מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הסכם עבודות אינסטלציה: בפני תביעה כספית של חברת אב-עד אינסטלציה בע"מ (להלן: "אב-עד") כנגד חברת אלמוג כ.ד.א.י בע"מ (להלן: "אלמוג") בסך 643,623 ₪, וכן תביעה שכנגד, כספית אף היא, של חברת אלמוג נגד חב' אב-עד בסך 879,254 ₪. רקע עובדתי: חברת אב-עד היא חברה פרטית העוסקת בתחום עבודות האינסטלציה. חברת אלמוג הינה חברה פרטית העוסקת בתחום הנדל"ן. ביום 29.5.06 התקשרו הצדדים ביניהם בהסכם (להלן: "הסכם") במסגרתו התחייבה אב-עד כלפי אלמוג לבצע עבודות אינסטלציה כמפורט בהסכם, במגרשים 221, 225, 228, 229 בפרוייקט אשר נבנה ע"י אלמוג בשכונת מצליח ברמלה (להלן: "הפרוייקט") במקרקעין הידועים כגוש 4731 חלקה 1, ברמלה. במסגרת ההסכם נקבע מנגנון מחיר פאושלי לפיו תשלם אלמוג לאב-עד סך של 13,000 ₪ לכל יחידת דיור ובסה"כ 56 יחידות דיור בכל המגרשים. עוד נקבע בהסכם כי בגין בניין 225/3 יקוזז לאב-עד סך של 37,000 ₪ בגין עבודות צנרת ודלוחין שבוצעו מתחת לרצפות ובגין צנרת צמ"ג, הואיל ועבודות אלו בוצעו במגרש ע"י קבלן אינסטלציה קודם. כן קבע ההסכם כי סך של 0.6% ינוכה מהתמורה הפאושלית עבור ביטוח ו5% מכל חשבון מאושר יעוכב בידי אלמוג כפיקדון, עד לסילוק החשבון הסופי וכנגד קבלת ערבות לתקופת הבדק. טענות אב-עד בתביעתה: אב-עד טוענת לאי תשלום מצד אלמוג עבור חלק מן העבודות החוזיות שביצעה וכן עבור עבודות נוספות. אב-עד טוענת כי בצעה את מלוא העבודות נשוא ההסכם, מלאה את חלקה בהסכם ואף ביצעה עבודות נוספות שנדרשה לבצע, ולפיכך על אלמוג למלא את חלקה בהסכם ולשלם עבור עבודות אלו. טענות אלמוג: 1. באשר לעבודות החוזיות, טוענת אלמוג כי אב-עד לא השלימה את התחייבויותיה עפ"י ההסכם ואינה זכאית לכל יתרת תשלום. עוד טענה אלמוג כי אב-עד ביצעה את עבודות האינסטלציה והתקנת הצנרת במגרשים נשוא ההסכם בצורה רשלנית ולקויה, שלא לשביעות רצונה של אלמוג, באופן שאילץ את אלמוג לשכור שירותי קבלן אינסטלציה תחת אב-עד להשלמת העבודות שהיו צריכות להתבצע על ידי אב-עד עפ"י ההסכם בין הצדדים. 2. כן טענה אלמוג, כי סכום העיכבון בשיעור 5% מהחשבון וכן פרמיית הביטוח בשיעור 0.6 % נכללו במסגרת החשבון החלקי. 3. באשר לעבודות הנוספות טענה אלמוג כי אב-עד לא הוכיחה את קיומן של הדרישות אשר מהוות תנאי לתשלום עבור עבודות נוספות, הכוללות אישור טרם ביצוע ע"י מהנדס ראשי של אלמוג, אישור ביצוע בכתב של מנהל הפרוייקט מטעם אלמוג ואישור אלמוג למחיר השינוי או התוספות. לכן משלא פעלה אב-עד כמתחייב בהסכם ביחס לאישור העבודות הנוספות, הרי שאינה זכאית לתשלום עבורן. 4. בנוסף טוענת אלמוג כי חלקן של העבודות המפורטות, שהוצגו ע"י אב-עד כעבודות נוספות, הינן למעשה עבודות הכלולות במחיר הפאושלי של ההסכם, ואינן מהוות עבודות נוספות.  טענות אלמוג בתביעה שכנגד: 1. אלמוג טוענת להפרת ההסכם ע"י אב-עד ולשיפוי/פיצוי אלמוג על נזקיה בעטיה של ההפרה. 2. ראשית, לטענת אלמוג, אב-עד לא עמדה במועדים החוזיים לביצוע העבודות על פי ההסכם, פעלה בניגוד לתוכניות אשר אושרו לביצוע על ידיי אלמוג ולא השלימה את העבודות הנדרשות ממנה כמתחייב בהסכם, חרף הבטחותיה לתגבר את מספר העובדים באתר. זאת באופן שאילץ את אלמוג - על מנת לעמוד בלוח המועדים של מסירת הפרוייקט - להשלים את העבודות ולבצע תיקונים בפרוייקט בעצמה ו/או ע"י קבלני משנה אחרים על חשבונה. 3. בנוסף סירבה אב-עד לקיים את ההתחייבויות בהסכם אשר נגעו לביצוע תיקונים של עבודה לקויה שבוצעה על ידה בדירות וסירבה לתת שירות תיקונים לדיירים במסגרת תקופת הבדק כמתחייב בהסכם. אב-עד גם לא עמדה בהתחייבותה בהסכם להמציא ערבות בדק לאלמוג. 4. בנוסף טוענת אלמוג כי אב-עד ביצעה את העבודות בפרוייקט בצורה רשלנית ולקויה, באיכות ירודה וחלקית בניגוד לתוכנית, ובכך הסבה נזקים רבים לאלמוג. בפרט גרמה עבודתה הרשלנית לפיצוץ צנרת בפרוייקט. 5. וכן טוענת אלמוג כי אב-עד עשתה שימוש בציוד ובחומרים זולים מאלה שהתחייבה להם בהסכם, ובכך התעשרה שלא כדין על חשבון אלמוג. טענות אב-עד בתביעה שכנגד: 1. אב-עד טענה כי השלימה את כל העבודות במלואן על פי ההסכם ואף השלימה עבודות בבניינים שלא היו "שלה" לפי ההסכם אלא של קבלנים אחרים. 2. אב-עד טענה כי ביצעה את העבודות על הצד הטוב ביותר, ואלמוג היא שעיכבה את השלמת העבודות וטרפדה את לוח הזמנים בכך שלא סיפקה כלים סניטריים במועד ובכך שלא פינתה את פסולת הבניה מהאתר, פסולת שמקורה אינו בעבודות אב-עד. לדברי אב-עד צוות עובדיה בפרוייקט תוגבר כמובטח, ואף נרשמה אצלה בטלת עובדים בשל מחדלי אלמוג באספקת הכלים הסניטריים. שינויי דיירים בדירות על ידי אלמוג, גרמו אף הם לדחיות בסיום מועד העבודה. 3. לגבי העבודות הנוספות טענה אב-עד כי בפועל ההוראות לביצוע העבודות הנוספות ניתנו גם בכתב וגם בע"פ, ולא רק ע"י המהנדס הראשי של אלמוג. אלמוג עצמה לא פעלה לעניין אישור העבודות הנוספות לפי ההסכם בכך שהעבירה הוראות בניגוד למנגנון הקבוע בהסכם, ע"י מנהלי עבודה וגורמים אחרים. 4. באשר לנזקי ההצפה טוענת אב-עד כי אלה נגרמו עקב פיצוץ בצנרת, שלא באשמת אב-עד ולאחר שאב-עד סיימה את עבודתה בפרוייקט. הפיצוץ בצנרת נגרם על ידי פועלים סינים שפגעו בצינור מכנית, לכן אין מקום לטעון לאחריות אב-עד לפיצוץ בצינור ואין בסיס לטענת הקיזוז. בנוסף טענה אב-עד כי מעולם לא נדרשה על ידי אלמוג להפקיד ערבות בנקאית, קל וחומר מעולם לא סירבה לתיתה. גם כל פניותיה של אלמוג לאב-עד לתיקון ליקויים בדירות הדיירים בפרוייקט בתקופת הבדק, נענו באופן מיידי על ידי אב-עד וטופלו כנדרש, לרבות בדירות שקבלנים אחרים ביצעו עבודות. דיון והכרעה גדר המחלוקת: אין מחלוקת כי בין אלמוג לאב-עד נכרת הסכם לביצוע עבודות אינסטלציה בבניינים מסויימים אשר בפרוייקט. הצדדים חלוקים בעניינים הבאים: א. האם אכן מגיעה לאב-עד יתרת תמורה עבור העבודות החוזיות, או שמא זכאית אלמוג לקזז מיתרת התמורה את אותם סכומים ששילמה בעבור השלמה/תיקון העבודות החוזיות שבוצעו על ידי אב-עד. ב. האם ביצעה אב-עד עבודות נוספות והאם מגיע לה תשלום עבור ביצוע עבודות נוספות אלו. ג. האם אחראית אב-עד לעיכובים בלוחות הזמנים בפרוייקט, עיכובים אשר גרמו לאלמוג נזקים כנטען על ידה. ד. האם סירבה אב-עד לתקן ליקויים בדירות בתקופת הבדק, בניגוד להתחייבויותיה בהסכם. ה. האם אב-עד ביצעה עבודה רשלנית ובאיכות ירודה, ובכך אחראית לפיצוץ בצנרת ולנזקים נוספים שנגרמו לאלמוג בעקבות ההצפות, וכפועל יוצא האם רשאית אלמוג לקזז מכספים המגיעים לאב-עד את נזקיה בגין הצפות אלו. ו. האם אב-עד עשתה שימוש בציוד ובחומרים זולים מאלה שהתחייבה להם בהסכם ובכך התעשרה על חשבון אלמוג. המסגרת המשפטית: בין הצדדים נחתם הסכם עליו חלים דיני החוזים הכלליים- חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970 (להלן, בהתאמה "חוק החוזים", "חוק החוזים תרופות"). בתביעתה עותרת אב-עד למעשה לאכיפת חיוביה של אלמוג ע"פ ההסכם, כלומר לתשלום עבור השירות שניתן לאלמוג ע"י אב-עד בעבודות האינסטלציה ותשלום בגין עבודות נוספות. לפיכך מוטל על אב-עד כתובעת, הנטל להוכיח כי אכן ביצעה את כל התחייבויותיה על פי ההסכם, וכן עליה להוכיח את ביצוע העבודות הנוספות המזכות אותה בתשלום, לטענתה, מעבר לסכום שנקבע בהסכם לעבודות האינסטלציה. הסעד לו עותרת אלמוג בתביעתה הינו למעשה פיצוי עבור הנזק שנגרם לה, לטענתה, כתוצאה מהפרת ההסכם ע"י אב-עד. הסעיף הקובע את זכותו של צד לחוזה לפיצוי בעד הנזק שנגרם לו בעקבות הפרת החוזה על ידי הצד השני הוא סעיף 10 לחוק החוזים תרופות: "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה". הנטל המוטל אפוא על אלמוג כתובעת (שכנגד) הוא להוכיח את ההפרה ואת הנזקים בהתאם לסעיף 10 לחוק החוזים תרופות. יישום העקרונות על המקרה הנדון א. טענת אב-עד ליתרת תשלום בגין ביצוע העבודות החוזיות: התובענה שבפני מתייחסת ליתרת סכום ההסכם הפאושלי לו טוענת אב-עד, שכן היא טוענת כי הינה זכאית ליתרת תשלום עבור עבודות חוזיות אשר לא שולמה לה חרף ביצוען. בכתב הגנתה ואף בסיכומיה טוענת אלמוג כי אב-עד לא השלימה את התחייבויותיה עפ"י ההסכם ואינה זכאית לכל יתרת תשלום ואף יתרה מכך, אב-עד ביצעה עבודות אינסטלציה והתקנת צנרת במגרשים נשוא ההסכם בצורה רשלנית ולקויה שלא לשביעות רצונה של אלמוג, באופן שאילץ את אלמוג לשכור שירותי קבלן אינסטלציה אחר תחתיה, להשלמת העבודות שהיו באחריותה של אב-עד עפ"י ההסכם בין הצדדים. אלא שבמהלך ניהול ההליך בבית המשפט, בנוכחותו של מר אשר טורטל שמונה מומחה מטעם בית המשפט, אישר נציג אלמוג כי אב-עד אמנם השלימה את ביצוע העבודות להן התחייבה בהסכם שבין הצדדים, הדבר עולה אף מאישורי הביצוע ג/1 - ג/7 בחתימת גורמי אלמוג, אלא שהביצוע היה לקוי דבר שאילץ את אלמוג לשכור שירותי צד ג' לתיקונן של העבודות (ראה פרוטוקול מיום 17.7.11 עמו 135 ש' 11-21 ,וכן ראה חוות דעת מר אשר טורטל עמ' 4 פסקה 3,4). מכאן שאלמוג מודה בעובדות המהותיות של עילת התביעה, קרי - שאב-עד אכן השלימה את כל העבודות החוזיות ולפיכך קמה התחייבותה העקרונית של אלמוג, לשלם לאב-עד את יתרת התמורה על פי ההסכם הפאושלי. אלא שלטענת אלמוג, אב-עד אינה זכאית לסעד המבוקש, לפי שביצעה את עבודותיה החוזיות בצורה לקויה. הנטל על אלמוג להוכיח טענה זו. כאשר נתבע טוען כי שוחרר מחיובו החוזי, עליו הנטל להוכיח זאת (ע"א 11100/02 חצור נ' דותן [ 2004], פסקה 18 ראה גם ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000, 1004; רע"א 3592/01 עיזבון המנוח סימן טוב מנשה נ' ע. אהרונוב קבלנות בניין). לפיכך נטל השכנוע מוטל על אלמוג, הנתבעת, להוכיח טענתה לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידה: כי למרות שמההסכם עולה התחייבותה לשלם לאב-עד את מלוא הסכום הפאושלי (לאור ביצוע חלקה של אב-עד על פי ההסכם, קרי השלמת העבודות), הרי שבפועל הינה פטורה מחבותה זו.   לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהניחו הצדדים בפני הגעתי למסקנה כי אלמוג כשלה במשימתה זו.   ראשית, ככל שיש טענות לגבי ליקויים שבביצוע חיובי אב-עד וכי הליקויים תוקנו על ידי קבלנים אחרים, הנטל על אלמוג להוכיח זאת ובזאת לא עמדה (משלא היה בידה להציג כל מסמכים רלבנטים, יומני עבודה או דיווחים, גם לא עדים שתיקנו את העבודה הרשלנית, לטענתה). יתרה מכך מומחה בית המשפט מר אשר טורטל, אף הוא לא הצליח לקבל נתונים בעניין ליקויים נטענים בביצוע עבודות אב-עד וזאת בשל התנהלות אלמוג והימנעותה העיקבית מלהציג דוחות, יומנים ופרוטוקולי עבודה. לדברי מר טורטל, טענות מסוג זה המועלות ע"י אלמוג כקבלן הראשי, ניתן להוכיח בקלות ע"י הצגת כל אותם יומני עבודה/ ו/או דוחות פיקוח (צמוד ועליון) ו/או דו"חות שליליים של מכון התקנים ו/או דוחות שליליים של נציג יצרן הצנרת. מר טורטל מאשר כי אלמוג מכח תפקידה כקבלן ראשי, היתה אמונה על ניהול הרישומים הרלוונטיים דנן. אלא שאלמוג נמנעה מהצגת מסמכים אלו, שחזקה שנוהלו על ידה ומצויים בידיה, הן למומחה מר טורטל והן לבית המשפט. אי הצגת המסמכים הרלוונטיים דלעיל פוגמת ביכולת אלמוג להוכיח טענתה, לקיומם של ליקויים בעבודת אב-עד ובנשיאתה של אלמוג בתיקונם. לסיכום פרק זה, שוכנעתי כי אב-עד השלימה את חיוביה על פי ההסכם, כי אלמוג לא שילמה את יתרת התמורה ללא כל הצדקה ולפיכך על אלמוג לשלם לאב-עד את יתרת התשלום על פי ההסכם, היינו ההפרש בין מלוא סכום ההסכם לבין התשלומים שבוצעו על ידי אלמוג עד כה, כאשר את הסכומים יש לעדכן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום שנועד התשלום ועד לתשלום בפועל. ב. העבודות הנוספות: אב-עד טוענת כי הינה זכאית לתשלום עבור ביצוע עבודות נוספות ושינויים מעבר לקבוע בהסכם. ס' 5(י) להסכם (נספח ב' לכתב התביעה שכנגד) בין הצדדים קובע כי: "כל עבודה נוספת ו/או סטייה בכמויות ו/או שינויים יבוצעו אך ורק בהוראת שינויים חתומה ע"י מהנדס ראשי של אלמוג שנמסרה לקבלן טרם ביצוע העבודה הנוספת ו/או שינוי... ערך השינויים יקבע בהסכמה, בכל מקרה הפוסק הינו מהנדס ראשי של אלמוג". וכן ס' 6 לתנאים הנוספים (נספח ב (2) לכתב התביעה שכנגד) קובע: "עבודות נוספות ו/או חריגות שאינן כלולות בהסכם זה תבוצענה רק לאחר תיאום עם מנהל הפרוייקט מטעם אלמוג ואישור בכתב" כן ס' 23 לתנאים הנוספים (נספח ב' (2) לכתב התביעה שכנגד) קובע כי: " לא תהיינה תוספות מחיר מכל סיבה שהיא, אלא אם כן אושרו תוספות מחיר אלו לתשלום נוסף ע"י המזמין" טוענת אלמוג כי אב-עד לא הציגה אישורים של המהנדס הראשי של אלמוג טרם ביצוע העבודות הנוספות כנדרש בס' 5 י' להסכם ואף לא הוצגו אישורי ביצוע של מנהל הפרוייקט מטעם אלמוג כנדרש בס' 6 לתנאים הנוספים וכן לא הציגה אב-עד הסכמה מראש של אלמוג למחיר "העבודות הנוספות" כנדרש בס' 5 י' להסכם. משכך לא עמדה אב-עד בתנאיו של ההסכם בנוגע לאישור העבודות הנוספות. כנגד טענה זו טוענת אב-עד כי בפועל שונו הוראת ההסכם בנוגע למנגנון אישור העבודות הנוספות (והתשלום בגינן), שינוי אשר היה מוסכם על שני הצדדים, שכן פעלו על פיו בפועל. על פי מנגנון שונה זה, העבירה אלמוג לאב-עד הוראות לעבודות נוספות גם בעל פה, והאישורים נעשו על ידי גורמים באלמוג, השונים מאלה בהם נוקטת לשון ההסכם. משהעבודות הנוספות בוצעו בהתאם למנגנון החדש, שלא מצא ביטוי מילולי בהסכם, טוענת אב-עד כי גם את מנגנון התשלום בגין העבודות הנוספות שבוצעו יש לקיים על פי המנגנון החדש והמוסכם, גם אם אינו מוצא ביטוי מילולי בהסכם. מכאן, ששורש המחלוקת בין הצדדים מתמקד בפרשנות שיש ליתן למנגנון שנקבע בהסכם לעניין השינויים והתוספות וכנגזרת מכך, שאלת זכותו של הקבלן (אב-עד) לתשלום בגין התוספות, אותן ביצע בפועל, גם אם ההוראות ואישור הביצוע ע"י המזמין (אלמוג) לא ניתנו בהתאם למנגנון המקורי שנקבע בהסכם. הוכח בפני כי אכן מנגנון התשלום שעל פיו פעלו שני הצדדים- הן ביחס לעבודות החוזיות והן ביחס לעבודות הנוספות והשינויים - שונה מזה הקבוע בהסכם הפאושלי. כנראה משום "אילוצי השטח" (בעיקר שינויים חוזרים ונשנים בצוות העובדים, המנהלים והאחראים אצל אלמוג, כגון מנהלי פרוייקטים ומנהלי עבודה, באופן חריג ויוצא דופן) נאלצו שני הצדדים לגבש מנגנון חלופי, שונה מזה שמופיע בהסכם הפאושלי, להוראה ואישור על עבודות, לזמני ביצוע עבודות, לסוג האישור הנדרש , לביצוע התשלום והכמויות - והכל על מנת שניתן יהיה להמשיך בעבודה באופן רצוף, במטרה לעמוד בלוח הזמנים ככל שניתן. התנהלות שני הצדדים כמפורט לעיל, באשר לדרך אישור התוספות והשינויים, מלמדת כשלעצמה מה היה אומד דעת הצדדים וכיצד הבינו הצדדים עצמם את הוראות ההסכם לעניין זה. [ראה א. ברק פרשנות במשפט, כרך רביעי, 469-467 (2001)], כך שלמעשה שינו הצדדים בהתנהגותם את מנגנון החוזה הפאשולי ואני סבורה שהוכחה גמירות דעתם לעשות כן. "התנהגות הצדדים או אחד מהם, יכולה גם להביא לידי שינוי חוזה הקיים ביניהם. השאלה תהא תמיד האם ניתן להסיק מנסיבות העניין ומהתנהגות הצדדים כוונה לשנות מהוראות החוזה שביניהם." (ג' שלו בספרה דיני חוזים (דין תשנ"ה) בעמ' 135, וכן שמגר ע"א 4956/90 פזגז חברה לשיווק בע"מ נגד גזית הדרום בע"מ פ"ד מו(4) 35, 41; כב' השופט י' טירקל (ע"א 2825/97), כב' השופט א' מצא מוחמד אבו זייד ואח' נ' מקל ברוך פ"ד נג(1)402,420-419). הוכח בפני כי בפועל, בכל עבודה שהוזמנה על ידי אלמוג, בין אם היא בבחינת תוספת להסכם ובין אם היא שינוי להסכם, לא נדרש הקבלן / אב-עד להודיע בכתב למזמין / אלמוג לפני תחילת ביצוע של אותה עבודה ולקבל אישורים בכתב לביצוע כמפורט בהסכם הפאושלי, שכן מנגנון זה ניזנח בפועל על ידי שני הצדדים, ונקבע נוהל אחר שבוצע בפועל במקומו. הפרשנות האחרת הנטענת כיום על ידי אלמוג, לפיה בכל מקרה, נדרש תהליך של אישור מראש וכו', על פי המנגנון המלא שבסעיפים הרלבנטים בהסכם (ומשמעותו למעשה חלופת מכתבים משולשת אשר עד להשלמתה מעוכבת העבודה), אינה תכליתית ואינה מאפשרת ביצוע שוטף של העבודות, דווקא בשל שינויים שחלו אצל אלמוג עיתות לבקרים באיוש תפקידים (מנהלי פרוייקט ומנהלי עבודה) לאור חריגה ממועדים וכיוצ"ב'. אציין כי הקביעה כי המזמין (אלמוג) בפועל נתן הנחיות מפורשות לביצוע התוספות והשינויים באמצעות גורמים שונים (ולא על פי ההסכם), נלמדת היטב מהמסמכים אליהם הפנתה אב-עד. כך למשל אב-עד התבקשה ביום 31.8.06 לבצע שינויי דיירים בבניין 227 באמצעות גב' אלה ציפרוביץ שתפקידה אחראית שינויי דיירים באלמוג (נספח ה.4 לכתב התביעה), אב-עד התבקשה באמצעות גב' אלה ציפרוביץ לבצע שינויי דיירים גם בבניין 225/2/1 (נספח ה.5.1), ואף התבקשה בכתב לבצע השלמות בבניין של קבלן אחר (נספח 6.1). גם ישנן הודאות של עדי אלמוג, כי בוצעו ע"י אב-עד עבודות נוספות מעבר להסכם הפאושלי: ראה לעניין זה עדותו של מנהל העבודה באלמוג מר מיכאל רובניצ'ק (פרוטוקול עמ' 84 ש' 12, 23, 28). עדותה של גב' אלה ציפרוביץ אשר שימשה אחראית שינויי דיירים באלמוג (עמ' 95 ש' 19, עמ' 97 ש' 3), עדותו של מר איתן לוי מנהל פרוייקט באלמוג (עמ' 238 ש' 14), עדותו של מר אליעזר חזן, מנהל עבודה באלמוג, (עמ' 321 ש' 14), ועדותו של מר הרשליקוביץ, מנהל פרוייקט מטעם אלמוג, (עמ' 250 ש' 10). כאן המקום להבהיר כי כל עבודה שלא פורטה בהסכם ונספחיו, אינה יכולה להחשב כלולה בהסכם הפאושלי כפי שמבקש לטעון ב"כ אלמוג. במהותו, ההסכם הפאושלי נועד לחסוך את הצורך במדידות וקביעת כמויות ביחס לעבודה המוסכמת נשוא אותו הסכם, אולם אין משמעותו של הסכם פאושלי כי במקרה של שינויים ותוספות, שלא נכללו במסגרת ההסכם, לא זכאי הקבלן לתוספת תשלום. לאור האמור לעיל בכל הנוגע למנגנון האישור והתשלום בגין השינויים והתוספות, מצאתי לקבוע כי אב-עד זכאית לתשלום עבור תוספות ושינויים, ככל שאלו נדרשו מפורשות על ידי אלמוג באמצעות נציגיה השונים ואין עוד לדבוק או להיצמד למנגנון החוזי, שנזנח בפועל ע"י שני הצדדים. מכאן שעל אלמוג לשלם לאב-עד את התשלומים שאושרו ע"י מי מגורמי אלמוג, מתוך הנספחים ה1.1 עד ה24 אשר צורפו לתביעת אלמוג- סה"כ סכום של 56,337 ₪, כאשר לסכומים יש להוסיף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום שנועד לתשלום ועד לביצוע התשלום בפועל. התביעה שכנגד ג. האם אחראית אב-עד לעיכובים בלוחות הזמנים לביצוע העבודות עפ"י ההסכם? טענת אלמוג היא כי אב-עד הפרה התחייבויותיה החוזיות ולא עמדה בלוח הזמנים לביצוע העבודות על פי ההסכם. משכך נאלצה אלמוג לקבוע לוחות זמנים נדחים מספר פעמים, ולטענתה, בסופו של יום אף נאלצה להעסיק קבלנים חלופיים לצורך השלמת ה"עבודות החוזיות" במגרשים 229,221, כן התבטא נזקה של אלמוג בהוצאות תקורה ישירה בחודשי האיחור ואף פגיעה במוניטין שלה כחברה קבלנית. אלמוג צירפה לתביעתה מספר מסמכים המתארים ישיבות בין הצדדים בנוגע למועדי העבודה, אשר לטענתה מעידים כי אב-עד היא שגרמה לדחיות בלוח הזמנים. מנגד אב-עד טענה להגנתה כי אלמוג היא שגרמה לדחיות בלוח הזמנים, שכן על מנת להשלים את העבודות על פי ההסכם בדירות, נדרשו עובדי אב-עד לכלים סניטריים, אך אלמוג סיפקה אותם באיחור, לאחר מועד ההתחייבות. בנוסף טענה אב-עד כי פנתה שוב ושוב לאלמוג על מנת שהאחרונה, תפנה את הפסולת הרבה שהצטברה באתר הבניה (שמקורה לא באב-עד) וכך תכשיר את האתר למצב שבו ניתן לעבוד, אך פניותיה לא נענו. אב-עד מודה כי אכן נערכו ישיבות כאמור בנוגע ללוחות הזמנים, אלא שהטענה לאי עמידה בלוחות הזמנים באה דווקא מצידה של אב-עד בנוגע להתנהלות אלמוג. אין מחלוקת בין הצדדים כי העבודה לא הסתיימה במועדים הקבועים בהסכם. אכן נספחים ג, ד, ה מתארים פרוטוקולי ישיבות, אלא שהם אינם מוכיחים כי אב-עד היא שגרמה לדחיות בלוחות הזמנים כנטען ע"י אלמוג: בנספח ג מתנגד מר הרצל ארביב, מנהל אב-עד להאשמות אלמוג בנוגע לעיכוב בלוח הזמנים ומציין בכתב ידו, בזמן אמת, כי השטח לא מוכן לביצוע העבודות נשוא המסמך. מנספח ד עולה כי במועד 19.11.06 היו חסרים כלים סניטרים (סעיף2 2.1). נספח ה מצביע דווקא על האפשרות כי אלמוג היא שגרמה לעיכוב בלוחות הזמנים, כיוון שניתן להסיק מהמסמך כי מנהל אב-עד התחייב לתגבר את כמות העובדים ובלבד שאלמוג תספק כלים סניטריים. מהמסמך ניתן להבין כי למועד כתיבתו טרם סופקו אותם כלים סניטריים. טענתו של מר נפתלי, סמכ"ל ביצוע אלמוג, כי הכלים הסניטריים סופקו במועד (פרוטוקול עמ' 303 ש' 6 - 7) נותרה בבחינת טענה בעלמא ללא כל ביסוס. מנספח זה גם עולה כי עמדות כיבוי אש הוזמנו, מכאן ניתן בהחלט להסיק שטרם היו באתר במועד כתיבת המסמך. אכן אלמוג צרפה תעודות משלוח של חברת נגב (לד 1-12), דא עקא מדובר בתעודות משלוח של אמבטיות ספורות ואביזרים אחרים למספר מצומצם בלבד של דירות. אלמוג לא צרפה את תעודות המשלוח של כלל הכלים הסניטריים, כך שאין בפני בית המשפט תיעוד באשר למועד הגעת יתר הציוד הסניטרי. מר נפתלי, סמנכ"ל ביצוע באלמוג, בעדותו, אישר כי הכלים הסניטריים מגיעים רובם ככולם מחברת נגב, לפי בחירת הדייר ולא ממחסני אלמוג (עמ' 300 ש' 17-19, 8-9), כך שעל אלמוג היה להביא ראיות ואסמכתאות, כגון תעודות משלוח של הכלים הסניטריים הנ"ל, על מנת להוכיח את טענתה כי הכלים סופקו במועד. אלמוג לא מצאה לנכון לעשות כן. לא זו אף זו, למרות הנאמר בנספח להסכם באשר ללוחות הזמניים (ב 6), אלמוג לא תמיד עמדה בהם. כך למשל בבניינים במגרש 225, למרות שעבודות אינסטלציה היו אמורות להיות מושלמות עד לסוף חודש ספטמבר 2006, נושאות תעודות המשלוח תאריכים 16/17.10.06. מסמכים אלה תומכים דווקא בטענת אב-עד שטענה כי לעיתים נדרשה על ידי אלמוג להעביר כלים סניטריים מדירה לדירה, בשל המחסור בכלים סניטריים, והדחיפות למסור את הדירות לדיירים. מעבר לכך טענת אב-עד בנוגע לפסולת אשר היתה באתר ומנעה ביצוע עבודות במועדן לא נסתרה. הצדדים ניהלו בזמן אמת חלופת מכתבים בנוגע לפסולת באתר הבניה ופינוייה (נספחים סח1-סח10). גם העד מר הרשליקוביץ מטעם אלמוג, בחקירתו (הופנה לתמונות 1-10 של אב-עד (פרוטוקול עמ' 267, 268 ש' 1) ) הודה כי חלק גדול מהפסולת שבאתר, אין מקורו בעבודות אב-עד כי אם בקבלנים אחרים. הוא אף לא שלל את הטענה של אב-עד, לפיה מנהל אב-עד אכן ביקש מאלמוג לפנות את הפסולת על מנת שיוכל להמשיך בעבודתו. יתרה מכך, ס' ב לנספח להסכם עבודות אינסטלציה עבור תוספת עבודה במגרש 228 (מסומן ב 8) קובע כי אלמוג יספקו, בין היתר, שרותי מחפרון ושינוע באתר (לצרכי סילוק הפסולת). מתברר כי בפועל, אלמוג לא עמדה בהתחייבויותיה לסלק את הפסולת ולפנות את השטח לעבודת אב-עד, שכן מעדותו של מר הרשליקוביץ מטעם אלמוג (עמ' 270 שורה 7 ואילך) עולה כי מנהל אב-עד הוא שנדרש בפועל ע"י אלמוג לפנות את הפסולת באתר ולהביא מחפרון: ש: "...מי הביא את המחפרון? ת:" כנראה שהרצל כי הוא חפר גם. ש:"כנראה שהרצל? למה הרצל צריך לפנות את זה? ת:" אז הוא פינה, הוא יכול לחייב את זה" כלומר הפסולת לא סולקה לפני כניסת אב-עד לעבודה באתר על מנת לאפשר את עבודתה הסדירה, והמניעה מקורה באלמוג. אומנם מר הרשליקוביץ, מנהל הפרוייקט מטעם אלמוג, טען בעדותו כי גם אם החצר היתה מלאה פסולת, עדיין היה ניתן לעבוד במקומות אחרים כמו בדירות עצמן, אלא שלפי תיעוד שהגיש מנהל אב-עד (סח1 - סח10) - תעוד שנערך בזמן אמת - עולה כי הפסולת לא היתה מרוכזת רק במקום אחד, ומנהל אב-עד ביקש לנקות חצרות, פיגומים, משטחים וכו' מפסולת שמעכבת את ביצוע עבודות אב-עד. (מתיעוד זה (סח/4 למשל) ניתן לראות כי מנהל אב-עד מתריע כי הכלים הסניטריים לא סופקו לדירות בזמן וכי העבודה עוכבה גם עקב כך) טענתו של מנהל אב-עד בעניין זה לא נסתרה. ניתן בהחלט גם להסיק כי אילו היתה אב-עד פועלת באתר בצורה קלוקלת וגורמת לדחיות בלוחות הזמנים, לא היתה מתבקשת ע"י אלמוג, לאחר ההודעה לסילוקה של אב-עד מהאתר, לשוב ולבצע את העבודות. תשובת העד מר לוי, מנהל הפרוייקט של אלמוג, כי ביקשו שנית את שירותי אב-עד "מטעמים הומניטאריים" (פרוטוקול יום 26.9.11 עמ' 257 ש' 31-32, עמ' 258 ש'ב 1-2) אינה מתקבלת על הדעת. ההיגיון הכלכלי- מסחרי, כמו גם השכל הישר, נותנים כי חברה פרטית לא תשכור לעבודה עובדים גרועים, אשר יסבו לה נזקים ולא יעמדו בלוחות זמנים וזאת בשל סיבות "הומניטאריות". בסיכומו של דבר, לאחר שקילת חומר הראיות שהונח בפניי בעניין זה, מצאתי כי אלמוג לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי הדחיות בלוחות הזמנים נגרמו בעטיה של אב-עד. ד. טענות אלמוג בגין אי ביצוע תיקונים והפקדת ערבות בנקאית ע"י אב-עד בתקופת הבדק לטענת אלמוג, למרות האמור בהסכם סירבה אב-עד להפקיד בידי אלמוג ערבות בנקאית לתקופת הבדק וכן בניגוד להתחייבותה בהסכם אף התנערה מביצוע תיקונים בדירות במהלך תקופת הבדק והאחריות, הכל בניגוד להוראות ההסכם ולהוראות הדין. לטענת אלמוג בשל דחיית פניותיה בנושא זה ע"י אב-עד, היא נאלצה, בלית ברירה, לבצע את התיקונים בתקופת הבדק באמצעות קבלנים חלופיים (במקום אב-עד), אשר נכון ליום התביעה עלותם עמדה על סך של 23,329 ₪. אלמוג צרפה העתקי פניות וקריאות שירות (נספחים כב-כג לתצהיר מר נפתלי). להגנתה טענה אב-עד כי כל פניותיה של אלמוג, לתיקון ליקויים בדירות בתקופת הבדק, נענו באופן מיידי ואף יותר מכך, גם מבנים להם לא היתה אחראית אב-עד זכו להתייחסות ולטיפול. כמו כן טוענת אב-עד כי מעולם לא קיבלה פנייה לביצועי בדק במקרים מסוימים המפורטים בתביעה שכנגד, ולכן אינה אחראית למקרים אליהם לא התוודעה. אכן ההסכם בין הצדדים קובע כי אב-עד אחראית לטיב העבודות המבוצעות על ידה בתקופת הבדק והאחריות (סעיפים 12 ו-13 לנספח ההסכם). תקופת הבדק הוגדרה בס' 12 לנספח להסכם ("12 חודשים מלאים לפחות מיום מסירת המבנה בשלמותו למזמין ועד להשלמת כל התיקונים בסוף תקופת הבדק"). כאשר תקופת האחריות הוגדרה בס' 13 לנספח להסכם " לפי חוק מכר דירות" מעיון בקריאות השירות שצירפה אלמוג עולה כי טענות אלו הוכחשו ע"י אב-עד במכתבים שנכתבו בסמוך לאירועים: אב-עד הכחישה בזמן אמת את טענות אלמוג לאי נכונותה להגיע לבצע תיקונים בתקופת הבדק. כך למשל בנספח 25 לכתב ההגנה של אב-עד בתביעה שכנגד, שהינו מכתב שכתבה אלמוג הנושא תאריך 12.3.07 והמופנה לאב-עד, בקריאה חוזרת לבצע תיקונים בדירת הדייר מור יוסף מוטי וכן בדירת גלית בן חיים, ענה מר הרצל ארביב מנכ"ל אב-עד - בזמן אמת בגוף המכתב - כי דירת מור יוסף טופלה בנוכחות מר דוד הרוש (נציג אלמוג) וכן גם דירתה של גב' בן חיים טופלה, והורכב שם סיפון. גם במכתב הנושא תאריך 24.5.07 אליו הפנתה אלמוג בתביעתה, בו נטען כלפי אב-עד כי גרמה נזקים בשל השארת ברז כיבוי אש פתוח, ענה מר הרצל ארביב מנהל אב-עד, בזמן אמת, כי הברז לא הושאר פתוח ע"י גורמי אב-עד כי אם ע"י אחד מעובדי אלמוג. ממכתבים אלו עולה כי למרות טענות אלמוג, אב-עד התייחסה בזמן אמת לבקשות אלמוג לתיקונים בתקופת הבדק. אלמוג נמנעה מלהביא לעדות את אותו מר הרוש אשר נכח במקום לדברי מר הרצל ארביב, על מנת לסתור את טענות אב-עד. הלכה פסוקה כי הימנעות מהצגת ראיות מהותיות פועלת לחובת הנמנע. מעבר לכך בנוגע לשאר התיקונים הנטענים ע"י אלמוג בנספח כד והחשבוניות המצורפות, לא הוכח ע"י אלמוג כי פנתה לאב-עד ויידעה אותה על תיקונים / נזקים אלו, וכי אב-עד סירבה לבצע תיקונים: אלמוג לא צירפה כל ראיה המוכיחה כי פנתה במסמכים כלשהם לאב-עד בנוגע לביצוע שאר העבודות אשר את התשלום עבורן נאלצה לשלם לקבלנים חלופיים. מעצם העובדה כי אלמוג צירפה קריאות שירות מסויימות (מצורפות לתצהיר מר נפתלי כמפורט לעיל) ניתן בהחלט להסיק כי כך פעלה בשטח הלכה למעשה, בזמן אמת, כלומר נהגה לשלוח לאב-עד קריאות כתובות. מכאן העדרן של קריאות כתובות נוספות אומרת דרשני ומעלה את האפשרות כי אכן מעולם לא נשלחו לאב-עד קריאות נוספות. אב-עד טענה ,כאמור, כי טיפלה בכל הפניות אשר הגיעו לידיה. מכאן מובן כי לא היתה יכולה לטפל בפניות שהופנו לגורמים אחרים ולא הגיעו לידיעתה. במצב דברים בו אלמוג לא הוכיחה כי אב-עד כלל קיבלה ממנה פניה בקשר עם טיפול בביצוע עבודות ותיקונים בתקופת הבדק והפניה לא טופלה, הרי שאלמוג לא הצליחה להטות את כפות המאזניים לטובתה. לא ניתן לקבוע כטענת אלמוג, כי אב-עד סרבה לבצע תיקונים בתקופת הבדק, וכפועל יוצא עליה להשיב לאלמוג את הוצאותיה לקבלנים אחרים, בקשר עם קריאות שלא נדרשה להן. בנוגע לערבות הבנקאית אב-עד כאמור טוענת כי מעולם לא נדרשה ע"י אלמוג להפקיד ערבות בנקאית לפיכך גם לא סירבה לתיתה. יחד עם זאת על אלמוג היה להוכיח כי נגרם לה נזק כתוצאה מאי הפקדת הערבות הבנקאית שמטרתה להבטיח את התחייבויות אב-עד במשך תקופת הבדק. משקבעתי כי אלמוג לא הוכיחה את עצם סירובה של אב-עד לבצע עבודות תיקונים בתקופת הבדק, הרי שבפועל לא נזקקה אלמוג לערבות הבנקאית בגין אי נכונות לבצע תיקונים. ה. טענות לביצוע עבודה רשלנית ובאיכות ירודה על ידי אב-עד: טוענת אלמוג כי אירועי פריצת המים בצנרת, בגינם דורשת מאב-עד החזר בגין השתתפות עצמית בהתאם לפוליסת הביטוח, אירעו בשל רשלנות חברת אב-עד. לטענת אלמוג במגרש 225 בנין מס' 1 ארעה פריצת מים עקב אום משוחרר שהורכב ברשלנות ע"י חברת אב-עד בדירה מס' 6 , דבר אשר גרם להצפות קשות ורטיבות בקירות וברצפות הדירות בקומה בה השתחרר הצינור, וכן גרם להצפה בקומות התחתונות בדירות מס' 1-ו-4, הצפה שהצריכה פירוק כל הריצוף בדירות, החלפת החול וריצוף מחדש של הדירות, כולל תיקוני טיח וצבע. כתימוכין לטענתה הביאה אלמוג חוו"ד יועץ מטעמה, מר צ'רניאק, אשר ממנה עולה כי אירוע פריצת המים נגרם בשל רשלנות אב-עד (ראה גם חקירת מר צ'רניאק מיום 6.10.11). מסקנותיו של מר צ'רניאק הובאו בלשון זו: "עד היום הקבלן לא סיפק אשור חברת פקסגול להתקנה נאותה של הצנרת. במידה וניתן את הספק לדירה 6 בקומה 4 , אזי בדירה 5 בפירוש לא סגרו את האום במחלק. בדירה 2 הכניסו את הצינור אך לא סגרו את האום, כל זאת מכיוון שהקבלן שהרכיב את הדוד מחוץ לדירה לא נגע בארון המחלקים". (נספח יא לכתב התביעה שכנגד). וכן צרפה אלמוג דו"ח נוסף המהווה תימוכין למסקנה זו ואשר נערך ע"י מר צ'רניאק (נספח יג לכתב התביעה שכנגד) . אב-עד טוענת מנגד שהנזק לצינור נגרם לאחר שסיימה עבודתה באתר, לאחר שהזרימה מים בצנרת לצרכי בדיקת כשירותה, והעובדה שהיתה זרימת מים תקינה מלמדת כי עבודת הצנרת הושלמה בצורה תקינה. עוד טוענת אב-עד להגנתה כי הפיצוץ אירע בסוף השבוע, כשעובדי אב-עד כלל לא עבדו באתר ולטענתה הפיצוץ נגרם עקב חבלה מכנית בצינור, בשל רשלנות פועלים סינים שעבדו ללא פיקוח בעבודות ניקוי והנחת קרמיקה, ופגעו מכנית בצינור, באמצעות פטיש. לתימוכין בטענתה וכמשקל נגד לטענות אלמוג, הביאה אב-עד בין היתר את דו"ח הביקור באתר מאת יצרנית הצנרת, אשר מאשר כי עבודת אב-עד באתר הנ"ל בוצעה בצורה תקינה (ח2), וכן המציאה דו"ח מומחה-מהנדס מטעמה מר נחמן רווה, אשר ציין כי מערכת האינסטלציה עשויה ללא דופי, לאור בדיקות לחץ במערכת המים ובדיקת אטימות במערכת הדלוחין (ח4). ראה גם עדותו של מר רווה בנוגע לצנרת המאששת מסקנותיו אלו למשל עמ' 21 ש' 7-8: "אחרי הבדיקות שנערכות במקום אני חד משמעית יכול לקבוע שזה לא ממערכת האינסטלציה לא מהמים ולא מהדלוחין". אב-עד גם הציגה תמונות של הצינור החתוך על מנת לתמוך בטענתה כי הצינור ניזוק מכאנית (תמונה 19). אב-עד גם הוכיחה (לאור הודאת נציגי אלמוג) כי במקום אכן עבדו פועלים סיניים ללא השגחה ( עמ' 249 , עמ' 252 ופרוטוקול מיום 26.9.11). כן טענה אב-עד כי אלמוג סבלה בפרוייקט מכשלים באיטום אשר היו עלולים אף הם לגרום לרטיבות, כשלים אשר מומחה מטעם אלמוג, עוד לפני תחילת עבודת אב-עד באתר, הגדירם כ"עקב אכילס של הפרוייקט" (עמ' 2 לחוו"ד נספח יא). טענה זו אף נתמכה בעדות אחד הדיירים כי הרטיבויות החלו בחורף (עמ' 12 ש' 9 עדות ויטורי). כידוע, מידת ההוכחה הקבועה במישור האזרחי הינה הטיית מאזן ההסתברויות לזכותו של הנושא בנטל השכנוע. דא עקא הנושאת בנטל זה, אלמוג, לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש, וגרסתה לוקה בחסר: כך לטענת אלמוג ההצפה אירעה (לאור ממצאי דו"ח יועץ אינסטלציה מר צ'רניאק) בשל אום משוחרר (ראה נספח יא כאמור) "בדירה 5 בפירוש לא סגרו את האום במחלק..." יחד עם זאת, ולמרות הטענה לאום משוחרר, טוענת אלמוג באותו כתב תביעה שכנגד, בראשית דבריה בראש נזק זה, כי חברת אב- עד לא מיגנה את הצנרת באופן מושלם ומקצועי כנדרש לפי ההסכם, דבר אשר הוא שגרם להתפוצצות צינור המים ולהצפת דירות מסוימות בפרוייקט " ...הנתבעת ביצעה את עבודתה בצורה חלקית, לקויה ולא איכותית- בין היתר, לא מיגנה ולא ביטנה את הצינור באופן מושלם ומקצועי- דבר אשר גרם להתפוצצות צינור מים ולהצפת מספר דירות בפרוייקט..." מכאן שלא ברורה גרסתה העובדתית של אלמוג ביחס למהות הגורם הרשלני אשר גרם לפיצוץ בצנרת: התקנה לקויה המוצאת ביטוי באום משוחרר או אי מיגון נאות? אציין כי סתירה מהותית ועובדתית בטיעוניה של אלמוג מקשה על האפשרות לאמץ את גרסתה, במיוחד שכידוע כלל לא ניתן להעלות טענות עובדתיות חלופיות. על אלמוג, כאמור, הנטל להוכיח תביעתה, והיא לא הוכיחה כי הצינורות לא בוטנו באופן תקין על ידי אב-עד. יתרה מזאת, בנספח יב הציגה אלמוג, כאמור, את מסקנות המהנדס צ'רניאק. טרם דבריו בנוגע לאום המשוחרר (ראה לעיל) כתב המומחה בזו הלשון "עד היום הקבלן לא סיפק אישור חברת פקסגול להתקנה נאותה של הצנרת" מכאן ניתן בהחלט להסיק כי גם לדעת המומחה מטעם חברת אלמוג, אישורי חברת פקסגול להתקנה נאותה של הצנרת הינם קריטיים בסוגית גורם ההצפה. יתכן שאישורים אלה לא הונחו בידי מומחה אלמוג בזמן אמת, עובר לחתימת חוות דעתו, אך אין מחלוקת שאב-עד צרפה לתביעתה את אישורי חברת פקסגול להתקנה נאותה של הצנרת, הן ביחס לטיב החומרים והן ביחס לרמת ביצוע ההתקנה. וכך נאמר באישור חברת פקסגול בין היתר גם בנוגע לבניין 225, שם ארעה ההצפה: "במהלך העבודה מגרש 225 נבדקה צנרת המים..וכן נעשתה בדיקת (שליפה) לאחר ריצוף...לסיכום עבודה ברמה תקינה צנרת ואביזרים מאושרים ע"י גולן אישור לתת אחריות" (ח2). אציין כי אלמוג אף טענה בכתב ההגנה כי תעודת האחריות (ז3) אינה מהווה אישור לתקינות הביצוע אלא אך ורק לתקינות החומרים, כלומר הצנרת והאביזרים שסופקו לאב-עד. אך עיון באישור כמפורט לעיל, מצביע ללא כל ספק כי אלמוג אינה מדייקת בטענתה זו, שכן מדוע מצאה פקסגול לנכון לוודא תקינות ביצוע אם מאשרת בסופו של דבר רק את החומרים? טענה זו אף סותרת את דברי המהנדס צ'רניאק אשר טען כי טרם סופק אישור פקסגול להתקנה נאותה של הצנרת -מכאן שהאישור אכן אמור ללמד על אופן ההתקנה. תמוהה גם העובדה כי אלמוג לא בחרה לממש את האחריות המקיפה שניתנה לה ע"י חברת גולן לצנרת. התנהלות זו מעלה על הדעת את האפשרות כי במקרה זה התקיים החריג לאחריות והוא: אי כיסוי בשל פגיעה מכאנית. (כטענת אב-עד) לא בכך סגי, לטענת אב-עד, אלמוג הודיעה לה על קרות הפיצוץ יחד עם ההודעה על התיקונים שכבר בוצעו בדירות (באותו מסמך) , כך שלא ניתנה לאב-עד הזדמנות לראות ולצלם את השלב בו ארע הנזק, ואף לא ניתנה לה הזדמנות להזמין מומחה מטעמה או נציג מטעמה כדי שיבחן כיצד קרה האירוע. אלמוג טענה כי הודיעה לאב-עד על הפיצוץ כבר ביום 28.1.07, אך לא צירפה את המסמך המוכיח כי אכן פנתה אליה במועד זה. אלמוג צירפה מסמכים אחרים המעידים על פניות שונות לאב-עד אך כאמור נמנעה מצירוף המסמך הרלוונטי. הלכה פסוקה היא כי צד הנמנע מהמצאת ראייה האמורה להוכיח את טענותיו, פועלת ההימנעות נגד הנמנע. כך למעשה פגעה אלמוג באפשרות אב-עד להתגונן במקרה של תביעה שאכן הוגשה באשר לאפשרות שהנזק אירע מגורם שלא תלוי בה כדבריה. קריאה לאב-עד בזמן אמת היתה ראוייה לשם קבלת החלטות נאותות מצידה, ועל מנת שתוכל לאסוף ראיות אותנטיות ובעלות משקל באשר לאירועים שאירעו ולהתפתחויות שהתרחשו. אב-עד אף טענה כי שמאי החברה המבטחת (נספח ט') הגיע למקום לאחר ביצוע תיקונים כך שאפשרותו להתרשם מן המצב בזמן אמת מוגבלת. טענתה זו לא נסתרה. ניתן אם כן לומר כי טענותיה של אלמוג בעניין הגורם להצפת המים כמתואר לא הוכחו, אפוא, וברי כי לא ניתן לקבוע על בסיס טענותיה החלופיות בלבד את אחריות אב-עד. משכך ומאחר ואין ראיה מהימנה באשר לאיזו מבין הגרסאות (שתי גרסאות אלמוג מחד גיסא וגרסת אב-עד מאידך גיסא), לא ניתן לקבוע כי האחריות להצפת המים רובצת על כתפי אב-עד, ודין טענת אלמוג בהקשר זה, להידחות. ו. טענות להתעשרות אב-עד על חשבון אלמוג בשל שימוש אב-עד בציוד וחומרים זולים מאלה שבהסכם: אלמוג צירפה חוו"ד מקצועית של המהנדס צ'רניאק לפיה אב-עד סטתה באופן חריג מדרישת המפרט והתוכניות של ההסכם ועשתה שימוש במוצרים ואביזרי אינסטלציה הזולים בהרבה מאלה שהתחייבה לספק לאלמוג לפי ההסכם. (נספח כ' לתצהיר מר נפתלי). אלא שבפני בית המשפט הוצג אישור חברת גולן לתקינות הצנרת והאביזרים (ח2) אשר סותרת את חוות דעתו של מר צ'רניאק כאמור. תמוהה אף העובדה כי אלמוג, למרות הפיקוח ההדוק שהציבה באתר, נמנעה מלטעון כנגד אב-עד טענה זו עד מועד הגשת התביעה שכנגד. אלמוג לא פרטה ולא הסבירה מהו הנזק שנגרם לה בשל התנהלות נטענת זו של אב-עד (מה גם שלא הוכחה). בנוגע לראש הנזק של פגיעה במוניטין, אלמוג כלל וכלל לא הוכיחה ראש נזק זה אשר נשאר בגדר טענת סרק.  סוף דבר תביעת אב-עד נגד אלמוג מתקבלת, בהתאם תשלם אלמוג לאב-עד את יתרת התמורה החוזית וכן את תמורת התוספות כמפורט בסעיפים ב ו - ג לפסק דין זה. התביעה שכנגד - נדחית. לאור התוצאה אליה הגעתי בתביעה ובתביעה שכנגד, תשלם אלמוג לאב-עד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 50,000 ₪. חוזהאינסטלציה