פסקי דין יש לקיים - ע"א 10799/06 - בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מסלאחה מחמוד חסן ואח' (4.2.07); בש"א ( מחוזי תל-אביב-יפו) 32274/07 - נור סטאר מדיה בע"מ נ' עמותת פעולה ירוקה ואח' (18.12.07). קיום פסקי דין הינו חלק משלטון החוק. מי שפסק דין חלוט עומד לזכותו זכאי לכך שפסק הדין יקויים. פסקי דין "על הנייר", אינם מגשימים את הסדר החברתי הנכון. קיימים, אמנם, מנגנוני ההגנה על חייבים מפני גבייה אגרסיבית מדי, אשר אינה מתחשבת ביכולתם הכלכלית, כפי שמתחייב מזכויות יסוד של בני אנוש במדינה סוציאל-דמוקרטית.   תכליתו של חוק ההוצאה לפועל, הינה, איפוא, גביית חוב פסוק בדרך היעילה ביותר, תוך שמירה על זכויות החייב, אולם אלה, אין עניינם לכאן, שכן עסקינן בשאלה מהו רכושו של החייב ולא האם ימומש רכוש זה ובאילו תנאים. מצב בו חייב אינו משלם את חובו ומנגד הינו בעלים נסתר של נכס מקרקעין, אשר בשל רישומו ע"ש אחר אין הנושה יכול להיפרע ממנו, חותר תחת מטרתו ותחת תכליתו של חוק ההוצאה לפועל ומפר את האיזון בין זכויות הנושה לבין זכויות החייב.   לפיכך, מבחינת תכליתו של חוק ההוצל"פ ואף באיזון הנכון בין זכויות הנושה והחייב, ראוי להחיל את ההסדר גם כאשר הנכס נרשם ע"ש אחר, עת בעליו האמיתי איננו שרוי בקשיים כלכליים וגם כאשר רישומו ע"ש אחר נעשה שלא על מנת להבריחו מנושים המתדפקים על דלתו של הבעלים האמיתי. ככל שלחייב נכס, יש להחיל עליו הליכי גבייה על פי חוק ההוצל"פ, על האיזונים המצויים בו, אולם תחילה (ככל שביהמ"ש אמנם השתכנע כי הנכס שייך, למעשה לחייב, למרות רישומו על שם אחר) - על ביהמ"ש לקבוע שהנכס הינו של החייב, על פי ההסדר אשר בסעיף 34(ב) לחוק. ראו, בענין זה, דבריו של בר אופיר, בעמ' 378-377 :   " הקשר הענייני של ס' 34(ב) מלמד כי המקרקעין שמדובר בהם בסעיף זה הם מקרקעין הרשומים על שם פלוני, אולם הם נתונים למעשה לבעלותו של החייב. יתכן שרישום זה נעשה מתוך כוונות טהורות או בלתי טהורות , ומצב הדברים המתואר מסביר מדוע דרושה הצהרה של בית המשפט המחוזי, לפיה יוצהר על כך שהמקרקעין הם של החייב. מדובר כאן על הרמת מסך מעבר לזכויות קניניות רשומות, והצהרה זו איננה דרושה כלל כאשר הכל גלוי " . הוצאה לפועל