא. סביר בעינינו כי עם סיום יום העבודה החתימה התובעת מס' 2 את דו"ח הנוכחות ולאחר מכן לא שבה לביצוע עבודות נוספות. על כן, ומשלא עמדה התובעת מס' 2 בתנאים לתשלום תוספת יוח"א ומשלא מצאתי כי יש ליתן אמון בגרסתה לפיה עבדה מידי יום עד השעה 16:00 על אף האמור בכרטיסי הנוכחות - דין תביעתה לתשלום תוספת יוח"א דינה - להידחות. התובעת מס' 3 - פלאח נאדיה (דמ"ש 5039/08): 15. גם התובעת מס' 3 העידה, כי היא נהגה ונוהגת אף כיום להחתים כרטיס סמוך לסיום יום הלימודים בשעה 15:30. בית הספר בו החתימה הכרטיס המגנטי נסגר בסמוך לסיום יום הלימודים בגן ועל כן הזדרזה להחתים כרטיס בטרם ייסגר בית הספר כאשר היו פעמים בהם איחרה ובית הספר נסגר. התובעת מס' 3 העידה כי הייתה משאירה את הילדים עם הגננת יוצאת להחתים כרטיס ושבה לנקות את הכיתה (פרוטוקול מיום 19/9/10, עמ' 24, ש' 18-19). 16. הגב' סאלח אפריקה הגננת בגן בו היתה מוצבת התובעת מס' 3 העידה כי היא היתה מסיימת עבודתה בשעה 15:30 והסייעת היתה נשארת כשלושת רבעי השעה לאחר מכן לסדר ולהכין את הגן ליום למחרת וביצעה את כל העבודות רק לאחר שהגננת והילדים עזבו את הגן. (פרוטוקול מיום 31.3.11 עמ' 60 שורות 16-17, 19-21). עוד העידה הגב' סאלח כי בעבר היו חמגשיות אולם בשל איכות הסביבה חל מעבר לצלחות שאז נדרשה הסייעת לשטוף גם את צלחות האוכל. גרסת התובעת לפיה בית הספר נסגר לפני השעה 16:00 דבר שהצריך החתמת דו"ח הנוכחות לאחר סיום יום הלימודים בשעה 15:30 כלשאחר מכן שבה לגן לשם סיום ההכנות ליום המחרת לא היתה סבירה בעיניי. זאת ועוד, עדותה של הגננת בגן בו עבדה תובעת זו לפיה זמן הכנת הגן ערך כ-3/4 שעה כאשר לדברי התובעת יצאה סמוך לסוף יום הלימודים בשעה 15:30 על מנת להחתים את כרטיס הנוכחות ושבה לגן לאחר מכן לעבוד עד השעה 16:00, דבר שהותיר בידי התובעת כרבע שעה להכין את הגן ליום למחרת שכן לטענתה סיימה עבודתה בשעה 16:00. משמיט את הבסיס לגרסת התובעת כאמור לעיל ומעלה סימני שאלה רבים ביחס לעדותה של התובעת מס' 3 והגננת בגן בו הוצבה ומשום כך, לא מצאתי כי יש ליתן אמון שאף לא אחת מגרסאות סותרות אלה. סביר בעינינו כי עם סיום יום העבודה החתימה התובעת מס' 3 את דו"ח הנוכחות ולאחר מכן לא שבה לביצוע עבודות נוספות. ועל כן, ומשלא השלימה התובעת מס' 3 את יום עבודתה בשעה 16:00 לא עמדה בתנאים לקבלת התוספת ודין תביעתה של התובעת מס' 3 לתשלום תוספת יוח"א - להידחות. התובעת מס' 4 - חוריה זיאן (דמ"ש 5040/08): 17. התובעת מס' 4 העידה כי בית הספר בו מצוי הגן בו הוצבה נסגר בשעה 16:00, כאשר היא מסיימת את עבודתה בימים שבהם מתקיימת פעילות בשעה 15:00 ובימים שבהם אין פעילות בשעה 15:30. כאמור מעדותה של התובעת מס' 4 עלה שבניגוד לנטען בתצהירה סיימה את יום עבודתה לכל המאוחר בשעה 15:30. (פרוטוקול מיום 19/9/10, עמ' 28 ש' 19, עמ' 29 שורות 3-4). עיון בדוחות הנוכחות שצירפה הנתבעת לתצהיר מטעמה, מעלה כי בחלק מהימים החתימה תובעת זו את הכרטיס המגנטי סמוך לשעה 15:30 ובחלק מהימים לאחר השעה 16:00. מהדוחות הידניים שמילאה התובעת עולה כי במרבית הימים סיימה התובעת בשעה 16:00, כאשר בחלק מהימים סיימה בשעה 15:30. 18. מר תאבת יוסף, מנהל ביה"ס במתחם בו עבדה התובעת מס' 4 העיד כי פעולת נקיון הכלים לאחר ארוחת צהריים התבצעה לעיתים במהלך שהותם של הילדים ולעיתים לאחר שהילדים עזבו את הגן. עוד העיד מנהל בית הספר כי מעולם לא נאמר לסייעות המועסקות בגני ילדים במתחם ביה"ס להחתים את שעון הנוכחות כחצי שעה לפני סיום עבודתם בפועל כאשר לדברי מנהל ביה"ס, ביה"ס נסגר לא לפני השעה 16:00. (פרוטוקול מיום 31.3.11 עמ' 31 שורות 3,5-6). גרסתו זו של מנהל ביה"ס שהעיד כי ביה"ס היה נסגר לא לפני השעה 16:00 ממנה עולה כי ניתן היה להחתים את שעון הנוכחות סמוך לשעה זו יחד עם עדותה של התובעת מס' 4 לפיה סיימה עבודתה בין השעות 15:00 לשעה 15:30 בצירוף דוחות הנוכחות שהומצאו מהם עולה כי התובעת מס' 4 סיימה עבודתה בשעות משתנות ולא באופן עקבי משמיטה את הבסיס לטענת התובעת לפיה עבדה מידי יום ובאופן גורף עד 16:00 ומשלא עמדה התובעת מס' 4 בתנאים לתשלום התוספת הרי שדין תביעתה של התובעת מס' 4 לתשלום תוספת יוח"א - דינה אף היא להידחות. התובעת מס' 5 - עאידה חאג' (דמ"ש 5041/08): 19. התובעת מס' 5 העידה כי בשנים 2006-2007 הייתה מחתימה כרטיס בבית הספר שנוהל על ידי מר יוסף תאבת באותו מתחם בו מצוי הגן בו הוצבה. בית הספר היה נסגר בשעה 15:00 קודם לסגירת הגן ולאחר החתמת הכרטיס הייתה שבה לגן לשם סיום יום הלימודים בגן במסגרת יום לימודים ארוך. (עמ' 31 לפרוטוקול מיום 19/9/10, ש' 1-2). כאמור, על אף שהגנים בהם עבדו התובעות 4 ו-5 היו באותו מתחם ביה"ס נטען על-ידי התובעת מס' 4 כי ביה"ס נסגר בשעה 16:00 כאשר לדברי התובעת מס' 5 ביה"ס נסגר בשעה 15:00. סתירות אלה בגרסאות התובעות הביאו אותי שלא ליתן אמון בגרסתן של אף לא אחת מתובעות אלה. עוד עלה מחקירתה הנגדית של התובעת מס' 5 כי בחלק מהתקופה מלאה באופן ידני כרטיסי נוכחות בהם ציינה כי סיימה בשעה 15:00, כאשר בית הספר היה נסגר והחל מהשנה שעברה החלה ברישום שעת סיום 16:00. כשנשאלה התובעת מס' 5 מדוע ציינה שעת סיום 15:00 כשבפועל שעת סיום הייתה מאוחרת מזו השיבה כי כך הינחו אותה ולא ידעה לתת הסבר מדוע בחלק מדוחות הנוכחות המגנטיים נרשם שסיימה סמוך לשעה 15:00 ובחלק אחר סמוך לשעה 16:00. עוד העידה התובעת מס' 5 כי בשלב מסוים העירו לה מהמועצה כי היא ממלאת שעת סיום 15:00 ועל כן התבקשה להחתים את שעון הנוכחות לא לפני השעה 16:00. (עמ' 32, ש' 10-12). על אף עדותה זו של התובעת מס' 5 לא ידעה לתת הסבר מדוע בדוחות הנוכחות המגנטיים נרשמה שעת סיום הסמוכה לשעה 15:30 ו/או בשעה 15:00 ו/או בשעה 16:00. (עמ' 33-34 לפרוטוקול , ש' 16-20 וש' 5 בהתאמה) עיון בדוחות הנוכחות של התובעת מס' 5 לתקופה הרלוונטית לתביעה אותם צירפה הנתבעת לתצהיר מטעמה מעלה כי בדוחות הידניים שמולאו בחלק מהחודשים צוין כי התובעת סיימה בשעה 16:00 ובחלק אחר סמוך לשעה 15:00 ובדוחות הנוכחות מתוך הכרטיס המגנטי סמוך לשעה 15:30 ולעיתים אף סמוך לשעה 16:00. שעות סותרות אלה ביחס לשעת סיום יום עבודתה של התובעת מס' 5 משמיטות את הבסיס לטענתה לפיה סיימה עבודתה מידי יום בשעה 16:00. 20. עדותו של מר תאבת יוסף מנהל ביה"ס לפיה מתחם ביה"ס בו מצוי הגן בו עבדה התובעת מס' 5 נסגר לא לפני השעה 16:00 כאשר לא הייתה מניעה להחתים את שעון הנוכחות בסמוך לשעה זו, בצירוף חוסר העקביות העולה מחקירת התובעת מס' 5 עת עומתה עם דוחות הנוכחות שהוצגו לה בהם צוין שסיימה כל פעם בשעה אחרת (15:00, 15:30, או 16:00) אף לאחר המועד בו הובהר לה על ידי המועצה כי עליה להחתים את דוחות הנוכחות לאחר השעה 16:00 משמיט הבסיס לטענת התובעת מס' 5 לפיה סיימה לעבוד באופן עקבי וגורף בתקופה הרלבנטית לתביעה בשעה 16:00 ועל כן ומשלא עמדה בתנאים לתשלום התוספת, דין תביעת התובעת מס' 5 בהתייחס לתשלום תוספת יוח"א דינה אף היא להידחות. התובעת מס' 6 - פאדיה חנבוט (דמ"ש 5042/08): 21. התובעת מס' 6 העידה שהיא מסיימת את יום עבודתה מידי יום בשעה 16:00 או 16:15 ובהתאם לשעות אלה מולאו הדוחות הידניים. מרבית מהדוחות שמולאו על ידה היו דוחות ידניים וחלקם המזערי מולאו באמצעות כרטיס מגנטי שכן תחילה היה מוצב בגן בו עבדה שעון נוכחות. (עמ' 50 לפרוטוקול מיום ה- 6/10/10, ש' 12, 13, 15). עוד העידה התובעת מס' 6 כי בשעה 15:30 היו ילדי הגן עוזבים את הגן שאז התפנתה לניקיון הגן והכנתו ליום למחרת שכן לא ניתן לעשות זאת במקביל להימצאותם של הילדים. (עמ' 51, ש' 1-2). עיון בדוחות הנוכחות שצירפה הנתבעת לסיכומים מטעמה מעלה כי התובעת הנ"ל סיימה בכל יום בשעה 16:00. 22. הגב' ג'קלין ברכאת הגננת בו מוצבת התובעת מס' 6 העידה כי לרוב היתה מסיימת עבודתה בין 15:30- ל-15:40. התובעת היתה נשארת אחרי שעזבה על מנת להכין את הגן ליום למחרת ועבודה זו ערכה כחצי שעה. או יותר. במסגרת האמור טאטאה התובעת רצפה, רחצה כלים, לא לפני שכל הילדים עזבו. באשר לעדותה של התובעת מס' 6 מצאתי כי יש ליתן אמון בגרסת תובעת זו שהיתה עקבית וללא סתירות ועולה בקנה אחד עם דוחות הנוכחות שהומצאו בשלב מאוחר לחקירתה. ועל כן, דין תביעתה ביחס לתשלום תוספת יוח"א ביחס לתקופה הרלבנטית לתביעה - להתקבל. התובעת מס' 7 - אימאן ברכאת (דמ"ש 5043/08): 23. התובעת מס' 7 העידה תחילה משעברה לעבוד בגן חובה נאמר לה כי בגני חובה עוברים לעבוד עד השעה 15:30 ועל כן החלה לעבוד עד שעה זו. (עמ' 38 לפרוטוקול מיום 6/10/10, ש' 13-14) בהמשך עדותה ציינה התובעת מס' 7 כי היא מסיימת לעבוד בשעה 16:00 וכי סמוך לאחר שהילדים מסיימים את הגן בשעה 15:30 היא ניגשה להחתים כרטיס נוכחות בבית הספר המנוהל על ידי מוחמד מולא המצוי במתחם שבו מצוי הגן ולאחר מכן חוזרת לגן עד השעה 16:00 על מנת לנקות את הכיתה ולהכינה ליום למחרת. (עמ' 38, ש' 16-17 וש' 19-20) עוד עלה מחקירתה של התובעת מס' 7 כי נדרשה על ידי המועצה להחתים כרטיס בשעה 15:30 משבית הספר בו הוחתם הכרטיס היה נסגר בשעה זו. (עמ' 39, ש' 9-10 וש' 12-13) התובעת מס' 7 העידה בנוסף כי גם כאשר מילאה דוחות ידניים עליהם חתמה הגננת בגן בו הוצבה, ציינה את השעה 15:30 כדרישת המועצה. בסיום חקירתה ולשאלת בית הדין השיבה התובעת מס' 7 כי בתקופה הרלוונטית לתביעה לא נאמר לה שלצורך זכאותה לתוספת יוח"א עליה לעבוד עד השעה 16:00 כאשר האמור נאמר לה רק בשלב יותר מאוחר, מאידך נאמר לה לעבוד עד השעה 16:00 ולרשום בדוחות הנוכחות כי סיימה בשעה 15:30. עולה מדוחות הנוכחות הידניים אותם צירפה הנתבעת לסיכומיה כי התובעת מס' 7 סיימה את יום עבודתה בין השעה 14:00 עד 15:30 ומדוחות הנוכחות שהופקו מתוך השעון המגנטי עולה כי התובעת סיימה סמוך לשעה 15:30. (פרוטוקול מיום 31.3.11 עמ' 67 שורה 24, עמ' 68 שורות 6,8,20). גרסאות סותרות אלה שעלו מעדותה של התובעת מס' 7 ואי זימון לעדות את מנהל ביה"ס המצוי במתחם בו הוצב הגן בו עבדה התובעת שיעיד על שעת סגירת ביה"ס ויתמוך בגרסתה לפיה שעת הסגירה הצריכה החתמת כרטיס הנוכחות סמוך לסיום יום הלימודים (15:30) כאשר גם הגננת בגן בו עבדה תובעת זו לא זומנה למתן עדות שתתמוך בטענה זו, הביאו אותי שלא ליתן אמון בגרסתה של התובעת מס' 7 שאף לא היתה סבירה בעיניי. לא סביר בעיניי כי המועצה דרשה מהתובעת לרשום שעת סיום בשעה 15:30 עת לטענתה עבדה מאוחר לשעה זו. מאותן סיבות שמניתי לעיל לגבי יתר התובעת אף לא סבירה בעיני גרסת התובעת מס' 7 לפיה נדרשה להחתים את שעות הנוכחות סמוך לשעה 15:30 השעה בה נסגר ביה"ס המצוי באותו מתחם בו מצוי הגן בו היתה מוצבת שם נדרשה להחתים את כרטיס הנוכחות - ועל כן ומשלא עמדה בתנאים לקבלת התוספת - דין תביעתה לתשלום תוספת יוח"א דינה להידחות. התובעת מס' 8 - מנאל זגייר (דמ"ש 5044/08): 25. התובעת מס' 8, כשאר התובעות, העידה כי הייתה מחתימה דו"ח נוכחות בשעה 15:30 משבית הספר בו החתימה את דוח הנוכחות נסגר בשעה זו ועל כן בהוראת השומר שהיה מבקש לסגור את בית הספר הזדרזה לחתום קודם לשעת יציאתה בפועל בשעה 16:00. (פרוטוקול מיום 6/10/10, עמ' 43, ש' 16, 18-19, עמ' 44, ש' 7 וש' 15-16). התובעת הנ"ל הוסיפה כי לאחר החתמת הכרטיס הייתה שבה לגן ומסיימת עבודתה שערכה כחצי שעה עד 45 דקות לאחר מכן. כמו כן, העידה התובעת מס' 8 כי גם בדוחות הידניים מילאה שעת סיום בשעה 15:30 וזאת בהתאם להוראה שניתנה לה. עיון בדוח הנוכחות של התובעת מס' 8 מעלה כי הן בדוחות הידניים והן בדוחות שהופקו מתוך השעון המגנטי, שעת הסיום הייתה בדוחות הידניים 15:30 ובדוחות הממוחשבים סמוך לשעה 15:30. 26. הגב' סאלח אפריקה הגננת בגן בו הוצבה התובעת מס' 8 העידה אף היא כי התובעת מס' 8 הייתה נשארת אחרי השעה שלוש שבה עזבה הגננת לצורך נקיון הגן והכנתו ליום המחרת פעולה שהיתה אורכת כחצי שעה. (פרוטוקול מום 31.3.11 עמ' 62 שורה 12) עוד העידה הגב' סאלח כי נדרשה לחתום על דוחות ידניים בהם צוין כי שעת סיום העסקת התובעת מס' 8 היה 15:30 וכאשר עומתה התובעת עם האמור כשבפועל נשארה יותר הבהירה הגננת כי כך נדרש ממנה למלא על ידי המועצה. אין לי אלא לחזור על האמור לעיל, כאשר מאותן סיבות שמניתי לעיל גם לא סבירה בעיני גרסת התובעת מס' 8 לפיה נדרשה להחתים את שעות הנוכחות סמוך לשעה 15:30 השעה בה נסגר לטענת התובעת ביה"ס המצוי במתחם בו מצוי הגן בו הייתה מוצבת שם נדרשה להחתים את כרטיס הנוכחות, טענה זו כאמור לא הוכחה על ידי התובעת ועל כן דינה להידחות - ומשלא עמדה התובעת בתנאים לתשלום התוספת - דין תביעתה לתשלום תוספת יוח"א דינה להידחות. התובעת מס' 9, הגב' מולא פדואה: 27. התובעת מס' 9 (מולא פדואה) ואף הגננת בגן בו היתה מוצבת לא העידו בפני בית הדין, אולם מדוחות הנוכחות הידניים והדוחות הממוחשבים שהופקו מתוך הכרטיס המגנטי של התובעת מס' 9 עולה כי שעת סיום עבודתה של תובעת זו במסגרת הדוחות הידניים נע בין 14:30 ועד 16:30 כשבמרבית מדוחות אלה שעת הסיום הייתה 14:30 ובחלק מזערי שעת סיום שנעה בין 15:30 עד 16:30. בדוחות הממוחשבים שעת הסיום נעה סביב השעה 15:30 כשניתן למצוא גם שעות סיום הסמוכות לשעה 16:00. מאחר והתובעת מס' 9 לא נחקרה לעניין הדוחות ומאחר ומאלה לא עולה כי תובעת זו באופן עקבי סיימה עבודתה בשעה 16:00 באופן המזכה אותה בתשלום תוספת יוח"א הרי שדין תביעתה לתשלום רכיב זה להידחות. סיכום הגרסה העובדתית בהתייחס לדוחות הנוכחות 28. דוחות הנוכחות אותם הציגו התובעות הן הידניים והן האלקטרוניים נחזים לאותנטיים. משטוענות התובעות כי בדוחות הנוכחות הידניים בהן צוין כי שעת סיום עבודתן בשעה 15:30, אינם משקפים את שעת סיום עבודתן בפועל, משאלה עבדו עד השעה 16:00 כפועל יוצא מהצורך להכין את הכיתה ליום המחרת הרי שנטל ההוכחה להוכחת האמור כאמור, חל על התובעות. כפועל יוצא מהאמור, נטל ההוכחה להוכחת טענת התובעות לפיהן נדרשו להחתים את שעון הנוכחות כחצי שעה לפני סיום העבודה בפועל עקב סגירת ביה"ס חל על התובעות עצמן. 29. מעדויות התובעות עצמן, הרי שבנסיבות שתוארו במסגרת עדויותיהם לא השכילו התובעות לסתור רישומים אלה שצוינו בדוחות הנוכחות ולא עמדו בנטל הוכחה זה שהוטל עליהם. התובעות (למעט התובעות 1 ו-6) לא הותירו רושם אמין בפני ביה"ד. חלקן העידו עדויות סותרות ושינו מגרסתן על אף שנחקרו מספר פעמים ביחס לשעת הסיום. גרסאותיהן הסותרות מעוררות סימני שאלה רבים וספקות ביחס לאמינות גרסתן. מדוחות הנוכחות שהוצגו בפני בית הדין לא עלתה שעת סיום אחידה כנטען על ידי התובעות לפיה סיימו עבודתן לא לפני השעה 16:00. אומנם אין להקל ראש בעבודות ניקיון אותן נדרשו הסייעות לבצע, לרבות טאטוא ושטיפת רצפה, סידור הגן ובעיתות בהם הוגשה ארוחת צהרים אף ניקיון הכלים לאחר מכן. הדעת נותנת כי עבודות אלה ארכו פרק זמן של כחצי שעה, אם כי לא מן הנמנע שפעולה זו יכולה הייתה להתבצע פרק זמן קצר מהאמור. אף כדברי מנהל ביה"ס במתחם בו עבדו התובעות 4 ו-5. 30. כאמור, נשאלת השאלה באם עבודה זו של הכנת הגן ליום למחרת בוצעה במקביל להימצאותה של הגננת והילדים בגן או לאחר שעזבו אלה את הגן. כאשר לא מן הנמנע שבכל גן הונהגה מדיניות שונה באשר להכנת הדן ליום למחרת. הנטל להוכחת האמור לפיו התובעות נדרשו לבצע עבודות אלה לאחר שהילדים והגננת עזבו את הגן מוטל על התובעות וכעולה מעדויותיהם ועדויות העדים שהעידו מטעמם, הטענה ביחס לאמור מוטלת בספק. כעולה מדוחות הנוכחות הממוחשבים אלה הוחתמו לעיתים בסמוך לשעה 15:30 ולעיתים בשעה הסמוכה לשעה 16:00, דוחות אלה המעידים על שעת סיום שונה סותרים טענות חלק מהתובעות לפיהן נדרשו להחתים את דוחות הנוכחות בשעון מגנטי סמוך לשעה 15:30 מפאת סגירת בית הספר במתחם בו עבדו סמוך שעה זו. 31. עדותן של התובעות 4 ו- 5 ביחס לאמור, כאמור הוכחשה על ידי העד מטעמם, מנהל בית הספר מר יוסף תאבת שניהל את בית הספר במתחם בו עבדו, שכן לדברי הנ"ל בית הספר נסגר לא לפני השעה 16:00. מנהל בית הספר אף ציין שטענת התובעות לפיה שומר בית הספר ו/או שרת בית הספר הנחה את התובעות לחתום סמוך לשעה 15:30 תמוהה בעיניו ואף אינה ידועה לו. לציין כי התובעות לא טרחו לזמן לעדות, לא את שומר בית הספר, לא את שרת בית הספר, כאשר בנוסף התובעות שציינו כי השאירו את הגננת בגן בו עבדו יחד עם אחד מהורי הילדים בזמן בו נדרשה להחתים את דוח הנוכחות ולחזור לגן, לא טרחו לזמן עדות את אחד ההורים שיאמת גרסתם האמורה. 32. הגרסה המשתמעת מעדויות התובעות היא שככל הנראה לא הובהר להן שעל מנת להיות זכאיות לתוספת יוח"א עליהן לעבוד עד השעה 16:00. התובעות מעידות כי הונחו על ידי העירייה להחתים את הדוחות הנוכחות הידניים ביחס לשעת סיום עבודתן בשעה 15:30, בעוד בפועל כאמור לטענתם סיימו בשעה 16:00. בסתירה לאמור מציינות חלק מהתובעות שמרגע היוודע להם שהן זכאיות לתוספת יוח"א רק במידה ועבדו עד השעה 16:00 החלו להחתים את דוחות הנוכחות הידניים בשעה זו, טענה זו כאמור סותרת הטענה לפיה נמנע מהם להגיש דוחות נוכחות בהם צוין כי שעת סיום העסקה חלה ב- 16:00 וכי הונחו למלא דוחות אלה כי סיימו בשעה 15:30. מכאן, שככל הנראה עם היוודע לתובעות שהן זכאיות לתוספת יוח"א במידה ועבדו עד השעה 16:00 החלו לעבוד עד לשעה האמורה וציינו זאת גם בדוחות הנוכחות שהוגשו לנתבעת. למצער האמור לא חל בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, למעט בהתייחס לתובעת מס' 6 לגביה הוצגו דוחות ידניים בהם צוין כי תובעת זו סיימה בשעה 16:00 והתובעת מס' 1 לגביה הוצגו דוחות ידניים בהם צוין כי החל מחודש 2/08 סיימה עבודתה בשעה 16:00. 33. מאחר ולא הוצגו דוחות גורפים מהם עולה כי התובעות סיימו לכאורה עבודתן לא לפני השעה 16:00 ומאחר ולא התרשמנו מאמינות גרסתן של התובעות לפיה נדרשו להחתים שעון נוכחות ולאחר מכן לשוב לגן לשם ביצוע עבודות ניקיון. אין בידינו לקבל טענות אלה של התובעות. כאמור גרסתן זו לא הוכחה על ידן וזו אף אינה סבירה בעינינו. לציין כי, חלק מהתובעות לא ידעו לאמוד את המרחק בין הגן לבין מקום הימצאו של שעון הנוכחות בבית הספר בו החתימו את כרטיס הנוכחות, כאשר לטענת חלקן המדובר במרחק הליכה של כ- 3 דקות (עדותה של הגב' מולא הנא הגננת בו עבדה התובעת מס' 3 בעדותה מיום 31/3/11, עמ' 59, ש' 21) וחלקן האחר העריך את משך ההליכה לכל כיוון פרק זמן של כ- 20 דקות, פער זמנים זה אינו סביר ואינו הגיוני ואף אינו מתיישב עם גרסת חלק מהגננות שהעידו כי בזמן שהייתה יוצאת הסייעת להחתים את כרטיס הנוכחות הייתה נשארת בגן יחד עם ההורים עד לשובה של הסייעת כשלכל היותר סיימו הגננות את עבודתן בשעה 15:30. ככל שיצאו התובעות סמוך לשעה 15:30 על מנת להחתים את כרטיס הנוכחות וככל שעל פי דבריהן ביה"ס בו החתימו את הכרטיס מרוחק כ-10 דקות לפחות מהגן בו עבדו הרי שלא סבירה בעיניי טענתן של רוב התובעות לפיה, ניקיון הגן ערך בין חצי שעה ל-3/4 השעה ועל אף האמור, שעת סיום עבודתן הייתה באופן גורף בשעה 16:00. ככל שהתובעות החתימו את כרטיס הנוכחות לא לפני השעה 15:30 ושבו לגן סמוך לשעה 16:00 או לאחר מכן, וככל שנדרש מהן להכין את הגן פרק זמן של כחצי שעה הרי שעבודתן הסתיימה לא לפני השעה 16:30 ואף למעלה מכך. טענה זו, כאמור, לא נטענה על ידי התובעת שטענו באופן גורף כאמור כי עבודתן הסתיימה בשעה 16:00 והדבר אף לא מצא ביטוי כאמור בדוחות הנוכחות של התובעות. 34. מאחר וכאמור כעולה מחוזר מנכ"ל הכנת הגן ליום למחרת במסגרת הפעלת יוח"א בגני הילדים וקבלת תוספת תשלום שקלית בגין הכנה זו מותנית בכך כי פעילות ההכנה תחל ממועד סיום פעילות הגן, קרי במקרה של התובעות בשעה 15:30, מועד בו סיימו הילדים והגננת את הפעילות בגן, כאשר לא התרשמנו מאמינות עדויות התובעות 2-5 ו- 7-9 כי נשארו להכין את הגן לאחר שעה זו ועד השעה 16:00 כפי שנקבע במסגרת חוזר מנכ"ל המחייב הכנת הגן לאחר סיום שעת הפעילות, 15:30 ועד השעה 16:00, הרי שאין מקום לשלם לתובעות אלה את התוספת השקלית במסגרת יוח"א. זאת ועוד, סיבה נוספת בעטיה לא מצאתי כי יש ליתן אמון בגרסת התובעות נעוצה בכך כי גרסתן לפיה נדרשו להחתים את כרטיס הנוכחות סמוך לשעה 15:30, שעה שבה נסגר ביה"ס וכי לאחר החתמת הכרטיס שבו לגן בו עבדו על מנת להכינו ליום למחרת, זכרה לא הובאה במסגרת התצהירים שהוגשו מטעמן. 35. נוכח האמור נדחות בזאת תביעותיהן של התובעות 2-5 ו- 7-9 לתשלום תוספת יוח"א כאשר תביעתן של התובעות 1 ו- 6 ברכיב זה מתקבלת כך שישולם לתובעת 1 תשלום תוספת יוח"א לתקופה בה נרשם בדוחות הידניים כי עבדה עד השעה 16:00 קרי: לתקופה שבין 2/08 ועד 9/08 ולתובעת מס' 6 ביחס לכל התקופה הרלבנטית לתביעה. לציין, כי התובעות לא פרטו במסגרת תביעתן מהו הסך החודשי הנתבע בגין רכיב זה ואף לא צרפו אסמכתאות לתצהיריהן מהן ניתן יהיה לאמוד את הסך החודשי הנתבע. מסמכים המתייחסים לתשלום התוספת החודשית צורפו לראשונה רק במסגרת הסיכומים ועל כן אין מקום להתייחס לאלה משלא אופשר לחקור לגביהן במסגרת העדויות. מאחר והתובעות לא צירפו תלושי שכר על אף טענתן כי הנתבעת שילמה להן תקופה קצרה תוספת יוח"א אף אם מדובר בתקופה שאינה רלוונטית לכתב התביעה, אולם מהם ניתן היה ללמוד על גובה התוספת הרי שבכך הכשילו את האפשרות לערוך חישובים במסגרת פסק הדין. 36. לנוכח האמור הריני מורה לתובעות אלה להמציא לידי בית הדין את תלושי השכר ולחשב לאורם את גובה התוספת הנתבעת וזאת תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. הנתבעת תוכל להגיב לחישובי התובעות תוך 15 יום מקבלת חישובי התובעות ולצרף אסמכתאות מאת משרד החינוך לעניין גובה התוספת. לאחר המצאת האמור תינתן השלמה לפסק הדין. 37. באשר לתובעת מס' 9 - הרי שדוחות הנוכחות של תובעת זו (בהם נרשמה שעת סיום שונה מידי יום) סותרים טענתה כפי שהועלתה במסגרת התצהיר שהוגש מטעמה לפיו עבדה במסגרת תוכנית יוח"א ובאופן קבוע 4 פעמים בשבוע עד השעה 16:00 ופעם בשבוע עד השעה 14:30. מלבד העובדה כאמור כי דוחות הנוכחות מפריכים גרסת התובעת 9 לעניין מתכונת העסקה קבועה שעליה מוטל נטל ההוכחה לסתור האמור באותם דוחות, הרי משלא התייצבה תובעת זו לדיון ההוכחות שנקבע ומשלא ניתנה לנתבעת הזדמנות לחקור אותה בחקירה נגדית ביחס לנטען בתצהירה, אין בידינו להסתמך על התצהיר שהוגש מטעמה כשגם לא הובאה בפנינו ראיה כלשהי התומכת בגרסתה. התביעה לתשלום הפרשי דרגות 38. באשר למסלול הקידום של סייעות לגננות ומתח הדרגות, להלן תובע המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית מתוך סעיף 25.421 לחוקת העבודה: 4. התפקיד/העיסוק" סייעת לגננת מתח דרגות: 4 עד 6 דרגה תחילית: 4 דרגת שיא: 6 דרגה אישית 6+ שהות של שנה בדרגה תחילית 4. המעבר לדרגה 5 בתום שהות של שנה. המעבר מדרגה 5 לדרגה 6 בתום שהות של שנתיים. המעבר לדרגה אישית 6+ בתום שהות של 3 שנים. הערות: כיתה משמעותה - כיתת אם. סייעת לגננת שהיא בוגרת 12 שנות לימוד תוכל להתקדם לדרגה 7 בתום שהות של שנתיים בדרגה 6, ולדרגה אישית 7+ בתום 3 שנים בדרגה 7. מומלץ לרשויות להעדיף בעתיד קבלת סייעות לגננות שהן בעלות 12 שנות לימוד. כעולה מחוקת העבודה קידום בדרגות נעשה לאחר תקופת שהות בדרגה קודמת ועל כן אינה מתבצעת באופן אוטומטי. הנטל להוכחת זכאותן של התובעות לתוספות דרגה אלה, מוטל על התובעות. 39. התובעות לא טרחו לצרף לתצהירים שהוגשו מטעמן תלושי שכר כלשהם המעידים על משך התקופה בה שהו בדרגה קודמת המצדיקה העלאתן בדרגה ואף לא פרטו במסגרת תצהיריהם את מסלולי הקידום במהלך תקופת עבודתם לא כל שכן כאמור דרגת שהייה. מתלושי השכר שצורפו לכתב התביעה לא ניתן להסיק באשר למשך התקופה הנטענת ביחס לשהייה בדרגה המצדיקה קידום בדרגה, שכן צורפו כ- 4 תלושי שכר לכל תובעת ותובעת, ואין באלה כדי להעיד אלא על וותקה של כל תובעת ועל הדרגה בה היא שוהה אך לא משך תקופת השהייה בדרגה זו כאמור לעיל לשם בחינת זכאותה לתוספת בגין הפרשי דרגות. לציין, כי פרטים בעניין האמור הובאו לראשונה בלא כל הוכחה בצידם במסגרת סיכומי התובעות ואף לא באופן המאפשר חקירה על העובדות שהובאו במסגרתן. בשים לב לעובדה כי טענות אלה נטענו לראשונה במסגרת הסיכומים מבלי שאופשר לחקור לגביהם דינם להידחות על הסף. 40. משנטל ההוכחה להוכחת זכאותן של התובעות לקידום בדרגה בהתאם לאמור בחוקת העבודה מוטל על התובעות, כאשר תנאי לקידום זה הוא משך השהיה בדרגה נתונה, מוטל על התובעות ומשלא עמדו התובעות בנטל הוכחה זה, שכן לא הוצגו בפני בית הדין הנתונים המתייחסים לאמור, הרי שדין טענות התובעות ביחס לאמור להידחות על הסף. מבלי לגרוע מהאמור, נציין כי בכתב התביעה כמו גם בתצהירי התובעות טענו התובעות כי הן זכאיות לתוספת דרגה בשיעור 7+. עם זאת, ובמסגרת הסיכומים שהוגשו מטעמם, לראשונה נטען כי מרבית התובעות זכאיות לדרגת שכר 8+ גרסה שלא בא זכרה כאמור לא במסגרת כתב התביעה ולא במסגרת התצהירים שהוגשו ומשום כך דינה להידחות בשל הרחבת חזית אסורה. עם זאת, הודתה הנתבעת במסגרת סיכומיה כי התובעות זכאיות לדרגות הבאות החל מהמועדים שפורטו על ידה: התובעת מס' 1 זכאית לדרגה 7+ החל מיום 1.3.04 התובעת מס' 2 זכאית לדרגה 7 בחודש 11/06 ולדרגה 7+ החל מחודש 11/09. התובעת מס' 3 זכאית לדרגה 7 בתאריך 1.2.05 ולדרגה 7+ החל מתאריך 1.2.09. התובעת מס' 4 זכאית לדרגה 7 בתאריך 1.2.05 ולדרגה 7+ החל מתאריך 1.2.09 התובעת מס' 5 זכאית לדרגה 7 בתאריך 1.6.05 ולדרגה 7+ החל מתאריך 1.6.09 התובעת מס' 6 זכאית לדרגה 7 בתאריך 6.4.04 ולדרגה 7+ החל מתאריך 1.4.08 התובעת מס' 7 זכאית לדרגה 7 בתאריך 1.12.04 ולדרגה 7+ החל מתאריך 1.1.08 התובעת מס' 8 זכאית לדרגה 7 בתאריך 1.2.05 ולדרגה 7+ החל מתאריך 1.2.09 באשר לתובעת מס' 9 עולה מהודעת הנתבעת מיום 28.8.12 כי תובעת זו זכאית לתוספת דרגה 7 עד לחודש 7/12 ולדרגה 7+ מחודש 8/12. מאחר והנתבעת הודתה בזכאות התובעות לדרגות בהתאם למועדים שפורטו לעיל הרי שככל שקיימים הפרשים וככל שהתוספות בגין דרגה 7 לא שולמו בתקופה הרלבנטית לתביעה הרי שהתובעות זכאיות לתוספת. מאחר ומתלושי השכר הבודדים שהוצגו לנו לא ניתן להסיק באם שולמו התוספות המגיעות לתובעות (בתקופה רלבנטית לתביעה קרי: דרגה 7 לכל התובעות) ובהתאם למתח הדרגות והמועדים אשר מהם ואילך זכאיות התובעות לתוספת ובהתאם לתעריפים בהם הודתה הנתבעת (בהתאם להודעתה 28.8.12) הריני מורה לתובעות להמציא לידי בית הדין את תלושי השכר (לתקופה הרלבנטית לתביעה) ולחשב לאורם את גובה התוספת הנתבעת בהתאם לסכומים להם זכאיות התובעות בהם הודתה הנתבעת (בגין דרגת שהייה 7) וזאת תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. הנתבעת תוכל להגיב לחישובי התובעות תוך 15 יום מקבלת חישובי התובעות ולצרף אסמכתאות. לאחר המצאת האמור תינתן השלמה לפסק הדין. סוף דבר 41. תביעתן של התובעות 1 ו-6 ככל שהיא מתייחסת לתשלום תוספת יוח"א מתקבלת תביעת יתר התובעות ביחס לרכיב זה נדחית. תביעת התובעות לתשלום הפרשים בגין עדכון דרגות מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 4 40 לעיל. הצדדים ייפעלו בהתאם לאמור בסעיפים 36 ו-40 לעיל. 42. באשר לשאלת ההוצאות (על אף שמרבית תביעתן של התובעות נדחתה) - לא מצאתי לנכון בשלב זה לחייב את התובעות בתשלום הוצאות לזכות הנתבעת. אציין, כי הטעם לכך נעוץ בכך שאין חולק והדבר אף עלה מעדותו של גזבר הנתבעת כי במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה הועברו כספים לפחות בגין 7 סייעות בעבור תשלום תוספת יוח"א. אומנם, אין מקום לשלם לתובעות תשלום כאמור בעבור עבודה שלא בוצעה על ידם כפי שקבעתי לעיל וכי ככל שממועד מסוים ואילך ממנו הופנתה שימת ליבן של התובעות לכך שתשלום התוספת מותנה בביצוע עבודה עד 16:00 והתובעות אכן הקפידו לבצע עבודתן עד שעה זו ואף ציינו זאת במסגרת הדוחות הידניים ו/או האלקטרוניים הרי שאז תהייינה אלה זכאיות לתוספת האמורה. עם זאת, יש לציין וליתן את הדעת שהיה מן הראוי כי במועד בו הוחל בתוכנית יוח"א בגני הילדים של הנתבעת היו יוצאים מידי הנתבעת לאותם עובדים חוזרים בהם יפורטו התנאים לקבלת התוספת. אי הוצאת חוזר כאמור, ואי יידוע התובעות בעניין זכויותיהן באופן שאינו משתמע לשתי פנים (חוזר כזה אף אם הוצא לתובעות לא הוצג בפניי) תוך קבלת כספים בגין תוספת זו ממשרד החינוך מהווה חוסר תום לב מצד הנתבעת. בעשותה כן, מנעה הנתבעת מהתובעות קבלת התוספת. בשים לב לאמור, לא מצאתי כי יש מקום לחייב התובעות בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד על אף שתביעת מרביתן נדחתה. בשים לב לאמור, מצאתי כי יש לפסוק הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ לכל אחת מהתובעות 1 ו-6 שתביעתן התקבלה באופן חלקי כאשר שאלת ההוצאות ביחס ליתר התובעות תיבחן פעם נוספת לאחר השלמת ההליכים על ידי הצדדים בהתאם לאמור בפסק הדין.דיני חינוךיום לימודים ארוךמשכורתגננות (גן ילדים)