במסגרת מערכת היחסים שבין יצרן ומשווק קובעת הפסיקה כי ישנה חובה של הודעה מוקדמת טרם ביטול ההתקשרות החוזית. תכליתה של ההודעה המוקדמת הינה כפולה, ראשית, על מנת לאפשר לצד שכנגד להפיק רווח סביר מהעסקה ולכסות את השקעותיו, והשניה, לתת לצד שכנגד זמן להתארגן מבחינה עסקית לקראת סיום הקשר ולמצוא מקורות אחרים להפקת רווח. בין השיקולים המשפיעים על אורכה של תקופת ההודעה המוקדמת ניתן למנות את משך תקופת ההתקשרות, טיב המוצר, התקופה הנדרשת להחדרתו לשוק, הסכומים שהושקעו בהפצתו וכו'. וכך נקבע בסוגיה זו בע"א 442/85 משה זוהר ושות' נ' מעבדות טרבנול בע"מ פ"ד מג(3) 661: "העולה מהאמור הוא, כי סבירות ההודעה נבחנת בשניים: האחד - פרק הזמן הסביר מתחילת הקשר ועד לביטול. השני - פרק הזמן שנקצב בהודעה, לביטול. הראשון נועד לתת לצד שכנגד שהות מספקת להפיק רווח סביר מהעיסקה ולכסות את השקעותיו בזמן ובעמל, וכן את ההוצאות שהוציא לשם ביצועה. בעיסקה מסחרית של הפצה יש להביא בחשבון את העובדה, כי פירות ההשקעה והעבודה אינם מבשילים מיד אלא רק לאחר תקופה, לעתים אף של שנים. השני נועד לתת לצד שכנגד זמן מספיק להתארגן מבחינה עסקית לקראת סיום הקשר ולמצוא מקורות אחרים להפקת רווח. כשההודעה אינה סבירה מבחינת אחת משתי התקופות הנ"ל (או שתיהן), מחייבים את הצד המבטל לפצות את הצד שכנגד על הנזק שנגרם לו עקב כך". (עמוד 673 לפסק הדין) ובהמשך: "מבלי להתיימר להזכיר את כל הגורמים והשיקולים שיש בהם להשפיע על אורכה של תקופת ההודעה מראש, בין שיקולים אלה יש להזכיר את השיקולים הבאים: את טיבו של המוצר והתקופה הנדרשת לצורך חדירתו לשוק; סכומי ההוצאות וההשקעות שנדרשו כדי להפיצו; שיעור הרווח הצפוי לעומת ההוצאות וההשקעות שנדרשו מצד המיץ; הסיכוי של הפצת המוצר על-ידי היצרן גם לאחר תום ההסכם, אף ללא פעולות ההפצה על-ידי המפיץ או, במלים אחרות, מידת הקשר והתלות בין הלקוחות לבין המפיץ. החשיבות של שיקול אחרון זה נובעת מהידיעה של הצדדים, שעם תום תקופת ההסכם ביניהם המפיץ, מצד אחד, לא יזכה עוד ברווחים שהיו מנת חלקו בתקופת ההסכם, ואילו היצרן, מצד שני, לא ייהנה משירותי המפיץ, ושאלה חשובה היא, בכמה תיפגע הפצתו של המוצר בתנאים אלה". (עמוד 707 לפסק הדין) בסוגיה זו ראה גם ת.א. (ב"ש) 7300/06 חברת נעם ברש בע"מ נ' מעריב- הוצאת מודיעין בע"מ 26/02/12 וכן ת.א. (ת"א) 1735-06 אבנט תקשורת בע"מ נ' fortinet.inc 11/09/11. יצוין כי בפסקי הדין המפורטים לעיל מדובר היה בהסכמי שיווק שאינם קצובים בזמן ואולם סבורני כי הדבר נכון אף במקרה בו ההסכם קצוב בזמן וכי מועד סיומו טרם הגיע. חוזהביטול חוזה