וועדות חיצוניות לבחינה של נושאים מסוימים נפוצות בעיקר במסגרת המשפט המנהלי (ראו לדוגמא: בג"ץ 7589/05 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר התחבורה (פורסם במאגרים המשפטיים, 22.7.2007; עת"מ (מחוזי-ת"א) 231-05-10‏ אשל נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון; י' זמיר הסמכות המנהלית כרך א 290 (מהדורה שנייה, 2010)). לעומת זאת, הקמת וועדה מיוחדת בלתי תלויה רווחת יותר במשפט התאגידי האמריקאי וידועה בשם "Special Litigation Committee" (להלן: "SLC"). בעוד שחוק החברות הישראלי שותק בעניין, סעיף 7.44(a) ל-Model Business Corporation Act האמריקאי מעגן את כוחה של ה-SLC ומפקיד בידיה את הכוח להביא לחיסולה של תביעה נגזרת, וכלשון החוק: "An independent committee possesses the corporate power to seek the termination of a derivative suit." יחד עם זאת, היחס לממצאי והחלטת ה-SLC נתונים במחלוקת במסגרת הדין האמריקאי. ישנן שלוש מגמות עיקריות בנושא, שנותנות לממצאים ולהחלטת הוועדה משקל שונה (כהן, עמ' 510-507). ככלל, הפסיקות בוחנות את החלטת ה-SLC בשני שלבים: בשלב הראשון, נבחנת אי תלותה של הוועדה, הסמכויות שהואצלו לה מהדירקטוריון ותום ליבה. בבחינת ממצאי הוועדה, יש לבחון את יסודיות חקירתה והפרוצדורות שבהן נקטה הוועדה על מנת לבסס את ממצאיה. הנטל להוכיח את האמור מוטל על שכמי החברה הטוענת כי החלטת ה-SLC ראויה לאימוץ. שלב זה משותף לכלל הפסיקות ואינו נתון במחלוקת (Boland v. Boland , 423 Md. 296, 31 A.3d 529, 2011 Md. LEXIS 670 (2011), להלן: "עניין בולנד"). בשלב השני, עומד שיקול דעתה המהותי של הוועדה לבחינת בית המשפט. כאן הדעות נחלקות בין כלל הפסיקות: בעניין Auerbach v. Bennett , 47 N.Y.2d 619, 393 N.E.2d 994, 1979 N.Y. LEXIS 2202, 419 N.Y.S.2d 920 (1979) (להלן: "עניין אורבך") החברה, מיוזמתה, פצחה בחקירה לגבי תשלומים ששולמו שלא כדין לבעלי תפקידים בארצות זרות. במסגרת חקירה זו, שנוהלה בידי וועדת הביקורת, התגלה כי יש דברים בגו. בעקבות ממצאי החקירה, הוגשה תביעה נגזרת כנגד שלושה מתוך חמישה עשר דירקטורים מכהנים. לאחר הגשת התביעה, הדירקטוריון התכנס והקים את הוועדה מטעמו. הוועדה גובשה מדירקטורים שהתמנו לאחר הגשת התביעה וגיבוש עילותיה ושלא היו קשורים בצורה כלשהי לחברה עובר למינוים. הוועדה התכנסה במהירות ותוך שנה מתוצאות הבדיקה של וועדת הביקורת הוגשו ממצאי הוועדה שקבעו כי אין מקום להמשיך בתביעה הנגזרת שהוגשה. בית המשפט קבע כי הוועדה, לאחר שנקבע כאמור כי היא אכן בלתי תלויה, תהנה מכלל "שיקול הדעת העסקי" ובית המשפט ככלל יימנע מלהתערב בהחלטות הוועדה אלא אם כן התנאים לקיום הגנת שיקול הדעת העסקי לא מתקיימים, כגון חקירה למראית עין בלבד העולה לכדי הונאה, חוסר תום לב וכד' (על אשרור שיטה זו לאחרונה ראו: LeMenestrel v. Warden, 2008 PA Super 295, 964 A.2d 902, 2008 Pa. Super. LEXIS 4377 (Pa. Super. Ct. 2008)). בענייןZapata Corp. v. Maldonado , 430 A.2d 779, 1981 Del. LEXIS 321, 22 A.L.R.4th 1190 (Del. 1981) (להלן: "עניין זפטה") הוגשה תביעה נגזרת כנגד כלל הדירקטוריון בתואנה להפרת חובות האמונים שהוטלו עליהם. לאחר כארבע שנים מפתיחת ההליכים המשפטיים, חלק מהדירקטוריון התחלף, הוקמה וועדה שהורכבה מהדירקטורים שלא היו מעורבים בתביעה, והוועדה, בתורה, דחתה את התביעה הנגזרת שהוגשה. בית המשפט קבע כי קיימת בעייתיות בדחיית תביעה, לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים לבירורה, ללא בחינת סיכוייה ויכולתה של התביעה להיטיב עם החברה. כמו כן, בית המשפט הביע דאגה מכך שדירקטורים משמשים בשני כובעים, כאשר מחד הם יושבים בדירקטוריון עם חבריהם, ומאידך אמונים על גיבוש דעה אובייקטיבית באשר להתנהלותם של אלו. בית המשפט דחה את החלת כלל שיקול הדעת העסקי על ה-SLC ונקבע תחתיו כלל על פיו, גם לאחר שהוועדה צלחה את השלב הראשון, ישקול בית המשפט בין לגיטימיות התביעה לאינטרסים של החברה כפי שמתבטא בהקמת הוועדה ומסקנותיה. משמע, בית המשפט יכריע תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי משלו (על אשרור שיטה זו לאחרונה ראו:Kahn v. Kolberg Kravis Roberts & Co., 23 A.3d 831, 2011 Del. LEXIS 313 (Del. 2011)). בעניין Miller v. Register and Tribune Syndicate, Inc., 336 N.W. 2d 709, 1983 Iowa Sup. LEXIS 1631 (Iowa 1983) הוגשה תביעה נגזרת כנגד כלל הרכב הדירקטוריון של החברה. הדירקטוריון מינה שני דירקטורים נוספים לדירקטוריון ושיבצם כ-SLC. המינויים הללו אושררו על ידי האסיפה הכללית. כשלוש שנים לאחר הגשת התביעה, ה-SLC קבעה כי אין לתביעה הנגזרת בסיס וכי אין להמשיך בה. בית המשפט קבע כי במידה ומוגשת תביעה כנגד רוב הדירקטורים המכהנים, מתקיימת הטיה מובנית (Structural Bias) השוללת מהדירקטוריון הנגוע את היכולת להקים את הוועדה. עם זאת, ברצות הדירקטוריון להקימה - יפנה לבית המשפט. אקדים ואציין הפסיקה האמריקנית לא אימצה גישה זו (ראו למשלBoland Trane Assocs. v. Boland, 2012 Md. Cir. Ct. LEXIS 2, 6-7 (Md. Cir. Ct. 2012)). בית המשפט במרילנד ניסה לפשר בין הגישות בקבעו כי גם על פי עניין אורבך ניתן ליישם בחינה מחמירה של הוועדה, ולמסקנתו חלק מהבחינות שנבחנות תחת השלב השני יכולות להיבחן במסגרת השלב הראשון, וכי יש להחיל מבחן אורבך מוגבר (עניין בולנד). יחד עם זאת, אין בכך כדי לפתור את הגישות השונות שבין הפסיקות האמורות. את גישתי אציין במסגרת בחינת הדין הישראלי. המבחנים שנבחנו עד כה הוחלו על ידי הפסיקה האמריקאית גם במקרים של אישור הסדר פשרה במקרה של הקמת ה-SLC והמלצתה לאשרו (In re United Health Group Inc. S'holder Derivative Litig., 754 N.W.2d 544, 2008 Minn. LEXIS 419, 12 No. 33 Minn. Lawyer 1 (2008)). ועדת חקירה