ההבדל בין עיקול בהוצאה לפועל לבין עיקול זמני בתביעה אזרחית | עו"ד רונן פרידמן

##(1) מהו עיקול ?## עיקול הוא פעולה משפטית, המופנית נגד בעליו של נכס או נגד המחזיק בו, שתכליתה להגביל את סחירות הנכס ואת יכולת השימוש בו, כדי שהתובע או הזוכה יוכל להיפרע מהחוב המגיע לו (ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט)  553). עיקול נכסים וזכויות משמש בידי נושים אמצעי חשוב להבטחת פירעונם של חיובים שונים, ובהם חיובים בין פרטים הנובעים מקשרי מסחר, קשרי אישות או מחבות נזיקית וכן חיובים שבין האזרח לרשות. ##(2) מה ההבדל בין עיקול בהוצאה לפועל לבין עיקול זמני בתביעה אזרחית ?## יש להבחין בין עיקול המוטל במסגרת הליכים בבית המשפט שננקטים לפני מתן פסק דין לבין עיקול שמוטל עם מתן פסק הדין. בעוד שלגבי עיקול שמוטל עם הגשת התביעה ובכל שלב אחר עד מתן פסק הדין יחולו הוראות תקנות 376 – 380 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, כאשר מוטל עיקול במסגרת פסק הדין מהווה העיקול למעשה התחלה של הליכי הוצל"פ. עיקול כזה ניתן כאשר בית המשפט סיים למעשה את מלאכתו בתיק ומטרתו להוות מעין "מקדמה" על חשבון ההליכים בהוצל"פ. אין מקום לקבוע כי לאחר שבית המשפט סיים מלאכתו יחזור אליו הדיון בבקשות לאישור עיקול. הדין הישראלי מאפשר לנושה לעקל נכס של חייב אף בטרם הוכרע הסכסוך ביניהם ובטרם נקבע דבר קיומו של החוב ושיעורו כחוב פסוק, באמצעות עיקול על נכסי הנתבע שניתן להטילו כסעד זמני במסגרת תובענה התלויה ועומדת (ראו פרק כ"ח של תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984). עם זאת, עיקול המוטל מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, כמו סעדים זמניים אחרים הקבועים באותן תקנות, נועד בעיקרו למנוע שינוי במצבו המשפטי של הנכס המעוקל עד להכרעה בתובענה ולהבטיח את ביצועו היעיל של פסק הדין לכשיינתן (ראו: ע"א 732/80 ארנס נ' "בית אל - זכרון יעקב", פ"ד לח(2) 645, 652 (1984)). בכך נבדל העיקול הזמני המוטל על פי תקנות סדר הדין האזרחי מעיקול המוטל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. עיקול בהליכי הוצאה לפועל אינו צופה פני עתיד אל חיוב כספי או אחר שטרם נפסק. ##(3) עיקול זמני במסגרת פסק הדין:## כאשר מוטל עיקול זמני במסגרת פסק הדין הוא מוטל כאשר בית המשפט כבר סיים את תפקידו וכבר קבע כי הנתבע חייב כספים לתובע. למעשה , מהותית , אין הבדל אם עיקול כזה מוטל על ידי בית המשפט או על ידי לשכת ההוצל"פ , שכן , מדובר בעיקול שהוטל כבר בשלב שברור שהנתבע חייב כספים לתובע. הטלת עיקול כאמור יש בה כדי לסגור את פער המועדים שבין מתן פסק הדין לבין פתיחת תיק ההוצאה לפועל (30 יום לאחר מתן פסה"ד), ועל מנת למנוע הברחת כספים באותו פער זמנים . לפיכך נכון יהיה לפרש את התקנות כך שתקנה 382 לתקנות סד"א תחול על עיקול כאמור וכל מה שנוגע לאישור וביצוע עיקול כזה (עיקול שהוטל בפסק דין) יבוצע בהליכי הוצל"פ. ## (4) סמכות בית המשפט לדון בעיקול לאחר שניתן פסק דין בתביעה:## אמנם בתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כי אם מוטל עיקול זמני אצל מחזיק והמחזיק אינו מודה בהחזקת הכספים המעוקלים ומתנהל נגדו הליך של אישור עיקול, בית המשפט רשאי לדון באישור העיקול גם אחרי שניתן פסק הדין, ואולם תקנות אלה (תקנה 378 – 379) דנות בעיקול שהוטל לפני מתן פסק הדין. במקרה כזה אך הגיוני שבית המשפט שהטיל את העיקול ימשיך לדון בכל הקשור לעיקול. ואולם כא שר מדובר בעיקול שמוטל בעת מתן פסק הדין, לאחר שכבר הוכרע שהנתבע חייב כספים לתובע, ולאחר שבית המשפט סיים את מלאכתו, מדובר למעשה בעיקול שאושר כפסק דין ועליו חלים הוראות תקנה 382 לתקנות סד"א הקובעות כי הוראות חוק ההוצאה לפועל יחולו על ביצוע עיקול זמני לפי סימן זה ואם זכה התובע בתביעתו ימשיכו בפעולות לפי אותו חוק. עניינו הרואות כי התקנות עצמן קובעות כי עיקול זמני שניתן לפי תקנות סד"א ימומשו על ידי לשכת ההוצל"פ לפי הוראות חוק ההוצאה לפועל. ##(5) עיקול בהליכי הוצאה לפועל :## נקודת המוצא של העיקול בהליכי הוצאה לפועל היא קיומו של חוב פסוק, אשר לצורך גבייתו המהירה והיעילה עומד לרשות הזוכה מנגנון של אמצעי אכיפה ובהם העיקול. מבחינה זו הליכי עיקול על פי פקודת המסים דומים במהותם להליכי עיקול על פי חוק ההוצאה לפועל, שעיקר תכליתם היא כאמור גביית חובות פסוקים, יותר משהם דומים להליכי עיקול זמני על פי תקנות סדר הדין האזרחי, שעיקר תכליתם שימור והקפאה של המצב הקיים עד להכרעה בהליך (ראו עניין עיריית ראשון-לציון, 564-565). וכדברי כב' השופט א' רובינשטיין ברע"א 10826/05 "אדר-גלוב" בע"מ נ' בנק  הדואר (2008), סעיף 4 לפסק הדין: "תכלית העיקול, בלשון פשוטה, היא להילחם ביצר לב החייב, העלול להבריח את נכסיו מנושיו, כפי שמזמנת המציאות האנושית - בחוב פסוק ושאינו פסוק, בנושאים שונים הכרוכים בפשיטת רגל.. ובכל אתר בו נוצרת תחרות על כספים שאינם מספיקים לכל הצרכים ואין הקומץ משביע את הארי". כאמור לעיל, בצו העיקול גלום מידע כי כנגד פלוני נפתח הליך בהוצאה לפועל בגין חובות שלא שולמו או במקרה של עיקול לפי תקנות סדר הדין האזרחי כי נפתח נגדו הליך אזרחי ובית המשפט מצא צורך להטיל עיקול על נכסיו. ##(6) עיקול לפי פקודת המיסים:## במקרה של צו עיקול לפי פקודת המיסים (גבייה) מלמד הדבר כי יש לפלוני חובות לרשות או אחרת. למותר לציין, כי עצם העובדה שעל נכסיו של פלוני נרשם עיקול יש לה נופך שלילי ולא נדרש הסבר מפורט מדוע מידע זה כרוך בענייניו הפרטיים של אדם. מידע בדבר קיומו של צו עיקול שהוטל על נכסיו של פלוני אף מאפשר הסקת מסקנות בנוגע ליכולתו הכלכלית של פלוני, שכן הוא עשוי לכלול גם פרטים בדבר נכסים וזכויות השייכים לו ואת גובה יתרת חובו או הסכום הנתבע ממנו. האפשרות להסקת נתונים אלה אכן חודרת שלא כדין את מעטה הפרטיות. יש לזכור, כי פרטים החושפים מידע אודות הכנסותיו ומצבו הכלכלי של אדם פורשו לא פעם כנמנים על "ענייניו הפרטיים של אדם". כך נקבע בעניין ונטורה (שם, בעמ' 823), וכך, למשל, צוין בבג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' עוז (ניתן ביום 14.5.08): "ברמה הבסיסית ניתן לומר כי הזכות לפרטיות יכול שתתייחס למידע או לנתונים הנוגעים באופן מובהק לפרט ולו בלבד (עם מידע או נתונים כאלה נמנים למשל מצבו הרפואי, רמת הכנסותיו, גילו, משקלו, העדפותיו המיניות וכדומה)". בדומה, נמצא כי הצגת תלושי משכורת ומידע בנקאי לגבי הכנסותיו ורכושו של אדם חוסים תחת הגנת הפרטיות (ראו ע"מ 3542/04 סלס נ' סלס (2005); ע"א 86/89 מדינת ישראל נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מד(2) 726, 731 (1990)). עיקול זמניהוצאה לפועלתביעה אזרחיתעיקול