מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא קיזוז שכר לעובדים בחברה בפירוק: .1 ב- 20.8.85הוגשה בקשה לפירוק החברות (קופל טורס בע"מ וקופל נסיעות (1970) בע"מ) והמשיבים מונו למפרקים זמניים של החברות. המבקשים (כ- 300עובדים) המשיכו לעבוד בחברות וב- 11.9.85החליט בית-משפט זה בהמרצה 8842/85 כי על המשיבים לשלם למבקשים את שכרם מתאריך 20.8.85ועד ל- .10.10.85בית-המשפט תיקן החלטתו זו ב- 6.11.85בהמרצה 10862/85 והורה למשיבים לשלם למבקשים את שכרם מ- 20.8.85ועד ל- 26.9.85בלבד. .2 הבקשה דנן נוגעת למבקשים 2( 11עובדים) אשר המשיבים קיזזו מהשכר המגיע להם - כפי ששולם לשאר העובדים, בטענה שעובדים אלה חייבים כספים לחברות עקב הלוואות שניתנו להם בעבר. .3 הסעיף הרלבנטי לענין קיזוז הוא סעיף 74לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם- 1980[1]. סעיף זה חל גם בענייננו מכח סעיף 353 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג- 1983[2]. ס' 74(א) קובע ברישא שלו, כי "היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכח הצו,...". כאשר מדובר ביחס עובד-מעביד, מתמלאת הדרישה של קיום "אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים". אולם, יש להדגיש, שסעיף 74דורש הדדיות במובן זה שיש צורך בזהות פרסונלית בין הנושה לחייב ביחס לשני החובות. כלומר, זכות הקיזוז קיימת רק בין צדדים זהים לגבי חובות הדדיים. לא כך הדבר במקרה שלפנינו. אין לפנינו מצב בו הנושה חב לפושט הרגל (או לחברה חדלת הפרעון) לנושא כאמור בסעיף הנדון. במקרה שלפנינו, הנושה (העובד) חב לחברה עבור הלוואות שלקח ממנה בטרם הוגשה בקשת הפירוק ואילו מי שחב לו בעבור עבודתו, מה- 20.8.85ועד ה-26.9.85, אינה החברה אלא המפרק הזמני, שהוא היה מעבידו בתקופה זו. העובדים המשיכו לעבוד בחברות לאחר בקשת הפירוק ומינו מפרקים זמניים ומעבידיהם היו המפרקים הזמניים. המדובר בשכר שמגיע לעובדים בעבור תקופה זו. יש להפריד בין שתי תקופות: תקופה בה עבדו העובדים בחברה כשהיא מעבידתם וכשבאותה תקופה גם נוצר חובם לחברה בגין הלוואות שלקחו ממנה. לענין זה בא המפרק הזמני בנעלי החברה כשהוא בא לגבות את חובות העובדים כלפיה. תקופה אחרת היא התקופה בה הוגשה בקשת פירוק ומונו מפרקים זמניים מה- .20.8.85מתקופה זו ואילך המפרק הזמני הוא מעבידם של העובדים כשהוא מהווה גוף עצמאי שאינו בא בנעלי החברה. חובם של העובדים הוא במסגרת התקופה הראשונה ואילו החוב כלפיהם הוא במסגרת התקופה השניה בכל תקופה מדובר במעביד אחר, ולכן לא מתמלא תנאי ההדדיות שבסעיף 74ואי אפשר לקזז. גם תק' 161(1) לתקנות החברות (פירוק), 1936[3] התקנה הנ"ל תומכת במסקנה שמדובר ב- 2תקופות שונות וב- 2גופים נפרדים. הקובע תסדר סדר בכורה לענין נכסי חברה בפירוק המשועבדים לתשלום הוצאות משפט ומונה ביניהם את "ההוצאות של כל אדם שהמפרק העסיקו כדין". .4גם בהנחה שחובת ההדדיות היתה מתמלאת, והיינו אומרים שהמפרק הזמני בא בנעלי החברה ולכן מדובר בצדדים זהים מבחינה פרסונלית, הרי סעיף 74ב) קובע ש"הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס". בעינינו, המועד הרלבנטי הוא מועד הגשת הבקשה לפירוק - .20.8.85 החבות של העובדים כלפי החברה היא מלפני הגשת הבקשה ואילו חובתה כלפיהם - בהנחה שהמפרק הזמני בא בנעליה-היא לתשלום שכר עבודה החל מיום הגשת בקשת הפירוק. כלומר, יוצא שבמועד הקובע לענין הקיזוז היה רק חוב אחד ואין מה לקזז. כל זה בהנחה, שדרישת ההדדיות מתקיימת בענייננו. אולם כאמור אין דרישה זו מתקיימת ולכן אין טעם להמשיך ולבדוק את תנאי סעיף 74(ב). .5ב"כ המשיבים ניסה לשים את יהבו על סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958[4]. סעיף זה קובע כי: - "על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות". גם סעיף זה לא יועיל לב"כ המשיבים. בסעיף זה, כמו בסעיף 74לפק' פשיטת הרגל, אנו מוצאים דרישת הדדיות מבחינת זהות פרסונלית בין הצדדים: חובו של המעביד לתשלום שכרו (האחרון) של העובד מול יתרה של חוב של העובד לאותו מעביד. העובדים אמנם חדלו לעבוד אצל המעביד, אולם אותו מעביד אצלו חדלו לעבוד הוא החברה. לכן בהתאם לסע' 25(ב), החברה כמעביד היתה רשאית לנכות כאמור. המפרק הזמני כמעביד אינו רשאי, בהתאם לסעיף 25(ב) לנכות יתרת חוב שחב העובד לחברה - מעבידתו הקודמת. יש כאן עירוב בין תקופות וגופים שונים והמפרק כמעביד אינו יכול לנכות מהשכר שהוא משלם לעובדיו, החל מהתקופה בה מונח, את יתרת חובם לחברה. .6המסקנה לפיכך היא, שהמשיבים אינם ולא היו רשאים לבצע קיזוז או ניכוי כאמור ועליהם לשלם את הסכום האמור למבקשים .2 .7לגבי מבקשים 3, 4, 5ההכרעה תלויה בראיות שיוצגו לביתהמשפט על-ידי הצדדים, והוסכם בין הצדדים שהחלטה זו אינה מתייחסת אליהם. זכויות עובדים בפירוק חברהקיזוזפירוק חברה