האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 17 להסכם הקיבוצי בענף המוסכים? לטענת התובע, בהסתמך על הוראות סעיף 17ה' להסכם הקיבוצי בענף המוסכים מיום 13.9.93, זכאי הוא לשחרור חלק הפיצויים שבקופת הפיצויים, בין אם פוטר ובין אם התפטר. סעיף 17 להסכם קובע: "קרן פנסיה ופיצויים א. הנהלות המוסכים יבטחו את עובדיהם בקרן פנסיה יסוד או בקרן פנסיה מקיפה של מבטחים לפי בחירתם. ב. הנהלות המוסכים אשר יחליטו לבטח את עובדיהם בקרן פנסיית יסוד, ישלמו למבטחים דמי גמולים בשיעור הקבוע בתקנון שהינו 11.5% משכרם המלא של העובדים עבור 8 שעות עבודה, מזה ישלם המעביד 6% וינכה מהעובד 5.5%. ג. הנהלות המוסכים שיחליטו לבטח את עובדיהם בפנסיה מקיפה, ישלמו ל"מבטחים" דמי גמולים בשיעור של 17.5% משכרם המלא של העובדים עבור 8 שעות עבודה, מזה ישלם המעביד 12% וינכה מהעובד 5.5%. ד. הנהלות המוסכים שעשו או יעשו ביטוח אלטרנטיבי או קופות תגמולים - יבוא הדבר במקום חובת בטוח בקרן פנסיית יסוד, או קרן מקיפה הכל לפי העניין בתנאי שהעובד יחתום על כתב ויתור על פי הנוסח המצ"ב (נספח 1). ה. תשלום הנהלת המוסך לקרן פנסיה מקיפה בשיעור 6% משכר עבודה חודשי, יבואו במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 72%. לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג - 1983. ו. הנהלת המוסך אשר תבחר לבטח את עובדיה בקרן פנסיה מקיפה, תוכל להפקיד השלמת פיצויים בקרן פיצויים של מבטחים או כל קופת גמל אחרת בשיעור 2 ושליש אחוז משכרו החודשי. תשלם הנהלת המוסך לקרן פיצויים כאמור, תבוא במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 28% לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. ז. הנהלות המוסכים אשר חל עליהם הסכם הצטרפות לקרן פנסיית יסוד או מקיפה לפני חתימת הסכם זה, יקבעו זכויות העובדים בהתאם לקבוע בהסכם הפנסיה". לטענת הנתבעת, חל בענייננו סעיף 17ז' להסכם, שכן התובע בוטח בחברת "אררט", ובהמשך ב"כלל", עוד טרם חתימת ההסכם הקיבוצי. לטענתה, מכוח הוראות פוליסת הביטוח, זכאית הנתבעת, ולא התובע, לקבל את מלוא פדיון כספי הפיצויים שהצטברו לזכות התובע במסגרת הביטוח, במקרה שהתובע עוזב את עבודתו אצל הנתבעת ללא זכאות לפיצויים, כפי שאירע במקרה דנן. מקבלים אנו את טענת התובע, כי לשון סעיף 17ז' להסכם הקיבוצי מלמדת ומכוונת למקרה בו הייתה מוטלת על הנהלת המוסך חובה לבטח את העובדים בביטוח פנסיוני קודם לחלות ההסכם הקיבוצי מיום 13.9.93, ואין הכוונה למקרה בו בחר המוסך, באופן וולונטרי, לבטח עובד כזה או אחר, כפי שקרה בענייננו. על מקרה בו נעשה באופן רצוני ביטוח קודם להסכם הקיבוצי, חל סעיף 17ד', שתוקפו מותנה בחתימת העובד על כתב ויתור. אין חולק כי התובע לא חתם על כתב ויתור כאמור, ועל כן טוען התובע, כי גם סעיף זה לא חל בענייננו אלא סעיך 17ה' להסכם הקיבוצי לעיל. טוענת הנתבעת, כי גם אם נכונה הטענה, כי לא חל סעיף 17ז' אלא סעיף 17ד', אין משמעות לאי חתימת העובד על כתב הויתור, שהיא במישור היחסים שבין התובע למבטחים (בכתב ויתור זה מצהיר התובע כי מאחר והוא מבוטח בקופה אחרת, אין ולא יהיו לו טענות כנגד מבטחים). לדעתנו, ואף אם חל על התובע סעיף 17ה' להסכם הקיבוצי, אין בכך כדי להביא לתוצאה המבוקשת על ידי התובע. הסעיף קובע, כאמור, כי ההפרשות יבואו במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 72% לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג - 1983. ואולם, הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, כשלעצמן, אינן מזכות עובד בפיצויי פיטורים במצב בו העובד הוא זה שמתפטר. גם ניסוח סעיף 17 ה להסכם הקיבוצי אינו מלמד על כוונה שכזו. חוזהפיצוייםמוסךפיטוריםפיצויי פיטוריםהסכם קיבוצי