העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל: סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים קובע כי העבדה שלא כדין משמעה : "2. (א) מעביד שעשה אחד מאלה - (1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, והתקנות לפיו;..." העסקה ללא היתר עבור המעביד סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים קובעים, כי העבדה שלא כדין משמעה מי שעשה אחד מאלה: (2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, דינו - כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה." סעיף 1 יג קובע כדלקמן: "1יג. (א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית. (ב) היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג שהשר ושר הפנים קבעו לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל." סעיף 1 לחוק עובדים זרים מגדיר את המונחים הבאים כך: "עובד זר" - עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה; "קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996; "מתווך כח אדם" - לשכה פרטית כהגדרתה בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; "מעביד" - לרבות קבלן כח אדם; ..." בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם מוגדר "קבלן כוח אדם" כך: "קבלן כוח אדם" - מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם;" סעיף 1 יג לחוק מוסיף וקובע כי לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד. משכך, לא די בקיומו של היתר כללי, אלא יש צורך בהיתר ספציפי עבור אותו מעסיק. זאת ועוד. תוכנם של המונחים "עובד" ו"מעביד" אינו תוכן אוניברסאלי, אם כי פונקציונאלי לסביבה החוקית שבה הם נקראים. כאשר מדובר בחוק עובדים זרים, יש לפרש את המונחים "מעביד" ו"עובד" ככוללים כל סיטואציה של התקשרות לביצוע עבודה עם "עובד זר", דהיינו מי שאינו רשאי לעבוד אצל מעסיק מסוים או בישראל על פי הוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. זאת, גם אם לעניין תחולת חוקי העבודה האחרים היה נקבע כי לא התקיימו בין המזמין את העבודה לבין מבצע העבודה יחסי עובד-מעביד. העסקת עובד זר בניגוד להוראות החוק, פוגעת בעובדים הישראליים, בין אם התקיימו יחסי עובד מעביד בין המעביד לבין העובד הזר, ובין אם מתכונת ההתקשרות ביניהם היתה אחרת (פ (ת"א) 1072/01 מדינת ישראל נ' שוסטר משה,ניתן ביום 10.4.03). העסקת עובדים זריםשאלות משפטיותעובדים זרים