מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה נגד אוניה זרה שנעצרה בישראל: .1האניה "נדיה ס" מניפה דגל פנמי. היא נעצרה בנמל אילת ביום 30.6.85, בשל תביעות שכר של אנשי צוותה. בשלב מאוחר יותר הוצאו נגדה צווי מעצר נוספים, לבקשתם של בעלי חוב אחרים. בפקודת בית-המשפט, נמכרה האניה, ומן התמורה שנתקבלה שולמו תשלומים לכיסוי הוצאות שונות ולסילוק תביעות השכר של אנשי צוותה. לאחר ביוע התשלומים האלה, נותר בקופת הפדיון סכום כסף שאינו מספיק לסילוק מלא של תביעותיהם הנותרות של בעלי החוב נגד האניה ונגד בעליה. כיון שכך, נפלה מחלוקת בין בעלי החוב בדבר קביעת סדרי העדיפויות לסילוק תביעותיהם. בעלי החוב נחלקו בשתי שאלות, והוסכם ביניהם שהן תידונה ותוכרענה תחילה (פרטיכל, עמ' 14, מיום 24.3.86): "(א) איזה דין חל בדבר קביעת העדיפויות של כל צד. (ב) כיצד יקבע הדין שחל בדבר הגדרתה של כל אחת מן התביעות לצורך יצירת שעבוד ימי ולצורך שיבוצה של התביעה בסדרי העדיפויות כאמור." ההחלטה שבפנינו היא בדיון זה. ההחלטה ניתנת באיחור רב, והסליחה על כך עם בעלי הדין. בטרם שיערך הדיון, יש לציין, על-פי הסכמתם של בעלי-הדין, שכללי ברירת הדין שנהוגים באנגליה חלים על משפט הארץ גם לאחר תחיקתו של חוק יסודות המשפט, תש"ם- 1980[1]. כיון שכך, הדיון יערך לפי כללים אלה ולפי הפסיקה שמשמשת להם יסוד. .2דומה, שאם היינו מפרקים את הדיון בשתי הפלוגתאות ועורכים אותו בכל אחת מהן בנפרד, ללא קשר לשניה, לא היתה מתעוררת מחלוקת בין בעלי הדין. הם היו מסכימים, שהפלוגתה הראשונה, קביעת סדרי העדיפויות בין תביעות נוגדות, היא שאלה של פרוצדורה, שעניינה חלוקת סעדים. הם גם היו מסכימים, שהשיעבוד הימי, כשלעצמו, לפי כללי המשפט הפנימי, מקנה לבעליו זכות מהותית, מעין קניינית. המחלוקת קמה במקום שבו נערך, כבענייננו, דיון משולב ובלתי נפרד בשתי הפלוגתאות. עיקרה של המחלוקת הוא בשאלה, איזו פלוגתה משפיעה באופיה על חברתה: האם הדיון המשולב מחייב את סיווגה של הפלוגתה המשולבת כענין של פרוצדורה, לשם חלוקת סעדים, או מחייב את סיווגה כענין מטריאלי, למימושה של זכות מעין קניינית? ובמילים אחרות: מקום שדנים בתביעות נוגדות שמקורן בדינים מטריאליים שונים, האם מחייבים כללי ברירת הדין שתנתן עדיפות לשאלה הפרוצדורלית של חלוקת הסעדים, או שתנתן עדיפות להוראות המטריאליות של כל אחד מן הדינים הזרים, שמכחם נוצרו השיעבודים הימיים? לתירוץ המחלוקת, זיכו אותי באי-כחם של בעלי הדין בטיעונים מלומדים ומעמיקים. להכרעה במחלוקת אעשה שימוש רק בחלק מן המיגוון הרחב של הטיעונים האלה, ואני מקווה שלא אמצא חוטא בכך לרצינותם וליסודיותם של הטוענים בפני. .3א. המחלוקת שעומדת להכרעה בפנינו נדונה והוכרעה בעבר בתיק ימאות .2/59בהחלטה שניתנה באותו מקרה ביום 9.12.60(לא פורסמה), נאמר ש"הדעה הכללית באנגליה היא כי שאלת הסדר החלוקה של פדיון מכר אניה בין הנושים תערך לפי חוק המדינה של בית-המשפט אשר עוסק בחלוקה זו..." ההסבר לכך ניתן בהחלטה אחרת באותו תיק (החלטה מחודש מרץ 1961, לא פורסמה), ולפיו"... הנימוק העיקרי להחיל את ה- lex foriהוא הקושי המעשי שיתעורר, אם ינסו להחיל על סדרי החלוקה את הדינים של החוקים הלאומיים השונים, אשר חלים על התביעות עצמן; בהתחרות בין תביעות בנות "אזרחות" שונה צריך להחליט לפי אחד החוקים הלאומיים, שבאים בחשבון, ולכן הגיוני ומעשי הוא להעדיף את ה- "lex fori". ב. ואכן, גישתו המקובלת של המשפט האנגלי היא כפי שהוכרעה המחלוקת בתיק ימאות 2/59: השאלה המרכזית היא השאלה של קביעת סדרי העדיפויות בין התביעות הנוגדות. שאלה זו היא שאלה פרוצדורלית, שעניינה חלוקת סעדים, וככזו - יחולו עליה הדינים של מקום מושבו של בית-המשפט. השאלה השניה, של הגדרתה של כל אחת מן התביעות, לצורך יצירת שיעבוד ימי ולצורך שיבוצה של התביעה בסדרי העדיפויות כאמור, קשורה בשאלה הראשונה ומושפעת מסיווגה כענין של חלוקת סעדים. על-כן, יש לראות גם אותה כענין של פרוצדורה ויש להחיל גם בה את דיני מקום מושבו של בית-המשפט (ראה: . Thomas, maritime liens, british shippping laws, vol& dicey;[4] . 25, P . 1Mcguffie, british shipping laws, vol;[3] 329 ., P 14([5] . 119th ed. P 10,morris, the conflict of laws). הסבר נוסף לכלל זה ניתן למצוא בדברי דייסי ומוריס (שם), לפיהם: The principle that priorities are governed by the lexfori" Thus it is probable that .is not however, an universal one By the proper law of the debt. It is possible, also, that the priority of competing assignments of a debt is governed The lex situs. In addition, it may be pointed out that in the priority of claims against foreign land is governed by All the cases in which english law has been applied to In these cases the ground decide questions of priorities, the contest has been between .claims governed by different laws Convenience of the forum demands this course, but simply for applying the lex fori is not that the procedural The other of the two conflicting leges causae, it is that there is no good reason for applying one rather then All of which are governed by the same law ought to be therefore submitted that the priority of competing claims ".determined according to that law נמצא, איפוא, הנימוקים העיקריים לסיווג שתי הפלוגתאות כענין של פרוצדורה ולהחלת דיני מקום מושבו של בית-המשפט על פתרונן הם נימוקים מעשיים אלה: הענין שעומד לדיון הוא חלוקת סעדים, וענין זה הוא בעל אופי פרוצדורלי; בית-המשפט מכיר את שיטת המשפט שלו טוב יותר ממה שהוא מכיר את שיטות המשפט הזרות; אין סיבה להעדיף שיטת משפט זרה אחת על רעותה. בתי-המשפט באנגליה החליטו כך באופן עקבי ככל שהשאלות נבחנו לצרכי המשפט הבינלאומי הפרטי. לאחרונה, החליטה על כך מועצת המלכה בענין . The[2] halcyon isle .4בא-כוחה של התובעת מס' 1הסתמך על דבריהם של מלומדים שונים (וביניהם - תומס, דייסי ומוריס וג'קסון) כדי לתקוף את גישתם של בתיהמשפט באנגליה. טענתו היא, שבתי-משפט אלה רואים את השיעבוד הימי כזכות מהותית ככל שהיא נבחנת לצרכי המשפט הפנימי באנגליה. אלם, שעה שהם באים לבחון את השיעבוד הימי לצרכי המשפט הבינלאומי הפרטי, הם רואים אותו כענין של פרוצדורה, והכל - במטרה להחיל את כללי המשפט האנגלי בענין שבדיון ובכוונה להימנע מהחלתם של כללי משפט זר. הוא אף ראה בכך גישה שוביניסטית של בתי המשפט באנגליה, והסתמך בכך על דברי ג'קסון. על כן, טען בא-כוחה של התובעת מס' 1, שלאחר שהזכות שנוצרה מן השעבוד הימי סווגה כזכות מהותית לצרכי המשפט הפנימי, אין לסווגה בסיווג שונה לצרכי המשפט הבינלאומי הפרטי. לדעתי, אין מקום להיכנס לוויכוח עם דברי המלומדים האמורים, בשעה שהגישה המקובלת של בתי-המשפט באנגליה היא, שיש לסווג את טיבו של השיעבוד הימי ואת תוצאותיו כענין של פרוצדורה, כאשר הם נבחנים מול תביעות נוגדות שמקורן בשיטות משפט זרות. על כך, כבר נאמר (תיק ימאות 2/59, הנ"ל, החלטה מחדש מרץ 1961, לא פורסמה), ש"יתכן גם יתכן שהוראה פלונית תראה כהוראה פרוצדורלית לצרכי הסיווג במשפט הבינלאומי הפרטי. כך, למשל, יראה המשפט הבינלאומי בשאלה אם יש זכות ערעור על פסק דין, שאלה של פרוצדורה שחלה עליה ה- .lex foriאולם לגבי השאלה אם הנהגת זכות ערעור או בטול זכות ערעור ע"י חוק חדש יש להם כח למפרע, רואה המשפט הלאומי שלנו, בעקבות המשפט האנגלי, בזכות ערעור זכות מטריאלית...". נמצא, איפוא, אף שהשיעבוד הימי יוצר זכות שתסווג כזכות מהותית ומעין קניינית לצרכי המשפט הפנימי, ניתן לחזור ולסווג את הזכות מחדש לצרכי המשפט הבינלאומי הפרטי, אם היא תבחן בכריכה אחת עם השאלה של קביעת סדרי העדיפויות בין תביעות נוגדות שמקורן בשיטות משפט זרות. במקרה כזה, תסווג השאלה כענין של פרוצדורה, ולפתרונה יחיל בית-המשפט את דיני מקום מושבו. .5נמצא, איפוא, שהדינים שחלים בשתי הפלוגתאות הם דיני מקום מושבו של בית-המשפט, לאמור - הדינים החלים בארץ. צו להוצאות ינתן בסוף הדיון. משפט ימי - דיני ימאות