"דייר ממשיך" המסגרת המשפטית הרלוונטית מעוגנת בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי התשנ"ח - 1998 "דייר ממשיך" על פי סעיף 1 לחוק הוא: "בן זוגו של זכאי שנפטר... וכן ילדו, נכדו, הורהו... ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי..." "זכאי" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים". זכותו לשכירות של דייר ממשיך נקבעה בסעיף 3 לחוק. בנוסחו המקורי של החוק, שחוקק בשנת 1998, נקבע כדלקמן: "3. (א) נפטר זכאי ... יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו... ויראו את הדייר הממשיך כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין. (ב) הוראות סעיף זה יחולו על הדייר הממשיך, אם לא הייתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי... וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים". בשנת 2009, במסגרתו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט- 2009 (להלן: "חוק ההסדרים"), הוכנס תיקון עקיף לחוק זכויות הדייר (תיקון מס' 3). בסעיף 69(2) לחוק ההסדרים תוקן נוסחו של סעיף 3, ונוסחו כיום הינו: "3. (א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, לא יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, והוא יפנה את הדירה הציבורית בתוך תשעה חודשים מהמועד שבו נמסרה לו הודעה מאת משרד הבינוי והשיכון, בדבר אי-זכאותו לדירה ציבורית לפי הכללים. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דייר ממשיך שמוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, ויראו אותו כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין; ואולם היתה לדייר ממשיך כאמור זכות לדירה ציבורית בשטח אחר מהדירה הציבורית שבה התגורר הזכאי- יפנה את הדירה הציבורית שבה התגורר, לדירה הציבורית שהוקצתה לו לפי הכללים". הנה כי כן, סעיף 3 לחוק מנוסח כיום בצורה שונה וקובע תנאים מחמירים יותר מבעבר החלים על מי שהוכר כדייר ממשיך. בעוד שהנוסח הישן של סעיף 3 הקנה זכות אוטומטית לדייר הממשיך להמשיך ולהתגורר בדירה, הרי שנוסחו העדכני של סעיף 3 מחייב דייר ממשיך, שאינו זכאי באופן עצמאי לדיור ציבורי, לפנות את הדירה בתוך 9 חודשים מיום הודעת משרד הבינוי והשיכון בדבר אי זכאותו לדירה. במקביל לתיקון החוק, קבע המחוקק גם הוראות מעבר בסעיף 70 לחוק ההסדרים: "70. (א) הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009), התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי, ובלבד שהיה אחד המנויים בהגדרה "דייר ממשיך" במהלך התקופה האמורה. (ב) הוראות סעיף 3(א) לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, כנוסחו בסעיף 69(2) לחוק זה, יחולו גם על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) היה דייר ממשיך ולא מוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, אלא אם כן עד המועד האמור התגורר ברציפות בדירה הציבורית, עם הזכאי או כדייר ממשיך, במשך ארבע שנים לפחות". על פי הוראות המעבר, קיימת הבחנה בין מי שהתגורר עם הזכאי, ביום הקובע (1.8.09) לבין מי שלא התגורר עם הזכאי ביום זה. לגבי מי שהתגורר עם הזכאי במועד הקובע, נקבע בסעיף 70(א) כי אם הדייר הממשיך התגורר בדירה 4 שנים ברציפות, הרי שיחול עליו ההסדר הישן, כפי שהורה סעיף 3 לפני תיקונו. חלופה זו אינה רלבנטית בעניננו, שכן הדיירת החוזית נפטרה בשנת 1999, דהיינו לפני המועד הקובע. לגבי מי שלא התגורר עם הזכאי במועד הקובע, נקבע בסעיף 70(ב) כי יחול עליו ההסדר החדש, הדורש גם זכאות של הדייר הממשיך עצמו לדיור ציבורי, אלא אם כן התגורר הדייר הממשיך לפחות 4 שנים רצופות בדירה "עם הזכאי או כדייר ממשיך", בין אם לפני פטירת הזכאי ובין אם לאחר מכן. הווה אומר, בכדי לזכות בהגנת החוק, מחובת הנתבע לענות על הגדרת "דייר ממשיך", דהיינו להתגורר עם המנוחה במשך 3 שנים טרם פטירתה, ובסך הכל, עליו להתגורר בדירה ברציפות לפחות 4 שנים. דייר ממשיךמקרקעיןדייר מוגן (הגנת הדייר)