תקנה 202(1)(א) לתקנות מחייבת עמידה, במצטבר, בשלושה תנאי סף להגשתה של תביעה בסדר דין מקוצר ואשר הם: הראשון, סכום קצוב. השני, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. השלישי, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב. תקנה 202(2) לתקנות מעלה אופציה חליפית לתקנה הנ"ל בכך שמקעקעת את החובות לרשות המקומית כחובות שדינן להתברר במסלול סדר הדין המקוצר ללא התנאים המצטברים של התקנה הנ"ל. הפרשנות של סכום קצוב כפי שהובאה במספר פסקי דין היא "סכום שאין צורך לשום אותו או להעריכו, אלא הוא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט". (ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ (שותפות רשומה) {פורסם במאגרים}[]. מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה על סכום קצוב: בפניי בקשה למחיקת כותרת "סדר דין מקוצר" שהוגשה על ידי המבקש. רקע כללי המבקש הינו היורש היחיד של אביו המנוח מכח צו ירושה שניתן ביום 26/6/11 בתיק מס' 144681. מכוח צו זה ירש המבקש את זכויותיו של אביו ז"ל בנכס מקרקעין הרשום כחלקה 47/22 בגוש 5807. התובעת זכתה נגד המנוח בפסק דין כספי על סך של 40,000 ₪. פסק הדין ניתן ביום 10/10/96 על ידי כבוד השופטת (בדימוס) דפנה גבע ולטענת המשיבה - לא שולם עד היום. התביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש הינה בגין חוב זה וסכום החוב עומד כיום על סך של 450,843.21 ₪. זה המקום לציין כי לטענת המשיבה, הסכום הנתבע הינו אך ורק בגין חוב זה שקיבל משנה תוקף בפסק הדין ומקורו בתשלום ארנונה שהמנוח לא שילם עד לשנת 1990, כאשר גם לאחר מועד זה לא שילם המנוח את חובותיו למשיבה, אך תביעה זו אינה עוסקת בחובות אלו. טענות הצדדים טענות המבקש לטענת המבקש, אין תביעה זו יכולה להתברר על דרך סדר הדין המקוצר שכן אין המדובר בתביעה מכוח חוזה או התחייבות שיש עליהן ראיות בכתב וזאת בהתאם לתחולת הוראות תקנה 202 (1) (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות"). עילת התביעה מבוססת על הטענה לפיה המבקש ירש את המנוח ועל כן חב בחובותיו של המנוח בהתאם לסעיף 128(א) לחוק הירושה. אין חוזה/התחייבות מצד המבקש. נוסף על טענה זו, מוסיף המבקש כי אין המדובר בסכום כסף קצוב שכן המדובר בתביעה כנגד עזבון אביו המנוח, היות ועילת התביעה מוגבלת לעזבון עצמו - שהוא נכס מקרקעין, ואין זה סכום שניתן לחישוב אריתמטי פשוט שאינו מצריך שומה היות ויש לשום את שווי הנכס טרם תשלום החוב. תגובת המשיבה באשר לטענתו הראשונה, שאין התביעה מכוח חוזה או התחייבות ושיש עליה ראיות בכתב, המשיבה בתגובתה מפנה את המבקש לתקנה 202 (2) לתקנות אשר שם את תשלומי הארנונה בקנה אחד עם דרישות תקנה זו, היא תקנה חלופית לתקנה 202 (1) (א) עליה סומך המבקש טענותיו למחיקה. תדפיס חוב ממחשבי העיריה מהווה תעודה ציבורית וחיובי הארנונה ניתנים לחישוב אריתמטי להם צורפו חיובי ריבית. מעבר לכך,צירפה המשיבה ראיות בכתב לכאורה,את צו הירושה של המנוח לפיו המבקש ירש את עזבונו,זכויות המקרקעין בנכס,פסה"ד וריכוז תנועות בתיק ההוצל"פ של אביו המנוח של המבקש. באשר לטענתו השניה, באשר לשומת נכס המקרקעין, המשיבה מגיבה לטענה זו כי המדובר בסכום הניתן לחישוב פשוט שכן סדר הדין המקוצר נקבע לפי סכום ועילת התביעה ולא לפי סכום העיזבון. העובדה כי הנתבע ירש נכס אשר יש לשום אותו, טענה רלבנטית ככל שתהיה, עדיין איננה עושה את התביעה על חוב פסוק בגין אי תשלום ארנונה לתביעה שאינה בסדר דין מקוצר. לטענתה, סכום התביעה הינו כאמור תוצאה של חישוב אריתמטי פשוט המבוסס על תדפיסי חוב שהופקו על ידי המשיבה, חוב שהוגש לבית המשפט על בסיס אי תשלומי ארנונה וחיובי ריבית. תשובת המבקש בתשובתו טוען המבקש כי החוב הנטען בכתב התביעה אינו על בסיס תשלומי ארנונה אם כי חוב שאותו ירש מהמנוח. לטענתו, אין הצדקה עניינית ותכליתית כי תביעה לחייב יורש בחוב של אדם אחר תידון בסדר דין מקוצר, מקל וחומר שמסגרת הדיון של סדר הדין המקוצר איננה מסגרת המתאימה לאמוד שוויו של עזבון. דיון המסגרת הנורמטיבית לשון תקנה 202 לתקנות: 202. ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות - (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב; (ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק; (2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות; לשון ס' 128 לחוק הירושה, התשכ"ה 1965: 128. אחריות כדי כל העזבון- (א) חולק העזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון. (ב) הוכחת שוויו של העזבון או של מה שיורש קיבל מן העזבון - על היורש. תקנה 202(1)(א) לתקנות מחייבת עמידה, במצטבר, בשלושה תנאי סף להגשתה של תביעה בסדר דין מקוצר ואשר הם: הראשון, סכום קצוב. השני, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. השלישי, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב. תקנה 202(2) לתקנות מעלה אופציה חליפית לתקנה הנ"ל בכך שמקעקעת את החובות לרשות המקומית כחובות שדינן להתברר במסלול סדר הדין המקוצר ללא התנאים המצטברים של התקנה הנ"ל. הפרשנות של סכום קצוב כפי שהובאה במספר פסקי דין היא "סכום שאין צורך לשום אותו או להעריכו, אלא הוא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט". (ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ (שותפות רשומה) {פורסם במאגרים}[]. בבוא בית המשפט לבחון את בקשת המבקשים למחיקת כותרת, ואת השאלה האם כתב התביעה ראוי הוא להתברר בסדר דין מקוצר, אין בית המשפט מתחשב ובוחן אלא את שנאמר בתביעה ולא בהליכים שלאחריה (בשא (רח') 2582/07, הירשמן נ' קיבוץ גבעת ברנר). ראה לעניין זה בספרו של דודי שוורץ "סדר דין אזרחי חידושים, תהליכים ומגמות", הוצאת תשס"ז בע"מ 305: "בקשה למחיקת כותרת מתבססת על המופיע בכתב התביעה עצמו. נתבע, המבקש למחוק את הכותרת, יטען כי מתוך עיון בכתב התביעה עצמו, מתברר שאין מתקיימים תנאי הסף אשר על התובע לעמוד בהם כדי שתביעתו תיחשב מוצקה ולפיכך ראויה להתברר בסדר דין מקוצר". מן הכלל אל הפרט עיזבון שעובר בקניינו של מנוח לקניינו של יורשו - עובר כמו שהוא. דהיינו, מנוח פלוני חייב בגין אגרות, היטלים או ארנונה - יירש את חוב זה יורשו האלמוני בשלמותו, כאשר החוב נשאר כמבוסס על מיסים אלו. המדובר בחוב שנצבר בגין אי תשלום מיסי ארנונה של המנוח, אביו של המבקש, למשיבה. המשיבה קיבלה עוד בשנת 1996 פסק דין כנגד המנוח וזאת לאחר שהשמיע טענותיו ואלו נדחו על ידי כב' השופטת (בדימוס) גבע. המבקש ירש את חובות המנוח בנכס נשוא פסה"ד של שנת 1996 והוא יורשו היחיד מתוקף צו הירושה שהוצג בכתב התביעה על ידי המשיבה. כתב התביעה מלין על אי תשלום המנוח חוב ישן שבגינו ניתן פסק דין. חוב זה ניתן להתברר בחישוב אריתמטי פשוט והוא מבוסס על חיוב לתשלום של סכום כסף קצוב המגיע למבקשת בהיותה רשות מקומית, כאמור בתקנה 202(2) לתקנות. מתוקף היותו יורש הנכס, חב באופן אישי בחוב המוריש,הוא יורש גם את החובות נשוא הנכס, ואחראי הוא על סילוקן. היורש (המבקש) נכנס בנעליו של המוריש (המנוח), וסכום החוב הינו חוב פסוק, קצוב ונגזר מתיק ההוצל"פ של המנוח,וטענות המבקש המתייחסות לסכום הירושה הינן טענות הגנה במסגרת הבר"ל. ראשית הראיה בכתב מלבד פסה"ד שניתן כנגד המנוח,אביו של המבקש,וריכוז תנועות בתיק ההוצל"פ,הינו צו הירושה המעיד כי המבקש ירש את עזבון המנוח,ובין היתר, גם את זכויותיו בנכס המקרקעין. טענת המבקש להעדר התחייבות/חוזה בכתב של הנתבע אינה רלבנטית שכן עילת התביעה נסמכת על הוראות הדין (חוק הירושה). כל טענות המבקש,בין היתר, לגובה ושווי העזבון,אם בכלל,שירש המבקש מן המנוח, והאם הנכס נשוא התביעה הינו חלק מעזבון המנוח או שמא הינו בבעלות המבקש ולא מכח ירושת העזבון,דינן להתברר בבקשת הרשות להתגונן ולא בבקשה למחיקת כותרת. על כן, אני מוצא לנכון לדחות את הבקשה למחיקת כותרת. מאחר והוגשה בקשת רשות להתגונן מטעם המבקש, המזכירות תקבע התיק לדיון בהתאם לסדרי העבודה. תביעה על סכום קצוב