מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא קיזוז משכורת עקב גניבה: .1התובע תבע סכום של 1315ש"ח, שכר עבודה בגין עבודתו אצל הנתבע בחודש יוני .93 .2אין מחלוקת לגבי גובה הסכום וממילא לא לגביהם הנתונים המבססים את חישובו ואת עצם החישוב. .3הטענה היחידה שהנתבע העלה היא טענת קיזוז מכיוון שהתובע גנב סכומי כסף מהקופה וכן מכשיר רדיו-טייפ. .4התובע מכחיש את הגניבות הנטענות וכמובן מתנגד לקיזוז כל סכום שהוא מהשכר המגיע לו. .5סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, קובע רשימה סגורה של ניכויים וקיזוזים משכר עבודה. אין ברשימה זו כל תשלום בגין נזק נטען, לרבות על ידי גניבות. .6יצויין כי בפיסקה (6) לאותו סעיף נקבע היתר לנכות משכר עבודה חוב על פי התחיבות בכתב מהעובד למעביד. .7הנתבע טוען כי היתה הסכמה בינו לבין אמו של התובע ואביו החורג של התובע בדבר אי פנייה למשטרה ואי נקיטת הליכים אזרחיים, תמורת ויתור על שכר התובע. .8התובע העיד כי במועד ביצוע העבודה, יוני 93, היה בן .17 .9הנתבע טוען כי אמו ואביו החורג של התובע, רשאים להתחייב בשמו, מכיוון שבתקופה הנדונה היה קטין ולכן זכותו לקזז את נזקי הגניבות הנטענות משכר עבודתו של התובע, כך שבפועל התובע לא יקבל כל שכר, מתבססת על ההתחיבות שנתנו האפוטרופסים של הקטין. .10אמו של התובע לא הובאה להעיד וגם לא הוגש כל מסמך מטעמה. .11הנתבע הגיש את המסמך נ/1, הנושא כותרת "הצהרה" והחתום על ידי אביו החורג של התובע. .12אין בכוחו של מסמך זה להוות התחיבות בכתב המתירה ניכוי משכר עבודה. .13כאמור, התובע היה בן 17ביוני .93מכאן שבמהלך שנת 1994הפך להיות בגיר. המסמך נ/ 1נושא תאריך 28.2.95ולכן ברור שנכתב כאשר התובע כבר היה בגיר. מכאן שאין בפני בית הדין כל התחיבות בכתב החתומה על ידי אפוטרופוס של התובע, מתקופה בה אכן יכלו פעולות האפוטרופוסים לחייב את התובע. .14בנוסף, לא הוכח שהאב החורג היה אפוטרופוס של התובע ביוני .93הדעת נותנת שהאפוטרופסים היו ההורים הטבעיים ויצויין כי גם במסמך נ/ 1מוזכר קיומו של האב הטבעי של התובע. מכאן שעל הנתבע היה להוכיח שהמסמך נכתב על ידי אפוטרופוס וכאמור הוא לא הוכיח זאת. .15יתרה מכך, אפילו היה מדובר בהתחיבות בכתב אשר נכתבה על ידי אפוטרופוס בזמן שבו עדיין התובע היה קטין, עדיין לא היה ניתן לקבל מסמך זה כהתחיבות המחייבת את התובע, העובד, לצורך פיסקה (6) לסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר. .16מתן התחיבות המאפשרת קיזוז החוב מהשכר, היא פעולה משפטית שדרכם של קטינים בגיל 17לעשות כמוה. התובע עבד ועל כן הוא יכול לתת התחיבות כזו או לא לתת התחיבות כזו, על פי רצונו. אם הוא מבוגר מספיק כדי לעבוד, ממילא הוא מבוגר מספיק כדי לבצע את הפעולות הנלוות לצורך העבודה ומתן התחיבות או מניעת התחיבות, מצויים בגדר פעולות אלה. .17על פי הדין, קטין בגיל 17מורשה לעבוד והעסקתו איננה, לכשעצמה, עבירה פלילית. מכאן שהמחוקק הכיר בכך שדרכם של קטינים בגיל 17לעבוד ומכאן כאמור שדרכם גם לבצע את הפעולות המשפטיות הנלוות לעבודה. .18על פי סעיף 6לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962, פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה, איננה ניתנת לביטול, אף שנעשתה שלא בהסכמת האפוטרופוס, אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו. .19גם ההחלטה שלא ליתן התחיבות בכתב לנתבע ולא להסכים לעיסקה של מניעת השכר תמורת אי נקיטת צעדים כנגד התובע, היא פעולה משפטית הנלווית לעבודתו. לכן, משבחר התובע שלא להסכים בכתב לויתור על שכרו בגין טענות הנתבע נגדו, ביצע פעולה משפטית, אשר איננה ניתנת לביטול על ידי האפוטרופוס ושוב אין תועלת בכך שהאם או האב החורג או שניהם, הגיעו להסכמה עם הנתבע בדבר קיזוז השכר. הסמכות להגיע להסכמות כאלה, הופקעה מהם על פי הוראת סעיף 6לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והועברה לתובע, לקטין בעצמו, שהרי הוא זה המוסמך לבצע פעולה משפטית שדרכם של קטינים לעשות כמוה ומכיוון שנקבעה סמכותו זו, מיד נשללה סמכותם של האפוטרופסים. .20רצון המחוקק הוא ברור. לא תתכן כפילות ולא יתכן מצב שפעולה כשרה תבוטל על ידי בעל סמכות מקבילה. רק גורם אחד הוא הקובע והמחליט ומשהחליט אין דרך לביטול על ידי גורם אחר. כך מושגת יציבות. אם הפעולה המשפטית איננה כזו שדרכם של קטינים כאלה לעשותה, אזי הנציגים הם המוסמכים היחידים לבצעה. לעומת זאת, אם הפעולה המשפטית היא כזו שדרכם של קטינים בגיל כזה לעשותה, אזי הקטין הוא המוסמך היחיד לבצעה ושום התנגדות של הנציגים, לא תוכל להביא לביטול הפעולה. פעולה במשמע גם על דרך המחדל ולכן חל דין זה גם על התנהגות התובע כאן שהיתה סירוב להסכים לעיסקה המוצעת ואי מתן התחיבות בכתב המאפשרת קיזוז חוב נטען. .21במקרה הנדון, פעולתו של התובע בסירוב להצעה הנדונה איננה ניתנת לביטול על ידי האפוטרופוס שלו ולכן היא תקפה וקיימת, אפילו היה תוקף משפטי למכתב אביו החורג, מסיבות של מעמד מוכח של אפוטרופוס ועיתוי בעת שאכן התובע היה קטין. .22אין ספק שבפעולתו זו של התובע אין כל נזק של ממש לו או לרכושו. להיפך, הסכמת המבוגרים לאי תשלום שכרו, תמורת המנעות מנקיטת הליכים פליליים ואזרחיים נגדו, דוקא היא גורמת לו נזק מכיוון שנותרת עליו תווית של גנב ואין הוא יכול לנסות ולהתנער מתווית זו. .23מכאן שחל הכלל הקבוע בסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר ותרופתו של הנתבע היא לתבוע את התובע בתביעה נפרדת בה יצטרך להוכיח את הגניבות הנטענות, את הקשר שלהן לתובע ואת סכומן. יצויין כי התובע עצמו הבין את הדברים היטב והצהיר כי הוא מוכן לעמוד בסיכון של תביעה נגדית, למרות שהנתבע הודיע שיש לו שני עדים ומסמכים לענין הזה ופסק דין בתביעה אזרחית יוכל להתפרסם, על כל ההשלכות שיכולות להיות מכך לשמו הטוב של התובע. .24נראה כי יש לאפשר לצדדים למצות את ההליכים האזרחיים, מכיוון שכל אחד מהם הציג בבית הדין מצג של מי שבטוח בנכונות טענותיו ובצדקתו. יתכן ולא היה מקום לקיום הסדר שאיננו מספק את התובע והמשאיר אותו ללא שכרו ועם חשד כבד לביצוע הגניבות הנטענות וכנראה שאף אינו מספק את הנתבע, שנותר במצב שאיננו יכול להוכיח את הגניבות הנטענות, למרות שלדבריו טרח והפעיל אנשים רבים כדי להשיג ראיות להוכחתם. .25המחוקק קבע עדיפות לתשלום שכר עבודה על פני כל טענה של המעביד לגבי נזק שנגרם לו עקב התנהגות העובד. גם במקרה זה, יש לקיים את אותה מצוה של המחוקק ועל הנתבע לשלם לתובע את השכר המגיע לו עבור עבודתו ואם עדיין הוא סבור שהתובע חייב לו סכומים כלשהם בגין גניבות, נזקים או כיוצא באלה, יתכבד ויגיש נגד התובע תביעה נפרדת כאמור. .26משהתברר כי הגנתו של הנתבע איננה מבוססת בדין, דין התביעה להתקבל. .27לאור כל האמור לעיל, מחוייב בזה הנתבע לשלם לתובע את הסך ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.7.93ועד מועד התשלום בפועל. .28כמו כן, מחוייב בזה הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל. .29על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו.גניבה (בעבודה)קיזוזמשכורת