סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות מורה כי בית משפט לא יאשר הסדר פשרה בבקשת אישור תובענה כייצוגית, אלא בהתקיים שלושה תנאים מצטברים. ראשית, כי קיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; שנית, כי סיום ההליך בדרך של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; ולבסוף, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הסדר פשרה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית: לפניי בקשה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") לאישור הסדר פשרה בשלוש בקשות לאישור תובענות כייצוגיות, שהדיון בהן אוחד. בקשות אישור התובענות כייצוגיות 1. המשיבה, קרדן סחר בע"מ, עסקה במועדים הרלוונטיים לבקשות האישור ביבוא ושיווק של מוצרי חשמל ביתיים, וכן במתן שירות ואחריות למוצרים אלה (להלן: "קרדן"). בקשות האישור שבהן עסקינן עניינן בתנאי האחריות שניתנו על ידי קרדן במסגרת ההתקשרות בינה לבין רוכשי מוצרי חשמל ביתיים מתוצרת "Bauknecht" (להלן: "באוקנכט") ו- "Whirlpool" (להלן: "ווירלפול"). עבור מוצרי חשמל מתוצרת באוקנכט העניקה קרדן אחריות המכונה על ידה "1+7" (להלן: "תעודת אחריות באוקנכט"). בתעודת האחריות נקבע כי למוצר תינתן אחריות מלאה למשך שנה אחת, וכן אחריות ל"חלקי חילוף תפקודיים" (כלשון התעודה) במשך שבע שנים נוספות. עוד נקבע בתעודה כי למן השנה השנייה לתקופת האחריות זכאים רוכשי המוצר לרכוש הרחבה לאחריות, המכסה קריאות לשירות טכנאי, בתמורה לסכום של 25$ בתוספת מע"מ לשנה. אם לא ירכשו את ההרחבה, המחיר עבור שירות טכנאי יהיה קבוע משך כל תקופת האחריות ויעמוד על 25$ בתוספת מע"מ לכל קריאה. בשולי תעודת אחריות באוקנכט צוין כי "פרטי התקנון המלאים נמצאים במשרדי החברה". שלא כאמור בתעודה - בתקנון האמור נקבע כי העלות הקבועה של שירות טכנאי בתקופת האחריות, עבור מי שלא רכש הרחבה של האחריות לעניין זה, תהיה 120₪ בתוספת מע"מ (התקנון צורף כנספח ב לתצהיר שניתן בתמיכה לתשובת קרדן לבקשת האישור ב- ת.א. 2566/07). עבור מוצרי חשמל מתוצרת ווירלפול העניקה קרדן אחריות המכונה על ידה "1+5" (להלן: "תעודת אחריות ווירלפול"). בדומה לתעודת אחריות באוקנכט, על פי תעודת אחריות ווירלפול ניתנה אחריות מלאה למוצר החשמלי במשך שנה אחת, וכן אחריות ל"חלקי חילוף תפקודיים" (כלשון התעודה) במשך חמש שנים נוספות. גם כאן נקבע כי רוכשי המוצר זכאים לרכוש הרחבה לאחריות המכסה קריאות לשירות טכנאי בתמורה לסכום של 25$ בתוספת מע"מ לשנה (החל מהשנה השנייה לתקופת האחריות); ואם לא יעשו כן, המחיר עבור קריאת שירות יהיה קבוע משך כל תקופת האחריות ויעמוד על 25$ בתוספת מע"מ. גם בתעודת אחריות ווירלפול צוין כי "פרטי התקנון המלאים נמצאים במשרדי החברה"; ובתקנון שאליו היא מפנה נקבע אמנם כי התשלום עבור קריאת שירות טכנאי יהיה בסך של 25$ בתוספת מע"מ לקריאה, ואולם הוסף כי לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה למדד למן מדד חודש יוני 2002. יצוין כי לא ברור מן התקנון כיצד יוספו הפרשי הצמדה לתשלום שנקבע במטבע דולרי (תעודת אחריות ווירלפול ותקנון המבצע שאליו היא מפנה צורפו כנספח א לתצהיר שניתן בתמיכה לתשובת קרדן לבקשת האישור ב- ת.א. 2566/07). 2. בשלהי שנת 2007 הוגשו נגד קרדן שלוש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שעניינן בתנאים הקבועים בתעודות אחריות באונקכט ו-ווירלפול. על פי הנטען הפרה קרדן את התחייבויותיה כלפי רוכשי המוצרים כפי שנקבעו בתעודות אלה בנוגע לעלות שירות טכנאי והחלפת חלקים תפקודיים. ביום 30/10/07 הגיש מר אלחנן ישר (להלן: "ישר") בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד קרדן, שעניינה גובה התשלום עבור קריאת שירות טכנאי לטיפול במוצרי חשמל של באוקנכט ו-ווירלפול בתקופת האחריות (ת.א. 2566/07, להלן: "תביעת שירות הטכנאי"). על פי הנטען, בעוד שקרדן התחייבה לספק לרוכשים שירות של ביקור טכנאי בעלות קבועה של 25$ בתוספת מע"מ בלבד, בפועל מעבדות השירות גבו עבור שירות זה סך של 150₪ - כאשר לדברי ישר במועדים הרלוונטיים שער הדולר היה כזה שהסכום של 25$ בתוספת מע"מ היה נמוך באופן משמעותי מ- 150₪. עם זאת, הנזק האישי לכל אחד מחברי הקבוצה מושפע מהשער היציג של הדולר בעת הזמנת השירות; ובהקשר זה צורפה לתצהיר שניתן בתמיכה לבקשת האישור טבלה המפרטת את השינוי שחל בשער הדולר במועדים הרלוונטיים לתביעה, ובהתאם את ההפרש בין התשלום הקבוע בתעודת האחריות עבור שירות טכנאי לבין זה שנגבה בפועל על ידי קרדן (נספח 1 לתצהיר ישר). הסעד המבוקש בתביעת שירות טכנאי הוא השבה של סכום הגבייה ביתר, המוערך על ידי ישר ובאי כוחו בסכום כולל של כ- 25,000,000₪ עבור הקבוצה בכללותה. עוד ביום 30/10/07 הגיש ישר בקשה נוספת לאישור תובענה כייצוגית נגד קרדן - שעניינה גביית תשלום עבור החלפת "רכיב תפקודי" במכונות כביסה של באוקנכט ו-ווירלפול בתקופת האחריות (ת.א.2567/07, להלן: "תביעת החלפת הגומייה"). לטענתו של ישר, הוא עצמו חויב בתשלום עבור החלפה של "גומייה תפקודית בתוף מכונת כביסה" - למרות שעל פי תנאי האחריות התחייבה קרדן שלא לגבות תשלום כלשהו מן הלקוחות עבור שירות מסוג זה. הסעד המבוקש בתביעה הוא השבה של התשלום בסך 380₪ שגבתה קרדן עבור החלפת גומייה בתוף מכונת כביסה; כאשר פיצוי זה מוערך על ידי ישר בסכום כולל של למעלה מ- 26,000,000₪ לקבוצה כולה. בקשה שלישית לאישור תובענה כייצוגית נגד קרדן הוגשה על ידי מר ירמיהו גור (להלן: "גור", ישר וגור יחדיו יכונו להלן: "המבקשים") ביום 8/11/07, ועניינה תשלום עבור החלפת רכיבים תפקודיים במוצרי חשמל של באוקנכט ו-ווירלפול. בדומה לתביעת החלפת הגומייה, גם בקשת אישור זאת עוסקת בגביית תשלום עבור החלפת חלקים תפקודיים במוצרי חשמל בתקופת האחריות - ואולם היא מתייחסת למגוון חלקים תפקודיים (פרט לגומייה נושא תביעת החלפת הגומייה שהוחרגה ממנה), בשורה של מוצרי חשמל ולא רק במכונות כביסה (ת.א.2603/07, להלן: "תביעת החלקים התפקודיים"). גם בתביעת החלקים התפקודיים הסעד המבוקש הוא השבה של התשלום שעל פי הנטען נגבה שלא כדין - כאשר נזקו האישי של גור הוערך על ידו בסכום של 258₪, ואילו לגבי כלל הקבוצה נטען כי שיעור הנזק הכולל יתברר במהלך הדיון. שלוש בקשות האישור הוגשו על ידי אותם באי כוח מייצגים, והן נסמכות על עילות תביעה דומות: הפרת חוזה, הטעיה, ניצול מצוקת הצרכן, ורשלנות. 3. קרדן השיבה לכל אחת מבקשות האישור, ובהסכמת הצדדים ולבקשתם הדיון בהן אוחד (ראו החלטת כבוד השופט א' אורנשטיין מיום 20/11/08 בבש"א 20801/08). ביום 8/3/10 הודיעו הצדדים לראשונה לבית המשפט כי פניהם לפשרה, וביום 21/6/10 הוגשה לתיק הצעה ראשונה להסדר. מאז ועד היום חלו בהסדר הפשרה המוצע מספר שינויים ותהפוכות - הכל בהתאם להערות בית משפט, המלצות הבודק שמונה מכוח החוק, ושינוי נסיבות שחל בחלוף הזמן; אעמוד על העיקרים שבאלה בקצרה. השתלשלות הדיון בבקשה לאישור הסדר פשרה 4. במסגרת ההצעה הראשונית לפשרה (מחודש יוני 2010) התחייבה קרדן להשיב לחברי הקבוצה בתביעת שירות הטכנאי את מלוא הסכום שנטען כי גבתה מהם ביתר עבור קריאת השירות בתקופת האחריות. בנוסף, אם בתום תקופת הביצוע של ההסדר יתברר כי סך כל הכספים שנדרשו מכוחו על ידי חברי קבוצה זאת נמוך מ- 60% מהשווי הכולל של ההטבה המגיעה להם - קרדן תתרום מוצרי חשמל של באוקנכט ו-ווירלפול בשווי ההפרש בין הסכום ששולם בפועל לבין 75% משווי ההטבה. לקבוצות נושא תביעת החלפת הגומייה ותביעת החלקים התפקודיים (יחדיו יכונו להלן: "תביעות החלפים התפקודיים"), לעומת זאת, הציעה קרדן הטבה בדמות "פשרת קופונים" בלבד. למעשה, על מנת שחבר באחת הקבוצות נושא תביעות החלפים התפקודיים יהיה זכאי להטבה כלשהי - עליו ראשית דבר לרכוש מקרדן מוצר חשמלי במחיר מלא, ואז לרכוש מוצר חשמלי נוסף שרק בגינו תינתן הנחה. אלא שעל פניו הסיכוי שבתנאים אלה אמנם יזכו חברי הקבוצות להטבה הוא קלוש ביותר, אם בכלל. על כן בישיבה שנערכה לפניי בנושא ההסדר המוצע הבהרתי כי לא ניתן להסכין עם פשרה כזו, ולבקשת הצדדים ניתנה להם שהות לתקן את ההסדר ולהגישו בשנית לאישור בית המשפט. 5. בחודש ספטמבר 2010 הגישו הצדדים לתיק בית המשפט הצעה נוספת להסדר פשרה, כאשר השינוי העיקרי שנעשה בה ביחס להצעה הקודמת הוא בהטבה המוצעת לחברי קבוצות תביעות החלפים התפקודיים - באופן שיינתן להם פיצוי ממשי. על פי הצעה זאת התחייבה קרדן ליתן לכל אחד מחברי הקבוצות הללו אפשרות לבחור מבין שתי חלופות לפיצוי: האחת, קבלת המחאה בשיעור 60% מגובה הנזק שנגרם לחבר הקבוצה כתוצאה מכך שנאלץ לשלם עבור החלפת גומייה במכונת כביסה או עבור כל חלק תפקודי חילופי אחר; האפשרות השנייה היא קבלת הנחה בשיעור דומה (60% מהנזק) בעת רכישת מוצר חשמלי אחר של באוקנכט או ווירלפול מקרדן. בדומה להתחייבותה ביחס לפיצוי חברי קבוצת תביעת שירות הטכנאי - גם בהקשר זה התחייבה קרדן לתרום מוצרי חשמל במידה שתהיה היענות נמוכה מצד חברי הקבוצות לדרישה להטבה. בחודש אוקטובר 2010 הגישו הצדדים בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה, ובה הוסיפו התייחסות לסיכונים ולסיכויים שבהליך וליחס שבינם לבין שווי ההטבה המוצעת לחברי הקבוצות (ראו הערות בית המשפט בנושא בפרוטוקול הדיון מיום 12/9/2010). במצב דברים זה לא ראיתי עוד מקום לדחות את ההסדר המוצע על הסף - ועל כן הוריתי על פרסום דבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בשלושה עיתונים יומיים, שאחד מהם עיתון כלכלי. עוד הוריתי על משלוח עותקים מן ההסדר המוצע לידי הממונה על הגנת הצרכן, היועץ המשפטי לממשלה ומנהל בתי המשפט - כמצוות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות וסעיף 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע- 2010. נוסף על כן מיניתי את רו"ח עופר אלקלעי כבודק להסדר המוצע כאמור בסעיף 19(ב) לחוק, והנחיתי אותו להתייחס לסבירותו של ההסדר ובתוך כך גם ליחס שבין הנזק הנטען לקבוצות לבין שווי ההטבה לפי ההסדר (להלן: "הבודק") (ראו החלטה מיום 1/12/10). 6. טרם שפורסמה ההודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בעיתונות, בחודש ינואר 2011 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי יש צורך לבצע שינוי בהסדר המוצע -משום שהתברר לקרדן לדבריה כי היא עומדת לאבד את הזיכיון להפצת מוצרי החשמל של באוקנכט ו-ווירלפול. יוזכר, כי על פי ההסדר שהוצע חברי הקבוצות בתביעות החלפים התפקודיים אמורים להיות זכאים לבחירה בין פיצוי כספי לבין הנחה ברכישת מוצרי חשמל מתוצרת זו; וכן נקבע בהסדר כי מכשירים אלה ייתרמו על ידי קרדן במקרה שבו שיעור כל אחת משתי ההטבות שיחולקו על ידה בפועל יהא נמוך מ- 60% משוויה של כל הטבה. הצדדים ביקשו לתקן את ההסדר המוצע באופן שבו התחייבותה של קרדן בנוגע למוצרי החשמל תומר בהתחייבות לתשלום כספי שווה ערך, ובנסיבות המקרה התרתי את התיקון כמבוקש. בשלב זה פרסמו הצדדים מודעה מתאימה בעיתונות בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה לבית המשפט; ובנוסף, הודעה על התיקון שנעשה בהסדר המוצע נשלחה לידי הממונה על הגנת הצרכן, היועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט (ראו החלטה מיום 9/1/11). בחלוף הזמן הקבוע לכך בחוק לא התקבלה בתיק כל התנגדות מטעם מי מחברי הקבוצות לאישור הסדר הפשרה המוצע, ואף לא בקשה שלא להימנות עם הקבוצות שהסדר זה יחול עליהן. ביום 17/1/11 הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כי גם הוא אינו מתנגד להסדר המוצע (ומטעם הממונה על הגנת הצרכן, שגם אליו נשלחה הבקשה לאישור ההסדר, לא נתקבלה כל תגובה). חוות דעתו של הבודק 7. ביום 6/7/11 התקבלה בתיק חוות דעת מאת הבודק, ובה מספר הסתייגויות ביחס להסדר המוצע. הפשרה שאליה הגיעו הצדדים מבוססת על הערכה מטעם קרדן ביחס להיקף הנזק הנטען בתביעות השונות, ובהתחשב בסיכויים ובסיכונים שבכל תביעה. יחד עם זאת מציינים הצדדים במסגרת ההסדר כי קרדן נתקלה בקושי ממשי לאמוד את שיעור הנזק הנטען - משום שלא היא סיפקה לחברי הקבוצות את השירותים הקבועים בתעודות האחריות, אלא הסתייעה לשם כך בעיקר בחברה קבלנית בשם חברת שירות פלוס למוצרי צריכה בע"מ (להלן: "שירות פלוס"), וכן בחברות נוספות. זאת ועוד, גם שירות פלוס לא תמיד ביצעה את העבודה בעצמה ומעת לעת התקשרה עם קבלני משנה שונים שעשו זאת עבורה. הנה כי כן, בכל הנוגע לאומדן היקף הפניות לקבלת שירות טכנאי ולהחלפת חלקים תפקודיים נושא שלוש התביעות דנן, קרדן נאלצה להסתמך בעיקר על מידע שהגיע אליה מידי שירות פלוס - שגם הוא התברר כחלקי וחסר במידה מסוימת. בסופו של דבר העריכה קרדן כי הנזק הנטען לחברי הקבוצה בתביעת שירות הטכנאי הוא בסכום כולל של 301,212₪, והנזק הנטען לחברי הקבוצות בתביעות החלפים התפקודיים הוא בסכום כולל של 522,058₪. הבודק בחן בקפידה את אומדן הנזק הנטען לחברי הקבוצות. מחוות דעתו עולה כי הוא נתן דעתו הן למסד הנתונים ששימש את קרדן בביצוע ההערכה, הן לטיבם של מנגנוני השלמת המידע שבהם היא בחרה, ואף בדק את נאותות החישובים האריתמטיים שנערכו על ידה. ניכר כי מדובר בעבודה יסודית ומלומדת מצידו של הבודק. כך, למשל, הבודק ביצע בדיקה מדגמית של 3,000 חשבוניות שהונפקו על ידי שירות פלוס וחברות קבלניות נוספות, ואיתר מתוכן כאלה שהונפקו עבור קריאת טכנאי או בגין החלפת חלקים תפקודיים שונים; בהמשך השווה הבודק את החשבוניות הרלוונטיות שאיתר לדוחות שנערכו על ידי קרדן בנושא ביקורי טכנאי והחלפת חלפים תפקודיים. בסופו של דבר מצא הבודק לדבריו כמות בלתי מבוטלת של חשבוניות שלא נכללו בדוחות שנערכו על ידי קרדן - וקבע כי מדובר בסטייה משמעותית המחייבת עדכון של הערכת הנזק. הסתייגותו העיקרית של הבודק באשר להסדר הפשרה היא אפוא ביחס להערכת הנזק הנטען בתביעות, כאשר לשיטתו יש לאמוד את הנזק לחברי קבוצת תביעת שירות הטכנאי על סך 456,576₪ (לעומת 301,212₪ שהעריכה קרדן), ואת הנזק לחברי קבוצות תביעת החלפים התפקודיים על סך 565,513₪ (לעומת 522,058₪ שהעריכה קרדן). 8. הסתייגות נוספת שהביע הבודק היא ביחס למנגנון שנקבע בהסדר הפשרה לחלוקת ההטבה לזכאים. הצדדים הסכימו כי תשלום הפיצוי יבוצע על פי דרישה מאת חברי הקבוצה וכנגד הצגת חשבונית המעידה על זכאות - כאשר לדברי קרדן יהא זה נטל כבד מדי לאתר בעצמה את הזכאים ולשלוח להם המחאות מיוזמתה. בהקשר זה הציע הבודק "מנגנון בקרה" כלשונו - שלפיו תעביר קרדן לידי באי הכוח המייצגים רשימה של הזכאים לפיצוי על פי רישומיה והחשבוניות שבידה, אשר תשמש לקביעת זכאות של חבר קבוצה לפיצוי במקרים שבהם לא יעלה בידו לאתר את החשבונית הנחוצה. הבודק הוסיף והביע דעתו בנוגע למנגנון התרומה שבהסדר המוצע. כאמור לעיל, הצדדים הסכימו כי במקרה שסך הפיצוי שישולם על ידי קרדן מכוח ההסדר (לקבוצת תביעת שירות הטכנאי מצד אחד ולחברי קבוצות תביעות החלפים התפקודיים מצד שני) לא יגיע לשיעור של 60% משוויה הכולל של כל אחת משתי ההטבות הקבועות בהסדר - אזי קרדן תתרום תרומה כספית בגובה ההפרש שבין סכום הפיצוי ששילמה לסכום השווה ל- 75% משווי כל הטבה. לגישתו של הבודק נכון היה שקרדן תתרום כל סכום מתוך ההטבות הקבועות בהסדר הפשרה שלא יחולק על ידה לזכאים. עוד הציע הבודק כי בבוא העת תערוך קרדן דוח מסכם - המפרט את חלוקת הפיצוי לחברי הקבוצות ואת התרומה למטרות ציבוריות ככל שניתנה - ותגישו לבדיקתם של באי הכוח המייצגים. הסדר הפשרה המוצע 9. לנוכח האמור בדוח הבודק, שבו הצדדים לשולחן המשא ומתן - ובפעם זו גם הבודק לקח חלק בדיונים. בחודש נובמבר 2011 הגישו הצדדים בקשה חדשה לאישור הסדר פשרה, היא נושא הדיון שלפניי כעת (להלן: "הבקשה" ו-"ההסדר" על פי העניין). ראשית דבר, במסגרת ההסדר מצהירה קרדן כי בחודש יולי 2007, עוד לפני הגשת בקשות אישור התובענות כייצוגיות שבהן עסקינן, היא שינתה את הנוסח של תעודות האחריות (ושל התקנונים שאליהם הן מפנות) המונפקות לרוכשי מוצרי החשמל של באוקנכט ו-ווירלפול. במסמכים החדשים קיימת קוהרנטיות בין האמור בתעודות האחריות לבין האמור בתקנונים, ואף אין חשש להטעיה בנוגע לתמורה עבור קריאת טכנאי או החלפת חלקים תפקודיים במוצרי החשמל (ראו סעיף 2ד להסדר; תעודות האחריות ותקנוני המבצע צורפו כנספחים ז ו- י לבקשה). 10. שנית, בהסדר נקבע כי הטבה תינתן לשתי קבוצות תובעים מיוצגים, כדלקמן: חבר קבוצה א הוא "כל מי שרכש במהלך שבע השנים שקדמו להגשת תביעת שירות הטכנאי מוצר של קרדן, קרדן התחייבה בפניו בתעודת האחריות שעלות ביקורו של טכנאי תהיה 25$ בתוספת מע"מ ובפועל נגבה ממנו סכום כסף גבוה יותר בגין ביקור טכנאי לתיקון המוצר." קרי: מדובר בחברי קבוצת תביעת שירות הטכנאי (להלן: "קבוצה א"), ולהערכתה של קרדן קבוצה זאת מונה 11,156 חברים. על פי ההסדר מתחייבת קרדן להשיב לחברי קבוצה א השבה מלאה של כל סכום ששולם עבור קריאת שירות מעבר לסכום הנקוב בתעודת אחריות באוקנכט ובתעודת אחריות ווירלפול (25$ בתוספת מע"מ). חבר קבוצה ב הוא "כל מי שרכש במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התובענה השנייה מוצר שבו הוחלף חלק תפקודי (באמצעות טכנאי מורשה מטעם קרדן) ונשא בתשלום בגין חלק החילוף, ובלבד שהתקלה לא נגרמה כתוצאה מהתרשלותו שלו." קרי: מדובר בחברי קבוצות תביעות החלפים התפקודיים (להלן: "קבוצה ב"), ולהערכתה של קרדן קבוצה זאת מונה 2,114 חברים. יצוין כי ההסדר כולל גם הגדרה של "חלק תפקודי" בסעיף ההגדרות (1ג), והרחבה לה בסעיף המפרט את הפיצוי לקבוצה ב (4ב2). לחברי קבוצה ב מתחייבת קרדן לשלם פיצוי בשיעור של 60% מן הנזק הנטען בתביעות - קרי: 60% מן התמורה ששילמו עבור חלפים תפקודיים. בניגוד לעמדתו של הבודק בעניין זה כנזכר לעיל, הצדדים הסכימו כי חלוקת ההטבה תתבצע באופן הבא: קרדן תפרסם הודעה בעיתונות, שלפיה על חברי הקבוצות לפנות אליה בתוך 45 ימים מעת הפרסום בדרישה לקבלת ההחזר הכספי המגיע להם. הפיצוי ישולם על ידי קרדן כנגד הצגת חשבונית מתאימה להוכחת הזכאות (בגין שירות טכנאי שקיבל או חלק תפקודי שרכש). עם זאת צוין בהסדר כי ככל שבית המשפט לא ימצא לנכון להסתפק במנגנון זה, קרדן מסכימה כי ניתן יהיה להוכיח זכאות לפיצוי גם על סמך רישומים הקיימים בידי קרדן ושירות פלוס (כגישת הבודק) - ואולם לדבריה של קרדן שיטה זאת עלולה לעורר קשיים בלתי מבוטלים. כפי שכבר הוברר, הנתונים הקיימים הם חסרים במידה רבה - ועל כן יהיו לקוחות שלא יימצאו ברישומים אלה. בנוסף, הרישום כאמור מבוסס על כתובת ולא על שם או מספר תעודת זהות - באופן העלול לאפשר זיוף של הזכאות לפיצוי. 11. הצדדים ביקשו להבטיח כי הפיצוי שישולם על ידי קרדן מכוח ההסדר, גם בהעדר היענות מצד חברי הקבוצות לקבלת ההטבה, בכל מקרה לא יפחת מסכום מינימאלי מסוים - ואולם לא ראו לנכון לאמץ בהקשר זה את גישתו של הבודק שלפיה קרדן תתרום כל סכום מתוך ההטבות שלא ייגבה על ידי הזכאים לו. כפי שהוצע על ידה גם בעבר, במסגרת ההסדר מתחייבת קרדן כי במידה ששווי הפיצוי שיחולק על ידה בפועל יהיה נמוך מ-60% משוויה הכולל של הטבה המוצעת לאחת מן הקבוצות על פי ההסדר, היא תתרום סכום מזומן בגובה ההפרש שבין התשלום שביצעה בפועל לבין שיעור של 75% משווייה הכולל של אותה הטבה. בהודעה מיום 7/3/12 מסרו הצדדים את רשימת העמותות להן תינתן התרומה בחלקים שווים: עמותת הקרן לרווחת נפגעי השואה, "עלם"-עמותה לנוער במצבי סיכון, עמותת ילדים בסיכוי-המועצה לילד החוסה, האגודה למען החייל בישראל, עמותת פעמונים ארגון חסד, עמותת ברכת מרגלית, ועמותת הידידים של המרכז הרפואי בת"א ע"ש סוראסקי. יוער כי ההודעה מתייחסת לכאורה רק לתרומה המשלימה את הפיצוי המגיע לחברי קבוצה ב, בעוד שנראה כי כוונת הצדדים היתה שגם התרומה המשלימה את הפיצוי המגיע לחברי קבוצה א תחולק בין גופים אלה. מכל מקום, ולמען הסר ספק, כל סכום שיהא על קרדן לתרום מכוח ההסדר יחולק באופן שווה בין העמותות המפורטות לעיל. לצורך מנגנון התרומה נדרשו הצדדים לקבוע את שווי ההטבה המוצעת לכל אחת מן הקבוצות על פי ההסדר, ועל מנת לעשות כן הם שבו והעריכו במסגרת ההסדר את שיעורו של הנזק הנטען בשלוש התביעות. כך, משום ששווי ההטבה הוא נגזרת של גובה הנזק: בכל הנוגע לקבוצה א שווי ההטבה שווה לשיעור הנזק הנטען, וההטבה לקבוצה ב שווה ל- 60% משיעור הנזק הנטען. בהקשר זה נתנו הצדדים דעתם לממצאי הבודק בנוגע להערכת הנזק כמפורט לעיל; יחד עם זאת הוסכם בין הצדדים ועל דעת הבודק על מתן "הנחה" לקרדן ביחס לגובה ההטבה - בהתחשב בכך שהיא התחייבה לבצע את התרומה בתשלום במזומן, ולא בחלוקת מוצרי חשמל כפי שהוצע קודם לכן. כך יצא שבסופו של דבר לא חל שינוי משמעותי בשווי ההטבה ביחס להצעה הקודמת להסדר, ונקבע כי ההטבה לחברי קבוצה א היא בשווי כולל של 312,512₪, וההטבה לחברי קבוצה ב היא בסכום כולל של 324,988₪. 12. עוד במסגרת ההסדר מבקשים הצדדים להסדיר את היחסים שבין קרדן לבין חברי קבוצה א וקבוצה ב בעתיד, כלומר למן מועד אישורו של ההסדר ואילך. בעניין זה נקבע כי חרף האמור בתעודת אחריות באוקנכט ובתעודת אחריות ווירלפול כמפורט לעיל, וככל שקרדן תמשיך בפעילותה בתחום מוצרי החשמל - היא תהיה זכאית לגבות מחברי הקבוצות סכום של 120₪ בתוספת מע"מ, הצמוד למדד חודש יולי 2002, עבור קריאת טכנאי. כמו כן, האחריות לא תחול על החלפת "חלקים מתכלים" כהגדרתם בהסדר - והמשמעות היא צמצום ההגדרה של חלקים תפקודיים בתעודות האחריות. 13. בחודש פברואר 2012 הגיש הבודק לתיק את התייחסותו להסדר בנוסחו הסופי. לדבריו, הבודק היה שותף לתיקונים האחרונים שנערכו על ידי הצדדים, והוא סבור כי בסופו של דבר מנגנון הפיצוי ומנגנון התרומה שביסוד ההסדר הם סבירים והוגנים. הבודק הוסיף והמליץ לבית המשפט לאמץ את גישתו בנוגע לאופן הוכחת זכאות של חבר קבוצה לפיצוי, ובנוגע לעריכתו של דוח מסכם לאחר ביצוע ההסדר - שני עניינים פחות עקרוניים, שהצדדים לא קיבלו את עמדתו ביחס אליהם. כך או אחרת, הבודק מצא כי ההסדר מהווה את הדרך הטובה ביותר לסיום המחלוקת נושא שלוש התביעות - הן משום שמדובר בהסדר סביר, ובמיוחד בהתחשב בנסיבות החדשות שנוצרו שלפיהן קרדן הפסיקה כליל את פעילותה העסקית בתחום. דיון 14. סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות מורה כי בית משפט לא יאשר הסדר פשרה בבקשת אישור תובענה כייצוגית, אלא בהתקיים שלושה תנאים מצטברים. ראשית, כי קיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; שנית, כי סיום ההליך בדרך של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; ולבסוף, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. אפנה אפוא לבחון התקיימותם של תנאים אלה בענייננו. במועדים הרלוונטיים לתביעות הנפיקה קרדן תעודות אחריות בנוסח דומה לכל מי שרכש מוצרי חשמל של באוקנכט או ווירלפול המיובאים על ידה. כמפורט לעיל, בתעודת אחריות באוקנכט ובתעודת אחריות ווירלפול התחייבה קרדן לגבות מחיר קבוע עבור קריאת טכנאי בתקופת האחריות בסך 25$ בתוספת מע"מ - ואולם על פי הנטען בתביעת שירות הטכנאי, בפועל נגבה מחברי הקבוצה מחיר גבוה יותר שלא כדין. לכאורה תביעת שירות הטכנאי מבוססת על שאלה מהותית משותפת לחברי הקבוצה: האם הפרה קרדן את התחייבותה על פי תעודות האחריות בנוגע לתמורה עבור שירות טכנאי אם לאו, בין היתר בהתחשב באמור בעניין זה בתקנון שאליו מפנות תעודות האחריות. ואולם, קרדן עצמה אינה חולקת על כך שמדובר בהפרת חוזה, כאשר לדבריה חלה טעות ברישום על גבי תעודות האחריות. לגרסתה, במקום לקבוע את התמורה עבור קריאת טכנאי במטבע שקלי, בתעודות האחריות נרשם על ידה בטעות סכום במטבע דולרי. הבעיה נוצרה כאשר בחלוף הזמן שינויים שחלו בשער הדולר גרמו לכך שלכאורה התמורה המגיעה לה עבור שירות זה הלכה ופחתה - מצב אבסורדי לטענתה של קרדן, שאילץ אותה לגבות סכום גבוה מן הנקוב בתעודות האחריות על מנת להימנע מהפסדים. עם זאת ובהכירה בדיעבד בכך שלא היתה רשאית לעשות כן, במסגרת תגובתה לבקשת האישור בתביעת שירות הטכנאי הצהירה קרדן כי בכוונתה להשיב לחברי הקבוצה את גביית היתר. במצב דברים זה ברור כי לתביעת שירות הטכנאי היה סיכוי טוב להתקבל אילו נתבררה; כאשר השאלה המהותית המשותפת לחברי הקבוצה שנדרש היה לבררה במסגרת ההליך היא שיעור הנזק שנגרם לכל אחד מהחברים. כאן המקום לציין כי בענייננו נראה שלא מדובר בשאלה של מה בכך - שכן כאמור לעיל, קרדן סיפקה את שירות הטכנאי ללקוחות באמצעות חברות קבלניות, ואין בידיה תיעוד של מקבלי השירות ואף לא של היקף השירות שניתן. זאת ועוד, שיעור הנזק האישי לכל אחד מחברי הקבוצה אינו קבוע, אלא משתנה בהתאם לשער הדולר במועד קבלת השירות. בהתאם לסיכויי התביעה הטובים, על פי ההסדר מתחייבת קרדן להשיב לכל אחד מחברי הקבוצה את הסכום ששילם ביתר עבור קריאת טכנאי ביחס לנקוב בתעודות האחריות. המשמעות היא שההסדר מבטיח לחברי קבוצת תביעת שירות הטכנאי השבה מלאה של הנזק הנטען בתובענה, בלא שנדרש להרים את הנטל הבלתי מבוטל בנסיבות המקרה להוכיח את שיעורו של נזק זה. מדובר אפוא בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי קבוצת תביעת שירות הטכנאי. 15. בתעודת אחריות באוקנכט ובתעודת אחריות ווירלפול נקבע עוד כי בתקופת האחריות יהיו הרוכשים זכאים להחלפת חלקים תפקודיים במוצרי החשמל ללא עלות - ואולם על פי הנטען בתביעות החלפים התפקודיים, בפועל נגבה מהם תשלום שלא כדין. מתגובתה של קרדן לבקשות האישור בתביעות החלפים התפקודיים עולה כי בכל הנוגע לזכאות להחלפת חלקים אלה, תעודות האחריות מעוררות מספר שאלות פרשניות מהותיות המשותפות לחברי הקבוצות; ואפרט. תעודות האחריות מחריגות באופן מפורש החלפה של חלקים מסוימים במוצרי החשמל: "האחריות אינה חלה על חלקי חילוף קוסמטיים כגון: כפתורים, חלקי פלסטיק וזכוכית למיניהם, גומיות, וכן אינה כוללת קילופי צבע וחלודה של המוצר או חלקיו הקוסמטיים, שבר, קצר חשמלי, שריפה ותחזוקה לקויה, או תיקון ע"י אדם שלא הוסמך על ידי החברה." ראשית דבר, גור טען במסגרת בקשת האישור בתביעת החלקים התפקודיים כי הוא חויב שלא כדין עבור החלפת חלק מסוג מיסב במכונת כביסה מתוצרת ווירלפול. ואולם לדברי קרדן, המיסב האמור עשוי בחלקו מפלסטיק - ועל כן האחריות כלל אינה חלה עליו. הנה כי כן, במסגרת הדיון בתביעות החלפים התפקודיים היה מקום לברר אם האחריות חלה על חלק כדוגמת מיסב, העשוי בחלקו מפלסטיק - או שמא מדובר בחלק קוסמטי שהאחריות אינה חלה עליו, כגישתה של קרדן. שנית, לטענתה של קרדן האחריות בגין חלקים תפקודיים חלה רק במקרה של קלקול, ולא במקרה של בלאי טבעי. כך, משום שנזק הנובע מבלאי סביר הוא נזק צפוי וככזה מטבע הדברים אין מוענקת בגינו אחריות. שאלה נוספת שהיה אפוא מקום לבררה בדיון היא - האם חלה האחריות בגין חלקים תפקודיים גם במקרה של בלאי טבעי. זאת ועוד. תעודת האחריות קובעת באופן מפורש כי האחריות בגין הרכיבים התפקודיים אינה חלה במקרה של רשלנות הלקוח - כדוגמת העמסת יתר של כבסים במכונה או מטבעות שנשכחים בבגדים וגורמים לתקלה במכונת הכביסה. משכך, נראה כי יש משמעות לנסיבות הספציפיות שבגינן בוצעה כל החלפה של חלק תפקודי. 16. נמצאנו למדים כי לא מן הנמנע שלא בכל מקרה שבו חויב חבר קבוצה בתשלום עבור החלפת רכיב תפקודי, הדבר מהווה הפרה מצידה של קרדן של התחייבויותיה על פי תעודות האחריות (להבדיל מהמצב במקרה של תשלום יתר עבור קריאת טכנאי). יתר על כן, נראה כי התשובה לשאלה אם במקרה ספציפי מדובר בהחלפה של רכיב תפקודי או של רכיב קוסמטי אינה ברורה מאליה, וכרוכה בפרשנות של תעודות האחריות. משכך, במסגרת הדיון בתביעות החלפים התפקודיים היה מקום לבחון ביחס לחברי הקבוצה אם אמנם עסקינן ברכיב תפקודי; ואם כן, עבור איזה סוג של חלק תפקודי הם חויבו (למשל - אם חלק זה עשוי גם מפלסטיק); ומאיזו סיבה הוחלף (בלאי סביר, קלקול או רשלנות הלקוח) - ובהתאם לקבוע אם החיוב נעשה כדין אם לאו. מדובר אפוא בנטל המוטל על כתפי התובעים המייצגים, שלא בנקל ניתן היה להרימו - מה גם שכפי שכבר הוברר, בנסיבות המקרה יש קושי ממשי באיחזור מידע לגבי היקף וטיב השירות שניתן לחברי הקבוצה באמצעות קבלני משנה. על פי ההסדר מתחייבת קרדן להעמיד לחברי קבוצות תביעות החלפים התפקודיים פיצוי כספי בגובה 60% מהתשלום ששילם כל אחד מהם עבור החלפה של חלק תפקודי בתקופת האחריות. הטבה זאת הולמת את חוסר הוודאות כמפורט לעיל בנוגע לזכאותם של חברי הקבוצה לסעד המבוקש בתביעות, ותואם אפוא את הסיכונים הגלומים בניהול הדיון בתובענות אלה. אין זאת אלא שההסדר הוא ראוי, הוגן וסביר גם בהתחשב בעניינם של חברי קבוצות תביעות החלפים התפקודיים. 17. כאן המקום להבהיר כי הערכת שווי ההטבה הקבועה בהסדר אינה מהווה מגבלה כלשהי באשר לגובה הפיצוי שישולם על ידי קרדן לחברי קבוצה א ולחברי קבוצה ב. ודוק: על פי ההסדר מתחייבת קרדן לשלם את הפיצוי הכספי לכל חבר קבוצה שיוכיח את זכאותו כנדרש; כך גם אם בסופו של יום יתברר כי הסכום הכולל של הפיצוי ששולם על ידה גבוה מן ההערכה של שווי ההטבה כאמור. אם כן, הערכת שווי ההטבה משמשת רק לביצוע מנגנון התרומה שנקבע בהסדר: ככל שיתברר כי הסכום הכולל של הפיצוי ששולם על ידי קרדן לכל אחת מהקבוצות נמוך מ- 60% משווי ההטבה, קרדן תתרום תרומה כספית בגובה ההפרש שבין הסכום ששולם על ידה בפועל לכל קבוצה לבין 75% משווי ההטבה המגיעה לקבוצה זאת. כאמור, הבודק סבר כי נכון היה לקבוע כי קרדן תחויב בתרומה של כל סכום מתוך שווי ההטבות שלא חולק על ידה לזכאים; ואולם איני רואה להתערב בהסדר באופן המוצע. מנגנון הפיצוי שעליו הסכימו הצדדים, כמות שהוא, משיג מספר מטרות עיקריות ממטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות: בראש ובראשונה ההסדר מבטיח סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין - שכן כל אחד מחברי הקבוצות (א ו- ב) זכאי לפיצוי כספי בשיעור ההולם את סיכוייהן של התביעות להתקבל (חברי קבוצה א זכאים להשבה מלאה של נזקם הנטען וחברי קבוצה ב זכאים לפיצוי בשיעור של 60% מנזקם הנטען). בנוסף, ההסדר מבטיח גם את אכיפתו של הדין על קרדן - שכן נקבע בו שגם אם ההיענות מצד חברי הקבוצות לדרישת הפיצוי תהיה נמוכה, בכל זאת תיאלץ קרדן לשאת בשיעור מינימאלי של הנזק שגרמה על פי הנטען בתביעות. ודוק: התרומה למטרות ציבוריות אינה בבחינת פיצוי או השבה למי שנגרם לו נזק אלא אמצעי נוסף שנועד להבטיח אכיפה של הדין על קרדן. משכך, ובהתחשב בנסיבות שקרדן חדלה זה מכבר מפעילות, שוכנעתי כי גובה התרומה הקבוע בהסדר הוא ראוי. גם אם בסופו של יום תיאלץ קרדן לשאת רק בשיעור של 60% משווי ההטבה - עדיין יש בעצם הגשתן של התביעות וחיובה של קרדן בפיצוי ממשי במסגרת הסדר הפשרה משום הרתעה כלפי גופים צרכניים אחרים מפני ביצוע עוולות צרכניות. 18. לעניין אופן הוכחת הזכאות לפיצוי - מקובלת עליי עמדת הבודק שלפיה אין להסתפק בהצגת חשבונית (עבור קריאת טכנאי או החלפת חלק תפקודי) כאמצעי יחיד ובלעדי להוכחת זכאות לפיצוי מאת קרדן. בהתחשב בחלוף הזמן מעת הגשת התובענה, לא מן הנמנע כי חשבונית כאמור לא נשתמרה בידי רבים מחברי הקבוצות. מכיוון שאין חולק כי בידי קרדן קיים מידע בנוגע לזהותם של חברי הקבוצות, על פי רישומיה שלה ומתוך חשבוניות שהועברו לה משירות פלוס - מן הראוי כי קרדן תוסיף ותערוך מידע זה לרשימה שתשמש כאמצעי נוסף להוכחת הזכאות (להלן: "רשימת הזכאות"). גם אם כנטען על ידה מדובר במידע לא שלם, שבחלקו נערך על פי כתובות וללא ציון מספרי תעודות זהות, ברור כי השימוש במידע זה מיטיב עם חברי הקבוצות ומגדיל את הסיכוי שיינתן להם הסעד המגיע להם - ועל כן עדיף על אי שימוש בו לחלוטין. מכיוון שהנתונים הרלוונטיים ממילא נאספו זה מכבר על ידי קרדן לצורך הערכת שווי ההטבות שבהסדר, נראה כי סידורם ברשימת הזכאות לא יטיל על קרדן נטל כבד מדי. עוד יצוין, כי גם אם בחלק מהמקרים הוכחת הזכאות באמצעות הרשימה תתבצע רק על פי כתובת שיצהיר עליה חבר קבוצה ולא על סמך מספר תעודת זהות - נראה על פניו כי אין חשש לפיצוי יתר מצידה של קרדן, ואף לא נטען כך. עניין נוסף שלא הוסדר על ידי הצדדים ואף לא קיבל את התייחסותו של הבודק הוא קציבת מועדים לביצוע ההסדר. על פי ההסדר, חברי הקבוצות יהיו רשאים להגיש לקרדן דרישת תשלום בתוך 45 ימים מעת פרסום ההודעה בעיתונות על אישור הסדר הפשרה (להלן: "המועד הקובע") - ויש להוסיף ולקבוע כי קרדן מצידה תבחן את הזכאות ותבצע את התשלום בתוך 45 ימים מעת קבלת הדרישה. בהתחשב בלוח זמנים זה, בתוך 4 חודשים מהמועד הקובע תשלים קרדן גם את מנגנון התרומה - ככל שיהא עליה לעשות כן לנוכח שיעור הדרישה של הפיצוי מצידם של חברי הקבוצות. קרדן אף תתכבד ותערוך בסוף תקופת הביצוע של ההסדר דוח מסכם - ובו תפרט את דרישות התשלום שקיבלה, היקף הפיצוי שחילקה לחברי קבוצות א ו- ב, וכן את סכומי התרומה לעמותות השונות ככל שייתרמו (להלן: "הדוח המסכם"). לדוח תצורף רשימת הזכאות, והוא יובא לעיונם של הבודק ושל באי הכוח המייצגים בתוך 5 חודשים מהמועד הקובע. לאחר שתינתן להם שהות לבדוק את הנתונים שבדוח המסכם ולבצע שינויים אם ובמידה שיידרשו, בתוך 6 חודשים מהמועד הקובע ימסרו באי הכוח המייצגים לבית המשפט הודעה בדבר ביצוע הסדר הפשרה. עוד אני מוצאת להעיר, לעניין הסכמת הצדדים שלפיה חרף האמור בתעודות האחריות נושא תביעת שירות הטכנאי ותביעות החלפים התפקודיים - קרדן בכל זאת תהא רשאית לגבות בעתיד מחברי קבוצות א ו-ב תשלום בסך 120₪ בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה למדד חודש יולי 2002 עבור שירות טכנאי; וכן כי ממועד אישור הסדר הפשרה ואילך תהא הגדרת "חלק תפקודי" מצומצמת מן האמור בתעודות אלה. מכיוון שקרדן חדלה כליל מפעילותה, למעשה אין כל משמעות להסכמה זאת. אף על פי כן חשוב להבהיר כי לא ניתן להכשיר באמצעות הסדר הפשרה הפרה מפורשת מצידה של קרדן את התחייבויותיה מכוח תעודות האחריות, בנוגע לעלות קריאת הטכנאי והחלפת חלקים תפקודיים. משכך, אני מורה על מחיקתו של סעיף 2ה מן ההסדר. 19. בהינתן כל האמור, שוכנעתי כי סיום ההליך באופן המפורט לעיל הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בבקשת האישור. כפי שהוברר לעיל, מדובר בהסדר הוגן, ראוי וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצות - שכן ההטבות המובטחות להם תואמות את הסיכויים והסיכונים שבתביעות אילו נתבררו. ההסדר אף מקדם את מטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות - באשר הוא מעניק לחברי הקבוצה סעד הולם בגין הפרת הדין, מבטיח את אכיפת הדין על קרדן, ואף מביא להרתעת גופים צרכניים אחרים הפועלים בשוק. בנוסף, וגם זאת כבר הוברר, הן בית המשפט והן הבודק לקחו חלק פעיל בגיבושו של ההסדר - כאשר בסיומו של התהליך ולאחר שנכנס בעובי הקורה, נתן הבודק את הסכמתו למנגנון שנקבע בהסדר ולהקצאת הסיכונים שבבסיסו. גמול ושכר טרחה 20. משנסתיימו ההליכים בדרך של פשרה, זכאים ישר וגור לגמול ובאי כוחם לשכר טרחה. עיקר השיקולים הרלוונטיים לקביעת גובה הגמול ושכר הטרחה מנויים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, ובהם מידת הטרחה שטרחו התובעים המייצגים ובאי כוחם, הסיכון שנטלו על עצמם, התועלת שהביאו לקבוצה, והתרומה הציבורית שתרמו באמצעות ההליך. חשוב לא פחות, הגמול ושכר הטרחה משמשים כאחד הכלים העיקריים הנתונים לבית המשפט על מנת לעודד ולתמרץ הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות ראויות שיש בהן תרומה ממשית לקבוצה ולציבור בכללותו. בענייננו ממליצים הצדדים לפסוק לישר ולגור יחדיו גמול בסכום כולל של 32,000₪, ולבאי כוחם שכר טרחה בסכום של 80,000₪ ובתוספת מע"מ כדין - והצעה זאת מקובלת עליי. התחום הצרכני הוא תחום הרווי בתובענות ייצוגיות - אשר רובן מבוססות על עילת הטעיה בנוגע לטיבו או כמותו של הממכר. אלא שבתביעות הללו הוכחת העילה כרוכה על פי רוב בהוכחת יסוד של הסתמכות על המצג המטעה מצידו של כל אחד מחברי הקבוצה, עניין שעלול להיות מוקשה במסגרת הליך ייצוגי - ועל כן לעיתים קרובות מסתיימים הליכים אלה "בפשרות קופונים" שהתועלת שלהן לקבוצה היא מוגבלת. התביעות שלפניי גם הן מן התחום הצרכני, וכפי שהוברר לעיל ענייננו בהפרה מצידו של גוף צרכני גדול את התחייבויותיו כלפי שורה של "צרכנים קטנים". ואולם הסדר הפשרה שהושג טומן בחובו פיצוי הולם לחברי הקבוצות בגין ההפרה, תוך השגת אכיפה ממשית של הדין והרתעה מפני הפרתו. כל זאת תוך "חסכון" ניכר בעלויות ההתדיינות וסיכוניה עבור הקבוצה. זאת ועוד, מהשתלשלות האירועים המתוארת לעיל ניכר כי עורכי הדין המייצגים טרחו בעניינה של הקבוצה ועמלו להשגת הסדר מיטבי עבורה. בהינתן כל אלה, ובשים לב להערכת השווי של ההטבות שבהסדר, הגמול ושכר הטרחה המומלצים הם ראויים. סוף דבר 21. התוצאה היא שאני מאשרת את הסדר הפשרה המוצע ונותנת לו תוקף של פסק דין; זאת בכפוף לתיקונים ולתוספות כמפורט בסעיף 18 לפסק הדין (מחיקת סעיף 2ה מן ההסדר, עריכת רשימת הזכאות ושימוש בה כאמצעי נוסף להוכחת זכאות לקבלת פיצוי, קציבת מועדים לביצוע ההסדר, ועריכת דוח מסכם בנוגע לאופן ביצוע ההסדר). הסדר הפשרה מהווה מעשה בית דין בעילות הפרת חוזה, הטעיה, ניצול מצוקת הצרכן ורשלנות בעניינם של חברי קבוצות א ו- ב כהגדרתם בסעיף 10 לפסק הדין. בתוך שישה חודשים ממועד פסק הדין יגישו באי הכוח המייצגים הודעה מפורטת לבית המשפט בדבר ביצוע הסדר הפשרה. קרדן תשלם לישר ולגור יחדיו גמול בסכום של 32,000₪ ושכר טרחה לבאי הכוח המייצגים בסכום של 80,000₪ בתוספת מע"מ - הכל באופן ובמועדים הקבועים בסעיף 6 להסדר הפשרה. בתוך 10 ימים יביאו הצדדים לאישור בית משפט נוסח מודעה על אישור הסדר הפשרה ועל זכאותם של חברי קבוצות א ו- ב להגיש לקרדן דרישת תשלום, ובה פירוט בדבר אמצעי ההתקשרות עם קרדן לשם הגשת הדרישה (כתובת ומספר טלפון לבירורים). הצדדים יתייחסו גם לגודל המודעה, כאמור בסעיף 32 לחוות דעתו של הבודק מיום 6/7/11. לאחר שתאושר, תפורסם המודעה בשלושה עיתונים יומיים שאחד מהם עיתון כלכלי, וקרדן היא שתישא בהוצאות הפרסום. הסדר פשרהתביעה ייצוגיתפשרה