האם יש לראות בסכומי טיפים שמקבלים מלצרים (ונכללו בתלוש השכר) כשכר עבודה ? אופן תשלום שכר למלצרים ומעמדו של תשר כשכר, נדון בשורה ארוכה של פסקי דין. בעב' 300357/97 עינת כהן נ' טל מוסקוביץ ואח' ובע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב אילת מסעדות בע"מ נגד ענבל מלכה (פס"ד מיום 01.06.2005) נקבע כי תשר ייחשב לחלק משכרו של עובד בהתקיים מספר תנאים מצטברים: א. בין הצדדים קיים הסכם אישי או קיבוצי הקובע במפורש כי ניתן להביא בחשבון השכר גם תשלומי תשר המשולמים לעובד. ב. קיים הסדר מפורט ומסודר בדבר דרכי הטיפול בהכנסות מתשר, בין השאר שקיפות ותיעוד של התשלומים, קיום קופה וחשבונאות של ההכנסות , הסכמה בנוגע לדרכי החלוקה של הסכומים שנתקבלו, מועדי החלוקה ועוד. ככל שתשלומי התשר נגבים על ידי המסעדה, נערך רישום של כספי התשר והתשלום למלצרים מנוהל על ידי המעסיק כך תגבר הנטייה להכיר בהם כשכר. ג. השכר משני המקורות (תשר ושכר מאת המעביד) לא ייפול מתשלום שכר המינימום הקבוע בחוק. ד. זכויותיו הסוציאליות של העובד מבוססות על ההכנסה משני המקורות והן מובטחות. ה. הבטחת תשלומי המס המלאים המתחייבים משכרו של העובד. לאחר פסק הדין המנחה בעניין ענבל מלכה, ניתנו מספר פסקי דין אשר עסקו בהיבטים שונים של תשלום התשר כחלק משכר העבודה וקבעו כי בתנאים מסוימים יש לקבוע כי תשר הינו שכר עבודה על אף שלא כל התנאים לעיל התקיימו. בתיק עב' 3233/05 דניאל מלכה נ' אברהם גד בית הדין התייחס לכך, שלמעט העברת התשר דרך הקופה הרושמת של בית העסק, התקיימו כל התנאים כדי לראות בתשר שכר עבודה, ובסופו של דבר, יש לבחון את האינטרסים האמיתיים ולא לדבוק בנוסחאות, ולכן הגיע בית הדין למסקנה, כי יש לראות בתשר שכר עבודה. בית הדין אף חיווה דעתו, כי לו היה מגיע למסקנה שונה, ומחייב את בית העסק בתשלום שכר מינימום עבור כל התקופה, ניתן היה לחייב את המלצרית בהשבת סכומי התשר שקיבלה - לידי בית העסק. בית הדין הדגיש, כי מעבר לבחינת המאפיינים שנקבעו בהלכת ענבל מלכה, יש לעשות איזון ולקחת בחשבון את הנוהג בענף, את התנהגות הצדדים לאורך תקופת העבודה, את ההתחשבנות שנעשתה והתמורה שנתקבלה. בית הדין התייחס גם לחובת תום הלב המוטלת על שני הצדדים ביחסי עבודה מכוחה יש למנוע עיוות דין העשוי להיגרם למעביד. גם בתיק עב 3772/07 גילי קוריאל נ' מרלין מונרו בע"מ ואח', שם בית הדין דגש על חובת תום הלב המוטלת על הצדדים ליחסי העבודה. בית הדין האזורי הדגיש את תקופת העבודה הארוכה שעבדה המלצרית, את העובדה שהטיפים חולקו בין כל המלצרים על מנת שכל אחד מהם יקבל שכר הגבוה משכר מינימום ואת העובדה, שבמהלך כל התקופה, לא העלתה התובעת השגה כלשהי על תנאי העסקתה, עד בחלוף שנה וחצי מתום עבודתה. בית הדין ציין כי ההסדר בו נהגו במשך שנים, לא קיפח את התובעת וכי התעלמות מהתמורה שקיבלה התובעת במשך כל תקופת עבודתה, משמעותו תהא התעשרות שלא כדין של התובעת. בתיק עב' (ת"א) 11054/07 כהן ליאת נ' י.בעיר השלום בע"מ (פס"ד מיום 7.12.10) נלקחו בחשבון כשכר עבודה הטיפים שבאו לידי ביטוי בתלושי השכר שקיבלה המלצרית. בתיק עב' (ב"ש), 2738/09 אורנית בן עמי נ' קולוניאלי מרגלית בע"מ ( פס"ד מיום 13.7.11) נפסק, כי הגם שלא הוכח שהתשר עבר בפועל בקופת המעסיק בטרם תשלומו לעובד, יש לראות בו שכר עבודה, מקום בו קיים הסכם בין העובד למעביד, המבטיח את זכויותיו של העובד, וכן יש דיווח ומעקב יומיומי על סכום התשר, ובסופו של דבר, כלל הטיפים מדווחים כהכנסה של העסק. באותו עניין נקבע, כי התובעת לא הוכיחה שדיווחה, ולו על מקרה אחד שבו השתכרה פחות משכר המינימום, וכי מהדו"חות עולה, שהיו מלצרים שדיווחו שהשתכרו פחות משכר מינימום, ואז שולמה להם השלמת שכר. בעב' (חי') 1682-08 כהן אלכס נ' ספיישל קופי ניהול מסעדות בע"מ (פס"ד מיום 08/01/2012) קבע בית הדין כי המטרה בבחינת אופן הדיווח על כספי התשר הינה - בדיקה האם המלצרים אכן קיבלו את שכר המינימום. חתימה למעסיק, מידי משמרת, המאשרת קבלת תשר בגובה שכר המינימום, לרבות קבלת תלוש מתאים בסוף כל חודש, וזאת במשך כשלוש וחצי שנים, ולאחר מכן, רק בסיום יחסי עובד ומעביד, התכחשות התובע לכל החתימות, אינה עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב וההגינות החלים, באופן מוגבר, במסגרת יחסי העבודה. בית הדין ייחס חשיבות רבה לכך שהתובע לא טען בזמן אמת כי הוא אינו מקבל שכר מינימום . גם בתע"א 1363/10 יהונתן מינס ואח' נ' תנובות נאמנים 2003 בע"מ, (פס"ד מיום 29.03.12) נקבע כי המצב בו מולאו חלק מהדרישות של הלכת ענבל מלכה, אך לא כולן, קורא לפתרון שייתן ביטוי הן לשיקולי הצדק הקונקרטי ביחסים הדו צדדיים, והן לשיקולים הכלליים, לרבות שיקולי הרתעה, ויאזן ביניהם באופן ראוי. טיפים כהכנסהשכר עבודהשאלות משפטיות