היקף חובת הגילוי בכריתת חוזה

חובת הגילוי היא חלק מחובת תום הלב המעוגנת בסעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים, והפרתה עשויה להיחשב כהטעיה (ע"א 11400/07 ויזל נ' בן חנן (2010)). בפסק הדין שניתן לאחרונה בת"א (מחוזי חיפה) 713-04 אלמקייס נ' מדינת ישראל (30/7/12), קבע כב' השופט רון סוקול (סעיפים 31 - 32 לפסק הדין): "הפרתה של חובת הגילוי עשויה להקים לצד הנפגע עילת תביעה מכוח דיני הפגמים בכריתת חוזה ובמיוחד תביעה בשל הפרת חובת תום הלב במשא ומתן כמפורט בסעיף 12 לחוק החוזים (ראה ד"נ 7/81 פנידר חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 673 (1983); ע"א 282/89 רוטנברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מו(2) 339 (1992); ע"א 3051/08 סאסי קבלני בניין, עפר וכבישים (1986) בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון (ניתן ביום 10/1/10); ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי, פ"ד לב(1) 231 (1977)). כמו כן עשויה הפרת חובת הגילוי לעלות כדי הפרת הסכם ויכולה לבסס טענה בדבר אי התאמה של הממכר (ראו ד' פרידמן ו-נ' כהן הנ"ל כרך א' עמ' 562, 563 וכן ע"א 7730/09 כהן נ' מבני גזית (2000) בע"מ (ניתן ביום 6/6/11)). לעיתים מטשטשים הגבולות בין האחריות הטרום חוזית לבין האחריות החוזית בשל אי ההתאמה. עם זאת להבחנה בין שלבי האחריות השונים עשויה להיות נפקות בעניינים שונים ובעיקר לסעדים שיוענקו לצד הנפגע (ראו ד' פרידמן נ' כהן חוזים כרך א' 621-622 (1991)). שאלה נפרדת עוסקת בהיקף חובת הגילוי, כלומר איזה מידע יש לגלות. היקף חובת הגילוי משתנה ממקרה למקרה על פי נסיבותיו. ככלל, ניתן לומר כי חובת הגילוי משתרעת על כל מידע המצוי בידי צד אחד ואשר יש בו כדי להשפיע על נכונותו של הצד האחר להתקשר בחוזה על פי התנאים המוצעים (ראו למשל ע"א 230/80 לעיל בעמ' 726; ע"א 838/75 לעיל בעמ' 240; ע"א 7730/09 לעיל, פסקה 14; ד' פרידמן ו-נ' כהן הנ"ל כרך ב' עמ' 817-813). היקפה של חובת הגילוי יושפע בין היתר מטיבו של המידע, מחשיבותו לעסקה ומהשפעתו עליה, מזהות בעלי הדין, ממידת האמון שרוכש צד אחד לחברו, מזמינות המידע לציבור הרחב ונגישותו לצד שכנגד, מעלות השגת המידע וכו'". חוזהחובת הגילוי