מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא קצבת סיעוד לאישה עיוורת: .1מדובר בתביעה לגימלת סיעוד על-פי פרק י לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - .1995 התובעת הינה עיוורת. .2לטענת הנתבע, אין התובעת זכאית לגימלה הואיל ואין היא תלויה במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות היום יום. .3מדו"ח האחות לבריאות הציבור מיום 21.5.98שהוגש על ידי הנתבע, עולים הנתונים הבאים: א. ביחס לניידות בבית - מתהלכת באופן חופשי. ב. ביחס להלבשה - לבקשתה, פשטה חולצה מכופתרת, חצאית תחתונים וגרביים ולבשה כל הפריטים בצורה מסודרת כולל כפתור ונעילת נעליים. לפיכך נפסק, כי מתלבשת ללא עזרה. ג. ביחס לרחצה - נפסק, כי זקוקה לעזרה בהכנת תנאי הרחצה. לאחר שהתובעת פתחה ברז רחצה, רחצה פנים, ניגבה פנים וסגרה הברז והדגימה חפיפה ורחצת גוף כשהיא ישובה באמבטיה. התובעת זקוקה לעזרה על מנת להיכנס לאמבטיה. ד. ביחס לאכילה ושתיה - נרשם כי מדובר בעיוורון מוחלט ולפיכך זוכתה במחצית הנקודה. נרשם, כי התובעת לא יכולה היתה להדליק הגז. מחממת את האוכל בטוסטר. נרשם, כי התובעת אינה מסוגלת לשפוך מים לכוס. יחד עם זאת, לאחר שהאוכל בפניה שתתה מכוס ואכלה עם כף. ה. ביחס להפרשות - שולטת על שני הסוגרים. עצמאית בשירותים. ו. ביחס לצורך בהשגחה - אינה מסכנת את עצמה או אחרים כאשר נשארת לבד. על פי דו"ח הערכת התלות התובעת נשארת לבדה במשך כ- 3שעות יומיות. התובעת מתגוררת עם בן זוגה והבן. עוד נרשם, כי התובעת מתמצאת במקום ובזמן, ידעה גילה, כתובתה ושמות התרופות שמקבלת. לדבריה, לפני כחודש נפלה כאשר ביקשה לשבת ולא היה כסא במקום. מדובר בנפילה חד פעמית. .4בתה של התובעת העידה בבית הדין והיתה נוכחת בעת בדיקת התיפקוד במאי .98מעדותה של הבת עולה, כי התובעת מסכנת את עצמה כאשר מדליקה הגז ושוכחת לסוגרו. כמו כן מציינת, כי התובעת זקוקה לסיוע בהלבשה. מחקירתה ניתן להסיק, כי קיימת הדרדרות במצבה של התובעת מאז בדיקת האחות. מטעם הנתבע לא הושמעו כל עדים וב"כ הנתבע ויתרה על חקירתה של בת התובעת. ב"כ הנתבע סיכמה וחזרה על האמור בכתב ההגנה ומציינת, כי לאור האמור בדו"ח הערכת התלות ובמועד שנעשה אין לזכות התובעת בגימלה אם כי מציינת, כי במידה והמצב יחמיר התובעת זכאית להגיש בכל עת תביעה חדשה בגין החמרה. .5עפ"י האמור בסעיף 224(א) (1) לחוק: "מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום, או הזקוק להשגחה, זכאי לגימלת סיעוד בשיעור השווה לקיצבת יחיד מלאה". בדב"ע מט/120-05 המוסד לביטוח לאומי - טישלר, פד"ע כ"א 22, 24, נאמר כדלהלן: "אין ספק כי המשיבה תלויה בעזרת הזולת, אך בכך לא די. על מנת להיות זכאי לגמלה יש צורך בתלות 'במידה רבה' בעזרת הזולת לביצוע 'רוב פעולות היומיום' ". פעולות יומיום הוגדרו בסעיף 223לחוק כדלקמן: "לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית". המונח "השגחה" הוגדר כהשגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים. באשר להכנת אוכל ופעולת אכילה, נפסק ע"י ביה"ד הארצי לעבודה, כי ישנם מקרים בהם הגבלת הכנת האוכל תחשב כהגבלה בפעולות היומיום של אכילה, כאשר הכלל הוא, כי פעולות בישול במטבח אינן קשורות בגדר "אכילה". אולם, עוד נקבע, כי למרות הקשיים של הקשיש בהכנת מזון, תבדק זכאותו בהתאם למצבו האישי וכן בהתחשב בשאלה האם הוא מתגורר עם אדם ו/או בן משפחה המסוגל לעזור לו בהכנת האוכל וכפי שנפסק יש לבדוק את מצבו של הקשיש תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו. (דב"ע מג/120-0 המוסד לביטוח לאומי נגד יואל, פד"ע טו' עמ' 340, 346 ודב"ע נב/56-05 אשר צוטט לעיל). על פי פסיקת ביה"ד הארצי, יש לבחון את קביעת פקיד התביעות מההיבט של המשפט המנהלי, על פי הנתונים שהיו לפקיד התביעות שעה שנתן את החלטתו (דב"ע מט/212-0, המוסד נ. קוזיאשוילי, פד"ע כא' 371), ואין די בתלות בעזרת הזולת על מנת להיות זכאי לגימלה, ויש צורך בתלות במידה רבה או לחלוטין בעזרת הזולת ברוב פעולות היום-יום ולא די בתלות חלקית (דב"ע מט/120-05, המוסד נ. טישלר, פד"ע כא' 22). שעה שהקשיש מתגורר עם בני-משפחתו, יש להביא בחשבון את עזרתם של אלה לגבי תלותו בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום, מהטעם שכלל, מצפים מבן משפחה המתגורר עם הקשיש, שיעזור לו בהכנת האוכל (דב"ע נב/56-05 המוסד נ. יוליה פאלח, פד"ע כה' עמ' 216; דב"ע נז/230-05 המוסד לביטוח לאומי נ. פאטמה טורכמאן (לא פורסם)). ובאותו פס"ד נאמר, כי שעה שבוחנים את מצבו של התובע לגימלת סיעוד, יש לבדוק את מצבו של הקשיש תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו. בדיקת התיפקוד אשר נעשתה ע"י אחות בריאות הציבור, הינה דרך נכונה והוגנת לקבוע אם הקשיש מסוגל לבצע פעולות היומיום אם כי יצויין, כי בית הדין אינו חייב לקבל את האמור בדו"ח הערכת תלות של האחות, אך הוא ייעזר בעובדות שנקבעו בו, באשר בחשבון סופי בית הדין הוא זה הצריך לקבוע על סמך עובדות, אם התלות בזולת היא רבה (דב"ע נג/82-0 זכריה יפת נ. המל"ל, פדע כ"ז 82; דב"ע מב/128-0 רפאל שוקר נ. המוסד, פדע יד' 278; דב"ע נז/149-05 המל"ל נ. מזל כהן (לא פורסם)). .6התובעת אמנם אשה עיוורת, אולם לאור האמור בדו"ח הערכת תלות אינה עונה לתנאים המזכים אותה בגמלת סיעוד. יצויין, כי אין להקל ראש בדברי בתה בדבר העובדה, כי התובעת מסכנת את עצמה מחמת עיוורונה, ולמרות שהנתבע אינו מציין בכתב ההגנה, כי התובעת אינה זכאית לגמלה, שכן אינה זקוקה להשגחה ולמרות שבתה של התובעת לא נחקרה, הרי מהראיות שבפנינו ומחמת העובדה שהתובעת אינה מתגוררת לבדה, אין לזכותה בגמלת סיעוד גם מהטעם הנ"ל. הזכאות והתנאים הנדרשים בחוק הביטוח הלאומי לקבלת קצבת סיעוד הינם תנאים מחמירים, אולם הזכאות לקצבה נקבעת על פי אמות המידה שנקבעו בחוק ואין לחרוג מהן (ראה דב"ע נז/229-05 ברטה יוליה נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)). .7לפיכך ומהסיבות שפורטו לעיל, היינו, התובעת לא השכילה להוכיח, כי הינה תלויה בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה ומחמת הסיבה, כי לא הוכח, כי הינה מסכנת את עצמה במסגרת התא המשפחתי בו היא מתגוררת, היינו, עם בעלה ובנה, אנו נאלצים לדחות התביעה לגמלת הסעוד. התובעת רשאית לפנות בבקשה לקבלת הגמלת בכל עת במידה ומצבה התיפקודי יחמיר. .8לפיכך, דין התביעה - להידחות. אין צו להוצאות. .9זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.עינייםסיעודעיוורים