מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא אי הפניית אישה בהריון לעבודה באמצעות חברת כוח אדם: רקע כללי ההליכים הנוגעים להגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה במסגרת תביעה ייצוגית 1. מונחת בפנינו בקשתם של הצדדים לאישור הסדר פשרה וזאת בשלב מוקדם של ההליך, טרם שאושרה תביעתה של התובעת כתובענה ייצוגית (להלן: "הבקשה" או "הבקשה לאישור"). 2. הנתבעת הינה חברת כוח אדם והשמה, המפעילה עשרות סניפים ברחבי הארץ ומעסיקה עובדים אצל משתמשים שונים, לרבות מעסיקים ציבוריים וחברות גדולות. 3. התובעת פנתה בחודש 4/07 לסניף הנתבעת ברמת גן לצורך השמתה בעבודה בעת שהיתה בהריון. בעת פנייתה היא נשאלה, בין היתר, אודות הריונה ואודות תאריך הלידה המשוער ועל כך השיבה כי היא בחודש ה-6 להריונה וכי היא נכונה לבצע כל עבודה, לרבות תפקיד פקידותי ועבודות זמניות. בפועל התובעת לא הופנתה לעבודה ולא הוצעה לה הצעה בעקבות פנייתה עד למועד הלידה. 4. לאחר הדברים הללו, ביום 3.3.08, הגישה התובעת לבית דין זה תביעה אישית כנגד הנתבעת ובד בבד הגישה בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית שעילתה - אפליה מחמת הריון בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות"). בקשה זו הוגשה בשמה של התובעת "ובשם כל הנשים דורשות העבודה אשר היו רשומות אצל הנתבעת כדורשות עבודה בהיותן בהריון בתקופה שעד 12 החודשים עובר להגשת תביעה זו ואשר לא הופנו לעבודה בשל הריונן". במסגרת הבקשה כאמור נטען כי בשל האפליה הנ"ל (מחמת הריון) זכאית התובעת וכל אשה שהופלתה ע"י הנתבעת בשל הריונה לתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק מכוחו של סעיף 10(א)(1) לחוק שוויון הזדמנויות ובסך של 50,000 ש"ח. 5. בנוסף על התביעה האישית כאמור ובד בבד עמה הגישה התובעת שלוש בקשות: א. בקשה למתן צו איסור פרסום ולדיון בדלתיים סגורות, אשר התקבלה בשעתו ע"י בית דין זה. ב. בקשה דחופה במעמד צד אחד למתן צו לתפיסת חומר מחשב לצורך הליך אישור התובענה כתביעה ייצוגית. חומר המחשב בו דובר היווה למעשה רישום פנימי שערכה הנתבעת ביחס לדורשות עבודה שפנו לנתבעת כשהן בהריון. בקשה זו נדחתה בתחילה ע"י בית דין זה והתקבלה בסופו של יום במסגרת הליכי ערעור על ידי בית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 210/08) וכתוצאה מכך נתפס חומר מחשב כאמור. ג. בקשה לאשר את תביעתה כתובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן בהתאמה: "הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית" ו"חוק תובענות ייצוגיות"). 6. בעקבות האמור, התבקש בית הדין להושיט את הסעדים הבאים: לקבוע שהנתבעת הפלתה את התובעת כדורשת עבודה על רקע הריונה. לקבוע כי על הנתבעת לפצות את התובעת בגין אפליה זו בסך של 50,000 ש"ח בהתאם לחוק. לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית. לקבוע את זהות כל דורשות העבודה אשר לא התקבלו לעבודה בנתבעת מפאת הריונן לתקופה שאין לגביה התיישנות על-פי חוק שוויון הזדמנויות. לחייב את הנתבעת לפצות כל אחת מחברות הקבוצה בסך של 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. לפסוק לזכות התובעת תשלום כתובעת מייצגת ולבאות כוחה שכר טרחה כעורכות דין מייצגות בתביעה ייצוגית. 7. לאחר שהצדדים הציגו את עמדתם בבקשה לאשר את תביעתה של התובעת כתובענה ייצוגית התקיים בין הצדדים הליך גישור, אשר בסופו של יום הניב הסכם פשרה, כאשר כיום מבקשים הצדדים כאמור מבית הדין לאשר הסכם זה וליתן לו תוקף של פס"ד. עיקריו של הסכם הפשרה הם כדלקמן: ההסכם מתיחס לקבוצת נשים שהיו מועמדות לעבודה בנתבעת בתקופה שמיום 4.3.07 ועד ליום 3.3.08 עת שהיו בהריון, למעט נשים כאמור אשר ניהלו הליך משפטי כנגד הנתבעת או שהגיעו עימה להסכם פשרה או שהודיעו על אי רצונן להכלל בין חברות הקבוצה עליהן יחול ההסכם. במסגרת ההסכם מתחייבת הנתבעת לנקוט בשורה של פעולות אשר מטרתן לקדם הצבתן של דורשות עבודה הרות במקומות עבודה ולמנוע את הפלייתן ע"י אי הפנייתן לעבודה ובכלל אלה: ביצוע פעולות הדרכה בקרב עובדי השמה וגיוס כ"א שמטרתן להביא להפנמה של חוקי המגן והשוויון. מינוי עובד אשר ישמש כממונה על שוויון הזדמנויות בנתבעת ואשר יהיה אחראי לבחינה וליישום שוטפים של הוראות חוק שוויון הזדמנויות בנתבעת וכן לבקרה ולתיקון כשלים שיתגלו בכל הנוגע ליישום עקרונות השוויון. כמו כן, הסכימו הצדדים על תשלום פיצוי חד פעמי לחברות הקבוצה בהתאם להסדרים שנקבעו בהסדר הפשרה מתוך סכום קצוב של 400,000 ש"ח אשר התחייבה הנתבעת לשלם בהתאם להסכם הפשרה באופן שווה לחברות הקבוצה שתאותרנה כאשר היתרה, ככל שתהיה כזו, תועבר לגורמים העוסקים בקידום שוויון זכויות בעבודה. בנוסף הציגו הצדדים בפני בית הדין המלצות בנוגע לתשלום גמול לתובעת ושכ"ט לבאות כוחה. 8. לאחר הגשת הבקשה לאישור הסכם הפשרה הורה בית הדין לצדדים ולבאי כוחם, בהתאם לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, לערוך תצהיר על פי תקנה 12(ב) לתקנות הללו לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. תצהירים אשר יכללו גילוי נאות ביחס לכל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה, לרבות הצהרה של כל אחד מהצדדים כי הוא לא קיבל בקשר להסדר טובת הנאה במישרין או בעקיפין. בהתאם להחלטה זו הוגשו תצהירים כאמור מטעם הצדדים ובאי כוחם. 9. בעקבות קבלת התצהירים ניתנה החלטה נוספת, לפי סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות,כדלקמן: במסגרת ההחלטה כאמור הורה בית הדין על פרסום הודעה, בהתאם לנוסח שהוגש ע"י הצדדים לאחר תיקונו, בדבר הגשת הבקשה בשים לב להוראות סעיף 25 לחוק, קרי - באמצעות פרסום ההודעה בשני עיתונים יומיים, בלוחות המודעות של סניפי הנתבעת ובאתר האינטרנט של הנתבעת. עוד הורה בית הדין על העברת העתק מהחלטות בית הדין, מההודעה בדבר הגשת הסכם הפשרה, מהבקשה לאישור הסכם הפשרה, מהסכם הפשרה, מהתובענה ומהבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, התגובה לבקשה והתשובה לה - ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט וכן ובהתאם לסעיף 12(ד) לתקנות גם לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הפועלת מכוח חוק שוויון הזדמנויות ולממונה הראשי על יחסי העבודה. בנוסף, קצב בית הדין זמן להגשת התנגדויות מנומקות להסדר הפשרה וכן להמלצה המוסכמת בענין גמול ושכ"ט. 10. בעקבות ההחלטה הנ"ל הוגשו לבית הדין עמדת היועץ המשפטי לממשלה וכן עמדת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה באשר להסכם הפשרה. לאחר קבלת העמדות הללו אף התקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו התייחסו הצדדים לתגובותיהם של נציבות שוויון הזדמנויות והיועץ המשפטי לממשלה. 11. לבית הדין הומצאו דוגמאות מההודעה שפורסמה בדבר הגשת הבקשה לאישור במשך 7 ימים רצופים בין התאריכים 30.3.11-6.4.11 בשני עיתונים יומיים: "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", צילום לוחות המודעות בכל סניפי הנתבעת, על גביהם פורסמה ההודעה וכן נוסח ההודעה שפורסמה באתר האינטרנט של הנתבעת מיום 30.3.11 עד יום 30.4.11, כשההפניה לעמוד בו פורסמה ההודעה נעשתה מעמוד הבית של אתר האינטרנט של הנתבעת. העקרונות לאורם יש להכריע בבקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית 12. המחוקק נדרש באופן מפורש במסגרת סעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות לכללים שעל בית המשפט להחיל עת שהוא מתבקש לאשר הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית. בהקשר זה קבע המחוקק כי הסכם ליישוב סכסוך שבעניינו הוגשה בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית ייעשה אך ורק באישור בית המשפט. זאת, תוך שהוא קובע את הכללים הפרוצדוראליים שיש להחיל כתנאי לאישור, ובכלל אלה צירוף תצהירים מטעם באי כוחם של הצדדים הכוללים גילוי נאות של הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה, פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה לפי סעיף 25 לחוק, משלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, או לגורם שלישי כפי שיורה בית המשפט, קציבת המועדים להגשת התנגדויות מטעם חברי הקבוצה עליה אמור ההסכם לחול או מטעמם של רשות ציבורית או מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, קבלת תגובה להתנגדות וכן מתן הזדמנות ליתן הודעה על ידי מי מחברי הקבוצה לפיה אין הוא מעוניין שהסכם הפשרה יחול עליו. 13. כפי שצוין לעיל, במסגרת הליך זה התקיימו התנאים הפרוצדוראליים המפורטים לעיל, כאשר עד למועד מתן פסק דין זה לא התקבלה אף בקשה ליציאה מן הקבוצה עליה אמור לחול ההסדר. 14. אשר לשיקולים המהותיים הרי שסעיף 19(א) לחוק קובע כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - כפי שארע במקרה דנן - נדרש בית המשפט אף לקבוע כי קיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכן כי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין. סעיף 19(ב) לחוק קובע כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמונה לשם כך שהוא בעל מומחיות בתחום בו עוסקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, אלא אם סבור בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת מטעמים מיוחדים שירשמו. סעיף 19(ג) לחוק קובע כי ההחלטה של בית המשפט לאשר הסכם פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה: הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה. עילות התובענה. השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. הסעדים הנתבעים. עיקריו של הסדר הפשרה. 15. כמו כן, קובע החוק כי בהחלטתו בנוגע לאישור הסדר הפשרה על בית המשפט להתייחס, בין השאר, למספר שיקולים כדלקמן: הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו לו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. ההתנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד) וההכרעה בהן. השלב בו מצוי ההליך. חוו"ד של בודק בהתאם לסעיף 19(ב)(5) לחוק, במידה ומונה כזה. הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסכם הפשרה. העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. בנוסף נקבע כי ככל שבית המשפט מאשר את הסדר הפשרה אזי שעליו לקבוע גמול לתובע המייצג לפי הענין ושכ"ט לבא כוחו בהתאם לסעיפים 22-23 לחוק. במסגרת סעיף 23 הנ"ל, נקבעו השיקולים שעל בית המשפט להתחשב בהם לשם קביעת שכר הטרחה של בא כח המייצג, ובכלל אלה, התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, מורכבות ההליך, הטרחה שטרח, הסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית וניהולה וההוצאות שהוציא לשם כך, מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, האופן בו ניהל בא הכח המייצג את ההליך וכן הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית (ר' סעיפים 19(ו) ו-23 לחוק). המחוקק אף קבע כי בית המשפט רשאי להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין שכר הטרחה. הכרעה הגדרת הקבוצה 16. כפי שצוין לעיל, הגדרת הקבוצה עליה אמור לחול הסכם הפשרה כוללת נשים שהגישו את מועמדותן למשרה בנתבעת בתקופה שמיום 4.3.07 ועד ליום 3.3.08 ואשר היו בהריון בתקופה זו, כאשר במסגרת הקבוצה לא נכללו נשים אשר ניהלו הליך משפטי כנגד הנתבעת או שהגיעו להסכם פשרה עימה. מאחר ולא התקבלה הודעה בדבר חוסר נכונות להיכלל בקבוצה של נשים אשר הגישו את מועמדותן בתקופה כאמור ובזמן שהיו הרות, הרי שנכון לעת הזו ובהתאם לאמור בסעיף 14 להסכם הפשרה ולמידע שנמסר ע"י הצדדים במהלך הדיון מיום 4.10.11 - מונה הקבוצה כ-80 נשים. עילות התביעה, השאלות המשותפות הנטענות והסעדים שהתבקשו 17. אשר לעילות התביעה ולשאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה כפי שאלה פורטו בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית יצוין כי עילת התביעה הושתתה על סעיף 8(1) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות. סעיף המתייחס לתביעה בעילה של אפליה בעבודה לפי חוק שוויון הזדמנויות, האוסר כידוע על אפליה, לרבות אפליה בקבלה לעבודה על רקע הריון והורות. 18. במסגרת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית נטען כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של אפליה על רקע הריונן של דורשות עבודה בנתבעת המשותפות לכלל חברות הקבוצה. בנוסף, התבקש בית הדין לקבוע כי הנתבעת הפלתה באופן שיטתי בקבלה לעבודה דורשות עבודה שהיו בהריון, לקבוע את זהותן של כל דורשות העבודה אשר הופלו במהלך 12 החודשים האחרונים שקדמו להגשת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית ולחייב את הנתבעת לפצות כל אחת מחברות הקבוצה, בשיעור שיקבע בית הדין. זאת, בהתאם לסמכות הנתונה לבית הדין לפי סעיף 10(א)(1) לחוק שוויון הזדמנויות לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק לכל אחת מחברות הקבוצה בגין אפלייתה על רקע הריון על סך של 50,000 ש"ח. 19. אשר לעיקריו של הסדר הפשרה, הרי שמעבר לעקרונות הכלליים עליהם עמדנו לעיל, מפאת חשיבות הדברים להכרעה ונוכח האפשרות שיכול והסכם זה ועקרונותיו ישמשו בעתיד גורמים נוספים לצורך קידום עקרונות השוויון בעבודה, מצאנו להביאו כלשונו, כדלקמן: "הואיל: והמשיבה הינה חברה המתמחה במתן שירותי השמה וכוח אדם, וככזו, מספקת מגוון רחב של תעסוקה ויוצרת מקור פרנסה; והואיל: וביום 3 במרץ 2008 הגישה המבקשת כתב תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב יפו (להלן: 'בית הדין האזורי') וכן בקשה לאשר את התביעה שהגישה כתובענה ייצוגית בגין הפליה, לכאורה, של נשים הרות באי הפנייתן למשרות (להלן: 'בקשת האישור'); והואיל: ובמקביל להגשת התביעה והבקשה לאישור, הגישה המבקשת בקשה לתפיסת חומר מחשב, ולאחר הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי, אישר בית הדין הארצי לעבודה תפיסה של מסמכים ממחשבי החברה (להלן: 'המסמכים שנתפסו'); והואיל: וביום 16 במרץ 2009 הגישה המשיבה תגובתה לבקשה לאישור במסגרתה העלתה טענות הגנה שונות, הן ביחס לטענות המבקשת לגופן והן ביחס למידת התאמתה של התובענה להתברר כתובענה ייצוגית; והואיל: וביום 6 ביולי 2009 הגישה המבקשת תשובה לתגובת המשיבה; והואיל: ולמשיבה טענות בדבר הוצאת חומר ממחשביה והפרת סודיות לטענתה, בין היתר, בניגוד לחוק המחשבים, התשנ"ה - 1995 ולחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981, וזאת כנגד המבקשת, כנגד באות כוחה וכנגד צדדים שלישיים; והואיל: ואין וודאות שהתביעה תאושר כתביעה ייצוגית וגם אם תאושר כתביעה כאמור, אין וודאות כי היא תתקבל; והואיל: והצדדים מצאו לנכון ולראוי לנהל ביניהם משא ומתן והידברות מחוץ לכותלי בית הדין, על מנת להגיע לפשרה מוסכמת, וזאת תחת המשך ניהול הליכים משפטיים והסבת הוצאות נכבדות, כמו גם הסטת משאבי ניהול ומשאבים אחרים וכן כדי לחסוך בזמן שיפוטי, וכל זאת מבלי שהצד יודה בטענות הצד האחר, ובכפוף לאישור ההסדר על ידי בית הדין ועמידה בו ע"י הצדדים; והואיל: ובמסגרת המשא ומתן שניהלו הצדדים, קיימו הצדדים הליך גישור בפני פרופסור גיא מונדלק (להלן: 'המגשר'), במסגרתו הגיעו להסכם הפשרה המפורט להלן, מבלי שצד יודה בטענות הצד האחר, ובכפוף לאישור ההסכם על ידי בית הדין ועמידה בו ע"י הצדדים, יבואו לידי גמר ההליכים בתובענה, והכל על פי תנאי הסכם זה להלן; והואיל: ועל פי עמדת הצדדים הסכם זה נעשה, כפשרה בלבד, ולטענת החברה, מבלי שהיה מכל מקום לנהל את התובענה כייצוגית, ולפיכך, במידה והסדר הפשרה לא יאושר בכל שלב שהוא, ולא יקבל תוקף של פסק דין, יחזרו הצדדים לעמדותיהם (status quo ante); והואיל: והסכם זה לאחר שיאושר ובכפוף למילויו על ידי הצדדים, יביא למיצוי תביעות מלא של כלל חברות הקבוצה כהגדרתן בהסכם זה (למעט אלו אשר הודיעו על אי רצונם להיכלל בקבוצה, כמפורט להלן), ביחס לעילות התביעה המפורטות בבקשת האישור, ולא תעמוד לחברות הקבוצה זכות לפיצוי נוסף כלשהו בגין אותן עילות, למעט כמפורט בהסכם זה. אי לכך, הוצהר, הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן: א. מבוא ופרשנות המבוא והנספחים להסכם זה מהווים חלק בלתי נפרד הימנו. כותרות הסעיפים הוכנסו לשם הנוחות בלבד ואין לעשות בהן שימוש בפרשנות ההסכם. כל האמור בלשון יחיד בהסכם, תהא לו גם משמעות בלשון רבים. האמור בלשון זכר יתפרש גם כלשון נקבה. הסכם זה מגלם את מכלול המצגים וההסכמות בין הצדדים עובר לחתימתו, ולא ישמע צד בטענה בדבר מצג או הסכמה כאמור, אשר לא בא זכרם בהסכם. בהסכם זה תיוחס למונחים הבאים הפרשנות המופיעה לצידם: 'החוק' - חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006. 'חוק השוויון' - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988. 'ב"כ המבקשת' - עו"ד ענת שני-רבה ועו"ד תמורה דויטש-קאופמן. 'ב"כ המשיבה' - נחום פינברג ושות' - משרד עורכי דין ונוטריון. 'התקופה הקובעת' - התקופה שמיום 4.3.2007 ועד ליום 3.3.2008. 'חברות הקבוצה' - נשים שהגישו את מועמדותן למשרה בחברה בתקופה הקובעת והיו בהריון בתקופה זו. יובהר כי לא תיכלל בקבוצה אישה אשר ניהלה הליך משפטי כנגד החברה, או שהגיעה להסכם פשרה עם החברה או אשר הודיעה על אי רצונה להיכלל בקבוצה. 5. נספחיו של הסכם זה הינם כדלקמן: 5.1 נספח א' - נוסח הבקשה לאישור הסכם הפשרה. 5.2 נספח ב' - נוסח ההודעה הראשונה לציבור לפי סעיף 25(א)(3) לחוק. 5.3 נספח ג' - נוסח ההודעה השניה לציבור לפי סעיף 25(א)(4). 5.4 נספח ד' - תצהירים מטעם ב"כ הצדדים לפי סעיף 18(ב) לחוק. 5.5 נספח ה' - מכתב למועמדות הזכאיות כהגדרתן בהסכם זה להלן. 5.6 נספח ו' - פורמט קובץ ובו פרטי המועמדות הזכאיות כהגדרתן בהסכם זה להלן. 5.7 נספח ז' - נוסח הפניה לשלטונות המס. ב. הצהרות הצדדים 6. הצדדים מצהירים הדדית, כי בכפוף לקיומו של הסכם זה במלואו ובמועדו, אין להם ולא תהיה להם כל טענה, תביעה או זכות, מכל מין וסוג שהוא, אזרחית או פלילית, צד אחד כלפי האחר וכן כלפי כל צד שלישי שהוא, בנוגע לתביעה, הגשתה, הראיות שהוגשו במסגרתה, הראיות שנתפסו במסגרתה וכיוצ"ב. 7. הצדדים מצהירים כי אין בהתקשרותם בהסכם זה משום הודאה מצד מי מהם בטענה כלשהי של הצד האחר, שנטענה באיזה מהליכי התובענה, וכי כאמור בסעיף 19(ז) לחוק לא יעשה שימוש בהליכים שהובילו להסדר פשרה זה ולדברים שנאמרו בו כראיות במשפט. ג. מתכונת אישור ההסדר 8. תוך 7 ימים ממועד החתימה על הסכם זה, יגישו ב"כ הצדדים לבית הדין בקשה משותפת בנוסח המופיע כנספח א' להסכם זה (להלן: 'הבקשה'), לאישור ההסכם ולמתן תוקף של פסק דין, אשר תחתם במועד חתימת ההסכם, ויבקשו מבית הדין הנכבד ליתן הוראות כמפורט להלן: 8.1 פרסום ההודעה הראשונה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה בבקשה כאמור - בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25(א)(3) לחוק, בנוסח הרצ"ב כנספח ב', בשני עיתונים יומיים. 8.2 משלוח ההודעה הראשונה בצירוף העתק מהבקשה ומבקשת האישור ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט. 8.3 להורות, כי בנסיבות העניין ובשל הנסיבות המיוחדות המפורטות בבקשה מתייתר הצורך במינוי בודק, כמפורט בסעיף 19(ב)(1) לחוק. 8.4 בכפוף לאמור לעיל, ובחלוף 45 ימי ממועד פרסום ההודעה הראשונה (כאשר ימי הפגרה נמנים על ימים אלה), ייתן ביה"ד להסכם פשרה זה תוקף של פסק דין בתובענה ייצוגית (להלן: 'פסק הדין') ובמקביל יורה על פרסום המודעה השנייה לציבור על ידי המשיבה, בשני עיתונים יומיים, כאמור בסעיף 25(א)(4) לחוק, ובנוסח המופיע בנספח ג' להסכם זה. 8.5 לפסוק גמול למבקשת ולפסוק שכר טרחה לב"כ המבקשת, בהתאם להמלצות הצדדים, כמפורט בסעיף 15 להלן. ד. הוצאה מהקבוצה 9. הסכם פשרה זה לא יחול על כל מי שתודיע לבית הדין בכתב, עם העתק לב"כ הצדדים, תוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה הראשונה (כאשר ימי הפגרה נמנים על ימים אלה), כי היא איננה מעוניינת שהסכם הפשרה יחול עליה בהתאם להוראות סעיף 18(ו) לחוק. חברת קבוצה שלא ביקשה להוציא עצמה מהקבוצה, תחשב כמי שויתרה על זכותה לתבוע את החברה וימוצו כל זכויותיה כנגד המשיבה בגין עילות התביעה שנתבקש אישורן במסגרת בקשת האישור. 10. יובהר, כי ככל שתהיינה למעלה מ-5 חברות קבוצה אשר תבקשנה את יציאתן מן הקבוצה, כי אז לחברה תעמוד הזכות להודיע על ביטולו של הסכם פשרה זה, ובמקרה כאמור יחזרו הצדדים למצבם טרם הגשת הבקשה לאישור. ה. ההסכמות 11. בכפוף לאישורו של הסכם זה על ידי בית הדין הנכבד, מוסכם בזאת על הצדדים כדלקמן: 12. החברה תנקוט בשורת פעולות, שיפורטו להלן, ותתחייב לבצע אותן מכאן ולהבא כל עוד החברה פועלת בתחום כוח האדם ו/או משאבי אנוש, אשר מטרתן קידום האפשרות להצבתן של מועמדות בהריון ומניעת האפשרות להפלייתן על ידי אי הפנייתן למשרות: הדרכה 12.1 פעולות הדרכה שיבוצעו בקרב עובדי ההשמה וגיוס כוח אדם של אורטל, שמטרתן הפנמה נוספת של חוקי המגן והשוויון, ובדגש מיוחד על האיסור להפלות נשים בהריון וחשיבות לסייע למועמדות בהריון במציאת עבודה. פעולות ההדרכה יבוצעו לכל עובד חדש בחברה וכן יבוצעו הדרכות רענון לעובדים, לכל הפחות אחת לשנה. מינוי ממונה שוויון הזדמנויות בעבודה 12.2 החברה תמנה עובד אשר ישמש כנציב שוויון הזדמנויות בעבודה בחברה (להלן: 'הממונה'). הממונה יהיה עובד החברה המתאים לתפקיד האמור מבחינת כישוריו, ניסיונו, מעמדו המקצועי, יחסי האנוש שלו וכן מבחינת בקיאותו בהוראות חוק השוויון. נבצר מהממונה למלא את תפקידו מכל סיבה שהיא, תמנה לו החברה ממלא מקום. במסגרת תפקידו זה, יהיה הממונה אחראי לבחינה שוטפת של יישום הוראות חוק השוויון בחברה, לרבות בכל הנוגע להפנייתן למשרות של מועמדות בהריון - זאת הן ע"י ביצוע שיחות יזומות עם נציגי שירות בסניפים השונים; ביצוען של בדיקות בקרה יזומות במחשבי החברה בכל הנוגע להערות הנרשמות וההפניות המבוצעות על ידי העובדים, ותיקון כשלים שיתגלו, ככל שיתגלו; ביצוע ביקורת על הליך ההכשרה של עובדי החברה בכל הנוגע לחוק שוויון וכן למתן מידע והדרכה לפונים אליו וכיוצ"ב פעולות נוספות. 12.3 החברה תיתן לממונה את מלוא הסמכויות הנדרשות לביצוע התפקיד ותקצה לו במסגרת עבודתו שעות עבודה מספיקות לביצוע תפקיד זה. 12.4 הממונה יהיה אחראי אף על בחינת פניות ותלונות אשר יופנו לחברה על ידי מועמדים או עובדים בדבר הפלייתם בענייני עבודה לרבות הפניה למשרות. 12.5 במקרה ובו תוגש תלונה על ידי מועמד לעבודה, במסגרתה יועלו טענות ביחס למעשה ההפליה, יערוך הממונה בדיקה לבחינת התלונה, תוך זמן סביר ממועד הגשתה, זאת בין השאר באמצעות תשאולם של הגורמים הרלוונטיים בחברה. עם סיום הבדיקה, תועברנה מסקנות הממונה והמלצותיו למנכ"ל החברה וכן למועמד/ת המתלונן/ת. בבירור התלונה יפעל הממונה על פי ההנחיות הבאות: א. הוגשה תלונה בעל פה לממונה, ירשום הממונה על תוכנה, המתלונן או מי שמגיש את התלונה מטעמו יחתום על הרישום כדי לאשר את תוכנו, והממונה ימסור לו העתק מהרישום החתום; ב. ממונה לא יטפל בבירור תלונה אם הוא בעל נגיעה אישית לנושא התלונה או למעורבים בה. ממונה שהוא בעל נגיעה אישית כאמור יעביר את הבירור למי שהתמנה על ידי המעביד לממלא מקומו. ג. בירור תלונה יעשה ביעילות וללא דיחוי ותוך הגנה מרבית על כבודו ופרטיותו של המתלונן, ובין היתר לא יגלה ממונה מידע שהגיע אליו במהלך בירור התלונה אלא אם כן הוא חייב לעשות כן לשם הבירור עצמו או על פי דין; ד. בתום בירור התלונה יגיש הממונה למעביד ולמתלונן, ללא דיחוי, סיכום בכתב של בירור התלונה בליווי המלצותיו המנומקות לגבי המשך הטיפול בה (להלן: 'סיכום התלונה'). החברה תשמור את סיכומי התלונה במשך 7 שנים. ה. קיבלה החברה את סיכום התלונה תחליט, תוך תקופה שלא תעלה על 21 ימי עבודה, האם יש לתת הוראות לעובדים המעורבים במקרה, לרבות בדבר כללי התנהגות ראויים, וכן נקיטת צעדים בעניני עבודה, והכל כדי למנוע את הישנות המעשה של הפליה או כדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההפליה. ו. החברה תפעל ללא דיחוי לביצוע החלטתה לפי סעיף קטן (ה) ותמסור הודעה מנומקת בכתב על החלטתה למתלונן ולממונה מטעם החברה. יידוע ופרסום 12.6 בכל סניף של החברה תתלה במקום בולט ונגיש לפונים ולעובדים, מודעה על מינויו של הממונה, סמכויותיו, ההליך בפניו, כפי שתואר לעיל, ופרטי ההתקשרות עימו. נוסח המודעה יפורסם גם באתר האינטרנט של החברה. נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה 12.7 נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה תהא רשאית להשתמש בסמכויותיה על פי דין על מנת לקדם את ההתחייבויות שלקחה על עצמה החברה במסגרת הסכם הפשרה דנן. במסגרת זו נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה תהא רשאית לערוך הרצאות/הדרכות וכו' לעובדי החברה. במידה ונציבת שוויון ההזדמנויות תבקש לעיין בסיכומי התלונות, תאפשר לה החברה לעשות כן. חלוקת הסכומים בין חברות הקבוצה הזכאיות 13. במסגרת הפשרה, תקצה המשיבה סכום חד פעמי בסך של 400,000 ש"ח ברוטו (להלן: 'סכום התקרה'), לשם חלוקה בין חברות הקבוצה הזכאיות. אופן קביעת זכאותן של מי מחברות הקבוצה תיעשה כמפורט בהסכם זה להלן. 14. במסגרת קביעת גובה הפיצוי לחברות הקבוצה הזכאיות, נלקחו בחשבון טענות המבקשת בדבר הפלייה, כביכול, של חברות הקבוצה, לרבות הקושי בהוכחת התביעה, טענות ההגנה של המשיבה, לרבות טענת המשיבה, כי ציון עובדת ההיריון בכרטיסי מועמדת אינו מהווה הפליה, הסיכון האפשרי של המשיבה, וצדדים שלישיים כנגד תלונות ותביעות מצד המשיבה, טענות הצדדים בנוגע להתאמתה או אי התאמתה של עילת התביעה להתברר במסגרת של תובענה ייצוגית וכן, העובדה כי בדרך זו נחסכות הוצאות ניהול ההליך המשפטי בערכאות המשפטיות. כן נלקחו בחשבון מספר כרטיסי המועמדות הרלוונטיים לתקופה הקובעת (כ-80 במספר) אשר צוינה בהן המילה הריון על נגזרותיה השונות, ואשר בגינם לא הוצגו מסמכים או נתונים המצביעים על כך שהופנו למשרה באמצעות המשיבה, כל זאת מבלי לגרוע מטענת החברה כי אין בהזכרת המילה הריון בכרטיס המועמדת, כדי להצביע על הפלייה פסולה של מועמדת שלא הופנתה למשרה. 14.1 בתוך 21 ימים מן המועד שבו ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה, תעברנה ב"כ המבקשת לב"כ החברה, רשימה בה יפורטו המועמדות מבין חברות הקבוצה, שבכרטיסיהן נמצאו הערות המעידות כביכול על הפלייתן, לכאורה, וזאת מבין כרטיסי המועמדות שברשות ב"כ המבקשת, לרבות המסמכים שנתפסו (להלן: 'רשימת המועמדות החלקית') 14.2 במהלך תקופה בת 45 ימים שלאחר פרסום המודעה השניה, כמפורט בנספח ג' להסכם זה, תהיינה רשאיות נשים שברשותן הוכחה, כי פנו לחברה בתקופה הרלוונטית בהיותן הרות ולא הופנו למשרה כלשהי וכן המעידות, כביכול, על הפלייתן, לכאורה, לפנות לב"כ המבקשת ולהציג את הראיות שבידן. טענותיהן והראיות שבידן תיבדקנה ולאחר בדיקה זו יוחלט האם לצרפן לרשימת המועמדות (להלן: 'רשימת המועמדות המלאה'). למען הסר ספק, מועמדת אשר נכללה ברשימת המועמדות החלקית, לא תדרש להציג ראיות כאמור. 14.3 עם קבלת רשימת המועמדות המלאה כאמור, תהא החברה רשאית להשיג על הכללתן של עד 10% מן המועמדות שברשימת המועמדות המלאה. ב"כ החברה יעביר את השגותיו לרשימת המועמדות המלאה, לב"כ המבקשת, זאת תוך 10 ימים ממועד קבלת הרשימה (להלן: 'רשימת ההשגות'). 14.4 ככל שהצדדים לא יגיעו לרשימה מוסכמת ביחס להשגות המפורטות ברשימת ההשגות, תועבר ההחלטה למועמדות שנכללו ברשימת ההשגות, לידי המגשר, אשר יכריע באופן סופי ומוחלט בענין, תוך 10 ימים. לאחר אישורה של הרשימה על ידי המגשר, לא יוכל מי מהצדדים להסכם פשרה זה לערער אחריה. 14.5 לאחר הכרעת ב"כ הצדדים ו/או המגשר, על פי הענין, תערך רשימה סופית הכוללת את המועמדות אשר תהיינה זכאיות לפיצוי מבין חברות הקבוצה (להלן: 'המועמדות הזכאיות'). הרשימה תיערך בקובץ, בהתאם לפורמט עליו הוסכם בנספח ו', בו יפורטו שמן המלא של המועמדות הזכאיות, כתובתן האחרונה הרשומה במשרדי החברה, ומספרי הטלפון הרשומים במחשבי החברה, ככל שישנם (להלן: 'הקובץ'). הקובץ האמור יועבר לידי ב"כ המבקשת, תוך 10 ימים ממועד הכרעתם הסופית של ב"כ הצדדים ו/או המגשר, כאמור לעיל. מובהר כי המבקשת עצמה או מי מטעמה לא יחשף בשום צורה לקובץ ו/או לפרטי המועמדות. כן מוסכם כי ב"כ המבקשת יעבירו לחברה, באמצעות באי כוחה, כל חומר אשר הוצא ממחשבי החברה ו/או חומר אחר המצוי בידיהן ואשר בו מצוינים פרטים מזהים של מי מעובדות החברה ו/או מועמדות/ מועמדים והקשור לחברה, וזאת תוך 14 יום מיום העברת הקובץ. כן מחייבות ב"כ המבקשת שלא לעשות שימוש מכל סוג שהוא בחומר הנ"ל. 14.6 גובה הפיצוי למועמדות הזכאיות, יהיה סכום התקרה בחלוקת מספר המועמדות הזכאיות. סכום הפיצוי האמור הינו סכום ברוטו וינוכו ממנו מיסים וניכויי חובה, ככל שיחולו, על חשבון המועמדת, זאת אלא אם כן, יושג אישור בדבר פטור ממס משלטונות המס כמפורט להלן. 14.7 עם אישורו של הסכם זה על ידי בית הדין הנכבד, יפנו ב"כ המבקשת לשלטונות המס, בבקשה למתן פטור באשר לפיצוי המגיע לכל אחת מן המועמדות הזכאיות, בנוסח המצוין בנספח ז' להסכם זה, וזאת בשל אופי ומהות הפיצוי הניתן להם מתוקף הסכם פשרה זה שהינו פיצוי בגין עוגמת נפש. ככל שלא ינתן פטור מלא ממס על ידי שלטונות המס, תדרשנה המועמדות להציג אישור בדבר גובה ניכוי המס מן הפיצוי שישולם להן. ככל שלא יוצג אישור כאמור ינוכו מיסים ותשלומי חובה, ככל שהללו חלים, ע"י החברה. 14.8 תוך 14 יום מיום העברת הקובץ לב"כ המבקשת, תשלח החברה, בפיקוח עו"ד אלון נוי, מכתב בדואר רשום עם אישור מסירה, בנוסח המופיע בנספח ה' להסכם זה, לכל אחת מן המועמדות הזכאיות בהתאם לכתובת המופיעה בקובץ. במסגרת המכתב תמסר למועמדות הזכאיות הודעה על זכאותן לקבלת פיצוי במסגרת הסכם פשרה זה, והן תדרשנה להתיצב במשרדי ב"כ המשיבה תוך תקופה בת 60 ימים מיום שליחת המכתב (להלן: 'תקופת ההתייצבות'), על מנת לאמת את זהותן באמצעות תעודה מזהה וכן להמציא כתובת או פרטי חשבון בנק לשם העברת הפיצוי, וזאת בהתאם למועדים המצוינים בנספח ה' להסכם זה. טרם שליחת המכתב הנ"ל, יערכו שני ניסיונות לפניה טלפונית על ידי החברה, על בסיס מספרי הטלפון הרשומים בחברה, ככל שישנם כאלה, וזאת על מנת לוודא את כתובתן העדכנית של המועמדות. ב"כ החברה יעביר לב"כ המבקשת רשימה ובה יפורטו שמות המועמדות הזכאיות, ולצידן, המועד בו נשלח המכתב וכן המועדים בהם נערכו ניסיונות הפניה הטלפונית. למען הסר ספק, לא יישאו הצדדים בכל נזק, אשר ייגרם, ככל שייגרם, למי מן המועמדות בשל הפנייה האמורה למי מהן. 14.9 תשלום סכום הפיצוי למועמדות הזכאיות יבוצע על ידי החברה בתוך 21 יום מתום תקופת ההתיצבות, באמצעות המחאה שתשלח בדואר רשום לכתובת מגוריהן של המועמדות, כפי שתמסר על ידן, וזאת לאחר ניכויי מיסים ותשלומי חובה כחוק. 14.10לאחר העברת הכספים למועמדות, יעביר ב"כ החברה לב"כ המבקשת, רשימה ובה פירוט הנתונים הבאים: א. המועמדות הזכאיות אשר הפיצוי שולם להן וכן מועד ביצוע התשלום. ב. שמות המועמדות הזכאיות אשר לא השיבו לפניית החברה ואשר לא הועבר הפיצוי בגינן עקב אי הענותן לפניות החברה. 14.11 ב"כ המבקשת תהיינה רשאיות לבצע ניסיון איתור נוסף של המועמדות הזכאיות, אשר לא השיבו לפניית החברה ועקב כך לא הועבר להן הפיצוי, בהתאם לנתונים שתמסור להם החברה, למשך תקופה של 21 יום מתום תקופת ההתייצבות (להלן: 'תקופת ההארכה'). 14.12 במידה ולאחר סיום תקופת ההתייצבות ותקופת ההארכה, יוותר סכום מסכום התקרה עקב אי היענות של מי מן המועמדות הזכאיות (להלן: 'הסכום העודף'), יועבר הסכום העודף לעמותת איתך - משפטניות למען צדק חברתי (ע.ר.)/מרכז מהות - מידע הדרכה ותעסוקה לנשים (ע.ר.) תוך 30 יום. למען הסר ספק, הסכום העודף, כאמור לעיל, לא ישולם למבקשת ו/או לב"כ המבקשת ו/או למי מחברי הקבוצה ו/או יוחזר לחברה בשום נסיבות שהן. 14.13 כן יובהר, למען הסר ספק כי מועמדות אשר לא אותרה ו/או אשר נמנעה מלהשיב לפניית החברה, לא תהא זכאית לפיצויי כלשהו לאחר תום תקופת ההתייצבות ותקופת ההארכה. המלצת הצדדים בנוגע לגמול למבקשת ושכ"ט לב"כ המבקשת 15. במסגרת הבקשה ימליצו הצדדים על תשלום גמול למבקשת ולבאות כוחה כדלקמן: 15.1 הצדדים ימליצו בבקשה, כי בית הדין הנכבד יפסוק למבקשת, גב' קובלסקי אירנה, גמול מיוחד בסך של 40,000 ש"ח (ברוטו). מובהר כי הגמול המיוחד אשר ישולם למבקשת יהיה בו גם כדי למצות את כל דרישותיה וטענותיה של המבקשת כנגד החברה מכל עילה שהיא ולרבות, תביעתה האישית בתיק עב 3469/08. הגמול המיוחד המשולם למבקשת הינו בשים לב לתרומתה הציבורית, להוצאות שהוציאה ולסיכון שנטלה על עצמה בהגשת הבקשה לאישור. הסכום האמור ישולם למבקשת בכפוף להמצאת אישורי מס מתאימים. לא המציאה המבקשת עד למועד התשלום אישורי מס מתאימים, ינוכה מס כדין. 15.2 הצדדים ימליצו כי בית הדין הנכבד יקבע שכר טרחה לב"כ המבקשת בסכום של 80,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וזאת בכפוף לכך שב"כ המבקשת תמצאנה לב"כ המשיבה אישורים בדבר ניכוי מס במקור וניהול ספרים כחוק וכנגד חשבונית מס. 15.3 בקביעת הגמול למבקשת ושכר טרחת ב"כ המבקשת, הובאו בחשבון היוזמה שננקטה על ידי המבקשת ובאות כוחה, התועלת הגלומה במאמציהן ובטרחתן של ב"כ המבקשת לטובת כלל חברות הקבוצה ולפיצוי לחברות הקבוצה הזכאיות, התועלת הציבורית והעמל שהשקיעו בהליך כולו, לרבות ניהולו, ובהשגת הסכם פשרה זה. 15.4 בכפוף לאישורו של ההסכם ולאישור המלצת הצדדים בסעיף זה בהסכם הפשרה, תעביר החברה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין המאשר הסכם פשרה זה במשרדי ב"כ המשיבה, ובכפוף להמצאת האישורים, המצוינים בסעיף זה להלן, את הסכומים המפורטים בסעיף זה לעיל למבקשת ולב"כ המבקשת. 16. עם מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה זה יתגבש מעשה בית דין בין המשיבה לבין חברות הקבוצה (למעט אלו אשר הודיעו על אי רצונן להכלל בקבוצה, כמפורט בסעיף 9 לעיל), ביחס לעילות התביעה כמפורט בבקשת האישור, ולא תעמוד לחברות הקבוצה זכות לפיצוי נוסף כלשהו בגין אותן עילות, למעט כמפורט בהסכם זה. 17. עם החתימה על הסכום פשרה זה, מוותרת המשיבה על כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה ו/או תלונה שיש לה כלפי המבקשת, באות כוחה או צד שלישי כלשהו, בגין עבירות או עוולה כלשהי הקשורה להליך דנן, לרבות, אך לא בלבד, הוצאת חומר ממחשביה, פגיעה בפרטיות, סודיות, עוולות מסחריות וכיוצ"ב. 18. הסכם זה, מותנה באישורו הבלתי מותנה על ידי בית הדין - ככתבו וכלשונו. לא אושר ההסכם בידי בית הדין, כאמור, רשאי כל צד להודיע על ביטול ההסכם, וזאת לפי שיקול דעתו הבלעדי וללא צורך במתן הנמקה כלשהי. במקרה כאמור, ישמור כל צד על מלוא טענותיו, כאשר האמור בהסכם זה ובנספחיו לא יהווה הודאה מצד המשיבה בצדקת התביעה וההסכם יוצא מתוך תיק בית הדין ולא ישמש לכל הליך משפטי מכל סוג. שונות 19. הסכם זה כולל את כל ההסכמות שבין הצדדים והוא מגבש וממצה באופן בלעדי וסופי את כל ההסכמות בקשר עם האמור בו. 20. לא יהיה כל תוקף לכל שינוי או תוספת להסכם, אלא אם נעשו בכתב ונחתמו על ידי שני הצדדים להסכם. לא תשמע טענה של שינוי ההסכם בעל פה. כמו כן, לא יהיה תוקף לכל מצג ו/או מו"מ, ככל שנוהל בין הצדדים, קודם לחתימת ההסכם. 21. הצדדים מתחייבים לפעול בתום לב לקיומו של ההסכם ולבצע את כל הפעולות ולחתום על כל המסמכים, האישורים, הטפסים וההודעות, ככל שיידרש, ושיהיה מועיל לצורך ביצוען של הוראות ההסכם. 22. הצדדים מתחייבים בזאת לשמור בסודיות מוחלטת את כל הפרטים אשר הגיעו לידיעתם במסגרת הליך זה ובמסגרת ביצוע הסכם פשרה זה ולרבות פרטים אישיים, נתוני שכר של מועמדות, זהותן, כתובתן, תעודות הזהות שלהן וכן כל פרט אחר בין אם הוא נוגע לחברה ובין אם הוא נוגע למי מעובדיה ו/או למועמדות, ככל שאלו אינם נכללים בכתבי בית הדין. 23. בכפוף לכך שהמשיבה תמלא אחר ההוראות היסודיות שבהסכם זה, מתחייבות בזאת ב"כ המבקשת שלא לייצג כל תובע אינדיבידואלי כנגד החברה ו/או לייצג תובע ייצוגי כנגד החברה וזאת בכל הנוגע לעילות התביעה והבקשה לאישור (להלן: 'העילות') וזאת לגבי עילות שנוצרו עד ליום 3.3.08 (להלן: 'התקופה הרלוונטית'), וכן שלא לשתף פעולה עם תובע ו/או עורך דין בהגשת תביעה אינדיבידואלית או ייצוגית כנגד החברה בכל הנוגע לעילות בתקופה הרלוונטית. מוסכם בזאת, כי באם המשיבה תפר את התחייבויותיה היסודיות לפיה הסכם זה, ב"כ המבקשות תהיינה משוחררות מהתחייבויותיהן לפי סעיף זה. 24. החברה תשא בעלויות הפרסום, יידוע המועמדות הזכאיות וחלוקת הכספים, כמפורט בהסכם זה. 25. מוסכם על הצדדים כי עם אישורו של הסכם פשרה זה על ידי בית הדין הנכבד, וככל שיאושר, תוגש על ידם בקשה משותפת במסגרתה יתבקש בית הדין להשיב לידי החברה את מלוא המסמכים שנתפסו במסגרת ההליך דנן ואשר מצויים בכספת בית הדין. 26. ההסכם יעמוד לעיון לכל דורש במהלך שעות העבודה הרגילות במשרד ב"כ המבקשת ובמשרד ב"כ המשיבה במשך התקופה הקבועה להגשת התנגדויות. 27. כתובת הצדדים לצורכי הסכם זה יהיו כמפורט ברישת הסכם זה. 28. הודעות או כתבי בי דין בקשר להסכם זה יומצאו כדין לכתובות כאמור, הודעה או כתב בי דין שישלחו בדואר רשום לכתובות כאמור ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתן בתוך 72 שעות ממועד שיגורן". האם עומד הסכם הפשרה באמות המידה שהתווה המחוקק לצורך אישורו? I. מאפיינו של הסכם הפשרה ויתרונותיו על פני הכרעה בהליך והמשקל שיש ליתן לסיכויי התביעה. 20. על מנת שבית הדין יכריע בשאלה האם ראוי לאשר את הסכם הפשרה כאמור, וזאת בשלב שטרם אישור התובענה כתובענה ייצוגית, הרי שעל פי מצוות המחוקק עליו להידרש, בין היתר, לשאלה האם קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברות הקבוצה וכן לשקול את היתרונות הטמונים באישורו של הסכם הפשרה בהשוואה לניהול ההליך. משמעות הדברים היא כי בבוא בית הדין לאשר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית בשלב המקדמי כאמור - עליו ליתן דעתו לסוגיה הנוגעת לסיכוייה של הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, להשלכות האפשריות של אישור הסכם פשרה על אף שיכול ומדובר בתביעת סרק, ולחילופין להשלכות האפשריות של אישור הסכם פשרה בתובענה הראויה להידון כתובענה ייצוגית ושעה שהסיכוי לקבלת הסעדים המתבקשים במסגרתה גבוה. 21. על הטעמים שהביאו את המחוקק לעגן את השיקולים הללו במסגרת החוק וכתנאי לאישור הסכם הפשרה בתובענה ייצוגית עמד פרופ' אלון קלמנט במאמרו "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא(5) 777, שם מתייחס הכותב לתוצאות הבלתי רצויות של אישור הסדרי פשרה בתביעות סרק וכן לתוצאות הבלתי רצויות של המצב ההפוך, בו מאושר הסדר פשרה בתביעה הראויה להידון כתובענה ייצוגית ואשר סיכוייה להתקבל גבוהים. מפאת חשיבותם של הדברים להכרעה במקרה שבפנינו, מצאנו להביא תמצית מדבריו כדלקמן: במסגרת מאמרו כאמור עומד הכותב על כך שבהיות התובענות הייצוגיות מנוהלות ע"י נציגים - התובע המייצג ועורך דינו - הרי שהסדרי פשרה בתובענות מעין אלה מעוררים שתי בעיות עיקריות: הבעיה האחת - הנגזרת מסוגיית הנציגות - הינה כי פשרות בתובענות ייצוגיות עשויות להיות נמוכות מן הראוי במקרה של "תובענות ראויות" וזאת בשל המשקל שנותן הנציג לטובתו האישית במהלך המו"מ לפשרה. דבר שעלול להביא להחטאת המטרות העיקריות של התובענות הייצוגיות - פיצוי והרתעה. שכן, פשרות נמוכות משמעותן תת פיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה ואילו באשר להרתעה, הרי שהיא נגזרת, בין היתר, מגובה הסנקציה הכספית שהנתבע נדרש לשלם. משכך, פשרה שבה על הנתבע לשלם רק חלק קטן מהנזקים שגרם פוגעת בתמריציו לקיים את חובותיו לפי הדין ואין די בה על מנת להרתיע. הבעיה השנייה - נובעת מפשרות המושגות בתביעות סרק שאין להן בסיס עובדתי ומשפטי. פשרה כספית בתביעות כגון דא עלולה לשמש כלי בידי תובעים ועו"ד להפקת רווח בלתי מוצדק בתביעות סרק נוכח שווי הסעדים הכספיים הנתבעים וגודל האיום הטמון בהם ובכך לעודד הגשת תביעות מעין אלה. מוסיף פרופ' קלמנט ומציין כי תביעות סרק פוגעות הן בנתבעים והן באינטרס הציבורי שעניינו - הרתעה ואכיפת החוק. שכן, תמריציו של נתבע לפעול כדין, לנקוט באמצעי זהירות ולקיים את חובותיו - מתמעטים נוכח הגשת תביעות סרק. זאת, מהטעם שהנתבע יודע שגם אם ינהג כדין הוא יאלץ, בסופו של יום, לשאת בתשלום הפשרה בתובענה ייצוגית שתוגש כנגדו. מעבר לכך, העלויות שמטילות תביעות סרק על נתבעים מייקרות את עלויות התנהלותם העסקית ועלולות לגרום להם להימנע מפעילויות מסוימות למרות חוקיותן ותועלתן. 22. על פני הדברים נראה כי דבריו של פרופ' קלמנט - העולים בקנה אחד עם דבר המחוקק באשר לצורך להידרש לסוגיה של סיכויי התביעה כתנאי לאישור הסדר הפשרה - כוחם יפה בעיקר לפשרות כספיות, אולם נראה כי יש ליישמם באופן פחות קשיח שעה שמדובר בפשרות המעגנות הסדרים שאינם כספיים או שאינם כספיים בעיקרם. הסדרים המטילים חובות "עשה" על הנתבע באופן העשוי להשיא את אכיפת הוראות הדין, לשרת אינטרס חברתי ולעיתים אף לעלות בקנה אחד עם האינטרסים של הנתבע. בנסיבות דוגמת אלה יתכן שלא יהיה מקום לייחס חשיבות יתרה לסיכויי התביעה, קרי - למידת התאמתה להתברר כתובענה ייצוגית ולסיכויה להתקבל בתור שכזו, שכן בנסיבות האמורות סיכויים אלה אינם אמורים להשפיע על הערכת נאותות הפשרה, ככל שהיא נמדדת במונחים של אכיפה יעילה של הדין, התנהלות כלכלית יעילה של המעביד וצמצום התדיינויות משפטיות. במיוחד נכון הדבר בהקשר שבפנינו, קרי - שעה שהבקשה שהגישה התובעת "מונפה" בסופו של יום להטמעת תהליכים פנים-ארגוניים שעשויים לקדם - אולי באופן יעיל יותר ממיצוי ההליך המשפטי - נורמות של שוויון בעבודה ובה בעת גם להיטיב עם הארגון הנתבע. זאת כפי שיוסבר מייד: 23. עיון בהסכם הפשרה מושא ההליך מלמד - כי הפיצוי הכספי בו חויבה הנתבעת מהווה רק נדבך אחד ויתכן שאף לא מרכזי מתוך הסדר כולל המטיל על הנתבעת לקיים פעולות הדרכה והסברה בתחום השוויון בעבודה, למנות ממונה שיופקד על הטיפול בנושא השוויון ובדיקת תלונות ביחס לפגיעה בשוויון. פעולות אלה אינן קבועות בדין ומשכך אף לא נדרשו במסגרת הסעדים שהופיעו בתובענה. משכך עיגונן של פעולות אלה במסגרת הסכם פשרה - במידה והוא יקבל תוקף של פסק דין - מזמין למעשה את המשפט "לפלוש" לתוך המערכת הפנים-ארגונית של הנתבעת, ליצור בה תפקידים חדשים "ולקבע תצורות שיח המחייבות דיאלוג בין הצדדים ליחסי העבודה". צורות שיח שמטרתן להביא לשינוי התרבות הארגונית, לשינוי התדמית של הארגון ולסייע באופן עקבי ושוטף בהטמעת נורמות של שוויון בעבודה (ראה - גיא מונדלק ונטע לי ויימן "בין מהות לפרוצדורה: הטמעת הגישה ההליכית להגנה מפני פיטורים לא צודקים" (טרם פורסם)). לשון אחרת ההסדר המוצע - יציר כפיהם של הצדדים - אשר יהווה ממועד אישורו מושא לפיקוח של המדינה באמצעות נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה ומושא להתערבות שיפוטית במידה ויופר - טומן בחובו מספר יעדים עיקרים: קידום הידברות מתמשכת בין השותפים ליחסי העבודה ושיתוף העובדים בהטמעה ואכיפה של עקרונות השוויון באופן שוטף ומתמשך הנושא פני עתיד. זאת בהקשר הרחב של הזכות לשוויון ואיסור האפליה מטעמים שונים, מעבר לאיסור האפליה מחמת הריון. הגברת המודעות הפנים-ארגונית לסוגיית השוויון בהקשר הרחב: הן בקרב העובדים והן בקרב הנהלת הנתבעת. חידוד והבהרה של מושגי השוויון ואיסור האפליה בהקשרים שונים ומעורפלים. במאמר מוסגר יאמר כי נדמה שהמקרה דנן יכול לשמש דוגמה מובהקת לערפול או העמימות של מושגים אלה, המצריכים ניתוח וליבון מורכבים נוכח ריבוי הפנים של השאלות שמעוררים מושגים אלה, לרבות השאלה האם עצם ציון המונח "הריון" לצד שמה של מועמדת לעבודה מהווה הפרה של עקרונות השוויון. זאת, בשים לב לכך שבהקשרים מסוימים חלה על המעביד חובה לשקול עובדה זו לצורך הגנה על בריאות האישה או עוברה. שאלה נוספת ולא פשוטה שמעורר הליך זה היא - האם בהימנעות מהפנייתה של עובדת הרה לעבודה זמנית ולתקופת זמן מוגבלת יש משום אפליה או שמא עובדת הריונה יכול שתהווה בנסיבות כגון אלה שיקול ממין העניין המבסס "אבחנה מותרת". יצירת אמצעי בקרה עבור הארגון המבטאים מחויבות ארגונית חברתית כלפי פנים (הארגון) וכלפי חוץ. נציין בהקשר זה כי מחקרים מלמדים על נטיתם של מעסיקים לאמץ הליכי פרוצדורה פנימיים בדומה לאלה מושא הסכם הפשרה על מנת להפגין בראש ובראשונה מחויבות חברתית כלפי חוץ ולא כלפי פנים הארגון. זאת במטרה לזכות בלגיטימציה לפעולות הארגון הן בקרב המשפט והן בקרב הציבור בכללותו (ראה - שם, בעמ' 12 ובה"ש 59 Cathryn Johnson, Timothy j.Dowd and Cecilia L. Ridgeway, "Legitimacy As a Social Process" 32 Ann. Rev. Soc.53 (2006)). לגיטימציה מעין זו עשויה לתמרץ ארגונים אחרים נוספים ללכת בדרך זו ולאמץ גם כן פרוצדורות דומות. הקלה על הפיקוח העתידי של רשויות האכיפה הקבועות בחוק, קרי - נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, באשר לאופן הטמעת העקרונות שבחוק שוויון הזדמנויות, בשים לב לפעולות שהתחייבה הנתבעת לבצע ונכונותה להכפיף את ביצוע הפעולות לביקורת השיפוטית במקרה של הפרת הוראות ההסכם. צמצום ההתדיינויות המשפטיות בכל הנוגע לאכיפת עקרונות השוויון נוכח עקרונותיו המצטברים של הסדר הפשרה. בנסיבות הללו מאחר ויש יסוד להניח כי המאפיינים הנ"ל, הנושאים פני עתיד, עשויים להביא להשאת התועלת המצרפית העשויה לצמוח לכלל האוכלוסיות החשופות להפליה בעבודה מטעמים שונים, לרבות הריון, בהשוואה לסעדים שהתבקשו במסגרת ההליך ולו הייתה התביעה מתקבלת ומאחר ומנגד ויש במאפיינים הללו גם לקדם את טובת הארגון - בהשוואה למצב בו היה בית הדין דוחה את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית - הרי שמדובר לטעמנו בהסדר ראוי שיש לאשרו. זאת אף בלא להידרש לסיכוייה של התובענה המונחת בפנינו כמוסבר לעיל ובלא להידרש לגופן של הטענות לכאן ולכאן. 24. כסרח עודף יצוין - כי באומרנו כל זאת אין אנו מתעלמים מכך שהסכם הפשרה כולל גם הסדר כספי ואף אין אנו מתעלמים ממצוות המחוקק המורה לבית הדין ליתן דעתו בהקשר זה לפער שבין הסעד (הכספי) המוצע בהסכם הפשרה, הנאמד כיום על כ-5,000 ש"ח לכל אחת מחברות הקבוצה, לבין הסעד שחברות הקבוצה היו עשויות לקבלו אילו היה בית הדין מאשר את הבקשה להגשת תביעה ייצוגית ומכריע בה לטובת הקבוצה. זאת שעה ששיעור הפיצוי הנתבע, התואם את שיעור הפיצוי המכסימלי על פי חוק שוויון הזדמנויות, הסתכם ב-50,000 ש"ח לכל אחת מחברות הקבוצה. בהקשר זה מבקשים אנו לציין כי שיעור הפיצוי על פי חוק שוויון הזדמנויות נקבע על יסוד מגוון של שיקולים, לרבות שיקולי מדיניות שנועדו להביא להטמעה אפקטיבית של נורמות שעניינן שוויון ומניעת הפליה, קרי - שיקולים החורגים מעבר לנסיבות הספציפיות ולאפיוניהם של הפרטים הנוגעים לסכסוך. אי לכך, במקרה דנן, לצורך הערכת סבירותו של התשלום הכספי שנקבע בהסכם יש להביא בחשבון לא רק את טענות ההגנה כבדות המשקל שבפי הנתבעת המצדיקות לטעמה את דחיית הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, אלא גם - אם לא בעיקר - את ההסדרים הנוספים שאימצו הצדדים לצורך האכיפה היעילה של עקרונות השוויון כמוסבר לעיל. הסדרים המהווים תחליף נאות - ואולי אף נאות יותר במונחים של יעילות האכיפה - לסנקציה הכספית, שנועדה להביא להגברת האכיפה. במיוחד נכון הדבר על רקע חוסר הודאות ביחס לסיכוייה של התובענה. 25. אשר להוראת המחוקק בכל הנוגע להיזקקות לחוות דעת "בודק" לצורך אישור הסכם פשרה הכולל גם סעד כספי, הרי שבמקרה דנן סבר בית הדין כי אין מקום למינוי בודק. זאת, בשים לב לכך שמדובר בסעד כספי הנתון לשיקול דעת בית הדין. סעד אשר אמור לבטא כאמור לא רק פיצוי על נזק, אלא גם להביא להרתעה וכן בשים לב למכלול הוראות ההסכם כמפורט לעיל ולכך שסבירות הסעד הכספי צריכה להיקבע במקרה דנן על יסוד שיקולים משפטיים בעיקרם. עמדות הנציבות והמדינה ביחס להסכם הפשרה 26. אשר לתגובות להסכם הפשרה, כפי שהוגשו לבית הדין מטעם המדינה ומטעמה של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, יאמר כך: 27. הנציבות התייחסה לסעיף 12 להסדר הפשרה תוך שהיא מציינת כי היא רואה כראוי מנגנון וולנטרי הצופה פני עתיד וכי רצוי שמעסיקים ינהיגו מנגנון מניעתי מסוג זה. עם זאת ובה בעת הנציבות הסתייגה מחלק מן ההסדר הקבוע בסעיף 12 הנ"ל בטענה שאין מדובר בהסדר מעשי מבחינת יכולותיה של הנציבות ליזום פעולות של קידום ההתחייבויות שלקחה על עצמה הנתבעת במסגרת הסכם הפשרה, כאשר מעבר לכך ו"במישור העקרוני" ציינה הנציבות כי ספק בעיניה האם ראוי שהרגולטור יהיה אחראי לכל התחייבות שלקחה על עצמה חברה זו או אחרת. משכך עמדת הנציבות הייתה - כי מן הראוי לקבוע כי אחת לשנה ידווח הממונה על השוויון בנתבעת על פעילותו בתחום זה לנציבות, הן לגבי פניות שהתקבלו והן לגבי פעולות הדרכה שנעשו בתחום השוויון בעבודה. הנציבות אף הוסיפה וציינה כי היא נוהגת לקיים הדרכות והרצאות למעסיקים מעת לעת לפי הצורך ולבקשתם. אשר למנגנון יידוע חברות הקבוצה לפני אישורו של ההסכם ולהיותו עקב כך כמעשה בית דין בעבור כל חברות הקבוצה המיוצגת - ציינה הנציבות כי המנגנון הקבוע בהסכם אינו מחייב מי מהצדדים ליידע את חברות הקבוצה בדבר הסכם הפשרה ובכך לאפשר להן להכנס לרשימת הזכאיות או לחילופין לצאת מן הקבוצה ככל שיחפצו בכך לפני אישור ההסכם. לשיטתה ראוי לקיים מנגנון יידוע אפקטיבי יותר מפרסום בעתון. זאת, באמצעות פניה ישירה לכל אחת מחברות הקבוצה המיוצגת לפי פרטיה הרשומים אצל הנתבעת. פעולה התואמת לשיטתה אף את הוראות סעיף 25(ב) לחוק, הקובע שבית המשפט יכול להורות על דרכים נוספות להודיע לחברות הקבוצה אם מצא כי הדבר דרוש לשם הבטחת ניהול ההליך וייצוג הקבוצה באופן הוגן ויעיל. אשר למוסד המגשר ולמנגנון המעניק לו במקרה של מחלוקת בין הצדדים סמכות ייחודית של בורר לקבוע כי עד 10% מהנשים אשר פנו לנתבעת בעודן בהריון לא תהיינה זכאיות לסעד - טענה הנציבות כי סמכות זו אינה מוגבלת בכל שיקול רלבנטי, אינה שקופה ואינה ניתנת לערעור ולכן המשמעות היא - כי נשים אשר הוצאו מרשימת הזכאיות בהתאם להחלטת המגשר תהיינה "חסומות" בעתיד מלתבוע את הנתבעת באופן אישי מאחר ויחול עליהן מעשה בית דין. לכן בנסיבות אלה ראוי כי הבוררות תהיה בבית הדין או לכל הפחות תהייה מנומקת וניתן יהיה לערער עליה. אשר לתלות של גובה הפיצוי בגודל הקבוצה, העירה הנציבות כי ייתכן והדבר יוביל ל"אבסורדי" שבו ככל שהקבוצה המופלית גדולה יותר אזי שהפיצוי לכל אחת מהזכאיות יהיה נמוך יותר, כאשר ברמה התיאורטית מדובר ברציונל בעייתי, לפיו ככל שהאפליה "עמוקה" יותר - הפיצוי לכל נפגעת קטן יותר. 28. אשר לדעתנו, הרי שסבורים אנו כי אין בהסתייגויות אלה שציינה הנציבות כדי למנוע את אישורו של הסכם הפשרה כמות שהוא, כפי שיוסבר מייד: לטעמנו, לא היה מקום לחייב במנגנון יידוע רחב יותר מאשר פרסום בשני עיתונים בעלי תפוצה רחבה, קרי - באמצעות פנייה ישירה לכל אחת מחברות הקבוצה המיוצגת. זאת, בשים לב לכך שפנייה מעין זו, אינה מהווה בהכרח מנגנון יידוע "אובייקטיבי" ונעדר פניות. נהפוך הוא: לא מן הנמנע כי מנגנון זה יהא מוכפף להטיות כאלה ואחרות של זה המיישם אותו בכל הנוגע לעידוד או להרתעה של כל אחת מחברות הקבוצה להגשת תביעה נפרדת וליציאה ממנה. משכך, עדיף בעינינו כי מנגנון היידוע יהיה בלתי מוטה ולטעמנו אף יעיל דיו. זאת, בשים לב לכך שבית הדין הורה על פרסום ההודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה בשני עיתונים היוצאים בתפוצה רחבה ובנוסף לכך גם באתר האינטרנט של הנתבעת ובלוחות המודעות שלה. אשר למוסד המגשר ולהענקת הסמכות הבלעדית והסופית שניתנה לו לקבוע כי עד 10% מהנשים שתפננה לא תהיינה זכאיות לסעד - הרי שגם בהקשר זה אין מקום לטעמנו להתערב בהסכם הפשרה וזאת בשים לב להודעת ב"כ התובעת כי על בסיס החיפוש שנערך במחשבי הנתבעת ולאור מיעוט הפניות של מועמדות נוספות מעבר לאלה המפורטות ברשימה שנערכה, הרי שמדובר ככל הנראה בבעיה תיאורטית. אשר להסתייגותה של הנציבות הנוגעת לתלות שבין גובה הפיצוי לבין גודל הקבוצה, הרי שספק בעינינו אם יש מקום ללמוד על קשר חד ערכי בין גודלה של קבוצת הזכאיות לבין "עומק האפליה". זאת, בשים לב לכך שרישום המילה "הריון" לצד שמה של הפונה אינו מלמד בהכרח על קיומה של הפליה ובשים לב לכך שהנציבות לא הציגה בפני בית הדין בשלב זה של ההליך - בו קיימת חוסר ודאות לגבי סיכוייו - מנגנון בעל תוקף שישקף באופן ראוי את הזיקה בין "עומק ההפליה" לבין גובה הפיצוי. מה גם שגובה הפיצוי למתלוננת כפיצוי על הנזק האישי שנגרם לה איננו היעד היחיד הראוי ואולי גם לא העיקרי שניתן להשיגו באמצעות הסכם הפשרה וכמוסבר לעיל. 29. המדינה ציינה בפתח תגובתה כי היא אינה מוצאת מקום להביע התנגדות לבקשה לאישור הסכם הפשרה, אולם ביקשה להוסיף מספר הבהרות, כדלקמן: המדינה התייחסה למנגנון לקביעת רשימת המועמדות הזכאיות לפיצוי כספי בהתאם לסעיף 14 להסכם הפשרה, הקובע כי הנתבעת תהא רשאית להשיג על הכללתן של עד 10% מהמועמדות ברשימה וכי ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה, תועבר ההחלטה למגשר אשר יכריע בכך באופן סופי ומוחלט. המדינה טענה כי הסדר זה מעלה קושי: שכן, ככל שהצדדים יגיעו להסכמה הרי שלא יתאפשר פיקוח של המגשר לגביה ולכן מוצע לשקול להוסיף להסכם הסדר לפיו - רשימת הזכאיות תובא בפני המגשר גם אם תתקבל בהסכמה, תוך שהצדדים מפרטים את האופן בו הורכבה הרשימה והליכי ההשגה שהתקיימו במהלך גיבושה. כפי שציינו לעיל, נכון לעת הזו נראה כי גם הסתייגות המדינה אינה אלא הסתייגות תיאורטית בשים לב לכך שעל פי הנתונים הקיימים אין צפויות פניות מרובות כאמור. המלצות הצדדים בנוגע לתשלום הגמול לתובעת ושכ"ט לבאות כוחה. 30. הצדדים המליצו כזכור על קביעת גמול מיוחד לתובעת בסך של 40,000 ש"ח וכן המליצו על קביעת שכר טרחה לבאות כוחה בסכום של 80,000 ש"ח. לכשעצמנו סבורים אנו כי יש מקום לקבל המלצה זו באשר לגובה הגמול ושכר הטרחה וזאת בשים לב לתועלת שהביאה התובענה, לחשיבות הציבורית של התובענה, למורכבות ההליך, לסעדים שנקבעו בהסכם הפשרה ולאופן ניהול ההליך על ידי באות כוחה של התובעת. עם זאת רואים אנו לציין כי המלצת הצדדים בנוגע לשכר הטרחה והגמול לא כללה מנגנון הקושר בין שכר הטרחה לבין מימוש ההסדר, כאשר בספרות המשפטית הובעה עמדה כי מן הראוי לקבוע מנגנון מעין זה ובמיוחד באותם הסכמים המורים על ביצוע פעולות שונות שנועדו להביא לאכיפה של הוראות הדין כפי שנעשה במקרה דנן (ראה - סעיף 6(א) למאמרו של קלמנט). ככלל, נוטים אנו להסכים עם עמדה זו. עם זאת, במקרה דנן סבורים אנו כי אין מקום להתנות את תשלום שכר הטרחה במימוש הסדר הפשרה. זאת נוכח ההסדרים הספציפיים שבחוק שוויון הזדמנויות, המתווים דרך אפקטיבית וראויה יותר להבטיח את מימוש ההסכם תוך שימוש בסמכויות המוקנות לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה ולבית הדין ונוכח התחייבות הנתבעת לדווח על מימוש הסכם הפשרה לנציבות אחת לשנה. זאת, כפי שיוסבר מייד להלן: 31. סעיף 18טו לחוק שוויון הזדמנויות קובע כי בית הדין רשאי, על פי בקשת הנציבות, ליתן צו למעביד המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לכלל עובדיו או לדורשי העבודה, או לקבוצה מתוך אלה, לשם קיום חובה מחובותיו על פי הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה או לשם מניעת הפרה של הוראה כאמור. במקרה דנן, במסגרת העמדה שהציגה הנציבות בהליך זה לבית הדין ובהתייחס להסכם הפשרה, היא אכן פנתה למעשה לבית הדין בבקשה לעגן חובת דיווח שנתית של הנתבעת לנציבות על פעילותה בתחום השוויון, ובלשון הנציבות בתגובתה לאמור: " בנסיבות אלה, על מנת שפעילותו של הממונה [על השוויון] תהיה אפקטיבית, ועל מנת לקדם את השוויון ראוי לקבוע כי אחת לשנה ידווח הממונה על פעילותו בתחום עם נציבות השוויון הן לגבי פניות שהתקבלו והן לגבי פעולות הדרכה שנעשו בתחום השוויון והעבודה.". מעבר לכך, במסגרת הדיון שהתקיים ביום 4.11.10 הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם לכך שהממונה ידווח על פעילותו לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה הן לגבי פניות שהתקבלו והן לגבי פעולות הדרכה שנעשו בתחום השוויון בעבודה. בנסיבות אלה ובנוסף לאישור הסכם הפשרה ולאישור המלצת הצדדים בנוגע לשכר הטרחה, אנו מורים לנתבעת לדווח אחת לשנה - שתימנה החל ממועד קבלת פסק דין זה ואילך - לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה על הפעולות שעשתה בהתאם להסכם הפשרה, הן ביחס לפעולות הממונה הן באשר לפניות שהתקבלו אצלו והן באשר לפעולות הדרכה שנעשו בתחום השוויון בעבודה. סוף דבר 32. לאור כל האמור לעיל, אנו מאשרים אפוא את הסכם הפשרה ונותנים לו תוקף של פסק דין וכן מקבלים את המלצות הצדדים בנוגע לתשלום גמול לתובעת ושכ"ט לבאות כוחה וקובעים כי תוכן ההמלצות יהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה. כמו כן ובנוסף אנו מורים לנתבעת לדווח אחת לשנה לנציבות על ביצוע הסכם הפשרה כמפורט לעיל. בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק אנו מורים על פרסום הודעה לחברות הקבוצה בהתאם לאמור בסעיף 8.4 להסכם הפשרה וכאמור בנספח ג' הימנו וזאת בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". 33. הצדדים יודיעו לבית הדין על המועד המוסכם להשבת מלוא המסמכים שנתפסו במסגרת ההליך ואשר מצויים בכספת בית הדין לידי הנתבעת. הריוןחוק עבודת נשיםחברות כוח אדם