אישור הסדר חוב באסיפת נושים

הפסיקה והספרות עקביים בכך שניתן מקום משמעותי מאוד לעמדתה של אסיפת הנושים באישור הסדר חוב. כך למשל אמרה בעניין זה כב' השופטת ד' קרת מאיר בבש"א (ת"א) 4879/09 אמריס אחזקות בע"מ נ' מטיס קפיטל בע"מ, עמ' 17 (8.3.2009): "...ההלכה היא שבית משפט של חדלות פרעון איננו נוטה, אלא במצבים חריגים ביותר, להתערב בשיקול דעתה של אסיפת נושים ככל שמדובר בבחינה והערכה של כדאיות כלכלית של הסדר נושים. זאת אף אם לדעת בית המשפט טעו הנושים ברובם בשיקול דעתם והוא עצמו היה מגיע לתוצאה שונה לו עמד בנעליהם." ובבש"א (ת"א) 1127/09 כרמל אחזקות (אי.אל) בע"מ נ' מגן, עמ' 13-12 (12.3.2009) שניתן כמה ימים לאחר מכן חזרה על הדברים ואף הבהירה מתי יסטה בית המשפט מעיקרון זה: "בית משפט של חדלות פרעון אינו נוטה להתערב בשיקולי דעתם של אסיפות נושים, לבד ממצבים חריגים וקיצוניים ביותר. זאת ככל שמדובר בבחינה והערכה של הכדאיות הכלכלית של הסדר הנושים ושל מאזן הסיכוי והסיכון הטמון בו, אף אם לדעת בית המשפט טעו הנושים בשיקול דעתם והוא היה מגיע לתוצאה שונה. כלומר, ברוב מוחלט של המקרים בקשה של נושי המיעוט להפוך את החלטת אסיפת הנושים משיקולים של כדאיות כלכלית, דינה להידחות מבלי שבית המשפט יתעמק ויכריע בשאלת הכדאיות לגופה (אלשיך ואורבך, שם בעמ' 447). על בית המשפט להנהיג איפוק שיפוטי בהפעלת שיקול דעתו ולא להחליף את שיקול הנושים בשיקול דעתו. השיקול החשוב ביותר אשר נתון לבחינה ושכנוע באסיפת הנושים - הוא שיקול הכדאיות - מאבד כמעט לחלוטין את משקלו השלב השני של הדיון בבית משפט. עם זאת, אין לומר כי סמכותו של בית המשפט לא לאשר את הסדר הנושים היא פורמאלית בלבד. קיימות שתי קבוצות של שיקולים המאפשרים את התערבות בית משפט: הקבוצה הראשונה - מתייחסת למקרים בהם השתכנע בית המשפט כי הרוב אשר הושג באסיפת הנושים, אינו מבטא הלכה למעשה הכרעת כדאיות מרוב הצד האמיתי של הנשייה. מצבים אלה יכולים לקרות כאשר הרוב הושג על ידי עיוות או חוסר הגינות בחלוקת הנושים לקבוצות נפרדות, או כאשר השתכנע בית משפט כי נפלו פגמים מהותיים באופן עריכת האסיפות בדרך שפגעה באורח משמעותי בהגינותם. כמו כן, יכול בית משפט להפעיל את שיקול דעתו כאשר הוא סבור כי תוצאות ההצבעה הוכרעו שלא כדין על ידי נושה שפעל בחוסר תום לב מהותי. הקבוצה השניה - אין לאשר את ההסכם למרות שהוא זכה לתמיכה מצד רוב אמיתי של שנשייה, כאשר קיימים שיקולים לבר כלכליים מתחום המדיניות הציבורית המשפטית." יובהר באופן חד משמעי, כי אין משמעות הדבר שחברה המבקשת לבצע הסדר נושים, יכולה לוותר על ההליכים הקבועים בחוק החברות ולדלג מעל לדרישות סעיף 350. אסיפת נושיםחובנושה