מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעת מזונות בבית משפט לפני שהסתיים ההליך בבית הדין הרבני: .1 זוהי בקשה למחוק תביעת מזונות של שני ילדים קטינים בני 16 ו- 12שנה, שהוגשה ע"י אימם, ביום 2.12.84בבית-משפט זה, נגד המשיב, אביהם של הילדים או לחלופין להפסיק את ההליכים בתביעה או להעביר את הדיון בתביעה לבית-הדין הרבני האזורי בת"א-יפו. .2לפני שהוגשה התביעה הנדונה, התנהלו בביה"ד הרבני האזורי בת"א, הליכים ודיונים בסכסוך שבין בני הזוג, הוריהם של שני הילדים הקטינים הנ"ל ושל ילד קטין נוסף שבינתיים עד להגשת התביעה בתיק זה הוא התבגר. ביום כ"ב בכסלו תש"ם (12.12.79), ניתן ע"י ביה"ד הרבני פסק-דין ביניים בגין מזונות שלושת הילדים הנ"ל. ביום כ"ד באדר תש"ם (12.3.80), התנהל דיון בביה"ד הרבני, ובו הסכימו בני הזוג להתגרש זה מזה. בגט פיטורין, וקבעו בו את כל יחסי הממון שביניהם; וכדי שלא תהיה השפעה על גובה דמי המזונות שעל האב (המבקש והנתבע בתיק הנדון לפני) לשלם עבור שלשת הילדים הקטינים לאחר שבני הזוג יתגרשו זה מזה, נקבע בהסכם הגירושין הנ"ל כי "מזונות הילדים יהיו לעת עתה כפי שנפסק בפסק-דין הביניים מיום כ"ב כסלו תש"ם. בית-הדין ימשיך לדון אחרי הגט בקשר לגובה מזונות הילדים. אולם כל עוד לא ינתן פסק-דין אחר, יהא פסק-דין הביניים מיום כ"ב כסלו תש"ם בתוקף." (ראה נספח ג' של התביעה הנדונה) יודגש, כי הסכם גירושין זה נעשה בעיצומו של הדיון בביה"ד הרבני, ונערך באולם ביה"ד בעת הדיון. למעשה הסכם זה אינו אלא פרוטוקול של ביה"ד בו הועלתה הסכמתם של הצדדים, ובני הזוג חתמו על הסכמה זו בגוף הפרוטוקול. בהתאם ובעקבות הסכם זה ניתן למחרת היום ביום כ"ה באדר תש"ם פסק-דין על-ידי בית-הדין הרבני, שאישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק-דין. .3הנה כי כן, עינינו הרואות, כי עניינם ומזונותיהם של הילדים הקטינים, שאחד מהם התבגר בינתיים כאמור, היה לנגד עיניהם של ההורים ושל בית-הדין הרבני; כך שהסדר הגירושין בין בני הזוג ויחסי הממון שביניהם הופרדו מהדיון במזונותיהם של הילדים. יצויין כי על פי ההסכם הנ"ל שקיבל תוקף של פסק-דין בבית הדין הרבני, הילדים של בני הזוג ישארו אצל אימם ואביהם (המבקש) התחייב עקרונית "לפרנס את הילדים עד שיגיעו לגיל .18אשר לילדים החולים אם חס וחלילה לא יוטב מצבם, מסכימים הצדדים שבית הדין ידון בקשר למזונותיהם גם אחרי הגיעם לגיל .18" (שם). .4בשנת 1980התגרשו בני הזוג זה מזה בגט פיטורין כדת משה וישראל. .5ביום י"ח במרחשון תשמ"ב (15.11.81), לאחר שבני הזוג התגרשו כאמור, ניתנה החלטה על-ידי בית-הדין הרבני, בעקבות פסק-דין הביניים מיום כ"ב בכסלו תש"ם (12.12.79) ובעקבות פסק-הדין לגירושין הנ"ל מיום כ"ה באדר תש"ם (13.3.80) לפיה הצמידו את סכום דמי המזונות שעל האב לשלם בגין מזונות הילדים, לתוספת היוקר המשתלמת לשכירים ועובדים במדינה. .6משהתבגר אחד משלושת הילדים, כאמור, הגישה אימם ביום ד' בתמוז תשמ"ד (4.7.84) בקשה לבית-הדין הרבני, שלא לשנות את שיעור דמי המזונות שנפסקו עבור שלושת הילדים, ולהשאיר את דמי המזונות "ברמתם הנוכחית", בגין שני הילדים הקטינים האחרים, הלא הם המשיבים-התובעים בתיק הנדון לפני. ביום כ"ד במרחשון תשמ"ה (19.11.84), נעתר בית-הדין הרבני לבקשה האמורה, והחליט, בין היתר, לחזור ולדון במזונות הילדים ביום ג' בטבת תשמ"ה (27.12.84), שכן על-פי הסכם הגירושין הנ"ל שקיבל תוקף של פסקדין, נקבע, כאמור, שבית-הדין "ימשיך לדון אחרי הגט בקשר לגובה מזונות הילדים". משלא הופיעה אימם של הילדים בבית-הדין הרבני למועד שנקבע לדיון (27.12.84) בגין מזונותיהם, והבעל בישר לבית-הדין הרבני כי הילדים, המשיבים הנתבעים בתיק הנדון לפני, הגישו בינתיים באמצעות אימם ביום 2.12.84את התביעה למזונות הנדונה בתיק זה, החליט, בין היתר, ביתהדין הרבני, בהעדרה של האישה, ליתן "תוקף סופי לפסק דין למזונות מיום כ"ד חשון תשמ"ה 19.11.84". .7סיכומו וקיצורו של דבר הוא, כי ביום 2.12.84כשהוגשה בביתמשפט זה תביעה נגד המבקש לתשלום דמי מזונות בגין שני הילדים הקטינים, טרם הסתיים הדיון בבית-הדין הרבני בשאלת סכום המזונות שעל המבקש אביהם לשלם בגינם, ואף נקבע מועד לדיון בשאלה זו ביום 27.12.84, אלא שבמקום שאימם תופיע לדיון בבית-הדין הרבני במועד זה, היא בחרה, משום מה, להתעלם מבית-הדין הרבני, ולהגיש בבית-משפט זה, ביום 2.12.84, תביעה בגין מזונות שי הילדים הנ"ל, ואף לא טרחה להודיע או לבקש מבית-הדין הרבני שלא ידון באותו עניין. .8לא ייעשה כן במקומנו, ליתן יד למישהו לזלזל בכבודו של ביתהדין הרבני, שטרח לקבוע מועד ולדון בעניינם של המשיבים-התובעים על פי בקשתם, באמצעות אימם. מן הדין הוא לדחות את תביעת התובעים, לא רק בשל הזלזול בכבוד בית-הדין הרבני, ולא רק משום שכנראה אימם ביקשה לרקוד באותה עת בשתי חתונות, אלא משום שהסמכות לדון במזונותיהם של המשיבים נתונה, בנסיבות שתוארו לעיל, לבית-הדין הרבני, שהרי מזונותיהם של הילדים נדונו בבית-הדין הרבני על פי בקשת אימם, וניתנו בו החלטות באותו עניין אף לאחר שאימם התגרשה מאביהם. נתקיימו בהם בילדים דברי בית-המשפט העליון "עניין המזונות חייב להיות נושא בפני עצמו הנדון בתביעה מיוחדת בשמו של הילד למזונותיו, כאשר ברור כי טובת הילד לבדה היא לנגד עין כל הנוגעים בדבר" (ע"א 404/70 עברון נ' עברון [1], בעמ' .378 לאור האמור לעיל אני מוחק את התביעה, ואינני פוסק הוצאות, שאף לא נתבקשו על-ידי המבקש.מזונותבית דין רבני