כך נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) (מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת אגרות חוב , תשע"ב - 2012, ה"ח הממשלה 676, 734: "...בחברות אגרות חוב קיימות בעיות נציג ייחודיות, הנובעות מהפיזור הרב של בעלי אגרות החוב ומכך שחלק ניכר מאיגרות החוב מוחזק בידי גופים מוסדיים. לאור מאפייניהם של הגופים המוסדיים ובמיוחד מאחר שהם מנהלים את כספם של אחרים, לא תמיד עומד בפניהם מערך תמריצים מתאים להשקעת משאבים בבחינת מצבה של החברה או בניהול משא ומתן יסודי מולה (ר' פר"ק 62206-01-12 דלק נדלן נ' רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ ואח' (טרם פורסם)). על אלה יש להוסיף את פערי המידע בין החברה לבעלי אגרות החוב. הצעת החוק מבקשת להתמודד עם הקשיים הייחודיים בחברות אגרות חוב במצבים בהם החברה נקלעת לקשיים כלכליים ומבקשת לערוך פשרה או הסדר עם בעלי אגרות החוב העלולים להביא לשינוי מהותי לרעה בתנאי הפירעון של אגרות החוב (להלן - הסדר חוב). בעיות הנציג, אשר צוינו לעיל, יוצרות קושי, בין השאר, בגיבושם של הסדרי חוב יעילים בין החברה לבין בעלי אגרות החוב, מצריך יצירת כלים להגנה על בעלי אגרות החוב בהסדרי חוב. לצד הצורך בהגנה על זכויות בעלי אגרות החוב ככאלה, קיים אינטרס ציבורי מובהק בהגנה על בעלי אגרות החוב, כיוון שחלק לא מבוטל מהחיסכון הפנסיוני מושקע באגרות אלה." בנוסף, אם בוחרים להילך לפי סעיף 350יח הקובע את התנאים למינוי מומחה מטעם בית המשפט שילווה את תהליך המשא ומתן, החובה לפנות לבית המשפט מוטלת על הנאמנים לסדרות אגרות החוב. אלא שהמבקש אינו מצרף את הנאמנים כמשיבים לבקשה לאישור. עוד אתייחס לתפקידיו של הנאמן בהרחבה בהמשך, אולם לצורך העניין הזה אומר כי אין זה סביר שכאשר טיעוניו של המבקש נשענים על רשלנות בוטה לכאורה של הנאמנים לסדרות החוב, אם לא מעבר לכך, הם לא צורפו כמשיבים לבקשה ולא ניתנה להם האפשרות לעמוד על שלהם. מינוי מומחהמומחהחוב