המלומד שלמה כרם בספרו חוק הנאמנות (מהדורה רביעית 2004) כותב: "חוזה-נאמנות, ככל חוזה אחר, יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת. אין חוק הנאמנות דורש צורה מסוימת, אולם כאשר צורה מסוימת לחוזה היא תנאי לתוקפו של החוזה משום היבטים מסוימים שבו, תחול דרישה זו גם על חוזה הנאמנות המעורב באותו חוזה" (עמוד 184) בסעיף 3 לחוק הנאמנות מלמד אותנו, כי בשונה מן השליחות, בנאמנות העברת הנכסים מן היוצר לנאמן מנתקת את הקשר בין היוצר לנאמנות/נכסי הנאמנות/הנאמן, והעובדה שהתובע תובע את סכום השיק מלמדת לכאורה נגד נאמנות. כמו כן, בהתאם לסעיף 12 לחוק הנאמנות, נאמן אחראי לנזק לנכס הנאמנות כפי ששומר אחראי בהתאם לחוק השומרים, וביהמ"ש יכול להקטין את אחריותו זו אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידו. בתיק עא 21029-10-11 יוסף דוד נ' בר מור יזמים בע"מ ( מחוזי מרכז), 07/03/201245 נקבע: " העובדה שבין הצדדים לא נערך חוזה בכתב אינה מעלה ואינה מורידה לעניין קיומו של חוזה נאמנות, שכן חוזה נאמנות, ככל חוזה אחר, יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת. אין כל מניעה כי עסקת נאמנות תיווצר גם על דרך של התנהגות (עניין וואלס, בעמ' 812). גם קיבול הצעה לחוזה על ידי נאמן אינו חייב להיעשות באמצעות הודעה מפורשת מצדו. די אם יעשה הנאמן מעשה לביצוע החוזה או שיתנהג בצורה המעידה שקיבל עליו את חובת הנאמנות (ש' כרם, נאמנות (מהדורה רביעית, הוצאת פרלשטיין-גינוסר) בעמ' 184)". מסמך בכתב הינו תנאי מהותי, לא רק להוכחת עסקה במקרקעין אלא גם לקיומה (סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969). הגם שעפ"י חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, זו יכולה להיווצר גם בע"פ, הרי שכשמדובר בעסקה במקרקעין, גובר הדין המיוחד, ונדרש מסמך בכתב ליצירת העסקה, רכישת מקרקעין עבור הנהנה. אכן קיימים מקרים מיוחדים, בהם ביהמ"ש הקל בדרישת הסכם בכתב מכונן והסתפק באסופת מסמכים שיש בהם ביחד, כשהם משלימים זה את זה, כדי להעיד על הפרטים המהותיים הנדרשים לקיומה של עסקת מקרקעין, (ע"א 986/93 יעקוב קלמר נגד מאיר גיא ואח') או מקום בו העובדות ברורות ומדברות בעד עצמן, כגון "מעשה עשוי", ועולה מהן "זעקת ההגינות", המצדיקה לחייב את הצד השני לנוהג בתום לב ולהכיר בקיומה של עסקת מקרקעין, הגם שלא נערך הסכם בכתב (ע"א 8234/09 לילי שם טוב נגד כדורי פרץ)חוזהנאמנות