האם העובד היה חלק מהמערך הארגוני ? מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא יחסי עובד מעביד - חלק מהמערך הארגוני: 1. התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורין, פדיון חופשה שנתית, דמי הסתגלות, דמי הבראה ופיצוי בגין אי עריכת שימוע. 2. התביעה הוגשה במקור כנגד הנתבעות 1 ו - 2 בלבד. נתבע 3 צורף להליכים בתיק בעקבות בקשת הנתבעות ולאחר שהוחלט כי מדובר בנתבע דרוש ועל מנת שכל המחלוקת תובא בצורה מלאה בפני בית הדין. 3. העובדות הרלוונטיות בתיק זה א. התובע שימש בתפקיד מנהל תפעול ורכש בנתבעת 1 החל מיום 1/9/2004 ועד ליום 13/1/2008. ב. מלבד תפקידו של התובע בנתבעת, שימש התובע בתפקידים אחרים בחברות נוספות וכן היה בעל מסעדה. ג. הנתבעת 1 הנה חברה העוסקת בתחום הבניה ושמה הקודם היה אריה את עופר בניה והשקעות (97) בע"מ. ד. הנתבעת 2 רכשה את כל מניות הנתבעת 1. ה. הנתבע 3 היה במועד תחילת ההתקשרות בין הצדדים, בעל שליטה מלאה בנתבעת 1 ובנתבעת 2. ו. הנתבע 3 הנו גיסו של התובע. ז. תנאי העסקתו של התובע סוכמו בעל פה בין התובע לבין הנתבע 3 . ח. שכרו של התובע שולם לו תמורת חשבוניות מס. ט. עבור חלק משכרו, התבקש התובע להוציא חשבוניות מס לחברה אחרת המנוהלת על ידי הנתבע 3, חברה בשם צ.נ. בנייני איכות בנתניה בע"מ, (להלן גם: "צ.נ."). י. ביום 13/1/2008 הסתיימה ההתקשרות בין התובע לנתבעת 1. 4. ראיות ועדים הגישו תצהיר והעידו - התובע, מר מאור נחום, בנו של התובע, מר אהרון כנען, שימש כמנכ"ל הנתבעות, מר ציון אפרתי, מנהל כספים בנתבעות 1 ו - 2, (לא הוגש תצהיר חתום), מר אסף וקס, עוזר מנכ"ל בנתבעת, רו"ח מירון אורן, מר אמיר זקן, מנכ"ל הנתבעת 1 כיום, מר זיו גבע, דירקטור בנתבעות וכן הנתבע 3. 5. הסוגיה העיקרית העומדת לפתחנו הנה, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת 1. לאחר שנכריע בסוגיה זו וככל שיידרש נדון ביתר השאלות העומדות בתיק לרבות שאלת קיומם של מעסיקים במשותף והיקף החבות שיש להטיל על מי מהמעסיקים. 6. שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים על מנת להכריע בסוגיה השנויה במחלוקת בתיק זה יש להיזקק למהות היחסים בפועל אשר שררה בין הצדדים. נקבע לא אחת והדברים ידועים, כי קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים היא מסקנה הנגזרת ממערכת עובדות, ונבדקת מבחינה מהותית ולא על פי המוסכם בין הצדדים או הכינוי שנתנו למערכת היחסים ביניהם. הנטל להוכיח כי אומנם מתקיימים יחסי עובד ומעביד ביו הצדדים מוטל על התובע. המבחן העיקרי לבחינת מערכת היחסים שבין הצדדים הוא המבחן המעורב, כאשר המבחן המרכזי בו הוא "מבחן ההשתלבות".למבחן זה שני פנים: הפן החיובי - האם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של "המפעל" ולפיכך אין הוא גורם חיצוני לו, והפן השלילי - האם האדם בו מדובר הינו בעל עסק עצמאי משלו. במסגרת בחינת הפן השלילי של המבחן, נבחנת השאלה האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני. קיימים מבחני עזר נוספים, דוגמת כפיפות (ישירה או ארגונית), הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, דרך ניכוי המיסים, אופן הדיווח לרשויות השלטון, האם קיימת בלעדיות למעסיק בפרק הזמן המוקדש לעבודה, האם קיימת מסגרת שעות קבועה וכיו"ב - כאשר אף אחד ממבחני העזר אינו מכריע כשלעצמו, אלא החשיבות הנה לתמונה בכללותה , כך שההכרעה אם במקרה מסוים התקיימו יחסי עובד-מעביד בין שניים תעשה על פי משקלם המצטבר של מכלול הסממנים והמבחנים ועל פי שיקולי מדיניות. 7. התובע טען, כי כעובד של הנתבעת עסק בפעילויות הבאות - קבלת עובדים לעבודה, קביעת שכרם ותנאי העסקתם, פיטורי עובדים, זכויות חתימה, חוזים מול קבלנים וספקים, השתתפות בישיבות הנהלה, טיפול בבטיחות ועוד. לטענת התובע, נדרש לקבל אישור לצורך יציאה לחופשה, כי שכרו הממוצע היה בשיעור דומה למנהלים אחרים בדרגתו, כי עבודתו בוצעה אופן אישי וכי השתלב במערך הארגוני של הנתבעת. התובע טען, כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבעת וכי פוטר ללא הליך שימוע. נקדים ונאמר, בראשיתה של הכרעה זו ,כי לאחר שקילת כל הראיות שהוצגו בפנינו, העדויות הרבות והמסמכים, הגענו לכלל מסקנה, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע למי מהנתבעים. 8. מקומות עבודתו ועסקיו הפרטיים של התובע התובע, עבד החל משנת 1991 ועד לשנת 2001 בחברת בניה בבעלות חלקית של הנתבע 3. במהלך אותה תקופה הקים התובע שתי חברות פרטיות, חברה להובלה ושאיבת בטון, חברת עוז דן שפעלה משנת 1994 ועד שנת 2003 וחברה לשטיפת מכוניות בשם לי אור השרון שפעלה משנת 2000 ועד שנת 2004. במקביל הקים התובע בחודש מאי 2002 שותפות במסעדה בשם דאלי קופה ששינתה את שמה לחברת אליס גריל האוס עד שנמכרה בשנת 2008. בסוף שנת 2003 נשכר התובע לעבודה על ידי הנתבע 3 לעבוד בחברת צ.נ. בנייני איכות בנתניה בע"מ. ביום 26/5/06 רכש התובע 10% ממניות חברת "חד עד ניהול והשקעות בע"מ מחברה אחרת אשר הייתה שותפה של הנתבע 3 ב"חד עד". התובע ניהל ועבד בכל אחת מהחברות שהקים וכן נתן שירותים שונים למי מהנתבעים במסגרות זמן שונות. 9. התקשרות התובע עם הנתבעות 1 ו-2 בחודשים יולי עד ספטמבר ניהל הנתבע 3 מו"מ לצורך רכישת הנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2. בסופו של יום בחודש 9/04 רכשה הנתבעת 2 את כל מניות חברת אריה, שמה הקודם של הנתבעת. הנתבע 3 אשר שלט בנתבעת 2 ובחברת צ.נ. ביקש כי התובע יבצע עבודות עבור הנתבעת לשם יישומה והפעלה מחדש של פרויקטים שהיו בשלבי בניה שונים. אין חולק, כי באותו מועד הנתבע 3 היה בעל שליטה והרוח החיה מאחורי הנתבעות והוא אשר החליט כי התובע ישמש בתפקדיניהול שונים בנתבעות. תנאי ההתקשרות הוסכמו בין התובע לבין הנתבע 3 שהיה בעלים הבלעדי של מניות הנתבעת 2 ובעל השליטה היחיד של הנתבעת 2 באותה העת. יוער, כי בחודש 5/05 צירף הנתבע 3 שותף לנתבעת 1 באמצעות מכירת 50% ממניותיו ומאז אין הוא שולט בנתבעת 1 ו 2 באופן בלעדי. 10. היעדר סממנים ליחסי עובד ומעביד בין הצדדים למן תחילת ההתקשרות בין הצדדים ניכר היה כי התובע מקבל תמורה עבור תפקודו באופן שונה ואחר משכר עבודה שכן התמורה ניתנה לו תמורת חשבונית ולא זו אף זו, משך תקופה ממושכת ועל מנת לקבל חלק משכרו התבקש להפיק חשבונית מס לחברה אחרת המנוהלת על ידי הנתבע 3 ובבעלותו המלאה. כך גם לגבי עבודתו בפועל. אין חולק, כי התובע עבד גם בעבודות אחרות, במסגרת עסקיו הפרטיים בין בעסקיו האישיים וחברות בבעלותו ובין של הנתבע 3. התובע ניסה למזער עובדה זו וטען, כי מאחר והנתבע 3 היה הבעלים של חברת צ.נ. ביקש זה כי התובע ימשיך לטפל בסוגיות שונות בצ.נ. בזמנו החופשי אולם מדובר היה בפעילות דלה ולא משמעותית. 11. התמורה אותה קיבל התובע ממי מהנתבעים עמדה על סך של 36,000 ₪ מידי חודש כנגד חשבונית וכן התובע קיבל רכב מסוג ג'יפ כולל כל ההוצאות בגינו לרבות תשלומי הליסינג, טיפולים ועוד. אין חולק, כי התובע הוא שיזם את תשלום שכרו באמצעות חשבוניות משיקולי מס ולשיטתו, על מנת לנצל הפסדי עבר עסקיים. טענה זו היא עצמה מהווה חוסר תום לב כאשר מחד, ביקש התובע לנצל תשלום באמצעות חשבוניות על מנת לחסוך בתשלומי המס ולקזז הכנסותיו והוצאותיו עם יתר עסקיו ומאידך כיום מבקש מבית דין זה לקבל זכויותיו כעובד כאשר מעולם לא עמד בחובותיו ככזה כלפי שלטונות המס. 12. גרסת הנתבעות, עדותו של אמיר זקן עדותו של מר זקן הבהירה והאירה את מהות היחסים בין הצדדים כאשר מדבריו עלה, כי הנתבע 3 הוא שהביא והוציא בנתבעות, הוא שהחליט על מתכונת העסקת העובדים, הוא שהעסיק את התובע גם בעסקים אחרים והכל במסגרת התקשרות התובע עם הנתבעות ותוך ערוב עסקיו האחד עם השני. מר זקן העיד בתצהירו כי חלק ניכר מפועלו של הנתבע 3 בחברה היה אחריות על מצבת העובדים ונותני השירותים והמצב המשפטי של ההתקשרות עמם. חלק לא מבוטל של האנשים עבדו עמו קודם לכן וחלק היו בקשרי משפחה עמו כגון התובע. כך לדוגמא, חברת חד-עד בבעלות משותפת של הנתבע 3, התובע וחברה בשם קרוסלה ניהול והשקעות בע"מ. חברת קרוסלה הנה חברה פרטית שמחצית ממניותיה הנה בבעלות חברה נוספות בבעלותו של הנתבע 3 וכתובתן של כל החברות היא אחת. הנתבע 3 מחזיק בחברה נוספת, צ.נ. הרשומה אף היא באותה כתובת, הצורן 1 נתניה כאשר הנתבע 3 משמש בה כדירקטור ודירקטור נוסף הוא מר ציון אפרתי אשר במקביל שימש כמנהל כספים של הנתבעות 1 ו 2. 13. זקן טען, כי במהלך תקופת ההתקשרות בין התובע לנתבע הועסק התובע על ידי הנתבע 3 בעסקיו האחרים בתיאום מלא עם הנתבע 3 ובאישורו, בין היתר במסעדה בשם אליס גריל האוס, בחברה בשם לי אור השרון ועוד חברות. 14. לטענת זקן, לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים התברר לנתבעת, כי במחשב החברה מצויות תיקיות שלמות שנוהלו על ידי התובע עבור ובמסגרת עיסוקיו האחרים לרבות אלה בשיתוף פעולה עם הנתבע 3. כל זאת, על מחשב החברה שהועמד לשימושו האישי לשם מתן שירותים לחברה. 15. לתצהירו של זקן צורפו התכתבויות רבות של התובע במהלך התקשרותו עם הנתבעות, אשר אינן נוגעות לפעילותה של החברה - ריכוזי מסמכים בעניין חברת נ.צ. - מכתב מיום 26/4/2005 בנדון העברת רכב וחיובים בגינו מצ.נ. לאדן השרון. במכתב חותם התובע בשם הנתבעת 1 וחברת צ.נ בנייני איכות. מכתב מיום 16/1/2006 בנושא ניכויי מס במקור לחברת צ.נ. בנייני איכות. מכתב מיום 27/7/2006 בעניין החזרת צ'ק במכתב זה כותב התובע, "בניסיונותיי הרבים לדבר עמך התברר לי ששהית בחו"ל ואוה לא ענתה ולא נענתה לפניותיי. יתרה מזאת, למרות שחזרת מחו"ל אינך משיב להודעות שהשארתי לפקידה במפעל למסרונים בנייד שלך ולטלפונים שלי ישירות לנייד". תוכן המכתב כאמור מעיד על כך שהתובע פעל והשקיע את זמנו בטיפול בעניין ולא כפי שטען, כי מדובר היה בהשקעה שולית ומינימאלית בצ.נ. בנייני איכות. הסכם לביצוע עבודה על ידי קבלן משנה מיום 20/6/07. מדובר בהסכם בן 19 עמודים המפרט תנאי התקשרות בין צ.נ. לבין ליתם הנדסה בע"מ. תוכנו של ההסכם והיקפו מעידים על שעות עבודה מרובות של התובע בעניין זה. אלה מספר דוגמאות בלבד לצורך ביסוס טענות הנתבעות, כי התובע השקיע ממירב מרצו ועיקר זמנו בתפקודו הניהולי בחברת נ.צ. בו בזמן שהוא טוען, כי עבד מעל 200 שעות בחודש בנתבעות. יובהר, כי ראיות אלו מעידות על חוסר מהימנות התובע ועל חולשת גרסתו. ריכוזי מסמכים בעניין מסעדת אליס גריל האוס מכתב מיום 28/5/07 בעניין רישוי עסק. במכתב מפרט התובע כי בהתאם לסיכום עם משטרת ישראל יבצע את המטלות הבאות- הנפקת אישור חברת שמירה לאבטחת המקום, הצבת שלט, העברת שמות העובדים, בקשה לרישיון עסק על טופס עירייה. במכתב מפורטים 26 עובדים של המסעדה אשר בבעלות התובע ופרטיהם האישיים. הסכם מיום 31/10/07 בין פזומט למסעדת אליס גריל האוס למערכת תשלומים עבור מוצרי מזון באמצעות כרטיסי פז. הסכם בן 5 עמודים. ריכוז נתוני הכנסות ריכוז תזרים מזומנים ועוד. אלה כאמור, מספר דוגמאות שמחזקות את טענת הנתבעות, כי התובע עסק בפעילויות עסקיות וניהוליות משך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים וכי אין מדובר בפעילות דלה וחסרת משמעות. ריכוז מסמכים חברת חד-עד ניהול והשקעות בע"מ מכתב מיום 14/1/06 המיועד לחברת אבנט רכיבים ישראל בע"מ בעניין אחסון עמודי תאורה. מכתב מיום 3/7/07 לחברת מי לב השרון בעניין תשלום היטל ביוב. המכתב פותח בכך "בהמשך לפגישתנו במשרדך בהקשר למבנה אבנט. לאור בקשותינו להיתר לשימוש חורג...". תוכן המכתב מעיד על קיומן של פגישות על ידי התובע בנושא זה והכל במהלך ההתקשרות בינו לבין הנתבעת. מכתב מיום 12/7/07 המסכם בקשה להיתר לשימוש חורג מועדת בניין ערים לב השרון. מכתב מיום 24/9/07 לכבוד משרד הפנים בעניין בקשות לשימוש חורג בבני דרור ועוד. אלה כאמור מספר דוגמאות בודדות המעידות על פעילותו הענפה של התובע בעיסוקיו הפרטיים במהלך התקשרותו עם הנתבעות. 16. זקן העיד על כמות המסמכים אשר הוצאו על ידי התובע במהלך ההתקשרות עם הנתבעת והיחס בין הפעילויות השונות שלו לתפקידו בנתבעת, "ש. במקביל לבדיקה הזאת בדקתם כמה מסמכים התובע כתב בקשר לפעילות של החברות שהוא עבד עבורם. ת. כן. ש. אני אומר לך שמדובר באלפי מסמכים. ת. אני אשמח לראות אותם. אני חשוב שהנתון שהצגת כרגע אינו מבוסס והוא רחוק לצייר תמונה אמיתית ושווה בדיקה. ש. עשית בדיקה כזו? ת. כן. היחס הוא בערך 20% לטובת אדן השרון ו- 80% לטובת החברות האחרות ולעיסוקים אחרים", (עמ' 47 לפרוט' ש' 29- עמ' 48 ש' 3). 17. זקן העיד בתצהירו כי בנוסף לקיומם של המסמכים המעידים על עיסוקיו הרבים של התובע, ידוע לו מידיעה אישית כי התובע היה פעיל ברמה יומיומית בעסקיו האישיים, כך למעשה היה פעיל במסעדה שבבעלותו אשר ממוקמת בקרבת מקום למשרדי הנתבעת. כך גם בעדותו בפנינו, "ש. הוא הלך להביא אוכל וחזר. ת. לא. כשהוא חזר אחרי שעתיים או חמש שעות הוא הביא איתו גם את האוכל. ש. כשהיית שם ראית אותו. ת. כן. ש. מה הוא עשה שם. ת. עמד מאחורי הקופה וניגש אלינו. לא זוכר עם מי הייתי. ... ש. אז מאיפה אתה יודע שהוא הביא אוכל. לא ישבת לידו. ת. אני ניהלתי חברה ושהיתי במשרד. ושמיעתי תקינה. ש. ועל לעיתים מזומנות, למה הכוונה. ת. זה הרבה יותר מפעם בשבוע. למעט יום שישי שאני לא יכול להעיד כי ימי שישי לא עבדתי", (עמ' 46 לפרוט' ש' 4-18). 18. לטענתו, התובע ניהל את פעילותו בנתבעת באופן עצמאי וכי על מנת להתייעץ עמו ולקבל את שירותיו היה צורך לקבוע עמו פגישה ולתאם זאת מראש. 19. לעניין עלות שכרו של התובע טען זקן, כי התובע רכש רכב מפואר מסוג ג'יפ טויוטה כאשר כל הוצאות הרכב מומנו על ידי הנתבעת 1. התובע נטל הלוואה מהבנק לצורך קניית הרכב והנתבעת 1 העבירה מדי חודש תשלום בגובה ההחזר החודשי של ההלוואה. סך כל העלות החודשית הממוצעת של התשלומים בגין הרכב הייתה בסך של 10,100 ₪. כך לדבריו, התובע נהג לרכוש מוצרים ע"ש הנתבעת ולבצע התחשבנות עם שאר החברות בבעלותו של הנתבע 3. 20. זקן ביצע בדיקה יסודית לגבי ההתקשרות בין התובע לנתבעת, ביצועיו של התובע אל מול עלות שכירת שירותיו והגיע לכלל מסקנה כי אין עוד הצדקה להמשיך את ההתקשרות בין הצדדים. זקן העיד על ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם התובע ועל חוסר האמון שלו כלפיו, "ש. איך היה התהלך ואיך עשית את התחשיבים שהחלטת שהתובע אינו יעיל מבחינתך. האינפורמציה והמידע עולה על הכתב. ת. ההחלטה שלי על הרצון לסיים את ההתקשרות עם דודו ו לאחר מכן הצגתה בפני בעלי המניות נבעה מסיבה אחת פשוטה, חוסר אמון. דיווחים שלא תאמו את המציאות, כולל שיחת ט לפון שניהלתי מהאוטו עם דודו והוא אומר לי שהוא בבאר שבע, ואני רואה אותו במסעדה", (עמ' 52 לפרוט' ש' 5-10). כן העיד על יחסי התובע עם הנתבע 3, על תנאי עבודתם של העובדים בנתבעת ועל המורכבות בניהול הנתבעת, "ש. לכאורה אתה מגלה שאדם בתפקיד בכיר מאוד בחברה עושה בזמן שהוא אמרו לעבוד בחברה בעיסוקים אחרים, למה לא עשית כלום ואם עשית למה זה לא כתוב בתצהיר. ת. אני הגעתי לגוף גדול עם רגליים קטנות שלא היה מסוגל להחזיק את עצמו, שנוהל לצערי כמו חנות מכולת שכונתית שהתגלגלו שם סכומים של עשרות מליוני שקלים, שמי שניהל את המערכת היו מקורביו ובני משפחתו של נחום ע זרא. בתנאים שאין להם דוגמה בשום מקום הן מבחינת שכר הטירחה והן מבחינת השכר שהעובדים ו הן מבחינת הרכבים שהעובדים נסעו, כפי שאמרתי מאז שלושה ו חצי עשורים בקהילה העסקית לא נתקלתי בתופעה כזו. כל אותם אנשים בתקופה של ינואר, פברואר, מרץ 2008 שוחררו מתפקידם. לשאלתך אם עשיתי או לא עשיתי = אני עשיתי", (עמ' 54 לפרוט' ש' 20-27). 21. לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים התברר לטענתו כי קיים חוב לחברה בסך של 172,628 ₪ בגין תשלומים ששילמה הנתבעת לצדדים שלישיים לצורך רכישות מוצרים ושירותים עבור התובע באופן אישי ושבגינם לא היו חשבוניות. הנתבע 3 התבקש לטפל בתשלום החוב ועל כן מסרה חברת צ.נ. חשבונית מס בסך של 172,628 ₪ עליה נכתב "דמי ניהול השלמה דוד נחום". 22. עדותו של זיו גבע גבע חיזק את עדותו של זקן ואף הוסיף, כי נהג לראות את התובע לעיתים קרובות עובד במסעדה אשר בבעלותו. "ש. והתובע היה איתך וישב איתך לשתות קפה. ת. לא. אבל ברוב הפעמים הוא היה שם. ש. ברוב הפעמים מתוך ה- 15 פעמים. ת. רוב הפעמים הוא היה שם. ש. אני מבין שזה היה בשעות שונות של היום. ת. כן. ש. בבוקר. ת. בשעות שונות של היום. היה בבוקר והיה אחר הצהריים. לפני הצהריים. אין לי את היומן של הפגישות שלי איתי. ש. אתה מדבר על 7 או 8 פעמים שראית את התובע במסעדה שלא ישב איתך. ת. יכול ל היות שזה היה 6 פעמים . אני לא זוכר . זה היה מספר פעמים. ש. מה הוא עשה שם. ניגש אליך או דיברתם. ת. תמיד דיברנו בשלום בחיוך. הוא הגיש קפה, עמד מאחורי הקופה והחזיק סמרטוט ביד. לפחות פעם אחת אני זוכר", (עמ' 34 לפרוט' ש' 3-16). גבע העיד לגבי היותו של התובע קבלן עצמאי ולא עובד מן המניין בנתבעת, על עיסוקיו הפרטיים של התובע וקשריו עם הנתבע 3, "ש. "במה נבדל התובע מכל עובד אחר בחברה, למעט הנושא של אופן התשלום. ת. התובע נותן שירותים לחברה והיו לו עוד עיסוקים. התובע בניגוד ל שכירים של החברה לא היה מצוי כל הזמן במשרדים של החברה. ש. אתה מספר לנו שלא נפגשת איתו רבות, איך אתה יודע זאת. ת. חלק אני יודע מזה שאני יודע שהוא היה במקומות אחרים, ראיתי אותו בבית הקפה וחלק אני יודע מעדות שמיעה. וחלק מהמידע זה מפגישה או שתיים איתו שהבנתי שהוא לא רק שם. כי נחום שלח אותי למשהו ו אני לא זוכר בדיוק למה, לא המנכל ולא מישהו אחר. ש. נחום הוא בעל הבית, וזה ט בעי שהוא ישלח אותו לכל מיני דברים מטעמו. ת. בתרבות העיסקית שאני מכיר יש בעל בית ויש מנהל ואם רוצים לשלוח עובד לאנשהו אז מבקשים מהמנהל שישלח אותו. ש. כשאתה ראית את התובע במסעדה לא שאלת אותו מ ה הוא עושה שם. לגבי הגשת הקפה והניקיונות. ת. אמרתי אבל לא לתובע. דיברתי על זה עם נחום, כי כמו שאמרתי בתרבות העיסקית שלי מדברים על מנכל ואם יש איזשהי תהייה על דברים שנעשים בחברה אז קודם כל אני בו דק את זה עם נחום כי הוא היה המוציא והמביא. גם אם היה מישהו שרשמית היה מנכל הוא לא תפקד כך", (עמ' 35 לפרוט' ש' 13-28). גבע העיד אף הוא על ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם התובע בשל חוסר אמון, פעילותו בעסקים אחרים וקשריו עם הנתבע 3, "ש. מתי דוד טען לראשונה שמגיע לו זכויות כעובד. ת. כמה שאני זוכר אחרי שהוא קיבל מכתב הפסקת התקשרות מאמיר. ש. למה לא שילמתם לו. ת. כי לפי מה שהבנו גם משיחה עם נחום שהוא זה שטיפל בגיוסו, שהוא לא עובד. וזה גם התקשר עם כל ההתנהלות. ש. מה זה כל ההתנהלות. ת. עם מה שחקרתי אותי לגבי זה שהיו לו עוד עסקים. ש. אני מפנה אותך לס' 10 לתצהירך. לגבי אי התאמות - למה התכוונת. ת. לפי דיווחים שקיבלתי, היו אי התאמות באשר לשכירויות בעומר. וזה קיבלתי מאמיר. היה אי התאמה מאמיר על מקום הימ צאו של התובע שיותר מפעם אחת הוא נקב במקום שהוא איננו במסעדה והוא היה במסעדה", (עמ' 39 לפרוט' ש' 15-25). 23. גרסת התובע התובע נחקר בחקירה נגדית על הדברים ועדותו הייתה בלתי מהימנה ולמעשה חיזקה את גרסתו של זקן והדברים, כפי שנראה, מדברים בעד עצמם. התובע טען, כי עבד כשכיר ולא כעצמאי בחברת צ.נ. למרות שקיבל שכר תמורת חשבונית וכן טען, כי שולמו לו פיצוי פיטורין כאשר בדו"ח ההכנסות שהגיש למס הכנסה אין כל תיעוד על כך, "אני מפנה אותך לס' 5 לתצהירך. נובמבר 2003, באיזה מתכונת עבדת בחברת צ. נ. ת. כשכיר ונתתי חשבוניות. ש. אני רוצה להבין. ת. עבדתי כשכיר. ש. האם הוצאת חשבוניות גם ל צ.נ. ת. כן. ... ש. האם שולמו לך פיצויי פיטורים מצ.נ. ת. כן. ש. מתי. ת. ב- 2007. ש. אני מגישה לך דוח על הכנסות שהגשת למס הכנסה. מוגש ומסומן נ/1. תפנה אותי היכן בדוח אתה מדווח על פיצויי הפיטורים שקיבלת. ת. אני לא יודע להסתכל על הדוח", (עמ' 1 לפרוט' ש' 20- עמ' 2 ש' 13). כך העיד לגבי אופן תשלום שכרו ועל עירוב החשבוניות והתשלומים של הנתבעת לחברות שבבעלותו, "האם נכון ששולמו על פי בקשתך תשלומים לליאור השרון עבור דמי הניהול שלך וליאור השרון הוציאה חשבוניות לנתבעת 1. ת. שולמו כספים לליאור השרון על חשבון שכר העבודה העבודה שלי בנתבעת 1 בתמורה לשירותים שניתנו לרכבי הנתבעת 1 על ידי ליאור השרון. ש. זה ניתן בתמורה שניתנו ביחס לשירותי הרכב או לשירותי הניהול או על חשבון שירותי הניהול. ת. חלק מתפקידי היה לטפל בכלי הרכב. ובכל הקשר לזה לטיפול ברכב אני הפרדתי לעצמי מטעמי נוחות, בעניין שכר העבודה. אני עשיתי את זה, אני טיפלתי ברכבים כמו טסטים וכו", (עמ' 2 לפרוט' ש' 27- עמ' 3 ש' 2). כן המשיך כאשר העיד על ההתחשבנות הסופית בינו לבין הנתבעת ועל הקשר לחברת ליאור השרון בבעלות אישתו, "בחשבון הסופי שנערכה איתך התחשבנות בינואר 2008, התשלומים ששולמו לליאור השרון נלקחו בחשבון כחלק מדמי הניהול שלך. ת. כשכר העבודה שלי. ש. מי הבעלים של ליאור השרון. ת. אשתי", (עמ' 3 לפרוט' ש' 7-11). כך העיד לגבי דוחות שהגיש למס הכנסה אשר סותרים את גרסתו בעניין הכנסותיו, ועל פעילות מזערית לכאורה בחברת צ.נ. עדותו בעניין זה הייתה בלתי מהימנה, "אני מפנה לסעיפים 5 ו- 6 לתצהירך. אני מציגה בפניך את הדוח הכספי לשנת 2004. תראה לי בדוח היכן מופיעות ההכנסות מצ.נ. מוגש ומסמן נ/2. ת. אני לא יודע להסתכל על הטופס. ש. אני מפנה לסעיף 10 לתצהירך. אני מפנה לתצהירו של מר זקן ואני מפנה לס' 8 לתצהירו של מר זקן ולנספחים 5 עד 21 לתצהיר. מעלעול קל בנספחים הללו אני רואה שהפעילות של צ.נ. ממשיכה לפחות עד שלהי 2007. זה נכון שהמשכת לתת שירותים לצ.נ. במהלך התקופה שהיית נותן שירותי לאדן השרון. ת. אני לא הייתי קורא לזה פעילות, בהזדמנויות שונות פנה אלי עזרא נחום וביקש ממני נקודתית לטפל בדברים מסויימים טיפלתי בהם ואני רואה כאן מסמכים מאפריל ואחרי זה בינואר וביולי. זה משהו מאוד מפוזר וזה לא טיפול יומיומי, זה נושאים שבגלל שטיפלתי עוד לפני כן בצ.נ. היה לי המידע בראש והיכולת לטפל בהם וכן נחום עזרא פנה ואני מדגיש, זה לא היה טיפול אלא נושאים נקודתיים שהופנו אלי וטיפלתי בהם. והמשכתי הלאה בעבודתי בנתבעת", (עמ' 3 לפרוט' ש' 16-28). כך העיד לגבי יוזמתו ורצונו כי שכרו ישולם לו תמורת חשבוניות וזאת על מנת לקזז הפסדים של החברות שבבעלותו באופן שוטף, "ש. אתה טוען בתצהירך וקיימת למעשה מוסכמה שבחירה להתקשר כקבלן היתה לקזז הפסדי עבר. למעשה זה לא רק הפסדי עבר אלא לכל אורך תקופת ההתקשרות עם הנתבעת 1 המשכת לקזז הפסדים של החברות באופן שוטף. ... ת. כן. מהמסעדה. שם היו הפסדים", (עמ' 4 לפרוט' ש' 31- עמ' 5 ש' 5). וכן, "האם בפברואר 2006 שיש לכאורה בעל בית נוסף למה אז לא פנית להיות עובד. ת. כי עדיין קיזזתי הפסדים והיה לי נוח מבחינת המס, קיבלתי י עוץ מרואה החשבון שלי מר הרצל אסולין להמשיך ולקבל שכר עבודה באמצעות חשבוניות. חשוב לציין שמבחינתי לא ראיתי בזה שוני", (עמ' 5 לפרוט' ש' 26-29). התובע השיב כאשר נחקר לגבי הוצאת חשבוניות פיקטיביות, "ש. אני מפנה אותך לס' 32 לתצהירך. אני מבקשת שתקרא את הסעיף ואבקש תגובתך למה שאני אומרת. המשמעות של ס' 32 זה שהוצאת חשבוניות פיקטיביות שכן העבודה לפי מה שאתה אומר בוצעה עבור חברות מסויימות אבל את החשבונית הוצאת לחברות אחרות. ת. המדובר בצ.נ. ובאדן ואני חוזר על מה שאמרתי קודם. זה מטעמי נוחות של נחום עזרא ומשיקוליו הוא חילקנו את השכר בשתי חברות שבשתיהן הוא שלט. ש. בכל הכבוד זה לא מה שאומר ס' 32. ת. לא היו חשבוניות פיקטיביות", (עמ' 6 לפרוט' ש' 6-12). התובע נחקר לגבי רכישת מוצרים על חשבון שכרו ועל אי הדיווח על כך כהכנסה בדוחות המס. עדותו בעניין זה הייתה פתלתלה ומרובת סתירות והדברים מדברים בעד עצמם, "ש. אני מפנה אותך להתחשבנות הסופית שהייתה הן על פי תצהירו של אורן. למעשה המשמעות של נספח 2 שבו מפורטים מקלחון, טלוויזיה וכן הלאה, זה למעשה הכנסה בעין שאתה קיבלת מהנתבעת 1. ת. כן. ש. למה לא הוצאת על כך חשבוניות. ת. לענין הזה של רכישת מוצרים על חשבון שכר העבודה שלי בנתבעות קיבלתי אישור מנחום עזרא בהסכמה של זיו גבע, בדיעבד אני יודע שנעשתה פה טעות חשבונאית, רואה החשבון אמר שזה לא יכול לעבור והוא רוצה למחוק את זה מספרי אדן השרון וצריך לטפל בזה כיוון שזה נעשה לא נכון ולא על פי הכללים ו הנהלים, ולכן באו החשבוניות האלה כדי לפתור את הבעייתיות של הענין הזה. ש. למעשה התמורה של המוצרים הללו כפי שמפורטים בנספח 2 שולמה לך. אם כך למה צ.נ. בנספח 3 מוציאה לך חשבונית. ת. אני סיכמתי עם נחום עזרא שאני מקבל את המוצרים האלה על חשבון החברה. מכיוון שנדרשתי לתת חשבונית עבור אותו סכום ומשום שלא שילמו לי שתי משכורות נובמבר ודצמבר 2007 עד שהענין הזה לא יתוקן, כשוט או כעונש, פניתי לנחום עזרא והוא החליט להוציא חשבונית מצ.נ. ש. למעשה ההכנסה הזאת לא דווחה אף פעם בהכנסות שלך. ת. אולי בצ.נ. בדוחות השנתיים - ודאי שכן. ש. אני מפנה לנ/1, תראה לי איפה זה נמצא שם. יש פה גם סכום. ת. אני לא יודע. אני לא בקיא. ש. ברגע שאתה לא דיווחת על ההכנסה הזאת של צ.נ. הוציאה את החשבונית בגינה אתה למעשה לא הוצאת חשבונית מס. ת. המס הזה שולם על ידי צ.נ. זה שולם בסופו של דבר על ידי. שולם על ידי צ.נ. וזה בעצם היה ההתחייבות המיסויית, החלטנו שזה הפיצוי פיטורים שלי מצ.נ. עכשיו אני נזכר. ש. איפה טופס 161 מצ.נ. בגין פיצויי פיטורים. ת. לא יודע. יכול להיות שיש", (עמ' 7 לפרוט' ש' 16- עמ' 7 ש' 8). 22. עדותו של ציון אפרתי, מנהל הכספים בנתבעות בעדותו של אפרתי התבררו הקשרים העסקיים בינו לבין הנתבע 3 ועל המעורבות של אפרתי בניהול הכספים של זה. קשריו של אפרתי עם הנתבע 3 ועם התובע משליכים על מהימנות גרסתו כעד תביעה, "ש. האם נכון שהיית מעורב בעסקים נוספים של מר נחום עזרא ? ת. כן. ש. איזה למשל ? ת. הייתי מורשה חתימה בחברת סאן בנייני איכות שהיתה בשנת 1984. ש. את חברת צ.נ. אתה מכיר ? ת. כן. ש. מי ניהל את הכספים של צ.נ. ? ת. לא אני. דודו ניהל את הכספים. אני הייתי דירקטור בחברה הזו אך לא ניהלתי. ש. באיזה עוד חברות היית דירקטור או קשור בדרך כל שהוא לחברות של מר נחום עזרא ? ת. ב- 2003 עד 2004 הייתי מנהל כספים של חברת סאן ותשלובת חברות כ- 30 חברות שבכולן עזרא היה שותף. ב- 15.4.2004 פרשתי מקבוצת סאן, בחודש יולי 2004 הצגתי את נחום עזרא ברכישת חברת עדן השרון והייתי בעל אפרתי אישר את גרסת הנתבעות, על מעורבותו של התובע בניהול המסעדה ועל תפקידו במסעדה במהלך ההתקשרות בינו לבין הנתבעת, "ש. ביקרת את המסעדה שלו. ת. כן. ש. קיימת טענה שהוא עמד מאחורי הקופה. ת. ראיתי אותו הרבה זמן. המסעדה הזאת היתה קיימת קודם. לפעמים ראיתי אותו גם מאחורי הקופה", (עמ' 16 לפרוט' ש' 24-28).. 24. עדותו של נחום עזרא בעדותו התחמק הנתבע 3 בכל הקשור לעבודות הפרטיות והעיסוקים האחרים של התובע במהלך התקשרותו עם הנתבעות. הנתבע 3 טען, כי פעילותו של התובע בחברת צ.נ. הייתה מינורית וזאת למרות המסמכים הרבים שהוצגו בעניין זה כפי שפורט לעיל. לטענתו, התובע "רק" כתב מכתבים וכי מי שטיפל בכל הדברים בפועל היו עובדים אחרים. מרבית תשובותיו של הנתבע 3 כאשר עומת מול המסמכים בעניין עבודותיו האחרות של התובע היו "לא זוכר", "אני לא זוכר את המסמך" וכדומה. הנתבע 3 נחקר לגבי הציוד שרכש התובע על חשבון הנתבעת ועדותו בעניין זה סתרה את גרסתו של התובע עצמו, "ש. התברר לנו שבמהלך עבודתו של התובע הוא רוכש לעצמו כל מיני אביזרים פרטיים. ת. כל דבר שהוא עשה הוא עשה את זה מול החשב ולא הייתי מעורב. ש. זה לא עניין אותך לדעת שהחברה רכשה לו מקלחון. ת. אני לא יודע אם זה על חשבון החברה או על חשבון השכר שלו. ש. אותו הדבר זה הטלוויזיה. ת. אני לא יודע. ש. נניח שזה יתברר שהוא רכש על חשבון החברה, זה נראה לך בסדר? ת. אני חושב שזה לא נראה בסדר. ש. אתה יודע איך הנושא הזה נפתר. ת. לא יודע. אני יודעת שזה נפתר באיזשהי צורה. ש. הראיות בדיוק הפוכות, ומי שהיה מעורב בזה, זה אתה. ת. אני לא הייתי מעורב בזה. ש. אם אני אומר לך בדוד אמר זאת בעדותו שהוא פתר את זה בעזרתך. ת. אני לא זוכר שהוא אמר את זה", (עמ' 27 לפרוט' ש' 23- עמ' 28 ש' 3). 25. סיכום ביניים - התובע בעל עסק עצמאי מהראיות והעדויות שעמדו בפנינו עולה המסקנה, כי התובע ניהל ועסק במגוון עיסוקים פרטיים ופעילות שוטפת באופן עצמאי בחברות שונות בבעלותו ובבעלות הנתבע 3. הנתבעת הוכיחה את טענתה, כי פעילות זו הצריכה את זמנו של התובע באופן שוטף ומרכזי. הראיות שהוצגו בעניין זה היו מהימנות ומשכנעות והתרשמנו, כי תפקידיו ועסקיו של התובע, ויחסיו עם הנתבע 3 נטלו חלק נכבד מזמנו ומפועלו ולא היו עבור הנתבעת אלא עבור עסקיו השונים עבור הנתבע 3 ועסקיו האישיים. על כן בהיות מערכת היחסים , מערכת יחסים עסקית בעיקר בין התובע לנתבע 3 , לא מצאנו כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין מי מהצדדים. 26. התובע לא דרש זכויות סוציאליות מהנתבעת מעדותו של התובע עלה באופן ברור, כי מעולם לא פנה בדרישה כלשהי לנתבעת לתשלום זכויותיו כעובד וההיפך הוא הנכון, התובע הוא שיזם את מתכנת ההתקשרות לפיה שכרו ישולם לו באמצעות חשבוניות מס. אנו סבורים, כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב של התובע. התובע, סיפק לנתבעת שירותים משך כ - 3 שנים, בחר לקבל שכרו תמורת חשבוניות על מנת שיוכל לקזז הפסדים ולהינות מתשלומי מס מוקטנים ומעולם ולא בא מעולם בדרישה לנתבעת לתשלום זכויותיו כעובד. באופן זה, התובע קיבל תמורה גבוהה עבור מתן שירותיו ונהנה מתשלומי מס ביתר וכעת, לאחר סיום היחסים בין הצדדים טוען כי יש לראותו כעובד הזכאי לזכויות הנובעות ממעמד זה והכל בבחינת לאחוז את החבל משני קצותיו. 27. התוצאה המשפטית מסקנה המתבקשת מהראיות והעדויות כאמור הנה, כי התובע העניק לנתבעת שירותי ניהול באופן חלקי, לא בלעדי, וכחלק מיתר עסקיו הפרטיים. אין ספק, כי הפן השלילי של מבחן ההשתלבות מתקיים במקרה של התובע באשר התובע העניק שירותים באופן עצמאי למגוון חברות והיה מעורב ופעיל בעסקים אלה. זאת ועוד התרשמנו, כי התובע לא היווה חלק מהמערך הארגוני של הנתבעת. התובע לא העניק שירותיו בהיקף עבודה מלא, לא דיווח על היעדרות, לא נוהל מעקב מסודר על נוכחותו במקום העבודה, והשאלה איזו עבודה תבוצע ומתי, הייתה נתונה לשיקול דעתו. בעניין זה יובהר, אף אם היינו קובעים, כי התובע השתלב במערך הארגוני של הנתבעת ולפיכך התקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות, הרי שבבחינת הפן השלילי אין ספק כי התובע עונה להגדרה של בעל עסק עצמאי. 28. מהאמור לעיל, אנו קובעים כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבעת. אשר על כן מתייתר הדיון בשאלת קיומם של מעסיקים במשותף ויתר הזכויות אשר נתבעו בכתב התביעה ואשר מושתתות על קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים. 29. התובע ישא בהוצאות הנתבעות 1 ו - 2 ובשכ"ט ב"כ בסך כולל של 20,000 ₪.יחסי עובד מעביד