טבלת שכר בדירוג המשפטנים

בסעיף 4 להסכם הקיבוצי נקבע באופן ברור, נקבע, כי טבלת דרוג המשפטנים קובעת את מספר שנות הניסיון וההשכלה הנדרשים ממועמדים למשרות בדירוג המשפטנים ואין בה כדי לקבוע את משך השהייה בדרגה ומתח הדרגות הצמוד לכל תפקיד ותפקיד.

התובעת טענה, כי זכאותה לקבלת הדרגה קבועה בסעיף 23(ג) להסכם הקיבוצי. הסעיף קובע כדלקמן,

"23. מסלולי קידום פרקליטים שאינם מוקבלים
(א) להלן רשימת התפקידים שאינם מוקבלים לשכר שופטים בתפקוד הפרקליטים
(א) עוזר לפרקליט מחוז/מדינה ה-ב
(ב) עוזר ראשי לפרקליט מחוז/ מדינה ג-ב1
(ג) סגן פרקליט מחוז/מדינה ב-ב2


(ב) מסלול קידום במתח דרגות
במסגרת התפקיד הקיים נקבע מסלול קידום ה-א במתחי דרגות אלו.

(ג) משך השהיה במתח דרגות

בדרגה ב2 ובכל דרגה שמעליה – משרה בתקן לא צמוד מתח דרגות מדרגה ב2 ומעלה, משך השהיה בכל דרגה שנתיים; העלה לדרגת השיא לאחר שהיה של 3 שנים בדרגה שלפניה".


מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא טבלת שכר בדירוג המשפטנים:

1. התובעת עתרה לבית הדין שיורה לנתבעת להציבה בדרגה א4 בדירוג המשפטנים החל מחודש 12/99, להורות על קידומה לדרגה א4+ החל מחודש 12/2002, להורות על מתן תנאים נלווים לתפקיד תובעת עירונית החל מחודש 8/2006, וכן תבעה פיצויים בגין עגמת נפש בשל התנכלות והטלת הוצאות משפט לדוגמא על הנתבע 2 באופן אישי.

2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה
א. הנתבעת, עיריית בת ים הנה רשות מקומית.
ב. התובעת, עו"ד, מועסקת על ידי הנתבעת החל משנת 1992.
ג. התובעת החלה לעבוד בתפקיד הממונה על נכסי העירייה ומזכירת שתי החברות העירוניות של העירייה.
ד. הנתבע 2, עו"ד, משמש כיום בתפקיד מנכ"ל העירייה.
ה. הנתבע 2 החל עבודתו בעירייה בשנת 2004 ושימש בתפקידים ניהוליים בכירים.
ו. בשנת 2000 החלה התובעת לשמש כעוזרת ראש העירייה לענייני חוק חופש המידע.
ז. בשנת 2006 החלה התובעת לעבוד בתפקיד תובעת במחלקת התביעות והיא משמשת בתפקיד זה עד היום.

3. ראיות ועדים
הגישו תצהיר והעידו – התובעת, מר אלי יריב (נבחר ציבור, חבר מועצת עיריית בת – ים ויו"ר ועדת הביקורת בעירייה), רו"ח בני שטיינר, (רו"ח חיצוני של החברה העירונית). מטעם הנתבעת העידו הנתבע 2, עו"ד פייל, (הממונה לשעבר על התובעת), גברת דורית מוריה, (ממונה על נכסי העירייה כיום), גברת רוית גולדפרב, (עובדת חברת חוף בת-ים) ומר סוחמי, משנה למנכ"ל העירייה.

4. דרגה וקידום בדרגות
טענתה המרכזית של התובעת בתיק זה הנה, כי הנתבעת מנעה ממנה קידומה בדרגות למן שנת 1999 וכי למעשה היא זכאית להימצא כיום בדרגה א4+ בדרוג המשפטנים.

לטענת התובעת, היא זכאית לקידום בדרגה מכח ההסכם הקיבוצי של המשפטנים והפרקליטים משנת 1993, (להלן: "ההסכם הקיבוצי"), וכי לפי סעיף 23 (ג) להסכם, הייתה אמורה לקבל דרגה א4 + החל מיום 1/12/2002.
עוד טוענת התובעת, כי מתח הדרגות אליהן היא יכולה להתקדם עומד בין א'2 – א'4 לפי חוזר מנכ"ל לשלטון המקומי מס' 464 מאפריל – מאי 2008, (להלן: "חוזר מנכ"ל מספר 464").
עוד נטען, כי התובעת זכאית לקבלת הדרגה היות ונכנסה לנעליו של התובע העירוני ששהה בדרגה זו בתוקף תפקידו.
טענה נוספת לעניין זכאותה לדרגה נמצאת בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות, (להלן: "חוקת העבודה") בהתאם להוראות סעיף א' 2 לפרק ה' שעניינו "דירוג המשכורות (סולמות שכר) תוספות שכר והחזר הוצאות".

5. לטענת הנתבעת, סעיף 23 (ג) להסכם הקיבוצי אינו חל על התובעת כיוון שסעיף זה חל על פרקליטים בשירות המדינה ולא על משפטנים ברשויות המקומיות.
הנתבעת טוענת, כי התובעת לא מילאה תפקיד של מנהלת תחום ועל כן, לפי הוראות חוזר מנכ"ל 464 דרגתה המקסימאלית הנה א2 ואילו דרגתה הנוכחית- א3, גבוהה מדרגת השיא התקנית של התובעת.
הנתבעת טענה, כי התובעת איננה משמשת באותו התפקיד ואיננה בעלת אותן סמכויות של התובע העירוני הקודם ועל כן, דרישתה בעניין זה נעדרת בסיס עובדתי.
לעניין חוקת העבודה נטען, כי הוראות חוקת העבודה מתייחסות למתן תוספת שהיה ולא קידום בדרגות.

6. המסגרת הנורמטיבית
ההסכם הקיבוצי קובע בסעיף 3 את תוקפו ותחולתו ולפיו,
"3.2 הסכם זה יחול על כל העובדים המדורגים בדירוג המשפטנים בשירות המעסיקים החתומים על הסכם זה".

המעסיקים החתומים על ההסכם הקיבוצי -
ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי, בשמו ובשם הרשויות המקומיות, וכן שלוש הערים הגדלות (ירושלים, תל – אביב, חיפה).
יובהר, כי על חלק מההסכמים חתומה רק המדינה ועל חלק מההסכמים רק מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות.

7. ההסכם הקיבוצי מפרט בתוכו את דרוג המשפטנים וכן מתח הדרגות הצמוד לכל תפקיד ותפקיד. בהתאם לדירוג החדש, משפטן או פרקליט בעל תואר ראשון המתקבל לשירות המדינה ללא ניסיון מקצועי קודם, ידורג בדרגה ב'. מתח הדרגות ומשך השהיה בדרגה משתנה בהתאם לתפקידו של העובד.

8. בהתאם להסכם הקיבוצי, לכל תפקיד מוצמד מתח דרגות כאשר קיימת דרגה תחילית ודרגת שיא. בסעיף 4 להסכם הקיבוצי נקבע באופן ברור, נקבע, כי טבלת דרוג המשפטנים קובעת את מספר שנות הניסיון וההשכלה הנדרשים ממועמדים למשרות בדירוג המשפטנים ואין בה כדי לקבוע את משך השהייה בדרגה ומתח הדרגות הצמוד לכל תפקיד ותפקיד.

9. התובעת טענה, כי זכאותה לקבלת הדרגה קבועה בסעיף 23(ג) להסכם הקיבוצי. הסעיף קובע כדלקמן,
"23. מסלולי קידום פרקליטים שאינם מוקבלים
(א) להלן רשימת התפקידים שאינם מוקבלים לשכר שופטים בתפקוד הפרקליטים
(א) עוזר לפרקליט מחוז/מדינה ה-ב
(ב) עוזר ראשי לפרקליט מחוז/ מדינה ג-ב1
(ג) סגן פרקליט מחוז/מדינה ב-ב2
...

(ב) מסלול קידום במתח דרגות
במסגרת התפקיד הקיים נקבע מסלול קידום ה-א במתחי דרגות אלו.

(ג) משך השהיה במתח דרגות
...
בדרגה ב2 ובכל דרגה שמעליה – משרה בתקן לא צמוד מתח דרגות מדרגה ב2 ומעלה, משך השהיה בכל דרגה שנתיים; העלה לדרגת השיא לאחר שהיה של 3 שנים בדרגה שלפניה".

מהוראות הסעיף עולה, כי תחולתו חלה על פרקליטים בשירות המדינה ומפורטים בו, רשימת התפקידים עליהם חל הסעיף. היות והתובעת איננה פרקליטה בשירות המדינה ואיננה ממלאת אחר אחד התפקידים אשר מנויים בסעיף הרי שהסעיף כלל לא חל עליה.

לאור כל האמור לעיל מתקבלת טענת הנתבעת, כי סעיף 23 (ג) להסכם הקיבוצי כלל איננו חל על התובעת.

לפיכך, על מנת לבחון ולקבוע מהי דרגתה של התובעת עלינו לקבוע, מהו תפקידה של התובעת ומתח הדרגות המוצמד לתפקידה.

10. חוזר מנכ"ל 464
חוזר מנכ"ל 464 מפרט מהו מתח הדרגות המוצמד לכל תפקיד ותפקיד ומשך השהיה בין דרגה לדרגה וכדלקמן,
"תפקיד מתח דרגות מס' משרות מקסימלי
יועץ משפטי א4 – א6 1
משנה ליועץ משפטי א3 – א5 1
מנהל תחום בכיר א2 – א4 2
מנהל תחום א1 – א3 עד 3
משפטן ג – א2"

11. התובעת, מדורגת כיום בדרגה א3 לדרוג המשפטנים. דרגתה של התובעת והצבתה בדרוג א3 הוכשרה מכוחו של הסכם הקיבוצי מרץ 99 (הסכם חריגות השכר) אשר הכשיר חריגות שכר ברשויות המקומיות לעובדים ותיקים כהגדרתם בהסכם.

כפי שעולה מהוראות חוזר מנכ"ל 464 הרי שעל מנת שהתובעת תהא זכאית לעליה בדרגה מדרגה א3 לדרגה א4 יהיה עליה לשהות בתפקיד מנהל תחום או מנהלת תחום בכירה.

יובהר, כי ממכלול הראיות והטענות שהובאו בעניין זה לא הוכח, כי התובעת מונתה לתפקיד מנהלת תחום בתקן ולא הוכיחה כי היא משמשת כמנהלת תחום או כמנהלת תחום בכירה בפועל.
ויובהר בעניין מינוי תקני לתפקיד. הלכה פסוקה היא, כי דרישת המכרז איננה דרישה טכנית אלא מהותית וכי מינוי מכח חוק המינויים אינו פעולה דקלרטיבית בלבד אלא פעולה קונסטיטוציונית.

התובעת כאמור, לא מונתה לתפקיד מנהלת תחום בתקן ורק בשל כך, ניתן היה לדחות את תביעתה בעניין זה על הסף. יחד עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר ועל כן, נדון לגופו של עניין בטענות התובעת לפיהן, יש להחיל עליה את תנאי העסקתם של מנהל תחום.
ייאמר כאן ועכשיו, כי אף לאחר בחינה זו מצאנו, כי התובעת לא הוכיחה טענתה.


12. תפקידה של התובעת למן שנת 1992 ועד לשנת 2006.
הצדדים התכתשו רבות בשאלה, האם התובעת מילאה עד שנת 2006 תפקיד משפטי או תפקיד מנהלי.

אין חולק, כי התובעת נקלטה לעבודה לתפקיד הממונה על הנכסים בדרגה ב' לדרוג המשפטנים וכפי האמור במכתבו של מר סוחמי התובעת הייתה זכאית לתוספת הופעה וכן תוספות נוספות בגין הסכם העבודה למשפטנים.
התובעת קיבלה ביום 24/2/92 "הודעה על העסקת עובד" בה נכתב כי התקבלה לעבודה כעורכת דין במחלקה המשפטית וכי היא זכאית לתוספת 20% משפטנים ו – 50% ייצוג.
בסמוך לכך קיבלה התובעת הסמכה ממועצת העירייה לייצג את העירייה בהליכים משפטיים.

13. התובעת טענה, כי מלבד המסמכים הפורמאליים המעידים על היותה עו"ד אשר עסקה בעבודות מתחום המשפט במסגרת תפקידה, גם בפועל, בבחינת תפקידה ופועלה, היא מילאה תפקיד משפטי.
הנתבעת כופרת בטענות התובעת וטוענת, כי אכן הייתה כוונה כי בתפקידה תעסוק התובעת גם בתפקידים משפטיים ולכן הוחלט לקלוט עובד שהוא עו"ד בהשכלתו אולם בפועל, לטענת הנתבעת, התובעת לא עסקה בתפקידים משפטיים.
זאת ועוד טוענת הנתבעת, כי התובעת פנתה לממוניה בעניין זה בזמן אמת וטענתה במכתביה, כי היא ממלאת תפקיד מנהלי במסגרת תפקידה.
התובעת לא הכחישה את האמור במכתביה אולם טענה, כי אין להקיש מכך, כי לא מילאה גם תפקידים משפטיים במסגרת עבודתה.

14. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי מכח קליטת התובעת לעבודה בדרוג המשפטנים, מכח הסמכויות שהוקנו לתובעת על ידי העירייה, מכח השכלתה המשפטית, מכח קידומה בדרגות משך השנים ולאור טענותיה בעניין אשר לא נסתרו אנו קובעים, כי יש לראות בעבודתה של התובעת באותה תקופה כעבודה משפטית.
בעניין זה מקובלת עלינו טענת התובעת, כי במכתביה בזמן אמת אמנם ציינה כי היא ממלאת תפקיד מנהלי ואולם אין בכך כדי לגרוע מטענתה כי מילאה גם תפקידים משפטיים במסגרת תפקידה בפועל.

15. יובהר, כי מתח הדרגות הצמוד לתפקידה של התובעת כמשפטנית הנו ב- א2. היות והתובעת מצויה בדרגה א3 הרי שממילא התובעת נמצאת בדרגה גבוהה יותר מדרגת השיא שלה.
אשר על כן, התובעת איננה זכאית לקבלת דרגה נוספת בתוקף תפקידה כמשפטנית (כאשר אנו בוחנים את תקופת העסקתה עד 2006).
התובעת מפרשת באופן שגוי את ההסכם הקיבוצי ואת זכאותה לקבלת דרגה בהתאם להסכם, ראה עדותה בעניין,
"ש. לטענתך מגיע לך קידום לפי מסלול קידום לפרקליטים שאינם מוקבלים ?
ת. כן.
ש. את ממלאת תפקיד מקביל של פרקליט מחוז ?
ת. אני לא יכולה לדעת מה קורה במגזר הציבורי. אני יודעת שקודמי אליו נויידתי היה בדרגה א4.
ש. את בתפקיד סגנית היועץ המשפטי לעירייה ?
ת. לא. אף אחד אינו בתפקיד זה.
ש. את סגן בכיר לפרקליט מחוז ?
ת. לא. איני יודעת מה הדירוג במגזר הציבורי אלא אצלנו במחלקה.
ש. לטענתך מגיעה לך דרגה מכח חוקת העבודה ?
ת. כן.
ש. חוקת העבודה היא תוספת שהייה ולא דרגה מלאה ?
ת. נכון. זה 70% דרגה.
ש. עפ"י גישתך, עו"ד שנכנס למחלקה המשפטית מקודם באופן אוטומטי ?
ת. הוא מקודם, אם הוא על פי אותו הסכם, לפי סע' 23ג. כך אני קודמתי בפועל.
ש. לגישתך, מתקבלים שני עו"ד לעבודה בעירייה. שניהם תמיד יהיו באותה דרגה בדיוק ?
ת. אם לא ימונו למסלול קידום אחר, באופן עקרוני הם יתקדמו באותו אופן", (עמ' 21 לפרוט' ש' 19-עמ' 22 ש' 9).

17. כאמור, עד שנת 2006 אין חולק, כי התובעת הייתה עובדת בתפקידים הבאים – ממונה על נכסי העירייה, מזכירת שתי החברות העירונית ועוזרת ראש העיר לענייני חופש המידע. בכל אותם תפקידים ברי כי התובעת לא הייתה מנהלת תחום ועל כן, התובעת לא הייתה זכאית לקבלת דרגה נוספת מעבר לדרגה א2 על פי חוזר מנכ"ל 464 אולם כאמור, במסגרת חריגות השכר שאושרו בעירייה, התובעת קיבלה דרגה נוספת, א3.

18. בטרם נדון לגופו של עניין בתפקידה של התובעת החל משנת 2006 ובחינת זכאותה לדרגה בגין תפקידה זו נתייחס לטענת התובעת כי לא קודמה לדרגה בשל הקפאת דרגות כביכול בין השנים 99 ועד 2005. התובעת טענה, כי לכאורה לא קודמה בדרגה החל משנת 99 בשל הקפאת דרגות שחלה בעירייה. התובעת לא הוכיחה טענותיה אלו ולא הציגה בפנינו כל הוראה מחייבת הקובעת כי במשך תקופה זו יוקפאו דרגות העובדים.
לא זו אף זו, מעיון בהסכם הקיבוצי המיוחד מיום 23/12/99 אליו כיוונה התובעת את טיעוניה לא נמצאת כל הוראה על הקפאת דרגות או מניעת קידומים.

19. תפקידה של התובעת החל משנת 2006 ועד היום
החל משנת 2006 התובעת עובדת בתפקיד עו"ד במחלקה המשפטית של הנתבעת.
התובעת נוידה לתפקיד זה במסגרת הסכם הבראה שנעשה בעירייה.
תיאור התפקיד כפי שמצוין בטופס תנאי המכרז הנו – עו"ד למחלקה המשפטית.
תיאור התפקיד – הופעה בבתי משפט לרבות תיקי תביעה כנציג היועץ המשפטי לממשלה, יעוץ למנהלים במערכת העירונית, עריכת חוזים ומכרזים, טיפול בביטוחי העירייה, סיוע בגביה מנהלית בדוחות חניה, השתתפות בישיבות ועדות המועצה".

הווה אומר, על פניו, מתיאור תפקידה של התובעת עולה באופן ברור, כי הנה עו"ד במחלקה המשפטית ואיננה בתפקיד ניהולי.
בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל על מנת להימצא במתח דרגות א1 – א3 / א2 – א4 על העובד לעבוד בתפקיד של מנהל תחום או מנהל תחום בכיר. התובעת, במסגרת תפקידה כעו"ד במחלקה המשפטית כאמור לא קיבלה מינוי לתפקיד מנהלת תחום בתקן ומעדותה בפנינו אף עלה, כי התובעת לא עסקה בכך בפועל.
התובעת נחקרה על תפקודה בנתבעת ולא הוכיחה כי היא מנהלת תחום, כי יש לה כפופים או כי היא מבצעת עבודה ניהולית כלשהי,
"ש. את עוסקת בתביעות צד ג' ?
ת. נכון. היום אני לא עוסקת בזה.
ש. כתבת את נוהל בעניין תביעות צד ג' ?
ת. לא. לא כתבתי אלא יישמתי אותו. הממונה על הביטוח היה עו"ד פייל אשר הייתה לו מומחיות בתחום. אני יישמתי את הנוהל לפי הנחיותיו ובייעוצו.
ש. עו"ד פייל היה אחראי על נושא החניה ?
ת. כן, הוא גם היה הממונה הישיר שלי.
ש. אין לך כפופים ?
ת. נכון להיום אין לי מתמחה", (עמ' 21 לפרוט' ש' 10-18).

לאור עדותה הברורה של התובעת ויתר הראיות והטענות שהועלו בפנינו הרי שהתובעת לא הוכיחה, כי היא מנהלת תחום לא בתקן ולא בפועל ועל כן, תביעתה לקבלת דרגה נוספת משוללת בסיס עובדתי ומשפטי.

20. טענה נוספת שהועלתה על ידי התובעת, כי בתפקידה כתובעת במחלקה המשפטית היא נכנסה לנעליו של עו"ד גלעדי אשר היה מדורג בדרגה א4. ברם, התובעת, לא הוכיחה כי היא ממלאת את אותו תפקיד אשר מילא עו"ד גלעדי וברור מעדותה ומהראיות שהובאו בפנינו, כי התובעת מילאה רק חלק מתפקידיו של עו"ד גלעדי. לאור האמור, טענותיה של התובעת לפיהן היא זכאית לקבלת אותה דרגה כעו"ד גלעדי איננה מבוססת,
"ש. עו"ד גלעדי היה תובע בעירייה ?
ת. כן.
ש. הוא עסק בעבירות תכנון בבניה ?
ת. נכון.
ש. היום מי שעוסק בתפקיד זה זו עו"ד אחרת, עו"ד קורנה ?
ת. נכון.
ש. עו"ד גלעדי לא עסק בתביעות צד ג' ?
ת. אף עו"ד אחר לא עסק בזה למעט עו"ד פייל.
ש. בדוחות חניה עובד לפי הצורך עו"ד דוד תמיר ?
ת. נכון.
ש. אתם עובדים יחד ?
ת. במקביל", (עמ' 24 לפרוט' ש' 10-21).

בהערת אגב יוער, כי התובעת אף לא הוכיחה, כי ניתנה לה הבטחה לקידום בדרגה ולא זו אף זו, אף אם הייתה מוכיחה זאת לא הייתה נמצאת זכאית לקבלת הדרגה,
"אחרי שפנית לשילר פנית גם לארזי סגן הראש העיר בבקשה לקידום.
ת. מר שילר הפנה אותי למר ארזי שהיה ממונה על המנגנון. גם לארזי היה קושי לקדם בגלל מצבה הכלכלי של העירייה.
ש. אין לך שום הבטחה לאחר שמצבה של העירייה התבהר תקודמי בדרגה.
ת. לא יכולה להינתן הבטחה כזו. אבל בהחלט לא נשללה הדרך שלי לפנות שהמצב ישתפר ועשיתי זאת", (עמ' 16 ש' 22-27).


21. התובעת תולה יהבה על מכתבו של עו"ד פייל מיום 21/1/2009 אשר מוען לנתבע 2. לפי האמור במכתבו, פנה פייל לנתבע 2 והציע לו למנות מנהלי תחום בשני התחומים עיקריים. האחד בתחום התכנון והבניה ורישוי עסקים והשני בתחום בתביעות חוקי עזר, חוק חינוך חובה וחניה.

פייל כתב במכתב, כי על מנת לאייש את המשרות יש לפרסם מכרז לתפקידים אלו.
פייל נחקר על האמור ומעדותו של עו"ד פייל עלה, כי התובעת לא מונתה לתפקיד מנהלת תחום מעולם, ועל כן, לא ניתן על סמך האמור במכתבו זה לקבוע כי התובעת הנה מנהלת תחום,
"ש. אני מפנה לנספח מט' לתצהיר התובעת. אתה זוכר את המכתב הזה ?
ת. כן.
ש. למה אתה מתכוון בסוף מכתבך ?
ת. אם העירייה תלך בכיוון הזה, יש להוציא מכרז לכל אחד כי אין לנו תפקידים כאלה. אם אנו רוצים לשנות את הגדרת התפקיד, כמו אדם שהוא מנהל תחום בכיר, צריך להוציא מכרז כזה", (עמ' 41 לפרוט' ש' 14-19).

זאת ועוד יובהר, כי מכתב זה נכתב ביום 21/1/2009, לאחר מועד הגשת תביעתה של התובעת ועל כן, ברי שהתובעת איננה יכולה להסתמך על האמור בו במסגרת תביעתה.

22. הודעה מטעם הממונה על השכר באוצר
עמדתו של הממונה על השכר לתיק זה הוגשה לבית הדין ביום 20/4/09. על פי האמור בהודעה, לגבי תקופת עבודה של התובעת משנת 92 ועד לשנת 2006 התובעת לא הייתה צריכה להיות מדורגת בדירוג משפטנים היות והועסקה בתפקיד מנהלי.
כאמור, בפסק דין זה נקבע כי יש לקבל את טענותיה של התובעת כי עסקה בתפקיד משפטי ועל כן, אין אנו מקבלים את חוות דעתו לגבי התקופה הראשונה.
לגבי התקופה השניה החל מדצמבר 2006 בה הועסקה התובעת כתובעת עירונית ושימשה בתפקיד משפטי, הרי זכאותה לדרגה נוספת מעבר לדרגה א3 תלויה בהגדרת תפקידה.
בהתאם למסלולי הקידום של המשפטנים בשלטון המקומי, ככל שהגדרת תפקידה של התובעת הוא מנהלת תחום היא זכאית לדרגה א3+. ככל שהגדרת תפקידה הוא מנהלת תחום בכירה היא זכאית לדרגה א4 תוך אפשרות להתקדמות לא4+.

עמדתו של הממונה על השכר בעניין תקופת עבודתה השניה של התובעת זהה לקביעות שנקבעו בפסק דין זה כאמור.

23. לאור כל האמור אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה כי מתח הדרגות הצמוד לתפקידה הנו מדרגה א1 – א3 או מדרגה א2 ועד א4 ועל כן, אין בסיס לתביעתה לפיה היא זכאית לדרגה א4 או א4+.
התובעת כאמור, לא הוכיחה אף כי היא משמשת כמנהלת תחום ועל כן אף אין אפשרות להעניק לתובעת דרגת שהיה לדרגת א3 +.

25. התערבות בית הדין בהחלטת הנתבעת
התובעת טענה, כי הנה זכאית לדרגה א4 בתור היותה ממלאת תפקיד מנהלת תחום בכיר וכי הנתבעת במכוון לא הוציא מכרז לתפקיד.
התובעת טענה, כי עצם אי קיומו של מכרז לתפקיד מנהלת תחום, אשר לכאורה היא עוסקת בו כיום, מונע ממנה את האפשרות החוקית להימצא בדרגה גבוהה מדרגתה וכי הנתבעת החליטה באופן מכוון ומשיקולים זרים שלא להוציא מכרז לתפקיד מנהל תחום.

טענה זו נדחית מכל וכל.
הכלל הוא, כי נושא התקינה הנו פררוגטיבה של המעסיק ואין בית הדין שם עצמו בנעלי הרשות ומחליף את שיקול דעתה.
כבר נפסק, כי בית הדין בוחן אם המעבידה הפעילה את הפרורגטיבה הניהולית, באופן סביר, האם חרגה מנורמות של המשפט הפרטי, המנהלי או של דיני העבודה בפעולתה, ואם אכן חרגה, האם חריגה זו מצדיקה, באיזון האינטרסים את התערבותו של ביה"ד" (בר"ע 74/99 רשות השידור נ' משה נגבי, לא פורסם, ניתן ביום 11/3/99).
וכן, הכלל הוא, כי ביה"ד לא ישים את שיקול דעתו, תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אא"כ נמצא כי החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. ביה"ד לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות". (ע"ע 1123/01 ביה"ס תיכון עירוני – כל ישראל חברים בת"א-יפו נ' יצחק פיינברג, פד"ע לו 438).
26. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעניין זה אנו סבורים, כי אין מקום להתערב בהחלטת הנתבעת בעניין זה. זאת ועוד, מקובלת עלינו טענה הנתבעת שעל מנת לזכות בסעד המבוקש היה על התובעת לפנות לבית הדין בדרישה לסעד הצהרתי מבית הדין שיחייב את הנתבעת בהוצאת מכרז ולא בתביעה כספית כפי נוסחה בכתב התביעה.

27. לאור כל האמור לעיל נדחית תביעתה של התובעת גם בעניין אי קיומו של מכרז לתפקיד מנהל תחום.

28. התנכלות, התנהלות בלתי תקינה ועגמת נפש.
התובעת טענה, כי החל משנת 2004 הנתבעת, בראשותו של הנתבע 2 מתנכלת לה, מנסה לסיים את העסקתה, ממדרת אותה מתפקידיה, פוגעת ביכולת עבודתה, מפלה אותה לרעה ועוד ועוד.

הרקע העובדתי – התובעת טענה, כי החל משנת 2004, לאור עמדתה במכרז שהוגש לעירייה החלה התנכלות כלפיה בפרט, מצדו של הנתבע 2 אשר עשה ככל שהיה באפשרותו, ונקט באמצעים בלתי חוקיים, על מנת לרוקן מכל תוכן את תפקידיה, למנוע קידומה ואף לגרום לפיטוריה.
קו פרשת המים לשיטתה של התובעת החל במכרז שהתקיים להפעלת מזנון בבית ספר רמות בעיר בת – ים. למכרז התקבלו מספר הצעות שונות ולבסוף נותרה הצעה אחת ויחידה של חברת "אדון שוקו", (להלן: "אדון שוקו").
התובעת סברה, במסגרת תפקידה כממונה על הנכסים, כי היה על הנתבעת לקבל את הצעתו של אדון שוקו. הנתבעת סברה, על פי עמדתו של הממונה על התובעת מר פייל, כי אין לקבל את הצעתו של אדון שוקו ולצאת במכרז חדש.

29. יובהר, כי לאור אי בחירתו של אדון שוקו במכרז, הגיש זה עתירה כנגד הנתבעת ובתום ההליך, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א נקבע, כי נפלו פגמים בהחלטת העירייה שלא לקבל את הצעתו של אדון שוקו, כי יש לראות את החלטת ועדת המכרזים כמבוטלת ובאדון שוקו כזוכה במכרז.

30. אין אנו בפסק דין זה סבורים, כי עלינו להכריע האם צדקה התובעת בחוות דעתה אם לאו משום שאין לכך חשיבות לצורך הכרעה בסוגיית ההתנכלות לתובעת לאחר מכן.
התובעת טענה כאמור, כי החל מאותו מועד החלה התנכלות כלפיה. מכאן ולהלן נבחן את טענת התובעת ונקבע, האם התובעת הוכיחה כי הייתה התנכלות כלפיה ואת אופן ההתנכלות.

לטענת התובעת, הסממן הראשון להתנכלות כלפיה החל לאחר שפנתה לראש העיר בחוות דעתה במסגרת תפקידה, לפיה על ועדת המכרז שלא לפסול את הצעתו של אדון שוקו.
על פנייתה של התובעת לראש העיר הגיב באותו היום מר עובד קונה, מנכ"ל העירייה בשעתו במכתב לתובעת לפיו, מן הראוי שבטרם תפנה אל ראש העיר, תתייעץ עם הדרג המקצועי שבעירייה וכי הוא מקווה שמעידה זו לא תחזור על עצמה והמסר הובן.
בד בבד עם פרשות אדון שוקו זימן אותה הנתבע 2 לשיחה בה בישר לה, כי בכוונתו לפטר אותה מעבודתה בעירייה.
מכאן ואילך המשיכה מסכת ההתנכלות לטענתה של התובעת וכפי שיפורט להלן.

31. ועדת המכרזים לתפקיד תובע עירוני
מהראיות שהובאו בפנינו עלה, כי התובעת התמודדה למכרז תובע עירוני. המכרז לתפקיד היה מכרז פנימי והתובעת הייתה המתמודדת היחידה למכרז. ביום 4/5/06 התכנסה ועדת המכרזים והתובעת לא זומנה לועדה. חבר ועד העובדים זומן לועדה והתייצב בשעה 12:30 במקום בשעה 12:00, בשל טעות אנוש כאשר לטענתו, לא נערכה שום פניה לטלפון הנייד שלו לשם בירור היעדרותו וכי לא נאמר לו כלל שהישיבה מתקיימת או התקיימה.
ועדת המכרזים ישבה ביום 4/5/06, בהרכב חסר של 6 במקום 7 כאשר עו"ד פייל, הממונה על התובעת ומכיר אותה היטב משך כל שנות עבודתה (החל משנת 1992) ישב אף הוא בועדה. דא עקא, שלועדה התייצב הנתבע 2 אשר החל עבודתו בעירייה בשנת 2004 ומכיר את התובעת מזה כשנתיים בלבד ונתן חוות דעת על התובעת, חוות דעת שלילית באופן מובהק כאשר הנתבע 2 ציין, כי התובעת איננה מתאימה לתפקיד בו היא משמשת כיום ואיננה מתאימה למלא את התפקיד אליו היא מתמודדת במכרז.
לועדה כאמור לא זומנה התובעת ולא ניתנה לה כל הזדמנות להגיב על הטענות החמורות שהועלו כלפיה.

לא זו אף זו, עו"ד פייל, חבר הועדה לא הגיב על הדברים שנאמרו על ידי הנתבע 2 ולא הביע את חוות דעתו של התובעת כלל וכלל.
בתום ישיבת הועדה הוחלט להוציא את התפקיד למכרז חיצוני וכן להציג את חוות דעתו השלילית של הנתבע 2 על התובעת, לעיון הועדה במכרז החיצוני.

התובעת מחתה כאמור על הפגמים שנפלו במכרז אולם נותרה ללא מענה וללא כל תגובה.
לאחר התכנסותה של הועדה נשלח מכתבו של יו"ר ועד העובדים אל הנתבעת שכותרתו, "מחטף לכאורה במכרז הפנימי למשרת עו"ד במחלקה המשפטית".
במכתב נאמר,
"2. נדהמתי שועדת הבחינה במכרז התכנה והחליטה בלעדי, בהרכב של שישה בלבד, לא זימנה ולא שמעה כלל את המועמדת עו"ד קרומר, תחת זאת שמעה "חוות – דעת" מפי מר פודמסקי שזומן משום מה לשאת דברים הפני הועדה. והוציאה "החלטה" בדבר יציאה למכרז חיצוני".

עוד יובהר, כי בדו"ח מבקר המדינה על תפקודה של הנתבעת בעניין זה נקבע, כי זימונו של עו"ד פודמסקי, הלא הוא הנתבע 2 ואי זימונה של התובעת לועדה מנוגדים לתקנות.

32. לאחר שעיינו בטענות הצדדים אנו סבורים, כי נפלו פגמים רבים ומהותיים בהתנהלות הנתבעת בועדת המכרזים. פגמים שלא ניתן להם כל הסבר שבדין ואשר מהווים בסיס איתן לטענות התובעת בדבר התנכלות, חוסר תום לב ועגמת נפש.

33. עו"ד פייל העיד בנוגע להתנהלות הנתבעת וחלקו של הנתבע 2 בועדת המכרזים. עדותו של פייל העלתה, כי הנתבע 2 כאמור, לא זומן לועדת המכרזים, כי הביע חוות דעת שלילית בנוגע לתפקודה של התובעת וכי פייל שתק ולא הגיב לדברים ולהתנהלות הבלתי תקינה בה התובעת כלל לא זומנה לועדת המכרזים. עדותו הייתה מתחמקת בעניין,
"ש. לגבי המכרז הפנימי – נספח כט' לתצהיר התובעת – אתה זוכר את המכרז הפנימי הזה ? תאשר לי שזה מכרז פנימי במקום עו"ד גלעדי שפרש ?
ת. כן.
ש. אני רואה שאתה חבר בועדת המכרז.
ת. נכון.
ש. אני צודקת כשאני רואה שהנתבע 2 לא חבר בועדת המכרז ?
ת. נכון.
ש. מדוע אם כך, הנתבע 2, מחווה דעתו על התפקוד המקצועי של התובעת. אתה הזמנת אותו ?
ת. אני לא יודע למה הוא הוזמן, אולי בגלל שהוא היה אחראי עליה קודם.
ש. אתה אחראי עליה משנת 92, נכון ?
ת. נכון.
ש. אתה לא מחווה דעתך פה עליה. למה ?
ת. כי לא היה משהו אחר להגיד, אני לא זוכר, אני לא יודע למה.
ש. אתה הסכמת לזה שלנתבע 2 יש מעמד לחוות דעה על מועמדת בתוך ועדת המכרז, זה הליך תקין בעינך ?
ת. זה לא קשור למעמד, הוא היה בוס שלה קודם וסביר שישמעו את דעתו. זה לא נותן לו שום מעמד בגלל זה.
לשאלת ביהמ"ש. אני מפנה לנספח. מר סוחמי אומר שהנתבע 2 מציג בפני חברי הועדה את הסתייגויותיו. למה הוא היה צריך להיות בועדה ולהציג את הסתייגויותיו.
ת. אני לא יודע להגיד עכשיו, נראה לי סביר כי הוא היה מעסיקה קודם ורצו לשאול על תפקודה והוא היה רלוונטי.
המשך
ש. ממתי בתוך ועדת מכרז מגיעים אנשים כדי להעיד על תפקודו של מועמד ? האם אני טועה בהבנתי שמועמד אמור להגיש את המלצותיו קודם וחברי הועדה אמורים להיות נטולי פניות ?
ת. למה זה נקרא שהם לא נטולי פניות, הם לא זכאים לשמוע את מעסיקה הקודם?
ש. האם אני צודקת שאתה לא מסכים כמי שממונה עליה, עם ההתרשמות כפי שבוחר להביא אותה הנתבע 2 ?
ת. נכון.
ש. מדוע אתה לא משקיע רגע ובאותו המעמד הבעייתי אומר את דעתך שהיא אחרת?
ת. אין לי תשובה.
ש. מדוע אתה לא מבקש מחברי הועדה לאור הדברים המוזרים שהשמיע הנתבע 2 בטרם מתקבלת החלטה, את התייחסותה של התובעת ?
ת. אני לא יודע", (עמ' 37 לפרוט' ש' 20- עמ' 39 ש' 6) .

34. סוחמי העיד אף הוא בנוגע לאי תקינות שנפלה במכרז הפנימי אליו התמודדה התובעת. סוחמי ניסה להתחמק בעדותו ממתן הסברים מנומקים לגבי התנהלות ועדת המכרזים, לגבי אי זימונה של התובעת לועדה, לגבי זימונו של הנתבע 2 לועדה ואי מתן זכות טיעון לנתבעת.
סוחמי התחמק כאשר נשאל מדוע לא זימן את התובעת לועדה המכרזים ועדותו בעניין זה הייתה מגמתית ולא ברורה,
"ש. למה לא זימנתם את התובעת לועדה הזו. לשאול אותה שאלות. לבקש להציג את מועמדתה וגם בעל פה.
ת. מטרת התכנסות של הועדה הייתה לדון בכל נושא של המכרז. מבלי לשמוע את המועמדת כדי לשקול את המשך ההליכים.
ש. בישיבה הזו אתם החלטתם לבטל את המכרז הפנימי ולצאת למכרז חיצוני. זו הייתה ועדת ישיבת מכרז. לפי איזה כלל החלטת לא לזמן את המועמדת לועדה. הרי חובה עליך לזמן את המועמד להופיע בפני הועדה.
ת. בהתייעצות עם היועץ המשפטי של העירייה, עורך דין חן סומך. חיווה את דעתו שהועדה היא הפורום המתאים לגבי החלטה לגבי המשך ההליכים של המכרז.
ש. לפי זה איזה כלל דילגת על חובתך להזמין את המועמד בפני הועדה.
ת. בדקתי את הנושא מול היועץ המשפטי. אם התהליך אפשרי והוא חיווה את דעתו שזה אפשרי.
ש. אתה פנית לחן סומך לבדוק איתו אם אפשר לא לזמן את התובעת.
ת. כן. ואיך לקבל החלטה ביחס להמשך המכרז, (עמ' 55 לפרוט' ש' 13- 26).

סוחמי נשאל מדוע ביקש כי התובעת לא תזומן לועדה וטען תחילה כי מדובר היה בדיון פנימי אולם בהמשך עדותו טען, כי הייתה התנגדות של הנתבע 2. סוחמי התחמק ממתן תשובה ברורה כאשר נשאל האם עדכן את ועד העובדים כי התובעת לא תזומן לועדת המכרזים,
"ש. למה היה לך חשוב לא לזמן את התובעת.
ת. כי זה היה דיון פנימי. לא נדרשנו לשמוע אותה. כאן עמדה שאלה אחרת מה עושים הלאה.
ש. אתה גם היום עושה מכרזים לפעמים כי אתה לא מזמין את המועמדים.
ת. זה לא דבר שעושים כל יום. אבל זה קורה לפעמים.
ש. מי מחליט אם כן לזמן את המועמד למכרז מסוים או לא.
ת. זה לאור הנסיבות של המקרה. אני עושה את זה בהתייעצות עם יועץ המשפטי של העירייה. אני ביחד עם גורמים נוספים. עם מנהל האחראי על המשרה ומנכ"ל העירייה.
ש. אתה זוכר מה הנסיבות שבעטין היה לך חשוב שאילנה לא תהיה.
ת. הייתה התנגדות של ארז פודמסקי וזה התבטא בפרוטוקול הועדה.
ש. אתה לא שיתפת את ועד העובדים בזה שהמועמדת לא תופיע במכרז הזה.
ת. לא זכור לי, (עמ' 55 לפרוט' ש' 27 – עמ' 56 ש' 6).

לא זו אף זו עלה, ממכתבו של יו"ר ועד העובדים, כי אף לא גורם אחד מהנתבעת לא עדכן את ועד העובדים כי התובעת לא תזומן לועדה ובלשונו כל כותב המכתב, ועדת המכרזים בצעה מחטף במכרז הפנימי. סוחמי אומת עם המכתב כאמור והתחמק שוב ממתן תשובה מהימנה וברורה,
"ש. מראה לך את נספח ל' לסעיף2 אתה לא שיתפת אותו שהיא לא תופיע בועדה.
ת. הוא זומן כמו כל חברי הועדה והוא זה שלא טרח להגיע.
ש. את ההחלטה הזו שלך לא שיתפת בזה את חברי הועדה שהוא חבר הועד.
ת. זמנו את חברי הועדה כדי לדון בנושא של המכרז. לשמוע את השתלשלות העניינים. הוא לא הגיע.
ש. אתה לא חושב שלאילנה קרומר היה מה לומר לועדה בקשר להשתלשלות העניינים בפרט שמדובר בבקשה של ארז.
ת. נכון לאותו זמן סברנו שמדובר בהחלטה פנימית ולגבי המשך הליכי המכרז.
לשאלת בית הדין
ש. מה הדרך לבטל מכרז פנימית.
ת. אם הממונה פונה אליי לצורך בטול מכרז אנו מתייעצים. תלוי באיזה מצב זה נמצא. אנו מפרסמים כי המכרז בוטל ועושים התייעצות ומודיעים למי שצריך על בטול המכרז", (עמ' 56 לפרוט' ש' 7 – 19)..

סוחמי אף לא ידע להשיב מדוע זומן הנתבע 2 לועדת המכרזים כאשר בועדה ישב עו"ד פייל, הממונה על התובעת ומכיר אותה היטב. סוחמי התחמק מלהשיב האם זימן את הנתבע 2 או שמא הוא ביקש להתייצב בועדה,
ש. למה זמנת לישיבת הועדה את ארז פודמסקי. אם יש לך חבר ועדה הממונה הישיר עליה מכיר אותה הכי טוב.
ת. לפי מבנה ארגוני שנוצר ב 2004 סמנכ"ל תכנון וארגון ארז פודמסקי הוא אחראי על המחלקה המשפטית וככה בקשנו ממנו להופיע בפני הועדה. ולדבר בנושא. וגם פייל היה בישיבה.
ש. מי יזם את הזימון של פודמסקי אתה או שהוא ביקש להופיע.
ת. לא זוכר. אני בטח לא יזמתי אולי בקשו ממני לזמן אותו. או שהוא ביקש.
ש. אתה יודע שזה לא תקין זה בניגוד לכללים שמחייבים אתכם להזמין אנשים להופיע בפני הועדה. אתה מכיר שזה אסור לעשות.
ת. לא כך נאמר לי על ידי היועץ המשפטי.
ש. אחרי שעורך דין פודמסקי מופיע בועדה לאחר שהוא לא חבר בה ולהביע את עמדתה השלילית כלפי מקצועיותה של התובעת אתם מקבלים החלטה לפסול אותה. האם לא חשבתם כדי לשמוע את התייחסותה של התובעת. אולי היא תשכנע אתכם שהוא טועה ובניגוד עניינים.
ת. הועדה סברה, 7 אנשים שאין לפסול את מועמדתה למשרה. זו הייתה החלטת הועדה", (עמ' 56 לפרוט' ש' 24- עמ' 25 ש' 8).

עוד התברר, כי הוחלט בועדה, כי חוות דעתו של הנתבע 2 תונח בפני הועדה במכרז החיצוני. התנהלות בלתי תקינה זו לא הובהרה ולא ניתן לה כל הסבר סביר או צידוק שבדין,
"ש. תסביר לי במיוחד את שלושת השורות האחרונות של הפרוטוקול הזה. זה בעיני חמור במיוחד. נספח כט'. תסביר לי .
ת. חברי הועדה סברו שראוי שחוות הדעת של פודמסקי תונח בפני חברי הועדה במכרז החיצוני.
ש. זה חברי הועדה סברו רואים את זה בפרוטוקול. תסביר לי את ההחלטה הזו שלך כיתר חברי הועדה מתוקף מה אתה חושב שאתה יכול לקחת חוות דעת ולגרור אותה למכרז חיצוני.
ת. אני לא מעט במכרזים פנימיים ומביא חוות דעת שכתובות בתיק עובד. שיהיה מונח בפני הועדה. סברתי שגם במקרה נשמע הגיוני שהחוות דעת תהיה בפני הועדה", (עמ' 57 לפרוט' ש' 9-16).
סוחמי התחמק ולא הגיב לפניותיה של התובעת בנוגע לפגמים שנפלו במכרז וטען, כי לא סבר כי עליו להשיב על הטענות שהועלו כנגדו,
"ש. אתה קבלת את הפניות של התובעת אליך ולאחרים מיד לאחר המכרז. שטוענת שנפל בו מום.
ת. ראיתי את המכתב.
ש. מה עשית.
ת. לא זוכר. המכתב מוען למנכל העירייה. לא סברתי שאני צריך להשיב", (עמ' 57 לפרוט' ש' 17-21) .


35. הנתבע 2 העיד בעניין זה ולא ידע להסביר לבית הדין על ההתנהלות הבלתי תקינה של הופעתו בועדת המכרזים בעניינה של התובעת ומתן חוות דעתו בפניה כאשר לא זומן וכאשר לא היה חבר בועדת המכרזים. עדותו של הנתבע 2 בעניין זה הייתה בלתי מהימנה,
"ש. אתה זוכר את המכרז שהיא התמודדה לתובעת עירונית.
ת. כן.
ש. למה בקשת להיות נוכח.
ת. לא זוכר אם בקשתי או לא. נראה לי טבעי להיות נוכח כי הייתי ממונה מסרתי חוות דעת לועדה.
ש. מסרת חוות דעת בכתב.
ת. לא בעל פה בפרוטוקול.
ש. עורך דין פייל גם ממונה עליה הוא חבר בוועדה למה לא סמכת עליו.
ת. כי זו הייתה חוות דעתי.
ש. למה היא חשובה.
ת. כי אני מנהל בעיריה וכשעובד עומד למכרז נראה לי שהמידע מה עמדתי על העובד לוועדת מכרזים הוא מידע רלוונטי. ואת זה אני עושה לגבי כל העובדים. כל עובד שהוא תחת ניהולי הישיר או העקיף מקבל חוות דעת.
ש. אתה יודע שאסור לוועדת המכרז לשמוע אותך או כל אדם שהוא לא חבר בוועדה אלא אם הוא מועמד.
ת. לא. מי שאמון על ניהול ההליכים התקינים של המכרזים זה אחראי משאבי אנוש.
ש. מי החליט שהתובעת לא תופיע בועדה.
ת. לא אני.
ש. אתה בקשת שלא תופיע בוועדה.
ת. לא.
ש. אתם נוהגים שהמועמדים לא יופיעו בועדה.
ת. לא שידוע לי שיש כזה נוהג שהם לא יופיעו. זה נשמע לי תמוה.
ש. שאתה מופיע פיזית בועדה ראית שהתובעת איננה שם.
ת. לא הייתי חלק מחברי הועדה לא ישבתי כל הישיבה אלא שלב שנקראתי לועדה אלא נקראתי להליך השמעתי את דעתי והלכתי.
ש. אתה הלכת כשאתה יודע או חושב או מניח שהתובעת תופיע מול הועדה.
ת. לא עסקתי בזה. אני לא מנהל את המכרזים האלה. נשמע לי הגיוני שהיא תוכל להופיע.
ש. מתי קבלת את החלטת הועדה לבטל את המכרז ולצאת למכרז חיצוני.
ת. מתי שהפיצו אותו", (עמ' 71 לפרוט' ש' 9- עמ' 72 ש' 6).

36. לאור כל האמור לעיל אנו סבורים, כי נפלו פגמים מהותיים בועדת המכרזים לתפקיד אליו התמודדה התובעת. פגמים מהותיים אלו, נותרו ללא הסבר ממשי או צידוק שבדין ועל כן, טענת התובעת, כי מדובר היה בהתנכלות ובניסיון שלא לבחור בה משיקולים זרים ומתוך נקמנות והתנכלות הוכחו.
עדותם של העדים בפנינו מטעם הנתבעים בעניין זה הייתה מתחמקת ומגמתית וניכר היה שלא היה בידם כדי להצדיק או להסביר את פשר ההתנהלות שנפלה באותה ועדה.

37. לאור כל האמור לעיל אנו סבורים כי יש לפצות את התובעת בשל עגמת הנפש הרבה אשר נגרמה לה בשל התנהלות הנתבעת כלפיה בוועדת המכרזים וכן לאחר מכן, כאשר הנתבעת המשיכה להתחמק ולהתעלם מהפגמים ומחוסר התקינות שנפלה בעניינה ולא ניסתה ולא עשתה מאום על מנת לתקן את הדרוש תיקון.

38. ביטול תפקידיה של התובעת בעירייה
לטענת התובעת, במסגרת מסכת ההתנכלויות כלפיה, הנתבע 2 ניתק אותה מתפקידה כממונה על הנכסים בעירייה לתפקיד מנהלת יחידת הנכסים הכפופה אך ורק אליו ותלויה בו.
עוד נטען, כי הוחלט על ידי הנתבע 2, משיקולים זרים, לבטל את תפקידה כממונה על נכסי העירייה וזאת בכסות הסכם ההבראה שנעשה בעירייה באותה העת. הנתבעת טענה, כי בפועל, תפקיד הממונה על נכסי העיירה לא בוטל וכי הנתבע 2 העביר את התפקיד לשתי עובדות אחרות.
בד בבד, עם ההחלטה לבטל את תפקיד הממונה על נכסי העירייה החליט הנתבע 2 להעביר את התובעת ממשרדה לבניין אחר של העירייה תוך פגיעה בתנאי עבודתה.

39. מהראיות שהובאו בפנינו עלה, כי ביום 21/2/2005 הודיע הנתבע 2 לתובעת, כי העירייה החליטה להעביר לחברת חוף בת-ים את הטיפול בנכסי העירייה המניבים ו/או שיש בהם פוטנציאל להשבחה ו/או להכנסה לעירייה. וכי היא מתבקשת למסור לגברת רוית גולדפרב את כל המידע המתבקש על ידה. ביום 22/12/2005 הודיע מנכ"ל העירייה מר קונה, לדירקטוריון חברת חוף בת – ים ליזמות ופיתוח בע"מ, כי הוא מציע להחליף את התובעת כמזכירת החברה ולהחליפה בגברת מואדב.
לאור האמור, ביום 15/2/2005 וביום 27/2/2005 פנה ועד העובדים אל הנתבעת בדרישה להפסיק ולרוקן מתוכן את כל תפקידיה של התובעת על מנת להכשיר את הקרקע לפיטוריה.
ביום 7/6/2005 הודיע הנתבע 2 לתובעת, כי מזכירתה האישית תלקח ממנה ותועבר ללשכתו.

40. הנתבע 2 טען, כי העברת התובעת למשרד אחד ונטילת מזכירתה וכן ההחלטה לבטל את משרתה נעשתה במסגרת תכנית ההבראה שהפעילה העירייה ולא בשל שיקולים זרים והתנכלות כפי שטענה התובעת.

יחד עם זאת, הן הנתבע 2 והן עו"ד פייל הבהירו בטענותיהם, כי בפועל, תפקידו של הממונה על הנכסים פוצל לשני תחומים ולשתי עובדות – הגברת גולדפרב והגברת מוריה. וכי לימים הועבר התפקיד כולו לגברת מוריה.
גרסה זו של הנתבעת מחזקת את טענתה של התובעת כי התפקיד לא בוטל וכי למעשה העירייה טענה זאת על מנת לרוקן את התובעת מכל תפקידיה ולפטרה בסופו של יום.
אנו סבורים, כי טענת הנתבעת כי ההחלטות אשר הביאו לפגיעה במעמדה של התובעת נבעו כולן מתכנית ההבראה לא הוכחו ואנו סבורים, כי חלקן נבעו משיקולים זרים ומחוסר תום לב.

41. עוד יובהר, כי אין אנו מקבלים את טענות הנתבעת, כי התובעת ביצעה את תפקידה באופן רשלני וכי הייתה קיימת חוסר שביעות רצון מתפקודה. הנתבעת לא הוכיחה זאת ולא הובאה בפנינו כל ראייה ממשית לכך.

42. זאת ועוד בעדותם של עדי הנתבעת התגלו סתירות ואי דיוקים באשר להחלטה להעביר את התובעת מתפקידה והעברתה למשרד אחר.
פייל העיד, כי ההחלטה לבטל את תפקידה של התובעת כממונה על הנכסים וכן ההחלטה על העברת משרדה ומקומה התקבלה על ידי הנתבע 2 ללא התייעצות עמו ומבלי שניתנה לו האפשרות להביע את עמדתו בעניין,
"ש. האם אתה ידעת שהנתבע 2 החליט לשנות את שם התפקיד שלה ממנהלת נכסי עירייה למנהלת יחידת הנדל"ן בעירייה, הוא שאל את דעתך על זה .
ת. הוא לא שאל את דעתי.
ש. האם אתה יודע שהוא החליט להעבירה למשרד אחר מחוץ לעירייה, הוא התייעץ איתך ?
ת. לא, אבל ראיתי את זה קורה", (עמ' 40 לפרוט' ש' 23-עמ' 41 ש' 1).

מנגד נטען על ידי סוחמי בעדותו, כי ההחלטה לבטל את תפקידה של התובעת התקבלה על ידי הנתבע 2 ומר פייל, בניגוד לעדותו של פייל בעניין,
"ש. מי החליט לבטל את משרת הממונה על נכסי העירייה ב 2004.
ת. למיטב זכרוני סמנכ"ל תכנון וארגון ארז פודמסקי. ובהתייעצות עם עורך דין פייל שממונה ישיר על המשרה", (עמ' 54 לפרוט' ש' 30-32)

סוחמי העיד בעניין ביטול משרתה של התובעת כממונה על נכסי העירייה ומועד החזרת התפקיד והצבת עובד אחר תחת התובעת. עדותו בעניין זה העלתה כי התפקיד בוטל לכאורה על ידי הנתבע 2 אולם הוחזר די בסמוך לביטולו,
"ש. מתי הוחלט להחזיר את משרת ממונה על נכסי העירייה
ת. נושא הנכסים טופל על ידי ארז ובשלב מסוים הוא הטיל על העוזרת שלו.
ש. מתי החזרתם את תפקיד הממונה על הנכסים.
ת. די בסמוך לכל השתלשלות העניינים. המשיכו לעשות זאת ארז והעוזרת שלו וגם היה מכרז פנימי לתפקיד של עוזרת סמנכ"ל תכנון וארגון במסגרתו אוזכר נושא הנכסים.
ש. אתה יודע למה התפקיד הזה בוטל.
ת. לא. העירייה נדרשה לבטל עשרות משרות.
ש. אתה לא יודע מתי התפקיד הוחזר.
ת. מילא אותו עובד מתוך המערכת.
ש. התפקיד לא בוטל. למה התובעת לא המשיכה למלא.
ת. הרציונל של תוכנית הבראה שהותר לנו שעובדים מבפנים ימלאו תפקידים ויאיישו משרות שבוטלו. גם בהקשר זה ארז והעוזרת שלו איישו את התפקיד בנוסף, (עמ' 58 לפרוט' ש' 26- עמ' 59 ש' 5).

הנתבע 2 העיד בעניין החלטתו לטול מהתובעת את מזכירתה ולהעבירה לחדר אחר. גם בעניין זה התחמק ממתן הסברים שבדין למהלכיו. מעדותו עלה, כי התובעת הועברה לחדר אחר, ללא מכשיר פקס או טלפון, ללא מדפסת ואף התבקשה שלא לשלוח לנתבע 2 דואר אלקטרוני וכן על ההחלטה להעביר לעובדת אחרת את תפקיד הממונה על נכסי העירייה, ללא כל שימוע שנעשה לתובעת,
"ש. התובעת פונה אליך ואומרת איך אתה מצפה ממני לעבוד כשאתה לוקח ממני מזכירה וכל הדפסות יהיו דרכך. אין לי שום משאבים.
ת. לא לבנין עיריה אחרת. היו הרבה מאוד עבודות שאפשר לבצע ללא מזכירה. וזה מה שציפיתי שיעשו. יש לנו הרבה תפקידים בעיריה ללא מזכירה.
ש. התובעת פנתה אליך ואמרה שהיא לא מחוברת למחשב ולא לטלפון ולא לפקס.
ת. אני בטוח שזה סודר. זה היה ענייני מעבר.
ש. היא הייתה שלושה שבועות לא מחוברת לטלפון.
ת. זה יכול לקרות.
ש. למה העברת לחדר אחר.
ת. עשינו סידורי עבודה חדשים והיה צריך להעביר אותה. היה צריך לעשות סדר חדש.
ש. אתה דרשת ממנה לא לשלוח לך דואר אלקטרוני.
ת. להמנע מלשלוח אלי דואר אלקטרוני לגבי דברים המצריכים את תשומת ליבי בדחיפות כי אני לא ימצא כל הזמן ליד המחשב.
ש. הנחיות אלה הקשו עליה.
ת. חיינו כולם הפכו יותר קשים.
ש. מי החליט שאת נכסי העיריה יעבירו לטיפול רוית.
ת. הנהלת החליטה שזה עובר לחברת חוף בת ים. היא עשתה זאת במסגרת עוד עבודות.
ש. מפנה לנספח טז'. ....אתה מבקש להחליף את המזכירה. להכניס את רוית. לפני החלטה זו אתה לא בצעת שום שימוע לתובעת.
ת. לא עשיתי לה", (עמ' 70 לפרוט' ש' 6-25).

43. לטענת התובעת כאמור, הנתבעת הודיעה למבקר המדינה, כי בהתאם להמלצתו, היא תעבה את משרת הממונה על הנכסים בעירייה ובניגוד לכך, הנתבע 2 החליט ליטול ממנה את מזכירתה ולהעבירה לבניין אחד. בפועל התובעת הועברה לחדר ללא מכשיר פקס או טלפון. סוחמי נחקר על זה ושוב, התחמק בעדותו בעניין זה ומעדותו עלה, כי לא עשה מאום בעניין גם כאשר קיבל מהתובעת תלונות ודיווחים על כך,
"ש. זו הייתה התקופה שהעירייה הודיעה למבקר המדינה שהיא מתכוונת לעבות את תפקיד ממונה על הנכסים וארז הודיע לה שהוא לוקח לה את המזכירה והעביר אותה חדר ידעת זאת.
ת. לא זכור לי שהוא התייעץ איתי מראש. בשלב העברה כן ידעתי.
ש. האם אתה ידעת לאיזה חדר הוא מעביר מחוץ לבניין העירייה.
ת. מראש לא ידעתי. שהיא עברה למשרדי אגף הנדסה. הייתה תקופה של הרבה שינויים בעירייה. של העברת מזכירות מתפקיד לתפקיד. העברת אנשים של נושא הבראה. אנשים עשו מספר תפקידים ואולי עוד עושים.
ש. החדר שהוא שלח אותה אליו לא היה חיבור לטלפון ופקס ולא למחשב.
ת. לא יודע לא זוכר.
ש. מפנה לנספח יט' אתה מכותב. היא כותבת לארז שאין לה שירותי מזכירות ולא יכולה להדפיס ולא יכולה לעבוד תנאים שהוא יצר לה. וזה אתה יודע כי אתה מכותב לזה. מה עשית עם המידע הזה האם עשית בקשר למידע.
ת. לא זכור לי .
ש. זה נראה לי סביר טענות כאלה של מנהלת נכסי העירייה למה לא קראת לתובעת ובקשת לבדוק טענות כאלה.
ת. זה יכול להעלות מדי פעם. לא זוכר מה עשיתי בהקשר הזה, (עמ' 59 לפרוט' ש' 10-26).

44. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים, כי טענת התובעת, כי הועברה מתפקידה בהחלטה חד צדדית של הנתבע 2 וללא כל התייעצות ועריכת שימוע הוכחה שלא נסתרה. עוד אנו קובעים, כי תפקידה של התובעת בפועל לא בוטל אלא שהמשרה פוצלה, חלקה הועבר לחברת חוף בת – ים לגברת רוית מואדב וחלקה לגב' דורית מוריה, עוזרת לנתבע 2.
מהראיות שהובאו בפנינו בעניין זה עלתה תמונה של התנכלות והתעמרות בנתבעת ללא כל צידוק או הסבר שבדין. ניכר היה שנעשו ניסיונות רבים לרוקן את התובעת מכל תפקידיה בעירייה, לייאש ולהכביד על התובעת בכל צורה.
45. ההחלטה לפטר את התובעת
לטענת התובעת, במסגרת ההתנכלויות כלפיה, ביום 19/2/2006 הוכנס שמה לרשימת העובדים המיועדים לפיטורים מכוחו של הסכם ההבראה בעירייה. מדובר בהסכם עקרונות להבראות הרשויות המקומיות שמכוחו התנהלה בוררות בין העירייה לבין ועד העובדים בעירייה.

מהראיות שהובאו בפנינו עלה, כי ביום 21/2/2006 נשלח אל התובעת מכתב לפיו היא נימנית על רשימת העובדים המועמדים לפיטורין מכח הסכם ההבראה מהנימוק שמשרתה בוטלה.
יחד עם זאת, ביום 24/7/2006 הוכנס שמה של התובעת לרשימת המפוטרים מהנימוק, כי קיים חוסר שביעות רצון מתוצאות עבודתה.

46. יובהר, כי טענות הנתבעת בעניין הנימוקים לפיטוריה של התובעת היו סותרות ובלתי מהימנות.
מר סוחמי אשר אף הוא העיד בעניין זה טען בעדותו, כי בהסכם ההבראה נקבע, כי משרתה של התובעת כממונה על הנכסים תבוטל. ברם אולם, הוראה זו לא מצויה בהסכם, העד לא הציג את הסכם ההבראה כאמור וטענה זו עומדת בסתירה לטענת הנתבע 2 לפיה ביטול התפקיד לא נרשם בהסכם ההבראה,
"ש. תאשר לי שבתוכנית הבראה לא כתוב שמשרת ממונה על נכסים בוטלה.
ת. כתוב שבוטלה משרת ממונה על הנכסים - של התובעת.
ש. זה לא מופיע בתוכנית ההבראה לכן בחרת לא לצרף זאת לתצהיר.
ת. ממש לא נכון.
ש. תהיה מוכן לצרף את תוכנית הבראה כעת.
ת. כעת אני לא מסוגל", (עמ' 50 לפרוט' ש' 9-14) .

סוחמי העיד על ההחלטה לפטר את התובעת כאשר לדבריו, הנתבע 2 החליט לפטרה בשל תלונות על תפקודה וזאת בניגוד לטענת הנתבעת, כי התובעת פוטרה מחמת צמצומים,
"למיטב זכרוני פנינו לכל אחד מן הסמנכל"ים ליצור רשימת מפוטרים וקבלנו רשימות. מי ששם אותה ברשימה זה ארז.
ש. למה מה היה הנימוק לפיטוריה.
ת. זה צוין גם קודם לכן. תלונות על חוסר תפקודה וחוסר מקצועיות ובטול משרה במסגרת התוכנית.
ש. אני רוצה להפנות לנספח כה' של התובעת. אתה סומך על עורך דין סומך.
ת. כן.
ש. הוא כותב במכתב נספח כה' בסעיף5 מה שאמרת עכשיו לא נכון.
ת. העילה הייתה צמצום משרות. ובמהלך הזמן הועלו נימוקים נוספים. בעת כתיבת המכתב הנימוקים הנוספים טרם הועלו", (עמ' 58 לפרוט' ש' 1-10).

הנתבע 2 העיד בנוגע להחלטה לבטל את תפקידה של התובעת וההחלטה לפטרה. עדותו בעניין זה הייתה מתחמקת ומגמתית. מעדותו עלה, כי הוא היה הגורם היחיד אשר החליט על המהלך ללא התייעצות עם היועץ המשפטי של העירייה וסמנכ"ל משאבי אנוש.
"ש. למה החלטת לבטל את תפקיד ממונה על נכסים אחרי שאתה מצהיר למבקר המדינה שאתה תעבה את מחלקת הנכסים.
ת. אין קשר בין שני הדברים. מצד אחד קצצתי את התפקיד מצד השני העלתי את התפוקה בתחום.
ש. אתה החלטת לבטל את התפקיד של התובעת.
ת. כן. הייתי חלק מהצוות.
ש. למה היועץ המשפטי של העירייה לא היה בצוות.
ת. לא יודע. נשמע לי תמוה שלא היה מעורב.
ש. מדוע סמנכ"ל משאבי אנוש לא היה מעורב בהחלטה זו.
ת. כי מי שהיה מעורב בהחלטות צמצום זה הצוות שמונה על ידי מנכל העיריה להפעלת תוכנית ההבראה.
ש. תוכנית הבראה הייתה ב 11/11/2004, ואילו ניסיון פיטוריה של התובעת היה 2006. מה קשר בין תוכנית הבראה לבין הפטורים.
ת. תוכנית הבראה הייתה ב 2004 ל 2006.
ש. מדוע לא בטלת את תפקיד ממונה על נכסי העירייה ב 2005.
ת. בשנת 2005 טרם הגיע שלב פטורי הצמצום בתוכנית ההבראה. מה גם שבשלבים אלה טרם נדרשת לומר איזה משרות הם משרות מכבידות בתחום עבודתי. וסביר גם שבאותה עת טרם גיבשתי סופית את עמדתי לכך שעבודת התובעת מכבידה על העירייה. בשנת 2005 עדיין קיוויתי שהתובעת אכן תעלה על מסלול העבודה המצופה", (עמ' 66 לפרוט' ש' 11-29).

47. התובעת הוכיחה את טענותיה, כי בסופו של יום תפקידה לא בוטל אלא הועבר לטיפולה של גברת מוריה ועל כן, לא היה בסיס לפיטוריה מחמת ביטול תפקידה. הנתבעת מנגד, לא הוכיחה את טענותיה לעניין חוסר שביעות רצון מתפקידה של התובעת ועל כן, גם נימוק זה לכאורה נותר חסר בסיס.

יחד עם זאת ולמרות כל האמור לעיל, בסופו של יום התובעת לא פוטרה ובתום הליך בוררות הוחלט על ידי העירייה, לנייד את התובעת למשרת עו"ד במחלקה המשפטית, אותה משרה לגביה הגישה התובעת התמודדות במכרז הפנימי וזאת, מבלי לפגוע בתנאי עבודתה. יחד עם זאת החליטה העירייה לעמוד על ביטול משרתה של התובעת כממונה על הנכסים בעירייה.

48. בטרם סיום יובהר, כי לא מצאנו מקום לדון בטענות התובעת באשר להתנכלות אשר באה לידי ביטוי באי מתן אישור ליציאה להשתלמויות ובשל התמודדותה לועד העובדים וזאת מחוסר ראיות מבוססות ובשל העדר הצורך בקביעה זו לשם הכרעה בטענות התובעת להתנכלות והתעמרות.

49. לאור כל האמור לעיל – התנכלות כלפי התובעת בשל חוות דעתה במכרז "אדון שוקו", קיומם של פגמים מהותיים והתנהלות בלתי תקינה בועדת המכרזים בעניינה של התובעת, העברת התובעת מתפקידה ופגיעה בתנאי העסקתה וכן ניסיון פיטוריה של התובעת הגענו לכלל מסקנה כי התובעת זכאית לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לה בסך כולל של 65,000 ₪.

50. התביעה כנגד הנתבע 2.
התובעת תביעה באופן אישי את הנתבע 2. התובעת טענה, כי הנתבע 2 אחראי באופן אישי להתנכלות כלפיה, לאי קידומה בדרגה ולפגיעה בתנאי עבודתה.
לטענתה, בנסיבות אלו יש לייחס לנתבע 2 אחריות אישית למעשיו וכנגזרת מכך לחייבו באופן אישי בתשלום פיצוי בגין עגמת נפש ופיצוי בגין הוצאות שכר טרחת עו"ד.
התובעת תבעה בכתב התביעה כי יוטלו על הנתבע 2 הוצאות משפט לדוגמא בסך של 70,000 ₪ וזאת בגין השירותים המשפטיים אותם נאלצה לשכור כדי להתגונן מהתנהלותו הפוגענית.

51. על מנת לבסס עילה אישית כנגד הנתבע 2 על התובעת לעמוד בתנאי סעיף 7א (א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) אשר קובע כדלקמן,
"7א. (א) לא תוגש תובענה כנגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".

מנסיבות המקרה שבפנינו על התובעת להוכיח, כי מעשיו של הנתבע 2 נעשו בכוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו. התובעת לא הוכיחה כוונה של הנתבע 2 ועל כן עלינו להתמקד בסייפא של הסעיף כאמור – מעשה בשוויון נפש לאפשרות גרימת הנזק כאמור.

מהראיות והנסיבות הקיימות בתיק הנזק עליו יכולה התובעת לבסס את יהבה הנו הנזק שיכול היה להיגרם לה עקב חוות דעתו של הנתבע 2 בוועדת המכרזים לתפקיד עו"ד במחלקה המשפטית.
יובהר, כי לגבי יתר המעשים אשר נקבעו בפסק הדין כמעשי התנכלות – העברת התובעת מתפקידה וניסיונות לפטרה במסגרת הליך ההבראה אינם מגיעים כדי גרימת נזק או כוונה לגרום נזק בין בשל מהות הדברים ובין בשל העובדה, כי התובעת לא פוטרה בסופו של יום.
לגבי התנהלותו של הנתבע 2 בועדת המכרזים. לא מצאנו, כי מדובר בהתנהגות חמורה וחריגה באופן שמצדיק הטלת חיוב אישי על הנתבע 2 ועל מעשיו כעובד ציבור. לא זו אף זו, אף אם ניתן היה לפרש את התנהלותו כעונה על הגדרות הסייפא של הסעיף היה על התובעת להגיש תביעה כנגד הנתבע 2 באופן אישי, בזמן אמת, על התנהלותו במכרז. התובעת לא עשתה כן ועל כן אין מקום לקבל את תביעתה של התובעת כפי נוסחה כיום.

52. מעבר לאמור יובהר, כי אמנם, קבענו כי הייתה התנכלות כלפי התובעת והתנהלות בלתי תקינה מצדם של הממונים על הנתבעת תוך קיומה של שתיקה והתעלמות מהמצב.
יחד עם זאת אנו סבורים, כי אין מקום לחייב את הנתבע 2 באופן אישי על כך וכי ההתנכלות ואי העשייה הייתה מנת חלקם של בכירים נוספים בעיירה. זאת ועוד, יחסי הנתבע 2 עם התובעת נוצרו והתהוו במסגרת יחסי עבודה בין הצדדים ועל כן, על הנתבעת, כמעסיקתה של התובעת ושל הנתבע 2 לקחת אחריות ולפצות את התובעת בשל כך. לא מצאנו, כי קיים מקרה קיצוני וחריג המצדיק חיובו של הנתבע 2 באופן אישי.

לאור כל האמור לעיל ומתוך התחשבות במצבה של התובעת, התובעת תחויב בהוצאות משפט בגין הגשת תביעה אישית כנגד הנתבע 2 בסך כולל של 5,000 ₪.

53. הוצאות משפט בסך של 70,000 ₪.
התובעת טענה, כי בגין ההתנכלות כלפיה והתנהלות הנתבעת בעניינה היה עליה להוציא הוצאות משפט שהסתכמו בסך כולל של כ – 200,000 ₪ וכי יש להטיל על הנתבע 2 הוצאות לדוגמא בסך של 70,000 ₪ בגין האמור.
תביעתה זו נדחית והנימוקים לדחיית תביעתה באופן אישי כנגד הנתבע 2 יפים גם לתביעתה בהטלת הוצאות אישיות כלפיו.

זאת ועוד, התובעת צרפה לסיכומיה טבלאות ואסמכתאות לכאורה על הוצאות ששילמה לב"כ בגין האמור. יובהר, כי התובעת הגישה דוחות אלו לראשונה בסיכומיה וצודק ב"כ הנתבעת בטענתו, לפיה היה על התובעת לצרף דוחות אלו לתצהיריה בכדי ליתן אפשרות לחקור לגביהן.
בכפוף לאמור, לא הוכח בפנינו, כי ההוצאות שהוציאה התובעת קשורים בקשר ישיר עם תביעתה זו. לא הוכח, כי התובעת הייתה חייבת בהוצאת הוצאות אלו ובפרט בשיעורם.


54. סוף דבר
לאור כל האמור לעיל הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי בגין עגמת נפש בסך כולל של 65,000 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

55. התובעת תפצה את הנתבע 2 בגין הגשת תביעה אישית כנגדו בסך כולל של 5,000 ₪.

56. הנתבעת תשא בהוצאות המשפט ושכ"ט ב"כ של התובעת בסך כולל של 20,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שכר עידוד

  2. תשלום שכר ביתר

  3. שינוי מבנה שכר

  4. הגבלת שכר בכירים

  5. תביעה להפרשי שכר

  6. פיצול שכר פיקטיבי

  7. טיפול בנכדים בשכר

  8. חוק איסור שכר כולל

  9. תביעה ליתרת שכר עבודה

  10. הקטנת פערי שכר במשק

  11. שכר בדירוג עיתונאים

  12. הגבלת שכר עובדי ציבור

  13. תביעה לחישוב השכר הקובע

  14. דירוג שכר ברשות הנמלים

  15. שכר דירקטור בחברה פרטית

  16. שכר עבודה לאחר צו פירוק

  17. טבלת שכר בדירוג המשפטנים

  18. חישוב שכר לפי טבלאות שכר

  19. דוגמא לתביעה על הפרשי שכר

  20. הצעת חוק שכר הבכירים במשק

  21. ביטול ניכויים מותרים בשכר

  22. הכרה בתואר לצורך דירוג שכר

  23. חישוב שכר היסוד לפני תאונה

  24. ביטול החלטת הממונה על השכר

  25. האם טיפים נחשבים לשכר עבודה

  26. הפסדי שכר - הכנסה לא מדווחת

  27. ירידה בשכר בגין שינוי סיווג

  28. האם דירקטור זכאי לקבל שכר ?

  29. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

  30. גובה השכר לצורך חישוב זכויות

  31. הגבלת פערי השכר במגזר הציבורי

  32. הפרשי שכר כנגזרת של מינוי כרבש"ץ

  33. הגבלת שכר לעובדי חברות ממשלתיות

  34. תביעה לתשלום שכר בגין עבודות חשמל

  35. התובע טען כי הוא זכאי להפרשי שכר עבודה

  36. תביעה לתשלום שכר עבור עבודות מעקב וליווי

  37. נטען כי שכר העובד פוצל לרכיבים פיקטיביים

  38. סכום גלובלי בהשבחת שכר על אובדן השתכרות

  39. הפרשי שכר וזכויות סוציאליות מאי קידום בדרגה

  40. מחלוקת בין הצדדים בדבר תקופת העבודה וגובה השכר

  41. טענת התובע שקופח בשכרו ובתנאי עבודתו במהלך השנים

  42. צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה), תשכ"ז-1967

  43. תקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים), תשכ''ד-1964

  44. צו מס הכנסה (קביעת שכר-סופרים כהכנסה), תשכ"ד-1963

  45. חברה בקשיים כלכליים ממשיכה להעסיק עובד בלי שמשולם לו שכר

  46. תקנות מס הכנסה (ניכוי מסוגי שכר מסויימים), תשכ''ז-1967

  47. כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992

  48. תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר), התשמ''ט-1989

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון