חילוט של ערבות

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא חילוט של ערבות: מבוא 1. תביעה כספית מיום 31/8/2009 על סך 1,249,939 ₪, ובצידה תביעה לצו מניעה האוסר חילוט של ערבות בנקאית. 2. יסודה של התביעה בעסקת מקרקעין שבגדרה רכש התובע 1 מהנתבעים 1-2 זכויות בבניין בתל אביב. תמורת הזכויות התחייב התובע לשלם לנתבעים 1-2 500,000 דולר. עוד התחייב התובע לבצע במקום הנתבעים 1 - 2 עבודות שונות בבניין, אשר על ביצוען התחייבו הנתבעים 1-2 כלפי צדדים שלישיים (רוכשי דירות בבניין). להבטחת ביצוע העבודות הפקיד התובע ערבות בנקאית בידיו הנאמנות של הנתבע 3. להשלמת התמונה יצוין שהתובע 2 הוא בן דודו של התובע 1, והוא שפעל מטעמו לצורך כריתת העסקה וביצועה. התובעת 3 היא חברה בבעלות הנתבע 2. 3. אלה השאלות המונחות לפתחו של בית המשפט בתיק זה: א. האם יש מקום לצוות על הנתבעים להימנע מחילוט הערבות הבנקאית שהפקידו התובעים בידי הנתבע 3, ולהורות על השבתה לתובעים? ב. האם זכאי התובע להשבה של חלק מהתמורה ששילם לנתבעים, בגין הטעייה שהטעו הנתבעים את התובע באשר להיקף זכויות הבניה בבניין? ג. האם זכאים התובעים לשיפוי מאת הנתבעים בגין עבודות שונות שביצעו התובעים בבניין, ובגין הוצאות שהוציאו התובעים בקשר עם עבודות אלה? ד. האם זכאים התובעים לפיצוי מוסכם בסך 200,000 ₪ בגין הפרת החוזה? רקע 4. הנתבעים 1 - 2 (להלן: "אוג'יני" ו"שחר" - בהתאמה, או "המוכרים" או "הנתבעים") רכשו בחודש 3/2007 את זכויות הבעלות במקרקעין הידועים כחלקה 6 בגוש 6961. על החלקה בנוי בניין והיא מצויה ברח' ירמיהו 12 בתל אביב. (בנסח המצורף כנספח 9 לתצהירי התובעים רשומים אוג'יני ושחר כבעלים במשותף של החלקה). 5. ביום 16/12/2007 נכרת חוזה בין המוכרים, מצד אחד, ובין התובע 1 (להלן: "ניסים" או "הקונה"), מצד שני (להלן: "החוזה", נספח 1 לכתב התביעה). במסגרת החוזה מתארים המוכרים את זכויותיהם בבניין ומבהירים כי כל הדירות בבניין, כולל חנות בקומת קרקע נמכרו לאחרים (להלן: "רוכשי הדירות"). בהתאם לכך, כל שנותר בידי המוכרים הוא זכויות הבנייה על גג הבניין. המוכרים מוכרים לקונה את זכויותיהם בבניין למעט זכויות רוכשי הדירות. תמורת הממכר, כמשמעו לעיל, התחייב הקונה לשלם למוכרים 500,000 דולר. עוד נקבע כי על הקונה לבצע על חשבונו עבודות שיפוץ שונות שהתחייבו המוכרים כלפי רוכשי הדירות לבצע בבניין (להלן: "עבודות שיפוץ הבניין"). ואלה העבודות: שיפוץ כל צדי הבניין, חדר המדרגות, הלובי והחצר, וכן בניית ממ"דים והתקנת מעלית בבניין. ככלל התחייב הקונה "לבצע על חשבונו את כל התחייבויות המוכרים כלפי רוכשי הדירות, כאמור לעיל, מלבד התחייבויות לשיפוץ פנימי בתוך דירות המוכרים" (סע' 7 לחוזה). 6. להבטחת התחייבויות הקונה לביצוע עבודות שיפוץ הבניין הפקיד הקונה בידיו הנאמנות של ב"כ המוכרים, הנתבע 3 (להלן: "עו"ד פרידמן") ערבות בנקאית על סך 400,000 ₪, בתוקף עד ליום 20/8/2009, בהתאם להורות סע' 8(א) של החוזה. (להלן: "הערבות", נספח 2 לתצהיר התובעים). 7. ניסים בודוק הוא תושב זר, ומקום מושבו בצרפת. התובע 2 (להלן: "אבי") טיפל עבור ניסים במו"מ לקראת החתימה על החוזה, ובביצוע העסקה לאחר כריתת החוזה. התובעת 3 היא חברה בבעלותו של אבי, והיא שביצעה את עבודות הבנייה בבניין, לטענת התובעים. 8. ביום 2/3/2009 נתן אגף הרישוי של עיריית תל אביב היתר בניה מס' 08-1017, על שם ניסים, לביצוע עבודות השיפוץ בבניין ולבניית דירה על גג הבניין (להלן: "היתר דירת הגג". נספח 12 לתצהירי התובעים). לצורך קבלת היתר זה שילם ניסים ביום 1/3/2009 אגרות בניה והיטלים בסך 141,907 ₪ (נספח 17 לתצהיר התובעים), והפקיד ערבות בנקאית בסך 94,600 ₪ (נספח 10 לתצהיר התובעים). 9. באותו יום - 2/3/2009 - ניתן על שם ניסים גם היתר בנייה מס' 09-0077 לביצוע עבודות בניין נוספות הכוללות שינויים ותוספות 2 יחידות דיור בבניין (להלן: "היתר הדירות". נספח 19 לתצהיר התובעים). לצורך קבלת היתר בנייה זה שילם ניסים אגרות והיטלי בנייה בסכום של 86,186 ₪, והפקיד ערבות בנקאית לטובת עיריית תל אביב בסכום של 26,620 ₪ (נספחים 16 ו-18 לתצהיר התובעים, בהתאמה). 10. ביום 17/8/2009 שלח עו"ד פרידמן לבנק דיסקונט דרישה לתשלום סכום הערבות. בסמוך לאחר משלוח מכתב הדרישה האמור, הוגשה התביעה בתיק שבכותרת, ועימה בקשה לצו מניעה זמני המורה לנתבעים, ובנק דיסקונט בכללם, להימנע ממימוש הערבות. בסיום הדיון בעניין צו המניעה הזמני נקבע, בהסכמת הנתבעים, כי הנתבעים ובנק דיסקונט יימנעו ממימוש הערבות הבנקאית עד החלטה אחרת, בכפוף לתנאים הבאים: יוארך תוקף הערבות עד לאחר מתן פסק דין בהליך העיקרי; התחייבות עצמית של ניסים לפיצוי המשיבים בגין כל נזק שייגרם כתוצאה ממתן הצו אם יבוטל בסופו של יום; ערבות צד ג' על סך 25,000 ₪; הפקדת מזומן או ערבות בנקאית נוספת בסך 20,000 ₪. בהתאם להחלטה זו הוארך תוקף הערבות עד ליום 2/9/2019; הומצאה ערבות צד ג' חתומה בידי אבי בודוק; כמו כן, הומצאה ערבות בנקאית נוספת על סך 20,000 ₪ ללא הגבלה בזמן. התחייבות עצמית של ניסים בודוק צורפה כבר לבקשה הראשונית שהגיש ניסים. התביעה הערבות הבנקאית: 11. התובעים מבקשים ליתן צו מניעה קבוע המורה לנתבעים להמנע ממימוש הערבות הבנקאית. לא קמה עילה למימוש הערבות הבנקאית הואיל והתובעים פועלים בשקידה לביצוע עבודות השיפוץ בבניין בהתאם לחוזה, וזאת למרות שהחוזה אינו קוצב זמן להשלמת העבודות. הנתבעים כלל לא הודיעו לתובעים על כוונתם לממש את הערבות הבנקאית. עבודות שיפוץ שטרם הושלמו, הרי זה בשל הנתבעים. עלות השלמת העבודות, נכון למועד הגשת התביעה על פי חוות דעת מומחה, היא 97,000 ₪. בכל מקרה אין עילה לחילוט ערבות בסכום העולה על 97,000 ₪, וגם אם יחולט סכום זה, יש להבטיח שייעשה בו שימוש להשלמת עבודות השיפוץ. 12. כבר עתה אציין, שלאחר השלמת ההליכים בתיק, לרבות שמיעת סיכומים, הגישו התובעים בקשות להגשת ראיות נוספות. תחילה ביקשו התובעים להגיש טופס 4 שהתקבל בידיהם, ולאחר מכן ביקשו להגיש תעודת גמר מיום 16/1/2013. התובעים טוענים כי מסמכים אלה מעידים על השלמת כל העבודות בבניין, ולפיכך הם מבקשים להורות על השבת הערבות הבנקאית לידי התובעים. התביעה הכספית: 13. התביעה הכספית עומדת על 1,249,939 ₪, ואלה רכיביה: (1) 560,000 ₪ בגין שטח דירת הגג. במו"מ שקדם לכריתת החוזה הציגו הנתבעים לתובעים מצג שווא כאילו ניתן לבנות על הגג דירה בשטח של 250 מ"ר. עובדה זו אושרה גם על ידי האדריכלית של הנתבעים, גב' זויה גרינשפון. בפועל התברר כי השטח עליו ניתן לבנות הוא 180 מ"ר בלבד. הואיל והתמורה חושבה לפי 2,000 דולר למ"ר (ובסה"כ 500,000 דולר ל-250 מ"ר), על הנתבעים להחזיר לתובע 1 סך של 140,000 דולר עבור 70 מ"ר, שהם 560,000 ₪, לפי שער של 4 ₪ לדולר. (2) 86,186 ₪ + 26,620 ₪ + 1,650 ₪ - הוצאות בקשר ל"היתר הדירות". הועדה המקומית לתכנון ובניה התנתה את מתן היתר דירת הגג בקבלת היתר הדירות, ואלה אכן הוצאו כאחד לאחר תשלום ששילמו התובעים עבור שני ההיתרים. דא עקא, היתר הדירות הוא היתר שהיה באחריות הנתבעים, והם נמנעו מהשלמת ההליכים הדרושים לקבלתו בשל מחלוקת בינם ובין רוכשי הדירות בנוגע לגודל הדירות. הנתבעים הם שהיו אמורים לשלם גם עבור קבלת היתר הדירות. על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 86,186 ₪ ששילמו התובעים לצורך קבלת היתר הבניה, וכן 26,620 ₪ - סכום הערבות הבנקאית שנדרשו התובעים להמציא לעירייה כתנאי לקבלת היתר הדירות. על אלה יש להוסיף 1,650 ₪ - עלות הוצאות הערבות הבנקאית לעירייה. (3) 180,000 ₪ בגין בניית ממ"דים. במו"מ בין הצדדים סוכם שהתובע 2 או מי מטעמו יבנו עבור הנתבעים את חדרי הממ"ד בדירות הרוכשים, והנתבעים ישלמו לתובע עבור הבנייה. הממ"דים הם חלק מהשיפוצים שבתוך דירות הרוכשים. שיפוצים אלה הוחרגו מיתר עבודות השיפוץ בבניין שהתחייבו התובעים לבצע. המילים "לבנות ממ"דים" שבסע' 7 לחוזה - בהקשר לעבודות השיפוץ בבניין - השתרבבו לחוזה בטעות, והן אינן בהתאם להסכמת הצדדים. על הנתבעים לשלם לתובעים את עלות בניית הממ"דים בדירות הרוכשים בסך 180,000 ₪. (4) 80,000 ₪ בגין בנייה מחדש של הקיר המזרחי והקיר הדרומי של הבניין. במהלך ביצוע העבודות התברר שהקיר המזרחי והקיר הדרומי של הבניין, לכל גובהם, נבנו שלא על פי היתר הבנייה המקורי. התובעים נאלצו להרוס את הקירות ולבנות אותם מחדש. עבודה זו לא הייתה כלולה בהתחייבויות הנתבעים כלפי רוכשי הדירות וממילא אינה כלולה בהתחייבויות התובעים כלפי הנתבעים. תמורת עבודה זו על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 80,000 ₪. (5) 45,000 ₪ בגין עבודות שנעשו כפיצוי לרוכשי הדירות בשל הקטנת הממ"דים. כתוצאה מקיומם של עמודים במיקום שונה מזה שהופיע בתכנית האדריכלית, התברר במהלך ביצוע העבודות שיש הכרח להקטין את גודל חדרי הממ"ד ב-3 מתוך 6 הדירות. רוכשי הדירות התנו את הסכמתם להקטנת הממ"דים ולהמשך הבנייה בביצוע מספר עבודות בדירותיהם. עלות עבודות אלה עמדה על 45,000 ₪, האחריות לעניין זה מוטלת על הנתבעים ועל כן עליהם לשלם לתובעים את עלות העבודות הנוספות שביצעו עבור רוכשי הדירות. (6) 40,000 ₪ + 5,000 ₪ בגין קוי אינסטלציה, בריכות ביוב וצנרת חשמל בחדר המדרגות. כתוצאה מפיצול הדירות על ידי הנתבעים היה צורך בקווי אינסטלציה חדשים של מים וביוב ובריכות ביוב חדשות בחצר הבניין. התובעים ביצעו עבודות אלה עבור הנתבעים אך לא קיבלו תשלום בעבורן. עלות העבודות 40,000 ₪. היה צורך להכניס בקירות חדר המדרגות צנרת חשמל חדשה לדירות. התובעים ביצעו עבודה זו עבור הנתבעים אך לא קיבלו תשלום בעבורה. עלות העבודה 5,000 ₪. (7) 12,000 ₪ - הוצאות שכירות גנרטור לזמן השיפוצים. היה על הנתבעים לגרום להעמדת חיבור חשמל זמני של חב' החשמל לתקופת ביצוע השיפוצים. הנתבעים לא מילאו אחר חובה זו ועל כן נאלצו התובעים לשכור גנרטור בעלות של 12,000 ₪. על הנתבעים להשיב לתובעים הוצאה זו. (8) 13,483 ₪ - חובות לחברת חשמל ועלות חיבור הבניין לחשמל. על הנתבעים לשלם לתובעים את חובותיהם או חובות מי מטעמם לחברת חשמל, ואת עלות חיבור הבניין לחשמל לאחר השלמת השיפוצים בסך של 13,483 ₪. (9) 200,000 ₪ - פיצוי מוסכם בגין הפרת החוזה. על פי סע' 18 של החוזה, ישלם הצד שיפר את החוזה לצד המקיים פיצוי מוסכם בסך 50,000 דולר. סכום זה לפי שער של 4 ₪ לדולר עומד על 200,000 ₪. על הנתבעים לשלם לתובעים סכום זה בגין הפרת החוזה. ההגנה 14. בפתח הדברים ראוי לציין שהנתבע 4 - בנק דיסקונט - הודיע שיקבל כל החלטה שתינתן בעניין הערבות הבנקאית והוא הופטר מהתייצבות לדיונים. 15. הנתבעים 1 ו-2 היו מיוצגים תחילה על ידי עורכי דין שונים. בהמשך ההליכים החליפו שני הנתבעים ייצוג וליכדו את הגנתם. לגופו של עניין, טענות כל הנתבעים עולות בקנה אחד. 16. הנתבעים מדגישים כי אין כל יריבות חוזית בינם ובין התובעים 2 - 3. החוזה נכרת עם התובע 1 בלבד. 17. בעניין הערבות הבנקאית הסבירו הנתבעים כי הערבות עמדה לפקוע ביום 20/8/2009. הואיל ועד למועד זה לא השלימו התובעים את עבודות השיפוץ, כפי שעולה גם מכתב התביעה, הורו הנתבעים 1 - 2 לעו"ד פרידמן לדרוש מבנק דיסקונט את מימוש הערבות על מנת שתהא בידי עו"ד פרידמן ערובה להבטחת השלמת עבודות השיפוץ, כפי שנקבע בסע' 8 של החוזה. ראוי לציין שבסע' 8 של החוזה נקבע כי על ניסים בודוק להפקיד בידי עו"ד פרידמן סך של 400,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית. איש לא התכוון להעביר את כספי הערבות לידי הנתבעים 1 - 2. הכוונה הייתה להמיר את הערבות הבנקאית שעמדה לפקוע בערובה במזומן שתהא מופקדת בנאמנות בידי עו"ד פרידמן על פי תנאי ההסכם. 18. לעניין הבקשה שהגישו התובעים לאחר סיום ההליכים לצרף כראיות את טופס 4 ותעודת גמר שניתנו לבניין, ולהורות על השבת הערבות הבנקאית, השיבו הנתבעים כי הם מתנגדים לבקשה. ראשית, נטען, שאין מקום להתיר צירוף ראיות חדשות בשלב זה של ההליך. ועוד נטען, כי קבלת טופס 4 ותעודת גמר אינם מעידים מיניה וביה על קיום התחייבויות התובעים על פי החוזה. הנתבעים טוענים כי הוגשו נגדם תביעות על ידי רוכשי דירות בגין ההתנהלות הרשלנית של התובעים בביצוע השיפוצים. לפיכך, אין מקום להורות על השבת הערבות הבנקאית לידי התובעים. הנתבע 3 הבהיר כי הוא אינו צד לסכסוך שבין התובעים לנתבעים 1 - 2 ולא לו לקבוע אם מילאו התובעים את חובתם על פי החוזה אם לאו. לפיכך, בכל הנוגע למימוש הערבות הבנקאית יפעל הנתבע 3 על פי הוראות שיקבל מבית המשפט בעניין זה. 19. בעניין התביעה הכספית טוענים הנתבעים 1 - 2 כי לא הפרו את החוזה, וכי כל העבודות וההוצאות שהוציאו התובעים לצורך ביצוע השיפוצים היו מוטלות על ניסים בודוק על פי החוזה. כל המידע נמסר לתובעים עובר לחתימה על החוזה והם אישרו את קבלתו. על כן אין מקום לטעון להטעיה כלשהי או לעבודות שנעשו על ידי התובעים עבור הנתבעים. לעניין החוב לחברת חשמל, הרי ככל שהיה חוב שבאחריות הנתבעים הם נכונים לשלמו. העלות הכרוכה בחיבור הבניין לחשמל אינה מוטלת על הנתבעים. 20. לשיטת הנתבעים, הרעיון שביסוד החוזה שנכרת בין הצדדים היה להעביר אל התובע 1 את כל זכויות הנתבעים בבניין, ועימן גם את כל התחייבויותיהם, כך שלאחר כריתת החוזה לא יהיו הנתבעים מעורבים עוד בכל צורה שהיא בענייני הבניין למעט שיפוץ פנימי בשתי דירות. גם לעניין שיפוץ זה התקיים מו"מ נפרד בין הנתבעים ובין התובע 2. בפועל, התובעים לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי הנתבעים, בנו שלא בהתאם להיתרי הבנייה וסיבכו את הנתבעים עם רוכשי הדירות בבניין. 21. הנתבעים כופרים באחריותם להיתר הבניה המתייחס לפיצול הדירות, ומבהירים שמדובר בהיתר בנייה אשר נועד להכשיר מצב שהיה קיים בבניין בפועל לאורך שנים. היתר זה, על העבודות הכרוכות בו היה חלק מן האחריות שנטל על עצמו התובע 1 במסגרת החוזה. הראיות 22. לא אפרט את רשימת המסמכים אשר צורפו לראיות הצדדים. המסמכים המרכזיים הוזכרו לעיל, וככל שהדבר יידרש אציין מסמכים נוספים בהמשך. יחד עם זאת, אציין את שמות העדים שתצהיריהם הוגשו מטעם הצדדים. 23. מטעם התובעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של העדים הבאים: (1) מר ניסים בודוק, התובע 1; (2) מר אבי בודוק, התובע 2; (תצהיר ותצהיר משלים) (3) מר עידו אורן, שהיה נוכח לדבריו בפגישת ההיכרות הראשונה של אבי בודוק ושחר מדטוב; (4) עו"ד שמואל טולדנו, אשר ייצג את ניסים בודוק בכריתת החוזה; (5) מר עומר סרחאן, שמאי ומהנדס, אשר ערך חוות דעת מומחה בעניין עלות העבודות שבוצעו בבניין. (6) מר יוסף אבו עמשה, מנהל עבודה מטעם התובעת 3 שעבד בבניין בשנים 2008 - 2009. 24. מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של העדים הבאים: (1) מר אוג'יני קוסטוביצקי, הנתבע 1; (2) מר שחר מדטוב, הנתבע 2; (3) גב' זויה גרינשפון, מהנדסת בנין, אשר עסקה בהכנת תכניות הבניה ובקשות להיתרי בנייה בבניין. (4) עו"ד ארדון פרידמן, הנתבע 3. דיון והכרעה 25. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפניי החלטתי לדחות את התביעה ברובה. איני רואה צורך להידרש לטענות הסף שהעלו הנתבעים באשר להעדר יריבות בינם ובין התובעים 2 - 3, באין חוזה ביניהם, הואיל ודין התביעה ברובה להידחות לגופה. מסיבה זו לא הקפדתי להבחין כל העת בין התובע 1 לתובעים האחרים, וגם במקום בו מדובר על התחייבויות התובע 1 על פי ההסכם, התייחסתי לכך כאל התחייבויות של התובעים כולם. מקום שיש חשיבות לכך, הבחנתי בין התובע 1 ליתר התובעים. אתייחס תחילה לצו המניעה המבוקש בעניין הערבות הבנקאית, ולאחר מכן לתביעה הכספית. הערבות הבנקאית: 26. בכתב התביעה ביקשו התובעים להורות לנתבעים להימנע ממימוש הערבות הבנקאית מחמת שהתובעים שוקדים על ביצוע עבודות השיפוץ על פי החוזה, ונותרו עבודות בהיקף כספי של 97,000 ₪ בלבד. בסיום ההליכים ביקשו התובעים לצרף כראיות נוספות מטעמם טופס 4 ותעודת גמר המעידים על השלמת העבודות על פי החוזה. הנתבעים מתנגדים לצירוף ראיות בשלב זה של ההליכים, וטוענים כי גם בראיות הנוספות אין כדי להוכיח את השלמת התחייבויות התובעים על פי החוזה. 27. בצדק טענו הנתבעים כי אין מקום לאפשר הגשת ראיות נוספות לאחר הגשת הסיכומים. הגשת ראיות אחרי הגשת הסיכומים מחזירה את ההליך לראשיתו ומחייבת קיום דיון בראיות החדשות שהוצגו. זאת ועוד, פסק הדין מתייחס למצב העובדתי נכון למועד הגשת התביעה. ככל שמבקשים התובעים לדון בעובדות שהתחדשו לאחר הגשת התביעה, עליהם לבקש לתקן את כתב התביעה. לפיכך, ראיות המתייחסות לשינויים עובדתיים שארעו לאחר הגשת התביעה אינן רלוונטיות לצורך פסק הדין. 28. שבעתיים נכון הדבר, מקום בו מבקשים התובעים סעד שלא התבקש כלל בכתב התביעה. ובמה דברים אמורים?! - בכתב התביעה לא נתבקש אלא סעד של צו מניעה האוסר על הנתבעים את מימוש הערבות הבנקאית. עתה, יחד עם הבקשה להגשת ראיות נוספות מבקשים התובעים להורות על השבת הערבות הבנקאית לידי התובעים. בקשה שכזו היא בגדר שינוי כתב התביעה ואינה יכולה להתקבל כלל בשלב זה של הדיון. 29. זאת ועוד, ראוי לזכור שכתב התביעה הוגש בשלהי חודש אוגוסט 2009, מיד לאחר שעו"ד פרידמן שלח לבנק דיסקונט דרישה למימוש הערבות. מימוש זה הוא שביקשו התובעים למנוע בהגשת התביעה, והבקשה לסעד זמני שבצידה. מאז ועד היום השתנו הנסיבות באופן שבקשת התובעים בכתב התביעה אינה רלוונטית עוד. הנסיבות שהשתנו הן המשך ביצוע עבודות שיפוץ הבניין, מצד אחד, ותביעות שהגישו רוכשי הדירות נגד הנתבעים בעניין אותן עבודות ממש, מצד שני. והשינוי העיקרי - מאז הוגשה התביעה הוארך תוקפה של הערבות הבנקאית עד ליום 2/9/2019 ובטל הצורך שגרם לעו"ד פרידמן לדרוש את מימוש הערבות הבנקאית מבנק דיסקונט. 30. על כן, גם אם אתיר את הגשת הראיות הנוספות מטעם התובעים אין בכך כדי להועיל לתובעים. אין מקום למתן צו גורף לנתבעים לבל יממשו את הערבות הבנקאית. משהוארך תוקף הערבות הבנקאית עד ליום 2/9/2019 התייתר הצורך במימושה המידי, וניתן להמתין בעניין זה עד לבירור המחלוקות שבין התובעים ובין הנתבעים בנוגע להשלמת העבודות על פי החוזה. יודגש כי שאלה זו אינה עומדת לדיון לפני, ואינה יכולה להיות מוכרעת על פי הראיות שהוצגו בתיק זה. יש צורך לבדוק את איכות העבודות שבוצעו באמצעות מומחים מתאימים, ואני מניח שהדבר ייעשה, בין היתר, במסגרת ההליכים שנקטו רוכשי הדירות נגד הנתבעים. בין כך ובין כך, ייאמר כבר עתה כי אין בטופס 4 או בתעודת גמר כדי ללמד על קיום התחייבויות התובעים (וליתר דיוק, התחייבויות התובע 1) על פי החוזה. כפי שציינתי, כל עוד חשופים הנתבעים לטענות של צדדים שלישיים בנוגע לעבודות אלה, מן הדין להותיר בתוקף את הערבות הבנקאית שנתן התובע 1 להבטחת ביצוע העבודות על פי החוזה. יש להסתפק בהודעת עו"ד פרידמן, אותה אישרו גם הנתבעים 1 - 2, בכתבי ההגנה, לפיה לא יפעל עו"ד פרידמן למימוש הערבות הבנקאית והעברת הכספים לידי הנתבעים 1 - 2, אלא על פי צו בית משפט שיינתן בעניין זה. ואכן, נוכח המחלוקת הנטושה בין הצדדים, אני סבור כי אל לו לנתבע 3 לפעול בעניין מימוש הערבות הבנקאית על דעת עצמו (אלא אם תעמוד לקראת פקיעה, כשם שקרה בחודש 8/2009). במקרה שיידרש הנתבע 3 לממש את הערבות הבנקאית, מצד אחד, או להשיבה לתובעים, מצד שני, טוב יעשה עו"ד פרידמן אם יפנה לבית המשפט בבקשה מתאימה בהליך של טען ביניים. 31. התוצאה היא שאני דוחה את בקשת התובעים למתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על הנתבעים את מימוש הערבות הבנקאית. צו המניעה הזמני שניתן בעניין הערבות הבנקאית - מבוטל. הערבות הבנקאית המקורית, שתוקפה הוארך עד ליום 2/9/2019, תושב לידיו הנאמנות של עו"ד פרידמן. ככל שלא נגרם לנתבעים נזק כתוצאה מעצם מתן הצו שבוטל, טוב יעשו הנתבעים אם יסכימו להשבת הערבויות האחרות אשר נתנו התובעים כתנאי לקבלת צו המניעה הזמני. מכל מקום, הואיל ועל פני הדברים, לא נגרם לנתבעים כל נזק מעצם מתן צו המניעה הזמני, מחמת שתוקף הערבות הוארך, הרי שאם לא יגישו הנתבעים עד ליום 15/7/13, תובענה חדשה בגין נזקים שגרם להם צו המניעה שבוטל או בקשה לחילוט הערבויות בתיק זה (לפי תק' 371 לתקנות סדר הדין האזרחי), יוחזרו הערבויות וכתב ההתחייבות לתובעים, למעט הערבות הבנקאית על סך 400,000 ₪, שתועבר לידי עו"ד פרידמן, כאמור לעיל. התביעה הכספית: 32. סע' 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 קובע: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו." 33. לשון החוזה שנכרת בין הצדדים אינה מותירה מקום לספק כלשהו באשר לאומד דעתם של הצדדים במקרה זה. מלשון החוזה עולה כי הרעיון שעמד ביסוד החוזה הוא בדיוק כפי שתואר בכתבי ההגנה של הנתבעים. הנתבעים ביקשו להעביר אל התובע 1 את כל זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבניין, למעט ההתחייבות לביצוע שיפוץ פנימי בדירות של שניים מרוכשי הדירות. התובע קיבל על עצמו את כל התחייבויות הנתבעים בקשר לבניין, למעט התחייבויות שנטלו על עצמם הנתבעים לביצוע שיפוץ פנימי בדירות של רוכשי הדירות. על תכלית החוזה ועל אופן ביצועו למדים אנו, בין היתר, מן הסעיפים שיפורטו לקמן. 34. סעיף 3 של החוזה הוא סעיף הצהרתי, וזו לשונו: "הקונה מצהיר כי ראה את הממכר בדק ובחן אותו באופן יסודי ובעיני מומחה בדק את כל תוכניות בניין העיר החלות, הקיימות והרלוונטיות לבניה, וכן הוא בדק את זכויותיו של המוכר בבניין ובגג הבניין, לרבות כל נספחי הסכם זה, וכי ביקר ובדק בעירית תל אביב במנהל ההנדסה ו/או בכל גורם רלוונטי אחר הקשור בעבודות השיפוץ והבניה על הגג, וידועים לו ונהירים לו כל המטלות והחובות והסמכויות, ללא יוצא מן הכלל המוטלות במסגרת הסכם זה ועל פי דרישות העיריה, הן מבחינה משפטית והן מבחינה תכנונית, והן מבחינה פיזית, וכי נועץ לפני רכישת הממכר עם אנשי מקצוע מתאימים על מנת לבדוק אם אכן הממכר מתאים לו וכי לא הסתמך בשיקולים לרכישת הממכר מכל מצג או מידע מצד המוכרים וכי הוא קונה את הממכר כפי שהוא AS IS ובתנאים ובתמורה כמפורט בהסכם זה להלן, ובכפוף להצהרות המוכר בהסכם זה" . לפנינו סעיף הצהרתי מפורט ומדוקדק, אשר מעטים כמותו בחוזים מן הסוג הזה. זאת לדעת, הקונה על פי החוזה הוא ניסים בודוק, אשר העיד כי לא פגש את הנתבעים ולא דיבר עם איש מהם לפני חתימת החוזה (עמ' 25 ש' 2 ו-4). במו"מ אשר קדם לכריתת החוזה היה מעורב אבי בודוק והחוזה עצמו נחתם על ידי עו"ד שמואל טולדנו בשם התובע 1. עד היום לא יודע התובע 1 את תוכן החוזה לאשורו והוא סומך על התובע 2 ועל עורכי דינו בכל הנוגע לתוכן החוזה וביצועו. (עמ' 25 ש' 21 ו-23). קודם לחתימה על החוזה הוחלפו טיוטות בין עו"ד פרידמן, אשר ייצג את הנתבעים 1 - 2, ובין עו"ד טולדנו, אשר ייצג את התובע 1 (עדות עו"ד טולדנו, עמ' 43 ש' 15). התובע 2 העיד על עצמו כמי שהוא בעל ניסיון רב בבנייה. הוא בעל רישיון קבלן בקנדה גם לבניינים גבוהים והוא בנה מעל 350 וילות בקנדה (עמ' 64, ש' 9). בנסיבות אלה, כשהקונה מיוצג על ידי איש מקצוע מטעמו בתחום הבנייה, ועל ידי עורך דין שחותם בשמו על החוזה, יש ליתן משקל כפול ומכופל להצהרות המפורטות בדבר בדיקות שקיים הקונה לממכר בטרם החתימה על חוזה השכירות. הממכר נמכר AS IS ולא תישמע טענה כאילו לא היה הקונה מודע לתכניות החלות על הבניין או למשמעויות אחרות כלשהן הנובעות מן העסקה. 35. סעיף 7 לחוזה, הוא סעיף ביצועי אשר עומד במוקד המחלוקת שבין הצדדים, וזו לשונו: "ידוע לקונה כי, בין השאר, עפ"י הסכמי מכר הדירות לרוכשי הדירות התחייבו המוכרים לשפץ על חשבונם את כל צידי הבניין, חדר המדרגות, הלובי, והחצר, לבנות ממדים וכן להתקין מעלית בבניין והקונה מצהיר כי ידוע לו שהוא רוכש את הממכר כפוף להתחייבות המוכרים כלפי רוכשי הדירות והוא מתחייב בזה לקבל על עצמו ולבצע על חשבונו את כל התחייבויות המוכרים כלפי רוכשי הדירות כאמור לעיל מלבד ההתחייבות המוכרים כלפי רוכשי הדירות לשיפוץ פנימי בתוך דירות המוכרים (להלן - "התחייבות השיפוץ"). הנה כי כן, לפנינו שוב סעיף מפורט, מפורש וברור, אשר מטיל על הקונה, באופן שיורי, את כל ההתחייבויות שהתחייבו המוכרים כלפי רוכשי הדירות, למעט שיפוץ פנימי בתוך דירות הרוכשים. (נכתב בחוזה "דירות המוכרים", אך ברור כי מדובר בטעות סופר, ואין מחלוקת בעניין זה). התחייבויות המוכרים כלפי רוכשי הדירות מפורטות בחוזי המכר שבין המוכרים ובין רוכשי הדירות, והן כוללות בין השאר (כך לפי לשון סע' 7 לחוזה) את העבודות המפורטות בסע' 7 הנ"ל. חוזי המכר של רוכשי הדירות צורפו כנספח ד' להסכם. כך על פי הפתיח להסכם (והואיל מס' 5 בעמ' הראשון), וכך במקומות רבים לאורך ההסכם כולו. לטעמי, אין כל חשיבות לשאלה אם צורפו ההסכמים בפועל אם לאו. על החוזה חתם עו"ד טולדנו בשם הנתבע, ודי לי בכך שהוא חותם על כך שההסכמים עם רוכשי הדירות מצורפים לחוזה. עינינו הרואות, כי ניסים בודוק, באמצעות אבי בודוק ועו"ד טולדנו, התחייב כלפי הנתבעים לבוא בנעליהם בכל הנוגע להשלמת העבודות לשיפוץ מקיף ויסודי של הבניין, למעט עבודות שיפוץ שהתחייבו הנתבעים לבצע בתוך דירות הרוכשים. 36. התובעים, כמו גם הנתבעים ורוכשי הדירות, ידעו להבחין, הבחן היטב, בין עבודות שבגדר שיפוץ כללי של הבניין, לבין עבודות שהן בבחינת שיפוץ דירות הרוכשים. כך לדוגמה, בחוזה שכרתו הנתבעים 1 - 2 עם רוכשת דירה בבניין בשם הדסה כהן, ביום 27/6/2007 (חצי שנה לפני החוזה מושא התביעה) התחייבו הנתבעים לשפץ את דירת הרוכשת בהתאם למפרט המצורף כנספח להסכם שנכרת ביניהם (ההסכם והמפרט, צורפו כנספח 15 לתצהיר התובעים). עיון במפרט השיפוץ מלמד כי הוא מתייחס לנושאים הבאים: ריצוף, חלונות, חדרי שירותים ואמבטיה, מטבח, דלתות, אינסטלציה, חשמל טלפון וכבלים, מזגן, וגימור קירות פנים. כל אלה הם בגדר שיפוץ פנימי בדירה, ולא נכללו בהתחייבויות הקונה כלפי הנתבעים. שיפוץ פנימי זה נותר באחריות הנתבעים, ואכן אינו עניין לתביעה שלפניי, כלל ועיקר. לעומת כל אלה, בסיום המפרט רשמו הנתבעים וגב' כהן סעיף שכותרתו שיפוץ הבניין, והוא כולל את הפרטים הבאים: פנים וחוץ - לפי ירמיהו 10 או איכותי יותר; אינטרקום מצלמה בכניסה, כולל טלויזית אינטרקום בכל דירה; ממ"ד, לפי היתרים; מעלית - גימור אלומיניום ומראות מחברה מוכרת; שבירת קירות ובניית קירות; תיקוני רטיבות ונזילות מים במידה וקיימים; דוד שמש: מערכת קולטים ודו שמש לכל דירה; שנת בדק. הסכם זה ממחיש היטב את ההבחנה שעשו הצדדים בין שיפוץ פנימי בדירה, ובין עבודות כלליות של שיפוץ הבניין. 37. עתה, על יסוד התשתית כללית דלעיל, ניתן להידרש לרכיבי התביעה הפרטניים. (1) 560,000 ₪ בגין שטח דירת הגג. התובעים טענו כאילו הובטח להם ששטח דירת הגג יהיה 250 מ"ר ובפועל ניתן לבנות רק 180 מ"ר. טענה זו לא הוכחה. ראשית, לא שוכנעתי כי מאן דהוא אכן אמר למי מהתובעים שניתן לבנות על הגג 250 מ"ר. התובע 1 העיד על כך בתצהירו אך מחקירתו עלה הרושם כי הוא אינו בקיא כלל בחוזה, בתוכנו ובמו"מ שקדם לכריתת החוזה. התובע 1 אישר כי כלל לא דיבר עם מי מהנתבעים עובר לחתימה על החוזה וממילא אין הוא יכול להעיד על התחייבות של מי מהנתבעים בעניין זה. נאמנה עליי עדותה של המהנדסת זויה גרינשפון שהעידה בעניין זה שאמרה לאבי בודוק שהבניה על הגג היא בשטח של כ-150 מ"ר בתוספת ממ"ד ובתוספת חדר מדרגות. העדה העידה שהפנתה את אבי בודוק לתכנית ס' בה רשומים הדברים במפורש וכי גם בתיק המידע של הנכס הופיע מידע זה. זאת ועוד, בין אבי בודוק ובין המהנדסת גרינשפון נחתם הסכם בעניין תכניות דירת הגג, ובהתאם לכך הכינה המהנדסת גרינשפון תכניות עליהן חתם עו"ד טולדנו בשם התובע 1. אבי בודוק היה מעורב בהכנת התכניות לפרטי פרטים. הכיצד, אפוא, יכול התובע לטעון כי לא ידע מה שטח דירת הגג לאשורו?! (תצהיר גרינשפון, וכן ההסכם נספח א' לתצהיר, וכן עמ' 41 ש' 5 לפרוט'). שנית, בחוזה אין זכר לטענת התובעים. החוזה מגדיר את הממכר כזכויות התובעים בבניין המהוות בעיקר זכויות בנייה על הגג, מבלי לנקוב במטראז' כלשהו לבנייה. שלישית, בסע' 3 של החוזה הצהיר הקונה כי בדק את כל התכניות החלות על הממכר בעיני מומחה ואת זכויותיו המוכר בבניין ובגג הבניין. הקונה הצהיר כי "נועץ לפני רכישת הממכר עם אנשי מקצוע מתאימים על מנת לבדוק אם אכן הממכר מתאים לו וכי לא הסתמך בשיקולים לרכישת הממכר מכל מצג או מידע מצד המוכרים וכי הוא קונה את הממכר כפי שהוא AS IS ". בנסיבות אלה לא תישמע כל טענה של הקונה בעניין טיב הממכר. גם לו טעה מאן דהוא ואמר לאבי בודוק בשלב מוקדם של המו"מ כי על הגג יש זכויות בניה של 250 מ"ר, הרי שאין בכך כדי לחייב את הנתבעים, מקום בו נמשך המו"מ, ניתנה לקונה גישה אל כל המידע הרלוונטי, והקונה מצהיר כי בדק את המידע בפועל וכי הוא מודע לזכויות בגג הבניין. רביעית, לא הוכחה כל זיקה אריתמטית בין זכויות הבנייה על הגג ובין התמורה בסך 2,000 דולר למ"ר. כאמור, החוזה אינו מפרט את זכויות הבנייה על הגג והממכר מתואר באופן שיורי ככל זכויות התובעים בבניין למעט הדירות שנמכרו לרוכשים. התמורה עבור הממכר נקבעה באופן גלובלי ולא ניתן לייחס אותה לזכויות הבנייה על הגג בצורה אריתמטית. (2) 86,186 ₪ + 26,620 ₪ + 1,650 ₪ - הוצאות בקשר ל"היתר הדירות". נטען כי על הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות שהוציאו בקשר לקבלת "היתר הדירות", ובמיוחד בהתחשב בכך שסך של כ-84,000 ₪ מתוך סכום זה הוא קרן חניה. הנתבעים טוענים כי קבלת היתר זה הייתה תנאי לקבלת ההיתר לבניית דירת הגג וכי מדובר בחלק מההיתר לשיפוץ כללי של הבניין, ועל כן הוצאותיו מוטלות על התובעים. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין זה, וכן בחוזה ובמסמכים נוספים, החלטתי לקבל את טענת התובעים. החוזה אינו נותן מענה בהיר וחד משמעי בנוגע להוצאות הנדונות ברכיב זה של התביעה. סע' 12 ו13 של החוזה קובעים כך: "12. היטל השבחה אם יחול בעניין תכנית שקיבלה תוקף לפני יום חתימת הסכם זה יחול על המוכר ולאחר מכן על הקונה, מלבד היטל השבחה וכל תשלום אחר אשר יחול בגין מימוש זכויות הבנייה על הגג. 13. כל תשלום אחר שהוא, אשר ידרש על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה ו/או עיריית תל אביב, ללא כל יוצא מהכלל שמקורו עד ליום חתימת חוזה זה, יחול וישולם על ידי המוכר, מלבד תשלומים בגין מימוש זכויות הבנייה על הגג אשר יחולו על הקונה" סעיפים אלה יש לקרוא יחד עם סע' 5(ב) של החוזה אשר קובע כי סכום של 180,000 דולר מכספי התמורה יופקדו בידי עורכי הדין הנאמנים מטעם המוכרים "אשר ישלמו מתוך סכום זה את מס הרכישה החל על המוכרים בגין רכישת הבניין ואת מס השבח היטלי השבחה כופר חנייה וכל תשלום אחר אשר יידרש על ידי עיריית תל אביב לצורך קבלת אישור להעברת הממכר על שם הקונה". נקל להבחין שאין התאמה מלאה בין הסעיפים המטילים חובות תשלום על המוכרים ובין האמור בסעיף 5(ב), שהוא סעיף טכני לכאורה, ולמרות זאת כלולות בו הוראות מהותיות לעניין תשלומים אשר חלים על המוכרים ואינן כלולות בסעיפים העוס3קים בתשלומים המוטלים על המוכרים. לא זו אף זו, באופן בו נוסח סע' 5(ב) ניתן, לכאורה, לדרוש מהמוכרים גם תשלומים אשר על פי סעיפים אחרים חלים על הקונה, ובלבד שקבלת אישור העירייה מותנה בהם. ודאי לא לכך התכוונו הצדדים. לענייננו, מן האמור בסע' 13 הנ"ל עולה כי תשלומים שדורשת העיריה ומקורם קודם למועד החתימה על החוזה, ישולמו על ידי המוכרים, ובלבד שאינם תשלומים בגין מימוש זכויות הבניה על הגג. דוגמה לתשלום אשר כזה יכול להיות אותו כופר חניה המוזכר בסע' 5(ב) של החוזה, ובלבד שאינו בגין מימוש זכויות הבנייה על הגג. "היתר הדירות" הוא היתר מס' 09-0077 (נספח 19 לתצהיר התובעים), מקורו בבקשה מחודש 10/2007 אשר קדמה לחוזה מושא התביעה. ההיתר עוסק אמנם בפיצול דירות אך הוא כולל גם הוראות בנוגע לשיפוץ הכללי של הבניין. במובן זה, היה מקום לפרשנות שביקשו לתת הנתבעים להיתר זה כאילו שהוא מהווה חלק מהיתר הבנייה האחר הכולל הוראות בעניין דירת הגג ויתר ההוראות בנוגע לשיפוץ הבניין. יחד עם זאת, ההיתר קובע "פתרון עבור 2 מקומות חנייה הנדרשים, ניתן על ידי השתתפות בקרן חנייה". מדובר בהוראות שרובן ככולן אינן מתייחסות לשיפוץ הכללי של הבניין אלא לדירות שנמכרו על די הנתבעים. במיוחד נכון הדבר בנוגע לתשלום לקרן החנייה. לצורך קבלת היתר זה נדרש תשלום של 86,186 ₪ שמתוכו סך של 83,785 ₪ הוא עבור קרן חניה, והיתרה בסך 2,401 ₪ היא עבור אגרת בניה. החלטת ועדת המשנה בעניין היתר בניה זה ניתנה ביום 21/11/2007, קודם לחתימת החוזה בין הצדדים, ואין ספק כי אין מדובר בתשלומים בגין מימוש זכויות הבניה על הגג. לפיכך, אני סבור שתשלום זה יש להשית על הנתבעים והיה עליהם לשלמו בהתאם להתחייבותם בסע' 13 של החוזה. יחד עם זאת, יש להבחין בין התשלום אשר חל על המוכרים על פי החוזה, לבין הערבות הבנקאית שמסרו התובעים לעיריה בקשר להיתר זה, והעלויות הכרוכות בהוצאתה. המוכרים התחייבו לשלם את התשלום שנדרש על ידי העירייה אך יתר הפעולות שיש לבצע לצורך ביצוע העבודות מוטלות על התובעים. בכל הנוגע לביצוע עבודות על פי שני ההיתרים, "יצאו הנתבעים מהתמונה". לפיכך, ככל שנדרשה הפקדת ערבות לצורך קבלת ההיתר הרי שזו מוטלת על התובעים ולא על הנתבעים. לא זו אף זו, לא ברור לי מה מקום יש לדרוש את סכום הערבות מן הנתבעים, כשהתובעים צפויים לקבל לידיהם את הערבות עם סיום העבודות. ודוק, אין מדובר בתשלום לעיריה אלא בבטוחה בלבד. לפיכך, אני רואה לחייב את הנתבעים 1 - 2 בתשלום בסך 86,186 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/3/2009 ששילמו התבעים לעיריית תל אביב במקום הנתבעים. (3) 180,000 ₪ בגין בניית ממ"דים. נטען כי בניית הממ"דים בדירות הרוכשים היא חלק מן השיפוץ הפנימי בדירות הרוכשים ואינה מוטלת על התובעים. לפיכך, על הנתבעים לשפות את התובעים בגין הוצאה זו. עוד נטען כי המונח "לבנות ממדים" אשר כלול ברשימת העבודות שהתחייב התובע 1 לבצע בסע' 7 לחוזה, נשתרבב לשם בטעות. אינני מקבל את טענת התובעים. כפי שראינו לעיל, החוזה מפרט באופן מפורש וברור את חובת התובע 1 לבנות ממ"דים בבניין כחלק מעבודות השיפוץ של הבניין. גם בהסכם המכר שנכרת בין הנתבעים ובין גב' הדסה כהן מצינו כי בניית הממ"דים מופיעה תחת הכותרת "שיפוץ הבניין" ולא כחלק מעבודות שיפוץ הדירה. אמנם, במפרט שיפוץ הדירה שנכרת בין הנתבעים ובין הרוכשים סימי ושמואל סולטן (נספח 23ז לתצהיר התובעים) נרשם הממ"ד בסעיף נפרד ולא תחת הכותרת "שיפוץ הבניין", אך אין בכך כדי לגבור על האמור במפורש בחוזה שבין התובע והנתבעים בדבר חובת התובע לבנות ממ"דים כחלק משיפוץ הבניין. מטעם התובע חתם על החוזה עו"ד טולדנו, אשר קודם לחתימתו החליף טיוטות עם עו"ד פרידמן. חזקה על עו"ד טולדנו שלא היה מניח ל"טעות" כה משמעותית להשתרבב לחוזה. התובעים טוענים כי בשלב מסוים במגעים בינם ובין הנתבעים התחייבו הנתבעים לשלם עבור בניית הממ"דים ומאוחר יותר חזרו בהם בטענה שלא התחייבו לכך על פי החוזה. הנתבעים מכחישים טענה זו. אפס, גם אם בשלב מסוים במערכת היחסים שבין הצדדים אשר נמשכה לאורך זמן, טעו הנתבעים לחשוב כי הם מחויבים בתשלום בגין בניית הממ"דים, אין בכך כדי ליצור להם התחייבות יש מאין, מקום בו החוזה קובע הפוך באופן מפורש. איני סבור שיש ללמוד מכאן בדיעבד על אומד דעת הצדדים בעת כריתת החוזה. כאמור, החוזה ברור ומפורש והוא נחתם לאחר חילופי טיוטות בין עורכי דין מטעם שני הצדדים. לשון החוזה היא שמחייבת את הצדדים, והיא קובעת כי בניית הממ"דים מוטלת על התובע ולא על הנתבעים. לפיכך, אין מקום להשית על הנתבעים את הוצאות בניית הממ"דים, ואני דוחה רכיב זה של התביעה. (4) 80,000 ₪ בגין בנייה מחדש של הקיר המזרחי והקיר הדרומי של הבניין. נטען כי במהלך ביצוע העבודות התברר שהקיר המזרחי והקיר הדרומי של הבניין, לכל גובהם, נבנו שלא על פי היתר הבנייה המקורי. התובעים נאלצו להרוס את הקירות ולבנות אותם מחדש. מדובר בטענה מובהקת שעניינה חוסר מקצועיות מצד התובעים, בהתייחס לבדיקות שהיו אמורים לבצע ועליהן הצהירו כי בוצעו. עבודות הבנייה שהתחייב התובע לבצע כשבא בנעלי הנתבעים אינן עבודות של מה בכך. מדובר בשיפוץ יסודי וכולל של הבניין, אשר כולל, בין היתר, התקנת ממ"דים, הריסה כללית של חדר המדרגות והתקנת מעלית, שינויים בחזיתות הבניין וחיזוק הבניין בפני רעדות אדמה. (מתוך היתר בנייה 08-1017, נספח 12 לתצהיר התובעים). בדיקה ראויה של הבקשות להיתר בנייה, והשוואת ההיתרים להיתרי בנייה מקוריים הייתה מלמדת את התובעים מה היקף העבודה שיידרש מהם לצורך ביצוע עבודות שיפוץ הבניין. אם לא בדקו התובעים את כל אלה, למרות הצהרתם כי עשו כן, אין להם להלין אלא על עצמם. הנתבעים, ודאי אינם אחראים למחדלי התובעים. (5) 45,000 ₪ בגין עבודות שנעשו כפיצוי לרוכשי הדירות בשל הקטנת הממ"דים. נטען כי במהלך ביצוע העבודות התברר שיש הכרח להקטין את גודל חדרי הממ"ד ב-3 מתוך 6 הדירות. תמורת הסכמת רוכשי הדירות להקטנת הממ"דים ולהמשך הבנייה ביצעו התובעים עבודות בסכום של 45,000 ₪ בדירות הרוכשים. גם במקרה זה אין מדובר במחדל כלשהו שבאחריות הנתבעים. ראשית, נאמנה עליי עדותה של המהנדסת גרינשפון לפיה הפסיקה את ההתקשרות בינה ובין אבי בודוק כתוצאה מסטיות שהתגלו בין תכניותיה ובין הבנייה בפועל, וסירובו של בודוק להרוס את היציקות שנעשו בסטייה מהיתר הבניה. (תצהיר גרינשפון, סע' 13 - 16). בהקשר זה יש לדחות את טענת התובעים כלפי הנתבעים כאילו הם שגרמו להפסקת העבודה ולהתפטרותה של גב' גרינשפון ממתן שירותים לתובעים. שנית, גם בעניין זה מדובר על נושאים תכנוניים שהתובע הצהיר כי נבדקו על ידו עובר לחתימה על ההסכם, ואין כל עילה לטענה של התובעים בעניין זה כלפי הנתבעים. (6) 40,000 ₪ + 5,000 ₪ בגין קוי אינסטלציה, בריכות ביוב וצנרת חשמל בחדר המדרגות. נטען כי כתוצאה מפיצול הדירות על ידי הנתבעים היה צורך בקווי אינסטלציה חדשים של מים וביוב ובריכות ביוב חדשות בחצר הבניין. כמו כן, נטען כי היה צורך להכניס בקירות חדר המדרגות צנרת חשמל חדשה לדירות. גם במקרה זה מדובר בטענה שעניינה חלק מעבודות שיפוץ הבניין. התובע נטל על עצמו את מלוא העבודות שהיה צורך לבצע במסגרת שיפוץ הבניין למעט שיפוץ פנימי בדירות של רוכשי הדירות. ככל שכתוצאה מהשיפוץ הכולל התעורר צורך בהנחת קווי אינסטלציה או חשמל חדשים או בהנחת בריכות ביוב, הרי שמדובר בהוצאות שהיה על התובע לצפות מראש ואין מקום להשיתן על הנתבעים. (7) 12,000 ₪ - הוצאות שכירות גנרטור לזמן השיפוצים. נטען כי היה על הנתבעים לגרום להעמדת חיבור חשמל זמני של חב' החשמל לתקופת ביצוע השיפוצים. עיינתי בכל המסמכים שלפניי, ולא הבינותי מניין נטלו התובעים חובה זו שחלה, כביכול, על הנתבעים לגרום להעמדת חיבור חשמל זמני לתקופת ביצוע השיפוצים. אין לכך בסיס בחוזה שבין הצדדים או בכל התחייבות אחרת. התובעים באו בנעלי הנתבעים והיה עליהם לבצע את הפעולות הדרושות לצורך השלמת השיפוצים. בכלל זה היה על התובעים לדאוג לחיבור חשמל זמני או להעמיד לעצמם גנרטור, כפי שעשו. (8) 13,483 ₪ - חובות לחברת חשמל ועלות חיבור הבניין לחשמל. נטען כי על הנתבעים לשלם לתובעים את חובותיהם או חובות מי מטעמם לחברת חשמל, ואת עלות חיבור הבניין לחשמל לאחר השלמת השיפוצים בסך של 13,483 ₪. אין בסיס לדרישה לחייב את הנתבעים בעלות החיבור של הבניין לרשת החשמל. הוצאה זו היא חלק מההוצאות הכרוכות בביצוע שיפוץ יסודי ומקיף של הבניין. כפי שציינו הנתבעים עצמם, ככל שהיה קיים חוב לחברת החשמל עובר לחתימה על החוזה בין הצדדים, הרי שחוב זה ישולם על ידי הנתבעים. אפס, לא מצאתי בתצהירי התובעים כל פירוט או אסמכתא לעניין החוב הנטען. לאמתו של דבר, רכיב זה של התביעה נשמט כליל מתצהירי התובעים. (9) 200,000 ₪ - פיצוי מוסכם בגין הפרת החוזה. נטען כי בגין הפרת החוזה על הנתבעים לשלם לתובעים 200,000 ₪ כפיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק. ההפרות הנטענות הן: חילוט הערבות הבנקאית ללא עילה מוצדקת; מכירת זכויות בנייה בהיקף קטן מזה שהובטח; עיכוב הוצאת היתר הבנייה של דירת הגג; אי תשלום תשלומים שהיו הנתבעים אמורים לשלם; תשלומים שנאלץ אבי בודוק לשלם במקום הנתבעים; הוראה שנתנו הנתבעים למהנדסת גרינשפון לעצור את העבודה. כפי שראינו מוקדם יותר בדיון, אין ממש במרבית ההפרות הנטענות על ידי התובעים. טענה התובעים היחידה שנמצאה מוצדקת היא אי תשלום של התובעים לעיריית תל אביב עבור היתר הדירות. לטענת התובעים הפרה זו גרמה לעיכוב בביצוע הבנייה ובכך גרמה נזק גדול לתובעים. לטעמי, נוכח אי הבהירות שבחוזה בנוגע לתשלומים החלים על הנתבעים, ובמיוחד בעניין התשלום הנוגע להיתר הדירות שפרשנות הנתבעים לגביו היתה פרשנות אפשרית, אין מקום לקבוע שהנתבעים הפרו את החוזה, ואין מקום להשית עליהם פיצוי מוסכם בסכום הנקוב בחוזה. סוף דבר 38. על יסוד כל האמור לעיל אני מורה כך: א. בקשת התובעים למתן צו מניעה קבוע, אשר יאסור על הנתבעים את מימוש הערבות הבנקאית, נדחית. צו המניעה הזמני שניתן בעניין הערבות הבנקאית - מבוטל. הערבות הבנקאית המקורית, שתוקפה הוארך עד ליום 2/9/2019, תושב לידיו הנאמנות של עו"ד ארדון פרידמן. ב. אני דוחה את מרבית רכיבי התביעה הכספית שהגישו התובעים, למעט רכיב התשלום לעיריית תל אביב עבור "היתר הדירות". בהתאם לכך ישלמו הנתבעים 1 - 2 לתובעים סך של 86,186 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/3/2009. ג. בגין רכיב התביעה שבו זכו התובעים ישלמו הנתבעים 1 - 2 לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום. ד. בהתחשב בכל יתר רכיבי התביעה שנדחו, ובהם הבקשה לצו מניעה ותביעה כספית בסכום העולה על 1,100,000 ₪, ישלמו התובעים לנתבעים 1 - 2 הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום. ה. לנתבע 3 ישלמו התובעים הוצאות משפט ושכר טרחה בסכום כולל של 15,000 ₪. ו. התשלומים כולם ישולמו עד ליום 20/6/13. ז. תשלומים הדדיים ניתנים לקיזוז. ח. התביעה נגד הנתבע 4 - בנק דיסקונט - נדחית ללא צו להוצאות.חילוטחילוט ערבותערבות