מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא זכויות גננת ממלאת מקום: 1. עניינה של התובענה בשאלת זכאות התובעת לשכר עבודה ופיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתה כגננת בנתבעת. 2. ביום 14/7/08 הוגשה תביעה לתשלום הפרשי שכר עבור חודשים מרץ עד מאי 2008, לרבות הפרשות לקרן השתלמות והפרשות לגמל עבור החודשים הנ"ל (ד"מ 5819/08). באותו יום הגישה התובעת תביעה נוספת בתיק עב 8498/08, לתשלום הפרשי שכר עבור חודשים יוני עד אוגוסט 2008, פיצויי פיטורים והשלמת הפרשות לגמל ולקרן השתלמות. כן עתרה למתן צו אשר יורה לנתבעת להעביר דיווח למשרד החינוך בדבר תקופת עבודתה של התובעת בנתבעת החל מחודש 9/97 ועד חודש 8/08. 3. בהתאם להחלטה מיום 27/12/09, אוחד הדיון בשתי התביעות. 4. התובעת הגישה תצהיר מטעמה וכן תצהירים של הורי הילדים שלמדו בגן בו עבדה (מר שמואל סעיד, גב' שושי סעיד, גבי' איילת מלמד ומר רונן חיימי). כן העידו מטעם התובעת הגב' ענת מורי, אשר במועדים הרלוונטים עבדה כגננת ורכזת בנתבעת, גב' חני בן משה, שעבדה כסייעת בגן בו לימדה התובעת, וגב' תמירה חדד, המועסקת בנתבעת כגננת. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר של מר יצחק רייך, המשמש כמנכ"ל הנתבעת. מחומר הראיות שהוצג לתיק עולות העובדות הבאות: 5. הנתבעת הינה עמותה רשומה העוסקת במתן שירותי חינוך לילדי גנים ומעונות יום בחינוך החרדי (להלן: "הרשת"). 6. התובעת הועסקה על ידי הנתבעת החל מחודש 9/97, כעולה מתלושי השכר. בשנים הראשונות לעבודתה הועסקה התובעת כגננת ממלאת מקום, על בסיס שכר יומי (ר' תלושי שכר של התובעת לשנים 1997-2000, ת/1 מיום 14/7/10). החל מחודש 9/00 הוצבה התובעת כ"גננת אם" בגן הילדים "אלון" שבראש העין. 7. ביום 29/5/07 נשלח לתובעת מכתב הזמנה לשימוע בנוגע להפחתת שכר (נספח ט' לכתב ההגנה), בו נאמר, בין היתר: "...לאור האמור, רשת הגנים שוקלת להפחית את שכר עבודתך במסגרת תוכנית ההבראה. במידה ואינך מסכימה להפחתה זו, הרי עומדת בפניך האופציה להפסיק את העסקתך עם זכאות לגמר חשבון בהתאם. ...". השימוע נקבע ל- 31/5/07. אין חולק כי לאחר השימוע הוחלט שלא תהיה הפחתה בשכרה של התובעת. 8. ביום 1/11/07 שלחה התובעת מכתב להנהלת הרשת, בו נטען כי השכר ששולם לה בחודש 9/07 אינו תואם את מה שהובטח לה בשימוע וכי במידה ולא יחול שיפור בתנאי שכרה "אני אצטרך לבקש לממש את הפיטורין שלי..." (נספח ב' לכתב התביעה). 9. ביום 15/11/07 שלחו הורי הילדים בגן מכתב למנכ"ל עיריית ראש העין, לפיו: "בעקבות השמועה על כך שהגננת בגן זה הגישה להנהלת רשת הגנים מכתב התפטרות עקב הרעת תנאים בשנה האחרונה... איננו מוכנים שגננות אלה יתפטרו או יפוטרו ונבקש להעביר גן זה לממלכתי דתי במהירות האפשרית עוד השנה כדי שלא יפריע למהלך ניהולו התקין של הגן" (נספח ד' לכתב התביעה). בעקבות המכתב זומנה התובעת לפגישה אצל מנכ"לית העירייה. 10. ביום 20/11/07 שלחה התובעת מכתב להנהלת הרשת בו הודיעה "על מימוש פיטורין לאחר הרעת תנאים בשכר ובזכויותי" (נספח ג' לכתב התביעה). 11. ביום 28/11/07 נערך לתובעת שימוע בפני חבר הנהלת הרשת, הר' ביננפלד. במהלך השימוע נטען כלפי התובעת כי הרשת רואה בפעולותיה כחתירה תחת המוסד בו היא עובדת. התובעת טענה מצידה כי היא אינה "חותרת" תחת הרשת, אלא ההורים הם אלה שפנו לעירייה, לאחר שהודיעה להם על התפטרותה בשל הרעת תנאים (נספח ה' לכתב התביעה; נספח יב לכתב ההגנה). 12. במהלך חודש 12/07 שוחחה מפקחת מטעם הרשת, גב' הורביץ, עם בעלה של התובעת, אשר מסר לה כי התובעת מעוניינת להמשיך בעבודתה ברשת. עקב כך נשלח לתובעת מכתב מטעם הנהלת הרשת, כדלקמן: "... רשמנו בפנינו הודעתך לפיה את חוזרת בך ממכתביך הקודמים והינך מעוניינת בהמשך העסקתך ברשת הגנים של אגו"י. כפי שהבהרנו בפגישה שהתקיימה איתך במשרדנו, כי מעשיך מול העיריה גרמו נזק תדמיתי לרשת. אנו רואים בך אחראית אישית לתיקון נזקים אלו ולדאוג לרישום מלא לגם בו את עובדת לשנת הלימודים הבאה" (נספח ו' לכתב התביעה). 13. ביום 8/1/08 שלחה התובעת מכתב תשובה להנהלת הרשת בו הבהירה כי בכוונתה להישאר ולעבוד בגן אלון "לעת עתה עד סוף שנה" וכי אין לראות בכך הסכמה להרעת תנאי עבודתה. במכתב שטחה התובעת את טענותיה ביחס להתנהלות הרשת כלפיה וכלפי גננות אחרות ובכלל זה טענתה בדבר הפרת הבטחה שניתנה לה להעלאת שכר (נספח ז' לכתב התביעה). 14. ביום 4/2/08 נערך לתובעת שימוע נוסף בפני מפקחת מטעם הרשת, הגב' מרים קליין. על פי פרוטוקול השימוע, במהלכו חזרה התובעת על טענותיה בדבר פגיעה בתנאי עבודתה וכן אישרה כי שוחחה עם מנכ"לית העירייה "בשביל שתעזור לי לעבור לממ"ד" (נספח ג' לכתב ההגנה). 15. ביום 10/2/08 נשלח לתובעת מכתב התראה מטעם הרשת, כדלקמן: "בהתאם למידע שהועבר למשרדנו ... הינך חותרת תחת פועלה של רשת הגנים ופועלת פוזיטיבית למניעת רישום ילדים לקראת שנה"ל הבאה. ... רשת הגנים רואה בך אחראית אישית וישירה לרישום ילדי הגן לשנה"ל הבאה ולהפניית הורי הילדים לרישום בעירייה לגן של רשת הגנים. ככל שיגרם כל נזק שהוא כתוצאה מפעולותיך... נראה בך אחראית ישירה ובלעדית לנזק הנגרם.... הינך נדרשת בזאת להעביר למפקחת, מידי סוף שבוע, רשימת הורים אשר פנו אליך לרישום לשנה"ל הבאה...". 16. ביום 6/3/08 הוזמנה התובעת להופיע בפני בית דין צדק של הר' קרליץ בבני ברק, בעקבות "תביעה בדיני ממונות" שהוגשה כנגדה על ידי הרשת (נספח ח' לכתב התביעה). בתביעה נטען כי התנהלותה של התובעת גורמת נזקים כספיים ותדמיתיים לרשת (נספח ט' לכתב התביעה). ביום 13/3/08 התייצבו הצדדים בבית דין צדק בבני ברק. באותו היום ניתנה החלטת בד"צ לפיה: "... הנתבעת (התובעת בענייננו- ה.י.) לא חתמה על שטר בוררין אבל הצהירה שתבוא לדיון בפני ביה"ד ביום שני..., בהסכמת הצדדים הוחלט כדלהלן: הנתבעת לא תהיה בקשר עם שום גורם ארגוני או פרטי לגבי הקצאות מבנים לגנים על חשבון הגנים של אגו"י לרבות רישום ילדים לשנה הבאה בכל מוסד אחר מלבד רשת הגנים של אגו"י ותמנע מכל פעולת השמצה והלזה על רשת הגנים של אגו"י. באם לא תופיע הנתבעת לדיון בבית הדין במועד שנקבע, יש רשות לרשת הגנים להשעות את הנתבעת" (נספח י' לכתב התביעה). 17. בתחילת חודש 3/08, לפני מועד הדיון שהתקיים בבד"צ, העבירה התובעת דף קשר להורי הילדים בגן בנושא חודש אדר וחג הפורים. תחת הכותרת "הודעות" שבדף הקשר נאמר, בין היתר: "תודה לה' על החסד שעשה עימנו שהתקבלנו לממלכתי דתי תורני שנה הבאה יהיה הגן של ממ"ד ותהיה צהרונית מהמתנ"ס בגן ועל כן צריך להרשם שוב בגן מי שמעוניין". 18. ביום 17/3/08 נמסרה לתובעת, באמצעות מברק, הודעה על השעייתה מהגן "בהתאם להסכמה שקיבלה תוקף של החלטת בית הדין מיום ... 13/3/08, ומאחר וסרבתם להתדיין באותה עת בפני בית הדין...". עוד נאמר בהודעה כי התובעת מוזמנת להתייצב במשרדי הרשת לצורך קבלת שיבוץ חדש. באותו היום יצאה הודעה מטעם הרשת להורי הילדים בגן, לפיה החל מיום 26/3/08 תשמש כגננת בגן אלון הגב' תמירה חדד (נספח יד' לכתב התביעה). 19. ביום 17/3/08 נשלח לתובעת מכתב מטעם בד"צ בבני ברק כדלקמן: "לאור בקשתך היום בביה"ד החליט ביה"ד להמתין 10 ימים שבהם תודיעי על בי"ד שבו הינך מבקשת לברר את נושא הסכסוך לפרטיו. עד למתן החלטה ע"י ביה"ד שידון בנושא, אסור לעשות כל פעולה שיש בה לשנות מהמצב הקיים..." (נספח י' לכתב התביעה). במכתב תשובה מיום 24/3/08, הודיעה התובעת לבד"צ כי היא אינה מסכימה לקיים בוררות בפניו וכי לא נתנה הסכמתה להחלטת בד"צ, כפי שנוסחה על ידו, לרבות לעניין מתן רשות לרשת להשעותה מהגן (נספח יא' לכתב התביעה). 20. ביום 25/3/08 נמסר לתובעת מכתב מטעם הרשת, לפיו היא לא הופיעה לשימוע שנקבע לה לאותו היום, וכי החל מיום למחרת (26/3/08) היא משובצת כגננת משלימה ב-5 גנים שונים, כמפורט במכתב (נספח יג' לכתב התביעה). ב"כ התובעת שלח באותו היום מכתב תשובה, בו דחה את הטענות שהועלו כלפי התובעת והודיע כי בכוונת התובעת להתייצב למחרת לעבודתה בגן אלון, בו היא עובדת למעלה משבע שנים (נספח 18 לתצהיר התובעת). 21. ביום 25/3/08 פנתה הרשת לבית הדין לעבודה בבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על התובעת להיכנס לגן ולסביבתו (בש"א 1673/08). ביום 26/3/08, בהסכמת התובעת, ניתן צו מניעה ארעי לפיו התובעת תימנע מלהתייצב בגן עד למתן החלטה אחרת. 22. ביום 6/4/08 הגישה הרשת תביעה לבית הדין למתן צו קבוע האוסר על התובעת להיכנס לגן ו/או לסביבתו (עב 4720/08). 23. ביום 8/4/08 ניתנה החלטה בבקשת הרשת למתן צו מניעה זמני, הדוחה את הבקשה (נספח 19 לתצהיר התובעת). 24. ביום 9/4/08 נשלח לתובעת מכתב מטעם הרשת שכותרתו "נטישת מקום העבודה" בו נטען כי התובעת אינה מתייצבת לעבודה בגנים בהם שובצה וכי הרשת רואה בהתנהגות זו כ"נטישת מקום עבודה, על כל המשתמע מכך" (נספח ד' לכתב ההגנה). 25. ב"כ התובעת פנה בשמה ודרש שלתובעת יוחזרו המפתחות של גן אלון, לאור החלטת בית הדין לעבודה. 26. ביום 16/4/08 נשלח מכתב של ב"כ הרשת בו נטען כי החלטת בית הדין בסעד הזמני, אינה משליכה על שאלת שיבוצה של התובעת, שכלל לא עמדה להכרעת בית הדין. כמו כן הועלתה פעם נוספת טענת הרשת לפיה היא רואה בהתנהגותה של התובעת כנטישת מקום העבודה (נספח ה' לכתב ההגנה). 27. ביום 27/4/08 נשלח מכתב נוסף מטעם הרשת, בו התבקש ב"כ התובעת להורות לתובעת שלא להופיע בגן ולא להפריע למהלך הלימודים התקין בו, שאם לא כן תיאלץ הרשת לפנות לשם כך לגורמי אכיפה. גם במכתב זה חזרה ב"כ הרשת על הטענה כי התובעת נטשה את מקום עבודתה (נספח ו' לכתב ההגנה). באותו היום הועבר לתובעת במסירה אישית מכתב של המפקחת מטעם הרשת, הגב' מרים קליין, לפיו: "בהתאם להודעת ההנהלה כפי שנשלחה אליך... הנני להודיעך בזה כי בגן אלון בראש העין משובצת כגננת הגב' תמירה חדד" (נספח ו' לכתב ההגנה). 28. ביום 28/4/08 הודיעה המפקחת, גב' קליין להנהלת הרשת כי התובעת לא הגיעה לעבודה כגננת משלימה בגנים בהם שובצה החל מתאריך 26/3/08. באותו היום נשלח לתובעת מכתב נוסף מהנהלת הרשת בו נאמר בין היתר, כי התובעת נטשה את מקום עבודתה, הינה מפריעה למהלך התקין של פעילות הגן, כי לא ישולם לה שכר עבודה החל מיום נטישת העבודה והיא אינה זכאית לפיצויי פיטורים. 29. כעולה מחומר הראיות, התובעת המשיכה להתייצב בגן אלון באופן סדיר עד לסוף שנת הלימודים וזאת במקביל לגב' תמירה חדד, אשר שובצה על ידי הרשת כגננת בגן. לתובעת לא שולם שכר עבודה החל מיום 26/3/08. 30. ביום 16/7/08, במהלך דיון בתביעת הרשת למתן צו קבוע (עב 4720/08) הצהירה התובעת "שמכאן ואילך לא אכנס לגן ברח' אבן גבירול 5 בראש העין ולא אפריע למהלך עבודה התקין בתוך הגן, כי אני כבר לא אעבוד שם". הצהרה זו קיבלה תוקף של פסק דין, מה שייתר את המשך הדיון בתביעה (נספח א' לכתב ההגנה). 31. בחקירתה הנגדית העידה התובעת כי החלה לעבוד כעובדת משרד החינוך החל מאמצע שנת הלימודים תשס"ט (2008 - 2009) (עמ' 31 לפרוטוקול). 32. טענות התובעת: א. יש להכיר ברצף עבודתה של התובעת כגננת ברשת החל מחודש 9/97 ועד ל- 8/08. ב. שכרה של התובעת, לצורך חישוב זכויותיה, וכפי שהובטח לה במהלך השימוע מחודש 5/07 עומד על 3,700 ₪. ג. התובעת המשיכה לעבוד בגן עד סוף שנת הלימודים תשס"ח והיא זכאית לשכר עבודה עבור החודשים 3/08 - 8/08. ד. יש לראות בהתנהלות הרשת כלפי התובעת כפיטורים. לחילופין, יש לראות בהתנהלות הרשת כלפי התובעת, כהרעה מוחשית בתנאי העסקה המצדיקה התפטרות בדין מפוטר. ה. במהלך שנות עבודתה ברשת רכשה התובעת ציוד עבור הגן בעלות של כ-15,000 ₪ על חשבונה. 33. טענות הנתבעת א. תקופות עבודתה של התובעת עד לשנת 2000 לא היו רצופות ואינן מזכות בזכויות רצף. ב. לא ניתנה לתובעת כל הבטחה להעלאת שכר. ג. התובעת התפטרה מעבודתה, תוך נטישת מקום העבודה ואי ציות להוראות הרשת בדבר שיבוצה החדש. לפיכך אין התובעת זכאית לפיצויי פיטורים. ד. התובעת עודדה את הורי הילדים לעבור לחינוך הממ"ד ולא ביצעה רישום של הילדים לגן שבבעלות הרשת, בניגוד למנהגה בעבר. התובעת הסיטה את הורי הילדים בגן כנגד הרשת, בין היתר תוך הפצת מידע כוזב. ה. התובעת גרמה נזקים לרשת, כאשר עם עזיבת העבודה בגן נטלה שלא כדין ציוד השייך לגן. בנוסף התובעת עשתה שימוש בסוד מסחרי של הרשת ופעלה כנגד הרשת תוך הכפשת שמה שלא כדין. בעניין זה הועלתה טענת קיזוז. דיון והכרעה תקופת עבודתה של התובעת ברשת 34. מחומר הראיות עולה שהחל מחודש 9/00 הועסקה התובעת כגננת קבועה בגן, על בסיס משכורת חודשית. לפני תקופה זו, החל מחודש 9/97, הועסקה כגננת ממלאת מקום על בסיס שכר יומי ובהתאם למספר ימי עבודתה בפועל. במהלך התקופה שבין 9/97 לבין 9/00, חלו הפסקות בעבודתה של התובעת לקראת תחילת שנת הלימודים, חלקן של למעלה מ-3 חודשים, כדלקמן: בין החודשים 6/98 - 8/98 (כולל). בין החודשים 4/99 - 8/99. בין החודשים 5/00 - 8/00. 35. בכתב ההגנה ובתצהירו של מר רייך, הוכחשה באופן גורף טענת התובעת לפיה החלה את עבודתה ברשת בחודש 9/97. טענת הרשת לעניין זה היתה כי "התובעת עבדה אצל הנתבעת מ- 1.9.00". לראשונה בסיכומים, טענה הנתבעת כי עד חודש 9/00 עבודתה של התובעת לא היתה רציפה מאחר וחלו בה הפסקות של למעלה מחצי שנה. 36. סע' 2 לחוק פיצויי פיטורים (כנוסחו בתקופה הרלוונטית), קבע: "לעניין ס' 1 יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת - ... (9) הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על שלושה חודשים". מלשון הסעיף עולה כי גם הפסקה של יותר משלושה חודשים אינה פוגעת ברציפות העבודה, אם לא היה ניתוק של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. 37. כעולה מתלושי השכר של התובעת, ההפסקות שחלו בעבודתה של התובעת עד שנת 2000, לא עלו על ששה חודשים. 38. מכל מקום, יחסי העבודה בין הצדדים לא נותקו במהלך הפסקות אלה. לראיה, התובעת שבה לעבודתה בכל פעם עם תחילת שנת הלימודים ובסופו של דבר אף נקלטה כגננת קבועה ברשת. 39. זאת ועוד, בתלושי השכר לתקופה שבין 9/97 - 9/00, צוין מועד תחילת העבודה של התובעת כ- 9/97. זאת גם בחודשים שלאחר ההפסקות שחלו בעבודתה. מכאן כי הרשת עצמה, לא ראתה בהפסקות אלה כמנתקות את יחסי העבודה בין הצדדים. 40. אשר על כן יש לראות בתובעת כמי שהועסקה ברשת ברציפות החל מחודש 9/97. השכר הקובע 41. במהלך חודש 5/07, בדומה לגננות אחרות ברשת, הוזמנה התובעת לשימוע שעניינו הפחתת שכר אפשרית במסגרת תוכנית ההבראה שהופעלה ברשת. לטענת התובעת במהלך השימוע הובטח לה בעל פה כי מאחר והיא גננת צעירה, שכרה לא ייפגע, אלא יועלה לסך של 3,700 ₪. 42. מלבד עדותה של התובעת, לא הוצגה כל ראיה לתמיכה בטענתה בדבר ההבטחה שניתנה לה להעלאת שכרה. מפרוטוקול השימוע שנערך לתובעת ביום 28/11/08 (נספח 8 לתצהירה) עולה כי הרב ביננפלד, אשר לטענת התובעת הבטיח לה את העלאת השכר, הכחיש את טענתה לעניין זה במהלך השימוע. על פי דברי התובעת בפרוטוקול, כאשר פנתה לרשת לראשונה בטענה שהובטחה לה משכורת חודשית בסך של 3,700 ₪ נאמר לה כי הכוונה היתה ל- 3,700 ברוטו, כפי שאכן שולם לה בפועל. 43. מאידך, עיון בתלושי השכר שהוגשו לתיק מעלה כי שכרה של התובעת בחודשים 9/07, 10/07 ו- 11/07 לא השתנה לעומת שכרה בשנת הלימודים הקודמת ועמד על כ- 3,700 ₪ ברוטו וכ- 3,200 ₪ נטו. על פי התלושים, בחודש 12/07 שולמו לתובעת הפרשי שכר עבור חודשים 9/07, 10/07 ו- 11/07, בסך של 1,862 ₪ בסה"כ, והחל מחודש 1/08 שכרה החודשי עמד על הסך של 4,330 ₪ ברוטו! על פי תלושי השכר, לא רק שלא היתה הפחתה בשכרה של התובעת, אלא שכרה החודשי הועלה בשיעור של כ- 600 ₪. עובדה זו תמוהה ביותר לאור כתבי הטענות וטענות הצדדים. מחד, התובעת משתיתה את זכאותה לפיצויי פיטורים על הבטחה להעלאת שכר שלא מוממש בעוד שבפועל מסתבר ששכרה הועלה. מאידך, הנתבעת מכחישה שהבטיחה להעלות את שכרה של התובעת בעוד שבפועל העלתה גם העלתה. נסיבות הפסקת העבודה 44. התובעת מבקשת לראות בהתנהלות הרשת כלפיה כפיטורים או לחילופין כהרעה מוחשית בתנאי העסקתה. מנגד טוענת הרשת כי התובעת התפטרה מעבודתה. בסיכומיה העלתה ב"כ הרשת טענה נוספת, לפיה גם אם יקבע שהתובעת פוטרה, הרי שהתנהגותה עובר לסיום יחסי העבודה מהווה הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים. 45. כאשר קיימת מחלוקת עובדתית לגבי נסיבות הפסקת העבודה, מוטל נטל ההוכחה על הטוען לפיטורים. "כשמדובר בפיטורים, מוטל נטל ההוכחה על הטוען לקיומם" (דב"ע נו/3-201 שמש ירושלים בע"מ נ' מאיר ניסימיאן, עבודה ארצי כרך כח(1) 216; דב"ע נד/3-129 משה ענבר נ' איתן הראל ואח', עבודה ארצי כרך ל(2), 154). עוד נקבע: "יסוד הפיטורים וההתפטרות כאחד הוא שהצד הפועל נתן ביטוי אשר אינו משתמע לשתי פנים, לכוונתו להביא את יחסי העבודה הקיימים בין השניים לידי סיום" (דב"ע ל/3-1 הרמין נ' דואיב, פד"ע א' 18). נבחן להלן את התנהלות הצדדים במהלך השתלשלות האירועים שקדמו להפסקת ההתקשרות. התנהלות הרשת כלפי התובעת 46. התובעת מבקשת לראות בפעולות שונות שננקטו כלפיה על ידי הרשת, כמעידות על כוונה להביא לפיטוריה. בכלל זה מצביעה התובעת על ניסיון השעיתה מהגן ושיבוצה כגננת מחליפה, הצבת גננת חדשה בגן, אי זימונה לפגישה לקראת שנת הלימודים הבאה ופגיעה בתנאי שכרה. 47. מכתב ההשעיה שהוצא לתובעת ביום 17/3/08 אינו מצביע על כוונת הרשת להביא את יחסי העבודה בין הצדדים לכדי סיום. אין מדובר במכתב פיטורים, שכן בגוף המכתב הוזמנה התובעת למשרדי הרשת לצורך קבלת שיבוץ חדש. פעולה זו מצביעה דווקא על כוונת הרשת להמשיך ולהעסיק את התובעת במתכונת העסקה חדשה. 48. העובדה שהוצבה בגן גננת אחרת במקומה של התובעת, אף היא אינה מצביעה על כוונת הרשת לפטר את התובעת, נוכח שיבוצה של התובעת במקום עבודה חלופי. טענת התובעת לפיה בגנים בהם שובצה כגננת חלופית עבדו גננות אחרות, לא הוכחה. על פי עדותה של התובעת, הדברים לא היו ידועים לה מתוך ידיעה אישית, אלא "מפי חברות". התובעת אישרה כי לא פנתה בעניין זה להנהלת הרשת וכלל לא התייצבה בגנים בהם שובצה (עמ' 29 לפרוטוקול). 49. לטענת הרשת, השעייתה של התובעת מהגן ושיבוצה בגנים אחרים, נעשו בעקבות מעורבותה בניסיון להעביר את מבנה הגן ואת ילדי הגן לחינוך הממ"ד. מבלי להכריע בחוקיות הפעולה, ברור כבר עתה שאין מדובר בפיטורים. 50. יתרה מזאת, לטענת התובעת עבודתה ברשת הופסקה רק בחודש 8/08, בעוד שהודעה בדבר השעיתה מהגן ושיבוצה כגננת מחליפה נמסרו לה כחצי שנה קודם לכן, בחודש 3/08. מכאן כי התובעת לא ראתה עצמה כמפוטרת בעקבות פעולות הרשת מחודש מרץ 2008, שכן בפועל, היא המשיכה לעבוד ברשת עד סוף שנת הלימודים. 51. העובדה שהתובעת לא זומנה לפגישה לקראת שנת הלימודים תשס"ט ולא נשלחה לה כל הודעה בנושא, אינה מצביעה אף היא על כוונת הרשת להביא לפיטוריה. לטענת התובעת, לגננות אשר הרשת ביקשה לסיים את העסקתן נשלחה הודעה על הפסקת עבודה בחודש 5/08. העובדה שלתובעת לא נשלח מכתב כזה, מצביעה על כך שלא היה בכוונת הרשת לפטרה. 52. זאת ועוד בעניינה של התובעת התנהלה בין הצדדים התכתבות פרטנית, לאור המחלוקות שנתגלעו ביניהם. לפיכך אין מקום להשליך מהודעות כאלה ואחרות שנשלחו מטעם הרשת לגננות האחרות על עניינה של התובעת. 53. לטענת התובעת, התבטאותו של חבר הנהלת הרשת הרב ביננפלד, בתוכנית רדיו מיום 15/5/08, מלמדת כי לא היה לה מקום עבודה ברשת ויש לראותה כמפוטרת. התובעת לא הציגה ראיה כלשהי לתמיכה בטענתה לגבי הדברים שנאמרו כביכול על ידי הרב ביננפלד. הצגת הדברים כציטוט מתוכנית רדיו, אין בה כשלעצמה כדי ללמד על אמיתותם. יתירה מזו, תוכן ההתבטאות, כפי שצוטטה על ידי התובעת בתצהירה, מלמד לכל היותר על קיומו של סכסוך בין הצדדים (לגביו אין מחלוקת) ולא ניתן להסיק ממנו מי יזם את הפסקת ההתקשרות בין הצדדים. התנהלות התובעת 54. לטענת הרשת יש לראות באי התייצבותה של התובעת לעבודה בגנים בהם שובצה, כנטישת מקום עבודתה, אשר כמוה כהתפטרות. ואולם בפועל, התובעת המשיכה להתייצב לעבודה בגן אלון עד לסוף שנת הלימודים. המשך התייצבותה של התובעת לעבודה בגן אלון מלמדת כי מבחינתה, יחסי העבודה בין הצדדים לא הסתיימו בחודש מרץ 2008. 55. טענתה העיקרית של הרשת כלפי התובעת, היא כי התובעת חתרה תחתיה בכך שלקחה חלק פעיל בניסיון להעביר את ילדי הגן ואף את מבנה הגן, לחינוך הממ"ד והסיטה את הורי הילדים בגן כנגד הרשת. להלן נבחן טענה זו לאור חומר הראיות. 56. הרשת טענה כי התובעת היא שיזמה את מכתב ההורים שנשלח למנכ"לית עיריית ראש העין ביום 15/11/07. טענה זו לא הוכחה. גב' מלמד העידה כי היא זו שניסחה את מכתב ההורים, בעקבות הודעת התובעת על כוונתה להתפטר. העובדה שהתובעת יידעה את הורי הילדים בגן שהיא שוקלת להפסיק את עבודתה ברשת נוכח אי שביעות רצון מתנאי ההעסקה, כשלעצמה, אינה מעידה על כוונתה "לחתור" תחת הרשת. 57. בעקבות מכתב ההורים זומנה התובעת לפגישה אצל מנכ"לית העירייה. מדברי התובעת בפרוטוקול השימוע מיום 28/11/07, עולה כי במהלך הפגישה, טענה התובעת בפני מנכ"לית העיריה כי היא אינה מרוצה מתנאי העסקתה ברשת וביקשה את עזרתה. כמו כן התובעת התייחסה בחיוב לאפשרות שתעבור לעבוד בחינוך הממ"ד, וכלשונה: "אם המנכלית וראש העיר יוכלו להעביר אותי לממ"ד שהם יצליחו ואני אצליח ואתם תצליחו". בחקירה נגדית העידה התובעת בהתייחס לפגישתה עם מנכ"לית העירייה: "אמרתי שאם ההורים ילחמו ואם אני זכאית להגיע לממ"ד אז לא אכפת לי." (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 13/6/10). 58. לטענת הרשת, במסגרת תפקידה התובעת היתה אחראית בין היתר על רישום הילדים לגן ופעלה כך במשך 6 שנים. ואולם בשנת עבודתה האחרונה נמנעה התובעת לבצע רישום של הילדים לגן, ואף עודדה את הורי הילדים לרשום את ילדיהם לחינוך הממ"ד. לטענת התובעת, היא לא היתה אחראית על רישום הילדים לגן, אלא היה זה תפקידה של הרכזת. 59. גב' מורי העידה לעניין זה: "לגננת אין הרבה תפקיד ברישום אבל כשבאים הורים לגן להתרשם היא אומרת להורים שילכו לעיריה" (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 24/3/10). עוד העידה הגב' מורי כי התובעת "עודדה הורים לרישום לממ"ד", כאשר לדבריה שמעה זאת מהורי הילדים בגן (עמ' 4,5 לפרוטוקול). בהתייחס לעדות זו של גב' מורי העידה התובעת בחקירתה הנגדית: "כאשר ענת מורי העידה שעודדתי הורים לעבור לממ"ד היא לא שיקרה אבל היא אמרה שלפי שמועות... היא רכזת והיא יודעת". בהמשך עדותה ציינה התובעת: "היא אמרה שהיא פחדה להביא הורים לגן שלא אקח אותם לממ"ד" (עמ' 31 לפרוטוקול). 60. לתמיכה בטענתה בדבר תפקידה של התובעת ברישום הילדים לגן, הוצג מטעם הרשת פרוטוקול שימוע שנערך לתובעת ביום 23/5/05 (נ/1 מיום 13/6/10). מדברי התובעת כפי שנרשמו בפורטוקול, עולה שהתובעת עשתה מאמצים לרישום הילדים לגן. התובעת לא הכחישה את עצם קיומו של השימוע, ולא התייחסה עניינית לדברים שנרשמו בפורטוקול, למעט הכחשה גורפת של מעורבותה ברישום הילדים לגן. 61. גב' חני בן משה, אשר בתקופה הרלוונטית הועסקה כסייעת בגן ועבדה בצמוד לתובעת, העידה "שרוית פעלה שיהיו ילדים בגן. היא עשתה חלק מהרישום" (עמ' 8 לפרוטוקול). 62. ממכלול הראיות כמפורט לעיל עולה כי במהלך שנות עבודתה בגן התובעת אכן נטלה חלק ברישום הילדים לגן. לא היה מדובר בתפקיד רשמי, אלא התובעת היתה זו שהציגה את הגן להורים המתעניינים והיתה מפנה אותם לגורמים המוסמכים בעירייה (הרכזת) לצורך ביצוע הרישום. עוד עולה מהראיות כי בשנת עבודתה האחרונה התובעת נמנעה מלהפנות הורים לרישום הילדים לגן של הרשת וככל הנראה אף עודדה אותם להרשם לחינוך הממ"ד. לפי דברי התובעת עצמה, הרכזת האחראית על הרישום נמנעה מלהפנות הורים להתרשם מהגן מחשש שהתובעת "תקח אותם" לממ"ד. 63. טענת הרשת לפיה התובעת היתה מעוניינת בהעברת הגן לחינוך הממ"ד, ובתוך כך עודדה הורים לרשום את ילדיהם לחינוך הממ"ד, מוצאת תימוכין גם בדף הקשר שהופץ על ידי התובעת להורי הילדים בגן בחודש 3/08. בדף שהופץ התובעת הודיעה על העברת הגן לממ"ד בשנת הלימודים הבאה ומסרה הנחיות לגבי רישום הילדים לממ"ד. כאשר נשאלה על כך בחקירתה הנגדית התובעת כלל לא הכחישה כי עודדה את הורי הילדים לעבור לחינוך הממ"ד ואף ציינה: "היה טוב מאד לעבור לממ"ד. לטענתך שהמסר הזה הועבר להורים, אני משיבה שטוב לי וזה המסר שהעברתי להורים" (עמ' 29 לפרוטוקול). 64. מכל האמור לעיל עולה כי בשנת עבודתה האחרונה, ועל רקע חילוקי הדעות שנתגלעו בין התובעת לבין מעסיקתה רשת הגנים, התובעת נטלה חלק פעיל ושיתפה פעולה עם הורי הילדים בגן אלון, בניסיון להעביר את הגן לניהול של משרד החינוך במסגרת חינוך הממ"ד. לשם כך נפגשה התובעת עם מנכ"לית העירייה, נמנעה מלהפנות הורים לרשום את ילדיהם לרשת ועודדה אותם להירשם לחינוך הממ"ד. התנהלות זו של התובעת, יש בה כדי להעיד על כוונת התובעת לסיים את התקשרותה עם הרשת ולעבור לעבוד כגננת במשרד החינוך. 65. במכתבה של התובעת מיום 8/1/08 ציינה שהיא מוכנה להישאר ולעבוד בגן עד לסוף השנה והוסיפה "ואני לא חושבת שבמילים אלו זה מראה שאני מוכנה להרעת תנאים". מכתב זה נשלח בתשובה למכתב מטעם הרשת, לפיו התקבלה הודעת התובעת כי היא חוזרת בה מהודעה על התפטרותה. אין המדובר אמנם במכתב התפטרות, בו מודיעה על התובעת הפסקת עבודתה בסוף השנה. ואולם, מתוכן המכתב ניתן ללמוד כי התובעת לא היתה מרוצה מתנאי העסקתה ברשת ולפיכך לא היתה מעוניית להמשיך ולעבוד ברשת בשנת הלימודים הבאה. 66. עוד מציינת התובעת במכתבה כי "אם אכן קשה לכם לכלכל את הגנים תעבירו אותם לעיריה ותהיה לכם הקלה". דברים אלה של התובעת מרמזים על רצונה בכך שהגן יועבר מניהול הרשת לעיריה, כאשר סביר להניח כי הדבר היה מוביל להפסקת עבודתה ברשת. 67. מהראיות שהוצגו לתיק, לרבות עדותה של התובעת עצמה, עולה כי בשנת עבודתה האחרונה, בעודה עובדת הרשת, התובעת לא פסלה את האפשרות כי בשנת הלימודים הבאה תועסק באמצעות משרד החינוך, ואף היתה מעוניינת בכך. חיפוש מקום עבודה חלופי, אף אם אינו מהווה, כשלעצמו, ביטוי חד משמעי להתפטרות, יכול להצביע על העובד כמי שהיה מעוניין יותר בהפסקת יחסי העבודה, כאשר מתעוררת מחלוקת לעניין זה. 68. במהלך הדיון בתביעה שהוגשה כנגדה על ידי הרשת (עב 4720/08) הצהירה התובעת כי לא תיכנס לגן מאחר והיא כבר לא תעבוד שם. בחקירתה הנגדית ציינה התובעת: "הכוונה היתה שלא אעבוד יותר ברשת הגנים אלא בממ"ד. לאור התנהגות של הרשת שראיתי שהרב ביננפלד אמר שאני לא ראויה לעבוד ברשת הגנים..." (עמ' 25 לפרוטוקול). דברים אלה של התובעת מלמדים אף הם על כוונתה לסיים את עבודתה ברשת החל משנת הלימודים תשס"ט. 69. בחינת התנהלותם של הצדדים עובר להפסקת יחסי העבודה, מובילה למסקנות אלה: א. הרשת לא פיטרה את התובעת בחודש מרץ 2008 אלא העבירה אותה לתפקיד אחר. ב. התובעת, על דעתה, לא פעלה על פי הוראות הרשת והמשיכה לעבוד בגן אלון. ג. מכאן שבחודש מרץ 2008 לא היה ניתוק יחסי עובד ומעביד, לא בפיטורים ולא בהתפטרות. 70. בכל הנוגע לחודש אוגוסט 2008, הרשת לא פיטרה את התובעת במועד זה, כפי שלא פיטרה אותה בחודש מרץ. התובעת היא זו שהתפטרה, בשל רצונה לעבור ולעבוד כגננת בחינוך הממלכתי דתי. מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה שהתובעת היא זו שקבעה למעשה את מועד הפסקת ההתקשרות בין הצדדים, בסוף שנת הלימודים. 71. בנסיבות המתוארות יש לראות את התובעת כמי שהתפטרה מעבודתה ברשת, בחודש אוגוסט 2008. האם נסיבות התפטרותה של התובעת מזכות בפיצויי פיטורים 72. טענתה החלופית של התובעת היא כי התנהלות הרשת כלפיה במהלך שנת עבודתה האחרונה היא בבחינת הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה, המצדיקה התפטרות בדין מפוטר בהתאם להוראת סע' 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963. 73. הנטל להוכחת קיומם של נסיבות כמפורט בסע' 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מוטל על התובע (דב"ע מח/3-159 שלום נ' מירון סובל שור ושות', פד"ע כ' 290). כמו כן על הטוען להתפטרות בדין פיטורים להצביע על קשר סיבתי שבין ההרעה בתנאי עבודתו לבין התפטרותו בפועל (דב"ע לה/3-41 היגר נ' שוורץ, פד"ע ז 24). 74. טענת התובעת לפיה הרשת הפחיתה את שכרה החל מחודש 9/07, לא הוכחה והיא אינה מתיישבת עם תלושי השכר שהוצגו לתיק (נספח ז' לכתב ההגנה). כפי שהובהר בפסק הדין לעיל, על פי תלושי השכר, שכר של התובעת עלה ולא פחת. 75. טענת התובעת בחקירתה הנגדית כי הרעת התנאים היא הפחתה של 10% משכרה החל משנת 2003 (עמ' 26 לפרוטוקול) מוצאת אמנם תימוכין בתלושי השכר, בהם מופיע כי מידי חודש הופחתו 10% משכרה של התובעת תחת הכותרת "קיזוז שכר". ואולם מאחר ומדובר בהפחתת שכר שהונהגה כבר בשנת 2003, לא מתקיים קשר סיבתי בינה לבין התפטרותה של התובעת בשנת 2008. 76. מהמכתבים ששלחה התובעת לרשת בשנת עבודתה האחרונה, ומדבריה בשימועים שנערכו לה, ניתן להתרשם כי היא חשה "מקופחת" ולא מתוגמלת מספיק על עבודתה בגן. ואולם כל עוד לא הוכח כי חלה הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה, תחושה זו, כשלעצמה, אינה מזכה את העובד להתפטר בדין מפוטר. 77. התובעת טוענת כי שיבוצה כגננת מחליפה בחמישה גנים שונים, מהווה פגיעה מוחשית בתנאי עבודתה. 78. אין חולק כי החל משנת 2000 התובעת שימשה כגננת קבועה בגן. בתוך כך רכשה התובעת מעמד מסוים הן כלפי הורי הילדים בגן והן כלפי צוות העובדים. סביר להניח כי מעמדה של התובעת כגננת משלימה בגנים אותם לא הכירה היה נפגע, ביחס למעמד אותו רכשה לאורך שנות עבודתה בגן. מאידך, יש לבחון את התנהלות הרשת באספקטריה של האירועים שהתנהלו מול התובעת ומול גן אלון שבו עבדה. כפי שהובהר לעיל, העברת התובעת להיות גננת מחליפה, באה על רקע פעולות של התובעת לדרבון הורי הגן להרשם לגן ממ"ד, על רקע פעולות של התובעת להיקלט כעובדת עירייה ולא כעובדת הרשת. ההנחיה לתובעת שלא לעבוד יותר בגן אלון, היתה פעולה נדרשת מטעם הרשת לאור התנהלותה של התובעת. ככל שהתובעת סברה שהעברתה מגן אלון להיות גננת מחליפה היתה פעולה בלתי חוקית, היה עליה לנקוט בהליכים בעניין זה. ודוק - באותה עת היתה התובעת מיוצגת ע"י עורך דין. תחת זאת בחרה התובעת לעשות דין לעצמה ולהתייצב בגן אלון מידי יום, אף שהרשת הציבה בגן גננת אחרת, תוך שהתובעת מבצעת בפועל את עבודת הגננת, בניגוד מוחלט להוראות מעסיקתה. 79. טענת התובעת לפיה היה על הרשת להוציא לה "מכתב התפטרות", וכל עוד לא הוצא לה מכתב כאמור - ראתה עצמה כמחוייבת להמשיך את עבודתה בגן, אינה ברורה. ככל שהתובעת סברה כי היא רשאית להתפטר בדין מפוטרת, היא זו שהיתה צריכה להודיע לרשת על התפטרותה. 80. בנסיבות המתוארות לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הפסקת העבודה בחודש יולי 2008 מהווה התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העסקתה, המזכה בפיצויי פיטורים. 81. סיכום - פיצוי פיטורים בנסיבות הפסקת העבודה כפי שתוארו לעיל, מסקנתנו היא שהתובעת היא זו שהתפטרה מעבודתה ברשת, עקב מעבר לעבוד כעובדת משרד החינוך. לא ניתן לראות בהפסקת העבודה כפיטורים שכן הרשת לא פיטרה את התובעת מעולם אלא, לכל היותר, שינתה בחודש מרץ 2008 את הצבתה בגן אלון, לתפקיד אחר. מאז מרץ 2008 הפגינה התובעת, במכתבים ששלחה וששנלחו בשמה, את עמדתה כי לא תמשיך לעבוד ברשת בשנת הלימודים הבאה שכן ברצונה לעבור לחינוך הממ"ד. התובעת לא הוכיחה כי הרעת תנאים היא זו שגרמה לה להתפטר מעבותדה. נוכח כל האמור, התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים ותביעתה ברכיב זה נדחית. מועד הפסקת העבודה 82. אין חולק כי החל משנת הלימודים תשס"ט התובעת לא היתה עוד עובדת הרשת. בהמשך אותה שנה התובעת החלה לעבוד כגננת במשרד החינוך. מהעדויות בתיק עולה שהתובעת המשיכה להתייצב לעבודה בגן באופן סדיר, עד לסוף שנת הלימודים, זאת במקביל לגב' תמירה חדד, אשר הוצבה על ידי הרשת כגננת בגן החל מחודש 3/08. 83. אין לראות בדחיית בקשתה של הרשת למתן צו מניעה זמני (בש"א 1673/08), כקביעה משתמעת של בית הדין לפיה התובעת יכולה לשוב ולעבוד בגן. בהחלטה בסעד הזמני נדחתה בקשת הרשת למתן צו מניעה זמני שיאסור על התובעת להיכנס לגן ולסביבתו. בית הדין שם כלל לא נדרש להכריע בשאלה האם יחסי העבודה בין הצדדים הגיעו לסיומם. התובעת עצמה לא עתרה לבית הדין בבקשה לבטל את החלטת הרשת להשעותה. 84. החלטת בית הדין בסעד הזמני, אמנם לא אסרה על התובעת מלהיכנס לגן אלון, אך מנגד גם לא חייבה את הרשת להמשיך ולהעסיק את התובעת כגננת בגן. 85. לתובעת נשלחו מכתבים מטעם הרשת, בהם הועלו טענות שונות לפיהן היא נטשה את מקום עבודתה ואף נאמר לה כי היא אינה זכאית לשכר עבור הגעתה לגן, בניגוד להוראות הרשת בדבר שיבוצה מחדש. 86. על פי עדותן של גב' בן משה וגב' חדד - התובעת המשיכה לעבוד בגן עד לסוף שנת הלימודים ואף "לקחה פיקוד" כגננת ולמעשה ניהלה את הגן, הן מבחינת העברת הפעילות לילדים והן מבחינת ניהול קשר עם ההורים. גב' חדד הוסיפה וטענה כי היא סיפרה על המצב להנהלת הרשת. על פי עדותה של גב' חדד "הרכז של אלעד הגיע כדי לומר לה לצאת מהגן" (עמ' 11 לפרוטוקול). ואולם בסופו של דבר אין חולק כי התובעת לא הוצאה מהגן, והמשיכה לעבוד שם עד סוף השנה. 87. מסקנת האמור היא כי הרשת למעשה איפשרה מצב שבו התובעת המשיכה לעבוד בגן באופן סדיר וקבוע עד לסוף שנת הלימודים. הרושם שנוצר הוא כי הנהלת הרשת בחרה להעלים עין מהתנהלות זו של התובעת, ומלבד המכתבים שהוחלפו בין הצדדים, נמנעה מלפעול לשם הפסקת עבודתה. 88. במצב דברים זה לא ניתן לקבוע כי עבודתה של התובעת הופסקה בחודש 3/08. יש לראות את מועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים, בהתאם למועד הפסקת עבודתה בפועל, היינו בסוף שנת הלימודים בחודש 8/08. זכאות התובעת להפרשי שכר 89. הרושם שעולה משמיעת העדים ומעיון בחומר הראיות הוא כי שני הצדדים לא נהגו כראוי בנסיבות העניין. הרשת מצידה נמנעה מלנקוט בפעולה ברורה וחד משמעית לשם הפסקת עבודתה של התובעת, לאחר שהיה ברור כי התובעת ממשיכה להתייצב לעבודה בגן אלון בניגוד להוראותיה. זאת ככל הנראה מתוך חשש כי פעולה כזו תחשב כפיטורי התובעת. התובעת מצידה בחרה להתעלם מהוראת הרשת בדבר שיבוצה מחדש ומהמצב החדש שנוצר בגן אלון, והמשיכה להתייצב לעבודה בגן על אף שהוצבה בו גננת אחרת ועל אף שבמשך חודשים לא שולם לה שכר בגין התייצבותה כאמור ואף הובהר לה במכתבים מטעם הרשת כי אין היא זכאית לשכר עבודה עבור חודשים אלה. 90. הרשת נמנעה מלפטר את התובעת לאחר שלא מילאה אחר הוראות הרשת והמשיכה להתייצב לעבודה בגן אלון ולא להתייצב לגנים אליהם נשלחה. הרשת אינה יכולה לטעון כיום שהתובעת אינה זכאית לשכר עבודה, שעה שהובהר שעבדה בפועל, בידיעת הרשת, אשר לא פיטרה את התובעת. 91. מטעם זה אנו קובעים שהתובעת זכאית לשכר עבודה עבור החודשים אפריל עד אוגוסט 2008, בהתאם לשכר ששולם לה בחודשים קודמים. עבור שכר חודש מרץ אינה זכאית לתשלום משלא עבדה, מכוח צו מניעה שאסר כניסתה לגן. בנוסף, זכאית התובעת לזכויות סוציאליות עבור חודשים אלה, לרבות חופש, הבראה, הפרשה לקרן השתלמות ולפנסיה. 92. נוכח המחלוקת בשאלת עצם זכאותה של התובעת לשכר עבודה בגין חודשים אלה, לא מצאנו לנכון לחייב את הרשת בתשלום פיצויי הלנה בגין אי תשלום שכר כאמור. 93. כאן המקום לציין כי במסגרת כתב התביעה התובעת לא עתרה לתשלום דמי הבראה ופדיון חופשה ורכיבים אלה הוספו על ידי ב"כ התובעת, בפירוט כספי של כתב התביעה שהוגש על ידו מאוחר יותר. לפיכך, פסק הדין מתייחס לזכויות הנתבעות עבור התקופה מחודש מרץ 2008 ואילך. ככל שלתובעת תביעות כספיות המתייחסות לתקופות אחרות, הרי שאלה לא נדונו בתיק זה. טענת הקיזוז 95. בכתב ההגנה העלתה הרשת טענת קיזוז לענין נזקים שונים שנגרמו לה בעטיה של התובעת ובכלל זה ירידה במספר הילדים הנרשמים לגן, הכפשת שמה של הרשת ופגיעה בתדמיתה, נזקים כספיים ישירים למבנה הגן עקב נטילת ציוד על ידי התובעת שלא כדין, שימוש בסוד מסחרי של הרשת, התנהלות בחוסר תום לב, הפרת חוזה ההעסקה והתעשרות שלא כדין. 96. טענות הרשת בדבר נזקים תדמיתיים שנגרמו לה וגזל סוד מסחרי נטענו באופן כללי, ללא פירוט כלשהו, וללא ראיות לתמוך. הרשת הפנתה לדברים שנאמרו ו נכתבו על ידי התובעת בפני גורמים שונים, אולם נמנעה מלפרט את הנזקים שישירים שנגרמו לה בגין פעולות אלה ואת שיעורם. הרשת לא פירטה מהו הסוד המסחרי שנגזל לטענתה על ידי התובעת ומשכך אף לא הוכיחה כי אכן המדובר בסוד מסחרי כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות. 97. על פי הנתונים שהוצגו לתיק, לאחר עזיבתה של התובעת חלה ירידה במספר הילדים הנרשמים לגן. על פי עדותן של גב' בן משה וגב' חדד מספר הילדים הלומדים בגן ירד לכ- 20, לעומת כ-30 ילדים ומעלה בתקופת עבודתה של התובעת. לעניין זה אף הוצגו נתוני רישום הילדים לגן על ידי מנהל החינוך התורני בעירית ראש העין, מר חג'בי. מאידך הנתבעת לא פירטה את שיעור הנזק שנגרם לה בעקבות הירידה במספר הילדים הנרשמים. זאת ועוד בתחום עיסוקה של התובעת, אין זה חריג כי הורים בוחרים לרשום את ילדיהם לגן מתוך הכרות עם גננת מסוימת ולאו דווקא מתוך העדפה של רשת חינוך זו או אחרת. העובדה כי הורים בחרו שלא לרשום את ילדיהם לגן עקב עזיבתה של התובעת, אינה בהכרח מטילה אחריות לתשלום נזק, על כך על כתפי התובעת. 98. מחומר הראיות שהוצג לתיק עולה כי בסמוך לעזיבתה, נטלה התובעת ציוד מהגן. כך עולה מעדותן של גב' בן משה והתובעת עצמה. לטענת התובעת, המדובר היה בציוד שנרכש על ידה ועל חשבונה במהלך שנות עבודתה בגן. טענה זו של התובעת לא הוכחה, משלא הוצגו על ידה קבלות המעידות על רכישת הציוד. זאת ועוד, התובעת אישרה שקיבלה תקציב מהעירייה לשם רכישת ציוד לגן ואף אספה כסף מההורים (עמ' 28 לפרוטוקול). 99. יחד עם זאת ועל אף שלכאורה הוכח כי התובעת נטלה עימה ציוד השייך לגן - הרשת לא הציגה ראיות לעניין שווי הציוד שנלקח וערכו. בנסיבות העניין לא הוכח שיעור הנזק שנגרם לרשת עקב נטילת הציוד - ומשכך לא ניתן לפסוק פיצוי בגין נזק זה. 100. טענת הרשת לפיה היא "מעריכה את כלל נזקיה ב- 156,000 ₪, נטענה באופן כללי, ללא פירוט ומבלי שהוצגה לה כל ראיה לתמוך. אשר על כן, טענת הקיזוז נדחית. סוף דבר 101. התביעה מתקבלת באופן חלקי כדלקמן: א. הרשת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: שכר עבודה בסך 4,330 ₪ לחודש עבור החודשים אפריל עד אוגוסט 2008, סה"כ 21,650 ₪. זכויות סוציאליות בגין החודשים הנ"ל, לרבות דמי הבראה, פדיון חופש, הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות או פיצוי חלף ההפרשות הנ"ל. הסכומים הנ"ל ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 1/9/08 ועד התשלום בפועל. ב. ניתן בזאת סעד הצהרתי לפיו התובעת הועסקה על ידי הרשת כגננת החל מחודש 9/97 ועד לחודש 8/08. 102. נוכח מסקנתנו כאמור לעיל, אנו קובעים שכל צד יישא בהוצאותיו. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. גננות (גן ילדים)