מעביד הטוען, כי בנסיבות הפיטורים אין לשלם לעובד פיצויי פיטורים, מלאים או חלקיים, עליו הנטל להוכיח שהתקיים התנאי לתחולתו של חריג לחובת תשלום פיצויי הפיטורים [דב"ע ל/3-6 שמואלי - שרייר, פד"ע א' 69, 74 (1970); דב"ע נה/3-60 חמיד - הילמן, ס' א' לפסה"ד (במאגר ממוחשב, 5.7.95)]. טענה המייחסת לעובד מעשה פלילי, כגון: ביצוע גניבה, דורשת מידת הוכחה מוגברת, הגדולה יותר מאשר דרישת מאזן ההסתברות, המקובלת בתביעה אזרחית, אם כי, אין בדרישה זו כדי להטיל חובת הוכחה של מעל לכל ספק סביר, הנדרשת בהליך הפלילי [פס"ד שמואלי, לעיל, ס' ב' לפסה"ד; דב"ע נג/3-79 יונייב - חברת וייסמן, ס' 13 לפסה"ד (במאגר ממוחשב, 25.11.93); דב"ע מז/3-4 שלפי - "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ, פד"ע י"ט 49, 56 (1987); דב"ע לו/3-1 הלמן - וישנגרד, ס' 7 לפסה"ד (במאגר ממוחשב, 3.5.76)]. יחד עם זאת - "מידת ההוכחה הדרושה להוכחת מעשה פלילי בדיון בין עובד למעבידו אין די כי תישקל על פי מידת הסבירות" [עניין חמיד, ס' ב' לפסה"ד]. בנוסף לכך, כאשר הראיות למעשה הפלילי הן ראיות נסיבתיות, יש צורך לבססן כראוי, ובמידה וניתן להסיק מהן גם מסקנה אחרת, אזי, אין לקבוע על פיהן ממצא עובדתי כאמור [עניין יונייב, ס' 15 לפסה"ד]. פיצוייםגניבה (בעבודה)פיטוריםפיצויי פיטוריםשלילת פיצויי פיטורים (חשד לגניבה)