רשימת ספקים מהווה סוד מסחרי

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא רשימת ספקים מהווה סוד מסחרי: פתח דבר 1. השאלות הניצבות במוקד הסכסוך שבפנינו הינן - האם שימש הנתבע 1 כ"סוס טרויאני" בשליחות הנתבעים והתחרה בתובעות בעודו משמש כעובדן, תוך שימוש בסודותיהן המסחריים? האם הנתבעים 3 ו-5 או מי מהם הפרו את החובות המוטלות על עובד לאחר סיום יחסי העבודה, עת חברו אל הנתבע 1 על מנת להתחרות בתובעות שלא כדין והאם הנתבעות 2 ו-4 פעלו ביחד עם הנתבעים 1, 3 ו-5 כאמור על מנת להפיק רווח כלכלי באופן המקים נגדן עילת תביעה? הצדדים להליך 2. התובעות 1 ו-2 הינן חברות קשורות העוסקת בתחום אמצעי הסימון עבור תעשיית האלקטרוניקה והן מייצרות ומשווקות מדבקות המיועדות לרכיבים אלקטרוניים עבור שוק ההיי-טק (להלן: "נורטק"). בתקופה הרלוונטית לתביעה חלשה נורטק על מרביתו של תחום פעילות זה בישראל. בתחילת דרכה שימשה נורטק כנציגה בלעדית של חברת EPC בישראל, שעיסוקה בתחום הייצור של מדבקות לרכיבים אלקטרוניים. זאת עד לשנת 1999, עת נרכשה חברת EPC על-ידי חברת קריצ'לי. מאז המשיכה נורטק לפתח, לייצר ולשווק מדבקות מסוג זה בשוק הישראלי בכוחות עצמה (ראה - סע' 5-7, סע' 10-27 וסע' 29-40 לתצהיר מיום 16.8.99 של נשיא ומנכ"ל נורטק, מר דורון לביא (להלן: "מר לביא" ולהלן: "תצהיר 2 של מר לביא")). 3. הנתבע 1 (להלן: "מר סדי") הועסק כאיש שיווק וכמנהל תיקי הלקוחות בנורטק מיום 31.12.99 ועד ליום 30.9.05, עת התפטר מעבודתו בנורטק. את התפטרותו נימק מר סדי בטענה כי בכוונתו להעתיק את מקום מושבו לדרום הארץ, להתחתן ולהשתלב שם במפעל משפחתי במחלקת המחשוב. על סיבת ההתפטרות הודיע מר סדי ב"שתיה" שערכה נורטק לרגל עזיבתו בנוכחות כל עובדיה (ראה - סע' 81 לתצהיר 2 של מר לביא). הנתבע 3 (להלן: "מר מרקין") הועסק בנורטק כאיש מכירות מיום 1.12.01 ועד ליום 15.12.02. הנתבעת 2 (להלן: "מאי-טק"), העוסקת אף היא בתחום פעילותה של נורטק בשיווק של מדבקות למוצרי אלקטרוניקה, החלה לפעול תחת שם מסחרי זה בשלהי שנת 2004 והיא התאגדה ונרשמה כחברה ברשם החברות ביום 29.11.05. במועד התאגדותה שימש מר מרקין כבעל מניות וכמנהל במאי-טק. בחודש 11/06 נרשם מר סדי כבעל מניות נוסף במאי-טק וחלקו בהון המניות היה זהה לזה של מר מרקין (ראה - דו"ח רשם החברות מיום 3.2.08 נספח א' לתצהיר 2 של מר לביא). בתקופה הרלוונטית לתביעה העסיקה מאי-טק ארבעה עובדים: מר סדי ומר מרקין וכן שתי מזכירות (ר' עמ' 11 לפרוטוקול מיום 1.4.07 ש' 20-21). על פי הנטען בכתב התביעה הורתה של מאי-טק "בחטא קדום" הנעוץ בשיתוף פעולה בלתי חוקי בין מר סדי לבין מר מרקין, שקרם עור וגידים בשלהי 2004 עת שימש מר סדי כעובד נורטק. שיתוף פעולה שנועד להביא לגזל סודותיה המסחריים של נורטק ולהדירה ככל הניתן מתחום הפעילות בה עסקה (ראה - סע' 48 לתצהיר 2 של מר לביא). 4. הנתבע 5 (להלן: "מר מרינוב") הועסק בנורטק החל מיום 7.9.00 ועד ליום 30.10.05 בתפקידים שונים, ובכלל אלה גם כמנהל אבטחת איכות. במסגרת עבודתו בנורטק עסק מר מרינוב בעיקר בצד הטכנולוגי של חומרי הלחמה ודבקים (ראה - סע' 10 לתצהיר מר מרינוב). הסיבה לצירופו של מר מרינוב לתביעה נעוצה בטענתה של נורטק לפיה הוא פעל בשיתוף פעולה עם מר סדי ומר מרקין על מנת להתחרות שלא כדין בנורטק באמצעות מאי-טק (ראה - סע' 41 לכתב התביעה המתוקן). 5. הנתבעת 4 (להלן: "גלילון") הינה חברה העוסקת בתחום המדבקות למעלה מ-40 שנה והיא מתמחה בעיצוב והתווית מדבקות מסוגים שונים למוצרי מזון, לחברות תעשייתיות, לחברות תרופות ולנותני שירותים שונים. בנוסף, עוסקת גלילון גם במכר ומתן שירותים למדפסות מסוג SATO הנפוצות בשוק ההיי-טק וכן במכר ומתן שירותים לתוכנות מתאימות. עובר לתחילתה של התקופה הרלוונטית לתביעה לא הייתה לגלילון פעילות עסקית בתחום הייצור והשיווק של מדבקות לרכיבים אלקטרוניים - הוא תחום פעילותה של נורטק. גלילון מעסיקה עשרות עובדים וביניהם מהנדסי פיתוח, גרפיקאים ואנשי מכירות. את מוצריה מפתחת גלילון בעצמה באמצעות מחלקת המחקר והפיתוח שלה. גלילון מספקת את מוצריה למאות לקוחות קצה בין ישירות ובין באמצעות "דילרים" יעודיים לתחום הפעילות הרלבנטי. בתקופה הרלבנטית לתביעה שימשה מאי-טק כמעין "דילר" של גלילון בתחום ההפצה של מדבקות לרכיבים אלקטרוניים (ראה - סע' 7-11, 24-28 לתצהיר מנכ"ל גלילון, מר אהרון (רוני) לוי (להלן: "מר לוי")). הסיבה לצירופה של גלילון לתביעה נעוצה בטענתה של נורטק כי מר סדי, מר מרקין ומאי-טק חברו אל גלילון ושיתפו עימה פעולה החל משלהי שנת 2004 על מנת להתחרות בנורטק שלא כדין בתחום הייצור והשיווק של מדבקות לרכיבים אלקטרוניים. זאת, תוך עשיית שימוש בסודותיה המסחריים של נורטק הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום השיווק והמכירות. תמצית טענות הצדדים ועדיהם 6. מעבר לטענותיה של נורטק כמפורט לעיל באשר להפרת הסכם העבודה של מר סדי שפעל בתוכה ולטענתה כ"סוס טרויאני" בשיתוף עם מר מרקין ומר מרינוב (עובדי נורטק בעבר) ועם גלילון (מתחרתה בהווה) - הוסיפה נורטק וטענה לקיומם של "סודות מסחריים" שנגזלו ממנה על-ידי הנתבעים. בהקשר זה התייחסה לשני סוגים של "סודות מסחריים" כדלקמן: הסוג האחד - נוגע לתחום הטכנולוגי. הווה אומר - לידע הדרוש לצורך ייצור מדבקות לרכיבים אלקטרוניים אשר תוכלנה לעמוד בתנאים סביבתיים קשים (תנאי חום וקור קיצוניים או חשיפה לכימיקלים). בכלל זאת: ידע הנוגע לסוג הדיו, המדפסת, חומר הגלם, הדבק, אופן החיתוך של חומר הגלם וכן, ידע הנוגע להתאמת החומרים למדפסות המצויות אצל הלקוחות ולהתאמה בין סוג הדיו לבין חומרי הגלם. הסוג השני - נוגע לרשימת הלקוחות של נורטק ולפילוח השוק. הווה אומר - ידע הנוגע לשאלה איזה לקוח רוכש מה, באיזה היקף ובאיזה מחיר. ידע הקשור לסוג המוצרים הנרכשים על-ידי הלקוחות השונים, לדרישות של כל לקוח, לתנאי התשלום, למחיר המוצרים ולשולי הרווח. לגרסתה של נורטק, הנתבעים היו חשופים מתוקף תפקידם לסודות המסחריים הללו ועשו בהם שימוש שלא כדין על מנת להתחרות בה. 7. יצוין כי בד בבד עם הגשת התביעה הגישה נורטק בקשה למתן צו מניעה זמני להגבלת עיסוק המכוונת כנגד מר סדי, מר מרקין ומאי-טק. במסגרת הבקשה התבקש בית הדין ליתן צו זמני שיאסור על נתבעים אלה לעשות שימוש בסודותיה המסחריים הנטענים של נורטק ולהתקשר עם לקוחותיה. בקשה זו נדחתה על-ידי בית הדין בהחלטה מיום 16.7.07. במסגרת החלטה נוספת מיום 3.5.09 קבע בית הדין כי הדיון בהליך יפוצל כך שבשלב הראשון תוכרע שאלת עצם החבות של מי מהנתבעים ואילו בשלב השני תוכרע שאלת היקף החבות. זאת בשים לב לכך שתביעתה של גלילון טמנה בחובה גם תביעה למתן חשבונות. משכך פסק דין חלקי זה מכריע בשאלת האחריות של הנתבעים בהתאם לשאלות שפורטו בפתיח. תמצית עדותם של העדים מטעמה של נורטק 8. מטעמה של נורטק העיד בפנינו כאמור מר לביא, אשר פרש באריכות את מהות "סודותיה המסחריים" הנטענים של נורטק וכן את השתלשלות האירועים שהובילה לתחרות הלא הוגנת הנטענת בנורטק, תוך הפרת הסכם העבודה שבין הנתבעים 1, 3 ו-5 לבין נורטק. בנוסף על מר לביא העידו בפנינו - א. מר רונן גדעוני, בעליה ומנהלי של חברה בשם "ספיר ספרינט בע"מ", חברה המתחרה בנורטק ועוסקת מאז שנת 1999 בתחום המדבקות למוצרי אלקטרוניקה. עד זה העיד על היתרון העסקי שבהיכרות עם פילוח השוק בתחום זה. ב. מר אמיר פעמוני, המועסק בנורטק משנת 2000, שימש בה כמנהל ייצור וכמנהל פיתוח והיה בעת מתן עדותו מנהל רכש בנורטק. מר פעמוני העיד על פנייתו של מר מרינוב אליו לאחר עזיבתו את נורטק בשאלות טכניות בתחום ייצור המדבקות. עד זה אף העיד על המידע הייחודי שמחזיקה נורטק אודות חומרי גלם ועל היתרון העסקי שבהיכרות עם פילוח השוק. ג. מר ירון פריץ, מנהל מחלקת התמיכה הטכנית בנורטק, העיד על שיחה שערך עם מר מרינוב במהלך שנת 2009 במהלכה סיפר לו מר מרינוב כי הוא מסייע למר סדי להתחרות בנורטק מאחר ומר סדי הינו חברו. ד. מר אופיר אדיב, מנהל התפעול בחברת "ארניר א.ת. תקשורת בע"מ" (להלן: "ארניר") - אחת מלקוחותיה של נורטק - העיד על כך שנורטק שימשה בעבורה ומשך שנים כספק בלעדי למדבקות סימון. מר אדיב הוסיף והעיד כי בשלהי שנת 2004 פנה אליו מר מרקין בהצעה לרכוש אמצעי סימון מתוצרת מאי-טק במחירים נמוכים ממחיריה של נורטק. לדבריו, לאור הצעה זו החלה ארניר לרכוש מדבקות סימון ממאי-טק, כאשר בשלב מאוחר יותר צורף גם מר סדי לפעילותה של מאי-טק. ה. מר מיכאל שמחי, מנהל הרכש של חברת ג. ברס, שהייתה אחת מן הלקוחות הבולטות של נורטק, העיד על פנייתה של מאי-טק לג. ברס במהלך שנת 2005 ועל הצעתה לרכוש ממנה מוצרים מתחרים למוצרי נורטק במחירים נמוכים יותר וכן על היענותה של ג. ברס להצעה זו. עדויות הנתבעים 9. מר סדי הכחיש מכל וכל את הטענות שיחסה לו נורטק בדבר הפרת הסכם ושימוש בסודותיה המסחריים. תמצית גרסתו באשר להשתלשלות האירועים, כפי שזו באה לידי ביטוי בתצהירו התמציתי בהליך העיקרי מיום 14.9.09, היתה כדלקמן: מר סדי העיד כי הוא שימש כאיש מכירות זוטר בנורטק. לדבריו, נוכח שכרו הצנוע, הוא הקים במהלך עבודתו בנורטק ולצורך "השלמת הכנסה" עסק שפעל תחת השם המסחרי "פלטינום טכנולוגיות" (להלן: "פלטינום"). עסק אשר תחום עיסוקו היה לדבריו "שונה לחלוטין" מתחום עיסוקה של נורטק והתמקד במכירת קונקטורים לשוק ההגברה והתאורה. מר סדי הוסיף והעיד כי במסגרת פעילות זו לא היה לו "כל קשר" למר מרקין או למאי-טק וזאת עד לחודש 9/06, למעלה משנה מסיום עבודתו בנורטק, עת צורף גם מר מרקין לפלטינום (ראה - סע' 10-11 לתצהירו מר סדי). במסגרת תצהירו האמור לא הכחיש מר סדי את העובדה כי הוא אכן התפטר מנורטק ביוזמתו וסיים עבודתו במסגרתה בחודש 9/05. זאת שעה שלשיטתו מאי-טק הוקמה בחודש 11/05 על-ידי מר מרקין בלבד בלא שהיה לו (למר סדי) חלק בהקמה. הוסיף מר סדי והעיד כי רק בחודש 11/06 (למעלה משנה ממועד עזיבתו את נורטק) סמוך למועד בו צורף מר מרקין כשותף בפלטינום הוא נענה להצעתו של מר מרקין והצטרף כשותף למאי-טק (ראה - סע' 12-13 לתצהירו של מר סדי). במסגרת התצהיר שערך מר סדי, בתמיכה לתגובה לבקשה למתן צו מניעה זמני (להלן: "תצהירו הראשון של מר סדי") הוא כפר בטענותיה של נורטק בכל הנוגע ל"סודות מסחריים" המצויים בחזקתה. זאת, תוך שהוא טוען כי נורטק העתיקה את דגמי המדבקות המקובלים מחברת EPC, וכן ציין כי שמות הלקוחות וכן הכמויות והסוגים של מדבקות הסימון הנצרכים על ידם - הינו מידע המצוי בידי כל העוסקים בתחום ובעיקר אנשי המכירות. מר סדי כפר במסגרת תצהירו הראשון בקיומם של "הסודות המסחריים" הטכנולוגיים להם טענה נורטק בציינו כי ניתן לספור את סוגי חומרי הגלם הנפוצים ליצור מדבקות סימון על "כף יד אחת" וכי די בפנייה ל-2-3 ספקים כדי לאתר כל חומר גלם נדרש. כן טען מר סדי כי נוכח תפקידו כאיש מכירות בנורטק, הוא לא היה מעורב בפעולות הייצור והפיתוח של מוצרים ונגישותו למידע סודי היתה מוגבלת. הוסיף מר סדי והעיד כי המדבקות המשווקות על-ידי מאי-טק והמיוצרות על-ידי גלילון - אינן זהות לאלה המיוצרות ומשווקות על-ידי נורטק. שוני המתבטא, לדבריו, הן בחומרי הגלם והן בשיטות הייצור וכן כי מרבית לקוחותיה של מאי-טק אינם מופיעים ברשימת הלקוחות שצרפה נורטק. 10. מר מרקין הכחיש אף הוא מכל וכל את הטענות שיחסה לו נורטק בדבר הפרת הסכם העבודה לאחר תום יחסי העבודה ולמעורבותו ב"גזילת" סודותיה המסחריים של נורטק. בדומה לחברו מר סדי, כך גם מר מרקין כפר בתוקף בקיומם של "סודות מסחריים" אצל נורטק הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום השיווקי (רשימת הלקוחות). תמצית גרסתו באשר להשתלשלות האירועים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתצהירו מיום 14.9.09, היתה כדלקמן: לדבריו, במהלך שנת 2004 הוא (מר מרקין) החל בהקמת עסק אשר יפעל, בין היתר, בשוק סימון המוצרים בתעשיות האלקטרוניקה (תחום פעילותה של נורטק). אולם, מאחר ולא היה באמתחתו ידע טכני ליצור אמצעי הסימון, הוא התקשר עם גלילון על מנת שזו תשמש כיצרן. מר מרקין לא הכחיש את העובדה כי לצורך הקמת עסק המתחרה בנורטק, הוא הסתייע באופן מוגבל בשירותיו של מר סדי, עת שמר סדי היה עדיין מועסק בנורטק. מפאת חשיבות הדברים להכרעה נביאם כלשונם כמופיע בתצהירו של מר מרקין לאמור: "לצורך ייעוץ מקצועי כללי בנוגע להיבטים הלוגיסטיים-תפעוליים של המיזם [שהביא להקמת מאי-טק], ביקשתי להיעזר במומחיותו של הנתבע 1 [מר סדי], אותו הכרתי מתקופת עבודתנו המשותפת בתובעות. הנתבע 1 נעתר להצעתי, וסיפק שירותי ייעוץ בזמנו הפנוי ומחוץ לשעות העבודה, ומבלי להיות בעל ענין בשום צורה ואופן במיזם שהוקם. יצוין כי מדובר ביעוץ בתחום של תוכנות ייעודיות, תחום אשר אין לו כל קשר לתובעות. ... כל המידע בו שיתף הנתבע 1 אותי ואת גלילון, הינו מידע אשר ידוע לכל איש מכירות בשוק כדוגמת הנתבע 1, ואינו ייחודי בשום צורה לתובעות." (ראה - סע' 64-65 לתצהיר מר מרקין). זה המקום לציין כי לא היתה מחלוקת על כך ש"תוכנות ייעודיות" אלה שימשו לצורך ייצור ושיווק של מדבקות מאותו סוג שמשווקת ומייצרת נורטק. מר מרקין אף לא הכחיש במסגרת תצהירו האמור כי ביום 3.5.05 התקיימה פגישה בינו לבין גלילון לבין מר סדי במסגרתה סוכמו תנאי ההתקשרות בין גלילון לבין מאי-טק: במהלך פגישה זו הוסכם כי ייערך הסכם לשיתוף פעולה עם גלילון למשך 10 שנים, כי גלילון תקבל מידע לגבי אחוז הרווחיות הממוצע למוצר, כי מאי-טק תקבל את זכויות ההפצה הבלעדיות של גלילון בשוק ההיי-טק ותתחייב שלא למכור מוצרים המיועדים לשוק ההיי-טק והאלקטרוניקה למתחרים של מאי-טק או ללקוחותיה, כי תועבר לגלילון רשימת לקוחות המשויכים למאי-טק, כי גלילון מתחייבת למכור מוצרים עם תקן UL למאי-טק בלבד, כי מאי-טק תוצג כשותפה עסקית של גלילון וכן כי מאי-טק מתחייבת לרכוש חומר גלם מגלילון בלבד (ראה - נספח י' לכתב התביעה המתוקן; סע' 71 לתצהיר מר מרקין). מר מרקין העיד כי רשימת הלקוחות מושא הסיכום האמור לא היתה קשורה לנורטק וכי ההסכם נועד למנוע מכירת מדבקות על-ידי גלילון לצרכנים הסופיים. לדבריו, גם הנתונים המתייחסים לשולי הרווח לא היו קשורים למידע שמקורו בנורטק, אלא להסכמה בין גלילון לבינו, לפיה מחירי המוצרים שימכרו על-ידי גלילון יותאמו לרמת המחירים בשוק. חרף האמור, מר מרקין החרה החזיק אחרי מר סדי בגרסה, לפיה מר סדי החל פעילותו במאי-טק רק בחודש 11/06 (כ-14 חודשים לאחר סיום עבודתו) אז נרשם גם כבעל מניות בה (ראה - סע' 77 לתצהיר מר מרקין). 11. מר מרינוב העיד במסגרת תצהירו מיום 14.9.09 כי לא היתה לו גישה ל"סודות המסחריים" הטכנולוגיים של נורטק. בנוסף, כפר מר מרינוב בקיומו של "סוד מסחרי" שעניינו רשימת לקוחות, מהטעם ששמות הלקוחות וסוגי המוצרים שהם נהגו לרכוש מנורטק היו מצויים בידי כל העוסקים בתחום. כמו כן, הכחיש מר מרינוב כל מעורבות בענייניה של מאי-טק. 12. מטעמה של גלילון העידו בפנינו שני עדים, כדלקמן: א. מר לוי, מנכ"ל גלילון מאז שנת 2000, אשר העיד כי גלילון מפתחת את מוצריה בעצמה באמצעות מחלקת המו"פ שלה וכי היא מספקת את מוצריה ללקוחות קצה ול"דילרים" יעודיים בתחום הפעילות. מר לוי הכחיש מכל וכל את טענותיה של נורטק בכל הנוגע לשימוש בסודותיה המסחריים בנושא הטכנולוגי וכן טען כי אין דמיון בין שיטות ההדפסה והציוד של נורטק לבין אלה של גלילון. אשר להתקשרות עם מאי-טק, ציין מר לוי כי זו פנתה לגלילון בראשית שנת 2005 באמצעות מר מרקין והציגה עצמה כ"דילרית" בתחום המדבקות לענף ההיי-טק. זאת, במטרה לבחון שיתוף פעולה בין גלילון לבין מאי-טק. לדברי מר לוי, לאחר שבחן את ההצעה ומצא בה הגיון עסקי הוא נתן לה את הסכמתו. זאת, ללא קשר לנורטק ובלא שידע האם מאי-טק או מי מטעמה החזיקו בשעתו במידע השייך לנורטק. לדבריו, גלילון לא היתה אמורה לעסוק ואף לא עסקה בפועל בשיווק מדבקות ולא היה זה מעניינה לבחון למי הן תימכרנה, אם בכלל, על-ידי מאי-טק. שכן, את חלקה בעיסקה היא מילאה בעצם מכירת המדבקות למאי-טק, אשר עסקה בשיווקן לפי שיקול דעתה (ראה - סע' 27-28 לתצהיר מר לוי). נוכח האמור, ציין מר לוי כי בהתאם לסיכום ועל פי הזמנתה של מאי-טק פיתחה גלילון מדבקות לתחום ההיי-טק, כאשר תהליך הפיתוח היה ארוך וממושך וכלל מספר שלבים כדלקמן: קבלת דרישה למדבקות על-פי פילוח השוק ממאי-טק, העברת המידע לניתוח למהנדסי מחלקת המו"פ של גלילון, איפיון דרישות הלקוח בהתאם לסוג המדבקה, לרבות חומר גלם, צבע, אופן הדפסה, גודל המדבקה ומאפיינים טכניים ראשונים, פניה של גלילון לספקיות חומרי גלם בהתאם לאיפיונים שנקבעו לצורך קבלת דוגמאות, עריכת ניסויים לגיבוש אב טיפוס ראשון של מוצרים. לדברי מר לוי, לאחר פיתוח זה המשיכה גלילון ופיתחה את המדבקות בשיטה של "ניסוי וטעיה". זאת, תוך שהיא עורכת ניסויים רבים עד לפיתוח המוצר המוגמר שיעמוד בדרישה של מאי-טק ובתקנים המחמירים הנדרשים. לשיטתו, הליך הפיתוח ארך למעלה משנה וחצי, במהלכו נבדקו המדבקות על ידי מאי-טק והוחזרו פריטים רבים נוכח העדר שביעות רצון של לקוחות. עם זאת, הדגיש מר לוי כי יתר הנתבעים לא היו מעורבים כלל בהליך הפיתוח ולא מסרו מידע סודי לגלילון לשם פיתוח המוצר, מלבד הגדרת צרכי הלקוחות. מר לוי אף מצא לנכון לציין כי גלילון ספגה הפסדים כבדים ונותרה עם כמות גדולה של מוצרים אשר יוצרו על ידה בעבור מאי-טק. דבר הסותר את טענתה של נורטק, לפיה הועבר לגלילון מידע סודי בקשר לכמויות הנדרשות שיש לייצר (ראה - סע' 29-30 לתצהיר מר לוי). ב. מר שלמה לנגנס, סמנכ"ל שיווק בגלילון מאז שנת 2004, חזר ואישר את האמור בתצהירו של מר לוי בכל הנוגע לשיתוף הפעולה בין גלילון לבין מאי-טק. במסגרת תצהירו התייחס מר לנגנס אף למסמכים המתעדים סיכומי פגישות ותכתובות שהיו בין מר סדי ו/או מר מרקין לבינו כדלקמן: "סיכום פגישה ישראל [מרקין], אייל [סדי], שלמה [לנגנס] מיום 21.12.04" (ראה - נספח ט' לתצהיר לביא הראשון). במסמך זה נכתב כי מאי-טק תספק תוכנה לייצור מדבקות (בר טנדר) לגלילון ואף תספק את ההדרכה ואת ההתקנה לתוכנה זו, כי "אייל [מר סדי] וישראל [מר מרקין]" יסייעו בהדרכה על התוכנה לאנשי המכירות של גלילון, כי "אייל" יעביר לשלמה (לנגנס) רשימה של 30-40 סכינים סטנדרטיים וכמויות וכי גלילון תחזיק מלאים של גדלים סטנדרטיים ותספוג את עלות של סכינים פשוטות לכמויות קטנות של מדבקות. בנוסף, נכתב שם כי "שלמה" יבדוק אפשרות להוזלת חומר הגלם של מדבקות פוליאסטר ויאתר ספק פוליאסטר עם תקני UL וכי גלילון תצטייד בפוליאסטר מוכסף ומבריק עם ובלי UL. כן נכתב שם כי "ישראל" יעביר 6 גדלים סטנדרטיים של מדבקות מתלפפות ואילו גלילון תעביר מחירים למדבקות אלה ותצטייד במלאי לאחר בדיקת איכות של המדבקות ואישורן אצל הלקוחות. כן נכתב כי יש לוודא שהמדבקות תיוצרנה מחומר גלם מסוג ויניל וכי יש להעביר "לישראל/אייל" דוגמאות לבדיקה. במסמך אף צוין כי "שלמה" יצוות איש קשר לצורך קבלת תגובות מהירות, כי חוזה ההתקשרות בין גלילון ומאי-טק יהיה ל-5 שנים ותנאי התשלום יהיו שוטף+30 או שוטף+90 בהתאם ללקוחות. במסגרת המסמך אף הוטל על "אייל" להעביר לגלילון מחירים של חומרי גלם ואילו "שלמה" נדרש לבחון את מחירי המדפסות בהתאם לבקשות מאי-טק. ממסמך זה עולה למעשה כי מר סדי לא היה נוכח בפגישה המשולשת מיום 21.12.04 כ"צופה" בלבד, אלא כמי שנדרש לבצע מספר לא מבוטל של מטלות, לרבות העברת מידע על סכינים סטנדרטיות (לחיתוך מדבקות) וכן מידע בנושא כמויות ומחירים. מכתבו של מר מרקין הממוען לגלילון בדבר רכישת הסכינים כאמור (ראה - נספח י' לתצהיר לביא הראשון). במסמך זה הורה מר מרקין לגלילון להמתין ל"דוגמאות פיזיות" (של מדבקות) שיתקבלו ממנו או ממר סדי לפני הזמנת הסכינים. סיכום פגישה מיום 3.5.05 בין מר מרקין, מר סדי ומר לנגנס. מסמך בו סוכמו תנאי ההתקשרות הבסיסיים שבין מר סדי, מר מרקין, מאי-טק וגלילון כמפורט לעיל, ובכלל אלה - תקופת התקשרות בת 10 שנים, העברת מידע לגלילון באשר לאחוז הרווחיות הממוצע למוצר והסדרי בלעדיות שבין גלילון למאי-טק. מר לנגנס לא הכחיש את עצם קיומן של הפגישות כאמור ואף לא את העובדה שהדברים הכתובים במסמכים הנ"ל שיקפו את סיכום הפגישות, כמו גם את זהות הנוכחים בהן או את חילופי הדברים שהיו בין הצדדים. זאת, תוך שהוא מוסיף כי בין הצדדים אכן התקיימו מספר פגישות במועדים שונים "אשר ככלל קוימו עם מר מרקין" (ראה - סע' 5 לתצהיר מר לנגס). הכרעה 13. על מנת להכריע בסוגיות שהובאו לפתחנו ובהיקף החבות של הנתבעים או מי מהם נתייחס למספר שאלות משנה על פי הסדר כדלקמן: כיצד ובאיזה אופן התנהלו הנתבעים במהלך תקופת עבודתו של מר סדי בנורטק ועד להגשת התביעה - האם יש להעדיף בהקשר זה את גירסתם העובדתית של הנתבעים על פני זו של נורטק, אם לאו, ואם כן - באיזה עניין. האם היו ברשותה של נורטק "סודות מסחריים" - ואם כן, מהם ועד מתי היוו אלה בגדר "סודות מסחריים"? האם עשו מי מהנתבעים שימוש ב"סודות מסחריים" אלה ואם כן - באיזה אופן? האם הוכחה קיומה של עילת תביעה ביחס למי מהנתבעים כפי הנטען בכתב התביעה - ואם כן, מהן אותן עילות וביחס למי מהנתבעים? כיצד ובאיזה אופן התנהלו הנתבעים במהלך תקופת עבודתו של מר סדי בנורטק ועד להגשת התביעה 14. נקדים אחרית לראשית ונציין כבר כאן כי לאחר שבחנו את חומר הראיות שהוצג בפנינו, הגענו למסקנה כי יש להעדיף את גרסתה של נורטק על פני גרסתם של מר סדי ומר מרקין בכל הנוגע לתחרות שהתחרו בנורטק בתקופה בה שימש מר סדי כעובד נורטק ולאחריה. משמע - מסקנתנו היא כי מר סדי החל לפעול שלא כדין להקמתו של עסק מתחרה בדמותה של מאי-טק בשיתוף עם מר מרקין ועם גלילון, בעודו משמש כעובד נורטק ובמטרה לנגוס נתח משמעותי מפעילותה של נורטק בשוק המדבקות למוצרים אלקטרוניים. להלן נוסיף ונעמוד על התשתית העובדתית עליה מתבססות קביעות אלה ועל המסקנות המשפטיות הנגזרות ממנה; 15. במסגרת תצהירו הראשון, שניתן בתמיכה לתגובה לבקשה לסעד זמני שהגישה נורטק, הודה מר סדי כי הוא סיפק "בזמנו הפנוי" ובעודו משמש כעובד נורטק שירותי יעוץ למאי-טק. זאת לדבריו, בלא שהיה בעל ענין במיזם שהוקם (ראה - סע' 21 לתצהיר מר סדי). שירותי יעוץ אלה ניתנו כזכור ולגרסת מר סדי בקשר לשימוש בתוכנה המיועדת לייצור מדבקות למוצרי אלקטרוניקה (תוכנת בר טנדר). למותר לציין, כי אפילו היו דברים אלה מצויים בחפיפה מלאה עם האמת, הרי שיש טעם לפגם במעשיו אלה של מר סדי נוכח ניגוד העניינים הכרוך במתן שירותים מצד עובד לחברה המתחרה במעבידו וכל עוד הוא מועסק על ידי מעביד זה (ראה - עש"מ 5205/014 שמעון פרנס נ' יו"ר רשות השידור, פ"ד נו(2) 9 (להלן: "עניין שמעון פרנס")). עם זאת ובניגוד לדברי מר סדי, סבורים אנו כי אין מתקיימת החפיפה האמורה במקרה דנן וכי דבריו של מר סדי חורגים ממתחמה של האמת העגומה, כפי שהיא נלמדת מחומר הראיות. זו המלמדת על כך שמר סדי פעל נמרצות להקמתה של מאי-טק, תוך שהוא מתחרה בנורטק באופן ישיר בעודו משמש עובד של נורטק וכפי שיובהר מייד: א. לבקשה לצו מניעה זמני שהגישה בזמנו נורטק וכחלק מתצהירו של מנכ"ל נורטק מר לביא צורף מסמך שכותרתו: "תוכנית עסקית מאי-טק" (ראה- נספח ח' לתצהיר מר לביא הראשון). במסגרת תצהירו האמור כתב מר לביא כי "התוכנית העסקית" הנ"ל הגדירה את יעדי התחרות של מאי-טק בשוק המדבקות למוצרי אלקטרוניקה וכי היא נערכה על ידי מר סדי ומר מרקין עוד ביום 2.12.04 - זמן רב לפני סיום יחסי העבודה שבין נורטק לבין מר סדי (בחודש 9/05). במסגרת התצהיר הראשון שערך מר סדי, בתמיכה לתגובה לבקשה לסעד זמני הוא לא הכחיש את נכונות המסמך; קרי - את עצם עריכת התוכנית העסקית במסגרתה אף הוגדר כמייסד של מאי-טק. כל שציין מר סדי במסגרת תצהירו הראשון ובהקשר זה היה - כי "ככל הזכור" לו תוכנית זו לא נערכה במועד שנטען על-ידי נורטק אלא בשלב מאוחר יותר (ראה - סע' 21 לתצהיר הראשון של מר סדי וכן עמ' 13 לפרוטוקול מיום 1.4.07 ש' 5-6). עם זאת, מר סדי לא ציין מהו המועד "המאוחר" בו נערך מסמך זה. עובדה זו בצירוף הכחשתו "בחצי פה" את המועד הנטען על-ידי נורטק - אומרת דרשני. במסגרת הדיון בתיק העיקרי נדרש מר סדי להתייחס שוב למסמך זה. הפעם ובניגוד לאמור בתצהירו הראשון - שם הודה כזכור באמיתות תוכנו בפה מלא - העיד מר סדי כי הוא אינו זוכר את המסמך (ראה - עמ' 5 לפרוטוקול מיום 28.6.10 ש' 3-4). חוסר עקביות זה בעדות מר סדי בעניין כה מהותי מחזק את גרסתה של נורטק לא רק ביחס לאמיתות תוכנו של המסמך, אלא גם באשר למועד עריכתו. ב. זאת ואף זאת, כפי האמור במסגרת תצהירו הראשון, העיד מר סדי כי הוא אכן שיתף את מר מרקין ואת גלילון במידע הנוגע לתחום המכירות, שהיה כזכור תחום עיסוקו בנורטק. להצדקת הדברים ציין כי "שיתוף" זה נגע למידע שהיה "ידוע לכל איש מכירות בשוק כדוגמתו" ובמידע שאינו ייחודי לנורטק. (ראה - סע' 22 לתצהיר הראשון של מר סדי). מעבר לפסול שבשיתוף זה, כמוסבר לעיל, ומעבר לכך שמר סדי לא הבהיר מאיזה טעם הוא נדרש "לשתף" את מר מרקין ואת גלילון בידע הנוגע לשיווק מוצריה של נורטק, הרי שדבריו אלה של מר סדי סותרים דברים אחרים שאמר מאוחר יותר, במסגרתם הכחיש באופן גורף כל קשר עסקי עם מר מרקין או עם גלילון עד לחודש נובמבר 2006 (ראה - סעיף 13 לתצהירו השני של מר סדי מיום 14.9.09). ג. מר סדי התייחס במסגרת תצהירו הראשון לשלשה מסמכים נוספים שצורפו לתצהיר הראשון של מר לביא (שניתן בתמיכה לבקשה לצו מניעה זמני) - מסמכים המלמדים לשיטתה של נורטק על מעורבותו הפעילה בהקמת מאי-טק כגוף עסקי המתחרה בנורטק החל משלהי 2004 כדלקמן: מסמך שעניינו - סיכום פגישה בין "ישראל [מרקין] אייל [סדי] ושלמה [לנגנס]" מיום 21.12.04, ממנו עולה כאמור כי מר סדי היה נוכח בפגישה המשולשת לא "כצופה" אלא - כשותף פעיל שנדרש לבצע מספר מטלות, ובכלל אלה - העברת רשימה של 30-40 סכינים סטנדרטיות (לחיתוך מדבקות) לגלילון וכן מידע בנושא "כמויות". מכתבו של מר מרקין הממוען לגלילון בדבר רכישת הסכינים כאמור, במסגרתו הורה מר מרקין לגלילון להמתין ל"דוגמאות פיזיות" (של מדבקות) שיתקבלו ממנו או ממר סדי וזאת, לפני הזמנת הסכינים. סיכום פגישה מיום 3.5.05 בין מר מרקין, מר סדי ומר לנגנס, בו סוכמו כאמור תנאי ההתקשרות הבסיסיים שבין מר סדי, מר מרקין וגלילון, ובכלל אלה: תקופת התקשרות בת 10 שנים, העברת מידע לגלילון באשר לאחוז הרווחיות הממוצע למוצר והסדרי בלעדיות שבין גלילון למאי-טק. מר סדי התייחס למסמכים אלה בלא שהכחיש דבר מן האמור בהם, לרבות מועד עריכתם. במסגרת תצהירו הראשון אף אישר למעשה מר סדי את תוכנם אחד לאחד, תוך שהוא מציין כי להבנתו יש במסמכים הללו לבסס את טענתו, לפיה המידע בו שיתף את מר מרקין ואת גלילון היה ידוע לכל איש מכירות בשוק (ראה - סע' 22 לתצהיר מר סדי). במסגרת תצהירו הראשון אף נתן מר סדי הסבר ופרשנות לסיכום הפגישה שבינו לבין מר מרקין וגלילון מיום 3.5.05, תוך שהוא מציין כי בפגישה זו סוכם אומנם על העברת רשימת לקוחות לידי גלילון לצורך הקמתו של מיזם שיתחרה בנורטק, אלא שלדבריו רשימה זו לא היתה קשורה ולו באופן עקיף לנורטק. מר סדי אף הוסיף והסביר במסגרת תצהירו הראשון כי הרקע להתחייבות מיום 3.5.05 להעברתה של רשימת הלקוחות לגלילון - היה נעוץ ברצונו של מר מרקין להבטיח שגלילון "לא תעקוף אותו" ולא תמכור ישירות לצרכנים הסופיים את המדבקות שתייצר. לכן, "מסיבות מעשיות בלבד" - כך על פי דבריו של מר סדי - ביקשה גלילון להיות מעודכנת בזהות הלקוחות על מנת שלא תפנה אליהם בשוגג (ראה - סע' 25 לתצהיר מר סדי). משמע - במסגרת תצהירו הראשון לא הכחיש מר סדי את קיום הפגישות והמגעים בינו לבין מר מרקין וגלילון בתקופה בה שימש כעובד נורטק ובעניינים כפי שפורטו באותם המסמכים ואף לא הכחיש את תוכן ההתקשרות שבין הצדדים כעולה ממסמכים אלה, כמו גם את העובדה כי הוא נדרש, בין היתר, להעביר מידע לגלילון אודות כמויות, דוגמאות של מדבקות, רשימה של סכינים סטנדרטיות לחיתוך מדבקות ומחירים וכן כי הוא היה מעורב בעריכת תנאי ההתקשרות מול גלילון. נוסיף על כך כי גם במסגרת התביעה שכנגד שהגישו לבית הדין מר סדי, מר מרקין ומאי-טק כנגד נורטק - ואשר נמחקה בהסכמת הצדדים - התייחסו הנתבעים למסמכים דלעיל תוך שהם טוענים כי מדובר במסמכים שניטלו מהם שלא כדין וכי הם מקפלים בחובם "סודות עסקיים". 16. כפי האמור, בשונה מן הדברים דלעיל ובסתירה מוחלטת לדברים שהעיד בתצהירו הראשון - העיד מר סדי בתצהירו השני (כפי שהוגש בתיק העיקרי) כי במהלך תקופת עבודתו בנורטק לא התקיימו פגישות כלשהן בינו לבין מר מרקין - לא בקשר להקמת עסק שהתחרה בנורטק "ולא בכל ענין אחר" (ראה - סע' 14 לתצהיר מר סדי). דברים ששבו ונסתרו בחקירתו הנגדית של מר סדי בהליך העיקרי, במהלכה הודה בפה מלא בשותפות העסקית שבינו (תחת שם העסק פלטינום) לבין מר מרקין (תחת שם העסק מאי-טק) וזאת טרם סיום עבודתו בנורטק (ראה - עמ' 8 לפרוטוקול מיום 28.6.10 ש' 15-16). באותה חקירה עצמה - ובניגוד לעמדתו בהליך הזמני - הכחיש כאמור מר סדי את זיקתו למסמך נוסף שהוצג בפנינו, שכותרתו "התוכנית העסקית", תוך שהוא מציין כי הוא אינו מכיר את המסמך וכי אינו זוכר אותו. באותה חקירה אף הכחיש את זיקתו או היכרותו גם עם יתר המסמכים שפורטו בסעיף 15ג לעיל, אותם כה היטיב להכיר ואף לפרש במסגרת תצהירו בהליך הזמני. כך למשל, הכחיש מר סדי נמרצות את הפגישה המשולשת מושא המסמך מחודש מאי 2005 שבינו לבין מר מרקין וגלילון, במסגרתה סוכמו תנאי ההתקשרות שבין הצדדים. פגישה אודותיה סיפק לבית-הדין הסברים מפורטים במסגרת תצהירו הראשון הנוגעים להגיונה העסקי (ראה - עמ' 5 לפרוטוקול מיום 28.6.10 ש' 3-4, 14-20; עמ' 7 ש' 21-22). הכחשתו הנמרצת הגורפת והמאוחרת של מר סדי במסגרת עדותו בהליך העיקרי את המסמכים שפורטו לעיל ואת זיקתו אליהם עומדת אף בסתירה לעדותו מר מרקין, שהתייחס אף הוא למסמכים אלה בלא שהכחיש את אמיתות תוכנם ומכאן גם את זיקתם למר סדי. תחת זאת, הסתפק מר מרקין בהעלאת טענות באשר לאופן הפסול של השגת המסמכים הללו על-ידי נורטק ובאשר לתוכן המסמכים שלא הצביע לשיטתו על "סוד מסחרי" השייך לנורטק (ראה - סע' 46 ו-67 לתצהיר מר מרקין). 17. תמיכה נוספת למסקנה לפיה מר סדי לא מסר דברי אמת לבית-הדין בכל הנוגע למהות ההתקשרות שבינו לבין מר מרקין ומאי-טק במהלך תקופת עבודתו בנורטק ובתקופה שלאחר סיומה - ניתן לדלות גם מן הסתירות הנוספות שהתגלו בדבריו וליתר דיוק מקווי המתאר הגמישים והמשתנים ששירטט חדשות לבקרים באשר למהותם של השירותים שסיפקה פלטינום ללקוחות שונים, לרבות לקוחותיה של נורטק בתקופה במהלכה הועסק בנורטק: כפי האמור, במסגרת תצהירו השני העיד מר סדי כי בשנת 2004 (בתקופה בה עבד בנורטק) ובסמוך למועד בו החל מר מרקין לפעול להקמת מאי-טק, הוא הקים עסק למכירת קונקטורים לשוק ההגברה והתאורה תחת השם המסחרי "פלטינום טכנולוגיות". עסק שפעל לדבריו בתחום "שונה לחלוטין" מתחום פעילותה של נורטק (ראה - סע' 13 לתצהיר השני של מר סדי). דא עקא שעדותו בבית הדין של סמנכ"ל התפעול (כיום) והאחראי על הרכש (אז) של אחת מלקוחותיה הבולטות של נורטק, חברת ג. ברס, מר שמחי - שנשמעה לאחר הגשת תצהירי הנתבעים בתיק העיקרי - הזימה את גירסתו של מר סדי. מעדותו זו עלה כי בניגוד לדברי מר סדי, פלטינום עסקה גם במכירת רדידי דיו (ריבונים) המיועדים לייצור מדבקות פוליאסטר מן הסוג המיוצר על ידי נורטק וזאת במהלך התקופה בה שימש סדי כעובד נורטק. תמיכה לדברים ניתן היה למצוא בהזמנות הרכש שהוציאה ג. ברס לפלטינום, המלמדות על רכישות כאמור ועל מועדן (ראה - עמ' 7 לפרוטוקול מיום 26.11.09 באמצע; ת/1-ת/2; למעמדה של ג. ברס כלקוחה משמעותית של נורטק ראה - עדות מר סדי בסעיף 37 לתצהירו הראשון). מר סדי מצדו, אשר נחקר בחקירה נגדית בהליך העיקרי לאחר שהעיד בפנינו מר שמחי, לא הכחיש בחקירתו את דבריו של מר שמחי. זאת, תוך שהוא מנסה ליישב את אי ההלימה שבין דבריו של מר שמחי לבין הגרסה המופיעה בתצהירו השני (של מר סדי) בטענה שמדובר במכירה חד פעמית וכן ב"הסבר" תמוה נוסף לפיו מכירה זו נעשתה בידיעתה של נורטק ולבקשתה. דא עקא, שמופרכות הסבר זה עולה מניה וביה מלשון הפרוטוקול לאמור: "ש.  בשנת 05' היו לך הכנסות בעסק העצמאי שלך של קונקטורים, היו לך גם ריבונים [דיו למדבקות פוליאסטר] במלאי? ת. לא. ש.  רכשת ריבונים? ת.  רכשתי באופן חד פעמי עבור ג. ברס באישור התובעת. ש.  למה התובעת לא רכשה זאת עבורם והייתה צריכה את העסק שלך? ת.  ריבונים זה רדידי דיו לצורך הדפסה על מדבקות. לשאלתך - לחברת ג. ברס לא נשארו רדידי דיו במלאי וגם לתובעת לא היו. קניתי ריבונים באישור התובעת. ש.  לתובעת נגמר הכסף לקנות ריבונים? ת.  לא היה במלאי. ש.  איך לך היה? ת.  קניתי את הריבונים בארץ מיצרן מקומי. אני ממש לא זוכר מתי. התובעת הייתה מייבאת אותם מחו"ל. ש.  אם לקוח של התובעת היה זקוק בצורה נואשת לריבונים האם היא לא יכלה לקנות אותם מיצרן מקומי? ת.  היצרן המקומי ונורטק מתחרים." (ראה - עמ' 3 לפרוטוקול מיום 28.6.10 ש' 1-15) 18. תפנית נוספת שחלה בעדותו של מר סדי באשר לתוכן פעילותה של פלטינום, להיקף ולמהות שיתוף הפעולה שבינה לבין מר מרקין ומאי-טק חלה עת שהודה מר סדי בחקירתו הנגדית בשיתוף פעולה שבין מר מרקין לבין פלטינום בתחום המכירה של כבלים וזאת בעודו משמש כעובד נורטק ובשונה מהגרסה המקורית לפיה - פלטינום עסקה במכירה של קונקטורים למערכות תאורה והגברה ולא קיימה שום שיתוף פעולה עסקי עם מר מרקין בתקופה הנ"ל. כך אישר מר סדי בחקירתו הנגדית כי הוא מכר בשמה של פלטינום כבלים לאחד מלקוחותיה של נורטק בשם "רוני פל" בעודו משמש כעובד נורטק וכן כי אישור ההזמנה נשלח על ידי הלקוח לפקס' המצוי במשרדיה של חברת מאי-טק. זאת על אף שלדברי מר סדי משרדה של פלטינום, לרבות מכשיר הפקס' ששירת אותה, היו מצויים בביתו הפרטי. אם לא די בכל אלה, הרי שבאישור ההזמנה נכתב כי ההובלה תבוצע על-ידי מאי-טק וכי הסוכן המטפל בה הינו מר מרקין (ראה - עמ' 8 לפרוטוקול מיום 28.6.10 ש' 15-29; עמ' 9 שם ש' 1-25; עמ' 10 לפרוטוקול ש' 1-8; ת/6-ת/7). 19. מחקירתו של מר סדי עלה עוד כי פלטינום לא רק התקשרה עם לקוחותיה של נורטק לשם מכירת כבלים או רדידי דיו עת שהוא (מר סדי) שימש כעובד נורטק, אלא שהיא אף מכרה מדבקות לפחות לאחד מלקוחותיה של נורטק - היא חברת אי. סי. איי. (ראה - ת/9 וכן עמ' 11 לפרוטוקול ש' 13-23). 20. זאת ועוד אחרת, נראה כי מר סדי לא דק פורתא אף בגירסה שמסר אודות המועד בו הוצע לו לראשונה להצטרף למיזם שהקים מר מרקין ואשר הוביל להקמתה של מאי-טק וכן בגירסה שמסר אודות המועד בו הצטרף למיזם זה: כך למשל, במסגרת התצהיר הראשון ציין מר סדי כי: "רק בשלב מאוחר יותר ולאחר שעזבתי את עבודתי אצל המבקשת 2 [נורטק] פנה אלי המשיב 2 [מר מרקין] והציע לי להצטרף אליו כשותף בעסק, וזה נענה. בהתאם, הוקמה על-ידי המשיבים 1 ו-2 המשיבה 3, אשר החלה לפעול לשיווק המוצרים שיוצרו על-ידי גלילון" (ראה - סע' 29 לתצהיר מר סדי) משמע - בתצהירו הראשון של מר סדי אין כל רמז לטענה לפיה ההתקשרות עם מאי-טק החלה לאחר שנה מסיום עבודתו בנורטק וכן צוין שם כי מאי-טק הוקמה בצוותא חדא עם מר מרקין. זאת, בשונה מהנאמר בתצהירו השני מיום 14.9.09, שם ציין כי מר מרקין הקים את מאי-טק בחודש 11/05 סמוך להפסקת עבודתו בנורטק וכי הוא (מר סדי) חבר אליו רק בחודש 11/06 (ראה - סע' 13 ו-16 לתצהיר השני של מר סדי). לא למותר להוסיף כי גרסתו של מר סדי לפיה הוא אכן התקשר עם מר מרקין ועם מאי-טק רק בחודש 11/06 אינה סבירה אף בשים לב לדבריו האחרים לפיהם הוא שילם "סכום סמלי" בלבד בעבור מחצית מהון המניות שרכש ממאי-טק בשלהי שנת 2006 עם הצטרפותו אליה ולאחר שמאי-טק התבססה משך שנה כחברה פעילה (ראה - עמ' 2 לפרוטוקול מיום 28.6.10 ש' 7-8). על אי הדיוקים בגרסתו של מר סדי אודות המועד בו החל שיתוף הפעולה שבינו לבין מר מרקין ומאי-טק ניתן ללמוד אף מהסתירה שבין דבריו לבין דבריו של מר מרקין באותו הקשר: בעוד מר סדי העיד במהלך הדיון בהליך הזמני מיום 1.4.07 כי הוא אינו מכחיש את העובדה שמר מרקין אכן פנה אליו וביקש ממנו לשמש כשותף אולם הוא סרב להצעה לאחר שהובהר לו כי נדרשת "תקופת צינון" (ראה - עמ' 13 לפרוטוקול ש' 2-4), הרי שמר מרקין העיד במהלך הדיון ביום 26.11.09 כי הוא לא פנה כלל למר סדי לפני חודש 11/06 בהצעה לשמש כשותף במאי-טק (ראה - עמ' 10 לפרוטוקול באמצע). 21. לאור כל האמור, אנו קובעים אפוא כממצא עובדתי כי מר סדי ומר מרקין החלו לשתף ביניהם פעולה לצורך הקמתה של מאי-טק ולצורך כינון יחסים עסקיים עם גלילון ועיסוק בפעילות מתחרה לזו של נורטק - כבר בשלהי שנת 2004 בעת שמר סדי עדיין שימש כעובד נורטק. בשולי הדברים יאמר כי מהראיות שהונחו בפנינו אין ניתן ללמוד על מעורבותו של מר מרינוב בפעילות הנתבעים 1-4. מכאן שהשאלה הבאה בה נדרשים אנו להכריע על מנת ללמוד על מלוא המשמעות המשפטית של מעשיהם של מר סדי ומר מרקין ועל היקף עילות התביעה הינה - האם היו לנורטק בתקופה הרלבנטית "סודות מסחריים" והאם הנתבעים עשו שימוש בסודות אלה 22. הגדרת המונח "סוד מסחרי" מצוי בסע' 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") הקובע לאמור: "'סוד מסחרי', 'סוד' - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;" 23. טענותיה של נורטק באשר לגזילת סודותיה המסחריים מתייחסות כאמור לשני סוגים של סודות מסוג זה: האחד - נוגע לתחום השיווק ול"רשימת הלקוחות" במובן הרחב של מושג זה ואילו הסוג השני - נוגע לתחום הטכנולוגי ולתהליך הייצור של המדבקות, כפי שהוסבר לעיל. לכשעצמנו, סבורים אנו כי במסגרת ההליך העיקרי עלה בידה של נורטק לשכנע את בית הדין כי אכן היו בידיה בתקופה הרלבנטית לתביעה (קרי - בתקופת עבודתו של מר סדי ובמהלך השנה שלאחר סיום עבודתו) "סודות מסחריים" כמשמעותם בחוק עוולות מסחריות ביחס לשני הסוגים המפורטים לעיל, כאשר את עיקר ההוכחה לכך ניתן לדלות דווקא מהראיות שהוצגו על-ידי גלילון בהליך העיקרי: 24. כפי שצוין לעיל, מנכ"ל גלילון מר לוי פירט ארוכות את דרך החתחתים הכרוכה בתהליך פיתוח המדבקות מן הסוג שמייצרת ומשווקת נורטק. זאת, על מנת לשכנע את בית הדין כי גלילון לא גזלה מנורטק "סודות מסחריים", אלא עמלה קשות על פיתוח המדבקות באמצעות צוות המו"פ שלה. בתצהירו כאמור הסביר מר לוי כי לצורך הפיתוח, נדרשה גלילון למאפיינים טכניים מעבר לחומר הגלם, כגון: מאפייני צבע, אופן הדפסה וגודל - על מנת שיתאימו לצרכי הלקוח ולסוג המוצרים על גביהם היו אמורות להיות מוטבעות המדבקות וכן לתנאים הסביבתיים בהם נדרשו המדבקות לעמוד. עוד הסביר מר לוי כי לצורך פיתוח המדבקות עמלו מהנדסי מחקר ופיתוח וגרפיקאים שמעסיקה גלילון, כי תהליך הפיתוח היה ארוך וסבוך - תהליך שראשיתו באיפיון צרכי הלקוח בקשר עם המוצר החדש, המשכו בפיתוח עצמי באמצעות מהנדסי המו"פ וסופו בייצור מדבקות בהתאם לתקנים מחייבים על בסיס הידע והמומחיות שצברה גלילון. מר לוי אף העיד כי תהליך הפיתוח של המדבקות היה ממושך והתבסס על "ניסוי וטעייה" עד להפקת המוצר המוגמר לשביעות רצונו של הלקוח (ראה - סע' 30ז לתצהיר מר לוי; עמ' 21 לפרוטוקול מיום 28.6.10 ש' 20-24. כן, ראה לענין תהליך הפיתוח - עמ' 16 לפרוטוקול עדותו של מר לנגנס ש' 10-11). ראיה נוספת להיותם של הפרטים הנוגעים לתהליכים ושיטות הייצור של המדבקות ולתמחורן - סוד מסחרי, ניתן לדלות אף מעדותו של מר לוי מנכ"ל גלילון אשר העיד בחקירתו הנגדית כי פרטים אלה נשמרו בסודיות על-ידי גלילון (ראה - עמ' 20 לפרוטוקול ש' 26-24). לכשעצמנו, לא מצאנו מקום לפקפק בנכונות גרסתה של גלילון בהקשר זה. מה גם שמר מרקין ומר סדי שעסקו בתחום השיווק - להבדיל מתחום הייצור - לא השכילו לסתור דברים אלה וכך אף מר מרינוב שהיקף מעורבותו בתחום הייצור היה מוגבל (ראה - עמ' 15 לפרוטוקול עדותו של מנהל הרכש בנורטק, מר אמיר פעמוני מיום 25.10.09 בש' 25-30). 24. זאת ואף זאת, על היותם של תהליכי הייצור של המדבקות לתעשיית ההיי-טק בגדר "סוד מסחרי" ניתן ללמוד אף מטיוטת ההסכם למתן שירותי שיווק שנערכה בין גלילון לבין מאי-טק, אשר בסע' 11 למסמך הנ"ל שכותרתו: "איסור תחרות ושמירת סודיות" נכתב כי המידע העסקי לגביו תחול חובת סודיות ואיסור תחרות כולל מידע בנוגע לחומרי גלם, תהליכים ושיטות ייצור וכן עלויות ספקים ותמחור. מידע אשר על הצדדים להקפיד לשומרו בסודיות ולכלול בכל הסכם עבודה או התקשרות עם עובדים תניית סודיות מתאימה (ראה - נספח יג' לתצהיר 2 של מר לביא). בפסיקה נקבע כידוע כי לתניה חוזית מעין זו נועדת חשיבות "ראייתית" ומכוחה ניתן להראות מה נתפס בעיני הצדדים כ- "סוד מסחרי", "רשימת לקוחות" או "אינטרס לגיטימי" אחר (ראה - Chitty, "On Contracts - General Principles" (London, 28th ed., by H.G Beale, 1999) p. 891, כפי שצוטט בסעיף 28 לפסק הדין ב-ע"א 6601/96 AES Systems Inc. ואח' נ' משה סער ואח', פ"ד נד(3) 850). 25. אשר לסוד המסחרי בתחום השיווק או ל"רשימת הלקוחות", הרי שכידוע בהתקיים נסיבות מסוימות ניתן להכיר גם בה כ"סוד מסחרי" וזאת בהתאם לאמות מידה שהותוו בהקשר זה הן בפסיקתו של בית המשפט העליון והן בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה. כך למשל נפסק באשר לאמות מידה אלה ב-ע"ע 1411/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ ואח', פד"ע לח 72 לאמור: "ראשית.. רשימת לקוחות תזכה להגנה רק אם הינה סודית... נפסק כי רשימת ילדים הלומדים בגן ילדים אינה 'סוד מסחרי' מאחר שזהות הילדים ידועה להורי הגן. שנית, מן הראוי להתחשב בהיקף התחרות בין המעסיק הקודם והמעסיק החדש, דהיינו האם הם מתחרים על אותו פלח שוק ועל אותו מוצר או שמא פועלים באותו ענף בלבד. בדרך-כלל, וככל שאין תחרות בין המעסיק החדש לבין המעסיק הקודם, אין ערך מסחרי לרשימת הלקוחות. שלישית, במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה. כך, במקרים רבים ההיבט החשוב לגבי רשימת לקוחות הוא המחירים המיוחדים ותנאי התשלום שניתנים ללקוחות. אמנם, בענפים רבים קיים מחירון הכולל מחירים לפי כמויות הרכישה ותנאי התשלום, אולם במקרים אלה חשיבותו של המידע על לקוחות המעסיק הקודם נובעת מהתנאים המיוחדים והייחודיים הניתנים ללקוח מחוץ ומעבר למחירון. בנושא זה יש להביא בחשבון שינויים במחירון ובתנאים הייחודים, שכן אם, דרך משל, אלו משתנים בכל שלושה חודשים, הרי שעם הוצאת המחירון החדש עיקר הסוד המסחרי איננו עוד בגדר 'סוד מסחרי'. בנוסף, עלינו להתחשב גם בהיקף הידע שיש לעובד על הלקוחות. שונה מצבו של מנהל בכיר ממצבו של עובד זוטר, שידיעותיו לגבי הלקוחות מוגבלות. רביעית, ענף המשק בו מתנהלים העסקים של המעסיק הקודם והחדש משפיע אף הוא על חשיבותה של רשימת לקוחות. שונה המצב בענף שיש בו שני לקוחות הרוכשים את המוצר המיוצר או המופץ מענף שיש בו מאות או אלפי לקוחות. כך, שונה המצב בענף שמורכב מלקוחות פוטנציאליים רבים הרוכשים מוצר סטנדרטי מענף המורכב ממעט לקוחות הרוכשים מוצר ייחודי שאינו סטנדרטי". הפסיקה אף הכירה בכך שרשימת לקוחות או רשימת ספקים יכולה להוות במקרים המתאימים "סוד מסחרי" עת שהיא צופנת בחובה "ערך מוסף" מלבד קיבוץ שמות הלקוחות או הספקים בענף ובנסיבות בהן הוכח כי נדרש מאמץ מיוחד בגיבושה וכי יש יתרון בקבלתה מן המוכן )ראה - ע"ע 62/08 לבל נ' חברת הדקה ה-90 בע"מ, ניתן ביום 27.12.09 (להלן: "עניין הדקה ה-90")). בהתאם לכך נפסק ב-ע"ע 80/08 דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ, ניתן ביום 7.10.10 (להלן: "עניין דאטה פול") כי הערך המוסף ההופך "רשימה" סתם ל"רשימת לקוחות" שהיא בבחינת סוד מסחרי הוא מטען ההשקעה והתרומה של המעסיק ביצירת הרשימה (כן ראה - דב"ע נא/3-133 אלון בע"מ נ' מזרחי, פד"ע כג 416 וכן עניין הדקה ה-90). עמדה זו אף קיבלה ביטוי בפסיקתו של בית המשפט העליון ב-ע"א 9046/96 בן ברוך ואח' נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח', פ"ד נד (1) 625, שם נפסק בדעת רוב לאמור: "...רשימת לקוחות תוכל להוות סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית של בעליה רק בנסיבות שבהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה 'מן המוכן'". עוד נקבע בעניין דאטה פול כי הפרטים הכלולים ברשימת הלקוחות אודות כל לקוח, לרבות הידע על צרכיו, סוגי המוצרים אותם הלקוח צריך, היקף הרכישות והמחיר המשולם עבור כל פרט, הופכים את רשימת הלקוחות ל"סוד מסחרי". עם זאת נקבע כי תנאי ההתקשרות עם לקוחות וספקים הם דינאמיים, משתנים מעת לעת ומתיישנים תוך פרק זמן קצר בהיותם, בין היתר, פונקציה של היצע וביקוש, תקופות שיא ותקופות שפל ועוד כיוצא באלה. כך למשל נפסק כי התנאים הייחודיים שניתנו ללקוחות הינם "מידע שמתיישן במהרה ומתייתר עם שינוי המחירים ותנאי התשלום" ומטעם זה, בין היתר, אין לראות בהם סוד מסחרי (ראה - עניין הדקה ה-90). 26. במקרה דנן למדנו מעדותם של מנכ"ל גלילון וסמנכ"ל השיווק שלה כי לרשימת הלקוחות כפי שהייתה מצויה בידי מר סדי ומר מרקין עובר להתקשרות עם גלילון בשלהי שנת 2004 אכן היה "ערך מוסף" וכי אכן נדרש מאמץ מיוחד לשם גיבושה. בהקשר זה מכוונים אנו לא רק לרשימה השמית של הלקוחות, אלא למכלול תנאי ההתקשרות עימם ובעיקר למידע הנוגע להרגלי הצריכה שלהם (היקף הרכישות, סוגי המוצרים המבוקשים והמחיר המשולם עבור כל פריט). כך למשל, העיד בפנינו מר לנגנס, סמנכ"ל השיווק של גלילון, עת התבקש להבהיר לצורך מה נדרשה חברה בהיקף הפעילות של גלילון להתקשר בהסכם עם חברה בהקמה זעירת מימדים דוגמת מאי-טק לאמור: "ש.  מדוע בכל זאת היית צריך אותם? ת.  בשביל הלקוחות ואני מפרט. כדי להיכנס לשוק חדש צריך להכיר את השוק: התחום הטכני והתחום המסחרי (לקוחות, מחירים, אזורי פריסה-הפצה). כדי לגדל אנשי מכירות שיתמכו באותו שוק זה שנה עד שנה וחצי השקעה ולא תמיד מצליח. בהרבה מצבים אנו מעדיפים דילר שמכיר את התחום ועם היכולת והניסיון שלנו (40 שנה) אין לנו כמעט שום בעיה להתמודד עם שום סוג של מדבקה. הנתבעת 3 הכירה היטב את השוק. ש.  עשית בדיקה על הנתבעת 3 לדעת שהיא מכירה את השוק? ת.  היו שיחות בהם הנתבעת 3 פרסו בפני את השוק ברמה של מוצרים, מחירים ולקוחות. ש.  כמויות? ת.  כן. וגם פוטנציאל. הדברים המהווים בסיס להיכנס לשוק חדש." (ראה - עמ' 14 לפרוטוקול ש' 15-25) חיזוק לדברים אלה ניתן היה למצוא גם בדבריו של מנכ"ל גלילון מר לוי בחקירתו הנגדית, אשר עמד אף הוא על הטעם בהתקשרות שבין גלילון למאי-טק שהיה נעוץ לדבריו ביכולתה של מאי-טק לאפשר את חדירתה של גלילון לתחום ייצור המדבקות לשוק ההי-טק: "ש. מה אתה קיבלתם מהם? ת.  אני קיבלתי מהם לקוח. לשאלת בית דין - אבל אמרת שאת הלקוחות יכולת למצוא בדפי זהב. ת.  להם היתה גישה אל הלקוחות האלה. יש דרך מסוימת שיוצרים קשר עם לקוח כזה. התרשמנו שהם עברו שם את הסף ונרשמו כספקים. אילו רצינו להכנס לזה בעצמנו, זה היה אורך יותר שנים ואולי גם לא היינו מצליחים."  (ראה - עמ' 19 לפרוטוקול ש' 20-26) נדמה כי דברים אלא אודות מהותו של "הערך המוסף" שברשימת הלקוחות בשוק הספציפי בו מדובר תואמים היטב את הדברים שנאמרו באותו הקשר בעניין דאטה פול, שם הוכר ה"ערך המוסף" נוכח המאמץ שהושקע בגבוש מערכת יחסים עם הלקוחות ונוכח הריכוז הספציפי של מידע הנוגע לצרכיו השונים של כל לקוח, היקף הרכישה והתמחור, שהיו בעלי ערך כלכלי מובהק. שכן על בסיס מידע זה, הנוגע לצורכי הלקוחות, נקבע היקף המלאי המתאים לתקופה נתונה, באופן שהביא לצמצום בהוצאות המימון. עוד נכתב שם כי ההיכרות עם הלקוח - מה הוא קונה, תדירות הקניה, סדרי התשלום ותמהיל הסל שלו - היא הקובעת בסופו של דבר את רמת הרווחיות בפעילותו. לא למותר לציין כי ההיכרות עם צרכי הלקוחות ועם מחירי השוק הייתה חיונית לצורך מקסום הרווח הווה אומר - לצורך קביעת היקף הייצור באותה רמה של "תפוקת שווי המשקל" בה העלות השולית של ייצור המוצר תהא שווה למחיר השוק שלו (ראה - מבוא למיקרו כלכלה הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1992 יחידה 2 עמ' 15-21). כך למשל, העיד מר לנגנס על חשיבות הידע שאצר בחובו מר מרקין אודות הדרישה בשוק באופן שאיפשר לייעל את הליכי היצור ולחסוך בעלויות (ראה - עמ' 16 לפרוטוקול ש' 25-27). כך אף העיד מר מרקין עת שהדגיש את החשיבות שבסקר השוק ובהתחקות אחר נתונים דוגמת היקף הרכישה של הלקוחות השונים כתנאי מוקדם לתכנון נכון של הייצור. מר מרקין אף העיד כי הוא נפגש לצורך כך עם לקוחותיה המשמעותיים של נורטק עוד בשנת 2004, כמו למשל USR ו-ג. ברס (ראה - עמ' 7 לפרוטוקול מיום 26.11.09 באמצע וכן עמ' 8 שם באמצע). 27. נדמה כי דברים אלו, כמו גם עצם ההתקשרות של גלילון כחברה ותיקה ובעלת נפח פעילות ניכר עם גוף עסקי זעיר בראשיתו דוגמת מאי-טק, מלמדים על כך שלמאי-טק היה "נכס" בעל ערך למכור לגלילון בשלהי שנת 2004. נכס שעניינו ההיכרות של מאי-טק עם פילוח השוק הרלוונטי וצרכיו. חיזוק למסקנה זו ניתן לדלות אף מתנאי ההתקשרות שבין מאי-טק לגלילון ובמיוחד מנכונותה של גלילון להתקשר בהסכם ארוך טווח עם מאי-טק, להציגה כשותפה עסקית ואף להעניק לה בלעדיות לכל תקופת ההסכם (ראה - נספחים יב'-יג' לתצהיר 2 של מר לביא). 28. לבסוף יאמר - כי על היותה של "רשימת הלקוחות" של נורטק במובנה הרחב בגדר "סוד מסחרי" ניתן ללמוד אף מן ההגדרות וההסכמות המופיעות בהסכמי העבודה של מר סדי - האחד מיום 17.12.99 והשני מיום 1.1.04. הסכמים מהם עולה כי ה"מידע הסודי" אותו התחייב מר סדי שלא לגלות ולא לעשות בו שימוש במהלך עבודתו או לאחריה התייחס ללקוחותיה של נורטק (ראה - סע' ו' בנספחים כא'-כב' לתצהיר 2 של מר לביא). בדומה לכך ניתן לדלות חיזוק למסקנה זו גם מטיוטת ההסכם כפי שנערכה בין מאי-טק לבין גלילון, אשר הגדירה "סוד מסחרי" גם בהקשר של תמחור המוצרים (ראה - סע' 11 לנספח יג' לתצהיר2 של מר לביא). לא למותר לציין כי גם מעדותו של מר סדי עצמו - לפחות על-פי אחת מגרסאותיו - ניתן ללמוד כי נתונים מסוימים הקשורים לרשימת הלקוחות, ובכלל אלה רווחיות המוצרים - מהווים "סוד מסחרי" (ראה - עמ' 8 לפרוטוקול מיום 28.6.10 ש' 5-6). 29. עולה אפוא מהדברים כי לנורטק היו בתקופה הרלבנטית לתביעה (במהלך תקופת עבודתו של מר סדי וכשנה לאחר סיומה) "סודות מסחריים" כמשמעם בחוק עוולות מסחריות - הן בנוגע לשיטות הייצור והן בנוגע ל"רשימת הלקוחות" פילוח השוק הרלוונטי צרכיו ותנאיו. אשר לתקופת הסודיות, הרי שזו השתרעה על פני התקופה בה שימש מר סדי כעובד נורטק והיה חשוף לכל שינוי רלוונטי בתוכן הסודות בתחום השיווק וכן משך שנה אחת מאז סיום עבודתו בנורטק; קרי - עד לחודש ספטמבר 2006. נוכח קביעותינו אלה, הרי שנדרשים אנו לדון בשאלה - האם הנתבעים או מי מהם עשו שימוש ב"סודות מסחריים" של נורטק 30. נקדים ונציין כי מחומר הראיות עולה שהנתבעים לא עשו שימוש ב"סודות מסחריים" הנוגעים לשיטות הייצור של נורטק. בהקשר זה מקובלת עלינו עדותם של עדי גלילון, לפיה גלילון פיתחה בעצמה את המדבקות בהסתמך על ההנחה בדבר כדאיות הפיתוח שהתבססה על ההבטחות השיווקיות שהיא ראתה בפעילות של מר מרקין, מר סדי וחברת מאי-טק. תמיכה למסקנה זו ניתן לדלות גם מן העובדה שמר סדי ומר מרקין כאנשי שיווק של נורטק לא היו מצויים בסודותיה המסחריים בתחום הטכנולוגי וכן מן העובדה כי היכרותו של מר מרינוב עם המידע הטכנולוגי אף היא הייתה מוגבלת. מה גם שלא הוכח שיתוף פעולה בינו לבין מר סדי, לבין מר מרקין ובין מאי-טק. מאידך, סבורים אנו כי הנתבעים עשו אף עשו שימוש ב"רשימת הלקוחות" של נורטק במובנה הרחב. מסקנה זו מבוססת על ראיות שהונחו בפנינו באשר לפנייה לחלק מלקוחות נורטק בתקופה מושא המחלוקת בעוד מר סדי משמש כעובד נורטק, על הסתירות בעדויותיהם של מר מרקין ובעיקר בזו של מר סדי בכל הנוגע לתחרות הפסולה שהתחרו בנורטק ובשים לב לכך שגלילון הייתה נכונה להשקעה כלכלית שנדרשה לצורך פיתוח מדבקות לשוק ההיי-טק על בסיס התקשרות עם עסק זעיר בראשית דרכו. זאת, כנראה בהסתמך על ידע נרחב שהיה למאי-טק ולמקימיה אודות לקוחותיה של נורטק. להלן נפרט ביתר הרחבה את הטעמים שהביאונו למסקנות אלה: 31. הנתבעים 1-4 לא חלקו על רשימת הלקוחות שהציגה נורטק ובכלל זאת רשימה ארוכה של לקוחות בהם טיפל מר סדי במסגרת עבודתו בנורטק (ראה - נספחים ב' ו-ז' לתצהיר מר לביא). הנתבעים אף לא חלקו על כך שהלקוח ג. ברס היה אחד הלקוחות המשמעותיים של נורטק. כפי שמצוין לעיל, סמנכ"ל השיווק של ג. ברס, מר שמחי, אשר היה האחראי על הרכש בחברה, העיד בפנינו כי מר סדי שימש בשעתו כנציג המכירות של נורטק מול ג. ברס וזאת עד להתפטרותו בחודש ספטמבר 2006. כן העיד מר שמחי כי במהלך השנים 2005-2006 החלה ג. ברס להתקשר עם מר מרקין וכן עם מר סדי תחת הכותרת העסקית של פלטינום, כי במסגרת התקשרות זו מכרה פלטינום לג. ברס רדידי דיו המשמשים לייצור מדבקות פוליאסטר מן הסוג אותו משווקת נורטק (ראה - עמ' 6-8 לפרוטוקול מיום 26.11.09). בנוסף למר שמחי, העיד בפנינו מנהל התפעול של לקוחה נוספת של נורטק בשם ארניר, מר אופיר אדיב. מר אדיב העיד אף הוא על התקשרות שהייתה בין ארניר לבין מאי-טק באמצעות מר מרקין בתקופה בה עבד מר סדי בנורטק. כן העיד כי נורטק שימשה משך שנים ארוכות כספק היחיד ממנו רכשה ארניר אמצעי סימון וכי בסוף 2004 תחילת 2005 פנה אליו מר מרקין והציע לו לרכוש אמצעי סימון מתוצרת מאי-טק במחיר נמוך מזה שהציעה נורטק. לדברי מר אדיב, ארניר נענתה להצעה זו בחיוב נוכח המחירים הנמוכים שהוצעו לה ורכשה לאורך תקופה מדבקות לכבלים ממאי-טק (ראה - תצהירו של מר אדיב). 32. זאת ואף זאת, לתצהירו של מר לביא צורפו מספר הצעות מחיר של נורטק ושל מאי-טק משנת 2004-2005 הממוענות לאותם לקוחות עצמם. לדברי מר לביא, מסמכים אלה מלמדים כי סמוך לאחר ששלחה נורטק הצעה לאחד מן הלקוחות הנ"ל נשלחה הצעת מחיר "מתחרה" לאותו לקוח על ידי מאי-טק בחתימתו של מר מרקין (ראה - נספח יח' לתצהיר 2 של מר לביא). הזמנות אלה התייחסו כאמור לתקופה בה הועסק מר סדי בנורטק ולתקופה שסמוך לאחר סיום עבודתו אצלה. מר מרקין ומר סדי לא התייחסו למסמכים אלה ולא סתרו את טענותיו של מר לביא בהקשר זה. אנו סבורים כי די בעובדות דלעיל, בסתירות בגרסאותיהם של מר סדי ומר מרקין הנוגעות לפעילותם המשותפת ולפעילות מאי-טק, להיקפה, למועד תחילתה וכן בראיות המלמדות על היותה של רשימת הלקוחות במובנה הרחב התמריץ הבלעדי שהביא להתקשרות ארוכת טווח שבין גלילון למאי-טק כעסק בראשית דרכו - כדי ללמד כי הלקוחות עליהם הסתמכו מר סדי, מר מרקין, מאי-טק וגלילון היו למעשה לקוחותיה של נורטק. עם זאת, היקף החפיפה עדיין לא הובהר עד תום לבית הדין. 33. לאור קביעותינו דלעיל לפיהן מר סדי, מר מרקין, מאי-טק וגלילון החלו לשתף ביניהם פעולה על מנת להתחרות בנורטק ולנגוס בפעילותה - כבר בשלהי שנת 2004, בעת שמר סדי עדיין שימש כעובד של נורטק ולאור קביעתנו לפיה מר סדי, מר מרקין, מאי-טק וגלילון עשו שימוש בסודותיה המסחריים של נורטק, שעניינם רשימת לקוחותיה, הרי שנותר לנו להכריע במשמעות המשפטית של קביעות אלה ובשאלה מהי עילת התביעה כלפי כל אחד מן הנתבעים. סוגיות אליהן נדרש מייד להלן: המשמעות המשפטית של הקביעות העובדתיות של בית הדין - עילת התביעה כלפי כל אחד מן הנתבעים 34. במסגרת כתב התביעה טענה נורטק כי מר סדי, מר מרקין ומר מרינוב הפרו את הסכם העבודה הן בכך שחרגו מעקרונות תום הלב המקופלים בחובו והן משום שהם הפרו את חובות הסודיות ואיסור התחרות שעוגנו בהסכמי העבודה שלהם. כן טענה כי כל הנתבעים עוולו כלפיה בעוולה של גזל סוד מסחרי על פי סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות והתעשרו שלא כדין לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979 (להלן: "חוק עשיית עושר"). אשר למאי-טק, מר מרקין וגלילון טענה נורטק כי הם עוולו כלפיה בעוולות של גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה מכוח חוק עוולות מסחריות. לאור טענותיה כאמור עתרה נורטק לשורה של סעדים כספיים, לסעד חלופי של מתן חשבונות ולמתן צווי מניעה האוסרים על הנתבעים לעשות שימוש ברכוש השייך לה לרבות סודות מסחריים. 35. טרם שנתייחס לטענות אלה נפרט את הוראות החוק הרלוונטיות כדלקמן: העוולה של "גזל סוד מסחרי" עוגנה במסגרת סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות הקובע לאמור: "(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר. (ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה: (1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאד אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו; (2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד; (3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו." סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות קובע סייגים לאחריות כדלקמן: "(א) לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה: (1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים; (2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור. (ב) עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, רשאי בית המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד." העוולות שעניינן גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה עוגנו בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] באופן הבא: סעיף 62 לפקודה עוסק ב"גרם הפרת חוזה שלא כדין": "(א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון. (ב) לעניין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה." סעיף 63 לפקודה עוסק ב"הפרת חובה חקוקה": "(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו. (ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני." סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט דן בחובת ההשבה כדלקמן: "(א) מי שקיבל שאל על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה. (ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת." כאשר סעיף 2 לחוק זה קובע פטור מהשבה בנסיבות אלה: "בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה לפי סעיף 1, כולה או מקצתה, אם ראה שהזכיה לא היתה כרוכה בחסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושותא ת ההשבה בלתי צודקת." עיננו הרואות אפוא כי יסוד הנזק או ההתעשרות (שלא כדין) הינו אחד היסודות הנדרשים במרבית עילות התביעה להן טוענת נורטק. מן הכלל אל הפרט - עילות התביעה כלפי הנתבעים 36. תחילה יובהר כי גם אלמלא קביעתנו לפיה היו לנורטק בתקופה הרלוונטית לתביעה "סודות מסחריים" וכי נעשה בסודות אלה שימוש על ידי מר סדי, מר מרקין, מאי-טק וגלילון, הרי שלטעמנו בהתנהלותם של כל הנתבעים הללו נפל פגם מהותי. אשר למר סדי, הרי שסבורים אנו כי שיתוף הפעולה בינו לבין מר מרקין, מאי-טק וגלילון בעצמו או תחת כסותה של פלטינום במטרה להתחרות בנורטק ולנגוס בפעילותה וכל זאת בעודו משמש כעובד נורטק - מהווה הפרה של חובת תום הלב המוגברת המהווה חלק מהסכם העבודה שבין מר סדי ונורטק. זאת, בין אם פעילות זו היתה כרוכה בשימוש ב"סודות מסחריים" של נורטק ובין אם לאו ובין אם נערך בין הצדדים הסכם בדבר אי תחרות ושמירת סודיות ובין אם לאו. בהקשר זה מבקשים אנו לומר כי חובת תום הלב המוגברת אותה יש לקרוא אל תוך הסכם העבודה מקפלת בחובה, בין היתר, התחייבות של העובד להימנע ממצב של ניגוד עניינים מול מעבידו, ובכלל זאת משיתוף פעולה עם גורם המתחרה במעביד ללא ידיעת המעביד וללא הסכמתו. אכן נכון כי התחייבות מעין זו מגבילה את חופש העיסוק של העובד. עם זאת, נפסק כי מדובר בהגבלה מידתית בשים לב לכך שמערכת השיקולים דרכה נבחנת הלגיטימיות של עבודה פרטית במקביל להמשך העבודה במקום עבודה נתון - שונה מהותית ממערכת השיקולים שיש לשקול שעה שמדובר בעבודה אצל מעביד מתחרה לאחר סיום יחסי העבודה. זאת, אף בשים לב לכך שאיסור על עבודה במקביל אינו מוציא את העובד מחוג העבודה או מונע ממנו אפשרות להגשמה עצמית ולביטוי כישרונותיו או מונע ממנו את האפשרות להשתכר ולפרנס עצמו (ראה - עניין שמעון פרנס). דברים אלה מקבלים משנה תוקף במקרה דנן שעה שעולה מן הראיות כי מר סדי חתם על התחייבות לשמירת סודיות ואי תחרות מול נורטק הן בסוף שנת 1999 והן בתחילת שנת 2004. התחייבות אותה כאמור הפר במעשיו המפורטים לעיל (ראה - נספחים כא'-כב' לתצהיר 2 של מר לביא). מעבר לכך עשה מר סדי שימוש שלא כדין בניגוד להסכם העבודה ולחוק עוולות מסחריות ב"סודות מסחריים" שהיו שייכים לנורטק שעניינם שימוש ברשימת הלקוחות במובנו הרחב של מושג זה וכמוסבר לעיל. 37. מקביעות אלה נגזרת המסקנה כי גם מר מרקין כעובד נורטק לשעבר הפר את החובות החלות על עובד מתוקף הסכם העבודה שלו גם לאחר סיום יחסי העבודה. זאת, משפעל מר מרקין בצוותא חדא עם מר סדי להקמת עסק מתחרה (מאי-טק) בעוד מר סדי שימש כעובד של נורטק וכן משעשה שימוש שלא כחוק בניגוד לחוק עוולות מסחריות עם מר סדי ב"סודות מסחריים" שהיו שייכים לנורטק. זאת, מעבר לתרומתו של מר מרקין להפרת חוזה העבודה של מר סדי מול נורטק. בהקשר זה אין לנו אלא לשוב ולהפנות לדבריו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין דאטה פול, אשר עמד על היקף החובות החלות על עובד מתוקף הסכם העבודה גם לאחר סיומם של יחסים אלה. אנו סבורים כי בין יתר החובות נכללת גם החובה להימנע מלשדל, לסייע או לשתף פעולה עם עובד אחר המתחרה במעביד בעודו משמש כעובדו. 38. אשר לגלילון, הרי שסבורים אנו כי התנהלותה אף היא אינה נקייה מרבב. בקובענו זאת, ערים אנו לטענותיה של גלילון לפיהן אין להטיל עליה חבות כלשהי בשים לב לכך שאין היא קשורה בשיווק המדבקות ואין היא יודעת כלל מי היו לקוחותיה של מאי-טק. טענה זו איננה נראית לנו הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי. שכן, ממכלול הראיות מתבקשת המסקנה כי עובר להתקשרות עם מר סדי, מר מרקין ומאי-טק, גלילון הייתה מודעת היטב לכך שה"נדוניה העסקית" אותה מביאים עימם שלושת אלה אל תוך ההתקשרות עמה איננה כשרה כלל ועיקר, היות והיא יונקת את מקור חיותה מהפרות נמשכות של הסכמי העבודה הן מצד מר סדי והן מצד מר מרקין כמוסבר לעיל וכן משימוש בלתי חוקי ב"סודותיה המסחריים" של נורטק שעניינם רשימת לקוחותיה. אכן נכון הוא כי בפני בית הדין לא הוצגו ראיות ישירות לכך שגלילון הייתה מודעת עובר להתקשרות עם הנתבעים הללו להיסטוריה התעסוקתית שלהם, כמו גם לכך שרשימת הלקוחות בה הם מצוידים הינה רשימת הלקוחות של נורטק. אולם להבנתנו אין זה סביר כי גלילון גמרה אומר להתקשר בהתקשרות עסקית ארוכת טווח, הכוללת הסדרי בלעדיות ומחייבת השקעה ניכרת בהוצאות פיתוח מול מאי-טק, בלא לבדוק היטב בציציותיהם של המתקשרים עמה ובלא לעמוד על טיבם ועל המקורות של "מרכולתם", כמו גם על היותו של מר סדי מועסק בנורטק. עם זאת ואף אלמלא היתה גלילון מודעת בפועל להיסטוריה התעסוקתית של הנתבעים ולמקורות "מרכולתם" כאמור, לרבות להיותו של מר סדי מועסק על ידי נורטק עובר להתקשרות עימה - הרי שניתן היה לייחס לה, לאור נסיבות ההתקשרות, "עצימת עיניים" אשר כמוה כמודעות לקיומה של עובדה. "יסוד נפשי" שדי בו כידוע לצורך הקמתה של עילת תביעה על פי דיני הנזיקין, לרבות העוולה של גרם הפרת חוזה (ראה - ע"א 7785/99 שלמה ארוך ואח' נ' ג'רארד פאריינטי, פ"ד נה(3) 85). 39. לאור קביעותינו דעיל ביחס לנתבעים 1-4 לאור החלטתנו בדבר פיצול ההליך ובשים לב לכך שלגבי חלק מעילות התביעה הזכאות לסעד מותנית בגרימת נזק של ממון (סעד כספי מכוח גרם הפרת חוזה, הפרת חובה חקוקה, פיצוי ממוני בשל הפרת חוזה וגזל סוד מסחרי) ולגבי חלקן האחר הזכאות לסעד מותנית בהצגת ראיות אודות היקף השימוש בסודות מסחריים או ברכוש אחר שהיה שייך לנורטק (סעד כספי בגין התעשרות שלא כדין או צו מניעה קבוע), הרי שקביעת המקור הנורמטיבי מכוחו יש לחייב את הנתבעים או מי מהם בתשלום פיצוי או השבה או ליתן כנגדם צו מניעה קבוע תעשה לאחר שיכריע בית הדין בשאלת הנזק ככל שאכן נגרם לנורטק ו/או היקף ההתעשרות שלא כדין שהתעשרו מי מהנתבעים ו/או היקף השימוש שהם עשו או עושים בקניינה של נורטק (להבדיל מעצם השימוש). סוף דבר 40. לאור כל קביעותינו לעיל, הרי שאנו מורים אפוא על המשך ההליכים כנגד הנתבעים 1-4 לצורך קביעת היקף ומהות הסעדים להם זכאית נורטק. בהתאם לכך נקבע התיק לתזכורת במעמד הצדדים ליום 27.9.12 בשעה 12:00. 41. התביעה כנגד נתבע 5 - נדחית. 42. בית הדין יידרש לשאלת ההוצאות במסגרת פסק הדין הסופי. סודיותסוד מסחרי