מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעת מיטיב בסדר דין מקוצר / תשלום עבור פינוי מוטס של נפגעים בתאונות דרכים: לפני בקשה למחיקת כותרת התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר. התביעה הינה לתשלום בעבור פינוי מוטס של נפגעים בתאונות דרכים. טענות הנתבעת בבקשה- בראש ובראשונה טוענת הנתבעת, כי לאור פסק דינו התקדימי של בימ"ש העליון ברע"א 8364/07 (להלן: "פרשת אל - על"), אין לתובעות זכות להגיש תביעת מטיב לפי חוק ההטבה בהליך של סדר דין מקוצר. לחלופין, לטענת הנתבעת אין התביעה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר ואין התביעה מקיימת אחר הוראות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, על כל חלופותיו. הנתבעת טוענת כי תביעה מעוגנת בחוק ביטוח רכב מנועי, הינה תביעה מבוססת על סכום סביר, ומשכך הינה תמיד בגדר הערכה ואין מדובר בסכום קצוב כדרישת תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי. עוד טוענת הנתבעת כי אין לראות בתובעות כמטיב או בנתבעת כמזיק, לפי חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף) התשכ"ד - 1964. לחלופי חילופין התביעה אינה מתאימה לדון בסדר דין מקוצר, לאור מורכבות הסוגיות שהיא מעלה, ולאור ריבוי מקרה הפינוי הכלולים בה, 8 במספר, שדורשים בירור ובדיקה פרטנית. טענות התובעת- לטענת התובעת- כשירה התביעה לדון בסדר דין מקוצר ואין להורות על מחיקת הכותרת. אשר לטענה לפיה ניתן פסק דין תקדימי בבימ"ש העליון (פרשת אל-על) המלמד כי על התביעה המוגשת להיות בסדר דין רגיל, מפנה התובעת לסעיף 9 לפסק הדין, לפיו "דבריי מכוונים לתביעות שכר עבודה ומשכורות בלבד", משאין מדובר בתביעה בה עסקינן בתביעות לשכר עבודה או משכורות ניתן להגיש התביעה בסדר דין מקוצר. התובעות טוענות כי יש הבדל מהותי בין התביעה שנדונה בבימ"ש העליון לבין התביעה בה עסקינן. לטענת התובעות התביעה הנדונה כאן, דנה בתביעה לקבלת החזר הוצאות, בגין שירות הצלת חיים. מנגד, התביעה בפרשת אל-על הייתה להשבת שכר עבודה. לטענת התובעת גם בפרשת אל-על קבע כב' הנשיא גרוניס, כי קיימות תביעות מטיבים שניתן להגישם בסדר דין מקוצר, מקום בו התובעים אוחזים בזכות מוצקה. לטענת התובעות אלו המקרים בהם ניתן להגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר. זאת ועוד, בין הצדדים נוהלו הליכים בעבר, שם הגיעו הצדדים להסכמות ומשכך, מדובר במעשה בית דין המחייב את הצדדים. דיון- לטעמי הדין הוא עם המבקשות. אפתח ואומר, כי יש לדחות טענת התובעות לפיהן הנתבעת מושתקת מלהעלות טענות אשר למחיקת הכותרת משהנתבעת מחקה ערעור על החלטה שדחתה בהליך קודם בקשה של הנתבעת למחיקת כותרת. ראשית מדובר בפעולה דיונית שנעשתה על ידי הנתבעת - מחיקת ערעור. שנית ובעיקר, גם אם הנתבעות בחרו למחוק את הערעור אותו הגישו, על פסק דינה של כב' השופטת ערקובי, לענין מחיקת הכותרת, וזאת משיקוליהן, בין היתר, בשל פסק דינה של כבוד השופטת גנות, הרי שמשהתקבל פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון, והאקלים המשפטי השתנה, ומשמדובר בתביעה חדשה אותה הגישו התובעות כנגד הנתבעת, אין כל מניעה להגיש בקשה מתאימה למחיקת כותרת. אשר לפרשת אל-על- בפרשת אל-על קבע כב' הנשיא השופט גרוניס, כי בניגוד לפסק דינה של כב' השופטת גנות בבית המשפט המחוזי, אין זכאות להגיש תביעת מיטיב לפי חוק ההטבה בהליך של סדר דין מקוצר. זאת ועוד, על פי פסק הדין בפרשת אל-על, קבע כב' הנשיא השופט גרוניס, בסעיף 5 לפסק הדין, כי חוק ההטבה מקנה למטיב זכות תחלוף לתביעת הניזוק מול המזיק, ועל המטיב להוכיח בתביעתו את יסודות העוולה הנזיקית, כפי שהיה צריך לעשות הניזוק. כב' הנשיא השופט גרוניס קובע, כי המיטיב צריך להוכיח במסגרת תביעתו שלולא ההטבה היה המזיק חייב לתת לניזוק את מה שקיבל האחרון מהמטיב. כלומר, על המיטיב להוכיח את כל העובדות המהותיות הדרושות כדי להעמיד את זכותו של הניזוק לתבוע את תשלומי המזיק. "טענות שהיו עומדות למזיק כהגנה לפני תביעת הנזיקין של הניזוק, תעמודנה לו גם בתביעת המיטיב. לשון אחר, "על המיטיב להוכיח קשר סיבתי כפול, כדי להכניס את ההטבה לגדר הזכאות לפי החוק. ראשית, יש להוכיח כי עוולה גרמה לניזוק (המוטב) נזק גוף, שנית, יש להוכיח שהטבה ניתנה בשל אותו נזק גוף… תנאי נוסף לתביעת המטיב הוא, כי התביעה תהיה מוגבלת ל"הוצאות, שכר שירות ודמי תמיכה סבירים" (סעיף 5 לחוק)". בהמשך פסק הדין קבע כב' הנשיא השופט גרוניס: "לשיטתי, הגישה הפרשנית לפיה אין צורך שהסכום הקצוב יפורש בהוראת החיקוק, מרחיבה יתר על המידה את גדר המקרים אשר ראוי שיידונו בסדר דין מקוצר. לפי פרשנות זו, לכאורה כל תביעה לסכום כסף קצוב, יכולה להתברר בדרך של סדר דין מקוצר, שכן ביסוד רובן ככולן של התביעות, עומדת הוראת חוק כזו או אחרת. מנגד, נדמה כי אף הפרשנות המצמצמת, הדורשת כי הסכום הקצוב עצמו יופיע בצורה מפורשת בחיקוק מעוררת קשיים. לטעמי, יתכנו מקרים בהם ניתן לקבוע כי הוראת חוק מקנה עילה מפורשת לתבוע סכום קצוב, מבלי שהסכום עצמו יהיה מפורט בחוק. סעיף 5 לחוק ההטבה … מתאים להכלל בגדר מקרים אלה… ויודגש, אין בכוונתי לומר כי כל תביעת מיטיב להוצאה סבירה, היא תביעה לסכום קצוב שעילתו בחיקוק. דבריי מכוונים לתביעות לשכר עבודה או משכורת בלבד… 10. … כפי שהובהר חוק ההטבה מקנה למיטיב זכות להיפרע מזיק כדי סכום ההטבה שהטיב נזק גוף שנגרם לניזוק, ובלבד שמדובר בהוצאה סבירה. המיטיב נכנס למעשה בנעליו של הניזוק מול המזיק…עם זאת, על המיטיב, כפי שהיה על הניזוק, להוכיח קיומו של ארוע נזיקי, קשר סיבתי בין האירוע לפגיעה וכן את היקף הפגיעה.. תביעות מסוג זה, אינן תביעות לגביהן ניתן לומר שלתובע קיימת עדיפות כלשהי בהוכחת תביעתו. העובדה כי הנזק הנתבע הינו בגדר סכום קצוב, אינה מעלה או מורידה לענין זה, שהרי על המיטיב מוטל להוכיח שהנזק לו אחראי המזיק מגיע לפחות כדי הסכום (הקצוב) אותו שילם לניזוק. כשם שתביעה של ניזוק כלפי המזיק אינה יכולה להתברר בדרך של סדר דין מקוצר, הרי שגם תביעת המטיב אינה יכולה להתברר כך. (אלא כנראה בסוג מסוים של מקרים, כמוסבר בפסקה 13 להלן)…. ... מעבר לכך, אינני סבור כי ככלל יש מקום להבחין בהקשר זה בין סוגים שונים של מיטיבים ובין סוגים שונים של תביעות נזיקיות. סדרי הדין נועדו לספק למתדיינים כללים ברורים יחסית באשר לדרך הפעולה בה יש לנקוט בהגשת תביעה. במיוחד אמורים הדברים ביחס למסלול של סדר דין מקוצר, אשר נועד לספק מענה מהיר לבירורן של תביעות מסויימות. סיווגן של תביעות לתת-קבוצות שונות לעניין התאמתן לדיון בדרך של סדר דין מקוצר, עלול להרבות התדיינויות בשאלות מקדימות של סיווג התביעה... 13. לצד זאת, מוכן אני להניח כי יתכנו מקרים מסוימים בהם יהיה מקום להבחין בין סוגים שונות של תביעות מיטיבים לענין הדיון בסדר דין מקוצר. כוונתי למצבים בהם ניתן להגדיר את סוג התביעה שתתברר בסדר דין מקוצר באופן מדויק, כך שאין חשש כי יתעוררו שאלות של סיווג ומיון... מכל מקום, כפי שהובהר, עמדתי הינה כי ככלל אין מקום להבחין בין סוגים שונים של תביעות מיטיבים לצורך השאלה האם תתברר התביעה בסדר דין מקוצר. זאת להוציא מקרים חריגים בהם ניתן לערוך סיווג של קבוצת התביעות בדרך ברורה וכאשר מתקיימות ההצדקות לדיון בתביעה בסדר דין מקוצר". בתביעה שלפני אמנם אין מדובר בהחזר שכר עבודה והטבת שכר לפי סעיף 5 לחוק ההטבה, ואולם, פסק הדין שניתן יפה גם לענייננו. אין דעתי כדעת ב"כ התובעות לפיה, המקרה שמפורט בכתב התביעה שלפנינו מתאים לתביעות אותן החריג כב' הנשיא השופט גרוניס בפסקה 13 לפסק הדין. גם בתביעות שנוהלו בעבר בין הצדדים, ניתנה רשות להגן, בשאלת נחיצות ההטבה ; בטענה כי נסיבות התאונות הספציפיות מפטירות את הנתבעות מתשלום וכן בשאלות נגד גובה הסכום הנתבע. שאלות אלו שאלות מהותיות לגופן של תובענה, המצריכות הבאת ראיות, משכך ולאור ההליכים שנוהלו בתביעות דומות בהליכים קודמים, הרי שאין כל הצדקה לדיון בסדר דין מקוצר (שהרי ניתנו בהן רשות להגן) וקיימות שאלות של סיווג ומיון התביעות. משכך, לא ברורה טענת התובעות לפיהן, במסגרת זו של תביעות מסוימות אליהן התייחס כב' הנשיא השופט גרוניס בפסקה 13 לפסק הדין בפרשת אל-על, נכללות תביעות מסוג התביעה שלפנינו. גם אם תביעתה של התובעות תמצא מוצדקת בסופו של יום, לא זה השלב, בשלב המקדמי בו אנו מצויים, לקבוע כי כך הוא. עוד אומר, כי גם אם מדובר בפינוי מוטס של נפגעים בתאונות דרכים, וגם אם מדובר בשירות חשוב ממדרגה ראשונה, עדיין אין בית המשפט נדרש לסוגיה זו וככל שיינתן פסק דין נגד הנתבעת, היא תידרש לשלם את אותו פסק הדין. לטעמי, עצם החשיבות של השירות שניתן על ידי התובעות, לא הוא המקנה כשלעצמו "חריגות" ביחס לתביעות שנדונו בפרשת אל-על, לגביהן נקבע שאין הן מתאימות לדיון בסדר דין מקוצר. לנוכח כל האמור ואף מבלי להידרש לטענות נוספות של הנתבעת, אני מורה על מחיקת הכותרת. אני קובעת כי התובעות ישלמו הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ש"ח. תאונת דרכיםפינוי