חישוב דמי חופשה לפי שעות - דמי חופשה שעות נוספות על פי סעיף 10 (ג) לחוק חופשה שנתית קובע: "שכר עבודה לענין סעיף (ב) הוא כל תמורה, בכסף או בשווה כסף, המשתלמת לעובד על ידי המעביד בעד שעות העבודה הרגילות, זולת אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר לענין זה על ידי שר העבודה. סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים אותו כחלק משכר העבודה." קרי, על פי החוק החופשה השנתית משתלמת על בסיס שעות העבודה הרגילות ללא שעות נוספות. כמו כן על פי ההלכה הפסוקה לצורך חישוב חופשה שנתית אין לכלול סכומים המשתלמים בעבור פרמיה: "מהי מהותו האמיתית של התשלום - האם עסקינן ב"תוספת" או שמא בתשלום עבור עבודתו הרגילה של העובד? הכלל הוא, כי פרמיה אינה מהווה רכיב שכר שיש להביאו בחשבון השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים, שכן זו שולמה עבור דבר נוסף לעבודתו הרגילה של העובד. פרמיה המיועדת לעודד הופעה סדירה לעבודה אינה פיקציה, אם היא מכוונת ומתבצעת כדי להשיג מטרה זו. לעומת זאת, פרמיה כזו הופכת לחלק רגיל של שכר העובד כאשר היא מפסיקה להיות גורם המעודד הופעה סדירה לעבודה. על-כן, מהות פרמיה כזו תוכרע על-פי המצב העובדתי לאשורו. בית-דין קמא אימץ את הגירסה העובדתית של המעסיק, על-פיה הפרמיה אינה פיקציה, אלא משולמת כדי לעודד הופעה סדירה לעבודה. הכלל הוא, כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בקביעות עובדתיות מנומקות של הערכאה הדיונית. העובד לא הוכיח, שהתשלום הינו חלק משכרו הרגיל. הוראות המנכ"ל קובעות, לכאורה, תנאים לקבלת הפרמיה. לא נתקבלה גירסת העובד, על-פיה אין התניה של ממש, ובכדי לקבל את התשלום, העובד אינו נדרש לעשות דבר החורג מעבודתו הרגילה. המצב במקרה דנן שונה עובדתית מהמצב לגבי פרמיות פיקטיביות המשולמות עבור עבודתו הרגילה של העובד. לאור האמור לעיל, הגענו למסקנה, כי דין הערעור להידחות. התוספת בשיעור 15% משכרו הכולל של העובד המכונה "פרמיה" אינה חלק משכרו היסודי לצורך חישוב פיצויי פיטורים." (ע"ע 300370/97 זבדי - איי.די.אי. טכנולוגיות בע"מ פד"ע לז 201, 207). שעות נוספותדמי חופשה שנתית