התחזות לבעלים של דירה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא התחזות לבעלים של דירה:

השופטת רות לבהרֿ שרון

בפנינו שלושה ערעורים וערעור שכנגד שהוגש על ידי בנק הפועלים (במסגרת הערעור מטעם בנק מזרחי טפחות בע"מ), על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ורדינה סימון), שניתן בת.א. 70768/04, ביום 06.10.11, במסגרתו התקבלה באופן חלקי תביעת בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "בנק מזרחי") כנגד בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים") וכנגד עו"ד X (להלן: "עו"ד X"), בגין הפקדת שיק בניגוד להוראות הדין, פעולה שהובילה בסופו של יום לאיבוד כספים בשל מעשה נוכלות מצד גורמים שלישיים.

העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1. ביום 30.04.01 ערך עו"ד X הסכם למכירת דירה הידועה כחלקה 298/6 בגוש 7140 בבת ים (להלן: "הדירה"), כאשר התייצבו בפניו מי שהתחזתה להיות הבעלים של הדירה - המתחזה (להלן: "המתחזה"), והרוכשים, (להלן: "הרוכשים").

הרוכשים נטלו הלוואה מבנק מזרחי, אשר ניתנה להם בשני שיקים מיום 27.5.01, לפקודת לאה X, ת.ז. X , עם ציון מפורש "למוטב בלבד", כדלקמן: שיק מס' 0376452, ע"ס 378,000 ₪, משוך על בנק מזרחי; ושיק מס' 163358 ע"ס 108,000 ₪, משוך על בנק הדואר (להלן: "השיקים"), כאשר הדירה שימשה כבטוחה. יצויין, כי השיק של בנק הדואר הינו הלוואה מכספי המדינה אשר ניתן לרוכשים כהלוואת זכאות, כאשר הכספים הועברו לחשבון בנק מזרחי שהתנהל בבנק הדואר, אשר העבירם לרוכשים.

השיקים נמסרו על ידי הרוכשים למתחזה, וזו הפקידה אותם בנאמנות אצל עו"ד X, תוך שציינה בפניו, כי בכוונתה לרכוש דירה אחרת באשקלון. עו"ד X ציין על גב השיקים "בנאמנות עו"ד X עבור X לאה", והפקיד אותם בחשבונו בבנק הפועלים, שלטענתו היה חשבון נאמנות עבור לקוחותיו. נציג בנק הפועלים הטביע על גבי השיקים את החותמת "אנו מאשרים את ההסבה...".

ביום 05.06.01, דהיינו ימים ספורים לאחר שהכספים הופקדו על ידי עו"ד X בבנק הפועלים, העביר עו"ד X, לבקשת המתחזה, את הכספים למר חאינקו לאוניד (להלן: "חיאנקו"), קרוב משפחה של המתחזה, וזאת בהתבסס על יפוי כוח נוטריוני מיום 04.06.01 שנערך על ידי עו"ד רפאלי, אלא שבהמשך התגלה שמדובר בנוכלים ועקבותיו של חאינקו נעלמו עם הכסף.

לימים, הרוכשים לא עמדו בהחזר ההלוואה, ובנק מזרחי החל לפעול למימוש המשכנתא ומכירת הדירה. משנרשם צו מינוי כונס נכסים על הדירה, התגלה הדבר לגב' לאה X האמיתית, שתביעתה לביטול ההסכם בין המתחזה לבין הרוכשים התקבלה, וההסכם בוטל (ה"פ 319/02).

בעקבות זאת, הגיש בנק מזרחי תביעה כספית הן כנגד בנק הפועלים והן כנגד עו"ד X בדרישה לתשלום סכום קרן השיקים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בטענה כי הם התרשלו. לטענת בנק מזרחי, אסור היה לבנק הפועלים לאשר את הפקדת השיקים בחשבונו של עו"ד X, מאחר והשיקים היו "למוטב בלבד", והנפרעת הייתה הגב' לאה X. עוד לטענת בנק מזרחי, התרשל עו"ד X כשלא גילה את העובדה כי מי שהתייצבה בפניו הופיעה עם תעודת זהות מזוייפת, והתרשל שעה שהפקיד את השיקים לחשבונו, כאשר השיקים היו "למוטב בלבד", וכאשר שיחרר את הכספים לחיאנקו שלא בהתאם ליפוי הכוח הנוטריוני.
יצוין, כי בנק הפועלים הגיש הודעות צד ג' כנגד עו"ד X, בנק הדואר, עו"ד רפאלי וחאינקו. עו"ד X מצדו הגיש הודעת צד ג' כנגד בנק הפועלים.

2. בית משפט קמא דחה את התביעה ככל שהיא נוגעת לשיק של בנק הדואר, בשל העובדה שמדובר היה בכספי הלוואת מדינה, ועל כן למעשה לבנק מזרחי לא נגרם כל נזק מכך שהכספים נגנבו. בהתאם, נדחתה גם הודעת צד ג' שהגיש בנק הפועלים כנגד בנק הדואר, ובית המשפט ציין כי אין לייחס לבנק הדואר אשם כלשהו.

בכל הנוגע לשיק של בנק מזרחי, שהיה על הסכום הגבוה, קיבל בית המשפט את התביעה כנגד עו"ד X, וקבע כי הוא נהג ברשלנות בכך שהפקיד בחשבונו את השיק שאינו על שמו, עליו צויין במפורש "שלמו ל: X לאה..." בצירוף "למוטב בלבד". בית המשפט קבע, כי עו"ד X הפקיד את השיק לחשבונו באופן מודע, כשלטענתו היה זה חשבון נאמנות כללי, ולא חשבון של הגב' לאה X, ובכך הפר הפרה ברורה את הוראות המושך. בית המשפט קבע כי פעולה זו הייתה הפעולה הראשונה בשרשרת שהובילה לאובדן כספי בנק מזרחי, כאשר לוּ היה פועל עו"ד X כמתחייב, הייתה נדרשת המתחזה לפתוח חשבון בנק על שמה, וקרוב לוודאי שניתן היה אז לגלות כי מדובר במתחזה, או שלא היה נפתח החשבון והשיק לא היו מופקד כלל, ובוודאי שהכספים לא היו נעלמים. בית המשפט קבע כי עצם העובדה שמדובר בעו"ד בעל ניסיון בעבודה מול בנקים מחדדת את העובדה שהתרשל.

מנגד, דחה בית המשפט את הטענה כי עו"ד X התרשל כאשר לא זיהה שהוצגה בפניו תעודת זהות מזוייפת על ידי המתחזה.

בית משפט קמא קיבל גם את התביעה כנגד בנק הפועלים, וקבע כי על בנק הפועלים הייתה מוטלת החובה להקפיד כי השיק יופקד בהתאם להוראות בנק מזרחי, המושך, דהיינו על ידי הפקדה בחשבון על שם המוטב בלבד. בכך שאיפשר את הפקדת השיק בחשבונו של עו"ד X, תוך סטייה מהוראות המושך - התרשל, ויש להטיל עליו אחריות.

בית המשפט דחה את הסברו של בנק הפועלים כי משמעות החותמת "אנו מאשרים את ההסבה..." הוא אישור זהותו של האדם החתום על גב השיק, שכן מדובר בשיק למוטב בלבד, שלא היה אמור להיות מסוחר לצד ג', וקבע כי משמעות החתימה הינה כי בנק הפועלים מאשר שהכספים הופקדו לחשבון "המוטב" בלבד, וכי הטבעת החותמת יצרה מצג שווא בפני הבנק הנמשך לגבי טיב ההסבה ותוקפה.

בית משפט קמא דחה את טענת הנתבעים בדבר אשם תורם מצד בנק מזרחי בכך שפרע את השיק, במיוחד לאור קיומה של החותמת שהוטבעה על ידי בנק הפועלים: "אנו מאשרים את ההסבה...", ממנה נלמד כי השיק הופקד בחשבון המוטב. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבעים בדבר התנהלות רשלנית של בנק מזרחי בעצם מתן כספי ההלוואה לרוכשים, תוך שציין כי הטענות לא נתמכו בראיות קבילות, וכי בכל מקרה אין בטענות אלה כדי לבסס אשם תורם.

באשר להודעת צד ג' ששלחו בנק הפועלים ועו"ד X זה לזה, ציין בית המשפט כי האשם שיש לייחס לעו"ד X עולה עשרות מונים על האשם שיש לייחס לבנק הפועלים, וחילק את האחריות באופן הבא: 75% על עו"ד X, ו-25% על בנק הפועלים. בתוך כך, קבע בית המשפט כי עדותו של עו"ד X הייתה רצופת סתירות כאשר בית המשפט ציין כי "נותרו בליבי ספקות ביחס למהימנותו". בית המשפט הוסיף וציין כי ספק אם עו"ד X אכן האמין שמדובר בעסקה אמיתית, וציין כי עו"ד X לא ביקש עבור הרוכשים פטור ממס רכישה לוֹ היו זכאים כעולים חדשים, ואף לא ביקש פטור ממס שבח עבור המוכרת. בית המשפט ציין כי התנהגותה התמוהה של המתחזה הייתה חייבת להדליק נורה אדומה אצל עו"ד X באשר לאמיתות העסקה.

טענות הצדדים בערעור

טענות בנק הפועלים

3. בערעור שהגיש השיג בנק הפועלים על אופן חלוקת האחריות בינו לבין עו"ד X, וטען כי היה מקום לחייב את עו"ד X במלוא האחריות, הן לאור סעיף 4 להסכם לפתיחת חשבון הנאמנות, לפיו נושא עו"ד X באחריות חוזית כלפי הבנק, שנועד להגן על הבנק בדיוק ממצבים כגון אלה, והן לאור אחריות נזיקית הנובעת מהתנהגותו וממחדליו של עו"ד X, לגביהם נקבעו ממצאים ברורים על ידי בית משפט קמא. לטענת בנק הפועלים, עו"ד X הטעה את הבנק לחשוב שפעולותיו נעשות מכוח הסכם נאמנות, שלא היה קיים בפועל.

לטענת בנק הפועלים, העברת הכספים לידי מר חיאנקו ניתקה את הקשר הסיבתי בין הפקדת השיק בחשבון של עו"ד X לבין הנזק באופן שיש להטיל את מלוא האחריות על עו"ד X. לטענת בנק הפועלים, בהעברת הכספים למר חיאנקו, הסתמך עו"ד X על יפוי הכוח הנוטריוני ומכתב ההבהרה של עו"ד רפאלי, וזאת על אף שידע כי על פי יפוי הכח הנ"ל העברת הכספים אפשרית רק לצורך רכישת דירה אחרת בלבד.

עוד לטענת בנק הפועלים, היה מקום להטיל על בנק מזרחי אשם תורם.

לטענת בנק הפועלים, בצדק נדחתה התביעה בכל הנוגע לשיק המשוך על ידי בנק הדואר. לטענתו, שגה בית המשפט במשקל שנתן לחותמת "אנו מאשרים את ההסבה..." כבסיס להטלת אחריות על הבנק, בהיותו גובה בתום לב, כאשר עו"ד X ניהל אצלו חשבון נאמנות, בתקופה בה נהוג היה כי עו"ד מנהל חשבון נאמנות אחד עבור מספר לקוחות.

טענות עו"ד X

4. לטענת עו"ד X, שגה בית משפט קמא כשהטיל עליו אחריות בגין עצם הפקדת השיקים לחשבונו, כאשר ההסבה וההפקדה אושרה על ידי שני הבנקים המעורבים, ובכל מקרה שגה באופן חלוקת האחריות. לטענתו, הוראה לגבי הגבלת סחירות מופנית לבנק המושך או הגובה - בנק הפועלים בענייננו - לא להפקיד את השיק אלא בחשבון המוטב, ומשסטה בנק הפועלים מהוראה זו, ומשידע כי השיקים אינם מופקדים בחשבון של המוכרת - יש להטיל עליו את מלוא האחריות. בתוך כך טוען עו"ד X כי לא התרשל בהפקדת השיקים בחשבונו, בנאמנות, כפי שנהג לעשות בעסקאות אחרות, וגם ביחס לשיקים "למוטב בלבד", כאשר אין כל משמעות לכך שלא היה הסכם נאמנות בכתב בין המוכרת לבינו, ודי בהוראת אוחזת השיקים (המוכרת/המתחזה) לעו"ד X על מנת שיפקידם בנאמנות.

לטענת עו"ד X, היה מקום להטיל אשם תורם על בנק מזרחי, שכיבד את השיקים שהופקדו בחשבון הנאמנות, ובכך למעשה גילה דעתו כי הוא מוותר על מגבלת הסחירות, וטענת בנק מזרחי כי הסתמך על חותמת בנק הפועלים "אנו מאשרים את ההסבה..." הינה טענה במישור היחסים בין הבנקים, ובנק המזרחי התרשל כשלא דאג לבטוחות מספיקות להלוואה. הוא פעל, לטענתו, בשקיפות ובתום לב, כאשר הרישום על השיקים היה מפורש, והיה ברור לשני הבנקים כי גב' X לא חתמה על השיקים וכי הם לא הופקדו בחשבונה, וחרף זאת בנק הפועלים אישר את ההסבה, ובנק המזרחי כיבד את השיקים, ועל כן, יש להטיל את האחריות על הבנקים.

לטענתו, לא היו כל סימנים מחשידים בעסקת הרכישה, ובצדק קבע בית המשפט כי אין להטיל עליו אחריות בגין אי זיהוי תעודת הזהות המזויפת, אלא שלאור זאת היה על בית המשפט לדחות את התביעה נגדו.

לטענת עו"ד X, שגה בית משפט קמא בהתרשמותו מאופן התנהלותו, כאשר לטענתו ספקות אלה של בית המשפט אינן בגדר קביעה שיפוטית שיש בה כדי להשפיע על חבותו. עוד לטענתו, שגה בית המשפט בהנחתו כי אילו הייתה נדרשת המתחזה לפתוח חשבון בנק קרוב לוודאי שהייתה מתגלה המרמה, ושגה בית המשפט כשהטיל עליו אחריות על בסיס הנחה זו.

מוסיף וטוען עו"ד X, כי בצדק דחה בית משפט קמא את טענת בנק הפועלים בדבר קיומה של חבות חוזית לאור סעיף 4 להסכם פתיחת חשבון הנאמנות, כאשר לא רק שאין לקבל את פרשנות הבנק לסעיף, כפי שפורט בפסק הדין, אלא שאין תחולה לסעיף זה לאור העובדה שהבנק נתבע בשל רשלנותו שלו, ולא בשל רשלנותו של עו"ד X.

בכל הנוגע ליפוי הכוח שנתנה המוכרת (המתחזה) בקשר לרכישת דירה - הרי שיפוי הכוח הופנה למר חאינקו, והוא זה שלגביו הופנתה ההוראה בעניין רכישת הדירה, ויש לדחות את טענת בנק הפועלים כאילו הופנה ייפוי הכוח לעו"ד X.

בכל מקרה, טוען עו"ד X, כי גם אם לא תשונה הקביעה כי הוא התרשל, הרי שדי ברשלנות הבנקים כדי לנתק את הקשר הסיבתי.

טענות בנק מזרחי

5. בנק מזרחי טוען, כי עו"ד X הכשיל בהתנהגותו את בנק הפועלים - הבנק הגובה. לטענתו, הוכחה התנהגות "בעייתית" מצד עו"ד X בעריכת העסקה, ובהעלמת עין מנורות אדומות, וצדק בית המשפט בהתרשמותו השלילית מעו"ד X. עוד בעניין אחריותו של עו"ד X, טוען בנק מזרחי כי היה מקום לקבל טענתו, אליה לא התייחס בית משפט קמא, ולפיה עו"ד X פעל כשלוחה של המתחזה, ובכך נטל על עצמו אחריות מוחלטת לפי הוראות סעיף 6(ב) לחוק השליחות.

באשר לאחריות בנק הפועלים, טוען בנק מזרחי, כי בנק הפועלים סטה מהוראותיו כשאישר את ההיסב, וכי היה עליו להקפיד על הפקדת השיק בהתאם למגבלת הסחרות. לטענת בנק מזרחי, לבנק הפועלים, כבנק גובה, יש כלפיו אחריות מוגברת, וצדק בית משפט קמא בקביעתו כי הפרשנות הסבירה של החותמת לאישור ההסבה משמעה אישור שהשיק הוכנס לחשבון המוטב, וכי יש בהטבעת החותמת על ידי בנק הפועלים יצירת מצג שווא לפיו עוה"ד הסב את השיקים לחשבון המוטב כדין.

עוד טוען בנק מזרחי, כי הנסיבות בקשר לשני השיקים זהות, וכי שגה בית משפט קמא כשדחה את התביעה בכל הנוגע לשיק המשוך על בנק הדואר, שכן חשבון הבנק בבנק הדואר הוא חשבון של בנק מזרחי, ודי בכך שהכספים הוצאו מחשבון בנק מזרחי, בניגוד להוראות על גבי השיקים, כדי לקבל את התביעה. זאת ועוד, כל סוגיית היות החשבון חשבון של בנק הדואר הועלתה רק בעדותו של מר ציוני מנהל בבנק הדואר, והינה גרסה כבושה. בנוסף, טוען בנק מזרחי כנגד בנק הפועלים, כי לא יכולה להישמע טענה באשר לשאלה של מי הכספים שמנהל המושך בחשבונו ומה יחסיהם על ידי מי שסטה מהוראות המושך לגבי סחרות השיק.

לטענת בנק מזרחי, שגה בית המשפט כשדחה טענותיו כי עו"ד X התרשל בכך שלא חשף את תעודת הזהות המזוייפת, והיה עליו לגלות את אי ההתאמה בין התאריך הלועזי לתאריך העברי של מועד הוצאת התעודה.

ד י ו ן ו ה כ ר ע ה

אחריותו של עו"ד X

6. אין חולק, כי הצדדים נפלו קורבן לקנוניה של "המתחזה" אשר הצליחה להערים על עו"ד X, שלדבריו האמין שהיא בעלת הדירה, ולא הבחין שהיא מתחזה, ומציגה בפניו תעודת זיהוי מזוייפת.

7. באשר לטענה, כי מצופה היה שעו"ד X יבחין כי מדובר בתעודה מזוייפת, וכי משלא עשה כן - התרשל, סבורה אני שאין מקום לייחס לו רשלנות בעניין זה. לא אחת נקבע, כי דרושה מיומנות מקצועית כדי להבחין שמסמך הוא מזוייף, וככל שלעורך דין אין סיבה לחשוד שמדובר בתרמית ובמסמכים מזוייפים, קשה להטיל עליו אחריות רק בשל כך שלא הבחין בכך, אלא אם כן הוכח שהיו נסיבות מחשידות שמצופה שכל אדם סביר היה מבחין שמדובר בזיוף.

משכך, אני סבורה שצדק בית משפט קמא שלא ייחס לעו"ד X אחריות בשל כך שלא הבחין בעת חתימת ההסכם שמדובר בזיוף והתחזות, ודין הערעורים בעניין זה להידחות.
שיק "למוטב בלבד"

8. סעיף 7(א) לפקודת השטרות קובע, כי "שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר".

בע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח(4)498 (להלן: "פס"ד ציטיאט"), קבע בית המשפט העליון, כי שיק המשורטט "למוטב בלבד" אינו עביר, כאשר כוונת המושך בציינו את המילים "למוטב בלבד" הינה, כי הנפרע, והוא בלבד, יבוא וידרוש ממנו את פירעון השיק, שגבייתו חייבת להיעשות באמצעות בנק. כך גם קבע בית המשפט כי ציון "למוטב בלבד" הינה הוראה לבנק הגובה לזכות את חשבון המוטב בלבד, הוראה שנועדה להגן על המושך. וכך נקבע מפי כב' הנשיא שמגר:

"שיק המשורטט 'למוטב בלבד' - לשיטתי - אינו עביר... הבנק הוא שלוח. הרשאתו היא לגביית הסכום הנקוב בשטר והפקדתו בחשבון המוטב... בעלותו של הנפרע בשיק כפופה לסייג העבירות... הוא אינו יכול להעביר את זכאותו לצד ג'... כוונת המושך בציינו את המילים 'למוטב בלבד' ברורה. הוא מבקש כי הנפרע - והנפרע בלבד - יבוא וידרוש ממנו את פירעון השיק..." (פס"ד ציטיאט, בעמ' 504 - 505).

מכאן ששיק "למוטב בלבד" מוצא על ידי המושך כבטחון, על מנת לוודא שהמוטב הוא שיקבל תמורתו, ולא ניתן יהיה להסב אותו לאחר, אלא להפקידו לחשבונו של המוטב בבנק.

[ראה גם ש' לרנר דיני שטרות (מהדורה שניה), בעמ' 186].

9. הערכאות המבררות יישמו את ההלכה שנקבעה בפס"ד ציטיאט וקבעו במקרים שונים בהם הופקדו שיקים "למוטב בלבד" בחשבונות שאינם של המוטב, כי הדבר נעשה שלא כדין, ותוך רשלנות של הגורמים השונים, ובכלל זאת הבנק בו הופקד השיק [ראו ת.א. (ת"א) 1662/05 יוסף ישראלי נ' פויגל מאיר ( 03.02.11); ת.א. (ת"א) 46133/05 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ( 27.04.11); ת.א. (ת"א) 74679/04 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ( 07.04.10)].

10. זאת ועוד, שאלת אפשרות הפקדת שיק "למוטב בלבד" בחשבון שאינו של המוטב נדונה בבית המשפט העליון במסגרת עתירה בבג"ץ 5305/10 דוד אביגדור ניהול בע"מ נ' שר האוצר - הממונה על אגף שוק ההון ( 05.12.10), בה עתרה חברה פרטית הרשומה במרשם נותני שירותי מטבע ועוסקת בניכיון שיקים, להורות כי יותר לה להפקיד בחשבונות הבנק שלה שיקים המשורטטים "למוטב בלבד", כאשר היא אינה המוטבת על פיהם. העתירה נדחתה על הסף, תוך שבית המשפט קבע כי מדובר למעשה בעתירה להורות לבנקים לפעול בניגוד לסעיף 7(א) לפקודת השטרות, וכלשונו:

"דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל העדר עילה על פני העתירה והן בשל העדר ניקיון כפיים מצד העותרת..."
"... מסעיף זה [סעיף 7(א) לפקודת השטרות - ר.ל.ש] עולה בבירור כי בעלות הנפרע בשיק כפופה לסייג העבירות וכי הוא לא יכול להעביר את זכותו השטרית לאחר... העברת שיק המשורטט ל'מוטב בלבד' על-ידי נפרע לבנק לצורך גבייתו נעשית באמצעות היסב השיק לבנק..."
"... העותרת מבקשת... מבלי לנמק מדוע, כי הכספים יופקדו בחשבונה היא ולא בחשבונו של המוטב. ... אין לאפשר לשלוח לגבייה להפקיד את הכספים בחשבונו. אפשרות כאמור חותרת תחת עובדת שליחותו" (הדגשות שלי - ר.ל.ש).
10. ההלכה ברורה וחד משמעית - שיק "למוטב בלבד" ניתן להפקיד אך ורק בחשבון על שם המוטב, ולא ניתן להפקידו בחשבון אחר שאינו על שם המוטב.

בעניין זה יצויין, כי אין מניעה שמיופה כח יפעל בשמו של המוטב, כל עוד הוא מפקיד את השיק על פי יפוי כח כדין, לחשבונו של המוטב.

11. ומן הכלל אל הפרט; בענייננו, אין חולק כי עו"ד X הפקיד את השיק לחשבונו הפרטי ולא לחשבון המוטב. די בכך כדי לקבוע שהוא התרשל. משמדובר בשיק "למוטב בלבד", לא היה רשאי עו"ד X להפקיד השיק בחשבון פרטי שלו, ולציין על גבי השיק "בנאמנות עו"ד X עבור X לאה", ובודאי שלא היה רשאי, גם אם הוא מצהיר שמדובר בחשבון נאמנות כללי שהוא מפקיד בו כספי לקוחות - לנהוג כפי שנהג. בכך שפעל כך - התרשל ! יתכן ולו היה ברשותו יפוי כוח נוטריוני מתאים, יכול היה עו"ד X לפתוח חשבון על שם המתחזה ולהפקיד השיק בחשבונה. אולם כאמור, זה לא המקרה.

12. טענתו כי פעל בנאמנות ועל פי הוראות בעל פה מהמתחזה (עדותו בעמ' 121 לפרוטוקול הדיון מיום 29.09.09) - אין בה כדי לרפא את הפגם המהותי של הפקדת השיק בחשבון הפרטי שלו. טענתו כי הוא פעל בגלוי, וכי הבנקים כיבדו את השיקים, ומשכך אין להטיל עליו אחריות, דינה להידחות. אומנם כפי שיפורט בהמשך, גם בנק הפועלים התרשל בכך שאפשר לעו"ד X להפקיד את השיק בחשבון שאינו של המוטב, אך אין בעובדה זו, כדי לפטור את עו"ד X מאחריות. יתרה מזאת, גם טענתו כי רשלנותו של בנק הפועלים ניתקה את הקשר הסיבתי לרשלנותו שלו - דינה להידחות, כאשר הוא זה שפעולתו הייתה הפעולה הראשונה בשרשרת, שהיא זו שאפשרה למעשה את היווצרות הנזק, ואיפשרה לנוכלים לממש את זממם.



שחרור הכספים

13. חטאו של עו"ד X לא היה רק באופן הפקדת השיק, אלא גם בעת שחרור הכספים. תשלום הכספים והעברתם לחיאנקו, על פי יפוי הכח הנוטריוני שהוצג לו, נעשתה ברשלנות.

14. מעדותו של עו"ד X בבימ"ש קמא (עמ' 105 - 130 לפרוטוקול הדיון מיום 29.09.09) עולה, כי השיק הופקד בחשבונו ביום 1.6.01 וכעבור שלושה ימים בלבד, ביום 4.6.01, פנתה אליו המתחזה טלפונית וביקשה את הכספים. באותה שיחה, הייתה לדבריו המתחזה נסערת מאד, וטענה כי אחותה נהרגה בפיגוע הטרור בדולפינריום. מאחר ובאותו מועד עו"ד X לא היה במשרדו, ולא יכול היה להעביר לה הכספים באופן מיידי, ביקשה המתחזה כי הוא יעביר את הכספים לקרוב משפחתה, חיאנקו. לצורך כך ביקש עו"ד X מהמתחזה להמציא יפוי כח נוטריוני שיאפשר לו להעביר את הכספים על פי בקשתה לחיאנקו. ביום 5.6.01, התייצב במשרדו מר חאינקו עם יפוי כח נוטריוני מיום 4.6.01, ועו"ד X העביר לו הכספים בשיק בנקאי.

על פי יפוי הכח הנוטריוני הסמיכה המתחזה את חיאנקו כדלקמן:
"... לבצע פעולות אלה ורק אלה בלבד: לקבל בשמי ועבורי את כל הכספים הנמצאים אצל עו"ד צביקה X מאשקלון לשם רכישת דירה בעיר בת ים על שמי בלבד ולרשום אותה בספרי המקרקעין על שמי בלבד".

לטענת עו"ד X, לאור העובדה שהמתחזה נשמעה נסערת בשיחת הטלפון ביניהם, והוא רצה להבין "מה היה שם" (עמ' 124 לפרוטוקול הדיון מיום 29.09.09), ותוך שהכחיש בעדותו כי התעורר בלבו חשד כלשהו (עדותו בעמ' 124 - 125 לפרוטוקול הדיון מיום 29.09.09), פנה לעו"ד רפאלי בפניו נחתם יפוי הכח הנוטריוני ב"בקשת הבהרה". עו"ד רפאלי השיב לו כדלקמן:
"במענה לפנייתך אלי בעניין יפוי כוח נוטריוני מס' 152/01 של גב' X לאה, הריני מודיעך כי גב' X יפתה את כוחו של מר חאינקו לקבל את הכספים השייכים לה והמופקדים אצלך בנאמנות.
גב' X הבהירה לי כי כספים אלו מיועדים לרכישת דירה ע"י מר חאינקו עבורה ועל שמה בלבד, כפי שדבר זה צויין ביפוי כח ונושא רכישת הדירה הינו בן גב' X לבין מר חאינקו בלבד".

15. אומנם לכאורה יפוי הכח ניתן על ידי המתחזה למיופה הכח חיאנקו, ועו"ד X אינו צד ליפוי הכח, כאשר בהתאם ליפוי הכח קיבל חיאנקו יפוי כח לקבל את הכספים המופקדים אצל עו"ד X.

השאלה היא האם יפוי הכח, כפי שהוא נוסח, מחייב היה את עו"ד X לנהוג משנה זהירות בטרם הוא משחרר את הכספים, ולבדוק לפחות לצורך מה מבקש חיאנקו לקבל את הכספים. התשובה לשאלה זו תלויה לדעתי בנסיבות, כאשר לטעמי, מחוייב היה עו"ד X לפחות לבדוק עם חיאנקו מה בדעתו לעשות עם הכספים, אם הוא כבר מצא דירה, מתי עומד להחתם הסכם, מה הוא עומד לעשות עם הכסף עד תשלום התמורה, וכדומה. מרגע שעו"ד X לא שאל שום שאלה - הוא נהג בחוסר זהירות.

יתרה מכך, בנסיבות שהיו, היו סימני אזהרה רבים שהיו צריכים להדליק נורות אדומות נוספות אצל עו"ד X, כאשר עו"ד X העיד שהמתחזה נשמעה נסערת בשיחת הטלפון וטענה כאמור כי אחותה נהרגה בפיגוע טרור, היא אמרה כי בכוונתה לרכוש דירה באשקלון (ולא בבת ים כפי שמצויין ביפוי הכח) – כל אלה צריכים היו לעורר חשד של ממש אצל עו"ד X. לכל אלה מתווסף נוסח יפוי הכח שעל פניו נראה יפוי כח מותנה, בו צוין במפורש כי ניתן לשחרר את הכספים רק לשם רכישת הדירה. זאת ועוד, אומנם עו"ד X הכחיש בעדותו כי התעורר בלבו חשד כלשהו, אך עצם העובדה שביקש 'מכתב הבהרה' ליפוי הכח מעו"ד רפאלי מצביעה גם היא על כך שהתעורר בקרבו חשד ממשי, שכן לא מקובל לבקש 'הבהרות' ליפוי כח. מעבר לכל אלה, בהיותו כפי שטען נאמן של הכספים - הוא צריך היה לנהוג משנה זהירות.

16. לאור כל האמור, אין ספק שעו"ד X נהג בחוסר זהירות וברשלנות, הן בעת הפקדת השיק לחשבונו הפרטי והן בעת שחרור הכספים.
ויודגש, כל עוד לא שוחררו הכספים, והכספים היו בחשבונו ובשליטתו של עו"ד X, ניתן היה עדין למנוע את הנזק, אם היה נוהג בזהירות סבירה כמצופה ממנו.

אחריות בנק הפועלים

17. בנק גובה חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא קיומו של התנאי "למוטב בלבד". בפס"ד ציטיאט ציין בית המשפט כי: "מטרת הציון "למוטב בלבד" היא הגנה על המושך... כל הרבותא בהגבלת העבירות היא הגנה על המושך. ודאי כי הנפרע אינו יכול לבוא בטרוניות לאחר סיחור השיק, אך המושך רשאי גם להלין כנגד הבנק הגובה על כי הפר הוראותיו". הוסיף בית המשפט וקבע כי "בנק גובה חייב לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא כי אכן חשבונו של המוטב (הנפרע) הוא אשר יזוכה. הפרת חובה זו על ידי הבנק הגובה עלולה לחייב אותו בפיצויים" (עמ' 507 ואולך) (הדגשות שלי – ר.ל.ש).

בת.א. (ת"א) 185944/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ( 18.05.05), ציין בית המשפט (כב' השופטת ד"ר אבניאלי) כי "כאשר בשיק משורטט 'למוטב בלבד' עסקינן, על הבנק הגובה לוודא, כי השיק מופקד לזכות חשבון, שפרטי בעליו זהים לפרטי המוטב. הבדיקה חייבת להיעשות על ידי הפקיד המקבל את השיק לידיו... התרשלות הפקיד בביצוע אחת מהפעולות הללו, תחייב את הבנק לשאת בנזקי מושך השיק, אם יתברר.. כי השיק הופקד ונגבה על ידי אדם שאינו המוטב".

18. מכאן עולה כי לא יכולה להיות מחלוקת באשר לרשלנותו של בנק הפועלים, שאיפשר את הפקדת השיק בחשבונו הפרטי של עו"ד X ולא בחשבון המוטב, ובכך שהטביע את החותמת שמאשרת את ההסבה, חותמת שהיא זו שהטעתה את בנק מזרחי, כאשר לבנק מזרחי לא הייתה ידיעה שהשיק לא הופקד בחשבון המוטב.

19. בנק הפועלים מבקש להיבנות מהוראות סעיף 4 להסכם פתיחת חשבון הנאמנות, המטיל על בעל חשבון הנאמנות, במקרה זה - עו"ד X, חובה כלפי הבנק: "..לשפות או לפצות את הבנק ו/או לשלם לבנק עם דרישתו כל סכום שיידרש מאיתנו [מהבנק] עבור נזקים שיגרמו לבנק...".

הואיל ועו"ד X כשל בתפקידו, בהתעלמו מהוראת "למוטב בלבד", ובהפקידו את השיק לחשבון נאמנות שלו, וכתוצאה מכך נתבע גם בנק הפועלים בגין הנזק - לכאורה לפי סעיף 4 להסכם פתיחת חשבון הנאמנות, יש לבנק עילה לדרוש שיפוי מעו"ד X.

ואולם, מדובר במקרה זה בשני צדדים שתרמו בהתנהגותם לנזק. כפי שפורט לעיל, גם בנק הפועלים כשל בכך שלא בדק כראוי את השיק, שלא נתן ליבו למגבלה המשורטטת על גבי השיק שאיננה מאפשרת להפקיד את השיק אלא לחשבון "המוטב בלבד", וברשלנותו אפשר את הפקדת השיק לחשבון הנאמנות הפרטי של עו"ד X.

עיקרון האשם התורם בדיני חוזים, אשר מאפשר חלוקת האחריות לנזק בין הצדדים לחוזה, קיבל הכרה עוד בפסק דינו המנחה של הנשיא שמגר בע"א 3912/90 eximin נ' טקסטיל והנעלה, פ"ד מז(4)64, שם קבע הנשיא שמגר כדלקמן:


"בסיטואציה כמו זו שלפנינו, בה מדובר למעשה בשני צדדים שתרמו לנזק בהתנהגותם, חלוקת האחריות היא התוצאה המתבקשת. שוב, לא יכול התובע לטעון, כי זכאי הוא להסתמך על הביצוע של הצד שכנגד, שכן לנתבע זכות לומר זאת באותה מידה... אין גם קושי מבחינת יישום הדוקטרינה, שהרי כשם שתיקבע אחריות הנתבע לנזקי התובע, תיקבע גם אחריות התובע לנזקי הנתבע. כל קביעה אחרת תביא ליצירת מעגל שוטה שהרי מאחר וכל אחד מהצדדים הוא מפר, יש להטיל על כל אחד מהם אחריות מוחלטת בגין הנזק שנגרם עקב ההפרה לצד שכנגד" (עמ' 86).

ראו גם ע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים ( 28.12.09).

בענייננו, עשויה אומנם להישמע טענה לפיה רשלנותו של בנק הפועלים הייתה למעשה במסגרת היחסים בינו לבין בנק מזרחי, כאשר לא מילא אחר הוראתו של בנק מזרחי להפקיד את השיק לחשבון המוטב בלבד. ואולם, במקרה זה אני סבורה כי רשלנותם של השניים, הן בנק הפועלים והן עו"ד X היא שגרמה בסופו של יום לנזק לבנק מזרחי, ואין לדידי משמעות לכך שהנזק נגרם בסופו של יום לבנק מזרחי, שכן כפי שציין המלומד פרופ' א' פורת בספרו הגנת אשם תורם בדיני חוזים (תשנ"ז):

"הגנת האשם התורם הינה הגנה העומדת למפר חוזה כנגד הנפגע כאשר זה האחרון תרם באשמו לנזקיו. תוצאת תחולתה היא חלוקת נטל הנשיא בנזקיו של הנפגע בין שני הצדדים לחוזה. הגנת האשם התורם מביאה לידי 'חלוקת אחריות אופקית' הנובעת מאחריות משותפת לאותם נזקים..." (בעמ' 13).

הנפגע בענייננו הוא בנק הפועלים אשר תובע שיפוי מעו"ד X, הוא מפר החוזה, שעומדת לו הגנת האשם התורם בשל רשלנותו של בנק הפועלים.

לאור כל זאת, אני סבורה שיש להחיל במקרה זה את דוקטרינת האשם התורם ולהטיל על בנק הפועלים אשם תורם, בשיעור כפי שיפורט בהמשך.

20. בנק הפועלים הוסיף וטען כי גם אם ייקבע שהוא התרשל בעצם אי מניעת הפקדת השיק בחשבונו הפרטי של עו"ד X, הרי שרשלנותו של עו"ד X באופן שחרור הכספים מנתקת את הקשר הסיבתי לרשלנותו הוא. דין הטענה להידחות. ככל שבנק הפועלים לא היה מאפשר את הפקדת השיק - לא היה נגרם הנזק, ודי בכך כדי לקבוע שלא נותק הקשר הסיבתי. כפי שצויין לעיל הן רשלנותו של עו"ד X והן רשלנותו של בנק הפועלים וחוסר זהירותם, הם שהובילו בסופו של דבר לקרות הנזק, ורשלנותו של האחד לא ניתקה את הקשר הסיבתי לרשלנותו של משנהו.

21. אחריותו של בנק הפועלים באה לידי ביטוי לא רק בכך שאיפשר את הפקדת השיק בניגוד להוראות המושך "למוטב בלבד", אלא גם בעצם הטבעת החותמת שציינה כי ההסבה הייתה כדין ("אנו מאשרים את ההסבה..."), ואשר גרמה לבנק מזרחי להאמין המושך - שהשיק הופקד כנדרש לחשבון המוטב, ורק בעקבות זאת כיבד את השיקים והעביר תמורתם לבנק הפועלים.

אחריות בנק מזרחי

22. כפי שפורט לעיל, על גבי השיק שהגיע לבנק מזרחי בדרישה לפורעו צויין בכתב יד על ידי עו"ד X: "בנאמנות עו"ד צביקה X עבור X לאה". מתחת לכך הופיעה חותמת של בנק הפועלים בזו הלשון: "אנו מאשרים את ההסבה, בנק הפועלים בע"מ, סניף אשקלון 650". ברור שמכאן לא הייתה לבנק מזרחי כל אפשרות לדעת כי התנאי "למוטב בלבד" לא כובד, וכי השיק לא הופקד בחשבון המוטב, אלא בחשבונו הפרטי של עו"ד X, כאשר הלכה היא כי על בנק גובה מוטלת אחריות מוגברת לעומת הבנק הנמשך [דנ"א 1740/91 בנק ברקליס נ' כחולי, פ"ד מז(5)31].

משכך, בצדק פטר בית משפט קמא את בנק מזרחי מכל אשם תורם, ודין הערעורים כנגד בנק מזרחי להידחות.

חלוקת האחריות

23. בית משפט קמא, אשר קבע כאמור שהן עו"ד X והן בנק הפועלים אחראים לנזק שנגרם לבנק מזרחי, הטיל על עו"ד X את מירב האחריות - 75%, ואילו על הבנק 25% בלבד.

אומנם ככלל ערכאת הערעור אינה מתערבת בחלוקה בין מעוולים כפי שנקבעה על ידי בית משפט קמא. ואולם, במקרה זה, אני סבורה שרשלנותו של הבנק איננה נופלת מרשלנותו של עו"ד X, כאשר השילוב של הרשלנות של שני הצדדים הוא שגרם לקרות הנזק. לאור העובדה שאלמלא רשלנותו הראשונית של עו"ד X כל הנזק היה נמנע, אמליץ לחבריי להרכב לחלק את האחריות כדלקמן: להטיל על עו"ד X אחריות בשיעור 60%, ועל בנק הפועלים אחריות בשיעור 40%.

השיק של בנק הדואר

24. בית משפט קמא דחה את התביעה בכל הנוגע לשיק של בנק הדואר (ת/2), שהיה על סך 108,000 ₪, תוך שנימק זאת בכך שמדובר בכספי מדינה ולא בכספים של הבנק התובע, שהועברו לחשבונו של בנק מזרחי המתנהל בבנק הדואר.

25. טוען בנק מזרחי בערעורו, כי השיק המשוך על בנק הדואר נמשך מחשבון שלו, וכי אין בעובדה שמדובר בכספים שמקורם בכספי מדינה (הלוואת זכאות) כדי להוביל לדחיית התביעה בגין שיק זה. לטענתו, לא היה מקום לדרוש הצגת יפוי כח מהמדינה, וכי באופן שגרתי מתנהלים הליכים על ידי בנקים הקשורים לכספי הלוואות זכאות מכספי המדינה. עוד לטענת הבנק, ספק אם המדינה יכולה הייתה לתבוע במקרה זה, שכן כאמור השיק לא נמשך מחשבון שלה, אלא מחשבון של בנק מזרחי בבנק הדואר. כך גם לטענתו, מוטלת עליו חובה לדאוג לגביית הכספים במקרים כגון אלה.

26. אין חולק כי מקורו של השיק ת/2 בכספי מדינה שהועברו לבנק מזרחי לצורך מתן הלוואות לזכאים, כאשר בנק מזרחי הוא שמנהל כספים אלה ומחובתו לגבות אותם.

זכאים שמקבלים הלוואה מכוח חוק הלוואות לדיור, תשנ"א-1991, שהם כספים שמקורם בכספי מדינה, ניתנים להם באמצעות הבנקים למשכנתאות ולא במישרין על ידי המדינה. אין המדינה מטפלת בעצמה במתן ההלוואות הניתנות לרוכשיי הדירות, ואין היא מטפלת בתביעות שעניין השבת כספי הזכאות. עניינים אלה מטופלים באופן בלעדי על ידי הבנקים למשכנתאות, אשר מטפלים במתן ההלוואות, בהחתמת הלווים על הסכמי ההלוואה, גובים את ההחזרים ומגישים תביעות כאשר ההלוואות אינן נפרעות על ידי הלווים.

בנסיבות אלה אין מקום להחיל דין שונה על שני השיקים, ויש לקבל את ערעורו של בנק המזרחי בעניין זה.







סוף דבר

27. לאור האמור, אמליץ לחברי להרכב כדלקמן:
א. לדחות את הערעורים שהוגשו כנגד בנק מזרחי;
ב. לקבל את ערעורו של בנק מזרחי, ולקבוע שדינם של שני השיקים יהיה זהה, כך שגם התביעה ביחס לשיק המשוך על בנק הדואר, בסך 108,000 ₪ - תתקבל, וסכום שני השיקים ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 27.5.01.
ג. לקבוע כי שני הנתבעים - עו"ד X ובנק הפועלים התרשלו, ולחייבם לשאת במלוא סכום התביעה, כאשר חלוקת האחריות ביניהם היא כדלקמן: עו"ד X יישא ב-60% מהנזק, ואילו בנק הפועלים ב- 40%;
ד. בנסיבות העניין, לחייב את הן את עו"ד X והן את בנק הפועלים, כל אחד מהם, לשלם לבנק המזרחי, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

     
רות לבהר שרון, שופטת      
השופט י' שנלר, אב"ד
אני מסכים ומצטרף לאמור בחוות דעתה המקיפה של חברתי כב' השופטת לבהר שרון.
עם זאת, אציין כי אלמלא הנסיבות המיוחדות במקרה דנן, וכפי שפירטה חברתי, לא הייתי רואה בשחרור הכספים לפי יפויי הכח שהוצג כרשלנות עו"ד X.

     
ישעיהו שנלר, שופטאב"ד      
השופט ד"ר ק' ורדי
אני מסכים ומצטרף לחוות דעתה המקיפה והמעמיקה של חברתי כב' השופטת לבהר שרון.

     
ד"ר קובי ורדי, שופט      


הוחלט כאמור בפסק דינה של כב' השופטת לבהר שרון.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת דירת מגורים

  2. צו כניסה לדירה

  3. נזק לגגון בדירה

  4. עורך דין הסכם דירה

  5. תביעה על צביעת דירה

  6. שימוש בדירה ללא רשות

  7. שטח דירה קטן מהמובטח

  8. החזקה בדירה ללא רשות

  9. כניסה לדירה ללא רשות

  10. רישום דירה על שם קטין

  11. ויתור על זכויות בדירה

  12. התחזות לבעלים של דירה

  13. ביטול רשות לגור בדירה

  14. זיכוי מעבירת פיצול דירה

  15. הגדרת דירת מגורים מזכה

  16. נזקים במהלך הובלת דירה

  17. הצעה אמיתית לרכישת דירה

  18. הכרה בדירת מגורים יחידה

  19. הצהרת זכאות זכויות בדירה

  20. זכות בלתי הדירה במקרקעין

  21. רשות בלתי הדירה במקרקעין

  22. אישור זכויות לקניית דירה

  23. תביעה להצהרת בעלות בדירה

  24. מכירת דירה עם חריגות בניה

  25. חובת ציון שטח הרצפה בדירה

  26. ביטול קניית דירה על הנייר

  27. הלוואה לקניית דירה מהמוכר

  28. הסתרת בעיית טרמיטים בדירה

  29. הגדרת הדירות כ"דירות מדרון"

  30. פיצול דירה ל-5 יחידות דיור

  31. הודעה על העברת החזקה בדירה

  32. אי הכרה בדירת מגורים מזכה

  33. קניית דירה בפלורידה - תביעה

  34. עיכוב של שנתיים במסירת דירה

  35. התחייבות לרישום זכויות בדירה

  36. התיישנות רישום בעלות על דירה

  37. זכויות בחלל שנוצר מתחת לדירה

  38. כניסה בכוח לדירה ע''י מעקלים

  39. מס מכירת דירה בין קרובי משפחה

  40. בקשה להרחבת דירת מגורים במקרקעין

  41. הסתרת חריגות בניה בדירה מהקונה

  42. סיוע לרכישת דירה לפי מספר אחים

  43. העברת תכולת דירה מארה''ב לישראל

  44. ביטול קניית דירה בגין איחור במסירה

  45. סעיף 49 א - מכירת דירת מגורים מזכה

  46. פיצוי בגין ניהול מו''מ לקניית דירה

  47. פטור לדירת מגורים מזכה - זכות אישית

  48. חוסר התאמה בין שטח הדירה למה שהובטח

  49. תוספת סיוע לזכאים שלא הצליחו לרכוש דירה

  50. העברת בעלות פיקטיבית של דירה מבעל לאישה

  51. צו מבית המשפט למכירת דירה במכירה פומבית

  52. פיצויים ללא הוכחת נזק מסירת דירות באיחור

  53. דרישת תשלום שלא כדין ביום קבלת המפתח לדירה

  54. נדחתה תביעה להצהרה לזכאות להירשם כבעל דירה

  55. האם צנרת מקרר נחשבת לאינסטלציה של הדירה ?

  56. איחור במסירת דירות בגלל בניית קומות נוספות

  57. עד לאיזה רום משתרעת זכותו של הדייר בשטח שהוצמד ?

  58. בקשה למפקח על המקרקעין לאפשר מכירת דירת מגורים

  59. טענה כי התובעים אפשרו להם להתגורר בדירה ללא תשלום

  60. לטענת התובע, הדירה נצבעה בצבע "מזעזע – כחול מטאלי"

  61. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון