תאונת עבודה עקב סחרחורת

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תאונת עבודה עקב סחרחורת: 1. התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום .25.10.95 2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק: "עפ"י סעיף 180 לחוק הביטוח הלאומי, תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי נסיעתו או הליכתו ממעונו לעבודה, או מן העבודה למעונו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו- תיחשב כתאונה בעבודה. מעיון בפרטי התביעה ומחקירות שנערכו נמצא, כי התאונה ביום 25.10.95 לא אירעה עקב סיכוני דרך, אלא כתוצאה מסחרחורת פתאומית בה נתקפת בדרכך לעבודה. סחרחורת זו נובעת ממצבך הרפואי הטבעי, ללא תרומה של סיכון מסיכוני הדרך. על כן לא ניתן לראות בתאונה הנ"ל כתאונה בעבודה", הגיש הוא תביעתו לביה"ד. 3. בתיק זה העיד התובע בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו. 4. מעדות התובע עולות העובדות כלהלן: א. ביום 25.10.95עת חזר התובע ממקום עבודתו בקופ"ח למעונו נפל הוא במדרגות לפני הכניסה של הבית. ב. המדרגות נמצאות מחוץ לדלת הכניסה של הבנין בו נמצאת דירת התובע. ג. לאחר נפילתו הרגיש התובע כאב חזק וחזר לקופ"ח שם אובחן שבר בכתף. 5. כאשר נאמר לתובע, בחקירתו הנגדית, שפקידה בביטוח לאומי בשם סופי כתבה שהתובע הופיע בפניה, מסר לה את התביעה ביד וציין בפניה "שלפי דבריך היה יום עמוס בעבודה ובאותו יום קיבלת 30נשים במסגרת עבודתך כרופא נשים ובחזרתך מהעבודה ברח' פינסקר קיבלת סחרחורת ולפי מה שאני מבין, אתה רצית לייחס את זה לעומס העבודה. עכשיו אתה אומר דברים אחרים" השיב הוא - "הסברתי לפקידה שבאמת היה יום עמוס מהרגיל. כשחזרתי הביתה נפלתי ולא הסברתי עם הסחרחורת. הסברתי כמו שטענתי קודם שהסחרחורת היתה לאחר הנפילה. זה מאוד תקין שלאחר נפילה כזאת עם שבר שגורם כאב חזק, מובן מאליו שהוא מלווה בסחרחורות" (עמוד 3לפרוטוקול שורה 31- עמוד 4לפרוטוקול שורה 5). 6א. כאשר נתבקש התובע, ע"י חוקר הנתבע בהודעתו ביום 8.2.96, (נ/1) לספר מה קרה בדיוק ביום הארוע, מסר הוא - "זה קרה ביום ד' בתאריך 25.10.95אם אני לא טועה. עבדתי במרפאת פינסקר... סיימתי את העבודה בשעה ...13.00ויצאתי את המרפאה לכוון הביתה. נסעתי עם רכב שלי, נהגתי בעצמי. הגעתי לכתובת שלי. את הרכב החניתי בחניה כרגיל וצעדתי לכוון הכניסה לבנין. פתאום נפלתי וקבלתי מכה חזקה מאד בכתף ימין..." ב. בהמשך הודעתו לחוקר הנתבע, כאשר נתבקש התובע לתאר שוב מה קרה בדרך מהרכב לכיוון הבית, מסר הוא - "אני צעדתי מכיוון הרכב לכיוון הכניסה לבית ולפתע נפלתי" ג. 1. ולשאלת חוקר הנתבע - "האם נתקלת במשהו בדרך" השיב לו התובע - "לא זכור לי שנתקלתי במשהו. יכול להיות שהייתי קצת עייף ונפלתי" ועל מה הוא נפל - "אני לא בדיוק זוכר. אני זוכר שהלכתי על המדרכה ונפלתי. לא זכור לי יותר". 2. כאשר נשאל התובע, בחקירתו הנגדית בבית הדין, מדוע ספר הוא לחוקר הנתבע שהיתה לו נפילה והוא לא יודע את סיבתה ואילו בעדותו בביה"ד העיד שנפל על המדרגות, השיב הוא: "בהחלט הסברתי לו שיכול להיות שהיתה אבן או דבר אחר או בהחלט לא זוכר מה סיבת הנפילה. אין לי שום מחלה שאפילו כרופא ביקשתי מאחות קופ"ח אחרי שאובחן שבר למדוד לחץ דם והוא היה תקין" (עמוד 4לפרוטוקול שורות 8-10). 3. וכאשר שוב הפנה ב"כ הנתבע את התובע לדבריו לחוקר הנתבע ואמר לו "הוא (החוקר - א.ס.) שאל אותך אם נתקלת במשהו בדרך וענית שלא זכור לך שנתקלת במשהו ויכול להיות שהיית קצת עייף ונפלת. אין כאן שום דבר על אבן או שום דבר אחר. אני גם מבקש לציין בפניך שאמרת לחוקר שהלכת על המדרכה ונפלת ולא מדרגות" הבהיר התובע - "מדרגות ומדרכה זה בגלל ידע בשפה. אני חוזר וטוען שנפלתי. יכול להיות שאמרתי לחוקר מדרכה בגלל חוסר ידע. הוא שאל אותי אם נתקלתי במשהו, אמרתי שיכול להיות שנתקבלתי באבן שהילדים שיחקו. ושאני לא זוכר בדיוק. גם היום אני טוען שאני לא יכול לדעת בדיוק אם היתה אבן או מסטיק או תיקון של המדרגות. בשום פנים ואופן לא סחרחורת זאת הסיבה לנפילה" (עמוד 4לפרוטוקול שורות 11-21). 7א. לאחר ששמעתי את עדות התובע והתרשמתי ממנו ומעדותו ולאחר שעברתי בעיון על הודעת התובע לחוקר הנתבע - נ/ 1- ועל המסמך נ/ 2ולאור הסתירות הרבות בין האמור במסמכים שהוגשו לבין עדות התובע (בין היתר - בעוד בהודעה נ/1מסר התובע שהוא הלך על המדרכה עת נפל, בעדותו בביה"ד העיד שהוא נפל על המדרגות; בעוד בנ/ 1מסר התובע שהוא לא זוכר שהוא נתקל במשהו, בעדותו בביה"ד העיד התובע שהוא לא יכול לדעת אם נתקל באבן או במסטיק או תיקון של המדרגות; בעוד בנ/ 1מסר התובע שיתכן וסיבת הנפילה היתה עייפותו, בעדותו בבית הדין העיד שבשום פנים ואופן לא סחרחורת היא שגרמה לנפילה; בעוד בנ/ 2נרשם שהתובע נפל בעבודתו, בעדותו בביה"ד העיד שנפל בדרכו מהרכב לבית עת היה בדרכו חזרה מהעבודה למעונו) הנני קובעת עובדתית שאמינה עלי גרסת התובע כפי שנמסרה לחוקר הנתבע ובטרם נדחתה תביעתו. ב. הנני קובעת עובדתית כלהלן: 1. התובע, רופא נשים במקצועו, עובד, בין היתר, במרפאת קופ"ח ברחוב פינסקר (להלן: "המרפאה"). 2. ביום 25.10.95עבד התובע במרפאה ועם סיום עבודתו נסע, ברכבו, מהעבודה למעונו. 3. לאחר שהחנה התובע את רכבו בחניה של בנין מגוריו ובעודו צועד לעבר הבנין נפל הוא על המדרכה. 4. נפילת התובע קרתה בשל עייפותו הרבה וסחרחורת בה לקה ובלא שהיה כל מכשול בדרכו. ג. אוסיף שלא מקובלת עלי כאמינה תשובת התובע שעקב קשיי שפה יתכן ולא ידע הוא להבדיל בין מדרכה לבין מדרגות. מסקנתי זו מתבססת על התרשמותי מהעברית השגורה בפי התובע שהעיד בפני ולאור תשובותיו כפי שנרשמו בנ/.1 8. לאור העובדות כפי שקבעתי לעיל הנני קובעת עובדתית שהתאונה ארעה עת נסע התובע מעבודתו במרפאה לביתו ולאחר שהחנה את רכבו וצעד לכוון ביתו. 9א. לאחר שקבעתי את העובדות יש לבחון אם חלה במקרה דנן חזקת תאונת עבודה. ב. סעיף 80לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995(להלן: "החוק") (שהחליף את סעיף 36בנ"מ התשכ"ח - 1968) דן בחזקת תאונת עבודה וקובע: ".80 רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם - (1) ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;" ג. עולה, שסעיף 80לחוק הרחיב את תחולתו של הביטוח מפני פגיעות עבודה גם על מקרים בהם היה העובד בדרכו "לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו..." ד. משקבעתי עובדתית שהתאונה ארעה תוך כדי נסיעתו של התובע למעונו מהעבודה הרי שנתמלא התנאי הראשון של סעיף 80לחוק ועלי לבחון אם נתמלא, במקרה דנן, אף התנאי של "עקב נסיעתו או הליכתו זו". ה. מששוכנעתי מחומר הראיות, וכך אף קבעתי עובדתית, שהנפילה ארעה עת היה התובע בדרכו מהעבודה למעונו ולאחר שהחנה את רכבו בחניה של הבנין בו הינו מתגורר על מנת להגיע לדירתו וקרתה בשל סיבה פנימית הטמונה בתובע עצמו (עייפות וסחרחורת) ובלא שהיה כל מכשול בדרכו הרי שהתאונה לא באה כתוצאה של "סיכון מסיכוני הדרך" והמדובר בנפילה אדיופטית. (ר' דב"ע לט/107-0 פד"ע יא' 141, 143). 9. התוצאה, איפוא, שמשנפל התובע בלא ש"הדרך" תרמה תרומה כלשהיא לנפילה אין להכיר בתאונה כתאונת עבודה במובן חוק הביטוח הלאומי ובדין נדחתה תביעתו. 10. התביעה נדחית ללא צו להוצאות.תאונת עבודה