סעיף 9 לחוק המקרקעין, שכותרתו "עסקאות נוגדות" קובע כי: "התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום- לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום- לב - זכותו עדיפה". ##מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא שתי הערות אזהרה:## 1. בפני תביעה למתן צו הצהרתי המצהיר כי הערת אזהרה שנרשמה לטובת התובעים ביום 23.8.01 על שטח של 1,000 מ"ר מתוך חלקה 61 בגוש 18576 ששטחה הכולל 20,425 מ"ר מאדמות כפר טמרה (להלן: "החלקה") עדיפה על הערת אזהרה שנרשמה על החלקה לטובת הנתבע 2 ביום 29/10/01 ולהורות על מחיקת הערה זו לטובת הנתבע 2 על מנת לאפשר לתובעים להעביר את הבעלות בחלק מהחלקה על שמם בלשכת רישום המקרקעין. 2. הנתבע 1 , עומר יוסף דיאב, הנו הבעלים הרשום של 1,094 מ"ר מהחלקה, המהווים  3/56 חלקים ממנה. הבעלות על שם הנתבע מס' 1 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 23.8.01. 3. בכתב התביעה טענו התובעים (שהינם אחים) כי ביום 13.8.01 הם רכשו מאת הנתבע מס' 1 שטח של 1,000 מ"ר מהחלקה וכי ביום 23.8.01 נרשמה לטובתם הערת אזהרה להבטחת זכויותיהם. העיסקה דווחה כדין לשלטונות מס שבח ובידי התובעים כל האישורים הדרושים לשם העברת הזכויות בחלקה מהנתבע מס' 1 לשמם. 4. התובעים הוסיפו וטענו כי כאשר ביקשו לרשום את הזכויות שרכשו בחלקה על שמם התברר להם כי בתאריך 29.10.01 נרשמה על זכויותיו של הנתבע מס' 1 בחלקה הערת אזהרה לטובת הנתבע מס' 2 , אחמד יוסף חיג'אזי (בגין הסכם מיום 16.11.00), ועקב כך נמנע מהם לבצע את העברת הזכויות. 5. התובעים טענו כי הנתבע מס' 1 לא הודיע להם כלל על הסכם קודם שחתם עם הנתבע מס' 2  וזכויותיו בחלקה היו נקיות במועד העיסקה, אחרת לא היו מתקשרים עימו בעיסקת המכר. התובעים טענו כי זכותם עדיפה על זכותו של הנתבע מס' 2 מאחר ולטובתם נרשמה הערת אזהרה במועד קודם לזה שנרשמה הערת האזהרה לטובת הנתבע מס' 2, הם שילמו את מלוא התמורה לנתבע מס' 1 וכן דיווחו על העיסקה לרשויות המס ושילמו את מלוא המיסים החלים על העיסקה בעוד שהעיסקה בין הנתבע מס ' 1 והנתבע מס' 2 כלל לא דווחה לשלטונות המס ולא שולם המס בגינה. 6. בכתב הגנה שהגיש הנתבע מס' 2 הוא טען כי ביום 16.11.00 נכרת בינו לבין הנתבע מס' 1 הסכם לפיו התחייב הנתבע מס' 1 להעביר לנתבע מס' 2 שטח של 2 דונם מתוך החלקה תמורת הסך של 4,000 $. לאור העובדה שעל שם הנתבע מס' 1 לא היו רשומים 2 דונם , הוסכם בינהם במעמד ההסכם כי יועבר לידי הנתבע מס' 2 שטח של 1,000 מ"ר תמורת הסך של 2,000$ ולגבי יתרת השטח הנרכש התחייב הנתבע מס' 1 להציג בפניהם צו ירושה לפיו הוא בעל מחצית הזכויות שירש בחלקה, ואז תועבר לו התמורה בגין השטח הנוסף שנרכש. 7. הנתבע מס' 2 טען כי הוא שם ידו על החלקה ביום הרכישה והחל לעבד את החלקה ואף נטע אותה בעצי זית. הנתבע מס' 2 טען כי לאחר זמן, משהתברר לו כי הנתבע מס' 1 לא עמד בהתחייבותו להמציא לו הצהרה המעידה על זכויותיו ביותר מדונם מהחלקה, והוא רשם הערת אזהרה . הנתבע מס' 2 טען כי התובעים ידעו בעת כריתת ההסכם עם הנתבע מס' 1 על קיום ההסכם בינו לבין הנתבע מס' 1 וכי התובעים הם בעלים של קרקע אחרת סמוך לחלקה, באופן שהיו מודעים לכך תהליך הטיפול, העיבוד והנטיעה של החלקה על ידו. הנתבע מס' 2 טען כי זכותו עדיפה על זו של התובעים , וזאת מכוח סעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969 ולאור העובדה שהתובעים לא נהגו בתום לב עת התקשרו עם הנתבע מס' 1. 8. הנתבע מס' 1 לא הגיש כתב הגנה. ראיות התובעים 9. ארבעת התובעים חתמו על תצהיר עדות ראשית אחד - ת/1, בו חזרו על עיקרי האמור בכתב התביעה, כאמור לעיל. לתצהיר צורף עותק ההסכם בינם לבין הנתבע מס' 1 , אשר על פיו רכשו 1,000 מ"ר מתוך החלקה תמורה 30,000 ₪ וכן צירפו את כל הדיווחים לרשויות המס והאישורים לרישום העיסקה בלשכת רישום המקרקעין. כן צורף עותק מנסח רישום על פיו רשום הנתבע מס' 1 כבעלים של 3/56 חלקים מהחלקה. התובעים הצהירו כי מיד לאחר חתימת ההסכם עם הנתבע מס' 1 הם תפסו חזקה בחלק שרכשו, גידרו אותו, עיבדו אותו ואף נטעו שם מטע זיתים. התובע מס' 3 העיד כי הנתבע מס' 1 פנה אליו והציע לו לרכוש דונם מהחלקה. על פי עדותו הנתבע מס' 1 הציג בפניו נסח רישום, והוא יצא עם הנתבע מס' 1 גם לשטח על מנת לראות את השטח הנמכר מהחלקה, ורק לאחר מכן עורך דינו, חט'יב , אישר לו לבצע את עיסקת הרכישה. במועד זה החלקה  שהראה לו הנתבע מס' 1 היתה יער והוא לקח מודד שסימן את הדונם שרכש, מתוך 1,094 מ"ר שהיו בידי הנתבע מס' 1. לדבריו, הוא רכש מהנתבע מס' 1 שטח של דונם אחד בלבד, מאחר ולא היה להם כסף לשטח נוסף.התובע מס' 3 אישר כי הוא זה שהיה מעורב בעריכת ההסכם ובמו"מ עם הנתבע מס' 1 . התובע מס' 3  העיד כי הוא שמע את שמו של הנתבע מס' 2, אך אינו מכיר אותו או את ילדיו. עוד העיד כי לא ראה את הנתבע מס' 2 בחלקה ולדבריו כאשר עבד בחלקה עם הטרקטור לא היה שם איש. התובע מס' 3 גם הכחיש שפגש את בתו של הנתבע מס' 2, הגב' חיג'אזי אמנה, שהצהירה מטעמו כאמור להלן. עוד העיד כי אינו יודע מי מחזיק בחלקים אחרים של החלקה וכי הוא גידר את השטח שרכש. 10. מטעם הנתבע 2, הוגש תצהירה של בתו,  הגב' חג'אזי אמנה (נ/ 1). נאמר בתצהיר כי הנתבע מס' 2 סובל מבעיות רפואיות, אינו זוכר ארועים ולכן אינו יכול להעיד. יחד עם זאת, היא הצהירה כי העובדות ידועות לה מידיעה אישית.  גם הגב' חג'אזי חזרה בתצהירה על עיקרי האמור בכתב ההגנה, ואף הוסיפה כי היא עצמה הודיעה לתובעים כי אביה רכש את החלקה מהנתבע מס' 1 . לתצהיר צורף הסכם המכר מיום 16.11.00 (נ/ 2) על פיו רכש הנתבע מס' 2 מאת הנתבע מס' 1 שטח של 2 דונם תמורת 4,000 $. בהסכם זה נאמר כי הנתבע מס' 2 זכאי ל- 5.5/14 חלקים מהחלקה, מכוח ירושת אביו המנוח - כאשר מחצית התמורה תשולם עם החתימה על ההסכם והיתרה עם הצגת צו ירושה ו/או צו קיום צואה של האב המנוח. הסכם המכר נערך אצל עו"ד מחמד חיג'אזי ולדברי העדה עו"ד חיג'אזי היה צריך להשלים את העברת הזכויות על שם הנתבע מס' 2. בחקירתה הנגדית העידה בתו של הנתבע 2, כי הם שילמו עבור דונם אחד 20,000 ₪. כאשר נאמר לה שבהסכם נאמר כי שילמו 2,000 דולר השיבה כי לא שילמו בדולרים אלא שילמו בכסף ובשקל ישראלי. לדבריה הם שילמו לנתבע 1 גם עבור הדונם הנוסף את ה-2,000 דולר וזאת כאשר הנתבע מס' 1 הביא להם את הניירות. כאשר נאמר לעדה כי במס רכוש שווי דונם הינו 50,000 ₪ וכיצד יתכן ששילמו רק 20,000 ₪ השיבה כי אינה יודעת על כך. לדבריה היא לא בדקה דבר אלא רק עורך הדין וכן טענה כי לא ביקשו מעורך הדין לרשום הערת אזהרה או לדווח על העיסקה מאחר וחיכו לסיים את העיסקה עם הדונם השני. העדה לא ידעה על החובה לדווח על העיסקה במועד הקבוע בחוק ולטענתה עורך דינה לא הסביר לה על כך. 11. עו"ד חיג'אזי מוחמד העיד כי ערך את ההסכם בין הנתבע מס' 1 לנתבע מס' 2, ולדבריו ההסכם מבטא את כל אשר סוכם בין הצדדים. לדבריו, שני הצדדים הגיעו אליו לאחר שכבר סיכמו את כל פרטי העיסקה ורק ביקשו ממנו לערוך את ההסכם. לדבריו הוא עיין בנסח הרישום וראה שלנתבע מס' 1, המוכר, אין 2 דונם אלא רק דונם אחד והם סיכמו בינהם שהם קונים אותו בהתאם להצהרות המוכר שיש לו זכויות עתידיות בדונם הזה, וזה מה שנאמר בהסכם. עו"ד חיג'אזי ציין כי הפנה את המוכר לחתום על יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, והדבר צויין בסעיף 9 להסכם. בחקירתו הנגדית השיב עו"ד חיג'אזי כי לא התבקש לרשום הערת אזהרה . לדבריו הוא המליץ לעשות כן אך הצדדים לקחו ממנו את ההסכם והוא הפנה אותם לנוטריון לערוך יפוי כוח נוטריוני. עוד השיב כי הוא הסביר לשני הצדדים את החובה לדווח על העיסקה והדבר גם נרשם בסעיף 23 להסכם. לדבריו, הוא לא טיפל בנושא הדיווח לבקשת הצדדים. עו"ד חיגאזי לא זכר כמה כסף שולם בגין העיסקה וגם לא זכר אם שולם לו שכר טירחה מאחר וטיפל להם גם בעניינים אחרים. 12. הנתבע 1 העיד מטעם הנתבע מס' 2, כי לכל משפחתו 20.5 דונם מתוך החלקה וכי לו היה שטח של 900 מ"ר בלבד. לדבריו, הוא מכר בהתחלה דונם אחד לנתבע מס' 2 ואחר כך מכר לתובעים. הנתבע מס' 1 נשאל האם כאשר מכר לתובעים הסביר איזה עיסקה עשה עם הנתבע מס' 2 והוא השיב כי: "הסברתי שאני מכרתי לחג'אזי כי הוא התקרב לאדמה שלי. אחמד חיג'אזי יש לו אדמה ליד האדמה שלי, והוא התקרב דונם ו- 300 מ"ר לאדמה שלי והייתי חייב למכור לו ומכרתי לו את הדונם". בהמשך כשנשאל שוב האם כאשר עשה את ההסכם עם התובע סיפר לו כי מכר דונם לחיג'אזי הוא השיב: " כן ויש מעבר בינהם". בחקירה נגדית לב"כ התובעים אישר הנתבע מס' 1 כי חתם במשרדו של ב"כ התובעים על ההסכם עם התובעים לפיו מכר להם דונם מהחלקה וכי באותו זמן הנסח היה נקי ולא היה כל רישום לטובת הנתבע מס' 2. הנתבע מס' 1 אישר זאת אך טען כי מכר לפני כן. הנתבע מס' 1 נשאל אם סיפר לתובע על העיסקה עם הנתבע מס' 2 והשיב: "כן. אני אמרתי ועד עכשיו אני אומר שחיג'אזי התקרב לאדמה שלי דונם ו- 300 מ"ר ואני הייתי חייב אחרי מספר שנים למכור. סיכמנו או שהוא נותן לי את הפיצויים של האדמה או שאני מוכר לו". לדברי הנתבע מס' 1, הנתבע מס' 2 שילם לו בערך 5,000$. כאשר נאמר לו כי בהסכם נכתב 2,000$ הוא השיב: "לא נכון. הוא נתן לי 5,000$". לדברי הנתבע מס' 1 הוא עשה את העיסקה עם הנתבע מס' 1 לפני העיסקה עם התובעים. העיסקה בוצעה במשרדו של עו"ד חיג'אזי כאשר היו נוכחים הנתבע מס' 2 ובנו ואח שלו והיו עוד אנשים. לדבריו, הוא לא התבקש ללכת לנוטריון לערוך יפוי כוח בלתי חוזר. ב"כ התובעים הציג לנתבע מס' 1 תמונות של הקרקע אך הוא טען כי אינו יודע. יחד עם זאת הוא אישר כי התובע גידר את הקרקע וכי קיבל חזקה בקרקע שרכש. סיכומי ב"כ הצדדים 13. ב"כ התובעים טען בסיכומיו כי זכויות התובעים עדיפות על אלו של הנתבע מס' 2 . לטענתו, התובעים רכשו את השטח מהנתבע 1 לאחר שוידאו את זכויותיו בטאבו ובדקו את המצב בשטח - רכישה שהיתה בתום לב ובאחריות. ב"כ התובעים טען כי התובעים שילמו לנתבע 1 את מלוא התמורה המוסכמת ואף דיווחו על העיסקה לרשויות המס ושילמו את מלוא המס המגיע בגין העיסקה. מאידך, טען ב"כ התובעים כי ניתנו על ידי עדי הנתבע 2 גרסאות שונות באשר לסכום ששולם עבר השטח שנרכש וכי התנהגות הנתבעים נטולת תום לב לאורך כל הדרך - הן באשר לשטח שלנתבע 1 זכויות בו מתוך החלקה, והן באשר לסתירות בין עדותה של העדה בתו של הנתבע מס' 2 לעומת עדות עורך דין חיג'אזי. ב"כ התובעים גם טען כי הנתבע מס' 1 נהג במרמה כאשר הציע למכור לנתבע מס' 2 שני דונם מתוך החלקה, כאשר ירש רק דונם אחד  וכאשר בהמשך מכר את הדונם הזה לתובעים. ב"כ התובעים ביקש להעדיף את עדותו של התובע מס' 3 על פני עדות עדי הנתבע מס' 2. 14. ב"כ הנתבע מס' 2 טען בסיכומיו כי הנתבע מס' 1 מכר את אותן זכויות פעמיים - פעם לנתבע מס' 2 ופעם לתובעים וכי התובעים התנהגו בחוסר תום לב וידעו עוד לפני שחתמו על ההסכם כי זכויות הנתבע מס' 1 כבר נמכרו לנתבע מס' 2 , ולמרות זאת ביקשו לרכוש אותו שטח מאת הנתבע 1.   ב"כ הנתבע 2 טען כי התובע מס' 3 היה בלתי אמין, חמקמק ואין ליתן אמון בעדותו כאשר מנגד עמדו גרסותיהם האמינות של עדי הנתבע מס' 2 - אותם ביקש להעדיף. ב"כ הנתבע מס' 2 טען עוד כי הנתבע מס' 2 מחזיק בשטח שרכש, וכי התובעים ראו זאת והדבר אף נאמר להם מהנתבע.             ב"כ הנתבע מס' 2 טען כי חרף העובדה שלטובת התובעים נרשמה הערת אזהרה קודמת לזו לטובת הנתבע - יש להעדיף את זכותו של הנתבע מס' 2, שרכש את הקרקע לפני התובעים, לאחר שהתובעים נהגו שלא בתום לב ולאחר שהעיסקה שביצעו טרם הושלמה לאחר שלא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין. דיון 15. שני הצדדים בחנו את זכויות הצדדים בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק המקרקעין, שעניינו עסקאות נוגדות. אקדים ואומר כי ספק בעיני אם אכן יש תחולה לסעיף זה במקרה שבפני, מאחר וספק אם ניתן לראות בהסכם בין הנתבעים "עיסקה במקרקעין" - שקיומה הוא תנאי לחלותו של סעיף 9 הנ"ל. 16. סעיף 6 לחוק המקרקעין מגדיר "עסקה במקרקעין" כ: "הקניה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה". בענייננו , במועד עריכת ההסכם בין שני הנתבעים (נ/2) לנתבע מס' 1 לא היתה כל זכות במקרקעין: א. הנתבע מס' 1 התחייב למכור לנתבע מס' 2 שני  דונם "מחלקו העתידי" כפי שפורט במבוא להסכם, כאשר בפועל ידוע היום כי לא ירש כלל שני דונם, אלא דונם אחד בלבד (דהיינו המתואר במבוא להסכם כלל לא היה נכון). ב. במועד החתימה על ההסכם הנ"ל (16.11.00) מי שהיה רשום (לפי האמור בהסכם ולא הוצג נסח בענין למועד זה) כבעלים של 11/14 חלקים מהחלקה הוא סלים מוצטפא דיאב - סבו של הנתבע מס' 1. ג. במבוא להסכם נאמר כי אביו של המנוח, יוסף דיאב ז"ל, זכאי לכל "הנכס" - דהיינו 11/14 חלקים בחלקה , בעוד שבפועל (וכפי שנאמר בהמשך אותו סעיף) ירש אביו של המנוח 3/28 חלקים בלבד מעזבון סלים המנוח (ולא את כל זכויות אביו המנוח בחלקה). ד. הנתבע מס' 1 התחייב להמציא לנתבע מס' 2 "צו ירושה ו/או צו קיום צואה של המנוח ושבו יוצהר חוקית שמו כיורש המנוח ובחלקים כנ"ל" - כאשר ברור כי צו ירושה ו/או צו קיום צואה כנ"ל לא הוצג , מאחר והנתבע מס' 1 ירש רק כדונם ולא שני דונם מהחלקה. ה. הנתבע מס' 1 נרשם כבעלים של 3/56 חלקים מהחלקה (בהתאם לצואה) ביום 23.8.01 והערת אזהרה לטובת התובעים נרשמה באותו מועד - דהיינו ביום בו היו לנתבע מס' 1 זכויות במקרקעין - אלה כבר נמכרו באופן שההסכם עם הנתבע מס' 1 לא יכול היה להכנס לפועל. מעבר לכך, לא השתכנעתי כי ההסכם נ/2 משקף את הסכמות הצדדים, אלא לכל היותר ניתן לראות בו הסכם למראית עין, כאשר התמורה הנקובה בהסכם - 2,000$ לדונם כלל אינה סבירה. כתשעה חודשים לאחר מועד ההסכם בין הנתבעים מכר הנתבע מס' 1 דונם אחד מהחלקה לתובעים תמורת 30,000 ₪ , כאשר מאישורי המיסים שצורפו לתצהיר התובעים (אישור לרישום בפנקסי המקרקעין) עולה כי שווי המכירה הוערך על ידי רשויות המס ב- 50,800 ₪. 17. לפיכך, ובהעדר תחולה לסעיף 9 לחוק המקרקעין, ממילא גוברת זכותם של התובעים ודין הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבע מס' 2 - המונעת רישום התובעים כבעלים של דונם מהחלקה - להמחק. 18. חרף האמור, ולאור העובדה ששני הצדדים התייחסו בסיכומיהם לתחולת סעיף 9 לחוק המקרקעין על היחסים בינהם, אבחן טענותיהם גם לאור סעיף זה, בהנחה שאכן העסקה בין שני הנתבעים מהוה "עסקה במקרקעין". 19.       סעיף 9 לחוק המקרקעין, שכותרתו "עסקאות נוגדות" קובע כי: "התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום- לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום- לב -  זכותו עדיפה". טענת הנתבע מס' 2 הינה כי התובעים פעלו שלא בתום לב ולפיכך זכותו עדיפה. לשם בחינת טענה זו אבחן בשלב ראשון את מהימנות הצדדים . 20. מטעם הצדדים הוגש כאמור תצהיר החתום על ידי כל התובעים אך בבית המשפט העיד רק התובע מס' 3 , מר אמין עבדאללה ח'טיב - כאשר על פי האמור בתצהיר התובעים רכשו את החלקה לאחר שערכו את כל הבדיקות באשר לזכויות הנתבע מס' 1, וכאשר מודד מטעמם בדק את החלק בחלקה שהציע להם הנתבע מס' 1 , חלק זה נמצא פנוי, סומן על ידו (בהסכם בין התובעים והנתבע מס' 1 אכן צויין החלק הנמכר בהתאם למפת המודד) והחזקה בו נמסרה לתובעים במועד ההסכם . התובעים תפסו חזקה בפועל בחלק הנמכר והחלו לעבדו ונטעו שם זיתים. עדותו של התובע מס' 3 היתה אמינה עלי - ואיני מוצאת כל חשיבות בעובדה שלא ידע לתת פרטים לגבי חלקים אחרים של החלקה ו/או לא ידע מי שכניו לחלקה ).כפי שטען ב"כ הנתבע מס' 2 בסיכומיו). 21. מאידך, לא מצאתי כל ראיה לכך שהתובעים, ו/או מי מהם ידע כי הנתבע מס' 2 רכש את זכויותיו של הנתבע מס' 1 בחלקה - שרק אז יוכל הנתבע מס' 2 לבסס טענתו כי התובעים היו נעדרי תום לב. א. העסקה בין הנתבעים מיום 16.11.00 נערכה בין הנתבע מס' 1 ובין הנתבע מס' 2 אך הנתבע מס' 2 כלל לא התייצב לעדות והמצהירה מטעמו היא בתו, גב' אמנה חיג'אזי. בתצהירה (נ/1) מציינת הבת כי הנתבע מס' 2 "סובל מבעיות רפואיות שונות ואינו מצליח לזכור ארועים מעברו ועל כן אין באפשרותו להעיד בתיק זה". לא הוגש מטעם הנתבע מס' 2 כל תעוד המאשר עובדות אלו. המצהירה אף נחקרה בענין וטענה כי צרפה מסמכים - אך אין חולק כי אלה לא הוגשו לתיק בית המשפט. ב. הגב' אמנה מציינת בתצהירה כי לאחר בירור שערכו פנו "יחדיו" לעו"ד חיג'אזי על מנת שיערוך הסכם - אך על פי עדותו של האחרון הנתבע מס' 2 הגיע ביחד עם בנו ובתו המצהירה כלל לא נזכרה. למותר לציין כי הבן לא העיד. ג. המצהירה טוענת בתצהירה כי התובעים ראו "אותנו" (מן הסתם הכונה למשפחת הנתבע מס' 2) מעבדים את החלקה - אך אין חולק כי החלק שעובד על ידי הנתבע מס' 2 אינו החלק שנמכר לתובעים (כאשר הוכח ולא נסתר כי התובעים קיבלו חזקה בחלק שנמכר להם על ידי הנתבע מס' 1, כפי שסומן במפה שנערכה על ידי מודד, וכאשר חלק זה היה פנוי). ד. מאידך, ומעבר לאמור בס"ק ג' לעיל - הנתבע 1 לא העיד וגם בהסכם בין הנתבעים לא נרשם כי הנתבע מס' 1 מוסר לנתבע מס' 2 חלק מהחלקה. הנתבע מס' 1 גם העיד כי נאלץ להתקשר בעסקה עם הנתבע מס' 2 מאחר ו"התקרב" לחלקו - דהיינו יתכן והנתבע מס' 2 תפס חזקה בחלק אחר של החלקה - ללא קשר לחלקו של הנתבע מס' 1 , אותו מכר לתובעים. ה. עדותה של הגב' אמנה לא היתה מהימנה והיתה מלאת סתירות לעדותו של עו"ד חיג'אזי - שהיה עד נוסף מטעם הנתבע מס' 2 דוקא: (1) הגב' אמנה הצהירה כי שילמו לנתבע מס' 1 - 20,000 ₪ - בניגוד למחיר הנקוב בהסכם נ/ 1 (ובניגוד לעדות הנתבע מס' 1 לפיה שולם לו 5,000 דולר). (2) הגב' אמנה הצהירה כי ביקשו מעו"ד חיג'אזי לעשות את כל הדרוש על מנת להעביר את הזכויות שרכש הנתבע מס' 2 בלשכת רישום המקרקעין - בעוד שעו"ד חיג'אזי העיד כי הנתבעים פנו אליו רק לשם עריכת ההסכם ומעבר לכך לא טיפל בעניינם. (3) הגב' אמנה העידה כי לא היתה מודעת לחובה לשלם מיסים בגין העסקה - בניגוד לאמור בהסכם ולעדותו של  עו"ד חיג'אזי לפיהם  יידע את הצדדים במפורש בדבר חובה זו. (4) בהתאם להסכם התחייב הנתבע מס' 1 להמציא לנתבע מס' 2 תוך 40 יום מיום עריכת ההסכם (16.11.00) בקשה לצו קיומה של צואה . מאז מועד ההסכם לא נעשתה על-ידי הנתבע מס' 2 כל פניה לנתבע מס' 1 בכתב בקשר לרישום הזכויות והנתבע מס' 2 הגיש בקשה לרישום הערת אזהרה לטובתו רק ביום 28.10.01 (כאשר הוא מודע לרישום הזכויות של הנתבע באותו מועד ומן הסתם גם לרישום הערת האזהרה על זכויותיו לטובת התובעים. בבקשה לרישום הערת אזהרה נרשם באשר למי התחייב ופירוט זכותו  שמו של הנתבע מס' 1 וליד מהות הזכות "בעלות" נרשם "3/56 לפי הרשום לפי ההסכם השטח הנמכר שני דונם". (5) חרף העובדה שהנתבע מס' 2 היה מודע להפרת ההסכם נ/ 1 מצד הנתבע מס' 1 - הוא ישב בחיבוק ידיים ולא עשה מאומה למימוש זכויותיו ורק לאחר שהוגשה תביעה זו על ידי התובעים, התגונן בטענה כי העסקה שערך קודמת בזמן לזו של התובעים ולכן עדיפה. מכל האמור אני מוצאת את עדות הגב' אמנה מטעם הנתבע מס' 2 כבלתי אמינה ואני קובעת כי הנתבע מס' 2 נהג בחוסר תום לב ככל שעסקינן בעסקה בינו ובין הנתבע מס' 1. ו. הנתבע מס' 2 מסתמך בטיעונו גם על עדותו של הנתבע מס' 1 לפיה הוא הודיע לתובעים לפני החתימה על ההסכם עימם כי כבר מכר זכויותיו לנתבע מס' 2. אין ספק כי הנתבע מס' 1 אינו אמין ולא ניתן לסמוך על דבריו, והראיה כי מכר ו/או ניסה למכור אותן זכויות פעמיים. בנקודה הספציפית אליה מפנה הנתבע מס' 2 בטיעוניו ולפיה הנתבע מס' 1 הודיע לתובעים על ההתקשרות עם הנתבע מס' 2 - דברים אלה עומדים בסתירה למסמך בכתב והן נדחים על ידי. בהסכם בין התובעים והנתבע מס' 1 נרשם כי הנתבע מס' 1 הינו הבעלים הרשום והמחזיק הבלעדי של שטח של 1,094 מ"ר מתוך החלקה, הוא מוכר לתובעים 1,000 מ"ר מתוך זכויותיו הנ"ל "כמסומן בתשריט המודד המוסמך" וכי: "זכויותיו בחלקה הנ"ל נקיות מכל חוב ו/או שעבוד ו/או זכות צד "ג" כלשהוא, וכי אין מניעה עפ"י דין ו/או הסכם להעברת זכות הבעלות בחלקה הנ"ל משמו לשם הקונה בלשכת רישום המקרקעין ולמסור את החזקה בהם לקונה מיד עם חתימת הסכם זה".    22.  מכל האמור - אני קובעת כי התובעים פעלו בתום לב.   23. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי זכותם של התובעים בדונם מהחלקה שרכשו מהנתבע מס' 1 עדיפה על זכותו של הנתבע מס' 2  בחלק שרכש, ככל שרכש, מהנתבע מס' 1. אני מורה לרשם המקרקעין לבטל את  הערת האזהרה שנרשמה על החלקה לטובת הנתבע 2 ביום 29/10/01 על פי שטר מס' 015371/0001 ולהשלים רישום 1,000 מ"ר מהחלקה , מחלקו של עומר יוסף דיאב , על שם התובעים (בכפוף להצגת כל האישורים הנדרשים לרישום על פי דין).             הנתבע מס' 2 ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪. הערת אזהרה